אינטל והדרך ל"הבראה"

לפני מס' ימים כתבתי כאן בבלוג על הבעיות שאינטל סובלת מהן ובגינן היא החליטה לפטר 12,000 עובדים. אינטל במקביל החליטה לעבור על כל רשימת הפרויקטים שלה, לראות מה אפשר לאחד ומה אפשר לבטל.

הדבר הראשון שאינטל ביטלה – היא סידרת מעבדים עתידיים במשפחת ATOM (ליתר דיוק: Sofia, Braxton) וכמו שאמר זאת מנכ"ל אינטל – הם יוצאים מ-SoC (ר"ת System On Chip).

מה זה בעצם אומר? אינטל עד כה ניסתה לעשות כל מאמץ לכבוש את שוק הסמארטפונים והטאבלטים. הם יצרו את מעבדי Atom במספר גרסאות והם עשו כל מה שאפשר כדי לסייע ליצרנים סינים ואחרים כדי להוציא מוצרים עם המעבדים האלו ובאמת, אינטל עשתה כמעט הכל: הכנת BOM, תכנוני לוחות, יצור ע"י שותפים, בדיקות QA/QC, אפילו לעיתים עבודות OEM/ODM עבור היצרנים (שוב – ע"י שותפים) – העיקר למכור צ'יפים. גם במחיר אינטל הורידה כמה שאפשר (והצ'יפים של אינטל אף פעם לא היו זולים, לא חשוב על איזה SoC מדובר).

ואינטל נחלה כשלון. מדוע? בגלל המתחרים. כשאינטל מבקשים 30$ (מינימום הזמנות 10-20K) באה חברה כמו AllWinner ומציעה צ'יפ ב-5-13$, חברת RockChip מציעה ב-7-14$, חברת MediaTek מציעה ב-10-28$ (זה תלוי כמובן בדגם, איזו משפחת ARM או שילוב כמה דגמי ARM, כמות זכרון נתמכת, יכולות וכו') – אז כמעט אף אחד לא בוחר במעבדים של אינטל, אלא אם מדובר במכשירים שאמורים להריץ Windows 8.1/10, שאז אין אפשרות אחרת חוץ מאינטל.

התוצאה – הרווח של אינטל מכניסה לשוק הזה היה פשוט אפסי וכשמגיעים לטאבלטים, לקוחות עדיין מעדיפים טאבלט אנדרואיד מאשר טאבלט Windows, במיוחד כשהטאבלט אנדרואיד יותר זול לצרכן הסופי.

מה ההשפעה של הצעד הזה? אנחנו פחות נראה מוצרים כמו המוצר הזה במחיר כפי שהוא מופיע באתר של Ali Express:

ali-express-tablet

אינטל בעצם אומרת משהו אחד: מעכשיו, המוצרים שאנחנו נייצר, יהיו אך ורק מוצרים רווחיים. לא עוד מוצרים שמנסים להפיל את המתחרים ע"י מתן הנחות מפליגות עד כדי מחיר עלות.

זה כמובן לא אומר שאינטל מחר בבוקר מפסיקה לייצר מעבדי Atom ומעבדי SoC אחרים. חברות רבות כבר הזמינו מעבדים חודשים מראש ובכמויות לא קטנות, כך שאינטל ממשיכה לייצר הן עבור הלקוחות והן עבור פרויקטים אחרים שהחלו, כך שזה לא נעצר מחר. מה שכן נעצר – זה המעבדים בדור הבא שתכנונן ויצורן – בוטל.

למרות שאינטל ביטלה את ה-SoC הנ"ל, אינטל לא לגמרי יוצאת מהשוק הזה, הם החליטו שבתחום ה-IoT (ה-Internet Of Things, כל הגאדג'טים הקטנים שידברו עם האינטרנט דרך הראוטר הביתי שלך, או איך שאני קורא לזה "פורץ יקר, אל תפרוץ את דלתי, יש לי IoT – כנס משם") הם ימשיכו להתחרות, וכאן שוב מצפה לאינטל תחרות מאוד קשה מצד היצרני מעבדים הסיניים שבתחום זה מציעים טווח מחירים שהוא חד ספרתי (כרגע, רק על ה-SoC, לא על SOM ובטח לא על ה-KIT). איך זה ילך? שאלה טובה.

אינטל גם הולכת להתחרות ב-Cloud וכאן אין ממש חדש, זה מתחיל ב-Xeon-D (גירסה שניה זמינה כרגע, השלישית תופיע בחצי הראשון של שנה הבאה), ממשיך ל-E3, E5 וכמובן E7 (שמצריך משכנתא קטנה) – בתחום הזה לא תהיה לאינטל תחרות בסידרת ה-E כרגע, אבל ל-D – תהיה גם תהיה משנה הבאה.

תחום נוסף שאינטל החליטה להיכנס אליו הוא ה-5G – ע"י הכנסת רכיבי ה-5G ל-Chipset. הצעד הזה נשמע לי מוזר הואיל וכיום כמות המחשבים והטאבלטים שנמכרים עם 4G לדוגמא – אינה כה גדולה (בין רבע לשליש אם זכור לי מסקירה שקראתי של חברת IDC). הצעד הזה לא ממש יניב פירות בטאבלטים או סמארטפונים כי הללו יהיו מבוססים ARM ויצרני המעבד בין כה יציעו דגמים עם 5G מובנה ויצרנים לא נוטים לרוץ ולשלב צ'יפים נוספים אם הם לא צריכם (ומקבלים זאת בין כה מיצרן ה-SoC) ובין כה שוק הטאבלטים שמבוססים מעבדי אינטל אינו גדול (ואינטל יוצאת ממנו). האם אינטל מתכננת פתרונות עבור יצרני ציוד לספקי סלולר? גם כאן יחכו לה מתחרים רציניים החל מנוקיה/לוסנט/אריקסון ואחרים וגם יצרנים סיניים כמו HuaWei ואחרים. בקיצור – מדוע אינטל נכנסת לתחום ה-5G? אין לי ממש מושג.

לסיכום: אינטל מצמצמת תחומים שהיא נמצאת בהם לתחומים די ספציפיים. האם זה יעזור? שאלה טובה. בעבר הרחוק לאינטל היתה תחרות מרה עם AMD, תחרות שאינטל ניצחה בה די בקלות (אחרי הכל, כשהמתחרה שלך מקפיד לפספס ההוצאת מוצרים מתחרים או אפילו לדלג על שווקים שלמים, החיים די קלים), אבל הפעם החיים לא יהיו קלים לאינטל. יצרני מעבדי ARM מקבלים תיאבון מהמכירות סמארטפונים וטאבלטים ושאר ציודים והם בהחלט עושים צעדים להיכנס גם לשווקים אחרים, שוק ה-Low End לשרתים ואפילו לדסקטופים (הכרזה של חברה מסויימת תהיה כנראה בקרוב. אגב, תציצו ב-Ultrabook ש-Xiaomi הולכת להוציא, למרות שהוא מבוסס אינטל), כך שאינטל תצטרך לזוז ולהגיב הרבה יותר מהר מבעבר.

הדרך של אנדרואיד וכרום OS

כידוע, לגוגל יש 2 מערכות הפעלה שונות. אנדרואיד (שמיועד לטלפונים, טאבלטים, טלויזיה ועוד) וכרום OS – שמיועד לתת למשתמש להשתמש בדפדפן על גבי מחשב פשוט וזול. ל-2 המערכות יש קהלים שונים ועד כה לא היתה שום תאימות בין השתיים. כרום באופן רשמי לא יכל להריץ אפליקציות אנדרואיד ואנדרואיד לא הציע סביבה מספקת לגלישה של מעבר ל-TAB או 2 (שלא לדבר על מעבר בין אפליקציות מבלי שאלו יסגרו לבד ויטענו מחדש ברגע שבוחרים אותן).

היו שמועות רבות על כך שגוגל תמזג את אנדרואיד לתוך כרום OS והיו גם שמועות הפוכות שגוגל תשפר את אנדרואיד כך שיוכל לתת מה שכרום OS נותן כיום.

כרום OS גירסה 51 תצא כפי הנראה בחודש הבא, ואחד הגולשים באתר REDDIT גילה משהו מעניין שסוף סוף נותן לראות את התמונה השלימה. זה נראה כך (לחצו להגדלה):

playstorechromeos

מה שתמונה זו מראה בעצם זה משהו שידוע יותר משנה – גוגל עובדת על שינויים בכרום OS על מנת שמערכת ההפעלה תוכל להריץ באופן טבעי אפליקציות אנדרואיד.

מדוע? התשובה פשוטה: כרום OS נותן לך לגלוש באינטרנט ונותן לך להתקין תוספים ואפליקציות ווביות. זה טוב, אבל הבעיה היא שזה לא מספיק. אפליקציות רבות כלל אינן קיימות כאפליקציות ווב, והמרה של אפליקציות מסביבות אחרות לסביבת Web אינה דבר טריוויאלי ולעיתים ההשקעה אינה משתלמת אלא אם החברה תשנה את כל המוצר ל-Web כאשר הדפדפן יהיה בעצם ה-Client והדברים ירוצו מול שרת של יצרן האפליקציה. בנוסף – השיטה הזו יכולה להתאים במקרים מסויימים אך במקרים רבים כל השיטה אינה שווה את זה אם מדובר באפליקציה קטנה. תחשבו על חברה קטנה שמפתחת אפליקציה לאנדרואיד ו-iOS, האם שווה לה להמיר את האפליקציה רק בשביל שאנשים ישתמשו בה דרך הדפדפן? לא תמיד.

כך האפליקציות של אנדרואיד נכנסות לתמונה: יש יותר מ-2 מיליון אפליקציות אנדרואיד שמתפרסות על כל תחום אפשרי כמעט מלימודים, אפליקציות שימושיות ליום יום, פרודקטיביות ועוד. אם כרום OS יאפשר שימוש בהן בצורה טבעית, אז כרום OS פתאום יהפך למכשיר הרבה יותר אטרקטיבי עבור אנשים, עסקים וחברות. כך לדוגמא חברה שמשתמשת בכל הסביבה של מיקרוסופט, תוכל להתקין אפליקציות אנדרואיד שמיקרוסופט עצמה כתבה (ולא חיקוי צד ג') והמשתמש יוכל להתחבר לדוגמא ב-RDP עם כל הפונקציות ישירות מהכרום OS. הוא משתמש באופיס? ישנה גירסת אופיס לאנדרואיד שיותר מפותחת מגירסת ה-Web שמיקרוסופט נותנת. יש צורך בחיבור ל-AD עבור אפליקציות אנדרואיד שונות שמתחברות לשרתי מיקרוסופט? יש אפליקציה לכך שתרוץ יפה על כרום OS. נוסיף את העובדה שכרום OS נכנס חזק מאוד לבתי ספר ומוסדות לימוד, ונוכל לראות שהדבר מסייע מאוד לאותו עסק לבנות פתרון שמורכב מאפליקציות WEB, אפליקציות אנדרואיד "טבעי" על מנת לתת לתלמידים פתרון מקיף.

כמובן ששינוי כזה מצריך מספר שינויים אחרים:

  • שינויים באפליקציות כדי שידעו להתמודד עם עכבר ומקלדת, ועדיף – שהאפליקציה תדע לתמוך במצב "טאבלט" (אם כי החלק הזה אינו חובה). אני מאמין שגוגל לא תאפשר לכל אפליקציה לרוץ מיידית בסביבה החדשה אלא אם המפתח הגדיר את האפליקציה לרוץ בכרום OS.
  • שינויים במחשבים – כמה מאיתנו כאן ירוצו לקנות מכשיר אנדרואיד עם 16 ג'יגהבייט אחסון? אני מאמין שמעט מאוד אנשים (בד"כ אלו שלא מבינים באנדרואיד), כך בדיוק הבעיה עם כרומבוקים היום, רובם מגיעים עם SSD של 16 ג'יגהבייט. כמובן, בחלק מהכרומבוקים אפשר לשלוף מברג ולהחליף את ה-SSD אולם ישנם כרומבוקים רבים כיום שלא ניתן להחליף את ה-SSD (הוא מובנה כחלק בתוך הלוח אם) כך שמי שמעוניין בכרומבוק, אולי כדאי שימתין לגוגל I/O כדי לראות מה מומלץ ומה השתנה. כמו כן מבחינת זכרון – יש צורך בכרומבוק עם לפחות 4 ג'יגהבייט, זיכרו כי הרצת אפליקציות אנדרואיד צורכות זכרון שאינו משותף לדברים אחרים (ברוב המקרים), מה שאומר שכמה שיותר RAM – יותר טוב.

כל הפרטים על כרום OS בגירסה החדשה יוכרזו בכנס גוגל I/O שיערך בעוד 3 שבועות. אתם מוזמנים להירשם ל-RSS של הבלוג הזה, אני אפרסם פוסט חדש עם יותר פרטים.

ומה בגיזרת אנדרואיד? גם שם גוגל ערכה שינויים אם כי אלו שינויים שמאפשרים למשתמש חיים מעט יותר קלים והשינויים יראו בהכרזה על אנדרואיד N, ואחת האפשרויות החדשות היא להריץ 2 אפליקציות זה לצד זה (סמסונג המציאו, אפל העתיקו, גוגל עכשיו מממשים). בגירסה הבאה של אנדרואיד (גירסה O) תוכלו להריץ מספר אפליקציות בעת ובמקביל על המסך כמו ב-Windows, מק וכרום OS, אולם הדבר מצריך שינויים מאוד רציניים במתזמן (Scheduler) ובניהול זכרון באנדרואיד, והעבודה די רחוקה מסיום.

לסיכום: אנדרואיד (כמערכת הפעלה) לא הולכת להיות משולבת בתוך כרום OS (הלוואי והיא היתה משולבת,  הייתי שמח לראות מערכת ניהול צליל ולוח הגדרות Bluetooth ועוד חלקים – עוברים מאנדרואיד לכרום OS! המצב הרבה יותר באנדרואיד מאשר בכרום OS). מה שכן, כרום OS יקבל מעין "runtime" שיאפשר להריץ אפליקציות של אנדרואיד (ובכל מקרה לא את כולם, במיוחד לא אלו שקשורים לחומרה). יש לגוגל עוד עבודה לעשות אחרי ההכרזות בגוגל I/O (שיפור OpenGL, שיפור מערכת הצליל, ועוד אופטימיזציות הקשורות לביצועים) אבל אותו runtime בהחלט יהפוך את הכרומבוקים להרבה יותר שימושיים. במקביל אנדרואיד (כמערכת הפעלה) מקבלת שיפורים רבים באנדרואיד N ובגירסה אחריה שיעזרו יותר לטלפונים וטאבלטים.

הבעיות של אינטל

אתמול התבשרנו שאינטל הולכת לחתוך בערך כ-12,000 עובדים עד המחצית השניה של 2017. יכול להיות שחלק מהאנשים פה בארץ יפוטרו, כולי תקווה שלא..

אבל האמת היא שהכתובת היתה על הקיר והנהלת אינטל לצערי מעדיפה להתעלם מכל מיני נתונים שאסביר לגביהם.

נתחיל מתחום הדסקטופ: תסתכלו על זה איך שתרצו, אבל שוק ה-PC רווי, והעניין של הציבור הטכני במעבדים חדשים – נמוך עד נמוך מאוד. קחו דוגמא פשוטה: אינטל הוסיפה תמיכה ב-eDRAM. כמה אנשים זה באמת מעניין אותם? כמה אנשים אשכרה יראו את המעבדים החדשים שאינטל הוציאה לפני מספר חודשים ואותם אנשים ירוצו לרכוש אותם? ממש ממש מעט. בד"כ אחת לכמה שנים חברות משדרגות תחנות עבודה ולאפטופים, אבל כיום אין שום חידוש מרעיש במעבדי הדסקטופ של אינטל שיגרום ל-CTO ליזום ישיבה עם ה-IT, המנכ"ל, כספים וכו' ושבאותה ישיבה יוחלט שכמה אלפי מחשבים יעברו למעבד חדש ומהפכני. חברות קונות PC נוספים ובמקרים רבים הם מגיעים עם המעבדים מהדור האחרון, אבל גם עם הדור הקודם ב-99% מהמקרים החברה תדע להסתדר ואפילו תעדיף מעבדים מהדור הקודם או לפניו, כל עוד המחיר יהיה נמוך משמעותית. כנ"ל במקרים של לאפטופים.

כשזה מגיע לשרתים, המצב של אינטל לא הכי מעודד, במיוחד כשמסתכלים קדימה, כשיותר ויותר חברות עוברות לענן ובמקרים רבים הן מקצצות את כמות השרתים המקומית או לא משדרגים חומרה. נתון שאמור יותר להדאיג את אינטל מגיע דווקא מהלקוחות הגדולים שלה – ספקי שרותי ענן, אלו מסתכלים בחיוב על פלטפורמות אחרות שאינן מבוססות X64 אלא על מעבדים שונים, החל ממעבדי ARM (שאינטל מציבה מולם את ה-XEON-D) בקצה התחתון ועד למעבדי ה-Power8/9 של IBM (שלאחרונה פתחה את הפלטפורמה שלה וחברות רבות קופצות על המציאה. גוגל, פייסבוק והשמועות גם מדברות על מיקרוסופט – כולן מביעות עניין ומתכננות להשתמש במערכות אלו ולהציע פתרונות מבוססים מעבדים אלו ללקוחותיהן). כיום, נזכיר – אפליקציות שרצות על לינוקס רצות מצוין בין אם מדובר על מעבדי ARM או על ה-Power, וגם מיקרוסופט בימים אלו עובדים נמרצות להמיר את Windows Server 2016 ל-ARM (וכנראה גם ל-POWER), כך שמבחינת הלקוחות – הם יוכלו לבחור אם לרוץ על מעבדים של אינטל או של המתחרים.

אבל הבעיה הכי גדולה של אינטל היא בעיה מלפני עשור בערך, בעיה שאינטל לא התייחסה אליה עוד מ-2006 ועכשיו החברה משלמת על כך בפיטורין נרחבים – הלו היא בעיית ה-Mobile.

ב-2006 אם רצית להיות נייד וגם לראות סרטים, לענות למייל ולגלוש באינטרנט, היית חייב לרכוש מחשב נייד. רוצה לשבת בסלון ולהתעדכן מה קורה? אתה צריך מחשב נייד. הטלפונים הסלולריים אז "הצטיינו" במסך קטן, כח עיבוד מאוד נמוך, גלישה סופר-איטית (ורוב האתרים כלל לא הוצגו כראוי בהם) ובקיצור – ההיפך הגמור ממה שיש כיום. אינטל נהנתה מאוד מהסיטואציה כי חוץ מרכישת מחשב נייד (עם מעבד שב-90%+ מהזמן היה מעבד מתוצרתה) לא היתה לך אפשרות אחרת. גם אם חשבת לקנות מק – הוא היה כבר עם מעבד של אינטל. הרווחים טיפסו וההנהלה חייכה.

ואז אפל הוציאו את ה-iPhone שגרם להלם טוטאלי בשוק. הגרסאות הראשונות של האייפון (וגם של מכשירים מבוססי אנדרואיד) לא היו ממש נוחים לגלישה (מסכים קטנים בהשוואה למה שיש כיום), איטיים מאוד מבחינת עיבוד ורינדור – אבל אנשים התחילו לראות, להתלהב ומה שהכי חשוב – לקנות, ובכמויות! סמסונג, אפל ומוטורולה דיווחו על מכירות מצויינות ואינטל ראתה כיצד שוק ה-PC שלה פחות ופחות רווחי והחברה מוכרת פחות ופחות מעבדים.

האם לאינטל היה בזמנו פתרון של מעבד או Chipset שיתאים לטלפון סלולרי? לא ממש. היה להם את המעבדים במשפחת ATOM אבל לא רק שהמעבדים האלו לא היו מספיק חסכניים בסוללה, אלא שגם הם לא היו מתאימים כפתרון סגור. אם יצרן טלפונים היה פונה אז לחברה כמו Qualcomm, הוא היה מקבל פתרון מלא הכולל מעבד, זכרון, Chipset, מודם, Wifi וכו' – בחבילה אחת. לאינטל לעומת זאת, עד לפני מספר חודשים אפילו מודם סלולרי לא היה להם בפתרון והיצרן היה צריך לרכוש מצד ג' מודם ולשלב אותו בלוח.

מיליארדי טלפונים וטאבלטים נמכרו בעשור האחרון, ואינטל לא ראתה רווחים מהמכירות הללו. אינטל יכלה כמובן תוך זמן די קצר לחתום הסכם עם ARM לרכישת זכויות ליצור מעבד עם שאר החלקים ההכרחיים והם היו יכולים עוד עד 2007-2008 לצאת עם פתרון כזה ולהתחיל למכור אותו בצורה אגרסיבית כמו שאינטל יודעת לעשות, אבל ההנהלה באינטל התעקשה שלא ללכת במסלול הזה ולהעדיף אך ורק פתרון "תוצרת בית".

יודעים מתי הגיע הפתרון "תוצרת בית" לשוק הטלפונים? רק לפני כשנה לערך, בזמן שהמתחרים כבר הוציאו דור רביעי וחמישי של מעבדים ועברו כבר ל-64 ביט עם תמיכה של עד 16 ג'יגהבייט זכרון, UFS מבחינת אחסון, צ'יפים גרפיים עם ביצועים מעולים (גם לרזולוציות גבוהות, כולל 4K), ואפילו היום – מעבדי ATOM מסידרה X3,X5,X7 נותנים אמנם ביצועים מעולים מבחינת CPU ומבחינת סוללה – אבל הם נופלים בכל מה שקשור ל-GPU.

כיום השוק הסלולרי מבחינת מעבדים — מאוד תחרותי. חברות סיניות כמו Huawei, MediaTek, RockChip ואחרות מציעות פתרונות מצוינים – במחיר שהוא פחות מהמחיר שאינטל מבקשת, וכך ישנו מצב כיום שרוב הטלפונים הסלולריים והטאבלטים – לא מבוססים פתרון של אינטל אלא פתרון מתחרה.

אינטל חשבה לפני מספר שנים שהיא תוכל לסגור עיסקה עם גוגל שבמסגרתה אנדרואיד יקבל תמיכה רצינית ו"דחיפה" למעבדי אינטל, אך להפתעתם ולצערם, גוגל לא ממש התלהבה מהרעיון. לאינטל יש בהחלט גישה לקוד מקור של אנדרואיד שעדיין לא יצא ואם המהנדסים של אינטל דוחפים תיקונים ואופטימיזציות לאנדרואיד – גוגל בהחלט תשמח לקבלם, אבל כמו שראיתם עד היום – אין שום מכשיר נקסוס מבוסס מעבד אינטל. גוגל דווקא שמחה לעבוד עם אינטל על כרומבוקים (ולראיה – 97% מהכרומבוקים מבוססים על מעבדי אינטל, אפילו לא AMD), אבל לא על אנדרואיד.

edisonבעשור האחרון השוק השתנה ובשנתיים האחרונות רואים שאינטל עושה את כל המאמצים לא לפספס את ההזדמנות כמו שהם פספסו לפני עשור. כך לדוגמא אינטל הוציאה את Edison, פלטופורמת IoT חדשה ודברים רבים נוספים – הכל כדי לכבוש את השוק החדש והצעיר. אינטל ראתה את ההתלהבות מ-Raspberry Pi והם החליטו גם בו להתחרות באגרסיביות ולהוציא Development Kit שמבוססת על מעבד Quark שלהם במחיר מצחיק של … 15$. זה כמובן לא מתחרה ב-Pi כפתרון עצמאי, אבל אם מתכננים דברים ל-IoT, אני בהחלט הייתי ממליץ להסתכל על הפתרונות של אינטל.

חבל שאינטל מפטרת כזו כמות עצומה של עובדים (במיוחד פה בישראל שאינטל היתה לא פעם ולא פעמיים "פתרון מקלט" שקלטו עובדים של חברות שסגרו פה מרכזי פיתוח – כמו AMD לדוגמא). האם פיטורי 11,000 עובדים יעזור? אולי זה יקצץ בכמות ההוצאות, אבל כרגע זה לא יסייע במכירות. יש תחרות אגרסיבית מאוד עם מחירים שצונחים ואינטל צריכה פתרון מתחרה, גם אם הפתרון כרוך בבניית מעבדי ARM או רכישה של אחת מיצרניות מעבדי ה-ARM. לוקח זמן לכבוש נתח שוק דומיננטי, במיוחד אם אתה מגיע באיחור של עשור, אבל זה אפשרי.

על אשראי וכרטיסי אשראי

כרטיסי אשראיעבדכם הנאמן מאוד חובב חומרה, בין אם זה כרטיסי מחשב קטנים, כרטיסי רשת, מתגים, וכמעט כל דבר הקשור למחשבים ושאפשר לרכוש במחיר זול יחסית ומדי פעם אני רוכש את הציודים, בין אם דרך eBay ובין אם זה דרך חנויות סיניות. אחרי הכל – כפרילאנסר, אם אתה באמת רוצה להיות מעודכן ובעל ידע – עדיף שיהיה לך את הציוד או התנסות רצינית עם הציוד בעבודה.

בשביל לרכוש את הציוד, צריך כרטיס אשראי. יש לי כמה משלי, אבל אני מעדיף שלא להשתמש באף אחד מהם מ-2 סיבות פשוטות:

  • כשמדובר באתרים שונים, אינך יודע אף פעם באמת כמה תהליך הסליקה וה-DB באמת שמורים, וכבר קרה לי מקרה לפני יותר משנתיים שקיבלתי טלפון מחברת כא"ל ובשיחה הנציגה הנחמדה שאלה אם אני עכשיו נמצא בניו יורק וקונה מק-בוק ב-$1980. באותו זמן הייתי פה בארץ, כך שכנראה מספר כרטיס האשראי שלי דלף מאחד הספקים שרכשתי, כך שמבחינתי – כרגע אני משלם למספר מאוד קטן של ספקים בארה"ב עם כרטיס אשראי בנקאי עד שאעבור לפתרון שאציע בפוסט זה.
  • הריביות, אלוהים ישמור איך מדינת ישראל נותנת לחברת כא"ל (במיוחד!) לגבות ריביות מטורפות של 14%+ לשנה (והריבית נגבית כל חודש, במיוחד אם אתה מבצע פריסת תשלומים כך שתשלם סכום קבוע כל חודש).

ברשות להגבלים עסקיים מתכוננים לרפורמת כרטיסי אשראי. צעד מבורך לכל הדעות (כמעט. ברשות חושבים שזה יהיה כלי מצוין להילחם בהון השחור, הם טועים) ולמעט הסוחרים שיהנו מתשלום יותר מוקדם והצרכנים לא יממנו את העמלות הצולבות, אך כיום כל אחד יכול לבקש כרטיס Debit (שזה מה שהרשות מנסה לקדם) כך שחידושים מרעישים לא יהיו פה.

יש בישראל בעיה בכרטיסי אשראי שאין לצרכן שום אפשרות לבקש כרטיס נטען שיקלי שאפשר להטעין שוב ושוב. אפשר לקנות כרטיס חד פעמי אבל הבעיה איתו זה שתמיד נשאר סכום שנמוך מדי לעיסקה חדשה. אמנם בקופות בסופר אפשר לבקש להעביר מספר כרטיסים כדי לשלם חשבון, אבל תנסו לעשות את זה באתרי אינטרנט ותראו שאין אפשרות כזו, גם לא עם Paypal. מדוע אין כרטיס כזה? כי חברות האשראי לא מעוניינות בצעד כזה שיתן ללקוח שליטה מלאה על ההטענה ובדרך הוא גם יחסוך עמלות שונות. בנק ישראל, כרגיל – מאפשר לחברות האשראי ולבנקים לעשות בנושא ככל שעל רוחם. (הבנק היחיד שנותן למיטב ידיעתי מיני-פתרון הוא בנק דיסקונט עם כרטיס 2go אולם הוא מיועד לילדים עם הטענה מירבית של עד 450 שקלים).

אז מה ניתן לעשות כדי להימנע מתשלומי ריביות שמאוד קרובות (במיוחד במקרה של כאל) לשוק האפור? כמה דברים:

  1. אם ניצלתם סכום גדול מתיקרת האשראי שלכם בכרטיס (בנקאי או חיצוני), ואתם רוצים לסיים עם הניצול כדי לא להיות חייבים לחברת האשראי, מומלץ לא לעבור למסלול של תשלום קבוע אלא לבצע הלוואה מהבנק או חברת האשראי. אל תתפתו לקלות ההלוואות של חברת האשראי ובדקו מה הריבית שהבנק יגבה על הלוואה כזו ומה חברת האשראי שאיתה אתם עובדים גובה. אפשרות נוספת היא לבקש הלוואה מלאומי קארד (הפעם האחרונה שבדקתי עבור חבר לפני מס' חודשים, הם מלווים בפריים + 5.5% – שזה הכי זול) אם כי זו האופציה שאני פחות ממליץ עליה כי אז יהיה לכם כרטיס נוסף ופיתוי נוסף לשימוש.
  2. מסגרת האשראי שלכם בעו"ש בבנק: שימו לב שהיא מורכבת מ-2 מסלולי ריביות. המסלול הראשון הוא מסלול הריבית העיקרית והוא חל על 80% מהקו אשראי (בערך) ועל ה-20% הנותרים חל מסלול אשראי שני שגבוה ב-3-4%. אל תשכחו – ב-1 לכל רבעון, אתם "חוטפים מכה" של תשלום רבעוני של הריבית ולכן אם יש באפשרותכם לצמצם את קו האשראי – צמצמו.

נחזור לכרטיסי אשראי אל החלק היותר מעניין: רכישות באינטרנט.

כלל ברזל שמומלץ לכל אחד הוא לא להשתמש בכרטיס האשראי הרגיל שלך מכיוון שבמקרים רבים מספרי האשראי עוברים לסוחרים (במיוחד בסין) ומשם הדרך לניצול הכרטיס שלך ע"י גורמים לא רצוים – קצר מאוד. גם בארץ ישנם לא מעט אתרים שמבטיחים שהם "מוגנים" ושמים לוגו של PCI-DSS אך כל מה שבונה האתר עשה הוא רכישה של תעודת SSL ב-5$, כלומר לאחר שהזנת את פרטי האשראי הנתונים יעברו בהצפנה, אך האחסון של המידע – כלל לא מובטח שיהיה מוצפן וכבר ראינו לפני שנה פלוס מה קרה עם זה.

לכן מומלץ כרטיס נטען (וירטואלי או פיזי). להלן 2 המלצות:

  1. כרטיס ויזה נטען $ מרשות הדואר. עלות הכרטיס היא 40 שקלים וכל טעינה של הכרטיס עולה 0.8% מסכום הטעינה (העמלה היא מינימום 7 שקלים). יתרון כרטיס נטען זה הוא שהינך מקבל מספר חשבון בנק בבנק הדואר ומספר חשבון בנק אמריקאי. אלו אינם חשבונות עם כל הפונקציונאליות אך אתה יכול למסור את המספרים הללו לאנשים או עסקים כדי שיעבירו אליך כספים (עד 10000 שקל) ובנוסף אין עמלה על עסקאות אינטרנט (כל עוד הם בדולר ולא במטבעות אחרים). לא מומלץ למשוך מכספומט שקלים עם כרטיס זה הואיל ואתם תשלמו גם עמלה (4$) וגם תשלום המרה (לפי שער גבוה). תמיד תוכלו לטעון את הכרטיס בדואר או בהעברה לחשבון שנפתח עבורכם (אם כי העברה באינטרנט לחשבון שנפתח עבורכם תזוכה בכרטיס הנטען רק ביום העסקים הבא).
  2. כרטיס נטען של חברת EntroPay: כרטיס זה הוא מעולה עבור מי שמחפש פרטיות. ברישום לאתר אתה יכול ליצור כרטיס תחת איזה שם שתרצה, ואת השם הזה תוכל להכניס בכל אתר מכירות. בנוסף ניתן להעביר כסף לכרטיס זה דרך PayPal (אם יש לכם שם כסף) או בכרטיס אשראי שלכם. אפשר גם לפתוח באותו חשבון מספר כרטיסים נוספים (שיופעלו לאחר שתעבירו כסף מהחשבון Entropay הראשי שלכם) – שזה מעולה אם אתם רוצים לתת לילדכם לקנות בחו"ל עם תקציב מוגבל. בניגוד לכרטיס של הדואר, כאן ניתן להטעין עד $20,000. החסרון הראשי של הכרטיס הוא עמלת הטעינה: 4.95% על כל טעינה מכרטיס חיצוני או PayPal או העברה מחשבון בנק (אין עמלות נוספות למעט אם אתם רוצים לרוקן את הכסף מהכרטיס לא דרך קניה).

ב-2 הכרטיסים לעיל, אינכם משלמים עמלות נוספות (כל עוד אתם קונים בדולרים) ומה שהכנסתם (בניכוי עמלת הטענה) – זה מה שיש לכם להשתמש ברשת, אין עוד עמלות נוספות.

התשובה של אפל ל-PC ישנים – iPAD??

ipad_proלפני ימים ספורים ערכה אפל אירוע שבה היא מכריזה על מוצרים חדשים ועדכונים. אפל הכריזה על iPad Pro בגירסה יותר מוקטנת (9.7 אינטש) ועל אייפון SE – אייפון מוקטן עם מסך 4 אינטש והיו עוד מספר עדכונים נוספים. רוב הדברים כבר דלפו זמן רב לפני האירוע.

אחד הדברים המעניינים שקרו במהלך הצגת ה-iPad Pro היה ה"נאום" של פיל שילר, סמנכ"ל המוצרים של אפל. מר שילר דבר על המצב ה"עצוב" שיש בעולם בערך כ-500 מיליון אנשים עם מחשבי PC בני 5 שנים ומעלה.

הנהלת אפל לא אמרה זאת במפורש בכנס, אך נראה כי אותם 500 מיליון – הם המטרה החדשה של אפל ובמיוחד המחשבים הישנים ב-Corporate, ולשם כך הם מכינים את מתקפת השיווק, להלן דוגמא מהאתר של אפל:

screenshot-www.apple.com 2016-03-24 21-15-33

כל זה טוב, לגטימי ויפה, אבל לעניות דעתי אפל קצת מפספסת, וברשותכם – אסביר מדוע:

הבה ניקח את ה-iPad Pro החדש בגירסת 9.7 אינטש. נחסוך כסף וניקח את גירסה ה-32 ג'יגה, WIFI בלבד ונוסיף לו את המקלדת החדשה. לא נוסיף סטיילוס וכמובן נתעלם מהאזהרה ש-32 ג'יגה זו כמות אחסון קטנה שלא ניתנת להגדלה בשום מצב (אפל מתעבים כרטיסי מיקרו SD). לכמה הגענו? 750 דולר (לפני מסים, משלוח וכו').

זוכרים את אותם 500 מיליון משתמשי PC בעלי מחשב ישן? לרובם הסיבה שהמחשב לא הוחלף היא שהמחשב עדיין עובד טוב ואצל חלקם אין כסף לשדרג למחשב חדש.

אבל נניח מישהו רוצה לקחת את ההצעה של אפל. מה בדיוק הוא ירוויח ממעבר מ-PC ל-iPad Pro? ניידות וסוללה. בשאר הפרמטרים אם נשווה – ה-PC בועט בכל iPad Pro. מולטיטאסקינג? PC לוקח. כמות טאבים בדפדפן? PC מנצח ומשאיר את הטאבלט הרחק מאחור. תוכנות? ב-PC התוכנות מגיעות בגרסאות מלאות ולא מקוצצות כמו בטאבלטים. שדרוגי חומרה? ב-PC אתה בהחלט יכול, ב-iPad Pro אתה לא יכול להחליף/לשדרג כלום, אולי את המקלדת.

סידרת ה-iPad קיימת מ-2011, כך שכל מי שחשקה נפשו בטאבלט של אפל יכל לרכוש אותה בשנים האחרונות (עד היום) במגוון גדלים, מגוון כמויות אחסון ועוד, כלומר האופציה הזו קיימת זמן רב, אבל רוב מוחלט של האנשים לא עברו אליה. זה שאתה יכול עכשיו לפתוח 2 אפליקציות במקביל ולצייר עם סטיילוס לא ישכנע רבים לרכוש את ה-iPad Pro. אפשר לרכוש iPad בגירסה טיפה יותר ישנה ומקלדת ממיקרוסופט או לוג'יטק (שמייצרים גם עבור iPad) ועדיין לחסוך.

ומה עם עולם ה-Corporate? אופיס ל-iPad Pro? יש ואפל גם במהלך מכירת ה-iPad Pro אפל מוכרת מנוי ל-Office 365 אם הלקוח מעוניין בכך, אבל מה שאפל לא מספרת ללקוחות זה שאם החברה תרצה להשתמש בתשתית VDI של מיקרוסופט והחברה תרצה לחבר לזה טאבלטים עם תוכנת RDP, החברה תצטרך לשלם למיקרוסופט 100$ פר טאבלט. למה? כי כך מיקרוסופט קבעה.

ולא שחסרים אלטרנטיבות.. יש לא מעט טאבלטים מבוססי אנדרואיד שנותנים תמורה נאותה בהחלט למחיר שהם עולים. רוב הבעיות שהיו בעבר עם טאבלטים מבוססי אנדרואיד (במיוחד בתוכנות שהיו נראות כאילו הן תוכנות לטלפון רק שהן "מוגדלות") נפתרו ובעדכון שיצא במהלך החודשים הקרובים ניתן יהיה גם בטאבלטים מבוססי אנדרואיד להריץ 2 אפליקציות אחד ליד השניה. (דבר שניתן לעשות כיום עם טאבלטים של סמסונג) מבחינת תמחור – הם זולים יותר ממכשירי iPad Pro של אפל ואף ממכשירי iPad אחרים.

יש אלטרנטיבות חוץ מטאבלטים לאנשים שמשתמשים רוב הזמן במחשבים שלהם לגלישה – אלטרנטיבה כזו לדוגמא היא כרומבוק: זול מאוד (החל מ-200 דולר), לא צריך לתחזק, הכל בענן ויש מספר אלטרנטיבות לאופיס (כולל אופיס 365 שרצה יפה מאוד על כרומבוק בגירסת ה-Online).

אם אפל באמת רוצה להחליף את ה-PC בבית, כדאי שהיא תתחיל לעדכן את המק מיני שכבר לא עודכן שנתיים. החומרה השתנתה מאז ואפל יכולה להוציא גירסה עם M.2 SSD ואולי מקום לכונן 2.5 אינטש (ובדרך לוותר סוף סוף על כונן ה-DVD) ולהקטין אותו בערך לגודל ה-Apple TV ולמכור החל מ-500 דולר. הסיכוי שאנשים ירכשו זאת – גבוה יותר מהסיכוי שמישהו יזרוק את ה-PC שלו וישקיע 750 דולר (מינימום!) ב-iPad Pro.

לסיכום: אפל מוצאת את עצמה בבעיה: מכירות האייפון הן טובות אך מכירות הטאבלטים צונחות צניחה חדה כל רבעון ואפל רוצה לפתור את הבעיה הזו, אבל אפל עם הקמפיין הנוכחי פונה לשוק הלא נכון עם המוצר הלא נכון. מי ששומר PC במשך 5 שנים ולא משדרג, לא יזרוק מינימום 750 דולר על טאבלט שנותן לו הרבה פחות. אפל כן יכולה למכור לו מחשב אחר בזול (מק מיני) אולם לשם כך אפל תצטרך לשנות אסטרטגיה. טאבלט ולא חשוב כמה הוא נראה יפה – עדיין לא יכול להחליף PC לא ב-Corporate ולא אצל לקוחות רבים שאפל חושבת להרוויח מהם.

התקנת כרומיום OS על המחשב שלך – חלק שני

בחלק הראשון של הפוסט דיברתי על עניין ההתקנה של כרומיום OS על מחשב ישן ומה זה עוזר: לפעמים יש צורך במחשב שכל יעודו הוא לגלוש באינטרנט מבלי לחשוש מרוגלות, וירוסים ומבלי להשקיע במחשב חדש. בחלק הנוכחי אנחנו מגיעים להתקנה.

כפי שציינתי בפוסט קודם, אני אציין 2 אפשרויות התקנה, אחת קלה ואחת יותר מתקדמת.

בהתקנה הקלה אנחנו נשתמש ב-IMAGE שחברת Neverware משחררת בצורה חופשית לקהל. כל מה שתצטרכו לעשות הוא את הצעדים הפשוטים הבאים:

  1. כנסו ללינק הבא ולחצו על ה-Download Cloudready Now. ירד לכם קובץ של 591 מגהבייט בערך. פתחו אותו ושמרו אותו במקום בטוח.
  2. הכניסו את כרטיס ה-SD למחשב/דיסק און קי למחשב
  3. לחצו על Installtion instructions ואז ירד לכם קובץ PDF. את הקובץ אתם יכולים לפתוח עם הדפדפן עצמו
  4. אם אתם משתמשים ב-Windows, אתם יכולים להתקין בכרום אפליקציה שנקראת Chromebook Recovery Utility ולעקוב אחרי ההוראת ב-PDF כיצד להשתמש בקובץ שהורדתם כדי ליצור IMAGE על כרטיס SD/דיסק און קין להתקנה
  5. אם אתם משתמשים בלינוקס, אז עם sudo (או root) השתמשו בפקודה
    dd if=imagename of=/dev/sdb bs=4M
    כאשר ה-imagename הוא שם הקובץ BIN שהורדתם ו-sdb שם זה ההתקן SD או דיסק און קי (לא יודעים אם זה sdb? הריצו את הפקודה lsblk ושם תראו את השם האחרון, סביר להניח שהוא sdb או sdc.
  6. הפעילו את המחשב שעליו נתקין את כרומיום OS והיכנסו  להגדרות ה-BIOS (בד"כ זה לחיצה על מקש F2 בחלק מהמחשבים זה משהו אחר), היכנסו ל-boot והפעילו Boot from USB. אם ה-BIOS מאפשר להגדיר עדיפויות מה יעשה ראשון Boot, הגדירו את ה-USB.
  7. הכניסו את כרטיס ה-SD עם הקורא או את הדיסק און קי למחשב, שמרו את הגדרות ה-BIOS ותנו למחשב לבצע Boot מה-USB. אם הכל תקין, תקבלו מסך שחור ולאחר כמה שניות לוגו של CloudReady. תמתינו עוד קצת זמן ותקבלו מסך שתוכלו לבחור שפה ולהתחבר ל-WIFI (אם יש במחשב WIFI). נסו להתחבר ל-WIFI ואם המחשב מחובר חיבור חוטי (LAN) – ודאו כי מופיע Ethernet.
  8. לחצו OK ולאחר מספר שניות יופיע חלון רישוי להתקין Flash. אני ממליץ לאשר (תתפלאו כמה אתרים ואפליקציות עדיין צריכים פלאש).
  9. המערכת תבקש את שם המשתמש שלכם בגוגל. אם המשתמש שלכם כולל GMAIL.COM@ אז אפשר להכניס רק את שם המשתמש (כלומר אם זה [email protected] אז אפשר להקיש רק avi). במידה ויש לכם חשבון ב-Google Apps, אז הקישו את שם המשתמש המלא שלך – ולחץ Enter.
  10. המחשב יבקש סיסמא – אתם מכירים כבר את התהליך :)
  11. לאחר שתקישו סיסמא ותאשרו, תקבלו מסך אפור ולאחר כמה שניות אייקון כחול של כרום. לחצו עליו.
  12. כאן תצטרכו להמתין בסבלנות – המערכת תישאב מגוגל את כל ההגדרות שלכם – סימניות, סיסמאות, אפליקציות כרום, היסטוריית גלישה בדפדפני כרום אחרים עם אותו שם משתמש וכו'. יכול להיות שיפתחו לכם טאבים שונים שיבקשו פרטים (כמו Lastpass אם אתם משתמשים) כדי להתממשק לשרות, בצעו זאת.

עכשיו אתם יכולים להחליט לעשות את אחד מהדברים הבאים:

האפשרות הראשונה היא רק להשתמש בכרטיס SD/דיסק און קי כדי לגלוש ולהשתמש בכרומיום OS. החסרון – זה במקרים רבים די איטי כי כרטיסי SD לא נועדו לשימוש רציף במקום דיסק קשיח. היתרון – לא צריך לפרמט את המחשב וברגע שתכבו ותוציאו את כרטיס ה-SD, תוכלו להשתמש במחשב ובדיסק הקשיח כבעבר ללא שום שינויים.

האפשרות השניה היא להתקין את המערכת על הדיסק הקשיח. לחצו מצד ימין למטה (היכן שהשעון) ובחרו Install. פעולה זו תמחוק את הדיסק הקשיח ואתם תצטרכו לבצע את תהליך הכנסת שם המשתמש/סיסמא שלכם מחדש והמערכת תצטרך להוריד מחדש את כל הדברים מגוגל, זה תהליך חד פעמי שקורה לאחר ההתקנה. כל מה שעליכם לעשות הוא לעקוב אחרי ההוראות במסך ולהצטייד בסבלנות. ההתקנה יוצרת 12 מחיצות (Partitions) על הדיסק, מוחקת, כותבת ועושה דברים רבים ברקע ואין Progress Bar.

זו ההתקנה הקלה. כפי שאתם רואים, היא ממש לא מורכבת ואין צורך להסתבך בהגדרות מורכבות.

יחד עם זאת, להתקנה הקלה יש כמה חסרונות בולטים עבור משתמשים מתקדמים שרוצים דברים מעבר לסתם גלישה בדפדפן המובנה, כגון:

  • זו מערכת 32 ביט, כלומר היא תכיר בזכרון מעבר ל-4 ג'יגהבייט, אבל דברים שמצריכים 64 ביט לא ירוצו
  • שימוש/התקנה של מערכות לינוקס נוספות על הכרומיום OS (כמו אובונטו, דביאן) אפשריים אך השימוש הוא רק כטרמינל, ללא שום גרפיקה.
  • לא ניתן להשתמש באפליקציות אנדרואיד ו-ARC Welder.

לשם שימוש בפונקציות לעיל, יש צורך בגירסה אחרת של כרומיום OS, והוראות מאיפה להוריד ומה לעשות יופיעו בחלק השלישי. שימו לב – להתקנה המתקדמת יש צורך בידע בלינוקס (פקודות כמו mount, ידע ב-shell וכו'). בחלק הבא אני אתאר בתמציתיות את התהליך אך ישנם חלקים שהמשתמש יצטרך "להתלכלך" בכניסה למערכת והרצת פקודות. אחרי הכל – זה לינוקס :)

אז למעוניינים בהתקנה המתקדמת, נתראה בחלק השלישי (זמן הופעה: יום ב' או ג')

התקנת כרומיום OS על המחשב הישן שלך

(למי שלא מכיר את כרום OS והאם זה בכלל שווה/מתאים לצרכים שלך, מומלץ לקרוא פוסט קודם שכתבתי לפני מספר חודשים)

לרבים מאיתנו יש יותר ממחשב אחד בבית. יכול להיות שיש מספר מחשבים אישיים בבית שחלקם בשימוש וחלקם כבר לא כל כך בשימוש כי המשתמש עבר לתצורה אחרת (כמו שימוש מתחלף בין סמארטפון לטאבלט, ולך תנתק צעירים מהקומבינציה הזו לטובת מחשב), וסביר להניח שיש לנו מחשב ישן אחד (אולי יותר) בבית שלא ממש בשימוש כי הוא ישן מדי, לא חזק, ה-Windows עושה איתו בעיות וכו'.

לכרום OS יש "אח" שנקרא כרומיום OS, שזו בעצם הגירסה בקוד פתוח של כרום OS. ההבדל הגדול בין 2 המערכות היא שבכרום OS גוגל כוללת חלקים שאינה יכולה להכליל בגירסת הקוד הפתוח מבלי לשלם תמלוגים לחברות שונות (מפענחי אודיו וידאו, הצפנת תכנים עם Widevine ועוד) כך שהתקנת כרומיום OS לפעמים מצריכה עוד צעד או 2 כדי לעבוד בצורה טובה עם כרומיום OS.

במאמר זה (שיורכב מ-2 חלקים) נעבור על רשימת דברים וציפיות, כדי שלא נתאכזב בהמשך מתוצאות ה"פרויקט"

ראשית – נדבר על חומרה.

טכנית, כרומיום OS יכול לרוץ בשמחה על מחשב בן 5 שנים בלי בעיה, השאלה הגדולה היא מה השימוש שלך. כרומיום OS הוא בראש ובראשונה מערכת שמריצה דפדפן ומאוד תלוי כמה טאבים אתה פותח. אם אתה מאלו שמשתמשים ב-TAB אחד או 2 בסה"כ, אז כמות זכרון של 2 ג'יגהבייט יספיקו בהחלט לעבוד (לא מומלץ לבנות מערכת עם 1 ג'יגה זכרון כי אז מהר מאוד המערכת "תיחנק" בפתיחת אתר כמו פייסבוק לדוגמא). אם לעומת זאת אתה פותח טאבים רבים, תצטרך כמות זכרון של 4 ג'יגהבייט. אתה יכול לשים יותר, אבל לא תקבל שיפור ממשי (אלא אם אתה משתמש ביכולות ה-DEBUG של כרום ושלל תוספים בעת ובעונה אחת – אז בהחלט מומלץ לשדרג את המערכת מעבר ל-4 ג'יגה).

מבחינת מעבד – כל עוד לא תריץ גרפיקה תלת מימדית, או שלא תבקר באתרים עמוסי פרסומות (אהלן YNET, וואלה ושלל אתרים אחרים) – המערכת תעבוד בצורה טובה. אם יש לך מעבד סלרון או פנטיום ישן, מהר מאוד תראה שביקור באתרים שציינתי לעיל "חונקים" מיידית את המחשב, לכן מומלץ מחשב עם לפחות מעבד דו ליבתי, עדיף מסידרת Core ומעלה.

דיסק – אין צורך בדיסק קשיח גדול ואם אתה רוצה להיות קצת הרפתקן, אתה יכול לרכוש כרטיס SD (קלאס 10 ומעלה או U1 ומעלה) עם קורא כרטיסי SD מבוסס USB (אל תסמוך כל כך על קוראי כרטיסי SD מובנים במחשבים ישנים, במקרים רבים הם איטיים מאוד) או פשוט לרכוש לך דיסק און קי. אין צורך במשהו גדול – 16 ג'יגהבייט יספיקו אלא אם אתה הולך להוסיף הפצה כמו אובונטו לתוך הכרומיום OS (דרך Crouton) ואז באמת כדאי לשים דיסק קשיח רציני או SSD בגודל 32 ג'יגהבייט ומעלה למחשב.

מסך – כל מסך יכול להתאים, כל עוד הרזולוציה המינימלית היא 1368X768.

מחשבים ניידים ישנים – המחשבים של DELL, LENOVO וטושיבה בד"כ יפעלו טוב, בחלק מהמחשבים הניידים של HP יכול להיות שה-WIFI לא יעבוד, כך שזה מאוד תלוי במחשב ובדגם, אבל באופן עקרוני – רוב המחשבים הניידים הישנים אמורים לפעול עם כל החיבורים (USB, מצלמה פנימית, מיקרופון, WIFI, LAN, בלוטות' וכו').

לגבי BIOS – אם יש לך UEFI במחשב, תצטרך להפעיל את Legacy Mode מכיוון שכרום OS אינו פועל על UEFI ולא יעבוד עם UEFI בעתיד (גוגל מעדיפים בכרום OS להשתמש ב-Coreboot הפתוח).

שנית – ה"מצרכים"

קוודם כל, חשוב לוודא שאין לך במחשב שאתה הולך להתקין עליו כרומיום OS שום תוכן. ההתקנה עצמה מפרמטת את כל הדיסק לכן אם יש לך תוכן כלשהו, העבר אותו לדיסק אחר, גבה אותו או שתתקין דיסק קשיח אחר (חשוב שיהיה מחובר רק דיסק קשיח יחיד, כרומיום OS לא ממש יודע להסתדר עם מספר דיסקים ואין לו Boot Manager).

אם הרחבת את הזכרון, כדאי שתתן למחשב לעבוד לכמה שעות עם תוכנת memtest כדי לבדוק את ה-RAM. זו, אגב, יכולה להיות הזדמנות טובה לנצל מחירי זכרון נמוכים כדי לשדרג RAM ל-4 ג'יגה ומעלה במחשב. כל הסיפור יכול לעלות בסביבות ה-200 שקלים אם נלך לפי ZAP ל-2 מקלות של 2 ג'יגהבייט זכרון.

ודא שיש לך כרטיס SD וקורא כרטיסי SD בחיבור USB או דיסק און קי בגודל 8 ג'יגהבייט (עדיף 16 אם אפשר). תצטרך זאת כדי לזרוק את ה-IMAGE של ההתקנה עליו ולהשתמש בו בפעם הראשונה לפחות.

אם יש לך כרטיסי PCI/PCI-E במחשב שאינם נחוצים עוד – הוצא אותם מהמחשב. הדבר האחרון שאתה צריך זה שהכל יתקע בגלל כרטיס מיותר שעדיין נשאר מהעבר במחשב.

בחלק השני של הפוסט (שיפורסם בסופ"ש הזה) אנחנו נתחיל עם ההתקנה. באופן עקרוני יש 2 סוגי התקנה כאשר אחת מתאימה לאנשים שלא מבינים בלינוקס ולא מחפשים להבין (ולהתקנה זו אני אקרא "התקנת אקספרס") והגירסה השניה מתאימה לאלו שמכירים לינוקס ומעוניינים לעשות דברים בצורה ידנית, לשנות דברים, להוסיף לינוקס דרך Crouton ולהשתמש במכונה כמכונת פיתוח קלה אפילו.

מחשבות על ההפתעה של נטפליקס

נטפליקס הפתיעה הערב במדינות רבות עם ההכרזה כי השרות זמין כמעט לכל מדינה בעולם (למעט צפון קוריאה, סין ועוד מספר מצומצם של מדינות) והעיתונות החלה מיד לפרסם כתבות בנושא, השוואות וניחושים האם יהיו הרבה יותר cord cutters.

גם בישראל רבים התלהבו מהעניין והכריזו מבחינתם שמחר בבוקר הם ויס/הוט – היסטוריה. מניית נטפליקס זינקה זינוק נאה של 9% לפי העיתונות הכלכלית ואנשים רבים חייכו.

אז האם חברות הלווין והכבלים צריכות להתחיל לדאוג מנטישה המונית?

התשובה היא לא.

נטפליקס עשתה עם המהלך הזה משהו פשוט: היא מאפשרת עתה לכל אחד (כמעט) בעולם לצפות בתכנים שהם מייצרים ולמעט מדינות שהיה להם כבר שרות נטפליקס, כל המדינות שהתווספו היום – לא מקבלות כרגע שום ערך מוסף. סדרות וסרטים שאינם מבית נטפליקס פשוט לא יופיעו בקטלוג (אלא אם תשתמש בחיבור עוקף, כמו בעבר).

נטפליקס נותנת למנויים חדשים חודש חינם של צפיה ללא כל התחייבות. אני מאמין שהיום ומחר ובימים הקרובים אנשים רבים ישמחו להצטרף לחודש חינם כדי לנסות את אותו "נטפליקס", לראות את הסדרות (שאולי לא הורידו בצורה פיראטית) אבל עם מנוי של חודש, ובהתחשב בכמות הקטנה של הקטלוג שיש כיום – ניתן לראות את כל התכנים ולא לשלם לנטפליקס אפילו סנט שחוק אחד כי סביר להניח שתסיים את הקטלוג עוד לפני שתסיים את החודש (כמובן שהכל תלוי בטעמו של הצופה).

כך יוצא שבחברות יס ו-הוט שסביר להניח שיתכנסו מחר לישיבה כדי לשוחח על ה"מתחרה" החדש/ישן, לא תהיה סיבה ממשית לדאגה. אני מהמר שאף אחד שיש לו כבר שרות עם עשרות ערוצים – לא ירצה לזרוק את הכבלים/לווין שלו לטובת שרות עם קטלוג סרטים מצומצם, ללא שום תמיכה עברית.

אם עכשיו ניקח את העניין מהרמה הארצית/ישראלית לרמה של כל המדינות החדשות שצורפו – המהלך של נטפליקס לא יתן להם כמות גדולה של לקוחות כי גם באותן מדינות שצורפו – הקטלוג לא כולל תכנים שאינם של נטפליקס, כך שבסופו של דבר – נטפליקס לא תרוויח לפתע עוד עשרות מיליוני משתמשים משלמים.

כאן מגיע החלק שנטפליקס תצטרך להשתמש בכל יכולת מיקוח שלה מול מפיצים והאולפנים בהוליווד (ובשאר מקומות בעולם שמייצרים/מפיקים תכנים) – ונטפליקס תצטרך להיכנס למו"מ על שכירת סרטים/סדרות לתקופות שונות עם Scope גלובאלי וירידה גם לרזולוציות פר מדינה. אחרי הכל, כמעט בכל מדינה יש מפיץ מקומי של התכנים שנטפליקס מעוניינת להציג למנוייה והאולפנים לא יכולים סתם כך להחליט שנטפליקס תשדר במדינה X מבלי לפצות או להגיע להסדר עם מפיץ מקומי (גם אם הוא בתכל'ס לא משדר בסטרימינג את התוכן באותה מדינה) ונטפליקס צריכה להיכנס למו"מ הזה אתמול אם הם רוצים שהמשתמשים החדשים אשכרה יתחילו ממש לשלם על מנוי חודשי, וכל התהליך הזה מגיע עם חתיכת כאב ראש, המון עו"ד, פוליטיקה וכו'.

האם נטפליקס תעשה זאת? אני מאמין שכן אבל אי אפשר לדעת מתי זה יקרה. מתחרים של נטפליקס כמו אמזון וגוגל בקטע הזה דווקא לוקחים להם את הזמן (שמתם לב כמה זמן עדיין בישראל אי אפשר לרכוש ספרות/מוסיקה/סרטים משרותי גוגל או תכני וידאו בזרימה מאמזון?)

לכן חברות הכבלים והלווין יכולות להיות רגועות ולהמשיך לגבות מאות שקלים לחודש. פה בארץ חברת הכבלים והלווין לא ממש מתאמצות לתת למשתמשים דרך להתחבר ולצרוך תכנים דרך האינטרנט (ואולי לתת לי להחליט איזה ערוצים ספציפיים אני רוצה) במקום להעמיד צלחת/לתת לי ממיר באיכות זבל. זה מבחינתם יותר מדי "מתקדם", והן יותר עסוקות במכירת ממירים שבמקומות אחרים בעולם בועטים אותם החוצה (דיסק קשיח בממיר? קשה לפתוח Stream אל הלקוח?).

אז יש נטפליקס בצורה רשמית בארץ

ויש כמה דברים שחשוב לדעת לפני שעושים צעדים כלשהם, מתלוננים, ממציאים תיאוריות קונספירציה ועוד וברשותכם אני אסכם את הדברים בצורת FAQ:

ש: עכשיו אני כבר לא צריך VPN נכון?
ת: לא בדיוק…

נטפליקס, כחברה שעובדת מול אולפנים ומפיצים של סדרות וסרטים, מחוייבת לכבד הסכמים מקומיים שהמפיץ בחו"ל מודיע לה עליהם. כך לדוגמא אם יש את "בית הקלפים" שנמכר לשידור בארץ, הוא לא יופיע בנטפליקס הישראלי, אך הוא כן יופיע בנטפליקס האמריקאי/בריטי וכו', כך שאם אתה רוצה לצפות בכל המלאי של נטפליקס, עדיין תצטרך משהו כמו VPN (אם כי אני ממליץ על תחליף ל-VPN, על Redirector שבעצם "מתחמן" את המערכת של נטפליקס כך שהיא חושבת שאתה מגיע ממדינה שאתה בוחר ולא מישראל, כמו שרות UnoTelly שבניגוד לאחרים – יש לו גם שרותי DNS ממש קרובים לארץ וכך גם תעבורת הסרטים וגם שאר התעבורה שלך עוברת רגיל ולא ב"עיקוף" ואין צורך לכבות ולהפעיל את השרות כל פם מחדש)

ש: זה אחלה פתרון להתנתק מ-YES/HOT/סלקום-TV
ת: אההמ, לא ממש.

נטפליקס הישראלי עדיין לא כולל תכנים ישראליים וגם לא כולל תרגום עברי, כך שאם אתה רגיל לצפות בסידרה/סרט עם תרגום עברי, נטפליקס לא יעזור לך הרבה, ובנוסף התכנים שיש בנטפליקס ישראל כרגע הם מצומצמים ובמהלך החודשים הקרובים כמות התוכן תיגדל. מה שכן, במקרים רבים בנטפליקס יש סרטים שעדיין לא משודרים ב-YES/HOT במסגרת ערוצי סרטים ולא מופיעים עדיין בשרותי VOD מקומיים.

ש: אם אני רואה שיש סידרה/סרט שאני רוצה לראות אבל בעתיד (עוד כמה שבועות או חודשים) זה ישאר שם?
ת: לא בטוח. נטפליקס חותמת הסכמים תקופתיים ולא קבועים (למעט כמובן תוכן שנטפליקס יצרה) כך שכל תקופה מסויימת חלק מהסדרות עף מנטפליקס וסרטים/סדרות חדשים נכנסים, כך שתמיד כדאי להיכנס לאפליקציה ולהסתכל מה קורה, בד"כ בעמוד הראשי תוכל לראות פוסטרים של פרקים/סרטים חדשים.

ש: עכשיו ספקי האינטרנט יאטו את התעבורה של נטפליקס ותהיה איכות וידאו גרועה!
ת: לאו דווקא. כל ספק אינטרנט מקומי יכול לחתום חוזה מול נטפליקס והוא יקבל בחינם מערכת שלמה של נטפליקס שתאכסן מקומית את כל הסרטים והסדרות והתעבורה תופנה ע"י נטפליקס אל הספק ללקוחותיו והתעבורה שתהיה מחו"ל בכל הקשור לכך היא עדכוני סרטים/סדרות ושליטה מרחוק ע"י הצוות הטכני של נטפליקס, כך שהקווים לחו"ל לא יהיו עמוסים.
גם בלי הפתרון הזה, נטפליקס משתמשים בשרותי CDN בינלאומיים שונים (לא רק של אמזון) כך שברוב המקרים הספק לא יסבול פתאום מ"חניקה" של קו רק בגלל שכמה אלפים התחברו לנטפליקס. כבר כיום יש יותר מ-25,000 משתמשים ישראליים שמחוברים לנטפליקס בצורה עקיפה.

נקודה חשובה שכדאי לזכור: נטפליקס לא נותנת לספקים להתחמק בתירוצים שונים כשספק חונק את הקו. ללקוח הסופי תופיע הודעה גדולה על רקע אדום במסך שיש עם הספק בעיית תקשורת ולפיכך הלקוח לא יוכל לצפות. כמה צילומי מסך כאלו וכל ספק בארץ יצטרך (אם התחיל) להפסיק מיד את המשחקים האלו.

ש: מה עם תרגום לעברית של הסרטים/סדרות והממשק?
ת: לגבי התרגומים – נטפליקס עצמה אינה מתרגמת את התוכן שאינה שלה והיא נעזרת בתרגומים רשמיים של האולפנים, כך שסביר להניח שבקרוב נראה אופציה לתרגום עברית בתכנים. לגבי הממשק – גם כאן אני מאמין שבחודש חודשיים הקרובים תוגש אוטומטית גירסה עברית לאתר (כבר יש גירסה ערבית כך שעניין ה-RTL נפתר).

ש: עדיין צריך כרטיס אשראי בינלאומי או כתובת בינלאומית להירשם?
ת: הקטע הטכני הזה כרגע בטיפול כך שיכול להיות שרישום יצליח או לא. אני מאמין שתוך ימים ספורים הבעיה תטופל והמערכת שבודקת אם אתה תושב חו"ל תעודכן כך שתוכל גם להשתמש בכרטיס ויזה מקומי או חשבון פייפאל עם כתובת ישראלית.

ש: התקנתי אפליקציית נטפליקס באנדרואיד TV הסיני שלי אבל הרזולוציה של הסרטים היא מקסימום 720P. מדוע?
ת: אם קנית לך מכשיר אנדרואיד TV סיני זול ואתה רואה על המסך שהרזולוציה היא 1280X720(והמסך שלך תומך FULL HD) – אז הבעיה יכולה להיות מכך שהמכשיר אינו כולל תמיכת HDCP בחומרה או בתוכנה או בשניהם. אם המכשיר שלך מבוסס לינוקס, ודא שאתה עובד עם דרייברים הכי חדשים (ואם יש לו צ'יפ של nVidia ודא שאתה עובד עם הדרייבר הסגור). בעקרון, בלי HDCP המקסימום שתקבל זה 720P ללא קשר לרוחב פס שיש לך או חוזק מעבד/מערכת.

ש: האם בעקבות ההכרזה של נטפליקס על פריסה ענקית בינלאומית, גם אמזון פריים יעברו לפריסה כזו?
ת: אני מאמין שאמזון יכריזו בקרוב. מבחינה טכנית הטכנים שלהם כבר פרוסים בכל האזורים שלהם וניתן (עם המון כאב ראש ולא מעט טריקים) להגיע גם ל-4K בסרטים/סדרות מסויימות, אולם כרגע אמזון חוסמים את זה ואני מאמין שהם יסירו את המגבלה תוך זמן קצר.

כתבתי מאמר נוסף על המהלך המפתיע של נטפליקס והמאמר זמין כאן

איך יצרנים מכריחים אותך להחליף ציוד

אם יש משהו אחד שלא רבים מודעים אליו, הרי זו טכנולוגיית ההצפנה וההגנה של תכנים לשידור ברשת, מנגן DVD או Blu-Ray, מהאייפון או מאנדרואיד ושלל ציודים אחרים. בדרך כלל כשאתה צופה בתוכן כמו סרט או פרק בסידרה שמשודרת ברשת בצורה רשמית או בציודים מהסוג שהזכרתי לעיל – ישנה טכנולוגיית נז"ק (Digital Rights Management) שמיועדת בראש ובראשונה למנוע ממך לעשות דברים שתרצה אך מפיץ/יצרן התוכן לא תרצה שתעשה. הדוגמא הכי ידועה היא שאם יש לך לדוגמא iPad ואתה שוכר פרק או סרט, תוכל לצפות בו ב-iPad אך לא תוכל לחבר את ה-iPad לטלויזיה ולצפות בו, כי האולפנים אוסרים זאת. כמובן שאם תוריד את אותו תוכן בצורה פיראטית, תוכל לצפות בו היכן שתרצה ועם איזה מסך שתרצה.

hdcpהטריק האחרון שהוכנס בשנים האחרונות לציודים נקרא HDCP (ר"ת High Definition Content Protection) והוא פתרון בתצורת חומרה שנמצא בתוך הציוד שלך והוא מתקשר עם הצג/טלויזיה/מקרן שלך. כשאתה מנגן תוכן או משחק משחק ברזולוציה גבוהה (כמו FULL HD), מנגנון ה-HDCP בודק מול המסך שלך אם יש תמיכת HDCP. אין? תקבל את התמונה הבאה:

העניין הוא שמי שיקבל את התמונה הזו במקרים רבים – הם אנשים שאינם מעוניינים כלל וכלל לפרוץ את ההגנה. יש להם נניח מסך טלויזיה גדול שנמצא אצלהם יותר מ-5 שנים, או אולי פרוז'קטור שנקנה ממזמן במחיר מאוד יקר, או מסך מחשב שאין לו כניסת HDMI והמשתמש בסך הכל חיבור את המסך לציוד דרך חיבור מתאם בין HDMI ל-VGA או DVI.

האם יש לכך פתרון? במקרים כמו של סוני פלייסטיישן 4 לדוגמא, יש אפשרות לבטל זמנית את ה-HDCP, אבל ברוב הציודים – אין אפשרות לבטל ומה שיותר גרוע הוא שאין לך אפשרות לשדרג איזו קושחה בציוד שאתה צופה איתו. אחרי הכל, מתי ראית קושחה זמינה למסך הטלויזיה הישן שלך או לפרוז'קטור שלך?

אז מה יעשה אדם שיש לו ציוד ויש לו את הבעיה הזו? הפתרון נמצא אצל ידידנו הסיניים שמייצרים "מפצלים", אלו הם ציודים קטנים שנועדו בעצם לקבל כניסת HDMI ומיועדים להוציא את הוידאו ואודיו דרך יציאת HDMI או VGA או DVI. ה"סוד" הגדול ברכישת מתאם כזה הוא שהיית צריך לחפש את המילה "HDCP" בתיאור. אם היה מופיע בתיאור HDCP, אז אותו ציוד היה "מפשיט" את ה-HDCP בתוכו ופולט וידאו ללא הגנות. כך מצד אחד היה ניתן לצפות סוף סוף בתוכן ומצד שני פיראטים היו יכולים בנקל להתחבר לכל אתר שמזרים סרטים/פרקים בצורה רשמית על מנת להעביר אותם למחשב ובמקרים של פיראטים – אל אתרי טורנטים למיניהם.

לאחרונה החלו אתרים כמו אמזון פריים ונטפליקס לשדר חלק מהתכנים ברזולוציה של "4K" (או "UHD" למרות שזה לא רזולוציית הסטודיו), והאפליקציות שמשדרות את אותן תכנים מאותם אתרים לא היו מוכנות לעבוד עם כל מיני סטרימרים אלא אך ורק עם קבוצה מאוד מצומצמת של ציודים. שוב נרתמו חברות סיניות קטנות שהוציאו מפצלי HDMI חדשים עם תמיכת HDCP בגירסה 2.2 (שתומכת ב-4K) וכך שוב בעלי אותם אתרים (וכמובן האולפנים) ראו איך התכנים היוקרתיים שלהם שוב זמינים ברשת, ומי שיודע לקרוא את הפרטים לגבי הטורנט, יכול למצוא שאכן מדובר בגירסת 4K לפי הדוגמא הבאה:

sample

התוצאה? נכון לאתמול, אינטל וחברת Warner החליטו לתבוע יצרן סיני פופולרי המייצר ציודים כאלו. שלא אובן בצורה לא נכונה – אני מאמין שתביעה כזו במקום, אבל הבעיה המרכזית היא ששוב – הלקוחות נדפקים.

מדוע? כי ברוב המקרים אין אפשרות לצרכן אפשרות לעדכן קושחה בציוד שאיתו הוא צופה. יכול להיות שיהיה עדכון קושחה למסך הטלויזיה המאוד יקר שרכשת ב-10000+ שקל בשנה האחרונה, אולם אם נציץ ברשימה הזו מאתר ZAP על מסכים במחירים פחות מ-5000 שקל, הסיכוי לקבל עדכון קושחי הוא אפסי, בוודאי שלא עדכון אוטומטי, ומה שקורה הוא שחלק לא קטן מהמסכים מגיעים לדוגמא עם HDCP בגירסה 2.0 ואמזון/נטפליקס מחייבים HDCP 2.2, כך שהמקסימום רזולוציה שתקבל על המסך החדש שלך היא … FULL HD, כמו מסך שעולה 2000 ש"ח ומטה.

כך יוצא שוב, כמו תמיד, שהפיראטים יכולים למצוא פתרונות בנקל, אבל הצרכן ההגון שלא מחפש להוריד תכנים גנובים, כן מוכן לשלם על התכנים – שוב נדפק.