על אשראי וכרטיסי אשראי

כרטיסי אשראיעבדכם הנאמן מאוד חובב חומרה, בין אם זה כרטיסי מחשב קטנים, כרטיסי רשת, מתגים, וכמעט כל דבר הקשור למחשבים ושאפשר לרכוש במחיר זול יחסית ומדי פעם אני רוכש את הציודים, בין אם דרך eBay ובין אם זה דרך חנויות סיניות. אחרי הכל – כפרילאנסר, אם אתה באמת רוצה להיות מעודכן ובעל ידע – עדיף שיהיה לך את הציוד או התנסות רצינית עם הציוד בעבודה.

בשביל לרכוש את הציוד, צריך כרטיס אשראי. יש לי כמה משלי, אבל אני מעדיף שלא להשתמש באף אחד מהם מ-2 סיבות פשוטות:

  • כשמדובר באתרים שונים, אינך יודע אף פעם באמת כמה תהליך הסליקה וה-DB באמת שמורים, וכבר קרה לי מקרה לפני יותר משנתיים שקיבלתי טלפון מחברת כא"ל ובשיחה הנציגה הנחמדה שאלה אם אני עכשיו נמצא בניו יורק וקונה מק-בוק ב-$1980. באותו זמן הייתי פה בארץ, כך שכנראה מספר כרטיס האשראי שלי דלף מאחד הספקים שרכשתי, כך שמבחינתי – כרגע אני משלם למספר מאוד קטן של ספקים בארה"ב עם כרטיס אשראי בנקאי עד שאעבור לפתרון שאציע בפוסט זה.
  • הריביות, אלוהים ישמור איך מדינת ישראל נותנת לחברת כא"ל (במיוחד!) לגבות ריביות מטורפות של 14%+ לשנה (והריבית נגבית כל חודש, במיוחד אם אתה מבצע פריסת תשלומים כך שתשלם סכום קבוע כל חודש).

ברשות להגבלים עסקיים מתכוננים לרפורמת כרטיסי אשראי. צעד מבורך לכל הדעות (כמעט. ברשות חושבים שזה יהיה כלי מצוין להילחם בהון השחור, הם טועים) ולמעט הסוחרים שיהנו מתשלום יותר מוקדם והצרכנים לא יממנו את העמלות הצולבות, אך כיום כל אחד יכול לבקש כרטיס Debit (שזה מה שהרשות מנסה לקדם) כך שחידושים מרעישים לא יהיו פה.

יש בישראל בעיה בכרטיסי אשראי שאין לצרכן שום אפשרות לבקש כרטיס נטען שיקלי שאפשר להטעין שוב ושוב. אפשר לקנות כרטיס חד פעמי אבל הבעיה איתו זה שתמיד נשאר סכום שנמוך מדי לעיסקה חדשה. אמנם בקופות בסופר אפשר לבקש להעביר מספר כרטיסים כדי לשלם חשבון, אבל תנסו לעשות את זה באתרי אינטרנט ותראו שאין אפשרות כזו, גם לא עם Paypal. מדוע אין כרטיס כזה? כי חברות האשראי לא מעוניינות בצעד כזה שיתן ללקוח שליטה מלאה על ההטענה ובדרך הוא גם יחסוך עמלות שונות. בנק ישראל, כרגיל – מאפשר לחברות האשראי ולבנקים לעשות בנושא ככל שעל רוחם. (הבנק היחיד שנותן למיטב ידיעתי מיני-פתרון הוא בנק דיסקונט עם כרטיס 2go אולם הוא מיועד לילדים עם הטענה מירבית של עד 450 שקלים).

אז מה ניתן לעשות כדי להימנע מתשלומי ריביות שמאוד קרובות (במיוחד במקרה של כאל) לשוק האפור? כמה דברים:

  1. אם ניצלתם סכום גדול מתיקרת האשראי שלכם בכרטיס (בנקאי או חיצוני), ואתם רוצים לסיים עם הניצול כדי לא להיות חייבים לחברת האשראי, מומלץ לא לעבור למסלול של תשלום קבוע אלא לבצע הלוואה מהבנק או חברת האשראי. אל תתפתו לקלות ההלוואות של חברת האשראי ובדקו מה הריבית שהבנק יגבה על הלוואה כזו ומה חברת האשראי שאיתה אתם עובדים גובה. אפשרות נוספת היא לבקש הלוואה מלאומי קארד (הפעם האחרונה שבדקתי עבור חבר לפני מס' חודשים, הם מלווים בפריים + 5.5% – שזה הכי זול) אם כי זו האופציה שאני פחות ממליץ עליה כי אז יהיה לכם כרטיס נוסף ופיתוי נוסף לשימוש.
  2. מסגרת האשראי שלכם בעו"ש בבנק: שימו לב שהיא מורכבת מ-2 מסלולי ריביות. המסלול הראשון הוא מסלול הריבית העיקרית והוא חל על 80% מהקו אשראי (בערך) ועל ה-20% הנותרים חל מסלול אשראי שני שגבוה ב-3-4%. אל תשכחו – ב-1 לכל רבעון, אתם "חוטפים מכה" של תשלום רבעוני של הריבית ולכן אם יש באפשרותכם לצמצם את קו האשראי – צמצמו.

נחזור לכרטיסי אשראי אל החלק היותר מעניין: רכישות באינטרנט.

כלל ברזל שמומלץ לכל אחד הוא לא להשתמש בכרטיס האשראי הרגיל שלך מכיוון שבמקרים רבים מספרי האשראי עוברים לסוחרים (במיוחד בסין) ומשם הדרך לניצול הכרטיס שלך ע"י גורמים לא רצוים – קצר מאוד. גם בארץ ישנם לא מעט אתרים שמבטיחים שהם "מוגנים" ושמים לוגו של PCI-DSS אך כל מה שבונה האתר עשה הוא רכישה של תעודת SSL ב-5$, כלומר לאחר שהזנת את פרטי האשראי הנתונים יעברו בהצפנה, אך האחסון של המידע – כלל לא מובטח שיהיה מוצפן וכבר ראינו לפני שנה פלוס מה קרה עם זה.

לכן מומלץ כרטיס נטען (וירטואלי או פיזי). להלן 2 המלצות:

  1. כרטיס ויזה נטען $ מרשות הדואר. עלות הכרטיס היא 40 שקלים וכל טעינה של הכרטיס עולה 0.8% מסכום הטעינה (העמלה היא מינימום 7 שקלים). יתרון כרטיס נטען זה הוא שהינך מקבל מספר חשבון בנק בבנק הדואר ומספר חשבון בנק אמריקאי. אלו אינם חשבונות עם כל הפונקציונאליות אך אתה יכול למסור את המספרים הללו לאנשים או עסקים כדי שיעבירו אליך כספים (עד 10000 שקל) ובנוסף אין עמלה על עסקאות אינטרנט (כל עוד הם בדולר ולא במטבעות אחרים). לא מומלץ למשוך מכספומט שקלים עם כרטיס זה הואיל ואתם תשלמו גם עמלה (4$) וגם תשלום המרה (לפי שער גבוה). תמיד תוכלו לטעון את הכרטיס בדואר או בהעברה לחשבון שנפתח עבורכם (אם כי העברה באינטרנט לחשבון שנפתח עבורכם תזוכה בכרטיס הנטען רק ביום העסקים הבא).
  2. כרטיס נטען של חברת EntroPay: כרטיס זה הוא מעולה עבור מי שמחפש פרטיות. ברישום לאתר אתה יכול ליצור כרטיס תחת איזה שם שתרצה, ואת השם הזה תוכל להכניס בכל אתר מכירות. בנוסף ניתן להעביר כסף לכרטיס זה דרך PayPal (אם יש לכם שם כסף) או בכרטיס אשראי שלכם. אפשר גם לפתוח באותו חשבון מספר כרטיסים נוספים (שיופעלו לאחר שתעבירו כסף מהחשבון Entropay הראשי שלכם) – שזה מעולה אם אתם רוצים לתת לילדכם לקנות בחו"ל עם תקציב מוגבל. בניגוד לכרטיס של הדואר, כאן ניתן להטעין עד $20,000. החסרון הראשי של הכרטיס הוא עמלת הטעינה: 4.95% על כל טעינה מכרטיס חיצוני או PayPal או העברה מחשבון בנק (אין עמלות נוספות למעט אם אתם רוצים לרוקן את הכסף מהכרטיס לא דרך קניה).

ב-2 הכרטיסים לעיל, אינכם משלמים עמלות נוספות (כל עוד אתם קונים בדולרים) ומה שהכנסתם (בניכוי עמלת הטענה) – זה מה שיש לכם להשתמש ברשת, אין עוד עמלות נוספות.

2 תגובות בנושא “על אשראי וכרטיסי אשראי”

  1. יש לחברות האשראי המון טריקים להרוויח , למשל שער ההמרה (דולר לשקל) הוא גם לרעת הלקוח.
    אם מחשבים את זמן האשראי (בסביבות max שבועיים שלוש) אז השרות הוא בגדר מפוקפק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *