התביעה של אורקל נגד גוגל

(למי שמחפש את ההיסטוריה על התביעה, ערעור וכו' – אני ממליץ לקרוא את הדברים כאן)

יש לא מעט אנשים וחברות שאפשר בכיף לקרוא להם "נבלות". קחו לדוגמא את המקרה הקלאסי של נבל בשם מרטין שקרלי שקנה את תרופת Daraprim מחברת Impax Laboratories והוא הפך מכירה של תרופה שעלתה 13.5$ ל-750$ פר כדור. עליה של 5,556% ביום אחד! התגובות במדיה החברתית היו צפויות ומהירות, וכל איחול רע שקיים בלקסיקון, איחלו לו. כמו תמיד, אנשים כמו מרטין עם אגו עד השמיים עושים לפעמים שטויות רציניות שגורמים לרשויות כמו ה-SEC לבדוק אותם ובמקרה שלו לעצור אותו (הוא שוחרר בערבות) ולהיזרק מתפקיד המנכ"ל.

אבל יש לא רק אנשים כאלו, יש גם חברות. אם פעם אנשים חשבו שמיקרוסופט היא התגלמות הרשע, באה אורקל אמריקה ולקחה את הכותרת של חברה נבלה. לא, זה לא רק דעה שלי, זו ההתנהגות של החברה גם כלפי לקוחותיה. נניח ואתם משתמשים ב-ESXI בחברה והחלטתם להשתמש ב-DB או במוצרים אחרים שאורקל מוכרת וגובה לפי מעבד/ליבה. נניח והגדרתם את המכונה הוירטואלית להיות עם 2 ליבות בלבד (לא חשוב מה השאר). מבחינתכם, ההגיון שלכם אומר שאתם צריכים לשלם על רשיון ל-2 ליבות נכון? זהו, אורקל לא מקבלת את הטיעון הזה ומבחינתם אתם צריכים לשלם על כל הליבות והמעבדים שנמצאים בשרת, כלומר אם אתם מריצים את זה על מכונה עם 4 מעבדים שיש לכל אחד מהם 8 ליבות, אז התכבדו ושלמו נא על רשיון ל-32 ליבות. למה? ככה! האם יש פתרון לכך? בוודאי – אם תשתמשו בפתרון הוירטואליזציה (המזוויע) של אורקל – ה-Oracle VM.

הסיפור עם גוגל די פשוט: כשאנדרואיד החל להיבנות והיה בפיתוח (עוד לפני שגוגל רכשה אותם), המהנדסים החליטו ללכת על שפת JAVA במקום להשתמש בשפות אחרות. בפיתוח עצמו אנדרואיד לא השתמשו ב-JRE או JDK כדי להריץ אפליקציות JAVA אלא הם פיתחו את Dalvik, ו-Dalvik זו האפליקציה (כמה שאפשר לקרוא לה כך) כדי להריץ אפליקציות אנדרואיד שמפותחות בשפת JAVA.

הטענה של אורקל היתה ועדיין נמצאת – שגוגל "העתיקו" את JAVA, אי לכך גוגל (שקנתה את חברת אנדרואיד – כן, אנדרואיד היה שם החברה ושם המוצר) צריכה לשלם פטנטים, תמלוגים ואת היאכטה החדשה של לארי אליסון.. (האחרון אני המצאתי..)

המציאות, מה לעשות, קצת שונה ממה שאורקל מתארים. כמה שונה? מאוד שונה.

כשגוגל רכשה את אנדרואיד והודיעה שהיא משתמשת בשפת JAVA, יצרנית ה-JAVA (חברת SUN) דווקא מאוד שמחה. מנכ"ל החברה דאז (ג'ונתן שוורץ, בחור מדהים) פירסם את הדברים בנימה מאוד שמחה וגאה שגוגל בחרו ב-JAVA. ל-SUN דאז לא היתה שום בעיה עם גוגל בנושא אנדרואיד. SUN ניסתה לסגור דיל עם גוגל שבמסגרתה חברת SUN וגוגל יעבדו על גירסה מיוחדת של JAVA, אנדרואיד ישא לוגו של JAVA ובמסגרת הדיל גוגל גם תשלם כמה זלוטעס. גוגל סירבו בנימוס (ובראיה כיום – הם עשו את הצעד הנכון, אגב. תארו לכם איפה היה אנדרואיד היום אם אורקל היתה מעורבת אחרי שהם רכשו את SUN). מבחינת שוורץ עד היום – גוגל לא היתה צריכה שום רשיון ו-JAVA היתה ועדיין חופשיה.

ומה עם אורקל בתקופה אחרי שרכשה את SUN? תתפלאו – גם שם היו מאוד מחויכים לגבי אנדרואיד והם לא העלו שום טיעון על פטנטים, תמלוגים או דברים אחרים. לארי אליסון המנכ"ל פינטז בקול על טלפונים חכמים מבוססי JAVA של אורקל שמגיעים מיצרנים שונים עם המערכת של גוגל.

החל מגירסת Cupcake של אנדרואיד שיצאה ב-2009 ועד גירסת Jelly Beans שיצאה ב-2012 – אורקל לא אמרה מילה. הקוד של אנדרואיד לא היה חבוי ותמיד היה זמין לכל אחד שיש ברשותו חיבור אינטרנט ודפדפן ואורקל עצמה הוציאה לא מעט אפליקציות לאנדרואיד – ועדיין, שום מילה על "הפרה" כלשהי, עד לחודש מאי 2012, חודשיים לפני יציאת Jelly Beans, אז באורקל נזכרו באנדרואיד ומכאן החלה התביעה שנדחתה, הערעור שהחזיר חלק מהתביעה לחיים והקמת "גועליציה" של חברות שהחליטו ששימוש ב-API מצריך תשלום, לזה נגיע מאוחר יותר.

מה קרה שאורקל שראתה במשך 3 שנים את אנדרואיד יוצא לא פצתה פה ולפתע היא החליטה לתבוע? הסיפור די פשוט: אורקל היא חברה גדולה שלא ממש "שמה" על הלקוחות שלה או על התפתחויות טכנולוגיות וזה דבר ידוע מימים ימימה. שאורקל הודיעו שהם הולכים לרכוש את SUN, לקוחות של SUN החלו לנטוש את החברה בהמוניהם (קראו בלינק לעיל בעדותו של שוורץ) לשמחת המתחרים ובראשם HP ו-IBM. אורקל קנו את SUN במצב ש-SUN פתחה כמעט כל פרויקט/מוצר שלה כקוד פתוח, מ-ZFS ו-Solaris ועד MySQL, SSO, Grid Engine ועוד מוצרים רבים כי ב-SUN האמינו שאם המוצרים יהיו בקוד פתוח, חברות ירכשו שרותי תמיכה (מה שלא ממש קרה..). אחרי שאורקל רכשה את SUN הם החלו לסגור את הקוד של המוצרים וקצב הפיתוח שלהם צנח מטה. נסו לדוגמא להשוות את פיתוח ZFS לפני רכישת SUN ואחרי, ותראו שהפיתוח בקושי התקדם (ולא, BTRFS לא היה של SUN ומעולם הוא לא תוכנן להחליף את ZFS – ה-BTRFS הוא פיתוח של אורקל שכצפוי – ננטש באמצע והפיתוח שלו הומשך ע"י אחרים וכיום הוא מובל ע"י Facebook). כנ"ל לגבי Solaris או Jenkins (שבמקור היה Hudson אבל כרגיל אורקל הצליחו להסתכסך עם הקהילה והקהילה החליטה לעשות Fork ולקרוא ל-Fork בשם Jenkins ומשם הפיתוח היה עצמאי) וכנ"ל לגבי MySQL. בקיצור – אורקל די התנערה מכל מה ש-Sun עשתה וגם פיתוח הברזלים (שהיה גולת הכותרת של SUN ולא סתם. SUN עשו שרתים מעולים עם עיצוב מזוויע) התעכב זמן רב. ענן? בזמן שבאמזון חוגגים עשור של ענן ציבורי, אורקל החליטה להיכנס לנושא רק בשנתיים האחרונות ורק עכשיו הם מנסים לתפוס לקוחות ל"ענן" שלהם.

בקיצור – הרווחים של אורקל לא היו משהו זוהר, חטיבת החומרה לא הכניסה רווחים כמו שחשבו וגם לא מוצרי SUN השונים, אז אורקל מנסים לקושש רווחים איכשהו ומישהו נזכר בגוגל ואנדרואיד ואורקל החליטה שכאן הם יכולים להרוויח מיליארדים ממשהו שהם לא תרמו לו כלום, כך נולדה התביעה.

הנושא העיקרי של התביעה הוא שימוש ב-API (מי שלא מכיר מה זה API מוזמן להציץ כאן). אורקל רוצה פסק דין שיחייב לא רק את גוגל אלא כל אחד שמשתמש ב-API של JAVA להתחיל לשלם. (שימו לב – אני מדבר על API ולא על ה-Development Kit או ה- Runtime Environment) וכאן בעצם מתחילה הבעיה המרכזית במיוחד כיום.

כיום, כשאתם שוכרים VM מאמזון לדוגמא, אתם משתמש בשרות של AMAZON שמשתמש ב-API של XEN כדי ליצור VM עבורכם ואמזון בנתה ממשק לאותו VM ומפתח יכול להשתמש ב-API של אמזון כדי לנהל את אותו VM ומאות שרותים אחרים של אמזון. אמזון לא גובה סנט שחוק על השימוש ב-API (זולת השימוש בשרותים עצמם, רוחב פס וכו'). אנחנו נמצאים היום גם בעיצומו של גל ענק שמעודד להשתמש במוצרים שהם קוד פתוח ואותם מוצרים ואפליקציות מציעים API למפתחים, ומפתחים רבים משתמשים ב-API כדי ליצור כלים חדשים כדי להשתמש במוצרים ובשרותים וברוב המקרים הכלים האלו מאפשרים חסכון עצום של עבודה. אותן חברות שמציעים את הכלים בקוד פתוח עושות את הכסף מבניית Appliances שקלים לשימוש עבור חברות וארגונים ושרותי תמיכה ואינטגרציה לתשתיות קיימות של חברות. כולם משתמשים ב-API של כלי זה או אחר ובמקרים רבים של מספר כלים במקביל וזה לא רק בעולם הקוד הפתוח בלינוקס, זה קורה גם בעולם של אפל ומיקרוסופט.

אורקל רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. אורקל רוצה לגרום למפתחים לשלם על API, היא רוצה שגם חברות אחרות (מה שאני קורא "גועליציה") ילכו באותה דרך ויגבו כספים ממפתחים על שימוש ב-API גם אם אתה לא משתמש בכלי עצמו אלא מממש את ה-API בצורה עצמאית ונפרדת. אני ממליץ גם לקרוא את המאמר הזה בנושא.

לעניות דעתי, לאורקל אין Case בתביעה הזו. כשאנדרואיד (החברה) פיתחה, שגוגל קנתה את אנדרואיד – ל-Sun לא היתה בעיה ולא היתה דרישת תשלום וגם מאורקל לאחר רכישת Sun לא היתה דרישה כזו. גוגל מימשו API בצורה עצמאית (למעט חלק מאוד קטן שגם הוא נלקח מ-Apache Harmony) מבלי להזדקק ל-SUN או אורקל וה"התעוררות" של אורקל מחזקת מאוד את החשד שאורקל פשוט מחפשת לעשות כאן "בוחטה" מסיבות שאינן הוגנות. האם הם יצליחו? זו שאלה טובה שקשה לענות עליה. הכל נתון להחלטת 12 מושבעים שמבינים בקוד וב-API כמו שהחתולים שלי מבינים.

ולסיום, משפט לאורקל: די חבר'ה, נגמרו הימים בהם הייתם פופולריים כי נשאתם את הדגל של "אנטי מיקרוסופט". כיום מיקרוסופט בעצמה השתנתה והיא פותחת יותר ויותר פרויקטים לקוד פתוח מבלי לבקש כספים על שימוש בפרויקטים (אם כי מיקרוסופט בהחלט מבקשים כספים על שימוש מסחרי כשזה מגיע לפטנטים שלהם כמו RDP וכו'). מיקרוסופט גם למדה לחיות עם לינוקס ואפילו בקרוב להוציא את ה-SQL שלהם ללינוקס, לתמוך בכלים מבוססי קוד פתוח ואפילו לתת תמיכה להפצות לינוקס (ב-Azure). אתם לעומת זאת קופאים על השמרים והחלטתם להתחרות ברד-האט בכך שתעתיקו את ההפצה ותתנו שרותי תמיכה במחיר יותר נמוך מרד-האט. כמות הפרויקטים בקוד פתוח שיש לכם מביכה וכבר שנים שאין פרויקטים חדשים. אנחנו חיים בעולם של ענן שבו הכסף נעשה ב-PaaS ו-SaaS, עולם שבו חברות לא רק משתמשות בקוד פתוח, אלא גם מוציאות את הקוד שלהן. לא הגיע הזמן שתתקדמו להווה?

מה קורה עם ZFS? עדכון מצב

בזמן האחרון קרו מספר עדכונים ל-ZFS על לינוקס, ורציתי לשתף אתכם הקוראים במצב הנוכחי.

נתחיל בחלק הפחות טכני ויותר "פוליטי". זה לא סוד שעקב חשש מעורפל מרשיון שאינו תואם GPL, אנשים וחברות רבות היססו להתקרב ל-ZFS על לינוקס, אולם היו מספיק אנשים שהבינו שגם אם אין תואמות מבחינת רישוי, אין שום מניעה להתקין SPL/ZFS על לינוקס ולהנות מ-ZFS.

הויכוח שנוצר קשור דווקא לחלק שאנשים שוכחים מה שקשור בליבת (Kernel) של לינוקס: במהלך "אורך חיים" של הפצת לינוקס אתה תקבל לפחות 5-10 עדכוני kernel שאמנם הם תואמים בינארית 100% אולם אתה חייב לקמפל מודולים חיצוניים מול ה-Kernel החדש. במערכות לינוקס מודרניות משתמשים בדבר כמו DKMS שעושה את העבודה אוטומטית ברגע ש-kernel חדש מותקן במערכת ואתה עושה reboot למכונה (יש גם אפשרות לגרום ל-DKMS לקמפל עבור kernel חדש גם מבלי לעשות reboot אולם לא ניכנס לכך בפוסט זה). בשביל ש-DKMS יוכל לגרום למודולים של ZFS לעבוד, הוא חייב את הקוד מקור כדי לקמפל את המודולים שנותנים את התאימות ל-SUN (מה שנקרא SPL) ולאחר מכן לקמפל את ה-ZFS. מה הרשיון CDDL V1 שתחתיו נמצאים SPL ו-ZFS מבקש? (לחצו להגדלה)

cddl

כלומר אנחנו ממלאים אחר הרשיון בכך שאנחנו משתמשים ב-DKMS שמצריך את החבילות קוד מקור, וזה גם מה שחברת קנוניקל עושים. הם לא מכניסים את zfs.ko (המודול) לתוך חבילת ה-kernel בכלל וזה גם לא מותקן במכונה כברירת מחדל, ואתה לא יכול להקים מכונת אובונטו 16.04 שתהיה כולה ב-ZFS כי ההתקנה לא מאפשרת ליצור מחיצות ZFS. החבילות נמצאות בנפרד ואותם אתה יכול להתקין. הצעד הזה גם עודד את Debian לעשות אותו דבר ברמת חבילות קוד מקור ב-Beta של ההפצה.

הכנסת ה-ZFS לאובונטו 16 ודביאן (גם ב-BETA) החלה לגרום לתהליך שיש יותר ויותר אנשים שמנסים את ZFS. מי שרוצה לנסות את ZFS אהלן וסהלן אבל מי שרוצה להשתמש בזה בפרודקשן, אני ממליץ לעבוד עם ה-REPO הרשמי (לדוגמא: ב-Wheezy יש את גירסה 0.6.5.6 בזמן שהגירסה הרשמית היא 0.6.5.7) של ZFS On Linux ואפשר כבר לראות issues שנפתחו ע"י משתמשי דביאן ואובונטו כאן. כמו כן, אם אתם משתמשים ב-RHEL או CentOS, השתמשו בגרסאות האחרונות של ההפצה (6.7 או 7.2) ולא גירסאות ישנות יותר (אלא אם אתם רוצים להיתקל בבאג כמו זה)

מבחינת יציבות (שאלה שאני שומע שוב ושוב): כן, ZFS יציב מאוד כשזה מגיע לשרתים. כשזה מגיע לדסקטופים/לאפטופים, יש באגים (כמו זה) אבל אם אתם מחפשים File System לדסקטופ, פתרונות כמו EXT4 יתאימו הרבה יותר (במיוחד עם LVM) ולמען האמת לא נראה לי כי אלו שעובדים על קוד ה-ZFS מתעניינים במשתמשי דסקטופ. האם ZFS יותר יציב מ-btrfs? התשובה פשוטה: כן.

מבחינת פיתוח: ZFS על לינוקס מתפתח במקביל ל"אחיו" בגרסאות IllumosOS, FreeBSD וכו'. כיום אם אתה משתמש בכלי אוטומציה (Ansible, Puppet, Chef) אתה יכול להקים לך שרת שכולו יהיה על ZFS (לא מומלץ לשים את ה-boot/ על ZFS) ולאחרונה גם נכנס קוד להצפנה של ZFS (עדיין לא יציב!). כלל אצבע הוא: רוצה יציבות? תשתמשו ב-0.6 האחרון. רוצים להשתולל ולא אכפת לכם שהמערכת תיפול? תשתמשו ב-0.7 (רק שימו לב לבעיות).

ולבסוף, כמה טיפים אם אתם הולכים להשתמש ב-ZFS:

  • זכרון – כמה שיותר, יותר טוב. יש "כלל אצבע" של 1 ג'יגהבייט על כל 1 טרהבייט מקום בדיסק (לפני RAIDZ), מומלץ יותר אם אתם הולכים להשתמש בדחיסה, Dedup ועוד. בד"כ אני ממליץ על מערכת כבדה מינימום 32 ג'יגה זכרון ומעלה.
  • ZFS אינו יודע לעשות קסמים. הכנסתם דיסקים SSD שישמשו כ-Cache "לפני" דיסקים SATA? אל תצפו לביצועים גבוהים. ה-Cache ב-SSD (למעט ZIL) מיועד לשימוש כ-Read Cache. רוצים ביצועים? SAS SSD ומעלה (M.2, PCIe Express). לא SATA.
  • הגדלת שטח – במקום לעבור את המסלול של להחליף דיסק דיסק ביותר גדולים, מומלץ להוסיף דיסקים למערכת. יש JBOD, יש PCIe Express, יש המון אפשרויות להוסיף אחסון.
  • טעות נפוצה: לא צריך בקרי RAID משוכללים, לא צריך Cache על ה-RAID, לא צריך סוללה, ולא להגדיר שום מצב RAID אלא אך ורק מצב JBOD בבקר. בקרים פשוטים (M1015 לדוגמא) מספיקים בהחלט. תשקיעו את הכסף בדיסקים.
  • אם אין כסף למערכת שכוולה SSD SAS, אפשר להסתפק ב-SSD SATA אולם יש לכך מחיר – SATA הוא פרוטוקול שיתופי, אין ערוצים נפרדים, כך שאם המערכת צריכה לכתוב כמות רצינית, הביצועים ירדו באופן רציני מאוד. כשזה מגיע לדיסקים מכניים, עדיף את ה-15K RPM אולם גם NL-SAS יכולים לעבוד טוב כל עוד לא מדובר בשימוש מכונה כסטורג' ל-VM (שם – רק SAS SSD ומעלה).
  • טיפ קטן אם אתם משתמשים במכונת ZFS כסטורג' ל-VM: אין לכם כסף ל-VEEAM או תוכנת גיבוי רצינית? ZFS Snapshots יכול לשמש כפתרון גיבוי ושחזור מעולה (מתוך הנחה שאתם מייצאים החוצה NFS, לא iSCSI).
  • בבירת המחדל ZFS על לינוקס נותן אפשרויות ליצור snapshots כל פרק זמן שתרצו ואין בעיה להכניס זאת ל-crontab, רק קחו בחשבון שזה לוקח מקום בדיסק, ולכן מומלץ לעיתים לנקות snapshots).
  • אם אתם רוצים להשתמש ב-ZFS כ-iSCSI target, מומלץ לעבור ל-LIO במקום TGT. מומלץ לקרוא את המאמר הזה. אגב, אם אתם הולכים לתת שרותי iSCSI ל-vSphere, אז LIO יתן לכם האצת VAAI, לא משהו להקל בו ראש.

הקיצוצים של אינטל, המפסידה: מיקרוסופט

בפוסטים הקודמים תיארתי את עניין הקיצוץ שאינטל מבצעת ואחד הפרויקטים הראשונים שאינטל ביטלה – היא את הדור הבא של מעבדי Atom כאשר הדור הנוכחי ממשיך להימכר כרגע, כלומר יכול להיות בהחלט שהוא ימכר גם שנה הבאה, אבל אז אתה כבר משתמש במעבד עם טכנולוגיה מ-2015.

ניתן היה לחשוב שהמפסידים בטווח הבינוני והארוך הם דווקא היצרנים של הציוד הזול, אלו שמוכרים טאבלטים עם Windows (או Dual Boot של Windows ואנדרואיד), אולם אינני חושב כך: מבחינת אותם יצרנים, אם אין מעבד אינטלי, תמיד אפשר לשים מעבד ARM ולמכור אנדרואיד או בהמשך – את Remix OS (שזו גירסת אנדרואיד בלתי רשמית שתומכת בהפעלת מספר אפליקציות אנדרואיד בחלונות עצמאיים) וכך מבחינתם אין הפסד ממשי.

אבל מי שמפסידה מאוד מהמהלך של אינטל (ושאני מניח שהיא הופתעה ממנו בדיוק כמו העובדים של אינטל) היא דווקא ה"חברה" הכי טובה של אינטל – מיקרוסופט.

למיקרוסופט לא היה עד לפני שנים ספורות משהו להציע בתחום של עד 200$. הם ניסו Windows RT וזה נכשל כשלון מחפיר כי אף חברה שמפתחת תוכנות לא פיתחה לזה מאומה, ולכן מיקרוסופט החליטה לבנות "פלטפורמה" חדשה וזולה שכוללת את הדברים הבאים שהיצרן בוחר מהם:

  • פאנל מ-7 או 10 אינטש (לא כולל 10)
  • אחסון מקומי של עד 64 ג'יגהבייט (ברוב המקרים – 32 ג'יגה)
  • כמות זכרון של עד 2 ג'יגהבייט
  • מעבד ATOM (סידרה Z בהתחלה ולאחר מכן סידרה X)
  • רשיון חינמי ל-Windows 8.1 (ולאחר מכן ל-10) גירסת Bing.
  • לא כולל תצורת "מקל" (הגירסה שמתחברת ב-HDMI למסך שלך)

זה המפרט שמיקרוסופט נתנה ליצרנים, אינטל עזרה בתכנון לוחות ופתרונות, והיצרנים הסיניים לא היו צריכים לשבור את הראש על רשיונות (תחום שבו הם די מעדיפים להתחמק ממנו). חלק מהיצרנים קצת שינו את המפרט והוסיפו Android כ-Multi Boot אבל מיקרוסופט וגוגל התעלמו.

כמובן שתצורה כזו לא ממש תתן לך מערכת טובה לעבוד. עם 2 ג'יגה זכרון והפעלה של וורד/אקסל או (חס ושלום) אקספלורר/EDGE – היית מגיע מהר מאוד למצב שהזכרון היה "נחנק" והביצועים היו צונחים בהתאם. גם עדכונים שהיו מגיעים למכשיר היו תופסים שטח נכבד על ה"דיסק" ואם  לא ידעת למחוק את ה"שאריות", היית מגלה מהר מאוד שאין לך מקום ב"דיסק" ושממש לא קל "להרחיב" אותו (אם אפשר לקרוא להכנסת מיקרו SD "הרחבה", ה-"SSD" היה חלק מהלוח כך שאי אפשר לפתוח את המכשיר ולהחליף).

עם התצורה הזו מיקרוסופט ניסתה להילחם בקצה התחתון מול המתחרים שמבוססים אנדרואיד ובמקביל מיקרוסופט רצתה לעודד חברות להתחיל להשתמש ב-UWP שלהם – הפלטפורמה שאתה מפתח פעם אחת והאפליקציה תוכל לרוץ מהטלפון שלך ועד ל-PC ול-XBOX (מבוסס AMD) שלך, תוך כדי שאתה בונה מספר "עיצובים" שמתאימים לגדלים שונים של מסכים, כך שטאבלט מבוסס Windows היה יכול לשמש כתירוץ נהדר (אם הוא היה נמכר טוב) לחברות לפתח אפליקציות אוניברסליות שירוצו טוב גם על מסכים קטנים (עם רזולוציה מזעזעת של 1024X600 במקרים רבים).

עכשיו מיקרוסופט מוצאת את עצמה בבעיה שתצוץ משנה הבאה: כל הארכיטקטורת טאבלטים מבוססי אינטל הולכת לפח, והם לא הולכים להוציא Windows 10 מבוסס ARM (לפחות לפי מה שידוע עד כה), כך שמיקרוסופט בעצם "עפה" משוק הטאבלטים עד מחיר $190. זיכרו – מ-200$ ומעלה, כבר אפשר לרכוש מחשב נייד פשוט עם Windows. (במחיר 200$ הוא בדיוק כמו הטאבלט מבחינת מפרט, רק שהוא בנוי כלאפטופ, הבעיות נשארות אותן בעיות כמו בטאבלט הן מבחינת ביצועים והן מבחינת דיסק). בנוסף לכך, אנשים התרגלו לדברים שטאבלט יכול לתת. אתה לא תכתוב עליו מיילים ארוכים או עבודות בוורד, אבל אתה כן תגלוש, תצפה בקליפים, פייסבוק, וצ'יטוטים ובמיוחד – משחקים, ושוב – למיקרוסופט אין מה להציע בשוק זה, אז מדובר לאחר הביטול של אינטל בהפסד (לא גדול פיננסית, אבל הפסד יותר "תפיסתי").

אבל ההפסד היותר גדול של מיקרוסופט הוא בעניין ה-UWP. כן, אפליקציה שתכתוב כאפליקציה "אוניברסלית" יכול לרוץ מהטלפון שלך, אבל מיקרוסופט בקושי מוכרת טלפונים כאלו וכל רבעון היא מוכרת פחות ופחות, מה שמרחיק מיידית כל חברת תוכנה מלכתוב דברים עם UWP. מיקרוסופט מתגאה ב-Continuum שלה המאפשר לך לחבר את המכשיר Windows Mobile 10 שלך למסך מקלדת ועכבר ולקבל את האפליקציה (רק אפליקציה אחת, לא בתצורת חלונאים ולא ניתן להציג מספר אפליקציות על המסך הגדול) על מסך גדול, אבל כבר כל היצרני טלפונים וטאבלטים היו שם עוד ממזמן. אין שום בעיה לחבר כל טלפון עם חיבור MHL (או Slimport, תלוי במכשיר) ולחבר מקלדת ועכבר ב-Bluetooth, אבל למעט הצגת וידאו, אנשים לא משתמשים בכך למרות שאין בעיה כיום לקחת את אפליקציית וורד לאנדרואיד של מיקרוסופט להריץ ולהציג אותה על המסך הגדול ממכשיר סלולרי ולהתחיל לעבוד, אנשים פשוט לא מעוניינים בכך, כך שגם Continuum (שבכלל הגיע במקור ממכשירי Pocket PC כמו של HP) אינו ממש שימושי.

כך יוצא שמיקרוסופט נמצאת בבעיה מכמה כיוונים. בקרוב לא יהיה יותר טאבלטים זולים מבוססי Windows, פלטפורמת ה-UWP פחות ופחות מעניינת יצרניות אפליקציה, וה-Continuum לא ממש מעניין מבחינת שימוש כי אנשים פשוט לא קונים טלפונים מבוססי Windows Mobile. מיקרוסופט כן מפתחת אפליקציות שנראות די טוב באנדרואיד וב-iOS ואנשים משתמשים בהן, מה שגורם לאותם לקוחות לגמרי לאבד עניין אפילו במחשבה על רכישת מכשיר Windows Mobile, אז מדוע שמפתחים ישתמשו ב-UWP? בשביל להריץ דברים על ה-XBOX?

לעניות דעתי, מיקרוסופט צריכה לקחת את ההזדמנות הזו ולצאת עם פלטפורמה חדשה שמבוססת על RDP וענן, והם יכולים לראות מה שגוגל מנסה לעשות בקשר לאפליקציות:

שימו לב להדגמה שמופיעה בשמאל שגוגל עובדת עליה בימים אלו: אתם רואים הדגמה של אפליקציה שרצה על המכשיר אולם היא לא מותקנת במכשיר, היא "מוזרמת" (Streaming) למכשיר, כך שהמשתמש יכול לשחק עם האפליקציה ואם היא מתאימה הוא יכול להתקין אותה מקומית.

מיקרוסופט יכולה לעשות בערך אותו דבר: הם צריכים לשפר את פרוטוקול ה-RDP (הוא גרוע כשזה מגיע ל-Latency של חיבור סלולרי) ולאפשר "הזרמה" של אפליקציות מתוך הענן של מיקרוסופט (Azure) על ציוד שיכול להיות PC, טאבלט כמו iPad או מבוסס אנדרואיד או אפילו על טלפון. ישנן מאות אלפי אפליקציות שעדיין לא קיימות למובייל/טאבלטים ומיקרוסופט יכולה להציע לחברות לארח ולהזרים את האפליקציות מהענן שלה ללקוחות תמורת אי אלו אחוזים מסויימים או תמורת דמי מנוי (מיקרוסופט אלופים בשיווק, נשאיר להם את זה 🙂 ). זה כמובן לא מתאים לכל סוגי האפליקציות (משחקים לדוגמא) אבל יש לי תחושה שהשוק העסקי יסכים לבחון זאת בשמחה.

לסיכום: הצעד של אינטל משנה למיקרוסופט קצת את השוק, אבל מיקרוסופט עדיין יכולה בהחלט להרוויח משוק המובייל והטאבלטים כמו שהיא מרוויחה בעקיפין מכך שהם מציעים את אפליקציות האופיס שלהם לאנדרואיד ו-iOS, רק שכאן יש הזדמנות גדולה להרחיב את היצע האפליקציות בצורה רצינית ולהרוויח מזה בצורה לא רעה בכלל.

אינטל והדרך ל"הבראה"

לפני מס' ימים כתבתי כאן בבלוג על הבעיות שאינטל סובלת מהן ובגינן היא החליטה לפטר 12,000 עובדים. אינטל במקביל החליטה לעבור על כל רשימת הפרויקטים שלה, לראות מה אפשר לאחד ומה אפשר לבטל.

הדבר הראשון שאינטל ביטלה – היא סידרת מעבדים עתידיים במשפחת ATOM (ליתר דיוק: Sofia, Braxton) וכמו שאמר זאת מנכ"ל אינטל – הם יוצאים מ-SoC (ר"ת System On Chip).

מה זה בעצם אומר? אינטל עד כה ניסתה לעשות כל מאמץ לכבוש את שוק הסמארטפונים והטאבלטים. הם יצרו את מעבדי Atom במספר גרסאות והם עשו כל מה שאפשר כדי לסייע ליצרנים סינים ואחרים כדי להוציא מוצרים עם המעבדים האלו ובאמת, אינטל עשתה כמעט הכל: הכנת BOM, תכנוני לוחות, יצור ע"י שותפים, בדיקות QA/QC, אפילו לעיתים עבודות OEM/ODM עבור היצרנים (שוב – ע"י שותפים) – העיקר למכור צ'יפים. גם במחיר אינטל הורידה כמה שאפשר (והצ'יפים של אינטל אף פעם לא היו זולים, לא חשוב על איזה SoC מדובר).

ואינטל נחלה כשלון. מדוע? בגלל המתחרים. כשאינטל מבקשים 30$ (מינימום הזמנות 10-20K) באה חברה כמו AllWinner ומציעה צ'יפ ב-5-13$, חברת RockChip מציעה ב-7-14$, חברת MediaTek מציעה ב-10-28$ (זה תלוי כמובן בדגם, איזו משפחת ARM או שילוב כמה דגמי ARM, כמות זכרון נתמכת, יכולות וכו') – אז כמעט אף אחד לא בוחר במעבדים של אינטל, אלא אם מדובר במכשירים שאמורים להריץ Windows 8.1/10, שאז אין אפשרות אחרת חוץ מאינטל.

התוצאה – הרווח של אינטל מכניסה לשוק הזה היה פשוט אפסי וכשמגיעים לטאבלטים, לקוחות עדיין מעדיפים טאבלט אנדרואיד מאשר טאבלט Windows, במיוחד כשהטאבלט אנדרואיד יותר זול לצרכן הסופי.

מה ההשפעה של הצעד הזה? אנחנו פחות נראה מוצרים כמו המוצר הזה במחיר כפי שהוא מופיע באתר של Ali Express:

ali-express-tablet

אינטל בעצם אומרת משהו אחד: מעכשיו, המוצרים שאנחנו נייצר, יהיו אך ורק מוצרים רווחיים. לא עוד מוצרים שמנסים להפיל את המתחרים ע"י מתן הנחות מפליגות עד כדי מחיר עלות.

זה כמובן לא אומר שאינטל מחר בבוקר מפסיקה לייצר מעבדי Atom ומעבדי SoC אחרים. חברות רבות כבר הזמינו מעבדים חודשים מראש ובכמויות לא קטנות, כך שאינטל ממשיכה לייצר הן עבור הלקוחות והן עבור פרויקטים אחרים שהחלו, כך שזה לא נעצר מחר. מה שכן נעצר – זה המעבדים בדור הבא שתכנונן ויצורן – בוטל.

למרות שאינטל ביטלה את ה-SoC הנ"ל, אינטל לא לגמרי יוצאת מהשוק הזה, הם החליטו שבתחום ה-IoT (ה-Internet Of Things, כל הגאדג'טים הקטנים שידברו עם האינטרנט דרך הראוטר הביתי שלך, או איך שאני קורא לזה "פורץ יקר, אל תפרוץ את דלתי, יש לי IoT – כנס משם") הם ימשיכו להתחרות, וכאן שוב מצפה לאינטל תחרות מאוד קשה מצד היצרני מעבדים הסיניים שבתחום זה מציעים טווח מחירים שהוא חד ספרתי (כרגע, רק על ה-SoC, לא על SOM ובטח לא על ה-KIT). איך זה ילך? שאלה טובה.

אינטל גם הולכת להתחרות ב-Cloud וכאן אין ממש חדש, זה מתחיל ב-Xeon-D (גירסה שניה זמינה כרגע, השלישית תופיע בחצי הראשון של שנה הבאה), ממשיך ל-E3, E5 וכמובן E7 (שמצריך משכנתא קטנה) – בתחום הזה לא תהיה לאינטל תחרות בסידרת ה-E כרגע, אבל ל-D – תהיה גם תהיה משנה הבאה.

תחום נוסף שאינטל החליטה להיכנס אליו הוא ה-5G – ע"י הכנסת רכיבי ה-5G ל-Chipset. הצעד הזה נשמע לי מוזר הואיל וכיום כמות המחשבים והטאבלטים שנמכרים עם 4G לדוגמא – אינה כה גדולה (בין רבע לשליש אם זכור לי מסקירה שקראתי של חברת IDC). הצעד הזה לא ממש יניב פירות בטאבלטים או סמארטפונים כי הללו יהיו מבוססים ARM ויצרני המעבד בין כה יציעו דגמים עם 5G מובנה ויצרנים לא נוטים לרוץ ולשלב צ'יפים נוספים אם הם לא צריכם (ומקבלים זאת בין כה מיצרן ה-SoC) ובין כה שוק הטאבלטים שמבוססים מעבדי אינטל אינו גדול (ואינטל יוצאת ממנו). האם אינטל מתכננת פתרונות עבור יצרני ציוד לספקי סלולר? גם כאן יחכו לה מתחרים רציניים החל מנוקיה/לוסנט/אריקסון ואחרים וגם יצרנים סיניים כמו HuaWei ואחרים. בקיצור – מדוע אינטל נכנסת לתחום ה-5G? אין לי ממש מושג.

לסיכום: אינטל מצמצמת תחומים שהיא נמצאת בהם לתחומים די ספציפיים. האם זה יעזור? שאלה טובה. בעבר הרחוק לאינטל היתה תחרות מרה עם AMD, תחרות שאינטל ניצחה בה די בקלות (אחרי הכל, כשהמתחרה שלך מקפיד לפספס ההוצאת מוצרים מתחרים או אפילו לדלג על שווקים שלמים, החיים די קלים), אבל הפעם החיים לא יהיו קלים לאינטל. יצרני מעבדי ARM מקבלים תיאבון מהמכירות סמארטפונים וטאבלטים ושאר ציודים והם בהחלט עושים צעדים להיכנס גם לשווקים אחרים, שוק ה-Low End לשרתים ואפילו לדסקטופים (הכרזה של חברה מסויימת תהיה כנראה בקרוב. אגב, תציצו ב-Ultrabook ש-Xiaomi הולכת להוציא, למרות שהוא מבוסס אינטל), כך שאינטל תצטרך לזוז ולהגיב הרבה יותר מהר מבעבר.