התחרות החלה ואינטל מפיצה דיסאינפורמציה

הגענו לזמנים טובים, בהם סוף סוף לאינטל יש תחרות הן במעבדים לדסקטופ, הן במעבדי קצה-גבוה-מאוד לדסקטופ (Super High End Desktop – או SHED בקיצור) והן במעבדים לשרתים, בין אם מדובר בשרת עם תושבת למעבד אחד או 2 (אינטל עדיין ממשיכה עם 4 ו-8 מעבדים על לוח אבל רוב החברות כלל לא רוכשות את זה. יותר זול לרכוש מספר שרתים עם 2 מעבדים מאשר אחד עם 4 או 8 מעבדים).

ועם התחרות, מגיעים נסיונות השכנוע לגרום לחברות לרכוש את המעבדים והשרתים. כל יצרני השרתים מייצרים שרתים הן עם מעבדי AMD Epyc והן עם מעבדי ה-Skylake-SP. יצרניות המעבדים מפרסמים השוואות מאוד סלקטיביות (Cherry Picking) בין המעבד שלהם לזה של המתחרה וזה לחלוטין לגטימי. ב-AMD החליטו לא להשוות למעבדי ה-Skylake-SP אלא למעבדי דור 4 של Xeon.

באינטל לעומת זאת, בחרו מוטו אחד שמסביב לו הם בנו את כל הקמפיין והם הוציאו מצגת שרצה סביב המוטו הזה. מהו המוטו? שמעבדי Epyc הם בעצם 4 מעבדי Ryzen 7 1800X של AMD "מודבקים ביחד", שזה בערך כמו לאמר שמעבדי Skylake-SP הם מספר מעבדי Skylake-X מודבקים ביחד.

האם לטיעון הזה יש רגליים? לא. למעבדי Epyc יש דברים שאין בשום מעבד Ryzen דסקטופ, דברים כמו:

  • כמות זכרון מטמון L3 כפולה (64 מגהבייט)
  • כמות מסלולי PCIe – ב-Epyc יש 128, ב-Ryzen 7 יש 24
  • תמיכה בעד 4 טרהבייט זכרון (ב-Ryzen זה נגמר ב-64 ג'יגהבייט)
  • ב-Epyc אין Chipset כלל וכלל בשעה ש-Ryzen חייב את ה-X399 Chipset.
  • ה-TDP (מעטפת צריכת חשמל) שונה – ב-Epyc היא נעה סביב 170-180 וואט ואילו ב-Ryzen היא מקסימום 95W (ללא Overclocking). לפי ההגיון של אינטל זה היה אמור להיות 380W.
  • אין את ה-Infinity Fabric שמאפשר לחבר 2 מעבדים יחד ותקשורת ביניהם (שמבוצעת על 64 כניסות PCIe – בכדי להוזיל את המחיר).

ויש עוד דברים שהם ממש שונים שוני של יום ולילה בין מעבדי הדסקטופ של AMD למעבדי השרתים.

כפי שציינתי, כל חברה בוחרת לה איך "למדוד" הבדלים בין המעבדים שלה למעבדים של המתחרה וכך עשתה גם אינטל, רק שהיא עושה זאת בצורה הכי עקומה. הביטו בגרף הבא (לחצו להגדלה):

המעבד של אינטל בהחלט מנצח, נכון? נחמד, רק שהמעבד שאינטל הביאה להשוואה עולה 2200$ והוא לשרת והמעבד שהיא בחרה משורת המעבדים של AMD הוא את ה-Ryzen שרץ רק על דסקטופ ועולה $420. אני קורא לזה: השוואה בין תפוחים למטאטאים.

מכאן נעבור לשיטת ה"לנו יש הכל, להם אין כלום". צפו:

שוב אינטל חוזרים על ההטעיה של Epyc שמורכב כביכול מ-4 מעבדי Ryzen, ולגבי ה-Track Record, חבל שאינטל מזכירה זאת בשעה שהיא עברה על כל חוק אפשרי כדי לגרום לכל היצרנים לא לייצר שום שרת עם מעבדי AMD והאיחוד האירופאי דפק לאינטל קנס של 1.4 מיליארד יורו על כך (אינטל עדיין מערערת על כך), ולקינוי – Lack of Ecosystem… אהמממ… כל יצרני הלוחות והשרתים תומכים במעבדים של AMD, חברת Baidu החליטה לרכוש כמות גדולה של המעבדים ומיקרוסופט… מכניסה אותם ל-Azure.בנוסף, כל חברות התוכנה הגדולות (כולל VMware, יצרני הפצות לינוקס, Oracle ואחרים) תומכים בהם לחלוטין. לא הייתי קורא לזה Ecosystem גרוע.

את השקף לעיל .. חבל שאינטל יצרו והם מנסים להפוך אנשים שהפרנסה שלהם היא וירטואליזציה – לטיפשים/מטומטמים. כל מי שניסה אי פעם Live Migration יודע שאתה מאבד תכונות מסויימות ברגע שאתה מעביר VM בין שרת לשרת ב-Live Migration כאשר בכל שרת יש דור אחר של מעבדי אינטל, וכן, אותו דבר קורה גם עם מעבדי Epyc אך יש דרכים לעקוף זאת.

בנוסף, אם אנחנו כבר מדברים על וירטואליזציה, אולי תשמחו לשמוע על "סוד" קטן: עם VT-D של אינטל, אם יש לכם נניח כרטיס רשת עם 4 או 6 פורטים (יש לי 2 כאלו של 6 פורטים פה בבית, דבר מדהים!) תוכלו למפות אל הכרטיס כולו ל-VM בלבד. עם SR-IOV של AMD לעומת זאת, תוכלו למפות כל כניסה ישירות ל-VM ללא כל שכבות התרגום ולקבל 95% ביצועים! בנוסף, עם Epyc יש 64 מסלולי PCIe כך שאפשר לדחוף מספר רב כרטיסים לשרת ולמפות כל אחד פר VM ומימוש ה-SR-IOV עושה את החיים הרבה יותר קלים, וזה נתמך ב-VMWare 6, Xen, KVM.

בקיצור – אם כבר מדברים על וירטואליזציה, יש לאינטל לא מעט מה לשפר ואולי לגמור סוף סוף עם הבעיה שעדיין כיום ב-2017 חלק לא קטן מהמחשבים מגיע ללא VT-D? זה כבר פאדיחה.

אבל יש נקודה אחת שאינטל מתעלמת ממנה באלגנטיות ובכך מתעלמת מהפיל באמצע החדר והדבר שבגינו חברות יחליטו אם לרכוש מעבדי אינטל או AMD – וזה המחיר. על זה הכל נופל וקם.

לפנינו טבלת המחירים של אינטל למעבדי Skylake-SP. יש מגוון מעבדים (58) שמחולקים ל-4 משפחות, בטבלה למעלה רואים את המשפחה הכי יקרה וה-5 המעבדים העליונים – הם היחידים עם 28 ליבות (המקסימום שאינטל מוכרים) עם אפשרויות כמו הכפלת זכרון (תמיכה ב-LR DIMM), תמיכה ב-Omnipath ועוד.

שימו לב למחירים מצד ימין. רוצה מעבד עם הכי הרבה ליבות? המינימום שתצטרך להיפרד ממנו זה 8719$. המעבד הכי יקר של AMD לשרתים הוא ה-Epyc 6701 והוא עולה פחות ממחצית מהסכום של אינטל – כ-4200$. רק מההפרש אפשר לרכוש 2 שרתים בתצורת בסיסית של HPE או DELL או שרת אחד עם כמות זכרון ודיסקים גדולה.

אלו המחירים של AMD, הטבלה העליונה היא למעבדים עבור לוחות בעלי 2 תושבות ואילו הטבלה למטה הם ללוחות עם תושבת מעבד אחת, כך שכפי שאתם יכולים לראות, אתם יכולים לרכוש שרת עם לוח ומעבד יחיד עם 32 ליבות, 64 נימים, עד 2 טרה זכרון ו-64 מסלולי PCIe – ב-2100$, רבע מהמחיר שאינטל מבקשת על מעבד יחיד עם 28 ליבות. חתיכת חסכון, לא?

לכל חברה יש ארכיקטורה משלה למעבדים ויש דברים שאינטל מעולה בהם אך יש דברים ש-AMD מעולים בהם והכל תלוי בצרכים שלכם. אם מחר תרצה לדוגמא להקים שרת Microsoft SQL Server "על הברזל" ולא ב-VM (באמת???) – אז קנה את המעבדים של אינטל. וירטואליזציה? המעבדים של AMD נותנים פתרון יותר טוב הן ברמת מיפוי ציוד והן ברמת ביצועים (שים לב שעם מעבדי Epyc ו-VMWare תצטרך את VMWare vSphere 6.5U1) ויש עוד סיטואציות רבות ולכן מומלץ לקרוא סקירות עצמאיות ולא להקשיב לסוכני מכירות הן של אינטל או AMD. יחד עם זאת, אני כן ממליץ לחשוב עם ראש פתוח ולקחת בחשבון את התחרות במקום "להינעל" על יצרן מעבדים מסוים. בניגוד להצהרות של אינטל, כש-AMD מכרו את מעבדי ה-Opteron הם בהחלט נתנו תמיכה ללינוקס על המעבדים ול-AMD יש היסטוריה מכובדת של תמיכה בלינוקס עוד לפני שאינטל החליטו להסתכל על לינוקס בצורה רצינית.

לסיכום: לאינטל יש כח שיווק עצום ותהיו בטוחים שהם או יצרני השרתים שאתם רוכשים מהם "ברזלים" יצרו עמכם קשר על מנת למכור לכם ציוד והם יעבירו לכם את הנקודות של אינטל ולצערי הפעם הנקודות של אינטל רוויים בשקרים והטעיות. פתרונות ה-2 תושבות (sockets) של אינטל בסידרת "הכסף" שלהם לא ממש מרשימה מבחינת מה שהיא נותנת בהשוואה למחירים שהיא גובה. יחד עם זאת, כפי שציינתי, יש מקרים בהם לאינטל יש יתרונות ואם העבודה שאתם רוצים לעשות נעשית בצורה יותר טובה על מעבדי אינטל – לכו על זה.

אשמח אם תוכלו לשתף פוסט זה עם מנמר"ים / מנהלי IT אחרים.

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *