כמה מילים על UPS

מי שקורא את הבלוגים שלי (זה הנוכחי והבלוג היותר עסקי) אולי קרא בעבר שאני לא בדיוק חובב UPS. חלק מהאנשים כתבו שאני "אנטי UPS" למרות שאני לא, והייתי רוצה לנצל את הפוסט הזה כדי להסביר את התצורה שלי, היכן UPS עוזר והיכן .. לא כל כך.

עד לפני חודשים ספורים ב-LAB שלי כל המכונות היו שרתי מותג ושרת האחסון מבוסס לינוקס+ZFS היה מכונת Core i5 פשוטה עם 32 ג'יגה זכרון ודיסקים. אם היתה מתרחשת הפסקת חשמל והחשמל היה חוזר לאחר זמן מה, כל השרתים היו מופעלים מיידית, אך מכיוון שלשרתים לוקח זמן רב להגיע למצב שהם מטעינים את ה-OS, הזמן ה"פנוי" הזה היה די והותר עבור מכונת ה-i5 לעלות, לבדוק שהכל תקין מבחינת ZFS, לייצא את ה-NFS ושאר שרותים, כך שכשהשרתים היו מתחילים לעלות, כל השרותים שהם זקוקים להם חיצונית – היו זמינים להם. את ה-UPS עצמו לא הייתי צריך כי רוב הזמן המכונות הוירטואליות היו סטטיות "ריקות" שמריצות Hypervisor (כך ש-reboot פתאומי לא היה ממש משנה משהו) ומכונות ה-VM היו עולות בין כה מחדש, כך שב-99% מהמקרים הפסקת חשמל לא היו ממש מזיקות לי. כל המערכת כולה, החל מהרגע שהחשמל חזר ועד שהכל למעלה – עולה תוך 10 דקות בערך.

UPS באופן עקרוני יכול לעזור במצבים מסויימים. אם יש לך מכונת דסקטופ עם GPU יוקרתי וביצעת Overclock לדוגמא למעבד ו/או לזכרון, המכונה תעבוד 24/7 ותצרוך הרבה יותר חשמל מהמצב הרגיל, מה שאומר ש-UPS של 1000VA (וולט אמפר) יחזיק לך אולי דקה או 2 גג. אתה יכול להגדיר את ה-UPS כך שלא יעשה כלום או שיתחיל את תהליך הכיבוי או להריץ סקריפט משלך כשאין חשמל. כמה זה עוזר? תלוי. יש מקרים ש-Windows לדוגמא בעת כיבוי מציג חלון שאומר שאפליקציות X,Y,Z פתוחות והחומר לא נשמר, מה שדי מבזבז את הזמן שנשאר בסוללת ה-UPS. בלינוקס ובמק המצב יותר טוב והמערכת כשמקבלת פקודת כיבוי מתחילה לכבות את השרותים במקביל עד לחלק ה-poweroff שמורץ ואז המכונה תיכבה מעצמה בצורה חלקה ללא נזקים.

בזמן האחרון ה-LAB שלי קיבל תפנית חדה ועד סוף חודש הבא (תלוי בשירותי השליחויות בחו"ל, מכס וכו') יתווספו ל-LAB שלי עוד 5 שרתים באורח קבע ושרת האחסון שלי יוחלף בשרת עם מעבד Xeon מרובה דיסקים ו-SSD. שרת כזה לא עולה תוך 45 שניות כמו השרת הנוכחי וכששרתי הוירטואליזציה השונים לא מקבלים שרותי NFS ו-iSCSI בזמן boot – הם גם לא מפעילים את המכונות הוירטואליות שאמורות לרוץ עליהם, ולכן מה שאצטרך לעשות בעצם זה לחבר את ה-UPS ל-Raspberry Pi ולדגום את ה-UPS. אם יש הפסקת חשמל, הוא ישלח פקודות דרך ipmitool כדי לכבות את המכונות ושרת הקבצים כמכונה אחרונה. חזר החשמל? הסקריפט ירוץ הפוך (שרת קבצים קודם כל, בדיקת שרותים, ולאחר מכן הפעלת שרתי הוירטואליזציה).

אז למי ששואל אותי לגבי עמדתי בעניין UPS – כן, אני ממליץ לכל אחד, במיוחד שזה עולה רק בסביבות ה-400 שקל ויכול להציל אותך מהפסקות חשמל קצרצרות (כמו שיש כאן באזור). למי שיש LAB לעומת זאת, אני ממליץ לעשות חישובי צריכה ולקנות את ה-UPS בגודל המתאים (אם יש לך נסיון בלינוקס אז אתה לא חייב את הגירסה עם הכרטיס רשת. יש בלינוקס את NUT ואתה יכול לעשות איתו את הכל ופשוט לחבר את ה-UPS לאיזה מכשיר Raspberry Pi או תואם). אני לא אהבתי כל כך UPS כי אני אוהב לחיות מבחינת טכנולוגיה "על הקצה" ואוהב לעשות Stress לציוד שברשותי (ושהינו בבעלותי) ולבדוק אם המערכת חיה גם אחרי אירועי הפסקות חשמל, חום וכו', אבל גם אני עכשיו עם UPS 🙂

Print Friendly, PDF & Email

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.