הארנקים האלקטרוניים של הבנקים

לפני בערך שנתיים פתחו הבנקים הישראליים השונים ארנקים אלקטרוניים עבור הלקוחות הפרטיים. הם יצאו בקמפיינים בכל סוגי המדיה והבטיחו פשטות, אפס עמלות, ובדרך גם קרצו ללקוחות עסקיים קטנים עם רמיזה שאולי כדאי לגבות כך תשלום ולקבל את הכסף במהירות.

ואז קרה הדבר שכולם ציפו, רק בעוצמה חזקה – אנשים אשכרה התחילו להשתמש בזה, ובעלי עסקים קטנים לא חשבו פעמיים והחלו לגבות דרך ארנקים אלו תשלומים מלקוחותיהם.

אנרקים אלו מתחרים בעצם בחברות האשראי. כשחברת האשראי סולקת עיסקה, היא גובה מכל הצדדים עמלות שונות, מהמוכר היא גובה אחוזים רציניים, מהלקוח היא גובה בעמלות חודשיות/שנתיות ואם חס ושלום רכשת במטבע שאינו שקל, הם ישמחו לגבות עמלות המרה גבוהות. חברות האשראי לא ממש אוהבות את הארנקים האלקטרוניים של הבנקים (אבל מצד שני, אין להם ברירה אלא לעבוד עם הבנקים, לך תסרב לסלוק לבנק בעמלת 0%), אז בכרטיסים החיצוניים שלהם, החלו חברות האשראי גם להציע העברות כספים פרטיות בין לקוחות בצורה של העברה או בקשה בסכומים של עד 4000 שקל (נכון לגבי כרטיסים של MAX/לאומי קארד, לא בדקתי אחרים).

וכאן – מתחילות הבעיות.

אני מכיר לפחות עצמאית אחת ושני בעלי עסקים קטנים שאשכרה לקחו את עניין התשלום דרך הארנק האלקטרוני ברצינות, ומצאו את עצמם פתאום במצב שהם לא יכולים לגבות כספים, למרות שהם כלל לא הגיעו למסגרת השנתית של קבלת כספים. כמובן שמחלקות השרות השונות סיפקו הסברים הזויים במקרים הללו, ולאותם בעלי עסקים לא היתה ברירה אלא לחזור לשיטות הקודמות או לעבור לארנקים אחרים.

הבעיה השניה קשורה לסכומים: תקרת הסכומים בהעברה אחת היתה די מצחיקה בכל הארנקים, וכיום המצב .. כמעט לא השתנה. ב-BIT נותנים להעביר עד 3,600 שקלים, בפייבוקס – 1500 ובלאומי PAY (לא מצאו שם יותר קליט?) – עד 2000 שקלים. כדי שלא "תחגוג" יותר מדי (גם אם יש לך את הכספים לכך) – ב-לאומי PAY אתה יכול להעביר עד 6000 שקל בחודש, ב-BIT עד 12,000 בחודש, וב-PAYBOX עד 7500 שקל בחודש. תקרת התקבולים השנתית – בלאומי PAY היא עד 50,000 שקל, ב-BIT היא 50,000 שקל ובפייבוק אשכרה חשבו על עסקים קטנים (יותר לכיוון עוסק פטור) – עד 150,000 שקל בשנה.

מה הבעיה עם הסכומים? הכמות האפשרית בהעברה חד פעמית. לשם הדוגמא, נניח ואני צריך לשלם שכ"ד של 4000 שקל, אני לא יכול להעביר אותו דרך אף ארנק. מדוע? מחשש שאני אלבין הון, ותיכף אסביר על כך. גם הכמות המצטברת בחודש של סכומים שאפשר להעביר – היא קטנה מאוד וכלל לא לוקחת בחשבון שלא מעט עסקים קטנים דווקא כן החלו לקבל תשלום דרך ארנקים אלקטרוניים.

ואז החליט בנק ישראל (מוטו: לדרוך על כל מוקש אפשרי, כולל הפוטנציאליים שבהם, עוד מאז קום המדינה!) להקשיח את תנאי השימוש באפליקציה. כבר בקרוב לקוחות הארנקים האלקטרוניים יצטרכו להזדהות עם מינימום של תעודת זהות, ובמקרים מסויימים תצטרכו לעבור הזדהות בוידאו ואמצעי זיהוי אחרים, ואם אתם עצמאיים שמקבלים את הכסף לחשבון הבנק הפרטי שלכם – אז נו נו נו, חס ושלום. בשביל מה הבלאגן הזה? אה, "כדי להשוות את כללי הפתיחת החשבון בין חברות האשראי לאפליקציות התשלום", וכאן בנק ישראל כמובן יתעלם מזה שעסקים קטנים כמו עצמאיים ועוסקים פטורים בורחים כמו מאש מפתיחת חשבונות אצל חברות האשראי ותשלום עמלות מופרזות על כל סליקה עם תנאי קבלת כספים גרועים (חכה לחודש הבא לקבל כסף, גם כשהם קיבלו את הכסף מיידית!).

ושוב – מה החשש של בנק ישראל? כמו תמיד, אותו תירוץ: "הלבנת הון", "הונאה" – למרות שהדרך היחידה להעביר כספים מהארנקים זה או חשבון בנק ישראלי או כרטיס אשראי ישראלי (לא Debit) והכל בשקלים בלבד. אין אפשרות ל-IBAN או SWIFT. אז איך בדיוק מדובר פה בהלבנת הון או הונאה? הרי אם מדובר בהונאה, גם הבנקים וגם חברות האשראי מבוטחות, וכל הכרטיסים וחשבונות הבנק רשומים על שם אנשים אמיתיים לאחר וידוא פרטיהם.

בנק ישראל והבנקים צריכים להחליט אחת ולתמיד – אתם רוצים שעסקים קטנים יוכלו לגבות כספים דרך ארנקים ואפליקציות? מצוין, תפסיקו עם התקרת סכומים המגוכחת הזו. עוסק פטור יכול לקבל בשנה עד 102,000 שקלים, כך שחוץ מ-Paybox, בשום ארנק אלקטרוני או אפליקציה ישראלית של הבנקים הוא לא יכול לעבוד אקסלוסיבית ולגבות במתודה זו כספים, וזה עוסק פטור, לא דיברתי עדיין על עוסק מורשה.

ומה המצב עם אפליקציות תשלומים קצת יותר רציניות כמו אפל פיי או גוגל פיי? ובכן, באותן פלטפורמות, אפשר להעביר עד 10,000 דולר במכה אחת והמגבלה לגבי אותו סכום היא שניתן לעשות זאת פעם אחת בשבוע. כאן בישראל? שקל מעל יותר מ-3600 שקל (במקרה של ביט) והמערכת מיד תחסום פעולה זו! חס ושלום לאשר טרנזאקציות יותר מהסכום הנ"ל.

לסיכום: בנק ישראל והבנקים האחרים צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים לקדם את נושא הארנקים האלקטרוניים ואפליקציות התשלום ברצינות או לא. אם התשובה לכך היא חיובית, יש להגדיל במהירות את הסכומים המותרים להעברה, במיוחד כשמבינים שמדובר בהעברות שהן לא יותר מאשר פנים ארציות ובשקלים בלבד כך שהסיכונים הם נמוכים ומי שבאמת רוצה להלבין כספים, יכול למצוא 1001 דרכים אחרות לשם כך.

סקירה קצרה: מאריך טווח WIFI מסוג AC1200 של D-Link

כ-גיק, יש לי בבית מספר רשתות תקשורת לשימושים שונים, אולם כשזה מגיע ל-WIFI, הכל נמצא על רשת פשוטה מוגנת בסיסמא. אין שום תוכן רגיש שעובר ברשת הזו (אין בה מצלמות, וכל חיבור SSH/Web פנימית – מוצפן) ואני די מרוצה מהרשת האלחוטית. הבית שלי אינו גדול, הנתב הראשי ל-WIFI נמצא בסלון ויש קליטה לא רעה בכל הבית…

… עד שזה מגיע לוידאו. שיחת וידאו מהטלפון הסלולרי שלי החוצה דרך מסנג'ר, סקייפ, וואטסאפ וכו' – וההערות על איכות וידאו גרועה – מופיעות, למרות שעוצמת האות נראית חזקה, ו-Speedtest מראה תוצאות טובות מאוד, הן ב-2.4 והן ב-5 ג'יגהרץ.

אז החלטתי היום לרכוש מאריך טווח Wifi. ביקרתי ב-iVory ושם הוצעו לי שלושה מכשירים, אחד של Edimax, אחד של TP-Link ואחד של D-Link. ה-D-Link היה הכי יקר ומכיוון שעבדתי בעבר עם המכשירים והקושחות שלהם, החלטתי לקחת אותו.

הגעתי הביתה, פתחתי את האריזה, התחלתי לקרוא את ההוראות ו.. ההוראות באנגלית סופר קצרות ותמציתיות. על גבי האריזה עצמה ההוראות שונות – חבר את המכשיר לחשמל, לחץ על כפתור ה-WPS במכשיר, אחר כך לחץ על WPS בנתב שלך, ואחרי כמה שניות תקבל נורית ירוקה ופס LED שמציין טווח. ברכותיי – אתה מחובר.

זהו, שאצלי דברים כאלו כמובן לא יעבדו כי הנתב שלי לא נותן כתובות DHCP (את זה אחד משרתי הלינוקס נותנים או שרת ה-Windows, תלוי לאיזה רשת) כך שבמכשיר הסלולרי הופיעה בהרשת מהמכשיר של D-Link (עם שם SSID חדש) אבל כשמנסים לרשת הזו .. אין אינטרנט. סביר להניח שאצל לקוח רגיל, הדבר הזה היה עובד יפה. אצלי כמובן, לא. אז חיברתי את המכשיר דרך כניסת ה-Ethernet, הוא קיבל כתובת IP מה-DHCP, נכנסתי דרך ממשק ה-Web והתחלתי להגדיר דברים. הממשק עצמו – בהחלט מרשים ורוב הדברים שצריכים – מוגדרים דרך Wizard ראשוני, כמו שם רשת, האם מדובר בעבודה של Client או Repeater וכו' וכו'. למשתמש שקצת מבין, 5 דקות יספיקו להגדיר דברים.

אחרי שהגדרתי את הדברים והתחברתי עם המכשיר הסלולרי, החלטתי לבצע בדיקות של Speed test פה בארץ. התחברתי עם החיבור של 2.4 ג'יגהרץ. המכשיר עצמו, אגב, נמצא במרחק של מטר אחד מימיני. המהירות שקיבלתי ב-Speed test? כ-13 מגהביט Down. התחברתי לנתב הרגיל שלי ישירות בצורה אלחוטית ב-2.4 ג'יגהרץ והרצתי בדיקה שוב – קיבלתי 61 מגהביט. לא חשוב מה ניסיתי לשנות ב-D-Link, קיבלתי בין 11 ל-15 מגהביט Down. עברתי לחיבור ה-5 ג'יגהרץ שה-D-Link מציע, הרצתי בדיקת מהירות מחדש וקיבלתי .. 70 מגהביט! (אני מנוי בחבילת 100 מגהביט של בזק). ביצעתי שיחת וידאו עם ידידתי, והיא טוענת שאיכות הוידאו עכשיו הרבה יותר טובה. היאח הידד!

האם הייתי ממליץ על מכשיר כזה כמאריך WIFI טוב? כן, אבל. לא ניסיתי להתעמק בעניין תדר ה-2.4 ג'יגהרץ (הממשק דוגם את כל הערוצים כשנכנסים לתפריט ה-WIFI ורוצים לבחור ערוץ – הוא מראה את ה-Workload ואת ה-Bandwidth, אצלי כולם היו די פנויים) ויכול להיות שאצל אחרים לא תהיה בעיה כמו שקיימת אצלי, אבל מצד שני אני צריך שהמכשיר יכסה טווח קטן – חדר אחר עם 2-4 מכשירים בחיבור אלחוטי. כל השאר – שיתחברו לנתב WIFI הראשי כך שתדר 5 ג'יגהרץ בהחלט יכול להיות פתרון עבורי. נקודה חשובה – מכשיר זה לא מתאים לחדרי ממ"ד. אם יש חדר ממד ורוצים לחבר מכשירים סלולריים, תצטרכו לסלול כבל רשת לחדר ולחבר מכשיר כמו המכשיר הזה, או להעביר אינטרנט דרך החשמל בבית (גם לזה יש ל-D-Link מספר מוצרים בארץ)

לסיכום: האם מכשיר זה שווה 182 שקל? לא בטוח. מדובר בגירסה רוסית של המכשיר, אין לו שום עדכוני קושחה, וההוראות עצמן (חוץ משלושת העמודים הראשונים) שמגיעות עם המכשיר – ברוסית (אני משער שיש גירסה באנגלית באינטרנט). מהנסיון שלי עם D-Link המכשירים שלהם די טובים ואם אתה חובב מערכות לינוקס משובצות ובא לך לשחק, כמדומני שיש לך שם נקודות להחלמה של חוטים כדי לקבל USB Serial ודי קל לשנות את הלינוקס שבתוכו. בשאר המקרים, אני חושב שעדיף לחסוך כסף (50%) ולקנות את הפתרון של Edimax או TP-Link.