דורין זביוס

תקלות בפלאפון ומה כולם יכולים ללמוד מכך

מישהו אתמול פתח בפורום IT בפייסבוק הודעה על התקלה הידועה בפלאפון והגבתי אליה. היו לא מעט אנשים שלא אהבו את התגובות שלי, חלקם האשימו אותי בשחצנות (מה הקשר לשחצנות? לא קרו לי תקלות כאלו? קרו), אי ידיעת המערכות של פלאפון ועוד כמה דברים, ובפוסט זה אני מעוניין ליישר את ההדורים.

אז קודם כל – אכן, אני לא מכיר אחד לאחד את המערכות הנוכחיות של פלאפון. בעבר, כשכל חברה סלולרית (פלאפון, סלקום, פרטנר, פלטל) הקימה את התשתית הראשונית, הציודים היו פחות או יותר אותו דבר (מחברות כמו נוקיה או אריקסון. כן – החברות הנ"ל מייצרות ציודים מאוד רציניים לתקשורת סלולרית, ללא קשר לפעילות עבר לייצור מכשירים סלולרים – אלו חברות שונות), תוכנות ה-SMS וה-Billing היו זהות (של אמדוקס) והיו כמובן מערכות אחרות יחודיות לכל חברה. פה ושם הייתי מתעדכן יותר על דברים משיחות עם כל מיני אנשים שעבדו שם, שיחות עם מנהלים בכל מיני כנסים וכו'. אני רוצה להדגיש: יש לי המון הערכה מבחינה טכנולוגית לחברות הסלולר בארץ ולאנשים העובדים שם, ולא הייתי לי שום כוונה לזלזל בהם (מצד שני, על החלק של ה-ISP של אותם ספקים .. יש לי לא מעט ביקורת אך לא לאנשים הטכניים, יותר לכיוון ההנהלה, במיוחד בכל מה שקשור לרוחבי פס).

פלאפון עדיין לא חשפה מה התקלה או התקלות שיש, והנקודה שלי היא: לא משנה מה התקלה. תקלות כאלו ורבות אחרות יכולות לקרות בכל חברה, גם כשלא מדובר בשום חברת תקשורת, לא חשוב מה גודל החברה, החל מסטארט-אפ ועד חברות ענק Multi National.

בכל חברה שיש שרתים, בין אם בענן או מקומית, יהיה צורך אחת לזמן מה לבצע שדרוג. זה יכול להיות שדרוג למערכת הפעלה, ל-VM, יכול להיות שדרוג לאפליקציה, ל-Appliance, למתג או לכל ציוד אחר. אין מה לעשות – באגים מתוקנים, פונקציונאליות נוספת, יש צורך בהרחבה, לא חסר סיבות וצרכים לשדרג.

וכאן מגיעה הבעיה שנמצאת אצל חברות רבות (שוב, לא מדבר ספציפית על פלאפון או על כל חברה אחרת): אין תכנון מספק ל-Roll Back. אני בערך 26 שנה בתחום, והיו לי מאות מקרים שבהם שדרוגים שברו מערכות פרודקשן, גם כשב-LAB הכל עבד פרפקט. מה לעשות, דברים כאלו מתרחשים גם כשעושים את כל המאמצים למנוע את התקלות.

בעבר הרחוק, אמצעי העזר שעמדו לרשותך היו קבצי TAR (בלינוקס, יוניקס) שהכנת לפני השדרוג (אם כמובן גיבית את הכל והתוכנה לא זורקת איזה קובץ so באיזה חור נידח והוא לא כלול בקובץ TAR) או גיבוי לקלטת. עם מערכות Solaris היה אפשר להשתמש ב-Veritas Volume Manager כדי ליצור Snapshot, בלינוקס בזמנו היה LVM אבל לא היה Snapshot וב-Windows (לפני שנות ה-2000) המצב לא היה טוב יותר.

עכשיו ב-2018 דברים השתנו. הרוב רץ על VM כיום אז אין בעיה ליצור Snapshot לכל המכונות המושפעות משדרוג ואם יש תקלה, אפשר לחזור אחורה. כל DB מאפשר לעשות dump שבמקרה הצורך ניתן לשחזרו, ובכל מערכת DR ניתן לעשות את הסינכרון הדו כיווני המתמשך כשעושים עבודת שדרוג.

כיום, גם מבחינת מערכות ההפעלה השדרוגים יותר נוחים. בתחום הלינוקס, כל מערכת ניהול חבילות מאפשרת שדרוג ושנמוך בקלות, וב-Windows אתה יכול לעשות Blacklist ל-KB מסויימים שה-QA של מיקרוסופט, כרגיל, עשה עבודה גרועה בבדיקת תאימות ושחררו זאת בכל זאת.

לכן, שדרוגים לא צריכים רק להיבדק רק על המכונה (או על רפליקציה של המכונה ב-LAB) אלא גם על המכונות שמושפעות מכך, ויש צורך לעשות גיבוי או snapshot לכל דבר שמושפע, כך שאם רכיב מסויים דופק דברים, צריך לעשות rollback לא רק לרכיב, אלא גם למכונות שהושפעו מכך (אם הושפעו). Snapshot, אני מעוניין להזכיר, שומר רק את ה-Delta (שינויים) בין המצב של המערכת לפני ה-Snapshot ולמצב הנוכחי, כך שלא מדובר במקום רב בדיסק, כך שאין צורך לחשוש לגבי מקום בדיסק בגלל Snapshot (כמובן שמומלץ כמה ימים אחרי השדרוג לבטל את ה-Snapshot ואם צריך לשחזר – להשתמש בגיבוי).

לסיכום: לא באתי לאמר שאנשי ה-IT בפלאפון אינם מבינים במה שהם עושים. בטוחני שהם בהחלט מבינים, אבל תקלות כאלו במערכות שונות יכולות לקרות בכל מקום, בכל עסק, בכל חברה. החוכמה היא לדאוג ל-rollback מלא להכל לפני שמריצים את פקודת השדרוג.

על המו"מ מול מיקרוסופט, וקוד פתוח בממשלה

בימים האחרונים נודע כי המשא ומתן בין ממשלת ישראל למיקרוסופט בעניין חידוש שנתי של הרשיונות – התפוצץ. בדה-מרקר כבר הוציאו כתבה שממשלת ישראל לא תחדש את את הרישוי ובמקום זה יבדקו מה ניתן לעשות עם רשיונות קיימים והיכן ניתן להשתמש בקוד פתוח.

אז מה קרה הפעם שהממשלה, שכמו שעון שוויצרי רוכשת את הרשיונות כל שנה החליטה לפוצץ את המו"מ הפעם? כמה דברים:

Windows Server 2016/2019 – מיקרוסופט מודעים היטב לכך שאינטל ו-AMD מוציאים שורת מעבדים שבכל דגם יש כמות מסויימת של ליבות ונימים (Threads). זה מתחיל ב-4 ליבות ו-8 נימים וגנמר (במקרה של אינטל) ב-28 ליבות ו-56 נימים או 32 ליבות ו-64 נימים (במקרה של AMD). עד גירסת Windows Server 2012R2, זה שיש לך מעבד עם 4 ליבות או 32 ליבות – לא ממש שינה ברשיון. הנה החלק הרלוונטי ב-License Datasheet של Windows Server 2012 – שימו לב לשורה האחרונה המתחילה ב-Note בסוגריים:

עם Windows Server 2016 – למיקרוסופט "נפתח התאבון". זה נחמד שבכל שרת שלך יש 2 ליבות, עכשיו בוא נספור כמה ליבות (לא נימים) יש לך בכל מעבד, כך שאם לדוגמא חושבים להתקין שרת Windows Server 2016 (להריץ אפליקציות "על הברזל", Hyper-V וכו') – אתה תשלם החל מפי-4 על Windows Server 2016 בהשוואה ל-Windows Server 2012R2 (פתאום כל אלו שהשוויצו כמה Hyper-V "יותר זול" רואים שעכשיו פתאום העיסקה על vSphere יותר זולה בהשוואה למחיר Windows Server 2016 ו-Hyper-V).

הבעיה המהותית השניה קשורה יותר ל-Office. מיקרוסופט עושה הכל כדי לדחוף את הלקוחות משתמשי אופיס שלה לענן כך שהם ישלמו תשלום חודשי או שנתי כמנוי. הסיכוי שהחשכ"ל והרגולטור וגופי אבטחת מידע יאשרו לעבוד בענן שווה בערך לסיכוי שלי להיות ראש ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה. מיקרוסופט מצידה מעלה כבר באוקטובר הקרוב את מחירי אופיס (הרגילים, לא 365) ב-10% (וזה בארה"ב, באירופה וישראל המחיר יעלה יותר). כשקונים 20 רשיונות זה כואב טיפה, שאתה מדבר על מאות אלפי רשיונות – העצבים מתחילים לרתוח.

אז מה לגבי תחליפים מבוססי קוד פתוח?

כאחד שביקר בכמה וכמה גופים ממשלתיים, אני יכול לאמר שכיום יותר מתמיד, אין כמעט התנגדות לכלים מבוססי קוד פתוח. לא מעט שרתי לינוקס כבר רצים במשרדים ממשלתיים ותוכנות לביצוע CI/CD קיימים (אם כי הדבר שהכי קשה להכניס שם הם שרתים ל-GIT כמו Gitlab, Bitbucket וכו' – הם "מכורים" ל-TFS ולא רוצים לרדת מזה) – כך שכניסת כלים מבוססים קוד פתוח למשרדים ממשלתיים – בעיצומה (בצבא זה הרבה יותר חזק בפנים).

אבל כשזה מגיע לדסקטופ, האפשרות שכלים מבוססי קוד פתוח יכנסו למשרד של הפקידה רבקה ממס הכנסה או רויטל במשרד הבריאות – קלוש (טוב, למעט Web Application, וגם זה – רק אם זה רץ על אקספלורר!).

מדוע? הסיבה נורא פשוטה ונראה לי שרבים מאנשי לינוקס המקצועיים (גם אצל מפתחים בהפצות לינוקס שונות) מפספסים אותה: אלו שחושבים בראש של מהנדסים ומפתחים, חושבים על פונקציונאליות, API, סקריפטים וטרמינל, שזה מעולה – אבל מפספס לגמרי את אותם משתמשי קצה. קחו לדוגמא את אופיס, יש את LibreOffice – זה יכול להחליף? מבחינת פונקציונאליות, כן ברוב המקרים, אבל לא מבחינת ויזואליות. ל-LibreOffice יש ממשק שמזכיר את אופיס מלפני 11 שנה ואנשים רוצים ממשק שהם מכירים כיום, הם רוצים החלקת פונטים בדיוק כמו שיש להם ב-Windows (דבר ש-LibreOffice עדיין עושה בצורה די עקומה) ואלו שמעל אותן פקידות, אלו שמפתחים כל מיני כלים סביב ה-Office מחפשים את האינטגרציה בין האופיס ל-Access (ישמרנו האל!), למאקרו, לטפסים האוטומטיים וכו'. אנחנו מדברים על שנים על גבי שנים של עבודת אינטגרציה, ושום LibreOffice לא יכול להחליף את זה בלי חתיכת עבודה רצינית וכבדה מאוד.

נוסיף על כך את העניין שבמשרדים ממשלתיים הכל מתקדם לאט והם עדיין משתמשים ב-Windows 7, עם אקספלורר (כמו הבנקים), ונוכל להבין שפתרון קוד פתוח לדסקטופים לא הולך לקרות בקרוב מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר יהיה הרבה יותר זול "לבלוע" את התוספת במחיר לרשיונות אופיס מאשר לממן פרויקט מבוסס LibreOffice או החלפת דפדפן ושכתוב מאסיבי של קוד עתיק או בכלל לינוקס על דסקטופ.

כך שלסיכום: לינוקס בשרתים? מקובל מאוד ברוב המקרים. לינוקס לצרכי דסקטופ? אין מצב. צר לי, זו המציאות.

קצת על הכרטיסים הגרפיים החדשים של nVidia

חברת nVidia הציגה אתמול את הכרטיסים הגרפיים למשתמש הביתי/סמי-מקצועי, סידרת ה-RTX, דגמי 2070,2080,2080Ti, וזאת אחרי שנתיים "יובש" שבו החברה לא הציגה התפתחות משמעותית לקהל זה (למעט Titan V שיותר מיועד לאלו שמתחילים בתחום ה-AI/DL). לקהל אחר החברה הוציאה מס' כרטיסי Tesla ורק לפני כמה ימים הציגה החברה למשתמשים המקצועיים את סידרת ה-Quadro RTX, במחירים סופר יוקרתיים. (אחרי הכל, אתה קונה כרטיס שביצועיו נמוכים מאחיו המשפחתיים, רק שעם זכרון ECC ואחריות יותר ארוכה, אז מדוע שלא תשלם פי 4?)

במשך שעתיים הציג מנכ"ל החברה את ה-RTX, הוא דיבר על Deep Learning, על AI, על Ray Tracing וכמה הכרטיסים החדשים סופר-מהפכניים וסופר מהירים ב-Ray Tracing. אין ספק, המנכ"ל צודק, הכרטיס, ארכיטקטורת Turing באמת מהפכנית.

אבל בסופו של יום nVidia לא הציגה משהו אחד די פשוט: איך הכרטיסים החדשים והכה-נוצצים בביצועים עם תוכנות עכשויות. אם אני עורך וידאו ואני רוצה לרנדר (הן אובייקטים והן להוצאת קובץ לשידור) – בכמה טוב הכרטיס החדש? איך הביצועים שלו על DirectX, OpenGL, Vulkan? סביר להניח שהביצועים יותר טובים בשימוש CUDA (כי פשוט יש יותר ליבות, יש זכרון יותר מהיר וכו'), אבל בכמה הוא יותר טוב?

וכאן nVidia לא פרסמה מאומה. לא לכרטיסים המקצועיים, ולא לכרטיסים הביתיים. כלום, אפילו לא שקף אחד במצגת ולא באתר החברה.

תחום ה-Deep Learning, כמוהו אחיו ה-Artificial Intelligence – הם תחומים מאוד חשובים. גם בתחום ה-Ray Tracing לא התרחשו הרבה התפתחויות לשוק הביתי/סמי מקצועי זה זמן רב, ואם היית רוצה להשתמש ב-Ray Tracing, הדבר הראשון שהיית צריך להצטייד בו זה המון סבלנות. רינדורים כאלו הם איטיים. אין ספק שכרטיסי ה-RTX בהחלט מאיצים דברים וההדגמות נראו מעולות.

אבל יש כמה בעיות בעניין:

אין שום סטנדרט ל-Ray Tracing. כל תוכנה עובדת בדרכה ואולי מאפשרת יבוא מתוכנה מתחרה, אבל בניגוד לפורמטים של קבצי וידאו ו-Codecs, אף קבוצה עדיין לא הקימה סטנדרטים שחברות יתחייבו לממש אותן.
אין תוכנות מקצועיות שיכולות לנצל את ה-RTX מבחינת Ray Tracing. אני מאמין שבעקבות ההכרזה, חברות תוכנה רבות יוסיפו תמיכה ל-RTX, אבל זה תהליך שלוקח זמן, לפעמים שנה ולפעמים (ברוב המקרים) יותר.
מיקרוסופט הוסיפה תמיכת Ray Tracing ל-DirectX, אבל ב-Vulkan ו-OpenGL, ספריות וארכיקטורות שרצות על מק, iOS, אנדרואיד, לינוקס וכו' – אין שום תמיכה.

במילים אחרות: זה נחמד ש-nVidia מוציאה את כרטיסי ה-RTX וגם SDK למפתחים, אבל עד שיופיעו תוכנות שינצלו את ה-RTX, יהיה כדאי להמתין לבדיקות ולראות אם קניית כרטיסי ה-RTX 2070,2080,2080Ti תהיה שווה. בל נשכח שיש מלאי ענק בחוץ של כרטיסי GTX 1070, 1080 ו-1080Ti בשוק שמחיריהם ירדו, ואולי שיפור של כמה אחוזים לא יצדיק את רכישת "המילה" האחרונה בתחום ה-GPU.

מעבר דסקטופ ללינוקס אצלי

אינני הטיפוס שמתייחס למערכות הפעלה כ"דתות". אין לי שום בעיה להודות שעד לפני זמן לא רב, מערכת ההפעלה העיקרית בדסקטופ שלי היתה Windows 10, וכשאני רוצה לעבור מערכת הפעלה, אני לא עושה זאת כצעד "אנטי מיקרוסופטי" אלא פשוט בגלל נוחות: 90% מהזמן שאני משתמש במחשב לעבודה או לבדיקות, אני נמצא מול חלון טרמינל או דפדפן, וב-Windows די נמאס לי להפעיל Putty, להשתמש ב-WSL ולגלות שהחלון "טרמינל" מתחרפן לו כשאני מגדיל אותו, ואני גם לא אוהב את המעקב של Windows אחרי.

אבל כמו שאומרים: יש רצוי ויש מצוי, והסיבה שנשארתי עד כה עם Windows 10 היו התוכנות, ובמיוחד תוכנת Camtasia Studio ותוכנת Premiere Pro של אדובי. אני רוצה להתייחס לשתיהן והתחליפים שלהן בלינוקס.

למי שלא מכיר את Camtasia Studio, זו אחת התוכנות המעולות ביותר שקיימות להקלטת מסך, עריכת הוידאו ופרסומו. היא לא תוכנה שיכולה להתחרות ב-Premiere מבחינת כלים לטיפול בוידאו, אבל יש בה מספיק פונקציונאליות להקליט מסך, לערוך, להוסיף טקסטים וגרפיקה פשוטה/אנימציה, והיא משלבת העלאת וידאו ישירה ליוטיוב.

בלינוקס קיימים מספר כלים להקלטות מסך (כולל OBS Studio המפורסם), אך הקידוד שהם מקודדים את הוידאו מתאים יותר לשידור מאשר לעריכת וידאו (קידוד של H.264, WebM, OGG וכו') כך שוידאו כזה שאקליט מסך ולאחר מכן אערוך ואוסיף אפקטים, שינוי צבעים וכו' – יעבוד בצורה מאוד איטית בתוכנות כמו Premiere. עם Camtasia Studio לעומת זאת, הם משתמשים במקודדים שלהם (TSCC, TSC2) כך שהעריכה בתוך התוכנה היא לא רק קלה, הקובץ המיוצא קטן ב-90% מכל קובץ שיוצא בתוכנת הקלטת מסך בלינוקס. מדוע זה משנה? מכיוון שאני מחובר ב-ADSL וזמן ההעלאה שונה משמעותית, בין 3-4 דקות (וידאו שהוקלט ונערך עם Camtasia) לבין כל וידאו שנוצר בתוכנה אחרת (40-50 דקות). בנוסף, שום תוכנת הקלטת וידאו לא מאפשרת באופן רציני הקלטה עם Codec מקצועי (Apple ProRes, DNxHD, DNxHR) ו-OBS שכן מאפשר – נותן עיוות בוידאו או חונק את המעבד.

ויש גם את Premiere Pro ועם כל הכבוד למתחרים שלו מבוססי קוד פתוח, הם לחלוטין מחווירים לעומת ה-Premiere, קלות עבודה, תוספים ועוד. אני מכיר את Kdenlive ואת Openshot, ועם שתיהם לא הצלחתי להסתדר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מלא טענות כרימון כלפי אדובי – היא אינה משפרת מהירות רינדור וידאו (בין אם יש לכם כרטיס GTX 1080Ti יקר או GTX 980 – תקבלו את אותם ביצועי רינדוד אחד לאחד!), אינה יודעת לתמוך במעבדים מרובי ליבות, ושיטת המנוי שלה לא ממש מעודדת אנשים (כמוני) שלא משתמשים ב-Cloud של אדובי ולשלם 175 שקל לחודש רק בשביל הזכות להשתמש בתוכנה נשמע לי חסר פרופורציות. אם אני צריך תוכנה מסחרית, אני אשלם אליה תשלום חד פעמי וזהו. בלי מנויים ובלי הקפצות מחיר בדרך.

להלן הפתרונות שמצאתי:

הקלטת וידאו של מסך: אני אשתמש בתוכנות כמו Green Desktop ואחרים. נכון, זה לא יתן וידאו בגודל קטן של קבצים, ולכן אנצל את הוידאו להמרה (עם FFMPEG) ל-DNxHD על מנת לאפשר עריכת וידאו יותר קלה ל-Process מצד תוכנת עריכת הוידאו.
תוכנת עריכה מקצועית: אין Premiere Pro? ברוך הבא Davinci Resolve 15 ללינוקס (שמתקן את הבאגים של אודיו ללינוקס שהיה בגירסה 14). יש גירסה חופשית ויש גירסה מסחרית, אני כנראה ארכוש את המסחרית. יש בתוכנה כמעט כל מה שיש ב-Premiere ו-After Effects ומבחינת לימוד התוכנה היא נראית מקליפים שצפיתי – די קלה ללימוד.
פתרונות VPN: מי שאינו פרילאנסר אולי לא מכיר זאת, אבל כאן בישראל חברות רבות משתמשות ב-VPN מסוים ואינן זזות ממנו גם כשהמערכת יצאה לגמלאות. חלק מהחברות עדיין משתמש ב-VPN שמצריך ActiveX (אללה יוסטור), חלק משתמשות ב-JAVA, וחלק בכלל קיימות רק כ-Native ל-Windows. לזה אין ממש פתרון בלינוקס, ולכן אצטרך להשתמש כנראה ב-VM או Dual Boot, צריך להחליט..
מיקרוסופט אופיס: יש גוגל Docs ולמי שלא נוח, שיעביר קובץ PDF. ביי אופיס.

עם איזו הפצה אעבוד? כמו תמיד, אותה הפצה: Fedora האחרונה.

לסיכום: האם אני ממליץ למשתמשים לנטוש את Windows לטובת לינוקס? לא, אלא אם הם מוכנים להשקיע בלימוד לינוקס בצורה רצינית דרך טרמינל ופקודות. לי יש איזו דקה וחצי נסיון עם לינוקס אז אני יכול לעבור לשם ולהישאר שם רוב הזמן. מדוע אני עובר? כי סוף סוף יש לי פתרונות לרוב הדברים שאני צריך. אם לא היו לי פתרונות, לא הייתי עובר למרות שאני מחבב מאוד את לינוקס. יש לי עוד דברים לפתור (~~Kodi לא מעוניין להפעיל וידאו בחלון השני, מציג מסך שחור~~ – תיקנתי בזמן שאני כותב את הפוסט הזה) אבל אני מאמין שעם השקעה פה ושם, אצליח להתגבר על הבעיות.

המסע אחר לאפטופ בשבילי

(הערה: פוסט זה מדבר על מחשב יד שניה)

מזה זמן רב אני מחפש לעצמי לאפטופ טוב, שיהיה קל יחסית, שתהיה לו חומרה מה-3-4 שנים האחרונות ומסך טוב, ומה שהכי חשוב – זה המחיר, לא בגלל קמצנות או משהו, אלא בגלל העניין הפרקטי שאם אני צריך להריץ דברים כבדים, אז אני מריץ אותם ב-LAB שלי ויוצר אליהם חיבור מרחוק.

אני ולנובו (ובעבר IBM) – יש לנו רומן ארוך, עוד מהימים של דגמי T ו-R ו-X ממשפחת Thinkpad, ואז בטעות ניסיתי דגמים שלהם שלא ממשפחת ה-Thinkpad כמו ה-S וה-Y (ואלו הסיבו לי בעיקר אכזבות). אין לי שום דבר נגד DELL או HP, אבל לך תשנה "התמכרות" של 25 שנה. אם יש מחשבים שאני לא אקנה, גם אם הם יהיו במחיר מציאה – אלו המקבוקים של אפל – אני אוהב את האפשרות לשדרג בעצמי ואת האפשרות כמובן לשדרג זכרון ודיסק ואפילו כרטיס רשת, ואת זה אין במקים מה-3 שנים האחרונות.

אז ניסיתי מספר דגמי X של לנובו, מה-220 עד 240. הם נחמדים ודי קלים, אבל כמות הפורטים מזערית לאללה. בנוסף – המסכים לא משהו. נסו לקרוא מסמך PDF ארוך בנסיעה ותרגישו איך בא לכם לזרוק את המחשב הנייד מהחלון.

בהתחלה חשבתי אולי בכל זאת ללכת על דגמי T הפופולריים, אבל הבעיה שלהם היא המשקל: 3.5 קילו שנסחבים על הגב שלי, ולפעמים לשעות ארוכות (נסו להיות עם דבר כזה בכנסים ולעבור בין דוכנים, הרצאות וכו'), ואז גיליתי את ה-T450s, שהוא ה"אח" הקטן של ה-T450.

מבחינת מעבד, אין פה מעבד רציני. יש מעבד I7-5600U, שהוא עם 2 ליבות ו-4 נימים. מצד שני אפשר להרחיב את הזכרון (הוא מגיע עם 4 ג'יגה מובנה) עד 20 ג'יגהבייט. מה שאני קניתי הכיל 12 ג'יגהבייט של זכרון. מכובד. מבחינת דיסק – יש משהו נחמד: מקל SSD M.2 PCIe בגודל 256 ג'יגהבייט של Samsung וגם מקום לדיסק 2.5". מבחינת מסך, בדגם הספציפי שבחרתי יש מסך ברזולוציה של 1600X900. זה כמובן לא Full HD אבל .. קרוב. ה-GPU הפנימי לא ממש בנוי למשחקים או לעריכת וידאו (אינטל 5500 HD).

אחד הדברים שאהבתי, כמיטב המסורת של מחשבים עסקיים, הוא ה-Dock (אותו לא רכשתי, אפשר לרכוש ב-eBay במחיר מצחיק של 250 שקל). יש 2 דגמים עם שמות קצת .. מטעים. יש את דגם ה-PRO שמכיל כמות פורטים די בסיסית ויש את דגם ה-Ultra שנותן לך לחבר: 3 מסכים, 3 חיבורי USB-3, עוד 2 חיבורי USB-2 ועוד חיבור USB לטעינת ציודים (כמו הטלפון שלכם לדוגמא) וכמובן – חיבור רשת ג'יגהביט. אפשר גם לחבר מסכים ישנים עם חיבור DVI ו-VGA. לא רע!
מבחינת סוללה: יש במחשב סוללה פנימית מובנת, סוללה נשלפת של 3 תאים וניתן לרכוש סוללה של 6 תאים. eBay – חכו לי 🙂

מבחינת תאימות מערכות הפעלה: קיבלתי אותו עם Windows 10 ולאחר עדכונים הכל עובד. כמובן, כאיש לינוקס, התקנתי את Fedora 28 וגם שם – הכל עבד מיידית, לא הייתי צריך להגדיר שום חומרה.

כמה עולה? 2500 ש"ח + מע"מ. אני חושב שזו אחלה עיסקה!

אבל כמו לכל דבר – יש גם חסרון: מכיוון שמדובר במחשב יד שניה, מי שמכר לי אותו אינו מוכר אחריות. קנית? מעכשיו אם יש תקלות, זה עליך. לי אישית זה לא משנה כי כל ציוד שאני קונה, האחריות מחזיקה במקרה הטוב שעה (המברגים אצלי עובדים שעות נוספות) אבל יכול להיות שזה יהווה Deal Breaker.

לסיכום: יד שניה זה לא קללה. לפעמים אפשר למצוא מחשבים ניידים ממש טובים שהם יד שניה, ולא תמיד צריך להשקיע 5 ספרות בדור האחרון אם כל צרכיך יכולים להיענות ע"י מחשב נייד מלפני 2-3 דורות. כדאי להציץ לפעמים במה שמוצע בשוק.

למעוניינים לרכוש, ניתן לפנות ללירן בטלפון: 050-204-8004 (אני לא מקבל עמלות מכירה, אז תשלחו לי שאוורמה וקולה זירו אם קניתם 🙂 ).

אז אתם רוצים ללמוד על לינוקס

אנחנו נמצאים בשנת 2018 וחדירת מערכת הלינוקס לחברות השונות נמצאת בעיצומה. כל סטארטאפ יודע מהיום הראשון שככל שמדובר בשרתים, הוא מהר מאוד יצטרך לעבוד על לינוקס. תחום מתודות ה-Devops והכלים שמשתמשים? סביר להניח שחלק גדול מהכלים יצטרכו שרת לינוקס לעבוד עליו. קונטיינרים? ב-Windows יש אבל זו בדיחה לא מצחיקה (שם זה בכלל VM) – אתם תצטרכו לינוקס להריץ את זה ואם אתם עובדים על עננים ציבוריים עם כלי אוטומציה, סביר להניח שהחיים יהיו יותר קלים עם טרמינל לינוקס (כן, מיקרוסופט משפרת את הקונסולות של ה-CMD וה-PowerShell אבל מספיק להריץ פקודת TOP ולהגדיל את החלון כדי לראות את הקונסולה Freak out ופתאום לא רואים כלום. במקרים כאלו פקודת reset תעזור, אגב).

בקיצור, לא חשוב איך נסתכל על זה, לינוקס נכנס כמעט לכל מקום אפשרי, כולל מקומות שהיו שמורים בעבר אך ורק למערכות מיקרוסופט. ב-Enterprise הכניסה הרבה יותר איטית – אבל היא מתרחשת.

מטבע הדברים, כשמערכת חדשה נכנסת, יהיו יותר ויותר אנשים שירצו ללמוד אותה. אחרי הכל, עולם ההייטק הוא תחרותי מאוד ומי שלא משקיע בעצמו במשך מספר שנים "גוזר" על עצמו להיתקע בתחומים שתהיה להם פחות ופחות דרישה. בל נשכח שהיום, למעט כל מיני מקומות ממשלתיים וחברות בטחוניות גדולות, אבטחת תעסוקה זה לא דבר שמובטח לך. יכול תמיד להיות מצב שבחודשים הקרובים תצטרך לאמר שלום למשרתך הנוכחית ותצטרך למצוא משהו אחר, ואם כל הידע שיש לך שווה לידע שהיה שווה משהו מלפני עשור ומעלה – אתה בצרות.

אז קודם כל, הדבר הכי חשוב שצריך לזכור לגבי תחום הלינוקס – זה שהתחום מתפתח בקצב רצחני. אנשים לומדים עכשיו קונטיינרים על Docker ו-Kubernetes? הגיע הזמן שתכירו את ה"אח" שלו – cri-o. משתמשים בפתרונות של Docker ל-Enterprise? זה מת, תעברו ל-Kubernetes או OpenShift (תלוי בסביבה ובכל מיני פרמטרים).

בשביל להתחיל ללמוד לינוקס, מתחילים תמיד בבסיס, ומומלץ כמה שפחות להיות "תלוים" בממשק הגרפי, כי כשתגיעו לנהל שרתי לינוקס כלשהם, לא תמצא שם ממשק גרפי (ואם תתקין דבר כזה, בוא נאמר שצוות ה-IT לא יתפוס ממך כאיש לינוקס רציני), ולכן הדבר הראשון זה להכיר בצורה הכי קרובה את המסוף (Terminal). להכיר את מערכת הקבצים בלינוקס, להכיר הרשאות, פקודות, ואם אפשר – להכיר כמה הפצות לינוקס. אובונטו זה נחמד ודי פופולרי בענן, לא ממש פופולרי ב-Enterprise, שם RHEL (של רד-האט) או CentOS עדיין שולטים. הפצות לינוקס כמו Debian ו-Arch או Gentoo הן טובות – למי שרוצה להשקיע ממש לעומק בלינוקס.

אחרי שמכירים הרשאות קבצים ותיקיות, sudo, כדאי להכיר דברים כמו הפניות (redirection) כמו > | < שמאפשרות לקחת פלט מסוים ולהעביר אותו לפקודות/אפליקציות אחרות, כדאי להכיר גם פקודות המאפשרות לבצע מניפולציות לקבצים, פקודות כמו SED, AWK, GREP ועוד. יש כמובן לא מעט פקודות, ותמיד לכל פקודה ניתן למצוא את ה"מדריך" שלה עם פקודת man, כך שלדוגמא אם אין לי מושג ירקרק מה לכל הרוחות עושה awk, פקודת man awk תתן לך הסברים. חלק מה-manuals ארוכים מאוד ומפורטים מאוד (תסתכל על man awk כמה הוא ארוך!) וחלק מאוד קצרים וחיפוש בגוגל יוכל לעזור.

אחרי שנלמד כמה וכמה פקודות, יגיע הזמן שנצטרך שפת סקריפטים כדי להריץ את הפקודות ביחד מתוך קובץ. למי שמגיע מעולם מיקרוסופט, מכיר בוודאי קבצי Batch או PowerShell. בלינוקס כיום הדבר הכי פופולרי זה BASH, ועם BASH תוכלו לכתוב סקריפטים קצרים או ארוכים. השפה עצמה די קלה ללימוד אך מצד שני BASH מאוד פדנטי לגבי רווחים. יהיו לכם הרבה מקרים שתשברו את הראש מדוע סקריפט לא עובד ורק אחרי שעות חיפוש תגלו ש… ששכחתם רווח בין פקודה לסוגריים או שחסר איזה ; ואחד החסרונות הגדולים של BASH הוא שאין לך debug אמיתי.

עוד דבר חשוב – עורך טקסטים. כאן אני ממליץ להכיר את VIM למרות שרבים מעדיפים את nano, רק ש-nano לא יהיה זמין לכם בשרתים רבים של אחרים ו-VIM אחרי שמתרגלים אליו, אפשר לעבוד ולעשות דברים במהירות. עוד אופציה שאני יכול להמליץ עליה היא emacs (יש מלחמה בין אנשי לינוקס בין עורכי הטקסט לגבי מי יותר טוב ומי יותר נוח. הכל תלוי במשתמש).

בשביל לכתוב סקריפטים ואפליקציות רציניות, נצטרך משהו יותר "כבד" מ-BASH, ואחת ההמלצות הכי פופולריות היא שפת Python. עם Python אנחנו יכולים לכתוב דברים שיכלנו גם לכתוב ב-BASH, אבל היתרון הגדול של Python זו הכמות העצומה של הספריות שאנחנו יכולים להתממשק אליהם ולבצע דברים. כמעט כל אפליקציה או שרות שקיימים ללינוקס תומכים ב-API כלשהו ו-Python יכול לעזור לנו להתממשק ולבצע דברים. אגב, לפי מאמר שפורסם מלפני מס' ימים, Python היא שפת התכנות הכי פופולרית כיום, כך שמאוד מומלץ להכיר אותה.

ברגע שאנחנו מכירים לא רע את שפת Python ו-BASH, מכירים פקודות פופולריות של לינוקס ואנחנו מרגישים די נוח עם הטרמינל, יהיה כדאי להכיר כלי אוטומציה, כלים אלו יעזרו לכם לבצע דברים שונים בשרתים אחרים כך שלא תצטרכו להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם ולא תצטרכו להריץ פקודה 20 פעם רק כי יש לכם 20 שרתים שונים. כלי האוטומציה שאני ממליץ עליו הוא Ansible שמאפשר לעשות כמעט כל דבר תוך כתיבת Playbook (שזה בעצם ה"תסריט") בפורמט YAML ומודולים ב.. Python. יש גם כלים אחרים ואם אתם עובדים עם עננים ציבוריים, סביר להניח שימליצו לכם לעבוד על consul או עם terraform. כל חברה והעדפותיה, כך שאם אתם חושבים לעבוד בתפקיד "Devops", כדאי שתכירו גם את terraform ותלמדו איך להתחבר לעננים כמו AWS כדי לעשות דברים שונים דרך ה-API של אמזון לדוגמא. עוד תחום שכדאי ללמוד, הוא ניהול קוד (כן, גם לדברים הקטנים שלך) עם כלי כמו GIT. אתה יכול להרים לעצמך בבית לדוגמא את GOGS, מנהל GIT קטן וחמוד שיכול לעזור לך הרבה.

דבר נוסף שחשוב הם השרותים שנמצאים בלינוקס. תכירו את SystemD, תכירו כלי כמו TOP (למפונקים שביניכם – htop), תכירו איך לנהל דיסק עם Volume Management, ועוד ועוד. כל קורס טוב שמדריך לינוקס מסביר פחות או יותר על הדברים רק שחשוב לזכור: הקורסים מסבירים דברים בצורה בסיסית בלבד וה"חבר" הכי טוב שלך הם פקודת ה-man לפקודות השונות.

מכאן – הכל תלוי לאן אתם רוצים לקחת את ההכרות שלכם עם לינוקס. תכנות? תכירו את השפות והכלים, ויש מאלו המון. כך לדוגמא אם אתם רוצים ללמוד על Kernel, פיתוח דרייברים וכו', תצטרכו להכיר עמוק את ה-GNU Chaintools ואת GCC, את GDB כ-Debugger ואת ה-proc filesystem, ניהול זכרון, scheduling, ועוד ועוד. שפות כמו PHP? תכירו את השפה וערימות המודולים שלה ואת הדרך להטעין דינמית מודולים, וכו' וכו'.

לסיכום: אם אתה רציני לגבי לימוד לינוקס, תתחיל בדברים שתיארתי לעיל. זה לוקח זמן ותרגול, זה לא MCITP של מיקרוסופט! חשוב שתגדיר לעצמך מה אתה רוצה ללמוד בלינוקס. חושב ללמוד על הכל בלינוקס? שכח מזה. הצצה לדוגמא בגירסאות Fedora שונות יכולה להראות לך כמה דברים משתנים בחודשים ספורים כך שמדובר ב"מטרה נעה". לכן חשוב להתפקס בדברים שאתה רוצה ו/או צריך ללמוד. את השאר תלמד בזמנך החופשי לפי הצרכים שלך.

פרילאנס: מדוע מקדמה היא דבר חשוב

כפרילאנסר, אני שואף לקבל כמה שיותר ביזנס. אחרי הכל, אם לי יש את הידע ואתה מחפש שיעשו עבורך משהו שיש לי בו את הידע, אני אשמח לעשות עמך עסקים, לקבוע מחיר, כמות שעות, זמנים, תנאי תשלום ולהתחיל לעבוד…

אבל לפעמים צריך לזכור שכאן זה לא גרמניה. כאן בישראל ישנן לא מעט חברות שבמקום לבקש אשראי (לא זול) מהבנק, הן בעצם "גובות" את זה מהספקים שלהם. פעם זה היה דבר סודי, אבל כיום? חפשו בגוגל "עדכון תנאי תשלום" ותמצאו עשרות (אם לא יותר חברות) שמצד אחד ידרשו מכם חשבונית מס (לא חשבונית עיסקה) ומצד שני ישלמו לכם בתנאים של שוטף+60 ומעלה. אתה כמובן תצטרך לשלם מקדמות מע"מ ומס הכנסה על כך כבר במועד התשלום המקדמות הקרוב, למרות שלא קיבלת על אותה חשבונית אגורה שחוקה ואילו אותן חברות יקבלו את הזיכוי מע"מ כבר במועד תשלום המקדמה שלהן.

בגלל זה, אחד הדברים החשובים לדעתי הוא עניין המקדמה או התשלום מראש. (תשלום מראש כשמדובר בסכום קטן יחסית של כמה אלפי שקלים ומקדמה כשמדובר בסכום של 5-6 ספרות). אם זו עבודה ראשונה עם לקוח חדש, אתה לא יכול לדעת מתי תקבל את התשלום. יש כמובן חברות שישלמו בזמן ויש כאלו שמעכבות את התשלום מכל מיני סיבות או שפתאום יש להן השגות על גובה התשלום. המקדמה, בחלק קטן מהמקרים – יכולה להיות התשלום שאחריו יעבור זמן רב עד שתקבל את שאר הכסף שהלקוח חייב לך.

כמובן שישנן חברות שיציינו שהן אינן משלמות מקדמה, וכאן מגיע החלק של ה"הימור" שלך. יכול להיות שהחברה תשלם לך בזמן ויכול להיות שלא. אני מכיר מספיק חברות אינטגרציה גדולות שחברות X,Y,Z חייבות להן מאות אלפי שקלים – ואותן חברות אינטגרציה תקועות. מה תעשה? שיימינג ללקוח? דרך מצויינת לשרוף את עצמך. לתבוע אותן? תצטרך להמתין כמה שנים טובות למשפט וכמובן שעד אז אותה חברה לא רק שלא תשלם לך, היא גם לא תיקח ממך עבודות. תאיים עם מכתב של עו"ד? המכתב יזרק תוך 30 שניות לפח האשפה. לך, כפרילאנסר, אין ממש יותר מדי "קלפים" נגד הלקוח (למעט במקרים שהם צריכים אותך בדחיפות, ואז אפשר לרמוז שגם אתה צריך כסף בדחיפות שלא שולם לך).

יש לא מעט פרילאנסרים שפשוט מתביישים לקחת מקדמה (אני מכיר כמה כאלו), ואותם פרילאנסרים צריכים לזכור: מקדמה אינה צדקה. מקדמה היא סכום ראשוני לעבודה והלקוח יכול לדרוש את הסכום בחזרה ממך אם הוא אינו מרוצה מהעבודה שלך. חשוב שגם הצד של הלקוח יזכור שמקדמה סוגרת גם את עניין התמחור, כך שהלקוח יכול להיות רגוע שהסכום שנקבע יהיה גם המחיר בסוף (בהתאם לחוזה שערכתם ביניכם).

לסיכום אני רוצה לפנות ללקוחות פוטנציאליים ולחברות שרוצות להעסיק פרילאנסרים (לא חשוב באיזה תחום) ולאמר: אל תסתכלו על מקדמה כדבר "רע", כ"שובר תשלום" וכו'. תבינו את הצד של הפרילאנסרים שלפעמים צריכים איזה שהוא סכום התחלתי לעבוד עבורכם וגם החברה עם תנאי תשלום מוקשחים יכולה לעיתים להתגמש חד פעמית. פרילאנסר שמקבל תנאי תשלום "ידידותיים" גם ישמח לתת לכם שרותים במחיר תחרותי בהמשך הדרך ויוכל להועיל לכם בתחום/ים שהוא נותן שרות יותר מאשר מתחרים, כי אתם דאגתם לו מההתחלה.

לינוקס כדסקטופ בשימושים אצלי

יוצא לי לא מעט לראות ויכוחים שונים בפורום לינוקס בפייסבוק וחשבתי להציג את הזווית שלי שאולי תסביר כמה דברים לגבי שימושיות לינוקס ודסקטופ במצבים שונים.

מבחינתי, אצלי בבית יש לי כמה עשרות מכונות וירטואליות, לאפטופ ודסקטופ, בנוסף לכמה שרתים פיזיים. כמות מכונות ה-Windows שיש לי היא 3: מכונת הדסקטופ הראשית שלי היא Windows 10, יש לי מכונה וירטואלית שהיא גם Windows 10 (שמשמשת לצרכי חיבור VPN כשיש צורך להתחבר ללקוחות ממערכת נפרדת), ושרת וירטואלי (VM) שמריץ Windows 2012R2 שמשמש כשרת AD לצרכי בדיקת תאימות של תוכנות שונות. השאר – לינוקס, FreeBSD ומדי פעם אפילו Solaris כשצריך לבדוק אפליקציות כלשהן.

מי שלא מכיר אותי – יש לי איזה דקה ורבע של נסיון בלינוקס. אני לא הטיפוס שאם משהו לא עובד אז מיד נכנע ורץ להתלונן כמה לינוקס לא ידידותי. אישית, עוד מאז הימים שהתחילה מהפכת ה-ADSL בארץ, ישבתי לשבור את הראש כדי לגרום למודמי ADSL בחיבור USB שבזק חילקו – לעבוד בלינוקס, כך שעקשנות – לא חסרה לי. אחרי הכל, זו הפרנסה שלי כפרילאנסר ואני לא יכול לזרוק עבודה/פרויקט של לקוח, רק בגלל אתגרים במערכות לינוקס…

יחד עם זאת, לעניות דעתי, צריך להכיר בעובדות קיימות.

הסיבה שלי שאני מריץ Windows 10 על המכונת דסקטופ שלי היא די פשוטה: יש לא מעט תוכנות שאני צריך שקיימות רק ל-Windows ושום אמולציה או שימוש ב-Wine לא יעזרו. כך לדוגמא, כשאני מפרסם הדרכות/הדגמות תוכנות/אפליקציות/שרותים – אני משתמש בתוכנת Camtasia להקלטה, עריכה ויצוא הוידאו לפורמט H.264. האם אפשר להקליט מסך עם לינוקס תוך שימוש במיקרופון? בהחלט, אבל הקידוד של Camtasia ב-Windows יוצר קבצים שהם בגודל 10% בהשוואה להקלטת מסך בלינוקס. במקרים אחרים כשאני מקליט וידאו שבו אני מופיע, אני משתמש בתוכנת digicamControl שהיא בקוד פתוח ששולטת על מצלמת ה-Nikon (המעפנה) שלי ואת הוידאו אני עורך ב-Premiere. נכון, קיימות תוכנות עריכת וידאו בלינוקס, אבל את פרמייר Pro אני מוצא הכי נוחה (וכן, ניסיתי את Kdenlive ואחרות). פה ושם אני עובד טיפה עם פוטושופ לערוך תמונות, ואני פשוט לא מסתדר עם GIMP.

בלאפטופ שלי לעומת זאת מותקנת הפצת Fedora 28 עם KDE. אין שם Windows ואני כותב עם הלאפטופ כרגע את הפוסט הזה, ואני משתמש שם רק בלינוקס כי כל הצרכים שלי יכולים להתבצע בקלות על לינוקס. אני לא אערוך וידאו על הלאפטופ גם אם אדובי מחר תוציא את חבילת התוכנות שלה ללינוקס מהסיבה הפשוטה שאותו לאפטופ לא נוח מספיק (והמסך באיכות זוועה!), אבל בשבילי רוב העבודה על הלאפטופ זה טרמינל ודפדפן, וברוב המקרים, אפילו כרומבוק מספיק בשביל זה.

לאלו ששואלים אותי אם לעבור ללינוקס, אני אומר משהו פשוט: בדוק מה התוכנות שאתה צריך, האם תוכנות חליפיות יכולות לספק אותך והאם אתה מוכן לבצע Multiboot או להשתמש בוירטואליזציה. לינוקס לא יכול להחליף ב-100% כל מערכת Windows ואפליקציות שרצות עליה. לינוקס מבחינת שימושיות כדסקטופ עשתה צעדים גדולים בשנים האחרונות והפצות לינוקס מודרניות יודעות לתמוך ברוב הציוד מבלי שתצטרך להגדיר משהו, אבל מבחינת אפליקציות – יש אלטרנטיביות ראויות לתוכנות שונות ויש אלטרנטיבות גרועות ויש מקרים שאין אלטרנטיבות ואז יש צורך להגדיר את המכונה כ-Multiboot או להשתמש בוירטואליזציה (אם אין צורך בשימוש רציני ב-GPU ע"י האפליקציה – כמו באפליקציות של אדובי), והכי חשוב זה להכיר במציאות: דברים אינם שחור או לבן. אין שום דבר רע בשימוש ב-Windows כמו שאין שום דבר רע בשימוש בלינוקס.

ה-LAB הבא: התכנון לשרתים חדשים

אחד הדברים שלמדתי בחודשים האחרונים (חוץ מאשר לא לרכוש שרתי 1U), הוא שהמעבדים המוצעים בשוק לשרתים שכבר יש לי, הם די חלשים. כמה חלשים? מעבד דסקטופ i7-4790 (כלומר דור רביעי) עוקף בסיבוב מעבד E5-2620 V1 מבחינת ביצועים פר ליבה. בשרתים הללו אינני יכול לעבור למעבדים יותר מתקדמים (V2,V3,V4) ומצד שני ביצועי הזכרון (כשכבר מגדילים להם את הזכרון) איומים: איך זה 800 מגהרץ בשבילך? (סתם לשם השוואה: הזכרונות לדסקטופ כיום מתחילים במהירות 2 ג'יגהרץ ויש גם כאלו שמגיעים ל-4 ג'יגהרץ).

עם כל הדברים הללו יכלתי לחיות. אחרי הכל, זה רק LAB. הבעיות מתחילות כשדברים כמו:

החום שהם מוציאים – איום
הרעש שהם עושים כשהמעבדים מנוצלים מעל 60% – היסטרי.

בקיצור, גם ביצועי מעבד נמוכים, גם ביצועי זכרון נמוכים, גם מצריך השקעה בכרטיסי RAID כדי לקבל SATA-3, ובנוסף להשקיע במזגן לקירור ובתשלום חודשי די גבוה גם כך בגלל ה-LAB?

דברים צריכים להשנות ב-LAB שלי. לא מחר, עוד כמה חודשים…

אז התחלתי להסתכל על מעבדים. מעבדי Xeon SP חדשים של אינטל יורדים מיידית מהרשימה בגלל המחיר המפלצתי שלהם. מעבדי Xeon V4 גם יקרים מאוד. התחלתי להסתכל על מעבדי V3 כאשר צץ לי רעיון: אולי נסתכל על המעבדים של AMD?

מעבדי Threadripper – מעבדים מצויינים, עם מחיר שנע סביב ה-800$ למעבד 1950X עם 16 ליבות, 32 נימים, ו-32 מגהבייט זכרון מטמון L3. ואז החלטתי להשוות אותו ל"אח" שלו ממשפחת השרתים, ה-EPYC 7351P. המחיר שלו? עוד 23 דולר בהשוואה ל-1950X רק שאני מקבל 64 מגהבייט זכרון L3, אני מקבל 128 נתיבי PCIe, תצורת זכרון של 8 ערוצים (ב-1950X זה 4).

מה עם לוח אם? מסתבר של-Supermicro יש לוחות ל-EPYC ואחד הדגמים עולה 346$, שזה בהחלט מחיר שווה. כך יוצא ש-2 שרתים בבניה עצמית (עם מארז 4U או מארז Tower, עדיין חושב איזה מהם) מעיפה בין 4-5 שרתים ישנים החוצה, מאווררים של Noctua מבטיחים שקט, ותצרוכת החשמל יורדת ל-310 וואט (בהשוואה ל-800+ וואט כיום). בנוסף – יש חלק מאוד חשוב לי: שליטה מרחוק ברמת שרת (IPMI)

אחד השרתים הנוספים שאני כן רוצה להחליף, הוא שרת ה-ZFS שלי. בכל זאת, מכונה עם מעבד i5 דור שלישי עם 16 ג'יגהבייט זו מכונה ישנה מאוד (למרות שהוא עובד לא רע בכלל). חשבתי להעביר את זה לשרת HP דור 7, אבל הרעש של השרת הזה גומר אותי ואם יש משהו שאני לא צריך, זה שרת כזה ל-ZFS. אני מחפש משהו חסכוני.

ומצאתי משהו חסכוני. AMD מוציאה בחודש הקרוב את מעבד ה-Ryzen 2700E. צריכת החשמל שלו נעה בסביבות ה-45 וואט, כך שאפשר לשים קירור פאסיבי או קירור עם מאוורר איטי. המכונה יכולה לקבל עד 64 ג'יגהבייט של זכרון (מספיק עבור הצרכים שלי), ובתוכה יהיו 2 כרטיסי רשת עם כניסות כפולות של 10 ג'יגהביט (חיבור ישיר עם DAC לכל שרת במקום לקנות מתג 10G יקר), דיסק SSD 900P של אינטל (לשם Cache ו-ZIL ל-ZFS) ומקל SSD NVME עבור מערכת הפעלה ועוד כמה דברים קטנים, ובנוסף גם כרטיס תצוגה (כן, ל-2700E אין יציאת תצוגה) עם לוח אם X370 של MSI. כזה.

עוד מכונה כזו תירכש, רק עם מעבד Ryzen 2700, עם כרטיס תצוגה וכרטיס רשת 10G, ו-SSD קטן למקרה הצורך. זו מכונת טסטים לפרמוט תכוף כאשר יש צורך לנסות דברים "על הברזל". המכונה הזו תעיף עוד שרת 1U.

אשמח לשמוע את דעתכם, מה הייתם מחליפים, מה הייתם מוסיפים או מחסירים.

על מצלמות אבטחה ופרצות

בשנים האחרונות יש טרנד מאוד אופנתי שנקרא "הבית החכם". מדובר בשוק פוטנציאלי ענק שכל חברה מנסה לתפוס בו איזו תפיסת רגל. המכשירים הכי ידועים שנמצאים כבר בבתים רבים הם ה"עוזרים הדיגיטליים", כמו Alexa של אמזון עם Google Home של גוגל שמאפשרים לך לא רק לשאול שאלות ולקבל תשובות, אלא גם לשלוט בציודים בבית. רוצים להדליק אור איך שאתם נכנסים הביתה? פקודה אחת והאורות דלוקים ואפשר לעשות דברים שונים.

אספקט אחר שתופס יותר ויותר מקום הם ה"עזרים הדיגיטליים" ששם נמצאים כל שאר הציודים לבית, החל מתוארה, מתגים חכמים שיכולים לשלוט על ציוד "טיפש", מזגנים ושאר ציודים שכוללים חיבור ל-WIFI והשימוש נעשה דרך אפליקציה יעודית בטלפון שלך ועד מערכות אזעקה מתוחכמות שמאפשרות לך לנטר מה קורה בבית ולבצע פעולות שונות.

ב-3 שנים האחרונות נכנסות גם המצלמות האבטחה החכמות הביתה. המצלמה לא דורשת מחשב אלא רק חיבור ל-WIFI, אפשר להגדיר אזורים "חמים" שאם בהם תהיה פעולה (כמו מישהו שנכנס הביתה והמצלמה מצלמת את אזור הכניסה לבית) – תקבל התראה, הוידאו עולה לענן ולא נשמר למחשב או ל-NAS בבית כך שגם אם פורץ חודר הביתה ומנסה להזיק למצלמה – רוב הסיכויים שעד שהוא יזיק – תמונתו עולה לענן וגם אם הוא ישבור את המצלמה לרסיסים – תמונתו תהיה קלה לשחזור.

יש כל מיני חברות שמייצרות מצלמות וחיישנים לצרכי אבטחה ביתית. אחת הדוגמאות שמפורסמת בחו"ל (אבל משום מה קשה למצוא אותה בארץ) הן המערכות של RING (אמזון רכשה אותם לפני זמן לא רב). אתה מקבל התראה אם מישהו נכנס לאזור המוגדר, אתה יכול לדבר דו-כיווני מהטלפון שלך לפורצים ואתה יכול גם להפעיל אזעקה.

אבל מי שנכנס לשוק ב-3 שנים האחרונות בצורה מאסיבית הן מצלמות האבטחה הסיניות. מבחינת חומרה במקרים רבים היא נותנת תוצאת וידאו בינונית פלוס. גם שיאומי נכנסה לשוק עם מצלמות כמו זו בתמונה משמאל (יש גם דגם מכני שהמצלמה מסתובבת) עם וידאו/תמונות באיכות מעולה, ממשק די קל לשימוש, ושמירה בענן של הוידאו והתמונות לשבוע בענן של שיאומי בחינם.

הבעיה המרכזית בכל אותן מצלמות סיניות זה שאולי החומרה הטובה ובחלק מהמקרים הממשק טוב, אבל מבחינת אבטחה – מדובר באסון. מי שיציץ לדוגמא בסקירות באמזון יוכל לקרוא סיפורים על איך אנשים גילו שיש להם צופים בלתי מוזמנים שמציצים להם הביתה ועדיין – רבים מתפתים ויתפתו למחיר (בכל זאת, סט של 4 מצלמות כמו המצלמה בתמונה כאן של שיאומי עולה 100$+מסים באמזון).

אז מה ניתן לעשות בנידון?

מי שקורא את הבלוגים שלי יודע שאני האחרון שימליץ לדוגמא לזרוק את הטלפון הסלולרי מקומה עשירית לאחר 2-3 שנות שימוש. בעזרת חבר שמבין טוב במחשבים ניתן (בטלפונים מבוססי אנדרואיד) להחליף מערכת הפעלה וכך לקבל את רוב הפונקציות החדשות במכשיר הישן שלכם ולהמשיך להשתמש בו עוד שנתיים שלוש ויותר בלי בעיה. אותו דבר ניתן לעשות עם המצלמות הללו (אגב, התמונה שמשודרת לענן של שיאומי מוצפנת, היא מוצפנת במכשיר ואז נשלחת).

במהלך הפוסטים הבאים אני אנסה מספר מצלמות ושינויי קושחה (לשמחתי כל המצלמות "החכמות" הנמכרות היום מבוססות לינוקס) ואפרסם זאת כאן על מנת שתוכלו לשפר את השימוש במכשיר ותוכלו להפעיל פונקציות נוספות. אחת המצלמות הראשונות שאני הולך לנסות עליה דברים תהיה כנראה אחת מהמצלמות של שיאומי.