כרומבוק (2017): לאן מתקדמים מכאן?

כרומבוקים נמצאים איתנו כבר כמה שנים והם תופסים להם יותר ויותר נפח שוק – במיוחד בתחום בתי הספר בארה"ב ובאירופה. הסיבות לכך די פשוטות: המכשירים זולים, הניהול המרכזי די קל, אין צורך בביצוע עבודה רצינית אם כרומבוק נשבר/התקלקל, פשוט מחליפים, מבצעים Login וממשיכים הלאה.

בשנה האחרונה יותר ויותר חברות החליטו לעבור ממצב "לסמן ✔ ברשימת המחשבים שאנחנו מציעים לשווקים" ליצירת כרומבוקים שעולים הרבה יותר מה-200$ ומצד שני איכות המכשירים יותר טובה, והם פחות נראים כמו חיקוי מחשב נייד שקנית ב-Ali express בעודף מ-50$. איכות הבניה יותר טובה, כבר לא שמים מסכי TN (אלו המסכים שכשמסתכלים מהצד, התמונה המוצגת בעלת צבעים מעוותים) אלא IPS, אין יותר 16 ג'יגהבייט אחסון מקומי אלא 32 או 64 ג'יגהבייט, ומבחינת RAM – הסטנדרט היום הוא 4 ג'יגהבייט.

גוגל מתחילה לצאת בקרוב עם מושג חדש שנשמע אותו בחודשים הקרובים (כולל סלוגן, קמפיין פרסומי, פרסומות וכו') שהכותרת שלו תהיה: Apptop (כאן תוכלו לראות את הסימן הרשום שגוגל ביקשה).

מה זה בעצם Apptop? גוגל רואה שרוב העולם משתמש כיום בסמארטפון ובטאבלט (הרבה יותר בסמארטפון) כדי לגלוש, לצרוך מידע ושירותים ועוד. אנשים לא זורקים את המחשבים שלהם מהחלונות, אבל סביר להניח שאם תהיה עכשיו בסלון או עם חברים ותרצה מידע מסוים, המכשיר הראשון שתשלוף כדי לקבל מידע – יהיה הטלפון שלך אם אתה בחוץ, או טאבלט אם הוא זמין ליידך. אנשים רוצים את האפליקציות שלהם זמינים במכשירים שלהם במקום לרוץ למחשב כדי להשתמש בשירותים, ובמקרה של גוגל – מדובר במכשירים מבוססי אנדרואיד.

לכן גוגל עובדים במרץ כדי לשלב גירסת הרצה (runtime) של אנדרואיד בתוך כרומבוק. מדובר בפרויקט שהוא ממש לא קל (אל תשכחו שרוב האפליקציות מותאמות לא רק לצג מגע, אלא גם לריצה של אפליקציה אחת בחזית, ולקינוח – רוב האפליקציות ובמיוחד הכבדות שבהן – בנויות ל-ARM ואילו רוב הכרומבוקים – מבוססים מעבדי אינטל, כך שיש צורך בביצוע אופטימיזציות רבות כדי שהכל ירוץ בצורה טובה על כרומבוק מבוסס אינטל, שיהיה אפשר להריץ מספר אפליקציות במקביל).

כך שרעיון ה-APPTOP בעצם יהיה: במקום שתקנה טאבלט לבית או מחשב נייד/נייח לילדים שישמש למשחקים וגלישה, קנה APPTOP. כל אפליקציות האנדרואיד שלך ירוצו בצורה מיטבית על המכשיר, יש צג מגע, המסך מסתובב 360 מעלות (ובמקרה של סמסונג יש אפילו סטיילוס) וכמובן שיש את הדפדפן של כרום OS שנותן לך את אותם פונקציות כמו הדפדפן בדסקטופ, כולל תוספים, ניהולי סיסמאות, חוסמי פרסומות ושאר ירקות.

גוגל כמובן אינה היחידה שרוצה לכבוש את השוק. גם אפל מסתכלת ובוחנת כל מיני רעיונות. הציור מימין הוא חלק מבקשת פטנט שאפל הגישה לפני זמן לא רב, רק שאפל כנראה מעדיפה לנסות ללכת על שיטה שיצרנים רבים ניסו בעבר ונכשלו (מוטורולה, HP, PALM ועוד כמה הם רק דוגמאות ספורות לכך) – ה"מחשב" במקרה של אפל אינו יותר מאשר קופסא עם מסך, מקלדת סוללה ועוד כמה רכיבים שאינם יכולים לבצע כלום (כלומר: "קופסא טיפשה") ללא המכשיר עצמו שבעצם משמש כ"מח" שכולל את שאר החלקים החשובים.

איך בעצם יראה ה-Apptop פיזית? הוא יראה במבט ראשון כמו מחשב נייד רגיל, אולם אם תשימו לב בדגמים השונים של הכרומבוקים החדשים, תוכלו לראות שהרמקולים הוזזו הצידה (לא מתחת למחשב אלא בצדדים), כפתור ה-Power גם נמצא בצדדים וכל החיבורים החיצוניים הוחלפו בחיבורי USB-C (כולל טעינה, חיבור למסך חיצוני ועוד) והמסך מגיע עם תמיכת מגע, כך שתוכל להשתמש ב-Apptop הן כלאפטופ, והן כ"טאבלט" בגדלים של 12 אינטש ומעלה וכמובן יש תמיכה למצבי Landscape ו-Portrait. מבחינת אחסון, הם יהיו עם 64 ג'יגהבייט אחסון ו-4 ג'יגהבייט זכרון.

המכשירים הללו כבר החלו להופיע בשוק. סמסונג יצאו עם דגם אחד (Samsung Chromebook Plus – בתמונה לעיל) וחודש הבא הם יצאו עם דגם Pro (ההבדל היחידי: ב-Plus מדובר על מעבד ARM, ב-Pro מדובר על מעבד Core-M3 של אינטל ותוספת מחיר של $50). אסוס יצאה עם ה-C302 (מבוסס אינטל), וחברות כמו HP ו-Acer כבר משווקים דגמים עם המפרט החדש.

אבל גוגל לא עוצרת כאן. גוגל פוזלת גם לכיוון יותר גבוה – שוק המפתחים. אם נסתכל במפרט שתיארתי לעיל, זהו מפרט "בדיחה" למפתחים. היכן בדיוק תתקין אפליקציות מקומיות, קומפיילר ואת הקוד שהמפתח כותב? גוגל רוצה קטגוריה חדשה (שבשלב זה היא לא מפרסמת רשמית עליה כלום) שמזכירה את הכרומבוק Pixel – רק שהפעם היא לא תלך לבד אלא עם יצרנים: מחשב נייד עם מעבד i5 או i7, עם 8/16 ג'יגהבייט זכרון ועם SSD של 256 ג'יגהבייט (או יותר). הרמז הראשון לכך שהתקבל נמצא בקוד של כרומיום OS (זו הגירסת קוד פתוח של כרום OS) – גוגל עובדת על כך ש-Android Studio (שהוא צרכן משאבים לא קטן!) ירוץ טוב על כרום OS, והוא יהווה בעצם "מקדם מכירות" לדגמים יותר "גבוהים" של כרומבוקים. אם גוגל תצליח לשכנע את הציבור לרכוש את הדגמים הגבוהים, היא תוכל ללחוץ על שותפים להתחיל להמיר אפליקציות דסקטופיות לכרום OS.

לסיכום: שוק הכרומבוקים משתנה. המחירים מתחילים עתה ב-400$ מצד אחד אולם המפרטים נהיים יותר ויותר רציניים. אפליקציות של אנדרואיד על כרום OS יהוו Boost רציני מאוד למכירות של כרומבוקים ושימוש בהם מעבר להיותם "דפדפן וזהו". שוק התוכנות שעדיין מנגיש את עצמו ללקוחותיו בתצורת אפליקציה להתקנה על WIndows/Mac יוכל לנצל את ההזדמנות "לערוק" לפלטפורמה יותר פתוחה (וכרום OS שיופיע עד סוף השנה יכלול לא רק אנדרואיד בגירסה עדכנית אלא גם טכנולוגיות כמו WebAssembly להרצת קוד בצורה טבעית על המעבד, Vulkan לגרפיקה ועוד ועוד) ובכך להרוויח מלקוחות חדשים או לקוחות קיימים.

אין ספק, זמנים מעניינים מחכים לנו 🙂

כשמיקרוסופט לא מפיקה לקחים

ה"הפתעה" האחרונה (לא ממש הפתעה, יש ביוטיוב הדגמות של זה גם מלפני 10 חודשים) ממיקרוסופט בכל הנוגע ל-Windows היתה גירסת Windows 10 ל-ARM עם תואמות X86 (לא ה-64 ביט) כך שתוכלו להריץ אפליקציות 32 ביט לאינטל על מעבדי ARM.

במבט ראשון, ההישג נראה מרשים. הנה הדגמה:

כפי שאתם רואים – אפשר להריץ אפילו פוטושופ של אינטל על Windows 10 בגירסת ARM. כפיים!

אבל כדאי לצנן מעט את ההתלהבות..

הרעיון המקורי של מיקרוסופט היה להוסיף תאימות בינארית לאפליקציות X86 ב-32 ביט, הואיל וחברות תוכנה כמעט ולא כותבות אפליקציות בפורמט שמיקרוסופט מעדיפה (UWP). יש מאות אלפי תוכנות ל-X86, ואין הרבה ל-UWP. קצת קשה למכור מחשב עם Windows 10 שרץ על ARM, שלא לדבר על מכשיר סלולרי שמריץ Windows Mobile 10 כשאין לך את המאגר הענק של אפליקציות שרצות על אינטל, במיוחד שמיקרוסופט מדגישה את תכונת ה-Continuum שכרגע נראית ומגיבה פחות טוב מאשר לחבר טלפון או טאבלט (iOS או Android) למוניטור חיצוני, אז מיקרוסופט הוסיפה משהו שמזכיר את ה-Rosetta שאפל הוסיפו במעבר מ-PowerPC למעבדי אינטל. זה לא אמולציה, לא VM אלא "תרגום בינארי" דינאמי שהוא מספיק חכם להפנות חלקים ניכרים ישירות ל-API של מיקרוסופט ולחלקים אחרים (מסך – DirectX, וכו'). כך לדוגמא מיקרוסופט הדגימה את פוטושופ שזה בהחלט דבר מרשים, אבל כשמסתכלים מתחת למכסה מבינים בעצם שמי שעושה את העבודה זה .. OpenGL הטבעי ש-Qualcomm כתבו ממזמן, ו-Qualcomm כתבו דרייבר שיודע להתחבר ל-DirectX כמו כל GPU שקיים בשוק. ה-Word שהודגם אגב, הוא אותו Word שרץ על Windows RT רק בגירסה של 2016.

מאז ההדגמה התפרסמו לא מעט כתבות באתרים הטכנולוגיים, כותבי המאמרים פינטזו על מחשב נייד מבוסס  10 Windows עם חיי סוללה ארוכים יותר, משקל יותר קל וכו', כי הנה – עוברים ל-ARM, וזה מה שיש לך בטלפון ובטאבלט, אז זה יהיה קל במשקל עם סוללה יותר ארוכה.

זה נכון, אך בצורה חלקית.

אינטל הוציאו עד לשנה האחרונה את משפחת ה-Atom X (ה-Atom X5 וה-X7). מבחינת ביצועים, המעבדים הללו נתנו Fight מכובד לכל מעבד של Qualcomm בכל מה שקשור ל-GPU וקצת פחות במה שקשור לחיי סוללה. לא היו לך 10 שעות סוללה, היו לך 9 שעות (עם בהירות של 50% בערך) – עדיין מרשים, לא? יצרנים סיניים ניסו להציף את השוק עם טאבלטים זולים (עם/בלי מקלדת – בכולן מקלדת די גרועה ו-TrackPad סיוט!) תוך שילוב של 2 מערכות הפעלה (Android ו-Windows 10), אבל אף אחד מהיצרנים הגדולים לא "קפץ" על המעבד הזה, כל אותם יצרנים גדולים העדיפו ללכת על מעבדים החל מ-Celeron (משפחת J) ובהמשך לסידרת ה-M שנתנה ביצועים מעולים וחיי סוללה לא רעים כלל – אבל המחיר של המעבדים היה הרבה יותר גבוה מה-Atom X.

ואז אינטל החליטה להרוג טוטאלית את משפחת ה-Atom X (ולחברות שרצו משהו קרוב – הם הופנו לסדרות N ו-J). מדוע? כי פשוט המכירות היו מאכזבות גם כשאינטל עשתה הכל כדי לסייע ליצרנים הסיניים, ויצרנים גדולים לא רצו את המעבדים הללו.

מבחינת המעבד שמיקרוסופט הולכת להשתמש בו הן למחשב והן לטלפון, מדובר ב-Snapdragon 835, שהוא מעבד ARM מהיר (ללא שום חלק חומרתי שקשור ל-X86 או שהמחלקה המשפטית של אינטל היתה שולחת ל-Qualcomm מכתב מנומס "לרדת מהעץ", אינטל מאוד קשוחה בקטע הזה). מבחינת Qualcomm – שחרור מחשב עם ARM מתוצרתם זה דבר מבורך, שכרוך בסיכון נורא קטן – הם לא מייצרים מעבדים (סמסונג מייצרת את המעבד עבורם) וההזמנות לייצור הולכות לפי דרישות של חברות שמעוניינות לשלב את המעבד (מינימום כמות של 50K, לסקרנים מביניכם), כך שהסיכון מבחינת Qualcomm להשתתף בדבר החדש של מיקרוסופט – הוא אפסי והם בשמחה משתפים פעולה עם מיקרוסופט (חבל שמיקרוסופט לא יצרו קשר גם עם nVidia – יש להם מעבד ARM שנמצא בשלבים אחרונים של Taping שמגיע לביצועים של Intel i5 ומבחינת GPU הוא הרבה יותר חזק מכל מה שאינטל מציעים בכלל!).

אז אם מחר המחשב הזה יצא, ואתם תרצו לרכוש, מה בעצם תקבלו? אתם תקבלו … נטבוק, כן – שוב נטבוק. מדוע? כי מבחינת התואמות הבינארית ה-Windows יוכל להריץ אפליקציות X86 רק ב-32 ביט, כלומר כל התוכנות X86 יכולות לרוץ בטווח זכרון של 3.5 ג'יגהבייט (ברוטו – תנכו מזה את ה-Windows ARM עצמו, תוסיפו את הזכרון שמערכת התרגום לוקחת, תוסיפו אנטי וירוס ודברים קטנים שאתם צריכים – וסביר להניח שתישארו עם 2.5 ג'יגה) כלומר אם אתם חושבים להריץ מספר אפליקציות במקביל וכולן X86, המחשב "יחנק" די מהר. גם אם יצרנים יוציאו מחשב עם 8 ג'יגהבייט זכרון, עדיין אותן אפליקציות X86 יכולות להשתמש רק ב-3.5 ג'יגה הראשונים ותו לא. כמו שאמרתי – נטבוק.

חלק מהעיתונאים באותם אתרים טכנולוגיים חוזה "מוות" לכרומבוקים, וזו טעות גדולה מ-3 סיבות עיקריות:

  1. מוסדות לימוד (שהם הקהל העיקרי שרוכשים את הכרומבוקים) מאוד אוהבים את ה-אפס תחזוקה של כרומבוקים. נדפק לך הכרומבוק? נשבר? קנה חדש, הוצא מהקופסא, חבר לחשמל, חבר ל-WIFI, בצע Login ותוך דקות ספורות תוכל להמשיך את מה שעשית עם הכרומבוק הקודם כאילו לא קרה כלום. נסו את זה עם מכונת Windows.
  2. כרומבוק לא מתיימר להחליף מכונות Windows. הוא מעולה בהרצת אפליקציות ווביות ובגלישה, ובהרצת אפליקציות Android. זה הכל. אף אחד לא מנסה למכור לך אשליה שעם כרומבוק תוכל להריץ Photoshop CC או שתוכל לעשות עבודות כבדות של עריכת מדיה עליו.
  3. רבים לא יודעים, אך אינטל מכרה את מעבדי ה-Atom X5 בפחות ממה שמעבד Snapdragon עולה, כך עדיין ניתן למצוא מיני PC שעולה 70-80 דולר, וזה לא יקרה עם מחשב מבוסס Snapdragon: מחיר המעבד (BOM) הוא יקר יותר, יש צורך בדיסק הרבה יותר גדול ממה שיש לכרומבוק ממוצע (32 ג'יגה), וצריך גם לשלם מחיר מלא של רשיון ל-Windows (במיוחד אם הדיסק הוא יותר מ-32 ג'יגהבייט או שהמסך הוא מעל 10 אינטש), כך שהמחיר הסופי יהיה גבוה הרבה יותר בהשוואה למחיר ממוצע של כרומבוק.

לסיכום: מחשב נייד עם מעבד ARM שמריץ Windows 10 זה דבר שיכול להיות נחמד מאוד, רק שאי אפשר לעשות איתו הרבה עם מגבלות ה-4 ג'יגה זכרון והתרגום הדינמי כשמריצים אפליקציות X86. אישית הייתי שמח לרכוש אחד כזה ותוך 5 דקות לפרמט אותו ולהתקין עליו הפצת לינוקס כלשהי (Qualcomm תורמים לא מעט קוד כדי שהכל ירוץ חלק על המעבדים שלהם) – במקרה כזה יהיו לי הרבה יותר אפליקציות לינוקס שונות שאני יכול להריץ, הוא קל במשקל והבטריה סוחבת 10+ שעות, אבל זה הכל תלוי במחיר (אני מחכה כרגע שסמסונג תוציא סוף סוף את ה-Samsung Chromebook Pro שלה). מחיר של 450+$ למחשב נייד ARM מבוסס Windows לא ימכור חזק, ומחשבים ב-200$ עם 2 ג'יגה זכרון יהיה חבל בכלל לקנות דבר כזה.
ועוד לא הזכרתי את העניין ה"פעוט" שכמעט הכל היום עובר לענן וכמעט הכל משוחרר בצורה של Web App אבל לא נקלקל את החגיגה למיקרוסופט 🙂

הסוף של גלקסי Note-7

note7

זה היה אמור להיות מכשיר הדגל של סמסונג. המכשיר עם הטכנולוגיה הכי חדשה, אבטחה עדכנית, מצלמת אינפרה לסריקת העיניים (גם דרך משקפי שמש) שבסמסונג עבדו עליה 5 שנים, והיום סמסונג הודיעה רשמית שהמכשיר מת.

קצת היסטוריה: שבועיים לאחר ההשקה של המכשיר החלו להופיע עדויות וידיעות על כך שמכשירים מתפוצצים ונשרפים. לסמסונג לקח זמן אך לבסוף היא הודיעה על Recall של מכשירים והחלפתם במכשירים אחרים תוך האשמת מנגנון טעינת הסוללה בבעיה. הבעיה החדשה שצצה – היא שגם המכשירים החלופיים החלו להתפוצץ. למשווקים בחו"ל נמאס והם הפסיקו למכור את המכשירים (כולל כל ספקיות התקשורת בארה"ב ובאירופה) עד שלבסוף סמסונג הודיעה היום כי היא מפסיקה לייצר את ה-Note-7. הנזק? לפי CNN Money מדובר ב-9.5 מיליארד דולר הפסד במכירות, ו-5 מיליארד דולר ברווחים, ואם זה לא הספיק – מניית סמסונג צנחה ב-8% בבורסה בדרום קוריאה ומחקה איתה בדרך 17 מיליארד דולר שווי.

מה בדיוק גרם לתקלה באמת? אי אפשר לדעת בוודאות, סמסונג כרגע לא אומרת מילה לגבי זה.

אבל – אפשר לנחש.

נsamsung-batteryתחיל במשהו שכולם מאשימים אותו שלא בצדק: הסוללות של סמסונג, למי שלא מכיר – נחשבות סוללות מעולות והן נמכרות לרוב יצרני החומרה. סמסונג מייצרת אותם ע"י יצרני משנה בסין ו-ויאטנם. סמסונג מציידת את כל המכשירים שהיא מייצרת (ושמצריכים סוללה) בסוללות מתוצרתה והעובדה הפשוטה היא כי כמעט לא שומעים על מקרים רבים של סוללות מתוצרת סמסונג שמתפוצצות בטאבלטים, מחשבים אישיים וכו', כך שאינני מקנה להודעה הראשונה של סמסונג אמינות גבוהה, הואיל ואם היה מדובר בתקלת יצור סידרתית מיצרן משנה של סוללות לסמסונג, הרי היו לכך עדויות של מאות אלפי לקוחות (נמכרו בערך 2.5 מיליון מכשירי Note-7) אך עד כה יש לסמסונג עדויות של .. 35 אנשים. תחשבו את האחוזים לבד.

note-7-battery-rectעל מנת לנחש טוב יותר מה הבעיה, נסתכל לרגע בסוללה של ה-Note-7. שימו לב לחץ האדום ולכיתוב ליד – מדובר על סוללה של 3500 מילי-אמפר, שזו בהחלט אחת הסוללות הגדולות ביותר שסמסונג הכניסה למכשיר סמארטפון.

נמשיך במפרט הטכני של המכשיר: אחד המעלות של המכשיר, זה שהוא מדורג כ-IP68 (ה-IP הכוונה Ingress penetration). דירוג זה אומר שהמכשיר אטום לחלוטין נגד אבק והוא יכול לשהות במים עד לעומק 1 מטר למשך 30 דקות, כלומר אם לוקחים את המכשיר לבריכת שחיה (ולא נכנסים איתו למים העמוקים) או למקלחת לשמוע מוסיקה – המכשיר ישרוד בלי שום בעיה (אם כי לא ניתן  לטעון את המכשיר מיד לאחר הוצאה ממים, הוא יתן לכם הודעה שכניסת ה-USB עדיין רטובה).

כלומר ה-Note-7 הוא מכשיר אטום. נוסיף לכך סוללה שמכילה המון, וטעינה מהירה שמחממת מאוד את הסוללה ונקבל בעיה מהותית – לחום אין שום דרך להתפזר או להיספג בשכבה התחתונה באופן יעיל, אז החום מנסה לצאת איכשהו והוא פוגע במכשיר – המכשיר מתחיל "להתנפח", העטיפה מתחילה לקבל עיוותים ועד מצב שהמסך פשוט נשרף יחד עם העטיפה הסובבת את המכשיר.

הדבר המוזר הוא שיש מיקרו בקר של חברת MAXIM (דגם MAX77838 power IC) בתוך המכשיר, כך שהיה ניתן ע"י חברת סמסונג לבצע עדכון תוכנה כשבמקרה המכשיר מגיע לחום מסוים, אז להאט את טעינת הסוללה או להאט את המעבד לדוגמא, אולם סמסונג לא בחרה בדרך הזו. בסמסונג העדיפו את השיטה של הגבלת טעינת הסוללה עד ל-60%, מה שדי הופך את המכשיר לבלוק מאוד יקר אך לא ממש שמיש למשך היום.

ניסיתי לבדוק את התאוריה הזו לפני מספר ימים: רכשתי סוללה חדשה ומקורית לגלקסי Note-4 שלי. הסוללה קטנה יותר בכמות שהיא מאחסנת (3250 מיליאמפר) והטענתי אותה דרך המטען המקורי. סמסונג מתריעה שבזמן טעינת Fast Charge – המכשיר יהיה יותר חם, וממה שבדקתי – הוא לא נהיה חם, הוא נהיה לוהט. כשעברתי למטען הרגיל שלי (מטען גנרי של 2 אמפר) המכשיר נטען מעט יותר לאט אך היה בהחלט ניתן להחזיק במכשיר. אם נחליף את הסוללה ל-Note-7 ונאטום את המכשיר ונחליף את חומר הכיסוי מהפלסטיק שיש ב-Note-4, אז אפשר להבין מדוע קרתה התקלה. אגב, במכשירי S7 ו-S7 EDGE סמסונג הסתפקה בסוללה של 3000 מיליאמפר ושם אין בעיית שריפה למרות שמהכשיר גם אטום וגם עשוי מאותם חומרים כמו ה-Note-7.

לסיכום: כפי הנראה, סמסונג החליטה ללכת על סוללה יותר גדולה, עם טעינה יותר מהירה (ה-QC 3 של קוואלקום) במכשיר אטום (דבר שאף חברה אחרת, אגב, לא עושה. אפל המתחרה נותנת באייפון 7 פלוס סוללה של 2950 מיליאמפר) וכנראה הקומבינציה הזו גורמת להתלקחות.

סמסונג יצטרכו לתכנן מחדש את המכשיר ולהזיז חלקים שונים ועדיף שהיא תבחר עטיפה שונה למכשיר. מדובר בשיעור מאוד יקר וכולי תקווה שסמסונג תבצע תהליך שקיפות ותשתף מה באמת קרה, או שהיא עלולה להפסיד את הבכורה שלה בשוק האנדרואיד. טכנית, סמסונג לא מוכרת הרבה מכשירי Note (סידרת ה-S נמכרת הרבה יותר וסמסונג מרוויחה את רוב הכסף ממכירת מוצרים אחרים – מסכים, SSD, סוללות, מעבדים, ועוד טכנולוגיות רבות) אבל השם שלה ינזק בצורה חדה אם היא לא תגלה פרטים ותמשיך כאילו לא קרה כלום. האזרח הרגיל לא ממש מבין מה ההבדל בין Note למכשירי S7 לדוגמא, ומבחינתו הוא שמע שהמכשירים של סמסונג מתפוצצים אז הוא יעדיף מכשיר של חברה אחרת.

לאלו שרצו לרכוש את המכשיר – מי שמחפש מכשירים מבוססי אנדרואיד ונחשבים כפרימיום (אני לא מדבר על מכשירים של שיאומי, מייזו, One Plus וכו' אלא על מכשירים שעולם בסביבות ה-3500 שקל ומעלה) יכול לרכוש בארץ בחודש הבא את מכשירי הפיקסל של גוגל או LG V20 שיגיע כנראה בדצמבר (אם כי המכשיר V20 של LG סביר להניח שיעלה יותר מהמכשירי פיקסל של גוגל).

מכשירי ה-Pixel וציודים אחרים שגוגל הציגה אתמול

pixel

גוגל הכריזה אתמול על 2 מכשירי טלפון חדשים, ה-Pixel וה-Pixel XL. מנסיון העבר, בד"כ במקרים כאלו אין ממש מה להתלהב מהטלפונים של גוגל: הם תוצר של שיתוף פעולה עם יצרן טלפונים כלשהו בהם גוגל לוקחת עיצוב ומפרט שהיצרן כבר מוכר, והיא משנה כמה דברים קטנים, מכניסה במקום ה-ROM של היצרן ROM רשמי של אנדרואיד ללא תוספות – והיא מוכרת את המכשיר דרך החנות שלה ודרך ערוצי המכירות של היצרן. אלו היו מכשירי ה-Nexus המפורסמים שבראש וראשונה כוונו למפתחי אנדרואיד וליצרני חומרה אחרים כדרך להדגים מה גוגל רוצה. אם היית רוצה תמיכה למכשיר או שאם היית מצפה לחדשנות או לציוד פרימיום – היית מתאכזב.

עם סידרת טלפוני ה-Pixel (שיורחבו בעתיד) גוגל החליטה לשנות כיוון לגמרי. היא החליטה ללמוד מאפל וממיקרוסופט שיעור חשוב: אם אתה רוצה שהמוצר המוגמר יבליט את הדברים שאתה רוצה להבליט ואתה רוצה שהכל יפעל חלק מהדקה הראשונה – אתה צריך לפתח הכל, מהחומרה ועד התוכנה. לא עוד שת"פ עם יצרנים שאתה צריך להסתמך על ה-Design שלהם, ובלי להתפשר על כלום.

וזה מה שגוגל עשו עם מכשירי Pixel.

נתחיל ביעד: בניגוד לעבר, גוגל כבר לא מייעדת את המכשירים שלה למפתחים בלבד. גוגל מכוונת לקהל משתמשי ה-iPhone. לאלו שמחפשים שדברים פשוט יעבדו חלק, מהר, עם שרות מלא 24/7, ועם מעבר חלק בין מכשירי ה-iPhone אל ה-Pixel של גוגל, ולשם כך גוגל אפילו מוסיפה כבל בקופסא שאתה מחבר אותו אל ה-iPhone, מפעיל פונקציה במכשיר ה-Pixel והכל נעשה לבד – כל התכנים שלך מועברים מה-iPhone ל-Pixel, כולל הודעות, צ'אט, תמונות, מייל – הכל.

נעבור מכאן לחומרה: לא חשוב איזו סקירה תקראו על מכשירי ה-Nexus שגוגל מכרה, תמיד תמצאו שהמכשיר היה "בסדר". המצלמות לא היו משהו לרוץ להתפאר בו, ה-Chipset היה די סטנדרטי ולא תמיד "המילה האחרונה". עם Pixel לעומת זאת – גוגל בונה את המכשיר, אז גוגל החליטה ללכת עד הסוף. המצלמה הכי טובה שקיימת בסמארטפון, המעבד הכי חדש, 4 ג'יגהבייט זכרון, חיבור USB-C, ואפשרויות של 32 או 128 ג'יגהבייט אחסון מסוג UFS 2.0 החדש ולא ה-eMMC הישן (אין כרטיס מיקרו SD, כמיטב המסורת של גוגל), מסך AMOLED בגודל 5 אינטש עם רזולוציית FULL HD או מסך AMOLED (ב-Pixel XL) בגודל 5.5 אינטש ברזולוציית 2560X1440. במילים אחרות – גוגל עכשיו עוקפים את הסמסונג גלקסי S7 מבחינת "ברזל".

כשזה מגיע למערכת הפעלה, גוגל היא המפתחת העיקרית של אנדרואיד ולכן גוגל מכניסה את אנדרואיד 7.1 למכשיר, כך שזו המכשיר היחידי כרגע עם האנדרואיד הכי מתקדם שיש, והמעבר למכשיר לא רק שקל מאוד מבחינת משתמשי ה-iPhone, אלא גם מבחינת משתמשי אנדרואיד אחרים: אתה מבצע Login, אתה בוחר את המכשיר הקודם שלך (גם אם הוא כבוי/מת) וגוגל משחזרת את כל האפליקציות והנתונים שלך באפליקציות למכשיר החדש ישירות מהענן של גוגל, ותוך דקות ספורות מכשיר ה-Pixel מוכן לשימוש ללא צורך בהתקנה או הגדרה מחדש של דברים. בדיוק כמו עם מכשירי ה-ChromeBook.

במכשירי ה-Pixel גוגל התרכזה בכמה נקודות חשובות שהן לדעתה הנקודות המרכזיות שחשובות במכשיר הטלפון:

  • זה מתחיל ב"עוזרת" (Assistant) של גוגל. לחיצה ארוכה על כפתור ה-Home תפתח "שיחה" עם העוזרת ואיתה אתה משוחח כמו עם בנאדם. אם לדוגמא אתה רוצה לשמוע שיר ואתה לא זוכר את השם המלא של השיר או המבצע/ת אותו, פשוט תאמר לה. לדוגמא, בקשה ממנה לנגן את השיר Frozen, היא תבין לבד שאתה מתכוון לשיר הנושא של הסרט Frozen בשם Let it go. אם אתה שואל אותה על מישהו מסוים שאלה ואתה רוצה לשאול אותה על אותו אדם שאלה נוספת, אתה פשוט מתייחס לאותו אדם בגוף שלישי גם מבלי להזכיר מחדש את שמו, וכך בדיוק אותו דבר לגבי בחירה של מקום מסוים ואחר כך שאלה לגבי הגעה לשם – מספיק להזכיר את המילה there והעוזרת תבין אותך לבד. העוזרת יכולה להיקרא בכל רגע, גם אם אתה נמצא באפליקציה אחרת – היא תדע להבין לבד מה רץ על המסך וגם תדע להתייחס לנתונים שמופיעים גם אם האפלקיציה חדשה ולא ממש תומכת בעוזרת.
  • מצלמת המכשיר – לפי אתר DXO Mark זוהי המצלמת סמארטפון הכי טובה שהם סקרו והם מרוצים מהמצלמה (אם כי מומלץ לקרוא את ההערות שלהם לגבי צילום HDR רציף בתאורה ב-5 לוקס ומטה). היתרון של המצלמה חוץ מהאופטיקה, הוא שגם כאן ה-AI של המכשיר נכנס לפעולה והוא מצלם בעצם מספר תמונות ובוחר רק את התמונה הכי חדה (כל הסוקרים מתרשמים על הנייר אבל כולם מבטיחים לנסות ולפרסם תוצאות ברורות בסקירה שתגיע, סביר להניח, לקראת ה-20 לחודש זה). בנוסף – כל התמונות מגובות באיכות מקסימלית לחשבון ה-Google Photos שלכם כך שלא יקרה יותר מצב שלא תוכלו לצלם בגלל שהאחסון במכשיר שלכם מלא (ולמען האמת – עם מכשירי אנדרואיד ושימוש ברוב שירותי גוגל, אם אתם לא מתקינים משחקים – אני לא רואה צורך למכשיר עם יותר מ-32 ג'יגה אחסון)

יש עוד יתרונות שאני בטוח שידברו עליהם בסקירות אחרות שיופיעו בהמשך החודש.

אחד הטיעונים של חובבי אפל הוא עניין הפרטיות – אפל שומרת על הפרטיות שלך, אפל לא מתפרנסת מפרסומות שמוצגות לך ואפל לא עושה שימוש במידע שיש על מכשירך או בענן. כל זה טוב ויפה, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר זה שעל הפרטיות הזו צריך לשלם והמחירים של אפל בכל מה שמגיע ל-iCloud הם מהגבוהים בשוק (קראו מה כתב על כך תומס ריקר ב-The Verge) ואם אתם לא משלמים על האחסון בענן שלכם ואין גיבוי לענן, בהזדמנות הראשונה שמכשירכם אבד או נגנב, תגידו יפה שלום לתמונות האחרונות שהעלתם, הגדרות אפליקציה אחרונות וכו'. גוגל מצד שני כן משתמשת בתמונות (באופן אנונימי) כדי לסייע ל-AI שלה להכיר יותר חפצים, חיות, צבעים וכו' ובתמורה היא נותנת למי שרוכש מכשירי PIXEL אחסון תמונות באיכות מקור בכמות בלתי מוגבלת, כולל אחסון וידאו 4K ללא הגבלה.

וזה בדיוק ההבדל הענק בין אפל לגוגל: כשאתם נכנסים לפלטפורמה של גוגל, חלק מהפרטיות שלכם אובדת, אי אפשר להכחיש זאת, גוגל סורקת את המייל שלכם ב-GMAIL ואת המסמכים שלכם בגוגל DOCS לדוגמא, ומה שאתם מקבלים זו עוזרת צמודה שמבינה אתכם יותר מאשר כל "סייעת" של המתחרים, כך שלדוגמא בקרוב אם תיכנסו לגוגל DOCS שלכם למסך הראשי, תוכלו לבקש מהעוזרת למצוא מסמכים שיש בהם התייחסות לתוכן כלשהו שכתוב במסמך, או מסמך שכתבתם בחודש האחרון או שלל חיפושים אחרים מבלי להזדקק לדעת מה שם קובץ המסמך.

מבחינת גוגל, טלפוני ה-Pixel זו רק ההתחלה ובהכרזה הוצגו גם מכשירים נוספים לבית. כך לדוגמא ה-Google Wifi נותן לא רק כיסוי טוב לחדר בו יש את הגוגל WIFI, אלא שאתם יכולים בקלות ללא ידע טכני רב להרחיב את הכיסוי לכל הבית בעזרת הוספת מכשירי גוגל WIFI אחרים. כל מה שתצטרכו זה לחבר את המכשיר הנוסף לחשמל, להדליק, להסתכל באפליקציה (שמגיעה ל-IOS ואנדרואיד) שהמכשיר עובד .. וזהו. יש לכם כיסוי מלא ומעבר אוטומטי בין המכשירים תוך 0.2 מילישניות מקסימום כך שתוכלו לשוחח בבית בוידאו וללכת עם המכשיר בין הקומות והחדרים מבלי שהשיחה תתנתק.

מכשיר נוסף שגוגל הציגה הוא הגוגל HOME – העוזרת האישית בקופסא בעלת מיקרופונים שיכולה לא רק לתת תשובות לשאלות קוליות, אלא גם לנגן מוסיקה, להציג וידאו וקליפים במסך הטלויזיה וגם את התמונות שלכם שצילמתם על המסך הגדול, הכל בלי ידיים בצורה חופשית לחלוטין.

גוגל הציגה גם את התשובה שלה ל-VR אבל עם טוויסט קטן: גוגל בהחלט מכירה בחשיבות VR וכמה שזה יכול לסייע ולהציג תכני מולטימדיה בצורה שונה, אבל בניגוד לאחרים שגובים על מכשירי ה-VR שלהם מאות דולרים או חברה מסויימת שמחייבת אותך להחליף את ה-PC שלך – גוגל הולכת על משהו צנוע שכל מה שהוא צריך זה מכשיר סמארטפון להכניס לתוך פתרון ה-VR שלה. אתה מקבל את ה"קופסא", שלט עם חיישנים, כל ההרכבה לוקחת 10 שניות ואתה יכול להתחיל להנות. המחיר – בהשוואה למתחרים, זול מאוד. 79$.

בתחילת המאמר ציינתי שגוגל מכוונת את מכשירי ה-Pixel למשתמשי אייפון, אבל לא רק אותם, גוגל משקיעה סכומים גדולים מאוד בשיווק הציוד עם דגש שהוא לא רק לאנשים טכניים, אלא גם לאנשים שהידע הטכני שלהם אינו גדול, ולאנשים הטכניים גוגל מראה שהציוד עצמו מבחינת הברזל – שווה לא פחות מכל ציוד של סמסונג, LG, סוני ואחרים. עבדכם הנאמן חשב לרכוש Note-7 במקום ה-Note-4 שברשותי כרגע, אך עקב סידרת הפיצוצים (שעדיין לא תקינה למרות ההחלפה שסמסונג יזמה) – נראה לי שאני ארכוש את ה-Pixel XL, תלוי במחיר שטאצ' גרופ (אני מניח שהם יהיו יבואנים של הפיקסל מכיוון שהם היבואנים של HTC) תבקש.

מי שזוכר, בעבר אפל השתמשה בשבבים של אחרים (עד מכשיר האייפון 4) עד שהם רכשו חברה שמתמחה בתכנון מעבדי ARM ומאז השבב העיקרי של אפל (סידרת ה-A) הוא תכנון שכולו של אפל (ומיוצר על ידי .. סמסונג ו-TSMC) וזה מה שבדיוק גוגל הולכת לעשות. לגוגל יש רשיונות שונים לתכנון מעבדים (הם כבר תכננו ויצרו דרך שותף שיצר עבורם 4 מעבדים – החל ממעבדים פשוטים של 32 ביט ועד מעבדי Power לחלק מהשרתים שלהם) והם הולכים לבנות מעבדים ושבבים אחרים משל עצמם במקום לסמוך על מה שיש בשוק (כרומקאסט, HOME, WIFI – הכל תכנון מעגלים וכו' נעשה פנימית בגוגל) – בדיוק כמו שאפל ומיקרוסופט עושים, רק שבמקרה של גוגל – היא תמשיך במקביל עם שיווק של האנדרואיד בשיתוף פעולה עם היצרנים ובעצם יהיה גם שת"פ וגם תחרות.

הולך להיות בהחלט מעניין….

קצת על IPXE

יש לא מעט ארגונים שעובדים או עבדו עם PXE. השיטה הזו טובה להתקנת מערכת מאפס בלי להיסחב עם דיסק און קי, קבצי ISO או העתקי מחיצות (Partitions) שהיצרן החליט לשים העתק של מערכת ההפעלה שם (כדי שתתקין יחד עם מערכת ההפעלה את ערימת הזבל שהוא מכניס).

מבחינה טכנית – PXE הוא די פשוט: יש שרת TFTP שמגיש קבצים ב-UDP דרך פורט 69. אתה מקים שרת כזה, מוודא שיש שרת DHCP שיתן כתובות IP זמניות (או קבועות אם אתה נותן כתובות לפי MAC) למכונה שעושה BOOT PXE וכל מה שנשאר לך זה לוודא שתוכנת ה-PXE Client (יש כל מיני ללינוקס ו-Windows) יודע איך להעלות את המערכת שאתה רוצה להעלות.

הפתרון הזה הוא פתרון נחמד למעבדת מחשבים או למקום שצריך PXE פה ושם. אחרי הכל – תן לשרת TFTP להגיש קבצים ל-100 מכונות בו זמנית ותראה את השרות זוחל.

אני רוצה להכיר לכם את IPXE.

אם אנחנו מסתכלים היום על Data Center – בין אם ה-DC מורכב מחצי ארון עם 3 שרתים ועד לאולם שלם שמפוצץ שרתים – הדברים השתנו לחלוטין בעשור האחרון. שיטת העברת הקבצים הכי פופולרית היום היא HTTP, אנחנו יותר משתמשים ב-iSCSI וב-NFS, בחלק מהמקומות יש Infiniband, ועוד ועוד טכנולוגיות מודרניות, ובכלל – כיום כל VM יושב על iSCSI או על NFS והתקנה אוטומטית דרך פרוטוקולים אלו יכולה לסייע מאוד.

היחוד של IPXE הוא בכך שהוא לוקח את PXE המוכר ומקדם אותו לעידן של היום תוך מתן תמיכה טבעית ל-NFS ו-iSCSI והעברת קבצים עצמה יכולה להתבצע דרך HTTP (ולכולם יש כיום מערכות לנטר ולכוון תעבורת HTTP). מה עם שרת ה-TFTP? אותו עדיין נצטרך אך ורק להעביר קובץ יחיד (UNDIONLY.KPXE) ואולי עוד קובץ למערכות UEFI. את השאר אפשר להעביר בפרוטוקולים אחרים.

IPXE נותן לנו במכונה שעושה BOOT PXE גם אפשרויות של סקריפטים בשפה די פשוטה שיקח לכם זמן מאוד קצר ללמוד אותה. אפשר להכניס תנאים, לשרשר קבצי IPXE, וכמובן – יש תמיכה ל-NFS, iSCSI, Infiniband ופרוטוקולים אחרים. כך לדוגמא אם מרימים מערכת ESXi או לינוקס, אפשר להכניס פרמטרים להטענת kickstart להתקנה אוטומטית, להשתמש ב-WIM של Windows ועוד. צריכים מכונות דסקטופ ל-Windows? אתם יכולים לעקוב אחר ההוראות כאן לגבי פתרון שיכול להתאים לכם.

הנה לדוגמא מערכת שאני מקים אצלי ב-LAB בבית (מאז הוספתי עוד כמה שורות). לא משהו מורכב, אבל עם הסקריפט הסופר-פשוט שכתבתי – אני יכול להתקין מגוון מערכות הפעלה לכל VM חדש שאני יוצר מבלי לחפש כל פעם היכן ה-ISO. כל קבצי ההתקנה וסקריפט ה-IPXE יושבים אצלי על שרת NGINX (שרת Web) וסקריפט ה-IPXE פשוט מוריד את כל מה שהוא צריך בהתאם למערכת שבחרתי ולבסוף מריץ פקודת boot. משהו לא עבד? לחיצה על CTRL-B תתן לי "shell" נחמד שאיתו אני יכול לנסות את הפקודות ידנית או לראות את השגיאות לפרק זמן ארוך כדי לתקן אותם ולהפעיל את המערכת מחדש.

ipxe

מערכת נוספת שהכנסתי לתפריט היום (לא מופיע בתמונה) היא מערכת GParted שהיא מערכת לניהול Partitions. נניח שאני צריך לגבות Partitions מסויימים לפני שינוי והשרת עצמו הוא פיזי (ב-VM יש snapshots, במכונות פיזיות – זה קצת יותר מסובך). אני יכול להתקין תוכנת גיבוי ולעשות זאת ולקוות שהגיבוי הצליח, או שאני פשוט יכול למפות iSCSI Volume זמני דרך ה-iPXE, להפעיל את IPXE, לבחור את GParted ולגבות את ה-Partitions. אותו דבר אני יכול לעשות עם NFS ושאר טריקים לאחסון – כל זה מבלי להתקין שום תוכנה נוספת, לרכוש רשיונות וכו'.

הפתרון של IPXE הוא פתרון שמנצל את הכלים שלנו לשימוש מודרני ב-DC, הפתרונות שיש כיום להפצת קבצים יכולים יפה מאוד לעמוד בעומס של עשרות או מאות מכונות שרוצות PXE ועכשיו. בהמשך הדרך, כש-VDI יכנס יותר ויותר לתמונה, ה-Thin Client יוכל לקבל את המערכת שצריכה לרוץ עליו דרך PXE במקום לעדכן קושחות, לבצע טסטים על כל שינוי קטן וכו'.

לסיכום: גם אם יש לכם פתרון PXE, מומלץ להכיר יותר את IPXE. ה-IPXE נותן לנו פתרון שמשתמש בטכנולוגיות של היום ובדרך גם חוסך בכל מה שקשור לתחזוקה והתקנות של מחשבי דסקטופ, שרתים, מכונות VM ואחרים. לא חייבים לשנות כל 3 דקות את הגדרות ה-DHCP (יש ProxyDHCP ותמיכה לזה ל-IPXE) ובטווח הארוך זה חוסך הרבה עבודה. מנסיון.

המעבר ל-MINI PC

לאלו שעוקבים אחרי הבלוג הזה – פירסמתי כאן לאחרונה פוסט על מיני PC, והיתרונות מול PI-3. הזמנתי את ה-Wintel Pro CX-W8 ואחרי שבוע הוא הגיע אליי. בדיוק הגיע אליי גם וירוס מדבק (לא של מחשבים, אלא כזה שדופק את הגרון ומיתרי הקול) כך שהייתי ב"מעצר בית", אז אם כבר – אז כבר. התחלתי לשחק עם הצעצוע.

screenshot-gloimg-gearbest-com-2016-09-17-13-26-01לפני שניכנס לעניינים טכניים, אני רוצה לאמר כמה דברים בנושא "פוליטי טכנולוגי". הצעצוע משמאל (זה שרכשתי) מבוסס על משפחת ה-Cherry Trail של אינטל, וכשזה מגיע ללינוקס, אינטל דווקא עושה עבודה מעולה בכל הקשור לכך שהציוד יפעל ויפעל טוב על הציוד שהם מוכרים, בין אם זה מעבדים, כרטיסי רשת, כונני SSD וכו'. לאינטל יש מספר צוותי לינוקס ובד"כ הדרייברים ללינוקס מופיעים מספר חודשים לפני שהציוד עצמו בכלל קיים בשוק ומפיצי הלינוקס מכניסים אותם לתוך ה-Kernel ומכירים בהם במסגרת ההפצה.

עד שזה מגיע ל-Cherry Trail. אין לי מושג ירוק מדוע, כאן אינטל החליטה לחזור 20 שנה אחורה לזמנים אפלים בהם אינטל תמכה רק ב-Windows, פה אינטל החליטה שה-Cherry Trail יתמך רק ב-Windows 10 ותו לא. אחת התקלות הידועות עקב החלטה תמוהה זו היתה שאנשים ניסו להריץ Kodi בגירסת OpenElec לדוגמא – הם היו מצליחים להתקין ולהריץ, אבל לא היה אפשרי לשמוע Audio דרך חיבור ה-HDMI. גם דרייברים ל-WIFI לא ממש עבדו, אבל בלינוקס כמו לינוקס – יש קהילה שלמה של מפתחים שיש להם פה ושם זמן פנוי והם הצליחו לבצע "השלמות" לתמיכה ב-Cherry Trail כך שהוא עובד די טוב עם לינוקס, למעט בעיה שעליתי עליה ושאינני מוצא לה פתרון – אם אתה מפעיל את הציוד עם לינוקס אך ללא שום חיבור USB לקופסא — הלינוקס עולה, אבל אינך יכול להתחבר אליו. ה"פתרון"? מצא איזה USB דונגל כלשהו שאינך משתמש ותקע אותו במכשיר – עכשיו הכל יעבוד.

ומ"פוליטיקה" נעבור לשלב הטכני.

מכיוון שמשפחת הרכיבים Cherry Trail היא די חדשה (ולמען האמת החל מלפני חודשיים אינטל הכריזה שכל משפחת Atom "מתה" והם פשוט עכשיו מוכרים את המלאי שהם יצרו) – הפצות לינוקס שונות מכירות חלקית בציוד, מכירות בצורה מלאה וכלל לא מכירות. (השימוש שלי במיני PC הזה הוא כ"שרת" ראשי שאמור להחליף כמה מכונות VM קטנטנות ועל כך פוסט זה), אז ניסיתי כמה הפצות לינוקס. מבחינתי הדברים החשובים לי שזה יכיר ב-eMMC (שזה ה"דיסק קשיח" בגודל 32 ג'יגה שנמצא על הלוח אם), וביציאת ה-LAN בצורה טובה ובחיבור ה-USB-3 שקיים בקופסא במצב USB-3. כל השאר לא ממש עניין אותי.

להלן הפצות הלינוקס שניסיתי והערותיי:

  • אובונטו 16.04.01 – ההפצה מכירה בכל הציודים שקיימים בקופסא והיא מתקינה את עצמה בצורה לא רעה, אולם כפי הנראה ישנן בעיות עם דרייבר ה-LAN, התקנת העדכונים היתה מאוד איטית (למרות שלפי ההודעות מערכת הוא עבר ל-Mirror ישראלי). מכיוון שהמערכת התקינה את כל הדסקטופ + אופיס + 1001 דברים שאין לי צורך בהם, הפעלתי tasksel כדי לבחור רק התקנה של שרת SSH. בתגובה ה-tasksel מחק ערימות של דברים וביניהם גם את ה-kernel image (נו באמת, למה צריך שיהיה boot..). מי שמכיר Debian ו-Ubuntu בצורה עמוקה מכיר בוודאי את ה-preseed אבל לי לא היה שום חשק להתחיל לשחק עם זה. עברתי הלאה.
    מסקנה: אם אתה מחפש לך לינוקס דסקטופ על המיני PC ואתה מכיר רק אובונטו – לך על זה.
  • אובונטו 16.04.01 גירסת Server – פה הדברים היו פשוטים. ההפצה לא מכירה לא ב-wifi, ולא ב-LAN. קצת מרגיז שקנוניקל לא יודעת לשחרר את אותם גרסאות קבצים בינאריים של הקרנל בצורה זהה לדסקטופ ולשרתים כמו שאר ההפצות לינוקס.
  • OpenSuSE – לא מכיר ב-LAN. נקסט!
  • Debian Jessie – כנ"ל.
  • CentOS 7.2 – התחיל לעשות Boot ואחרי 5 שניות … Kernel Panic.
  • Fedora 24 Workstation – עובד יפה, אם כי לא בדקתי Wifi (בין כה לא מומלץ לסמוך על ה-Wifi בקופסא – הוא בקושי קולט אות וגם אז – רק 2.4 ג'יגהרץ) אך כמו אובונטו דסקטופ – הוא מתקין יותר מדי שטויות שאני לא צריך.
  • Fedora 24 Server – עובד יפה, התקנה של Minimal עבדה חלק.

החלטה שלי: לעבוד עם Fedora 24 Server. הכנסתי כתובת IP קבועה, DNS של גוגל ויאללה – לעבודה מרחוק.

במהלך היומיים עבודה (חולה, נו…) הרמתי על הקופסא את השרותים הבאים:

  • שרות Active Directory עם שרות DNS פנימי. החלטתי ללכת "על הקצה" ולהשתמש ב-Samba 4.5 שיצא לפני ימים ספורים ובחבילות שקיימות כאן ל-Fedora 24 (שלא תעיזו להרים דבר כזה לפרודקשן או למקום אחר אם אין לכם הבנה טובה בלינוקס, אפילו הפעלת השרות מצריכה ידע בלינוקס, זה לא systemctl start smb!). אחרי כמה משחקים ונסיונות, ה-Samba הוכיח את עצמו כשרת AD מעולה ומכונות Windows 10,7, Server 2012R2 קיבלו אותו בשמחה מבלי לשנות מאומה. גם מבחינת DNS הוא הוכיח את עצמו כעובד מעולה ולעצלנים מבינינו – אפשר לנהל את ה-DNS דרך RSAT של Windows ואת ה-AD גם דרך Windows (אני מעדיף סקריפטיאדה בלינוקס)
  • שרת Mail – הגדרתי SMTP לחשבון שלי בגוגל, אפשרתי קבלת מיילים מ-Class כתובות שלי בבית וגם הצלחתי עם mailx (בלי להתקין sendmail או postfix) בתחנות לשלוח מיילים.
  • שרת NGINX – לשרת דברים סטטיים (בלי PHP או דברים כאלו)
  • שרת TFTP – לשימוש PXE
  • מערכת iPXE – ל-PXE יותר מתקדם (מה לעשות, TFTP די איטי, ואם משתמשים ב-UEFI אז הוא בכלל "זוחל" ו-iPXE מאפשר סקריפטיאדה נחמדה וקלה מאוד.
  • שרת Transmission כולל ממשק Web – טורנטים, אתם יודעים
  • NFS Client – הקבצים הסטטיים והטורנטים ישבו בשרת קבצים אחר, חבל להרוג את המיני PC באירוח קבצים מקומי עם mount ב-fstab כולל אופטימיזציה ל-NFS-3
  • שרת NTP – שיהיה שעון מרכזי

בהמשך אני מתכנן:

  • חיבור למודם סלולרי וסקריפטיאדה אם אין תקשורת דרך ה-DSL
  • מעקב מצלמות (זה הולך להיות כאב ראש בכל הקשור ל-Detection. שום Detection לא מסתדר עם אור חלקי ו-2 חתולים משתוללים בבית) ו-Upload לענן + אפשרות שידור ישיר לפי דרישה.
  • מיני קונטיינר קטן עם SSH שפועל עם מפתחות בלבד ו-Port Knocking – לחיבור מרחוק בעת הצורך.

סה"כ אחרי העבודה הזו נשאר במכונה 14 ג'יגה פנוי ומבחינת RAM יש פחות או יותר 1 ג'יגהבייט זכרון פנוי (תלוי בשרותים שמופעלים, יש כבר 14 סקריפטים ב-crontab).

מסקנות
קופסא שעולה 75$ עושה את העבודה בצורה לא רעה. יש לה UEFI מהגהינום (אין שם אפילו פונקציה להפעיל את הקופסא אוטומטית במקרה שהחשמל הפסיק וחזר) אבל נו .. זה יצרן סיני. האם הייתי קונה קופסא עם יותר RAM? אולי, אך לצערי כל קופסא שראיתי עם אותו מעבד או מעבד Atom X7 מכפילה את המחיר ל-150$ ומעלה ואני לא מוכן לשלם כפול בשביל עוד 2 ג'יגה זכרון.

האם אני ממליץ? כן, אם יש לך סבלנות וידע בלינוקס. האם Windows Server 2012R2 יעבוד על קופסא כזו? לא חושב, במיוחד עם כמות זכרון קטנה ודרייברים שאני לא בטוח שיהיו מוכנים להיות מותקנים על מערכת הפעלה כזו.

למי שרוצה פתרון שקצת יותר נתמך בלינוקס ושישמש כ"שרת" – חפשו קופסא כזו עם מעבד Celeron N3160 לדוגמא. שם אינטל בהחלט משקיעים בתיקון דרייברים ושחרור עדכונים (שמגיעים להפצות לינוקס, לקרנל ומשם למשתמשים)

קצת על פתרון אחסון חדש לציודים קטנים

כשמסתכלים על תחום המובייל, רואים כי ישנם דברים שמתקדמים לעיתים בקצב מהיר (התפתחות המצלמה האחורית לדוגמא, כמות האחסון, כמות הזכרון [אוקיי, למעט באפל ששם לוקח זמן רב עד שהם מוסיפים RAM], רזולוציית ואיכות מסך ועוד), אך אחד הדברים שבקושי התפתחו בתחום הוא עניין אמצעי האחסון, הן פנימית והן מבחינת כרטיסי מיקרו SD.

עד לפני שנה פלוס, האחסון הפנימי שבטלפון/טאבלט/PC-במקל/PC מבוסס טאבלט היו מבוססים על ארכיטקטורת eMMC, זו אותה ארכיטקטורה ישנה שהיתה עוד בימי ה-Pocket PC ו-PALM (הצבעוניים). עם הזמן יצאו כמה גרסאות (גירסה 4 שלטה זמן בשוק ולפני בערך שנתיים וחצי יצאה גירסה 5, אתם יכולים להסתכל על ההבדלים מבחינת תכונות כאן). גם גירסה 5 של ה-eMMC לא בדיוק הציגה ביצועים מרשימים כל כך (בהשוואה אפילו ל-SSD ביתי!). כן, יכולות הכתיבה והקריאה היו די טובות למובייל, אבל כיום הדרישות הן ליותר: חברות מעוניינות לפתח תוכנות עריכה מתקדמות יותר, אנשים רוצים לעשות עריכות וידאו או תמונות, משהו קצת יותר מהבסיס –  לפני שהם משתפים את כל העולם ואחותו ויש עוד המון פונקציות שחברות פיתוח היו שמחות לפתח למובייל – אם יחידת האחסון היתה מגיבה קצת…יותר..מהר והיה אפשר לעשות יותר פעולות במקביל.

גם בתחום המיקרו SD חלו התפתחויות, אך ההתפתחויות הללו היו יותר שיפורים של פונקציות קיימות כמו כתיבה יותר מהירה וקריאה יותר מהירה עם תאימות אחורה ותמיכה לגדלים מעל 64 ג'יגהבייט (SDXC), אבל הבעיה העיקרית של כל פורמט המיקרו SD הן היכולות שלו – אתה יכול לכתוב בצורה רציפה או לקרוא בצורה רציפה (או למחוק וכו') אבל אתה לא יכול לעשות מספר דברים במקביל כמו קריאה וכתיבה ביחד. הפורמט של מיקרו SD לא מאפשר זאת ולכן אמצעי האחסון הזה הוא מוגבל מאוד ויותר משמש לאחסון מאשר לעריכת תמונה לדוגמא (העריכה תתבצע על ה-RAM והתוצאה תישמר על ה-eMMC/מיקרו SD ובמקרה של תוכנות מתקדמות – העריכה תתבצע על ה-eMMC והתוצאה תישמר על מיקרו SD).

sdומה לגבי האח הגדול של מיקרו SD, כרטיסי ה-SD? ובכן, מבחינת פונקציונאליות כרטיסים אלו זהים לאחיהם הקטן, אך מכיוון שהם גדולים יותר, החברות יצרו כרטיסים בעלי כמות אחסון כמו 512GB, דבר שעדיין לא ניתן לעשות כיום במיקרו SD. גם האמינות שלהם טובה יותר וכמובן – אם הם נופלים, קל לזהות אותם על הדשא, שטח וכו'.

ב-30 למרץ השנה פורום JEDEC הוציא סוף סוף הודעה על המפרט המיוחל שיחליף בהמשך את עניין כרטיסי המיקרו SD (ובהמשך את כרטיסי ה-SD), הלו הוא פורמט ה-UFS.

256GB-UFS_03

פורמט ה-UFS בא להחליף את כל מה שקשור לאחסון מבחינת מובייל/טאבלט וכו'. בפורמט זה "משאילים" את מה שיש לך ב-PC ומכווצים אותו לפורמט מובייל. כך לדוגמא, מהירות הקריאה היא כמו מהירות SSD בחיבור SATA (כלומר עד 550 מגהביט), מהירות כתיבה עד 95 מגהבייט לשניה, ו-IOPS של 40,000 וזאת בהשוואה ל-100 IOPS שאפשר להוציא ממיקרו SD.

UFS_02כפי שאתם יכולים לראות – פורמט ה-UFS הוא פורמט שאינו תואם לכרטיסי מיקרו SD. אינכם יכולים להשתמש בו בציודים נוכחיים, לא רק בגלל צורת הפלסטיק שמעט שונה, אלא גם בגלל כמות ומיקום הפנימים בתחתית הכרטיס. יקח כמובן זמן עד שהיצרנים יתמכו בפורמט זה אך לא זמן רב – כל החברות שמשתתפות בפורום JEDEC כבר התחייבו להוציא ציוד תואם וכך חברות כמו סמסונג, סוני, ניקון, קאנון, מוטורולה ואחרות עובדות בימים אלו על שילוב UFS במוצריהן. הראשונה שיצאה עם כרטיסים היא סמסונג, אך היצרנים האחרים גם יוציאו כרטיסים (בחבילה יכלל מתאם ל-PC) במהלך השנה הקרובה.

פורמט ה-UFS הוא הרבה יותר רחב מאשר כרטיסים אלו, הפורמט הוא גם לאחסון פנימי בטלפון וכו'. כך לדוגמא, אם יש לכם מכשירים כמו סמסונג Galaxy S6 ומעלה, האחסון הפנימי הוא מבוסס UFS, כך שהביצועים שם יותר גבוהים בהשוואה למכשירים אחרים מבחינת FILE I/O (אם כי עדיין אין תוכנות חיצוניות שמשתמשות בפונקציונאליות זו).

אז איפה UFS בעצם יסייע לנו? הנה מספר דוגמאות:

  • כל מי שרוכש מצלמת DSLR לקהל המקצועי-ביתי למיניהם מכיר את הבעיה – אתה יכול לצלם כמות של 15-20 תמונות ברצף ואחרי זה .. אתה צריך לחכות שהמידע יעבור מה-RAM לכרטיס. עם UFS אפשר יהיה "להשתולל" כי ה-UFS יכול לכתוב במהירות את התוכן לכרטיס.
  • כיום ניתן לצלם וידאו 4K בכל סלולרי מודרני מהשנה שנתיים האחרונות, אבל אם תנסו להשוות את איכות הוידאו שצילמתם בסלולרי לאיכות מצלמת וידאו טובה (לדוגמא: Sony PXW-Z150) יראה שההבדלים הם שמיים וארץ, וזה לא רק בגלל החיישן אלא יותר בגלל שהטלפון צריך לדחוס "באכזריות" את הוידאו כך שהוידאו מהסלולר בעיניים מקצועיות יראה די עלוב. עם UFS אפשר לשמור באיכות מאוד גבוהה את הוידאו ישירות לכרטיס וגם אפשר להקליט לפרקי זמן יותר ארוכים (רק שימו לב שהסוללה "תיאכל" בצילום כזה, הקלטות כאלו צורכות המון חשמל והטלפון מתחמם במהירות).
  • כל מקלות ה-PC הזולים (בסביבות ה- ~100$) מגיעים עם כמות מועטה של אחסון: 32 או 64 ג'יגהבייט והוספת כרטיס מיקרו SD כיום לא עוזרת הרבה. אפשר כמובן להתקין תוכנות על המיקרו SD אבל הביצועים יהיו מחפירים. עם UFS לעומת זאת, אפשר יהיה לוותר על התקנת מערכת ההפעלה שהיצרן התקין ולהעביר/להתקין אותה ישירות על כרטיס UFS יחד עם האפליקציות שלכם. הביצועים יהיו כמו SSD ביתי פשוט (לא כמו Samsung 950 Pro), אבל זה הרבה יותר טוב מהמצב כיום. אגב, תהליך זה יקח זמן הואיל ואינטל עד כה לא הוציאה שום Chipset שתומך ב-UFS בצורה "טבעית" ובמקלות PC היצרנים לא נוטים להוסיף צ'יפים מעבר למה שאינטל ממליצה.

לסיכום: UFS מביא סוף סוף את האחסון הקטן לעולם המודרני של משהו שמזכיר SATA (אם כי UFS יותר מתוחכם מ-SATA הואיל והוא יכול לקבל מספר פקודות לביצוע במקביל ולא אחד אחד כמו SATA). אני מתקשה להאמין שנראה בשנה שנתיים הקרובות את האחסון הקטן מתקרב ל"אח" הגדול (NVMe) שנותן מהירויות פנטסטיות, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר. מבחינה פרקטית אם אתם רוצים UFS ככרטיסון – תוכלו להשתמש בו ב-Galaxy Note-7 שיוכרז בהתחלת חודש הבא (2 לאוגוסט), סמסונג מכניסה במכשיר הסלולרי הזה התקן שידע לתמוך הן במיקרו SD רגיל והן בכרטיסון UFS (רק אחד יכול להיות בפנים). שאר החברות בוודאי יתנו פתרון כזה בהמשך השנה או בשנה הבאה.

איך יצרנים מכריחים אותך להחליף ציוד

אם יש משהו אחד שלא רבים מודעים אליו, הרי זו טכנולוגיית ההצפנה וההגנה של תכנים לשידור ברשת, מנגן DVD או Blu-Ray, מהאייפון או מאנדרואיד ושלל ציודים אחרים. בדרך כלל כשאתה צופה בתוכן כמו סרט או פרק בסידרה שמשודרת ברשת בצורה רשמית או בציודים מהסוג שהזכרתי לעיל – ישנה טכנולוגיית נז"ק (Digital Rights Management) שמיועדת בראש ובראשונה למנוע ממך לעשות דברים שתרצה אך מפיץ/יצרן התוכן לא תרצה שתעשה. הדוגמא הכי ידועה היא שאם יש לך לדוגמא iPad ואתה שוכר פרק או סרט, תוכל לצפות בו ב-iPad אך לא תוכל לחבר את ה-iPad לטלויזיה ולצפות בו, כי האולפנים אוסרים זאת. כמובן שאם תוריד את אותו תוכן בצורה פיראטית, תוכל לצפות בו היכן שתרצה ועם איזה מסך שתרצה.

hdcpהטריק האחרון שהוכנס בשנים האחרונות לציודים נקרא HDCP (ר"ת High Definition Content Protection) והוא פתרון בתצורת חומרה שנמצא בתוך הציוד שלך והוא מתקשר עם הצג/טלויזיה/מקרן שלך. כשאתה מנגן תוכן או משחק משחק ברזולוציה גבוהה (כמו FULL HD), מנגנון ה-HDCP בודק מול המסך שלך אם יש תמיכת HDCP. אין? תקבל את התמונה הבאה:

העניין הוא שמי שיקבל את התמונה הזו במקרים רבים – הם אנשים שאינם מעוניינים כלל וכלל לפרוץ את ההגנה. יש להם נניח מסך טלויזיה גדול שנמצא אצלהם יותר מ-5 שנים, או אולי פרוז'קטור שנקנה ממזמן במחיר מאוד יקר, או מסך מחשב שאין לו כניסת HDMI והמשתמש בסך הכל חיבור את המסך לציוד דרך חיבור מתאם בין HDMI ל-VGA או DVI.

האם יש לכך פתרון? במקרים כמו של סוני פלייסטיישן 4 לדוגמא, יש אפשרות לבטל זמנית את ה-HDCP, אבל ברוב הציודים – אין אפשרות לבטל ומה שיותר גרוע הוא שאין לך אפשרות לשדרג איזו קושחה בציוד שאתה צופה איתו. אחרי הכל, מתי ראית קושחה זמינה למסך הטלויזיה הישן שלך או לפרוז'קטור שלך?

אז מה יעשה אדם שיש לו ציוד ויש לו את הבעיה הזו? הפתרון נמצא אצל ידידנו הסיניים שמייצרים "מפצלים", אלו הם ציודים קטנים שנועדו בעצם לקבל כניסת HDMI ומיועדים להוציא את הוידאו ואודיו דרך יציאת HDMI או VGA או DVI. ה"סוד" הגדול ברכישת מתאם כזה הוא שהיית צריך לחפש את המילה "HDCP" בתיאור. אם היה מופיע בתיאור HDCP, אז אותו ציוד היה "מפשיט" את ה-HDCP בתוכו ופולט וידאו ללא הגנות. כך מצד אחד היה ניתן לצפות סוף סוף בתוכן ומצד שני פיראטים היו יכולים בנקל להתחבר לכל אתר שמזרים סרטים/פרקים בצורה רשמית על מנת להעביר אותם למחשב ובמקרים של פיראטים – אל אתרי טורנטים למיניהם.

לאחרונה החלו אתרים כמו אמזון פריים ונטפליקס לשדר חלק מהתכנים ברזולוציה של "4K" (או "UHD" למרות שזה לא רזולוציית הסטודיו), והאפליקציות שמשדרות את אותן תכנים מאותם אתרים לא היו מוכנות לעבוד עם כל מיני סטרימרים אלא אך ורק עם קבוצה מאוד מצומצמת של ציודים. שוב נרתמו חברות סיניות קטנות שהוציאו מפצלי HDMI חדשים עם תמיכת HDCP בגירסה 2.2 (שתומכת ב-4K) וכך שוב בעלי אותם אתרים (וכמובן האולפנים) ראו איך התכנים היוקרתיים שלהם שוב זמינים ברשת, ומי שיודע לקרוא את הפרטים לגבי הטורנט, יכול למצוא שאכן מדובר בגירסת 4K לפי הדוגמא הבאה:

sample

התוצאה? נכון לאתמול, אינטל וחברת Warner החליטו לתבוע יצרן סיני פופולרי המייצר ציודים כאלו. שלא אובן בצורה לא נכונה – אני מאמין שתביעה כזו במקום, אבל הבעיה המרכזית היא ששוב – הלקוחות נדפקים.

מדוע? כי ברוב המקרים אין אפשרות לצרכן אפשרות לעדכן קושחה בציוד שאיתו הוא צופה. יכול להיות שיהיה עדכון קושחה למסך הטלויזיה המאוד יקר שרכשת ב-10000+ שקל בשנה האחרונה, אולם אם נציץ ברשימה הזו מאתר ZAP על מסכים במחירים פחות מ-5000 שקל, הסיכוי לקבל עדכון קושחי הוא אפסי, בוודאי שלא עדכון אוטומטי, ומה שקורה הוא שחלק לא קטן מהמסכים מגיעים לדוגמא עם HDCP בגירסה 2.0 ואמזון/נטפליקס מחייבים HDCP 2.2, כך שהמקסימום רזולוציה שתקבל על המסך החדש שלך היא … FULL HD, כמו מסך שעולה 2000 ש"ח ומטה.

כך יוצא שוב, כמו תמיד, שהפיראטים יכולים למצוא פתרונות בנקל, אבל הצרכן ההגון שלא מחפש להוריד תכנים גנובים, כן מוכן לשלם על התכנים – שוב נדפק.

 

אמזון Fire TV Stick – אחרי מספר חודשים

לפני מספר חודשים הוציאה אמזון את ה-Fire TV Stick. מכיוון שלמנויי Amazon Prime המחיר היה מאוד אטרקטיבי (20$ בערך לא כולל משלוח) הזמנתי אחד. כתבתי עליו בעבר ודי זנחתי את ה"מקל" הזה.

לאחרונה ביצעתי מספר שינויים בביתי והכנסתי מסך 27" לחדר השינה. אין לי הוט או Yes, ובדקתי מה יכול להתאים לי בחדר השינה. חיבור מחשב למסך הגדול לא יהיה רעיון טוב כי הדבר האחרון שאני מחפש על המיטה זה מקלדת/עכבר, כך ש-MINI PC עף מהרשימה. חיבור של טאבלט דרך Miracast הוא רעיון נחמד אבל איכות הוידאו היא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה, מה גם שתכנים שמוגנים ב-DRM (נטפליקס וכו') לא כל כך נראים טוב (מקסימום 720P מבחינת רזולוציה), אז החלטתי לחבר את ה-Fire TV Stick.

מבחינת שימושיות – אם אתה "מכור" ל"גן הסגור" של אמזון, המקל עושה עבודה לא רעה. הסרטים והסדרות שאמזון מקרינה נראים מעולה ובמקרים של HD יש ציון לכך והזרימה עובדת טוב (אם כי במקרה שלי היא לא זרמה טוב ב-2.4 ג'יגהרץ, רק ב-5 ג'יגהרץ והמקל של אמזון תומך בכך). אתה יכול להשתמש בשלט של ה-Stick כדי להקיש חיפוש (יש לך מקלדת על המסך ואתה זז ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, ולוחץ באמצע, בערך כמו האייפודים הישנים). גם נטפליקס עובד לא רע בכלל עם המקל, כל עוד התקנת את אפליקציית נטפליקס מהחנות של אמזון (ובחנות הגדרת את ה"ארץ" שלך כ-United States והתקנת את האפליקציה דרך האתר של אמזון ולא דרך המקל).

אבל הבעיות מתחילות כשאתה צריך דברים אחרים.

ניקח את יוטיוב לדוגמא. ישנה אפליקציית יוטיוב (משהו מאוד בסיסי), אבל היא מאוד א-י-ט-ית. כמה איטית? אתה עובר בין התפריטים ואתה מחכה בין 1-3 שניות. כשאתה מתחיל לנגן, אין לך אפשרות לנגן ישירות ב-HD, וזה מתחיל באיכות מאוד נמוכה ולפעמים מטפס כלפי מעלה באיכות.

ישנם דברים שלא נמצאים ב-App Store ולשם התקנתם תצטרך לחזור ל-ADB ו-adb push. אפליקציה כמו XBMC/KODI לדוגמא – תצטרך להתקין אותה כך, אבל אתה לא תראה אותה מותקנת בתפריטים הרגילים, אלא שתצטרך ללכת להגדרות, לאפליקציות, לבחור Manage Installed Applications, לגלול בין ערימת האפליקציות ואז לבחור את KODI. אפליקציות אחרות שתתקין יכול להיות שיפעלו, ויכול להיות שלא. חלק מהאפליקציות שאני ניסיתי נתנו לי ממשק ברזולוציה מאוד נמוכה (כנראה בגלל Manifest עם הגדרות שגויות).

אם אתה רוצה לחבר ציודים מבוססי Bluetooth, תופתע לגלות שבכל מה שקשור למקל, אתה מאוד מוגבל. השלט של המקל עובד ב-Bluetooth, אולם אינך יכול לחבר רמקולים או אוזניות מבוססי BlueTooth (את זה אפשרי רק בגירסת המכשיר Fire TV, לא במקל), והדבר שאותי הכי עיצבן – הוא שאין לך אפשרות להגדיר Time Zone מקומי או קבלת פרטי שעון/תאריך משרת אחר באופן אוטומטי.

אם אתה חושב להריץ דפדפן, תשכח מזה. שום דפדפן לא רץ על המקל (אתה יכול לנסות עם adb push, לא ניסיתי יותר מדי|), אבל גם אם תצליח, אתה תמצא שהמקל מאוד איטי, כך שפעולות פשוטות של גלילה יהיו איטיות מאוד. ניסיתי בשביל השעשוע להתקין קורא קבצי PDF והעליתי קובץ PDF פשוט של ספר בגוגל 3.5 מגהבייט. הגלילה היתה איטית ובלתי נסבלת.

חושב לפרוץ את המכשיר? תשכח מזה. זהו המכשיר היחידי שאני מכיר שכדי לפרוץ אותו, תצטרך מלחם וכישורי הלחמה טובה. גם אם תמצא פירצה מבוססת תוכנה, המקל פשוט יגרום לעצמו נזק כך שהמכשיר יציג את הלוגו של אמזון, ויעשה Boot Loop.

אם מישהו חושב לרכוש את ה-Fire TV Stick, אני ממליץ לו שיחפש פתרון אחר. ישנן יותר ויותר חברות שמוציאות מוצרים מבוססי Android TV. עם אנדרואיד TV אתה מקבל עדכונים ישירות מגוגל, כל החברות שמוכרות מנויים לסרטים וסדרות (למעט אפל כמובן) ולא חסרות אפליקציות לפלטפורמה, ואם יש לך סבלנות – במאי צריך לצאת ה-nVidia Shield Console, הקונסולה שמבוססת על אנדרואיד TV ותוכל איתה לא רק לצפות בתכנים, אלא גם לשחק משחקים (בחבילה יש ג'ויסטיק שכולל אגב מיקרופון מובנה וכניסת אוזניות רגילות).

כרומבוק לדודה והדוד?

בתקופה האחרונה קיבלתי מספר פניות בשאלה לגבי מחשב לדודה והדוד (הכוונה מחשבים לאנשים שאין להם ידע רציני במחשבים) והפוסט הזה ינסה לענות על כך.

קצת הסבר למי שלא מכיר את הכרומבוק: זוהי פלטפורמה של גוגל שמוכרת מפרט (ולעיתים שרטוטים, BOM וכו') ליצרני המחשבים וגוגל עובדת עם היצרנים בשת"פ הדוק. העדכונים עצמם מתקבלים ישירות מגוגל באופן אוטומטי וכל גירסה של כרום OS (היא מתעדכנת בערך אחת לחודש וחצי, אם כי התאימות נשמרת) נבדקת לעומק לפני שהיא משוחררת לכרומבוקים השונים (כך יוצא שגרסאות מסויימות משוחררות לכרומבוקים של יצרנים מסוימים ואחרים יקבלו שדרוג קצת יותר מאוחר).

הרעיון של כרום OS הוא להריץ את כרום כ"מערכת ראשית" ובהמשך אפליקציות אנדרואיד שיהוו השלמה לדברים שלא קיימים כאפליקציות מבוססות WEB. ישנן גם אפליקציות שהם "חצי WEB" שהן בעצם אפליקציות שהודרו לעבוד עם המערכת של גוגל שנקראת NaCL (כלומר Native Client) שנותנות מקסימום ביצועים אך הן רצות בתוך הדפדפן.

אז קודם כל, על מנת לחשוב אם זה מתאים למישהו – יש צורך לבדוק בעצם מיהו המשתמש. משתמשים שיש להם רקע ונסיון במחשבים ומחפשים להם את Windows וכל אפליקציות ה-Windows – כרום OS לא יעזור להם הרבה. נכון, יש הרבה מאוד שרותים שיכולים להחליף כל מיני אפליקציות ל-Windows, אך עדיין – משתמשים שמחפשים להשתמש ספציפית בכל מיני אפליקציות Windows – מוטב שירכשו לעצמם וישתמשו ב-Windows.

משתמשים שאין להם הרבה נסיון במחשבים לעומת זאת, ורוב השימוש שלהם הוא גלישה/שימוש באתרים, מוסיקה, וצפיה בכל מיני סרטים ומדיות בזרימה (Streaming) מהאינטרנט לעומת זאת – כרום OS יכולים להתאים להם.

אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון הוא עניין האבטחה. קוראים רבים של הבלוג הזה יכולים לזהות הודעה מזוייפת ש"מחשבך נמצא בסכנה" שנעשתה ב-HTML ו-CSS – מקילומטר, והם ידעו להתעלם. משתמשים שאין להם נסיון – עלולים להאמין ולהתקין (במקרה של Windows) את הנוזקה. בל נשכח שמשתמשים שאינם טכניים גם נוטים להתעלם מאזהרות אבטחה, מעדכונים, והם נוטים להריץ קבצים שאיש טכני לא היה מריץ בשום אופן. ה"אופנה" האחרונה שישנה היום (ותוכנות אנטי וירוס רבות לא יודעות להתמודד טוב איתה) היא ה-Ransomware, אפליקציה שמגיעה בשיטות שונות (לא רק באימייל) ומצפינה ברקע את כל הקבצי משתמש בדיסק הקשיח (וגם בשרותי ענן כמו DropBox וכו') ואז נותנת הודעה למשתמש שכל קבציו הוצפנו ועל מנת לפתוח אותם – הוא חייב לשלם. לך תסביר עכשיו למשתמש הקצה שאם אין לו גיבוי (וברוב המקרים אין לו גיבוי) – הוא יצטרך לשלם או שהכל אבוד.

כרוםבוק (או כרומבוקס – במקרה של תחנה נייחת) כפי שציינתי לעיל – דווקא יכול להתאים לאנשים אלו. אין צורך לדאוג לעניין האבטחה כי לא חשוב מה שישלחו למשתמש – זה פשוט לא יכול לרוץ על כרום OS (כרום OS היא מערכת מבוססת לינוקס). אז אין Ransomware ושום אפליקציה שמתחזה לאנטי וירוס לא יכולה להתקין את עצמה. גם מבחינת נזק אי אפשר לעשות הרבה כי במקרה הכי גרוע, אפשר לאפס את המכשיר (מה שנקרא Wash בכרום OS) ולאחר שהמשתמש יזדהה מחדש, כרום OS יוריד את הפרופיל משרתי גוגל ותוך רגעים ספורים הוא יוכל לגלוש מחדש. בנוסף, אם המשתמש ממש זקוק לעזרה מרחוק, ישנו תוסף כרום מובנה שדואג לכל עניין החיבוריות כך שתוכל להתחבר מרחוק ולסייע (במקום להתקין תוכנות צד ג' לשליטה מרחוק).

עתה נסתכל לגבי אפליקציות:

  • אם אתם מחפשים להשתמש ספציפית בסקייפ. יש אפשרות להתקין את אפליקציית האנדרואיד של סקייפ על הכרומבוק ולהשתמש, אולם ההתקנה מצריכה ידע טכני מהצד שלך וזה עדיין לא יציב לגמרי. מהצד השני – מיקרוסופט עובדת כרגע על יישום סקייפ שירוץ דרך הדפדפן ללא צורך בתוספים, כך שהוא גם ירוץ על כרום OS. ישנן אלטרנטיבות כמו Hangouts וישנם גם שרותים מבוססי Web שנותנים צ'אט אודיו/וידאו.
  • אופיס – לגוגל יש Google Docs שנותן למשתמש אפשרות לכתוב מסמכים, גליונות עבודה, מצגות ועוד דברים רבים (ישנו שוק עשיר של תוספים לגוגל Docs), אך גם למיקרוסופט יש פתרונות מבוססים Web שעובדים בצורה מעולה על כרום OS בדפדפן, כך שאם המשתמש צריך להשתמש באופיס -הוא יכול להשתמש בשרותי ה-Web של מיקרוסופט ללא בעיות.
  • תוכנות מסרים מיידיים – אם המשתמש אוהב להשתמש בשרותים כמו WhatsUP או Viber וכו' – הוא יוכל להשתמש בממשקי ה-Web כדי להמשיך לשוחח, לקבל ולשלוח קבצים (כרום OS תומך בכרטיסי SD ובכל המכשירים יש קורא SD מובנה).
  • גיבויים – בכרום OS אין מה לגבות.

מכיוון שישנן לא מעט כרומבוקים/כרומבוקסים בחוץ – כדאי ללכת לפי הכללים הבאים:

  • אם המשתמש מוכן להשקיע במסך חיצוני – כדאי לרכוש כרומבוקס ולא כרומבוק. הם גם יותר קלים לפריקה ולשינוי (זכרון, SSD וכו'). אם המשתמש אוהב לעבוד עם הרבה טאבים פתוחים, כדאי להגדיל את הזכרון ל-4 ג'יגהבייט (זכרון DDR3L). אני ממליץ על ASUS ChromeBox עם מעבד Celeron.
  • אם מחליטים על תצורת נייד – כדאי לקחת את הגירסה של ה-4 ג'יגהבייט.

בישראל עדיין אין מספיק דגמי כרומבוקים מכיוון שהיבואנים לא ממש טרחו לייבא (כי לא היתה דרישה) ולכן כדאי לרכוש את הכרומבוק/כרומבוקס מחו"ל.

לסיכום: כרומבוק/כרומבוקס יכולים להתאים מאוד למשתמשים שאינם בקיאים במחשבים. עקומת הלימוד היא די קטנה אם המשתמש גלש בעבר באינטרנט. אם אתה רוצה להתקין לאחרים כרומבוק ואין לך עדיין, תוכל להרים VM עם כרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS) ולשחק עם זה כדי להכיר על מה מדובר.