אנדרואיד 5.0 (Lollipop)

 

slide02-2200

אנדרואיד 5.0 היא המערכת הפעלה החדשה של גוגל המיועדת לתחום המובייל ומעלה. אנדרואיד 5 באה לענות על צרכים שלא היו בעבר נתמכים (שעונים, רכבים וכו'), יחד עם שיפורים גדולים לכל מה שהיה קיים עד כה. אם נשווה זאת למערכות הפעלה אחרות שעשו קפיצה משמעותית, אז אפשר להשוות זאת כמו הקפיצה מ-Windows 9X ל-NT/2000/XP – הקפיצה שמיקרוסופט רשמית נטשה את כל ה-DOS וה-16 ביט.

גוגל של שנת 2014 שונה מגוגל של 2011 בכל הקשור לאנדרואיד. בעבר גוגל עשתה הכל על מנת שמערכת האנדרואיד שלה תהיה בתוך מכשירים והיא נתנה ליצרנים הסלולרים ולחברות התקשורת יד חופשית לשנות את המערכת כרצונם והתוצאות כמובן בהתאם – מכשירים רבים שאמנם מגיעים עם אנדרואיד, אך מגיעים עם ערימות תוכנות זבל, איטיים ועדכונים שבקושי מגיעים למכשירים (תודות לחברות הסלולר והיצרנים שלא היה להם כל כך רצון לעדכן מכשיר שכבר נמכר). אנדרואיד של 2011 היה "ספגטי" למשתמש הפשוט והמערכת של אפל היתה נראית כמו גן-עדן למשתמש הפשוט, בזמן שהמשתמש הטכני הכבד יכל לבצע שינויים מכאן עד הודעה חדשה. אנדרואיד 3 היה יותר Hack של אנדרואיד 2 בשביל לתמוך בטאבלטים, וגוגל הוציאה את אנדרואיד 4.0 ששם הדברים החלו להסתדר, עם יותר הגיון בהגדרות ואפליקציות שמגיעות עם המכשיר. גוגל המשיכה להוציא תת גרסאות ל-4 כדי לענות על כל מיני צרכים וכדי לתמוך ביותר טכנולוגיות, אך בשנתיים האחרונות, במקביל להוצאת הגרסאות הנ"ל, ישבו בגוגל על אנדרואיד 5.0, הגירסה שבה דברים משתנים מקצה לקצה.

אנדרואיד 5.0, כפי שציינתי לעיל, תומך בשורה של פלטפורמות חדשות שבעבר לא היו קיימים או שהם עברו שיפורים רציניים. כך לדוגמא גוגל הוציאה את Android Wear (שכבר בקרוב יצא לו עדכון גם ל-5.0) שתומך במשקפיים של גוגל, ובשעונים חכמים. אנדרואיד 5.0 גם מגדיר מחדש את הטלויזיה עם Android TV ואת הרכב עם Android Auto. בכל אותם ציודים מערכת ההפעלה היא אותה מערכת הפעלה, אך ממשק המשתמש שונה, הופשט והותאם למימדים של הציוד. אחרי הכל, אנדרואיד שרץ על שעון לא יכול להציג מה שרץ על טלויזיה 50 אינטש בסלון, ומה שרץ בסלון בעייתי לתצוגה על טלפון סלולרי שמוחזק בצורה אנכית והטלויזיה שמציגה בצורה אופקית.

חוויית המשתמש באנדרואיד 5.0 הוחלפה ונכתבה מאפס. היא נקראת Material Design והיא רצה על כל ציוד שיריץ אנדרואיד 5. בחוויית המשתמש הזו, הגרפיקה דינמית לחלוטין. כאשר אתה לוחץ על משהו, אתה רואה את הלחיצה, אתה רואה איך הלחיצה מגיבה והאנימציה מסייעת בזרימת חוויית המשתמש, החל מבחירת אפליקציה, דרך הקשה של טקסט, גרירה מצידי המסך מחשיכה חלקים מסויימים על מנת לאפשר למשתמש להתרכז בחלק החדש, הודעות חשובות מופיעות במלואן בחלק העליון של המסך ולא חשוב איזו אפליקציה אתה מריץ, כך שתוכל להגיב מבלי לצאת מהאפליקציה ועוד, ומכיוון שכל ה-Material Design רץ על המעבד הגרפי, המכשיר שלך מגיב יותר מהר, וקל יותר לנווט ולעשות דברים. הנה הדגמה קצרה איך זה נראה:

nexus2cee_Screenshot_2014-10-17-11-30-31אם רכשת מכשיר חדש עם אנדרואיד 5 או ששדרגת (עם wipe) לאנדרואיד 5, תוכל לראות את ה-Material Design כבר לאחר אנימציית ה-Boot. זה מתחיל בדברים פשוטים כמו במכשיר חדש – הגדרות של יבוא הפרטים שלך, אנשי קשר, אפליקציות וכו' (לחץ על התמונות להגדלה). מעתה באנדרואיד 5 אם המכשיר הישן והחדש תומכים ב-NFC, כל מה שתצטרך הוא פשוט להצמיד לרגע מכשיר למכשיר בגב, ואנדרואיד יעשה את השאר. אין NFC? אל דאגה, גוגל יכול לעשות את אותם דברים גם דרך Bluetooth. 

nexus2cee_1_thumb10אבטחה: באנדרואיד 5 גוגל מפעילה בברירת המחדל הצפנה של המכשיר שלך, כך שמהרגע הראשון הכל מוצפן, אבל גוגל לא עוצרת כאן. גוגל ממליצה למשתמש להפעיל אותנטיקציה דו שלבית, כך שאם מישהו ינסה לפרוץ לחשבונך או להיכנס אליו ממכשיר/מחשב שאינו שלך, אתה תקבל הודעה על כך. עוד פונקציה מועילה מאוד שגוגל הוסיפה היא חסימת האפשרות לאפס את המכשיר – אלא אם יש למאפס המכשיר את הסיסמא שלך, כך שאם מישהו גונב את מכשירך, הוא לא יכול לאפס אותו ולמכור אותו, אולם מצד שני אם אבד מכשירך ומצאת אותו, תוכל להמשיך להשתמש בו ללא צורך באיפוס, שחזור וכו'. אגב, את מכשירכם אתם יכולים למצוא דרך גוגל ולנעול אותו כבר היום באתר הזה של גוגל ולגרום למכשיר לצלצל, לנעול או למחוק אותו.

הודעות (Notifications): מעתה תוכלו לראות את ההודעות שלכם גם ממסך הנעילה (כן, כמו באייפון/אייפד), אבל שוב – גוגל לקחו את זה צעד קדימה, ומעתה כשתלחצו לחיצה ארוכה, תוכלו לראות מי האפליקציה שיצרה את ההודעה. מאוד יעיל כשאתם מקבלים פרסומות בהודעות ולא יודעים מי האפליקציה שיצרה את ההודעה, כך שתוכלו ללחוץ לחיצה ארוכה, לראות את שם האפליקציה (והאייקון שלה) ולהחליט אם להעיף אותה ממכשירכם. פונקציונאליות חדשה שהתווספה – האפשרות לא לקבל הודעות שאינן חשובות לכם בזמן שאתם בישיבה או עסוקים בפעילות ואינכם מעוניינים שיפריעו לכם.

recents_screenגם מסך ה-Recents (אפליקציות אחרונות שרצו) עודכן, כך שמעתה ניתן ללחוץ על הכפתור הימני למטה (מכשירי סמסונג – לחיצה ארוכה על כפתור ה-HOME) ולקבל ערימת כרטיסיות של כל האפליקציות שאתם מריצים כעת, לגלול ביניהם ולבחור לאן אתם רוצים לחזור (יעיל מאוד כשרוצים להעתיק תוכן טקסטואלי ממסך אחד לאחר), ומעתה ניתן גם לסגור את כולם בלחיצה אחת. גם הטאבים מהדפדפן יופיעו כל אחד ככרטיסיה נפרדת ובנוסף גם שורת החיפוש נוספה למעלה (לא מופיעה בתמונה מימין). אגב, בניגוד לעבר, אם עשיתם Reboot למכשיר, ההיסטוריה תחזור בדיוק לאותו מצב מלפני ה-Reboot. נקודה שרבים טועים בה: אלו אפליקציות שרצו במכשיר, זה לא אומר שהם רצים כרגע.

מעוניינים לשתף תוכן/דף/לינק? אנדרואיד נותן שיתוף בצורה מעולה, אך בעבר היתה בעיה שרשימת האפשרויות שיתוף היתה מסודרת לפי ABC, והיית צריך לגלול בכל פעם כדי למצוא את אפליקציית השיתוף המועדפת עליך. לא עוד. מעתה הרשימה תהיה מסודרת לפי השימוש שלך, כך שאם אתה משתף הרבה דרך כפתור הפייסבוק, הוא יופיע ראשון ואחריו יופיעו אפשרויות השיתוף לפי מה שהשתמשת יותר בעבר.

ביצועים: אנדרואיד 5 נוטש בצורה רשמית את Dalvik (ה-JVM שמריץ אפליקציות אנדרואיד במכשיר) ועובר ל-ART 2.0 כברירת מחדל, מה שאומר שברגע שעדכנתם את מכשירכם לאנדרואיד 5, צפו לביצועים כפולים במהירות הרצת האפליקציות שלכם (בין פי 2 לפי 2.5 לפי גוגל) על אותו מכשיר. החסרון הגדול הוא תאימות של אפליקציות – לא כל האפליקציות יודעות לרוץ תחת ART 2, במיוחד אפליקציות שדורשות root כמו Titanium Backup (במקרה של האפליקציה הנ"ל – יש לה כבר גירסה שתומכת ב-ART), לכן אם אתם מחליטים לשדרג והמכשיר שלכם עבר root, בצעו גיבוי מלא או דרך Titanium Backup או דרך CWM/TWRP ברמת ROM.

byod_lead_image-100373897-primary.idgeכיף עם אנדרואיד, אבל מה עם עבודה? בגוגל 5 תוכל להגדיר מספר משתמשים שונים כשלכל אחד מהם חשבון שונה עם מאפיינים שונים, וגוגל הוסיפו את Android for Work, מה שמאפשר למחלקת ה-IT בחברה להכניס למכשירים אפליקציות שהעובד/מנהל צריך בקלות, עם הצפנת הנתונים ואבטחה של KNOX (גם למכשירים שאינם מיוצרים ע"י סמסונג). מעתה גם ניתן יותר בקלות לנהל את המכשירים, לאפס, למחוק או להטעין את האפליקציות מחדש ואין צורך בשינויים/טלאים למערכת ההפעלה – הכל כבר בתוך אנדרואיד 5.

נחזור לכיף: באנדרואיד 5 כל תשתית הצילום שונתה ומעתה ניתן לקבוע הרבה יותר פרמטרים מבלי לסמוך על הצילום האוטומטי וה"חכם" של המצלמה. אפליקציות חדשות שידעו לנצל את ה-API החדש (Camera2) עדיין לא יצאו ורוב האפליקציות צילום שמגיעות עם המכשירים של חברות כמו סוני, LG וסמסונג – מתעלמים לחלוטין מה-API הקודם של גוגל, כך שסביר להניח שעדכון חדש למכשירכם שיצא – ידע לתמוך ב-API החדש או יאפשר לכל הפחות לאפליקציות לדבר בצורה "יותר חופשית" עם חומרת המצלמה.

עדכונים: עדיין התמונה אינה מלאה, אולם לפי מה שנראה כרגע, חברת SONY תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל מכשירי ה-Z, מוטורולה תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל המכשירים שיצאו בשנתיים האחרונות, וסמסונג תשחרר עדכון לסידרת Note 2,3,4 וסידרת S-4 ומעלה (הם עדיין לא הוציאו הודעה רשמית, זה מה ששמעתי מאחד מהמהנדסים שם). חברות אחרות עדיין לא הודיעו על מדיניות עדכון לאנדרואיד 5 וסביר להניח שנשמע בימים הקרובים (למעוניינים, אני מפרסם עדכונים בדף הפייסבוק שלי). מכשירי נקסוס יקבלו כולם (כולל נקסוס 4 ונקסוס 7 ו-10 הישנים) עדכון לאנדרואיד 5.

וכרגיל, במסגרת המסורת של גוגל, כשיוצא אנדרואיד חדש, יוצאים מכשירים חדשים, אסקור אותם בקצרה:

  • נקסוס 6 – מפלצת של פאבלט. מסך 5.92 אינטש, רזולוציית 2560X1440, מעבד Snapdragon 805, כ-2 ג'יגה זכרון, מצלמה 13 מגהפיקסל שיודעת לצלם גם וידאו ברזולוציית 4K, סוללת 3220 מיליאמפר, טעינה אלחוטית, וזכרון 32/64 ג'יגהבייט (אין אפשרות להכניס כרטיס מיקרו SD, לפי המסורת של גוגל). מכשיר חייתי ומפלצתי, מתאים לבעלי ידיים גדולות. סקירות עדיין לא יצאו על המכשיר, כשיצאו – אפרסם קישור. מחיר לא זול – $679, אך יותר זול מ-Note-4. הוא ימכר בארץ בסוף השנה.
  • נקסוס 9 – בגוגל החליטו הפעם ליישר קו עם אפל ולהוציא טאבלט עם מסך באספקט 4:3 (אין לי מושג ירוק מדוע). מדובר על הטאבלט הראשון שמבוסס אנדרואיד ושהוא 64 ביט ורץ על מעבד Tegra-K של nVidia. מבחינת ביצועים – חיה רעה! במבחן GeekBench שפורסם לאחרונה, התברר שהמכשיר "מרביץ" לכל מכשיר אחר בשוק כולל מחשבים ישנים והוא משתווה למק-פרו משנת 2012! לא רע לטאבלט! יש לו 2 ג'יגה זכרון, מסך IPS, ואחסון 32/64. מחיר – די זול – 399$.
  • נקסוס Player – ושוב גוגל משתפים פעולה עם ASUS והפעם הם מוציאים מכשיר שמיועד לחיבור לטלויזיה שלך. תוכל לצפות בו בסדרות האהובות עליך (לתושבי ארה"ב או לכאלו שיש להם מנוי ל-unblock-us/Unotelly מישראל), להריץ משחקים (ג'ויסטיק למכשיר נמכר בנפרד), ויש לו גם את כל הפונקציונאליות של ChromeCast – כך שתוכל להזרים אליו וידאו ישירות מהמחשב/טאבלט/טלפון שלך. מדובר על מכשיר עם מעבד ATOM מרובע ליבות, 1 ג'יגה זכרון, 8 ג'יגה אחסון, ומעבד גרפי PowerVR שנמצא גם באייפד האחרונים (לא אלו שהוכרזו השבוע) כך שמבחינת משחקים – סביר להניח שמדובר במשהו לא רע. מחיר – 99$, כך שאם אתם חושבים לקנות או להחליף סטרימר – חכו למכשיר זה (הוא גם ימכר בארץ בסוף השנה).

אנדרואיד 5 זו ה"מהפכה" של גוגל בכל מובן אפשרי. גוגל נותנת כאן כלים חדשים ו-5000 API חדשים/משופרים למתכנתים לכתוב אפליקציות והיא פותחת אפיקים חדשים שלמתחרים עדיין אין שום תשובה אליהם (אהלן מיקרוסופט). אנדרואיד הולך וגודל ונכנס גם לעסקים ויותר ויותר לשימושים רציניים. גוגל עדיין עובדת על הכנסת אפליקציות אנדרואיד שיפעלו דרך הדפדפן וכרום OS, וגם כרום OS (יחד עם כרומבוקים) קיבל לאחרונה תוכנית חדשה לחברות אשר מאפשרת סוף סוף אפשרות להכניס כרומבוקים ולאפשר אותנטיקציה ודברים נוספים עם Active Directory, אינטגרציה עם Citrix וכו'. כמה זמן יקח עד שלרוב המשתמשי אנדרואיד תהיה גירסה 5? שאלה טובה. יקח זמן אבל הרבה פחות מבעבר, במיוחד שגוגל דוחקת בחברות לשחרר עדכונים ולאפשר למשתמשים לקבל מהמכשירים שלהם יותר.

כמה מילים על אחסון גיבוי בענן (חלק 2/2)

בחלק הראשון של המאמר הסברתי בקצרה על אחסון גיבוי בענן, מדוע הפתרונות שבישראל אינם מומלצים ומה הפתרונות שכן מומלצים – המבוססים על טכנולוגיית S3 שאותה המציאה אמזון.

מהו אותו S3 של אמזון? S3 הם ראשי תיבות של 3 S (כלומר: Simple Storage Solution). אמזון עצמה לא מרחיבה בפירוט איך זה בנוי, אך מתחרים שהצליחו לעשות Reverse Engineering לטכנולוגיה, מדברים על כך שמדובר במערכת אחסון שמשתמשת מצד אחד בדיסקים זולים, אך מצד שני, הגיבוי עצמו נמצא במספר ארונות שונים בצורה משוכפלת מספר פעמים. השרידות של S3 היא מדהימה – 99.999999999% עם זמינות של 99.99%, כך שהסיכוי שהתוכן שתעלה יעלם עקב תקלת דיסק/בקר – הוא אפסי.

באחוסן רגיל כשאתה מבקש שיוסיפו לך אחסון, בד"כ מוסיפים לך דיסק קשיח וירטואלי שבנוי על איזו מערכת SAN כלשהי או מערכת אחרת שאותו ספק אחסון משתמש בה (הספקים הגדולים משתמשים בדברים שהם in house – ולאו דווקא פתרונות כמו Netapp, EMC וכו') וגם אחסון זה משוכפל עם שרידות של 99.999%. החסרון שלו לעומת זאת הוא המחיר – 10 סנט לג'יגה בייט אם זה מאוחסן על SSD או 5 סנט אם זה מאוחסן על דיסק מכני. אחסון זה אינו גודל אוטומטית ויש צורך לבצע תהליך מיגרציה כשעוברים בין דיסקים (אפשר כמובן לעקוף ופשוט לבצע Linking ברמת File system אבל זה לא פתרון מומלץ כל כך …)

S3 לעומת זאת – זו חיה אחרת לגמרי.

מערכת S3 היא מערכת שמורכבת בראש משמות של "דליים" (Buckets) כאשר בתוך כל דלי אתה יכול "לשפוך" כמות בלתי מוגבלת של קבצים, החל מקובץ קטן של 1 בייט (אם כי הוא יתפוס בעצם 3 קילובייט כי 2 קילובייט נוספים הולכים על Meta Data), ועד לקבצים בגודל 5 טרהבייט פר קובץ.

מבחינת אבטחה – לכל אובייקט אתה יכול להגדיר ACL (כלומר Access Control List), ואותו ACL יכול להשפיע על הקובץ או על קבצים אחרים או על כל הדלי. אם אתה משתמש במספר חשבונות ב-AWS של אמזון (או Cloud Platform של גוגל) עם IAM, תוכל להגדיר את המשתמשים המתחברים לפלטפורמה כקבוצות ולהחיל הרשאות לקבצים ב-S3 שהם יכולים לגשת ו/או לדלי שהם יכולים לגשת.

אחד הדברים המעניינים ב-S3 זו העובדה שאין מערכת קבצים ב-S3. הכלים של ה-S3 יכולים "להבין" שהכנסת קבצים, אבל הרשאות ברמת File System או דברים כמו תיקיות, Links – פשוט לא קיימים ובשביל שהם יהיו קיימים, יש צורך לבחור במימוש שאתה מעוניין על ה-S3.

מימוש כזה כמובן יכול להתבצע ע"י המפתחים בחברה שלך שיכולים להחליט שסוג X יהיה בעצם Directory וכו' אבל זהו ממש קנייני משלכם.

בגוגל לדוגמא ישנו כלי שניתן על ידיהם שנקרא gsutil. כלי זה יודע להעלות ולהוריד קבצים באופן מאוד יעיל והוא בין הכלים היחידים שיודע לקחת קובץ, לפצל אותו למספר חלקים כדי שניתן להעלות אותו/להוריד אותו במהירות ובסופו של דבר יהיה קובץ יחיד, וכך גם להעלות/להוריד קבצים רבים במכה אחת.

שימו לב: ישנם מימושים שונים למשהו כמו File System על S3 ופתרונות מתחרים מגוגל ומיקרוסופט. במקרה של ה-gsutil של גוגל לדוגמא, אין לי צורך ליצור מחיצות עם פקודה, מספיק שאכניס לוכסן קדמי (/) והוא ידע שמדובר בתיקיה, כך שאם אני מעלה קובץ בשם my-docs/cv.doc, הוא יצור "תיקיה" בשם my-docs ובתוכה ישים את הקובץ cv.doc אבל שימוש במימוש אחר יראה את my-docs כקובץ ולא כתיקיה, כך שלא אוכל להיכנס לתוך my-docs ולכן חשוב מאוד לבחור מערכת מימוש מתאימה.

להלן מספר צורות מימוש:

  • מערכת gsutil – היא אינה מאפשרת לעשות mount ל-bucket אך היא מתאימה להורדה ולהעלאה של קבצים מתוך כל סקריפט שתכתוב ללא צורך בהרשאות root
  • מערכת s3fs – מערכת זו מאפשרת ליצור משהו קרוב ל-file system לינוקסי אך אין לינקים, ואין משתמשים. אפשר להגדיר את s3fs לאפשר לאחרים לקרוא/לכתוב/למחוק/לשנות עם אופציית allow_others, אך לא ברמה של משתמשים בודדים/קבוצות שונות.
  • מערכת s3ql – זו המערכת שנותנת לך תוצאות הכי קרובות לדיסק פיזי מבחינת הרשאות כתיבה ו-file system רגיל עם כל האפשרויות. יחד עם זאת, אם מתנתק הקשר בין השרת שלך ל-S3, תצטרך לבצע fsck ל"דלי" בדיוק כמו שמתנתק דיסק פיזי מהמכונה. הוא גם מהיר מאוד מבחינת ביצועים.

מי משתמש ב-S3? חברות רבות ופרוייקטים רבים, החל מ-Apache Hadoop וחברות כמו Dropbox, Tumblr, Pinterest, wikihow ועוד רבים אחרים.

יתרון נוסף מחוץ לעניין של אחסון גיבויים, הוא האפשרות לאכסן אתרים סטטיים, כך שאם אתה בונה מיני אתר פרומו למוצר מסויים, אתה יכול להמיר אותו ל-HTML סטטי ולאחסן אותו בדלי ב-S3 ולאפשר שיתוף פתוח שלו, ללא צורך בשרת Web כלשהו, מכיוון שאובייקטים ב-S3 נגישים דרך HTTP ללא בעיה ובצורה טבעית.

S3 עם כל יתרונותיו אינו מתאים לדברים אחרים כמו לארח עליו אתרים דינמיים, או להשתמש בו כדיסק מהיר. מהירות זה לא הצד החזק של S3 בשום מקרה.

לסיכום: S3 של אמזון (או Cloud Storage של גוגל או Azure Blob Storage של מיקרוסופט) מציעים את אותו דבר: אחסון בלתי מוגבל כשהתשלום בפועל הוא על האחסון שאתה משתמש בו (פר ג'יגהבייט – 0.26 סנט בגוגל, 0.3 באמזון) + עלות תעבורת הורדה (תעבורת Upload היא בחינם). מכיוון שהתקשורת בארץ אל חו"ל היא יקרה ואיטית, מומלץ להעלות הקבצים בלילה או אם מדובר בג'יגהבייטים – בסופ"ש. מכיוון שמדובר עם אחסון בעל שרידות יוצאת דופן, אפשר להיות רגועים מהחשש שהחומר גיבוי ימחק. מבחינת השימוש עצמו ב-S3 – כל סקריפט פשוט יכול להעלות את הגיבוי וכלי גיבוי ל-Enterprise כמו Netbackup כבר כוללים תמיכה ל-S3. למען השקט ניתן כמובן להצפין את הקבצים טרם שליחתם.

מיקרוסופט מציגים: ריקוד תימני עם חלונות 10

מיקרוסופט הציגה אתמול את Windows 10 ("חלונות 10") עם דגש על לקוחות ה-Enterprise, היכן שהיא מרוויחה את רוב הכספים.

למי שמעוניין לצפות בוידאו ההכרזה – הנה הוא לפניכם:

 

צפיתי בהדגמות, קראתי סקירות ודעות של כתבים שונים, ואני רוצה לאמר מספר מילים.

אין ספק שמיקרוסופט ביצעה כאן "צעד תימני" – צעידה קדימה מבחינת איחוד פלטפורמות, אבל הליכה לאחור מבחינת תפריט Start ועוד מספר דברים. הסיבה להחזרת תפריט ה-Start ידועה:השינוי בין חלונות 7 ל-8 היה שינוי ענקי שלקוחות עסקיים רבים לא ידעו איך "לאכול" אותו. תפריט ה-Start שליווה את Windows עוד  מימי ה-Windows 95 (וה-NT 4.0) נעלם לחלוטין. אנשים ראו אייקון למטה מצד שמאל, לחצו וחשבו שיקבלו תפריט ובמקום זה הם קיבלו מסך עם אייקונים ענקיים ורק מהסתכלות קרובה היה ניתן למצוא אייקון קטן של חץ למטה שלחיצה עליו היתה נותנת את האייקונים של התוכנות ב"ערימה" מבהילה. היה כמובן ניתן להתחיל לכתוב את שם האפליקציה ולקבל מצד ימין את תוצאות החיפוש במחשב, אבל נוח – זה לא היה. גם עניין ה-Charms למיניהם לא היה ברור להרבה אנשים, במיוחד לאלו שהתקינו על ה-PC שלהם ואין להם מסך מגע – תגרור את העכבר לצד ימין למטה ותקווה שזה יופיע, וזה גם יופיע לך בדיוק בזמן שתלחץ על האייקונים ליד השעון לפעמים.

ישנו גם העניין של אפליקציות מה שנקרא בעבר "מטרו" – אפליקציות על מסך מלא. היכן הכפתורים להקטין את האפליקציה? למזער? ומה אני עושה שיש לי שיחת סקייפ ואני במצב Desktop? רבים תהו מדוע צריך לעבור ממצב של אפליקציה בחלון לאפליקציה במסך מלא, והרעיון של "חצי חצי" (להראות 2 אפליקציות על מסך) לא ממש תפס. גם מצב הדסקטופ על מסכי מגע לא כל כך תפס, במיוחד כשהחלק העליון של חלונות אפליקציה היה צר והיה מאתגר מבחינת אצבעות לתפוס ולגרור, לסגור, למזער וכו'.

כתוצאה מכל הפיאסקו הזה, חברות המוכרות מחשבים ל-Enterprise חזרו להציע ללקוחות חלונות 7 כאופציה ברכישה, ו-HP לקחה החלטה רצינית להציע שורת מחשבים לעסקים רק עם חלונות 7, גם DELL ושאר יצרניות העתיקו את ההחלטה וגם הם הציעו אותו דבר. במיקרוסופט החלו לראות שיותר ויותר לקוחות או שרוכשים מחשבים עם Windows 7 או שלא משדרגים בכלל ונשארים עם רשיונות של 7.

השינויים שמיקרוסופט ביצעו בחלונות 10 מהווים שיפור משמעותי לעומת המצב ב-8. סוף סוף אפשר להקטין את האפליקציות שתפסו מסך מלא ועתה גם ניתן (אם האפליקציה תומכת בכך) לשנות את גודל האפליקציה כך שהיא תציג תצוגה שונה – העתקה בוטה מה-Touchwiz שקיים במכשירי הגלקסי S4 ומכשירי ה-Note של סמסונג. מיקרוסופט הוסיפו גם דסקטופים נוספים, כמו שקיים במק ולינוקס כבר שנים רבות (מי יודע, אולי הם יעתיקו את הרעיון של KIO Slaves מ-KDE בהמשך..)

במיקרוסופט החליטו שהם מאחדים את הממשק של Windows 10 כך שהוא יקבל 2 צורות – הקלאסי שקיים ב-7 + Tiles (כשיש עכבר ומקלדת) ומצב כמו שקיים ב-8 (פלוס מספר שינויים) כשמדובר במכשיר עם מסך מגע בלבד. למפתחים דווקא לא הולכים להיות חיים יותר קלים, והם עדיין יצטרכו לפתח מספר Layouts לגודלי מסך שונים ולמעבדים שונים. מזכיר משהו? כן, פיתוח אפליקציות לאנדרואיד. (אם כי כמובן כל מפתח Windows יוכל לציין שהכלים שמיקרוסופט נותנים הם הרבה יותר טובים ממה שגוגל נותנת).

האם אסטרטגיה זו תצליח? סביר להניח שכן וכפי הנראה חלונות 10 יצליח להעביר משתמשי חלונות 7 ומטה רבים – לחלונות 10.

אין ספק שמיקרוסופט תצטרך GUI חדש בהמשך הדרך (ואולי פחות להעתיק את אנדרואיד? (כמו … כפתור "אחורה" בחלונות 10 במצב טאבלט?)), אבל מיקרוסופט תצטרך לחשוב איך לשנות מבלי לעצבן את המשתמשים הקיימים שאינם טכניים מיקרוסופט החליטה לאחרונה שהם ישחררו כל שנה-שנתיים גירסת Windows והם יכולים בהחלט לשפר, אבל עדיף להשאיר גם מצב "7 קלאסי" או משהו קרוב לכך למשתמשים שעדיין מעוניינים בתפריט ההתחל וכו'.

כמה מילים על אחסון גיבוי בענן (חלק 1/2)

הערת עריכה
הטקסט במאמר זה מדבר אך ורק על אחסון גיבוי ולא על שרות גיבוי

cloud backup

לרבים מאיתנו יש כל מיני תכנים שנמצאים על שרתים שונים. לחלק יש אולי שרת קטן שמתארח כ-VPS אצל ספק כלשהו, לחלק אחר יש אתרים קטנים (בלוג, אולי אתר קידום עצמי), ואחד הדברים הכי חשובים שאנחנו צריכים לדברים אלו – הם גיבויים. אחרי הכל – שרתים נפרצים, חברות נופלות, דיסקים נדפקים ושאר צרות מתרחשות, והגיבוי – זה הדבר שיכול להציל אותנו.

יתרון גדול שיש בימים אלו לתחרות – הוא המחיר הנמוך שאתה יכול להשיג אחסון לגבות את התוכן שלך. גוגל, לדוגמא, מציעה תמורת 10$ לחודש – 1 טרהבייט אחסון (במסגרת Google Drive). גם מיקרוסופט, Dropbox ואחרים חתכו מחירים וניתן לראות טבלה מעודכנת כאן.

כל אותן חברות מציעות Client ידידותי למשתמש שברגע שאתה מתקין, הוא מיד מתחיל להעתיק את כל התמונות, מסמכים ומוסיקה שלך לענן ולבצע בעצם סינכרון. כך הן מנסות "לנעול" את המשתמש (במיוחד מיקרוסופט עם Windows 8 ו-OneDrive). עוד לא הגענו לשלב שבו שרות אחת חוסם שרות מתחרה על אותו מחשב, אבל אני לא אתפלא אם זה יצוץ "במקרה" בעתיד. (הערה: בשרות הזה אני בהחלט ממליץ להשתמש כדי לגבות דברים אישיים שלך כמו מסמכים, תמונות, מוסיקה, ותכנים אישיים שנמצאים ב-My Documents שלך. המאמר כלל אינו מכוון לאחסון גיבויים כאלו או בשיטה שאותם שרותים משתמשים).

בלינוקס המצב מעט שונה: ישנן אפליקציות להתחבר לכל אותם שרותי ענן, אך אותן אפליקציות (למעט מעטות מהן) אינן מנסות לסנכרן את הנתונים שלך אלא בסך הכל לתת לך "כונן" נוסף שאליו תוכל לזרוק קבצים ותיקיות.

הפתרונות הנ"ל נוחים, בתור התחלה, אולם כאשר הגיבוי שלך שוקל יותר מכמה מאות מגהבייט ונע לכיוון הג'יגהבייט פר גיבוי, חבילות החינם לא יעזרו הרבה (במיוחד שחברות מסויימות נותנות כמות גדולה של אחסון בחינם – אך רק לשנתיים. אחרי שנתיים – תשלם על כל האחסון).

מנסיוני, אני דווקא מציע לבצע גיבויים לא לאחסונים הללו, אלא לאחסון היותר "עסקי" – גיבוי בענן  בטכנולוגיה כמו S3 של אמזון או Cloud Storage של גוגל או Azure Block Blob Storage של מיקרוסופט (הם כולם אותה טכנולוגיה), וזאת ממספר סיבות:

  1. מבחינת מחירים – אינך משלם מחיר FIXED לאחסון שאתה לא משתמש ברובו אלא הינך משלם רק על מה שאתה משתמש בפועל.
  2. ישנם הרבה יותר כלים מקצועיים לגיבוי גם ב-Windows וגם ב-Linux/BSD לאחסונים אלו
  3. אתה יכול לאחסן עם אותו כלי גיבוי (לפחות בלינוקס) לשרותים שונים ולאזורים גיאוגרפיים שונים, אם לדוגמא אינך רוצה לאחסן באזור של הדוד סם
  4. באחסון כמו Cloud Storage של גוגל, ניתן לקבל קישור ישיר פשוט (שלא עובר דרך JS כדי להסתיר את המקור) של הקובץ. כך לדוגמא ניתן לשתף קישור של קובץ ISO וניתן אפילו לעשות Boot ב-IPMI עם קישור כזה (תאר לעצמך מצב שאתה צריך ISO דחוף עכשיו כדי להפעיל שרת…)
  5. אינך מוגבל בגודל האחסון, כך שסקריפט/אפליקציית גיבוי שלך לא יכשל לפתע רק כי נגמרה לך החבילה.
  6. זה זול. גוגל לדוגמא גובה 0.026$ פר ג'יגהבייט, אמזון גובה 0.030$ פר ג'יגהבייט, ושוב – התשלום באחסון הוא על הכמות שאתה מנצל.
  7. עלויות תעבורה – מכיוון שאנחנו מדברים על גיבויים, אין לנו עלות ממשית על תעבורה כי הכל יוצא מהשרת שלנו אל הענן ועל תעבורה נכנסת – לא משלמים.
  8. שרידות הרבה יותר גבוהה.

כפי שאתם שמים לב, אני מתייחס רק לאחסון גיבוי בענן שנמצא בחו"ל ולא בארץ והסיבה לכך פשוטה: מה שכאן מוצע בארץ הוא שרות שמבחינה טכנית הוא הרבה יותר נחות בהשוואה למה שמוצע בחו"ל. כאן בארץ שמים שרתים ודיסקים עם RAID או קופסת NETAPP, גובים מחירים מטורפים – וזה האחסון שתקבל. מה יקרה אם מחר נופלת התקשורת לאותו Data Center? יבטיחו לך שיש שרידות, אולם כמו שראינו רק לפני חודשים ספורים – הבטחות לחוד ומציאות לחוד. לעומת זאת, כל הטכנולוגיה של S3 מדברת על Multiple Data Center ועל כך שהחומר נמצא במספר מקומות במקביל, ולכן אינני ממליץ על האחסון ה"עסקי" של בזק או ספקים מקומיים אחרים.

בחלק הבא אסביר לגבי אסטרטגיה מומלצת לגבי אחסון גיבוי דרך מערכת לינוקס, מה מומלץ ומה לא.

מפלצות ה-D-SLR

קרדיט תמונה: DPREVIEW

לאחרונה התחלתי לעשות את הצעדים הראשונים שלי במצלמות רפלקס דיגיטליות (D-SLR). אפשר לאמר שאני די "ירוק" כשזה מגיע ל-D-SLR ספציפית, אך יש לי נסיון עם מצלמות יותר נמוכות מסוג ה-Super Zoom למיניהן כמו של קאנון, פנאסוניק ואחרות. אחד היתרונות הכי גדולים של ה-D-SLR זו האפשרות להתפתח הרבה יותר ממצלמות הסופר-זום ש"כולאות" אותך לעדשה מסויימת, פורמט תמונה JPG (רק הדגמים החדשים שהתחילו לצאת לאחרונה החלו לאפשר לצלם גם ב-RAW), ואיכויות תמונה בינוניות עם המון "גרעיניות" (grain). יש עוד חסרונות כמו חיי סוללה די קצרים, מסכים לא כל כך מרשימים וכמובן – אין את כל ה-Accessories שקיימים ואפשר לחבר ל-D-SLR.

במקצועי, אני איש מערכות הפעלה Linux, ובלינוקס – מורכבות זה שם המשחק. רוב העבודה נעשית ע"י מקצוענים דרך ה-Command Line, בלי סביבה גרפית, כי כך הוא עולם היוניקס מאז ומתמיד. ישנן סביבות גרפיות, אך בד"כ כשצריך להקים או לנהל שרתים – הכל נעשה דרך Command Line (שוב, ע"י המקצוענים. אלו שלא ממש מקצועיים – מחפשים להם כל מיני "פאנלים" גרפיים כדי ללחוץ על כפתורים, והתוצאות … בהתאם). מדוע אני טורח לציין זאת? כי בשבילי כלי או מערכת מורכבת היא לא דבר שקשה ללמוד.

רכשתי את ה-Nikon D7001. זו כמובן לא מצלמת D-SLR מה-High End, אין לה זכרון ענק, אין לה חיישן Full Frame ותכונות רבות הן מקוצצות (כדי ש-Nikon יוכלו למכור דגמים עם פונקציונאליות מלאה יותר במחיר גבוה יותר). מה שיש – זה ערימות של כפתורים שצריך ללחוץ כדי לקבל תגובה מסויימת ובחלק מהמקרים – ללחוץ ולסובב חוגה כלשהי. ממש כמו Shift/CTRL./ALT במקלדת. גם מבחינת תפריטים במצלמה, הדברים מסובכים לעילא ולעילא למשתמש שלא הכיר בעבר שום מצלמת D-SLR. שוב, ניתן ללמוד זאת, אבל התחושה היא שמי שבנה את זה הם מהנדסים שמבינים בהנדסת אנוש בערך כמו שהחתולים שלי מבינים. זה כמובן לא רק במצלמה הזו אלא בכל מצלמת D-SLR. לפעמים נדמה לי כי החברות גובות מחיר יותר גבוה ככל שהן מוסיפות כפתורים…

נעזוב לרגע את מצלמות ה-D-SLR ונעבור למה שיש לכולנו בכיס – סמארטפונים.

זה לא סוד שטלפונים בשנות ה-1990-2005 בערך היו מורכבים לתפעול. רוב הציבור לא ידע ממש להפעיל את המכשיר שברשותו חוץ מלהוציא/לקבל שיחות ולשלוח/לקבל SMS. דברים כמו סינכרון ספר כתובות, פגישות, הגדרות שאיבת/דחיפת אימיילים, טעינת שירים וקבצי מדיה אחרים היו מסובכים למשתמשים הפשוטים ורובם פשוט לא עשו זאת כי זה היה מורכב מדי. היכן שכן הדברים בוצעו – במכשירים כמו סידרת E של נוקיה או בלאקברי או Windows Mobile – הדברים נעשו בעזרת התמיכה או אם זה היה טלפון של החברה – דרך מחלקת ה-IT. כתוצאה מכך היה ניתן לראות כל מיני מקרים שאנשים העבירו את ה-SIM שלהם ממכשיר אחד לשני ולפתע כל אנשי הקשר נעלמו (כי בברירת המחדל אותם טלפונים שמרו את זה לזכרון FLASH במכשיר, לא לכרטיס SIM שהיה בין כה מוגבל בכמות האותיות ומספרים פר שם). חברות הוציאו תוכנות עזר ל-PC (זוכרים Nokia PC Suite?) אך כמו כל דבר שנבנה ע"י מהנדסים שלא מבינים הרבה ב-UX, התוכנות האלו במקרים רבים לא הצליחו לעזור הרבה למשתמש הקצה, ולך תסביר לחבר איך לעבור ממצב שבו המכשיר חושף את עצמו כ-USB Storage לעבור למצב USB אחר (כמו במקרים של מכשירי סמסונג).

ב-2005 בערך החלו השמועות שאפל הולכת להוציא טלפון, ובאינטרנט הופיעו כל מיני Mock ups למיניהם. יעברו עוד שנתיים עד שאפל תוציא מכשיר. באותו זמן, בפינלנד, הציגו מהנדסי נוקיה לחברי ההנהלה מכשיר חדש כמעט ללא מקשים עם מגע אצבע (ולא בטכנולוגיית ה-resistive שהשתמשה בציפורן שלך או בסטיילוס), עם 3 כפתורים למטה ומסך שתופס את רוב השטח. במכשיר רצה גירסת לינוקס שנוקיה בנו ושינו (מבוססת Debian) והפעולות היו הרבה יותר פשוטות והכי חשוב – אינטואיטיביות. המכשיר לא תאם לשום מערכת הפעלה אחרת שהיתה לנוקיה באותו זמן (סימביאן סדרות 40 ו-60). ההנהלה השמרנית החליטה שאנשים לא ירצו טלפון שכולו יהיה מסך מגע והפרויקט בוטל. מאוחר יותר הם יחזרו לממשק הגרפי, אך הוא ירוץ תחת המערכות הפעלה הישנות.

שנתיים עברו, אפל הציגו את האייפון, ולהפתעת הנהלת נוקיה וחברות אחרות – אנשים כן רצו מכשיר כזה, גם כשחיבור האינטרנט שלו היה איטי מאוד (2G בדגם הראשון והשני), עם בעיות קליטה ושלל בעיות נוספות. אפל מכרה מיליוני מכשירים, גוגל הצטרפה לחגיגה עם שלל חברות יצרניות מכשירים, וכיום נוקיה כפי שהיתה כבר אינה קיימת. כיום היא חטיבה של מיקרוסופט, ומיקרוסופט מוצאת את עצמה כיצרנית כמעט בודדה ביצור מכשירי ה-Windows Phone. רק בשבוע שעבר הודיע אחד היצרנים הגדולים ביותר בסין (Huawei) כי מבחינתם יצור מכשירים מבוססי Windows Phone הסתיים. הם מעתה רק עם אנדרואיד, וגם תוכניות שהיו להם להשתמש במערכת של סמסונג (Tizen) – ירדו מהשולחן.

כיום הטלפונים החכמים הרבה יותר קלים לשימוש מכל מכשיר שהיה בשוק מלפני שנים ספורות. אנדרואיד היה בהתחלה גם טלפון מורכב מאוד לשימוש אך החל בגירסה 4.0 גוגל שינתה את ההגדרות והממשק כך שיהיה הרבה יותר קל לשימוש, כך שהיום אפשר לראות אנשים שאין להם ממש הבנה במחשבים מתקינים אפליקציות ומשנים הגדרות מבלי "לפחד" או להסתבך כבעבר. זה עדיין לא הדבר הכי קל – אך נעשתה כברת דרך ארוכה להקל על המשתמשי קצה.

נחזור למצלמות ה-D-SLR.

כפתורים במיקומים מוזרים, חוגות שינוי פונקציה, חוגות תת-שינוי פונקציה, מסכים עם טכנולוגיה ישנה, חוסר זכרון RAM וכו' – אלו תופעות שקיימות גם במצלמות High End מאוד יוקרתיות ואלו דברים שכיום נראים ארכאיים. את רוב הכפתורים והחוגות ניתן להעיף ולשלב את הפונקציונאליות במסך עצמו בתפריטים אינטואיטיביים. אחרי הכל, אם אתה רוצה לעבור למצב שליטה בצמצם (Ev) או בתריס (Shutter), אתה צריך תפריטים שחלקם זהים וחלקם שונים, מדוע לא לאחד מה שצריך עם פונקציות נפרדות בהמשך האיחוד? או לדוגמא המסך שגם בדגמים הכי גבוהים של מצלמות ה-D-SLR הוא LCD די פשוט, לא IPS ובוודאי שלא AMOLED או בכלל OLED. השתיים האחרונים יכולים לחסוך חיי סוללה, אפשר לראות היטב גם בתאורת יום ללא הזדקקות למוניטור חיצוני. צמצום כל המנגנוני הכפתורים יכול גם לאפשר הכנסת סוללות יותר גדולות כך שלא יהיה צורך כל כך ב-Grip שמן כשאתה מצלם ביום צילומים בחוץ.

גם מבחינת המעבדים של המצלמות, הגיע הזמן לשינוים. ניקון לדוגמא מתפארת ב-Expeed שלה וכמה דברים הוא יכול לעשות ובמהירות. קאנון כמובן לא נשארת מאחור והיא מתגאה במעבדי ה-DIGIC שלה, אך עם כל הכבוד למעבדים אלו, מעבדים כמו Snapdragon 600 או מעבד A7 או Tegra-4 (כלומר לא המעבדים האחרונים) הרבה יותר חזקים ממה שיש גם במצלמת ה-D-SLR הכי יקרה, והמגבלה היחידה עד כה היתה ב-API של מערכות ההפעלה הסלולריות. קצת בשביל הפרופורציה: מכשיר אייפון 6 יכול לצלם כיום 240 פריימים לשניה וידאו ב-1080P. נקסוס 7 עם האנדרואיד החדש יכול לצלם 30 פריימרים RAW לשניה ברזולוציה של יותר מ-4K (כ-8 מגהפיקסל). תשוו את זה ל-60 פריימים ב-1080P שהמצלמה הכי חזקה של קאנון מצלמת. כמובן שהאיכות D-SLR תהיה הרבה יותר גבוהה מכל סמארטפון בגלל כל המכניקה, עדשות, גודל חיישן וכו'. גם מבחינת צילום תמונות ב"התפרצות" – הכמות היא יחסית זעירה (15 ב-RAW במצלמות קצה גבוה) למרות שליצרניות יעלה משהו כמו $20 כדי להוסיף 4 ג'יגהבייט RAM כדי לאפשר לצלם 30 פריימים, אבל הן מסרבות להכניס זאת.

עכשיו נסו לדמיין מה היה קורה אם היינו מכניסים סמארטפון לתוך מצלמת D-SLR…

כל יצרני מצלמות ה-D-SLR, סופר-זום, P&S יודעות שהן צריכות שינוי רציני והן עושות צעדים מהוססים מאוד, לא שיש להן הרבה ברירות. בשנתיים האחרונות נכנסה יצרנית אחת מאוד עקשנית לשוק מצלמות ה-Super Zoom, אותה יצרנית שידועה בכך שהיא מחסלת תחרות רצינית. בטח שמעתם עליה, סמסונג. הם התחילו להוציא מצלמות, כאשר האחרונה שבהם היא המצלמה מימין (שגם נמכרת בארץ ביבוא רשמי של סמסונג), ה-Galaxy K Zoom. מצד אחד יש לה זום אופטי X10, היא יכולה לצלם 1080P ב-60 פריימים לשניה, אבל כפי שאתם יכולים לקרוא בסקירה – חיי הסוללה שלה חלשים והתוצאות צילום שלה בסטילס – לא אחידות. מה שסמסונג כן עושה ואחרים לא עושים – הוא להוציא מכשירים חדשים כל מספר חודשים עם שיפורים בהשוואה לדור הקודם – עד שזה יתפוס. כך הם עשו עם ה-Note (שכולם בהתחלה צחקו עליו), וכך הם עושים עם מצלמת טלפון (שהיא הרבה יותר מצלמה מטלפון). התשובה של ניקון לדוגמא, היא ה-CoolPix S800c שגם היא מבוססת אנדרואיד, וכפי שניתן לקרוא כאן, זו לא מצלמה שהייתם רוצים לקנות לאחד מבני המשפחה – גם איכות התמונה לא משהו, גם גירסת האנדרואיד איטית, והסוללה נגמרת במהירות.

השאלה עכשיו הן מה אותן חברות יעשו..

אפל, לדוגמא, מאוד מעוניינת בשוק ה-Low End של ה-D-SLR בתור התחלה. כפי שאנו יודעים, אחד הדברים שיש ב-D-SLR (או כל SLR) זה האפשרות להחליף עדשות, אז איך בדיוק תחליף עדשה באייפון? או, בשביל זה אפל הוציאה פטנט על חיבור עדשות חיצוניות. חיבור כמובן לא יספיק אם יש לך חיישן פיצי מסכן בהשוואה ל-D-SLR מקצועי, אבל תסמכו על אפל שהם ישנו את החיישן ודברים אחרים, ואם אפל שם – אז תהיו בטוחים שגם סמסונג עובדים על כך. אחרי הכל, יש לסמסונג חטיבת צילום הרבה יותר גדולה ממה שיש לאפל, כך שסביר להניח שנראה מסמסונג משהו בעתיד הקרוב.

זה יקח לפחות שנתיים-שלוש, אבל שוק הסופר-זום ובכלל שוק ה-Point & Shoot ימותו בגלל אפל וסמסונג. אחרי הכל, אם יש לך מצלמה טובה מספיק בסמארטפון, לשם מה תסחב איתך מצלמה נוספת? (אלא אם אתה צלם מקצועי או צלם חובב עם D-SLR שהולך לאירוע על מנת להשתתף ולצלם אותו) ועל כך אותן חברות בונות. ניקון וקאנון בשלב זה "מגמגמות" – קאנון רק בשלב השמועות, ניקון עם ה-S800C. סוני גם נמצאת באותו מצב, אם כי בסוני דווקא עושים צעדים כדי להתממשק לסמארטפונים (סידרת ה-QX) והיא בהחלט עושה שינוים בקצה הגבוה (ה-A75 שזו מצלמה ללא מראה אך עם חיישן פריים מלא בגוף דק מאוד ושניתן להחליף עדשות), אך שאר המצלמות שלה דומות למתחרות עם אותה סיבוכיות. מי תהא מהן הראשונה לבצע את השינוי המסיבי? מי תמצא את שווי השוק שלה מתדלדל במהירות? את זה אנחנו כנראה נראה בשנים הקרובות. תזכרו – בעבר אף אחד לא דמיין שחברות צילום כמו קודאק ופולארויד ימותו, כיום הן כבר בר מינן, כל זאת בגלל שהם לא צעדו קדימה בזמן.

דעה: על האייפונים החדשים והשעון של אפל

[rev_slider iphone6]ההכרזה האחרונה של אפל איששה את השמועות שרצו במשך זמן רב: אפל החליטה להעתיק את המתחרים בכל הקשור לגודל הטלפון, והיא מציעה 2 גדלים – אייפון 6 עם מסך בגודל 4.7 אינטש ו-אייפון 6 פלוס בגודל 5.5 אינטש, והאמת – רק השבוע שוחחתי עם חבר טוב שמכור למוצרים של אפל, וכשהוא ראה לפני יותר משנה את הגלקסי Note-2 שהיה לי (שגם הוא בגודל 5.5 אינטש) הוא ציין כי "זה מכשיר יותר מדי גדול, בחיים לא הייתי רוכש דבר כזה" ונכון לרגעים אלו, הוא מנצל כל קשר שלו כדי להשיג את האייפון 6 פלוס. פתאום הגודל כבר לא מפריע לו. אולי בכל זאת סמסונג צדקו כשהם המציאו את הקטגוריה של Phablet?

מכשירי האייפון החדשים של אפל נראים בהחלט מעולה, כפי שאתם רואים, ואפל בהחלט מובילה בכל עניין העיצוב, ואין שום ספק – הלקוחות של אפל ינהרו לרכוש את המכשיר (נכון לרגעים אלו, דגמי ה-6 פלוס אזלו ויש Backlog עד לחודש הבא), אין לי ספק בכך, אך כ-גיק שאוהב להתעסק בדברים הטכניים והחומרתיים, אני חש שאפל די "מנפחת" דברים מעבר לכל פרופורציה. הנה מספר דוגמאות:

  • אפל מציינת כי באייפון 6 יש את הצ'יפ M8 שלא רק יודע למדוד היכן בדיוק אתה (דבר שקיים באנדרואיד עוד מגירסה 4.3, ללא צ'יפ מיוחד), אלא גם כשאתה עולה מדרגות, רץ או הולך. קצת מצחיק לשמוע זאת מבחינה טכנית, הואיל וכל סמארטפון יכול לדעת שאתה מטפס או הולך בעזרת אלגוריתם פשוט שמודד את ההטיה של הפלאפון.
  • אפל מציינת שמעבד A8 החדש מהיר ב-25% וה-GPU שלו מהיר ב"עד 50%". את המספרים אפל לא מגלה (וכבר היו מקרים שאפל פשוט "ניפחו" מספרים) אז נמתין לתוצאות סקירות מקצועיות. בכל מקרה, גם המתחרים כמו Qualcomm, סמסונג, אינטל, nVidia ואחרים לא מפגרים מאחור ואפשר לראות זאת בתוצאות הביצועים שלהם כבר כיום, ורובם עברו את ה-A7 והמעבדים של הדור החדש ישוחררו כבר באוקטובר עם השקת אנדרואיד L.
  • אפל מציינת שהמכשירים שלה דקים דקים. מישהו כנראה צריך להכיר לאפל כמה יצרנים סיניים כמו Lenovo, Huawei, Gionee, Xiaomi שמייצרים מכשירים מאוד דקים. כך לדוגמא מכשיר ה-Gionee Elite S5.5 עוביו – 5.55 מילימטר! בל נשכח שככל שהמכשיר דק יותר, הוא יתחמם יותר, במיוחד כשהמכשיר מתאמץ בזמן פעילות כמו הרצת משחקים, שיחות וידאו, צפיה בסרטים ועוד.
  • טכנולוגיית המסך של האייפון 6 שופרה במעט (אפל, כרגיל, מנפחת זאת ללא כל פרופורציות) אך עדיין הם משתמשים ב-IPS שקיים עוד מהזמנים של ה-IPAD-2. מסכי סופר AMOLED ובכלל מסכים מבוססי OLED כבר זמינים בשוק בהפרש מחירים של דולרים בודדים. חטיבת הפאנלים של LG לדוגמא (הם ספקי משנה של אפל, סמסונג הספק הראשי) מוכרת כמעט כשנה מסכי OLED עם תוספת מחיר של דולרים בודדים בהשוואה למחירי פאנלי IPS וזה חוסך סוללה בצורה רצינית ונותן את התצוגה הכי טובה שיש. מדוע אפל לא משתמשת במסכים אלו לטלפונים וטאבלטים שלה? שאלה מצויינת. מה שכן, נראה שאפל עם האייפון 6 פלוס נכנעה בעניין ה-Aspect Ratio והוא חוזר להיות כמו המתחרים: 16:9.

בסופו של יום, אין ספק שהמכשיר של אפל הוא מכשיר טוב, אבל מבחינה חומרתית, הוא בעצם מדביק את הפער בהשוואה למתחרים. מבחינת מערכת ההפעלה בטלפון, אפל גם מדביקה (חלקית) את הפער – יש Widgets, אפשר להחליף מקלדת, יש NFC ועוד דברים רבים שקיימים באנדרואיד ורק עתה הם מגיעים ל-iOS. יש כמובן אינטגרציה הרבה יותר הדוקה בין האייפון/אייפד ל-OS X שזה מעולה, אבל בצד השני, באנדרואיד, לא יושבים שלובי ידיים – גוגל נמצאת במצב שלא ממש מעניין אותה מערכת ההפעלה Windows (רוב המפתחים שלה בין כה משתמשים ב-מק) אבל היא כן משקיעה בכרום OS ולאחרונה הראתה גם שהיא עובדת על אינטגרציה של נוטיפיקציות ואפליקציות אנדרואיד – שירוצו תחת כרום OS.

ומאייפונים נעבור לשעון של אפל.

אפל הציגה את השעון שלה והוא מוצג יותר כצעד מנע, הואיל והוא לא ימכר עד שנה הבאה (ובכך אפל מקווה שאנשים יוותרו על הרעיון לרכוש את ה-MOTO 360). באפל טוענים שהם עבדו על השעון הזה במשך ה-3 שנים האחרונות ואין ספק שמבחינה ויזואלית מערכת ההפעלה נראית טוב, אך כשזה מגיע לברזלים, אפל החליטה להחזיר רעיון ישן – את הגלגלת והכפתור. זוכרים אייפודים ישנים? (לפני שהם נהיו העתק של אייפון רק ללא אפשרות לקבל/להוציא שיחות) אז זה חוזר, וכאן אני תוהה: מה לכל הרוחות אפל חשבו? סיבוב כפתור צדדי אינו נוח. קחו את השעון ביד שלכם, האם כשאתם מכוונים אותו לשעון קיץ או חורף אתם מורידים אותו מהיד ומכוונים או משאירים אותו על היד ו"מרימים" אותו תוך כדי לחיצת האצבעות על הזרוע?

אפל מדגישה כי לא לכל יד מתאים שעון בגודל קבוע ויש ידיים קטנות שצריכות שעון קטן. מבחינת תצוגה, אין שום בעיה טכנולוגית כיום להדפיס פאנל באותה רזולוציה בשעון של אפל על מסך בגודל ציפורן ממוצעת, אבל הבעיה הגדולה שאפל ניצבים מולה, בדיוק כמו המתחרים והיא עניין הסוללה, ומה לעשות ששעון קטן גם יהיה עם סוללה קטנה, מה שאומר שיהיה צורך לטעון יותר מפעם אחת ב-24 שעות וזה – ממש לא נוח. היו כמובן שמועות על טעינה אלחוטית, מה שהתברר כלא נכון ואפל פשוט משתמששים בטריק של המק והטעינה היא עם מגנט. מהבחינה הזו שיטת ההטענה של ה-MOTO 350 יותר נוחה, אתה פשוט שם את השעון על משטח אלכסוני וזהו.

בסופו של יום, אפל הציגה את דגמי הטלפון והשעון שלה וזה מה שימכר ב-2015. החידושים של אפל ברוב המקרים הם יותר סגירת פערים מאשר חידושים מדהימים, לדעתי. אפל ממשיכה במריבות המשפטיות שלה מול סמסונג (הם סיכמו ביניהם לרדת מהתביעות מחוץ לארה"ב) וכל מכשיר חדש שסמסונג מוציאה, אפל רצה לבית המשפט בטענות שהוא מפר פטנטים שלה, אבל אפל לא שמה לב כל כך למתחרים החדשים שלה – שהם דווקא הסינים שמעתיקים כל פרט מאפל. תסתכלו על המכשירים של Xiaomi כמו ה-Mi4 שמי שלא מבין באנדרואיד ו-iOS עלול בהחלט לחשוב שזה אייפון, והוא נמכר במחירים הרבה יותר נמוכים ממה שאפל או סמסונג מבקשים והמפרט שלו מאוד מרשים. אולי הגיע הזמן שאפל תחשוב באמת על רעיונות חדשים ונועזים במקום להיות Me Too מאוד מעוצב.

כמה מילים על Apple Pay

לפני מספר ימים הכריזה אפל, כמקובל מדי שנה בספטמבר, על שורת החידושים שהיא מציגה ללקוחותיה. אני בהזדמנות אכתוב פוסט המתייחס למכשירי האייפון ולשעון. הפעם אני רוצה להתייחס למשהו קצת שונה, ל-Apple Pay. הנה הוידאו מההכרזה (החלק של ה-Apple Pay מסתיים בדקה 55:34).

ב-3 שנים האחרונות, חברות האשראי מנסות לדחוף את הצרכן להשתמש בפתרונות ללא-מגע (Contactless), וכרגיל, כשמדובר בבנקים ובחברות אשראי, כל הטעויות נעשות, כולל פה בישראל.

גוגל מנסה ב-3 שנים האחרונות לדחוף פתרון של תשלום עם הטלפון הסלולרי שלך. הפתרון מבוסס על Paypass (שבארץ חברת ישראכרטמייצגת אותו ובנק לאומי, בנק פועלים ומשתמשים בו), אבל הבעיה המרכזית היא שחברות הסלולר לא מעוניינות שהמשתמש יקבל חיים קלים ומאובטחים כמו שגוגל יודעת לבצע, ולכן מכשירים שנמכרו דרך ספקי סלולר כמו Verizon או AT&T נחסמו להתקנת Google Wallet, שהוא הפתרון שגוגל למכשירי NFC וגם לאייפון (כפתרון חלקי). חברות האשראי לא רצו לעבוד עם גוגל (למעט Master Card), כי גוגל רצתה שהמידע ללקוח יהיה שקוף עבורו, כך שהלקוח יקבל היסטוריית רכישה של מה הוא רכש, מתי, והיכן, כך שאם פתאום תראה בחיוב החודשי חיוב של 250$, תוכל לגשת ל-Google Wallet ולראות בדיוק את הפרטים המדוייקים ולא כמו המצב כיום שלעיתים שם העסק שונה לחלוטין מהשם שמופיע בחיוב ואתה מגרד בפדחתך כדי להיזכר מה היתה הרכישה.

בחודשים האחרונים גוגל מצאה פתרון חדש: כרטיס חיוב (Debit Card) של גוגל שאתה מקבל ואליו אתה מעביר כספים מכל כרטיס אשראי אחר או מחשבון הבנק שלך – ואיתם אתה רוכש מוצרים בכל חנות שיש לה Paypass כל עוד למכשירך יש NFC, ורכישות אוןליין יכולות להיות מבוצעות הן עם הכרטיס חיוב של גוגל או כרטיס האשראי הרגיל שלך. פתרון עקום קצת, אבל זה הפתרון שגוגל יכלה להגיע עם חברות האשראי.

iphone-4s-citi-life-mastercard-paypass-sticker-1בארץ, חברת ישראכרט העדיפה להתעלם מכך שלרוב המכשירים שמבוססים אנדרואיד כבר יש NFC והם הלכו על פתרון מדבקה. הסתכלו בבקשה על התמונה מימין – אתם הייתם מוכנים להדביק מדבקה של חברת אשראי על הטלפון שלכם (ולהסיר אותה אם המכשיר הולך לתיקון!)? אני מאמין שלא. גרוע מכך – לפתרון זה אין הגנה כלל וכלל בעת רכישת מוצר, כלומר אני יכול לגנוב למישהו את הטלפון עם המדבקה, להיכנס לחנות ולהשתמש ב-Paypass ללא צורך בשום סיסמא או קוד כלשהו!

אז כן, טים קוק צודק במה שהוא אומר.

אבל הוא שוכח חלק חשוב מאוד – וזה החלק של אפל.

טכנולוגיית NFC קיימת יותר מעשור. מכשירי נוקיה ישנים כמו ה-6131 הכילה רכיבי NFC וזה היה ב-2006. אדי קיו בוידאו מדבר על כל מיני הצפנות, Unique ID ועוד דברים והם קיימים זמן רב בשוק. אפל יכלו להכניס NFC עוד מאייפון 3, בדיוק כמו שסמסונג הכלילה NFC עוד מאז הגלקסי S3, גם LG וגם HTC, סוני, ואחרות הכלילו את הטכנולוגיה הזו במכשיר. גוגל הוסיפה תמיכה רשמית עוד מאז שיצא הסמסונג NEXUS S – וזה היה ב-2010!

אז אפל רק עכשיו מועילה בטובה להוסיף NFC וכמובן שזה יהיה זמין רק לאייפון 6/6 פלוס ורק ל-IOS-8 אחרי עדכון.

אז מה עם כל הטרראם שאפל מבטיחים בוידאו מבחינת הגנות? כן, הגנות יהיו בדיוק כמו שאפליקציית Google Wallet מגינה, אבל אפל משתמשת בדיוק בפרוטוקול 14443-4 שהוא חלק מ-תקן ISO 14443, במילים אחרות – זה עובד על Paypass, כמו גוגל, וזה עובד גם על Paywave של ויזה. בזמן שאפל מדברים על Secure Element חומרה שקיים באייפון 6, גוגל הוסיפו ב-Kitkat חלק שנקרא Host based Card Emulation, שמאפשר גם למכשירים ישנים שיש להם NFC – לעבוד גם עם Paywave וגם עם Paypass בשעה שמשתמשי אפל עם מכשירי 5/5S ומטה יאלצו .. להדביק מדבקות אם הם רוצים לשלם Contactless.

האם הצעד של אפל יקדם נמרצות אפשרות תשלום כזו? לא ממש, לפחות לא בזמן הקרוב עקב כמות מכשירים שתהיה קיימת בשוק. אם אפל היתה עובדת עם גוגל, אז המצב היה אחר, אבל כרגיל באפל, אם זה לא הומצא בקופרטינו – זה לא קיים.

אנדרואיד מגיע לכרום OS

chrome-androidעדכון 13.9 – הסבר יותר מפורט איך כרום OS יריץ אפליקציות אנדרואיד.

כרום OS היא מערכת שנמכרת בתוך מחשבים זולים (בין 200-300 דולר) והמכירות, כפי שציינתי בעבר, בהחלט נאות. יש לך במערכת דפדפן מלא ודברים מינימליים אחרים, מה שאומר שמבחינת תחזוקה ומבחינת עקומת הלימוד – אין הרבה מה לתחזק ומה ללמוד, אתה מתחבר עם שם המשתמש והסיסמא שלך בגוגל וזהו, אתה יכול לגלוש בדיוק כמו שאתה גולש ממחשבך הרגיל.

אבל הבעיה הכי גדולה של כרום OS הם האפליקציות. ישנן אפליקציות Web פה ושם וישנם הרבה אתרים שמשחררים "אפליקציות" שהם לא יותר מאשר קיצור דרך לאתר (כמו שמיקרוסופט עושה עם Office Online בחנות של גוגל). יש כל מיני אמולטורים ומשחקים פה ושם – אבל קשה להתווכח עם המציאות – כמות האפליקציות היעודיות לכרום OS היא קטנה.

בשנה שעברה אנדי רובין, האיש שהיה ה"בוס" בכל מה שקשור לאנדרואיד, החליט לסיים את תפקידו הנוכחי ולעבור בגוגל לתפקיד שעניין אותו יותר – רובוטים (עוד תחום שגוגל משקיעה בו המון ואני מאמין שבהתחלת שנה הבאה יוצג משהו) ומי שלקח את הניהול של אנדרואיד (בנוסף לתפקידו הנוכחי כמנהל כרום) הוא סונדר פיצ'אי, ובפניו ניצבה החלטה לא קלה: יש לגוגל 2 מערכות הפעלה. אנדרואיד שמניבה רווחים נאים מאוד לגוגל, וכרום OS שנועדה לזנב במיקרוסופט מלמטה. שתי מערכות ההפעלה אינן תואמות אחת לשניה ואין להן משהו טכני משותף (חוץ מהליבת לינוקס, אבל גם בזה הליבות שונות מהותית מבחינת מה מקומפל פנימה ומה לא). מבחינה טכנית, אי אפשר לבוא ו"לזרוק" מערכת הפעלה אנדרואיד לתוך כרום OS – כי אז המשתמשים יקבלו מערכת מאוד איטית שלא ממש טובה בתמיכה של מקלדת ועכבר ללא מסכי מגע.

בכנס גוגל I/O הסביר סונדר מה הם הולכים לעשות בנידון. הנה וידאו:

 

כפי שאתם רואים בהדגמה, אפליקציות כמו EverNote, Vine, Flipboard רצות בצורה יפה מאוד על כרומבוק.

אבל כפי שהסברתי מקודם – אי אפשר לזרוק מערכת הפעלה של אנדרואיד לתוך כרום OS, צריך לזכור שבתוך מחשבי כרומבוק ישנם מעבדים חלשים וכמות הזכרון הסטנדרטית היא 2 ג'יגהבייט ובנוסף המערכת כבר מריצה את כרום OS, אז רק Boot של אנדרואיד די "יהרוג" את הכרומבוק, שלא לדבר על כך שמשתמש יצטרך לחכות לפחות דקה וחצי עד שהאפליקציה תעלה.

בקטע הזה, גוגל אינה מרחיבה מה היא עושה.

גוגל שחררה היום 4 אפליקציות ראשונות שהן מבוססות אנדרואיד ורצות על כרום OS. הנה דוגמא איך אצלי על כרום OS אפליקציית Vine נראית (מימין כשהמצלמה באפליקציה מצלמת אותי):

Screenshot 2014-09-11 at 20.42.37

מבחינת שימושיות, אני יכול לדווח כי האפליקציה רצה מאוד מהר ובצורה חלקה. יש פה ושם באגים (שמנסים לכתוב שם משתמש ולמחוק – הוא מוחק את כל שם המשתמש ולא אות), אבל בסופו של דבר, זה רץ בצורה מרשימה. מבחינת האפליקציה עצמה, היא מופיעה בדיוק כמו שאר האפליקציות ב-Launcher והמשתמש הרגיל לא יוכל להבחין שמדובר באפליקציית אנדרואיד.

אז איך בעצם גוגל עושה זאת? עבדכם הנאמן החליט קצת לחטט קצת לעומק…

על מנת להסביר באיזה טריקים גוגל משתמשת, אכיר לכם אפליקציה שמשתמשי לינוקס מכירים שנקראת Wine. מה שאפליקציית Wine עושה בסופו של דבר הוא בעצם להריץ אפליקציות של Windows אבל במקום לתת לאפליקציה את מה ש-Windows דורשת, היא מספקת ל-API את אותו דבר רק מתוך לינוקס. כך לדוגמא, כאשר אפליקציה רוצה לגשת למסך ולצייר לוחם עם חרב שרוצה להשמיד חייזר תוך שימוש ב-DirectX שרץ על כרטיס המסך, Wine נותנת את אותו דבר דרך המערכת הגרפית של לינוקס (שהיא Xorg). מכיוון שלמפתחי Wine אין את קוד המקור של Windows, הם מנסים כמה שיותר לאלתר וחברה כמו Codeweavers עובדת קשה כדי לגרום לאפליקציות כמו אופיס לרוץ בצורה טבעית לגמרי ללא איבוד מהירות על לינוקס ללא צורך ברכישת רשיון Windows.

וזה מה שגוגל עושה עם אנדרואיד על כרום OS רק בצורה שונה: גוגל פשוט מקמפלת את אנדרואיד ומשתמשת בספריות ה-PNaCL כדי לקמפל את אנדרואיד להרצה כ-Native App, מה שאומר שאפליקציות ירוצו מאוד מהר.

גוגל עדיין לא סיימו עם הפרויקט, זה יקח עוד כמה חודשים טובים, אבל ההתחלה נראית טוב.

מבחינת מפתחי אפליקציה, להם לא מחכה עבודת שינוי קוד מאסיבי. יכול להיות בחלק מהמקרים שיהיה צורך בשינוי ויזואלי (שוב, כי אין מסך מגע) ומפתחים יכולים לקחת את אותה הזדמנות ולשנות דברים, אך גוגל כרגע עובדת לאט ובזהירות. מפתחי אפליקציות יכולים למלא טופס קטן אם הם מעוניינים לעבוד עם גוגל להוציא את האפליקציה שלהם לכרום OS (יש לי תחושה שגוגל כבר מוצפים בבקשות).

לסיכום: כיום, לפי Appbrain ישנם יותר מ-1.3 מיליון אפליקציות לאנדרואיד. לאחר שגוגל תסיים את הפרויקט, פתאום תהיה סיבה טובה לרכוש כרומבוק. מבחינת מפתחי אפליקציות מסחריות, ישנו שוק נוסף של משתמשים שיכולים להשתמש באפליקציות שלהם והם יכולים להרוויח עוד. משחקים ותוכנות שהיו זמינים רק לטלפון או לטאבלט יהיו זמינים גם לכרום OS, ואז – כרום OS באמת יחטוף ממיקרוסופט פלח נוסף בשוק ויהיה הרבה יותר פופולרי.

מיקרוסופט ומלחמתה בכרומבוקים

זה לא סוד שמיקרוסופט רואה את מחשבי הכרומבוקים כאיום רציני, במיוחד אם מסתכלים על 20 המקומות הראשונים באמזון מבחינת מחשבים ניידים: 7 מתוך ה-20 מחשבים שנמצאים בטבלה הם כרומבוקים (ACER וסמסונג מקום שני וחמישי בהתאמה). מיקרוסופט ניסתה להוציא פרסומות שכרומבוק זה זבל, כמו פרסומת הוידאו הבאה:

אז מיקרוסופט נוקטת בשיטה הרגילה של הפחדת הצרכנים בכך שאתה לא יכול להתקין אופיס ושאר דברים, מה שנכון (אבל הם כמובן שוכחים לציין שאפשר להפעיל את הגרסאות אוןליין גם של מיקרוסופט וגם של גוגל, אבל לא ניכנס כרגע לזה). הפרסומת לעיל היא מדצמבר 2013, והמספרים שהצגתי לעיל – הם מהיום, כלומר הפרסומת של מיקרוסופט לא ממש משפיעה על הצרכנים.

אז במיקרוסופט החליטו שהם ילחמו באגרסיביות. כך לדוגמא מחיר Windows 8.1 ליצרן המחשב יהיה 0 דולרים כל עוד גודל המסך אינו 10 אינטש ומעלה, ותהיה גירסה מיוחדת שנקרא Windows with Bing שהיא גירסת Windows מוזלת ומנוע בינג (כולל הפרסומות) מותקנים כברירת המחדל (וניתנים לשינוי ע"י המשתמש).

את הפירות הראשונים של השינויים היה אפשר לראות בימים האחרונים, כולל הפלטפורמה המוצעת של אינטל ליצרני אותם מחשבים מוזלים. המעבד בתוך אותם ציודים הוא ATOM Z3735G, מעבד 4 ליבות במהירות עד 1.83 ג'יגהרץ. לא כדאי להתלהב ממנו, ארחיב על כך בהמשך.

טושיבה החליטה להיות בין הראשונים להציע טאבלט בגודל 7 אינטש (WT7-C16) שמבוסס על אותו מעבד וגירסת Windows 8.1, רק שהם החליטו בדרך לקצץ קצת בזכרון ובטאבלט יש 1 ג'יגהבייט זכרון והאחסון הוא 16 ג'יגהבייט. המסך הוא מסך מגע עם רזולוציה שהיתה פופולרית לפני 4 שנים (1024X600) והמעבד רץ במהירות מוקטנת של 1.33 ג'יגהרץ. הוא מגיע עם אופיס 365 Personal (כלומר אופיס מותקן בטאבלט, אבל הוא לשנה בלבד, אחרי זה חייבים מנוי ב-7 דולר לחודש כדי שתוכלו להמשיך להשתמש בו). המחיר – מאוד זול -120$.

גם ACER לא נשארו מאחור והם מציעים 2 דגמים: Iconia tab 8 W ודגם 10W. זוהי אותה חבילה כמו של טושיבה רק עם מסך 8 אינטש (ורזולוציה של 1280X800) ומסך 10 אינטש, בדיוק עם אותו מפרט. המחיר – 150$ לדגם ה-8W ו-200$ ל-10W.

ב-ASUS (הם אלו שבכלל המציאו את קטגוריית ה-Netbook) החליטו שאם כבר נטבוקים, אז נמשיך את הסידרה ממקודם רק עם עדכונים. ASUS יוציאו את אותו מחשב ב-4 צבעים כפי שאתם יכולים לראות בפוסטר ש-ASUS שחררו:ASUS EeeBook X205-colors

מבחינת מפרט טכני – מדובר על מסך 11.6 אינטש ברזולוציה של 1366X768, כ-2 ג'יגהבייט זכרון, אפשרות של 16 או 32 ג'יגהבייט אחסון, אופיס לשנה, 2 חיבורי USB, חיבור מיקרו HDMI וכניסת מיקרו SD. המחיר – 200$.

כל הציודים הללו יהיו זמינים בשבועות הקרובים, למי שמעוניין לרכוש. בכולם יש גם מקום של כמה עשרות ג'יגה אחסון ב"ענן" במתנה (זמנית כמובן!)

אז איך אותם ציודים מבחינת ביצועים עם Windows 8.1? החלטתי לקחת נטבוק שיושב אצלי בארון ולהתקין עליו Windows 8.1 ולראות איך זה. ציידתי את המחשב הנייד ב-2 ג'יגה זכרון, בדיסק 160 ג'יגה (אין על הלוח מקום ל-M-SATA של 16/32 ג'יגה). אמנם המעבד שיש בנטבוק אצלי הוא N280 הישן ולא הדגם החדש, ה-Z3735G (מבחינת ביצועי Z3735G אתם יכולים לראות גרפים כאן. זה מעבד טוב שיכול להתחרות ב-Snapdragon 800 בחלק מהמקרים, כלומר עם אנדרואיד הוא ירוץ די טוב), אך רציתי לראות איך Windows 8.1 גירסת Home (זה מה שיהיה בציודים הנ"ל) רץ.

אז התקנתי Windows 8.1 Home על הנטבוק:

IMG_20140905_181212

בנוסף להתקנה של מערכת הפעלה, התקנתי את הדרייברים הנחוצים בלבד, ושום אפליקציה מעבר לכך (מצב שכמובן לא יהיה בציודים שימכרו, הם יכללו גם אופיס, אנטי וירוס מסחרי ועוד כמה תוכנות זבל, כרגיל).

אקצר את נסיוני בכך שאומר שלא הייתי צריך לבדוק את הדברים זמן רב. ניסיתי לדוגמא את הבלוג שלי האנגלי שלא מכיל כמעט שום גרפיקה, והוא עלה מהר והמחשב הגיב טוב, אולם ברגע  שהתחלתי לגלוש לאתרים כמו וואלה, YNET, יוטיוב, CNN או אפילו Office Online של מיקרוסופט – הדיסק הקשיח פשוט "השתולל" והגלילה היתה מאוד "מגמגמת". פרסומת פלאש פשוט חנקו את המחשב (גם פרסומות אנימציה מבוססות HTML5 "חנקו" את המחשב).

אין לי ספק שהמעבד החדש של אינטל, בתוספת ה-SSD הקטן שמותקן (במקום דיסק מכני איטי) ישפרו את המצב, אבל הבעיה הגדולה היא כמות הזכרון, במיוחד שהטאבלטים של ACER וטושיבה הם רק עם 1 ג'יגהבייט זכרון, אבל אם אתם תולים תקוות ב-EEE BOOK של ASUS, ב-Engadget בדקו את המצב על מחשב הדגמה של ASUS בתצוגת IFA ומצאו שאכן – גם הוא זוחל.

במילים אחרות – לציוד עם המעבד הזה יש יתרון שהוא מחזיק יותר שעות עם הסוללה, אבל החסרון הגדול – שכחו לגמרי מביצועים כלשהם. אם לעומת זאת אתם רוכשים את זה לאחד מבני המשפחה שכל מה שהוא עושה זה גלישה באתרים, קצת מייל וכו', אז תצטרכו לזכור שבמקרה של הטאבלטים, מערכת ההפעלה Windows 8.1 עדיין לא מתאימה כל כך לטאבלט (יש עדיין הרבה חלקים בממשק שהם פשוט קטנים מדי לאצבע , וכדאי להשתמש בעכבר ומקלדת). לעומת זאת, מחשב EEE BOOK יכול להתאים לכאלו שרוצים להתקין מערכת הפעלה אחרת (אובונטו? פדורה?).

כרום OS לעומת זאת, לא מתיימר לתת לך מערכת הפעלה מלאה, הוא מבטיח לתת לך דפדפן נטו וחנות לאפליקציות ווביות, ולכן עם אותו מפרט הוא יכול להסתדר (אם כי מומלץ 4 ג'יגה זכרון ולא 2 אם אתה חובב טאבים מרובים או ריבוי משימות).

פירמטתי שוב את הנטבוק שלי והפעם לכרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS). בהתחלה לקח לו זמן עד שהוא התקין את כל התוספים שלי (בסביבות 30), לעשות הגדרות וכו', אבל לאחר מכן… תראו בעצמכם (לחצו להגדלה, שימו לב לשורה ראשונה של ה-TOP):

IMG_20140905_211642

לא רע לנטבוק בן כמעט 4 שנים עם דיסק מכני איטי ומעבד זוחל וישן…

לסיכום: אם מיקרוסופט רוצה להתחרות, היא צריכה להפסיק עם המנהג (הדי מגונה לדעתי) לדחוף לצרכנים ציודים עם חומרה בקצה הכי נמוך האפשרי והבלתי מספק רק בכדי להתחרות. מיקרוסופט צריכה לחתוך במחיר שהיא לוקחת מהיצרנים פר רשיון, היא צריכה להבין שאנשים מחפשים כיום הרבה יותר פתרונות אוןליין דרך דפדפן מאשר עוד שורת אפליקציות שמותקנת מקומית, שהם מחפשים דברים שהם פשוטים לתפעול ולאו דווקא מה שיש להם בבית בחדר או בעבודה. מיקרוסופט כך פספסה את כל עניין ה-iPad וטאבלטים מבוססים אנדרואיד והיא עדיין חוזרת על אותה שגיאה. חבל שהמנכ"ל החדש של מיקרוסופט מסרב להבין זאת.