שימוש ב-NVME SSD RAID לעריכת וידאו מקצועי

במשך שנים רבות צלמי וידאו עובדים בשיטות שונות על מנת לצלם וידאו, לערוך, לקודד ולשחרר אותו. בדרך כלל הוידאו יוקלט ישירות לכרטיס SD, או XQD או כרטיס אחר, לאחר מכן הכרטיס יועבר אחר כבוד למחשב נייד/נייח והתוכן יועתק בעזרת קורא כרטיסים אל הדיסק הקשיח במחשב או אל דיסק קשיח/SSD חיצוני המחובר למחשב. משם תבוצע עריכה, קידוד והעברת החומר המוכן ליעדו.

בחלק מהמקרים, אצל עורכים יותר מקצועיים, קיים מכשיר DAS המחובר דרך SFF-8087 או דרך Thunderbolt למחשב. המכשיר מכיל מספר דיסקים מכניים והעריכה נעשית ישירות מול אותו מכשיר בסטודיו של העורך. היתרון בשיטה זו – אין צורך בערימת SSD חיצוניים פר צילום/פרויקט, מספיק אחד כדי להעביר את הוידאו מהשטח (אם צלם חיצוני או חברת צילום חיצונית מצלמת והעורך הוא מישהו אחר שיושב במקום אחר) אל מכשיר ה-DAS.

הבעיה הגדולה כיום היא שקבצי וידאו הולכים וגדלים גם במצלמות סמי מקצועיות. מצלמות כמו GH5 או Sony A7 R4 ומצלמות מקצועיות כמו Canon C300, או RED או ARRI למיניהן – מקליטות וידאו באיכות יותר ויותר גבוהה וכל שניה של וידאו תופסת יותר ויותר שטח, ואנחנו מדברים רק על וידאו, לא אודיו, לא Assets, לא אפקטים ושום דבר אחר, כך שמגיע מצב שגם SSD חיצוני טוב מתחיל להיות איטי – והמצב לא הולך להשתפר (נכון, קיים קידוד H.265 HEVC, אבל לא מומלץ להקליט איתו וידאו כי קידוד כזה יותר מתאים ל-Delivery מאשר לעריכה). הבעיה מתגלית בחומרתה לא רק בזמן ה"טיול" ב-Timeline, אלא במיוחד בקידוד הוידאו – ה-Encoder יסיים את הקידוד אך יקח עוד דקות ארוכות עד שהתהליך יסתיים מכיוון שצריך להעתיק את הנתונים מהמחשב המקומי ל-DAS (כן, גם אם בחרת לקודד ישירות ל-DAS, המחשב קודם מבצע את הפעילות בדיסק המקומי).

אחד הפתרונות הטובים הקיימים לבעיה כזו הוא שימוש ב-RAID NVME. זהו כרטיס ריק שלתוכו אנחנו מכניסים מקלות SSD NVME בחיבור M.2. עד 4 כרטיסים כאשר כל כרטיס מגיע עד גודל 2 טרהבייט. את הכרטיס נגדיר כ-RAID-0.

מטרת ה-RAID אינה ליצור אמצעי אחסון קבוע לתוכן המדיה שאנחנו רוצים לערוך ולקודד, אלא לשמש כאמצעי אחסון מקומי שאליו אנחנו נעתיק את הפרויקט מהמקום הרגיל שבו אנחנו מאחסנים פרויקטים (DAS לדוגמא), ובתוכנות העריכה שאנחנו נשתמש, אנחנו נפתח את הקבצים מאותו RAID מקומי. לאחר שסיימנו עם הפרויקט, אנחנו נזיז את הפרויקט מה-RAID המקומי בחזרה אל ה-DAS.

היתרון בשיטה זו הוא עצום. לא חשוב איזה חיבור יש לך לאחסון חיצוני גדול (סטורג', DAS) – ה-RAID המדובר נותן ביצועי מהירות של עד 15 ג'יגהבייט לשניה. סתם לשם השווה: אם יש לך DAS של 4 דיסקים, תקבל אולי מהירות של 800 מגהבייט לשניה, כך שההבדל התיאורתי במהירות הוא כמעט פי 20.

ה-RAID שאני מתאר יכול להיות עד גודל 8 טרהבייט, אבל כל מי שקנה פעם SSD NVME M.2 יוכל לאמר לכם שמחירי המקלות לא זולים. התשובה לכך פשוטה: לא חייבים ישר לרוץ ולרכוש את המקלות של 2 טרהבייט פר מקל. אפשר לדוגמא להתחיל עם מקלות SSD של סמסונג מסידרה 970 Evo Plus בגודל חצי טרהבייט. כל מקל כזה עולה 600 שקלים ב-KSP/IVORY, והכרטיס לעיל עולה 250 שקלים כולל משלוח מאמזון. ההרכבה וההגדרות די פשוטות, אולם צריך מחשב נייח די עדכני ודי חזק עם לפחות 2 כניסות PCIe 3 X16 ותמיכה ב-BIOS ב-PCI bifurcation. אם המחשב הנייח שלך הוא בן שנתיים-שלוש ויש לו 6-8 ליבות, סביר להניח שתוכל להטמיע פתרון כזה. אני מקווה בשבועות הקרובים להעלות וידאו כיצד להגדיר זאת.

פתרון זה, כמו שציינתי, הוא למחשב נייח/תחנת עבודה. מה עם מחשבים ניידים? לצערי חיבור Thunderbolt 3 לא מספק מספיק רוחב פס לעשות את הטריק הזה. (ה-RAID הזה משתמש בכל רוחב הפס של PCIe 3.0 X16).

משהו חשוב: ה-RAID הזה לא מחליף אחסון מקומי למערכת הפעלה (אלא אם יש לכם מחשב נייח עם מעבדי Skylake X או מעבדי Threadripper), כך שאם יש לכם מעבד 6-8 ליבות מהדור השביעי ומעלה, עדיין תצטרכו את הדיסק הקשיח המקומי או SSD המקומי שיש לכם במחשב על מנת לעבוד עם מערכת ההפעלה והאפליקציות.

לסיכום: השיטה שהצגתי קצת לא קונבציונאלית, אבל היא יכולה לעזור רבות כשיש תוכן רב שנמדד בטרה בייטים של מידע לפרויקט אחד. השיטה לא מאיצה את מהירות הקידוד, אך היא בהחלט מאיצה את זמן הגישה לקבצים ולנקודות זמן השונות בוידאו/אודיו/תכנים אחרים. אפשר להתחיל בקטן ולגדול בהמשך, ולא צריך תוכנות מיוחדות בשביל להקים זאת.

נקודות לגבי שרתים לבניה עצמית

אמרה ישנה שמגיעה מ-וודי אלן אומרת: "אם אתה רוצה להצחיק את אלוהים, ספר לו על התוכניות שלך".

כפי שכתבתי בפוסט קודם בסידרת ה-My Labs: אני מעדיף לבנות את ה-LAB שלי בעזרת מחשבים עם מעבדי דסקטופ של AMD מסידרת Ryzen 7 2700. יש לך 8 ליבות ו-16 נימים, עד 64 ג'יגהבייט זכרון, ו-2-3 מכונות כאלו אמורות להספיק לכל LAB קטן..

אמורות.. חשבתי לעצמי..

ואז הגיעו כמה הצעות מעניינות. מצד אחד הרעיון שלי לגבי VDI זול (שמצריך מעבדים כמו Xeon E5 V4), או בקשות לגבי בניית סטורג' מבוסס 100 דיסקים 3.5", בקשות לגבי סטורג' משולב במתודת Scale Out, וירטואליזציה HCI במחיר זול, הקשחת חומרה, וגם בקשות כמו ניטור אפליקציות שונות ב-Scale out ב-Scaling של כמה עשרות Nodes אך לא במובן של אם "זה רץ", אלא מה ההשפעה מבחינת Latency, זמנים וכו'.

המכנה המשותף לרוב הדברים שכתבתי לעיל? אף אחד לא מממן אותך כמעט בכלום, אולי עוזרים לך להשיג ציוד מסוים אבל לא יותר מכך. הכל צריך לבוא במימון משלך ואם אתה מצליח להשיג תוצאות מרשימות – נכנסים למו"מ על מחירים, שעות, ציוד שהלקוח ירכוש וכו', כך שבשלב הראשון, אני צריך להיות יצירתי ברכישת ציוד ובנייתו. לא יותר פשוט לעשות זאת בענן? לא, כי חלק מהדברים מצריכים חומרה יעודית, וענן עולה כסף, גם כשהמכונות כבויות, ורוב הדברים שהזכרתי יקח להקים אותם חודשים, מה גם שחלק מאותן חברות ממש לא רוצה לשמוע על PoC בענן.

אז להלן כמה נקודות שהתחלתי לעבוד עליהן ואני משתף אותן פה לראשונה, אתחיל בבעיות שמצאתי עם שרתי מותג ישנים:

  • שרתי מותג בתצורת 1U או 2U ישנים הם אסון מבחינה אקוסטית כשמתחילים להרחיב אותם. קחו כל שרת 1U ותוסיפו כרטיס או 2. לא חשוב מה הכרטיסים שתוסיפו. ברגע שתפעילו את הכרטיסים ותפעילו מחדש את השרת, תראו איך המאווררים עולים בכמה דציבלים טובים מבחינת רעש, גם אם יש קירור ממזגן או שהמעבדים לא עושים כמעט כלום. הכרטיסים חוסמים חלק מהקירור, שבב ה-BMC שאחראי על ניהול כל הקירור וה-PWM של המאווררים – מחליט על דעת עצמו להעלות ברמה את מאמצי הקירור (למרות שאין ממש צורך. שרת יכול לעבוד יופי גם אם הטמפרטורה בשרת היא 25 מעלות לדוגמא). בשרתים 2U הבעיה פחות קיימת – עד שאתה מכניס כרטיסים של 40 ו-56 ג'יגהביט (לדוגמא: מסידרת ConnectX של Mellanox) – ואז שוב הדצבילים עולים. זו, אגב, אחת הסיבות מדוע שום ספק ענן ציבורי רציני לא רוצה להשתמש בשרתים כאלו – הם בנויים ברמת Engineering של "כיסוי תחת" מושלם, למרות שהציוד יכול לתת יותר ולעבוד בטמפרטורות יותר גבוהות (מה שחוסך לספק הענן כסף בקירור).
  • אחת הבעיות הנוספות בשרתי מותג היא שהטכנולוגיה ישנה למרות שטכנולוגיה חדשה יותר היתה קיימת בעת יצור השרת. קחו שרתים כמו R610 ו-R620 (או G7 ו-G8 של HPE) ותגלו שרוב תושבות ה-PCIe (אם לא כולם) הם PCIe 2.0 ולא PCIe 3.0. רוצה לחבר JBOD ב-SAS 12G? זה פשוט או שלא יעבוד או שיעבוד לאט כי השבבים של LSI ו-Adaptec לדוגמא דורשים PCIe 3.0.
  • בעיה נוספת שאינה נמצאת רק בשרתי מותג היא עניין הזכרון: אם אין לך מקלות זכרון DDR3 ECC כשכל מקל הוא 32 ג'יגהבייט, תוכל להכניס מקסימום 16 מקלות של 16 ג'יגהבייט ולקבל מהירות של 1333 מגהרץ. כל מקל נוסף שתכניס בתושבות הזכרון הפנויות – ומהירות הזכרון של כל השרת יורדת ל-1033 ואם אתה ממלא את כל התושבות (18 או 24, תלוי בלוח אם) – זה ירד גם ל-800 מגהרץ עלובים, כך שמקסימום הזכרון שניתן להשתמש בלוח אם עם מעבדי Xeon E5 V1 או V2 במהירות זכרון מקסימלית – היא 256 ג'יגהבייט זכרון עם מקלות של 16 (מחירי המקלות של 32 ג'יגהבייט זכרון עדיין גבוהים).

מהבעיות – נעבור לפתרונות:

  • מבחינת לוחות אם, אני מעדיף לעבוד עם Supermicro. הם מייצרים לוחות מעולים שידידותיים לשינויים. כך לדוגמא ניתן להוסיף תמיכת NVME לתוך ה-BIOS, גם כש-NVME לא היה קיים בזמן יצור הלוח. אפשרי גם להתקין Coreboot (בחלק מהמקרים, לצרכי אבטחה) במקום ה-BIOS הרגיל, וכל הציוד הקיים על הלוח נתמך גם בהפצות לינוקס ישנות ללא צורך בחיפוש אחר מודולים ודרייברים, כולל שינוי מהירויות מאווררים, שליטה על ה-IPMI ללא צורך להיכנס ל-BIOS וכו'.
  • אחת הנקודות שחשוב לשים לב בבחירת לוח אם – זה הגודל שלו. אפשר למצוא לוחות מעולים של Supermicro אך שהם בגודל EE-ATX. בניגוד לרושם הראשוני, הגודל במקום רבים מופיע כ-Extended EATX ואנשים לא שמים לב לכך (כולל הח"מ) ולוח כזה לא נכנס לשום מארז שרת (וגם לא ברוב מארזי ה-Tower, אלא אם בא לכם להצטייד במקדחה לחורר דברים, לחתוך פלסטיקים וכו' וכו'), ולכן אם רוצים לרכוש לוח אם כזה, כדאי לבחור ATX או E-ATX בלבד.
  • בחירת מעבדים – הנה נקודה שנשמעת די טריוויאלית אך היא אינה כה פשוטה שמסתכלים מקרוב. בלוחות SuperMicro מסוג X8D או X9D אפשר להשתמש ב-Xeon E5 V1 (שלא כתוב עליו V או V1) ובמקרה של X9D אם תכנון הלוח (כתוב כ-Revision על הלוח) הוא מגירסה 1.20 ויש BIOS אחרון – אפשר להשתמש ב-Xeon E5 V2. בלוחות X10D אפשר להשתמש במעבדי Xeon E5 V3 או Xeon E5 V4 עם זכרון DDR4 ECC. אתם לא מחפשים כח עיבוד רציני? אפשר או לרכוש לוחות עם האות S במקום D (ה-S מציין לוח מעבד יחיד ו-D מציין זוג מעבדים) ואז מכניסים מעבד אחד או שאפשר לרכוש 2 מעבדים כשבמעבד מצויינת האות L (הכוונה Low Power).
  • מעבדים וטכנולוגיה – סביר מאוד להניח שכל מי שרוצה לרכוש שרתים, ירצה להריץ עליהם פתרון וירטואליזציה כלשהו, ואין שום בעיה להריץ vSphere על כל המעבדים, החל מהדור ראשון ועד הנוכחי, אבל אם רוצים להשתמש בטכנולוגיית וירטואליזציה כמו SR-IOV (פוסט על הנושא בבלוג העסקי בקרוב) – חייבים מעבד Xeon E5 V4 ומעלה. אפשר לנסות על Xeon E5 V3 אבל המימוש קיים בערך ב-60-80% מהמקרים, תלוי בלוח, ב-BIOS וכו'.
  • מבחינת מארז ללוח אם לשם בניית השרת – ישנם לא מעט מארזי 3U זולים שניתן לרכוש מ-eBay והם יחסית קלים במשקל כך שלא יהיה צורך לשלם סכומי עתק על המשלוח. עם מארזים כאלו ניתן להשתמש בקירור יותר קונבנציונאלי למעבדים, ניתן להשתמש במאווררים 120 מ"מ שקטים וניתן להשתמש בספק ATX רגיל (מי שמעוניין יכול כמובן להכניס 2 ספקי Flex ATX לשרידות), ואם הולכים על מארז 4U, אפשר להשתמש בפתרון קירור עם רדיאטור בגודל 120 מ"מ לכל מעבד ולהשאיר את המאוורר האמצעי לקרר את את הלוח, זכרון וכו' – זה בהחלט מספיק.
  • מעבדים – ניתן למצוא מעבדים זולים מהסידרת Xeon הראשונה, V2 וגם חלק ממעבדי V3 (אלו עם ה-4 ליבות). מעבר לכך – המחיר קופץ. פתרון די פופולרי שקיים הוא לרכוש מעבדים מאותה משפחה מסידרת ES שהם בעצם Engineering Samples. חשוב לציין: אלו מעבדים שאין להם כיתוב שם רשמי על המעבד (כתוב מספר כלשהו ו-Confidential) ובחלק מהשרתים (במיוחד בשרתי מותג) הם לא יעבדו. המהירות שלהם תהיה פחותה מהמהירות הרשמית בהשוואה לדגם הרשמי ויכול להיות (סיכוי מאוד קטן) למצוא בעיית תאימות כלשהי באפליקציות מסויימות (לא נתקלתי בבעיה כזו). אין שום אחריות למעבדים כאלו מצד אינטל. גם כאן, Supermicro הם היחידים שאני מכיר שכל ה-ES עובדים בלי בעיה על לוחות האם של החברה. אפשר לקחת פחות סיכון ולרכוש את ה-QS שהם בעצם שוחררו זמן ממש מועט לפני היציאה הרשמית של המעבד, ושם מהירות השעון היא כמו המעבד הרשמי ואם היו באגים, המיקרוקוד שקיים ב-BIOS כבר מטפל בבעיה. בכל מקרה אני לא ממליץ לאף חברה לרכוש מעבדים דוגמאות ES או QS.

עוד דברים שיכולים לעזור:

  • חושב לעבוד במהירות 10 ג'יגה? (לפחות מהסטורג' שלך למכונות). במקום לחבר Point to point, יש Switch של חברת MicroTik ב-2 גרסאות. יש גירסה של 8 פורטים ו-16 פורטים, חיבורי +SFP. ה-8 פורטים עולה כמה מאות שקלים וה-16 פורטים עולה בסביבות ה-1300 שקל, כך שתצטרך לרכוש כרטיסי רשת וכבלי DAC/TwinAX. חשוב לשים לב – אם אתה עובד עם vSphere אז לא לרכוש כרטיסי רשת ישנים של Chelsio (הם לא נתמכים ואין VIB שנותן להם תמיכה).
  • מחירי UPS צנחו וכיום ניתן לרכוש UPS של 1000VA ולחבר אותו ל-3 מכונות למקרים של הפסקות חשמל קצרצרות (חצי דקה עד דקה גג, תלוי בעומס של המכונות שלך) או כמיישר מתח. מחיר של UPS כזה הוא בסביבות 400-500 שקל (תלוי היכן קונים).
  • אם אתה מתעקש לקחת שרתי מותג ורוצה מקסימום שקט, קח שרת 2U ואל תכניס בו דיסקים (למעט 1 או 2 ל-OS ואם זה ESXI – אז תשתמש ב-Disk On Key בחיבור שקיים לך על לוח האם). אחד הדברים ששמתי לב בכל הקשור לאיוורור – הוא שאם יש דיסקים, המאווררים חייבים ליצור לחץ סטטי גדול מאוד כדי להכניס מספיק אויר לקירור. אם אין דיסקים, לא צריך לחץ סטטי חזק והשרת יותר שקט.

בקרוב אציג וידאו חדש: איך לבנות JBOD טוב ובזול, ללא צורך בזכרונות, מעבד, לוח אם, והכי חשוב – שקט.

כמה מילים על UPS

מי שקורא את הבלוגים שלי (זה הנוכחי והבלוג היותר עסקי) אולי קרא בעבר שאני לא בדיוק חובב UPS. חלק מהאנשים כתבו שאני "אנטי UPS" למרות שאני לא, והייתי רוצה לנצל את הפוסט הזה כדי להסביר את התצורה שלי, היכן UPS עוזר והיכן .. לא כל כך.

עד לפני חודשים ספורים ב-LAB שלי כל המכונות היו שרתי מותג ושרת האחסון מבוסס לינוקס+ZFS היה מכונת Core i5 פשוטה עם 32 ג'יגה זכרון ודיסקים. אם היתה מתרחשת הפסקת חשמל והחשמל היה חוזר לאחר זמן מה, כל השרתים היו מופעלים מיידית, אך מכיוון שלשרתים לוקח זמן רב להגיע למצב שהם מטעינים את ה-OS, הזמן ה"פנוי" הזה היה די והותר עבור מכונת ה-i5 לעלות, לבדוק שהכל תקין מבחינת ZFS, לייצא את ה-NFS ושאר שרותים, כך שכשהשרתים היו מתחילים לעלות, כל השרותים שהם זקוקים להם חיצונית – היו זמינים להם. את ה-UPS עצמו לא הייתי צריך כי רוב הזמן המכונות הוירטואליות היו סטטיות "ריקות" שמריצות Hypervisor (כך ש-reboot פתאומי לא היה ממש משנה משהו) ומכונות ה-VM היו עולות בין כה מחדש, כך שב-99% מהמקרים הפסקת חשמל לא היו ממש מזיקות לי. כל המערכת כולה, החל מהרגע שהחשמל חזר ועד שהכל למעלה – עולה תוך 10 דקות בערך.

UPS באופן עקרוני יכול לעזור במצבים מסויימים. אם יש לך מכונת דסקטופ עם GPU יוקרתי וביצעת Overclock לדוגמא למעבד ו/או לזכרון, המכונה תעבוד 24/7 ותצרוך הרבה יותר חשמל מהמצב הרגיל, מה שאומר ש-UPS של 1000VA (וולט אמפר) יחזיק לך אולי דקה או 2 גג. אתה יכול להגדיר את ה-UPS כך שלא יעשה כלום או שיתחיל את תהליך הכיבוי או להריץ סקריפט משלך כשאין חשמל. כמה זה עוזר? תלוי. יש מקרים ש-Windows לדוגמא בעת כיבוי מציג חלון שאומר שאפליקציות X,Y,Z פתוחות והחומר לא נשמר, מה שדי מבזבז את הזמן שנשאר בסוללת ה-UPS. בלינוקס ובמק המצב יותר טוב והמערכת כשמקבלת פקודת כיבוי מתחילה לכבות את השרותים במקביל עד לחלק ה-poweroff שמורץ ואז המכונה תיכבה מעצמה בצורה חלקה ללא נזקים.

בזמן האחרון ה-LAB שלי קיבל תפנית חדה ועד סוף חודש הבא (תלוי בשירותי השליחויות בחו"ל, מכס וכו') יתווספו ל-LAB שלי עוד 5 שרתים באורח קבע ושרת האחסון שלי יוחלף בשרת עם מעבד Xeon מרובה דיסקים ו-SSD. שרת כזה לא עולה תוך 45 שניות כמו השרת הנוכחי וכששרתי הוירטואליזציה השונים לא מקבלים שרותי NFS ו-iSCSI בזמן boot – הם גם לא מפעילים את המכונות הוירטואליות שאמורות לרוץ עליהם, ולכן מה שאצטרך לעשות בעצם זה לחבר את ה-UPS ל-Raspberry Pi ולדגום את ה-UPS. אם יש הפסקת חשמל, הוא ישלח פקודות דרך ipmitool כדי לכבות את המכונות ושרת הקבצים כמכונה אחרונה. חזר החשמל? הסקריפט ירוץ הפוך (שרת קבצים קודם כל, בדיקת שרותים, ולאחר מכן הפעלת שרתי הוירטואליזציה).

אז למי ששואל אותי לגבי עמדתי בעניין UPS – כן, אני ממליץ לכל אחד, במיוחד שזה עולה רק בסביבות ה-400 שקל ויכול להציל אותך מהפסקות חשמל קצרצרות (כמו שיש כאן באזור). למי שיש LAB לעומת זאת, אני ממליץ לעשות חישובי צריכה ולקנות את ה-UPS בגודל המתאים (אם יש לך נסיון בלינוקס אז אתה לא חייב את הגירסה עם הכרטיס רשת. יש בלינוקס את NUT ואתה יכול לעשות איתו את הכל ופשוט לחבר את ה-UPS לאיזה מכשיר Raspberry Pi או תואם). אני לא אהבתי כל כך UPS כי אני אוהב לחיות מבחינת טכנולוגיה "על הקצה" ואוהב לעשות Stress לציוד שברשותי (ושהינו בבעלותי) ולבדוק אם המערכת חיה גם אחרי אירועי הפסקות חשמל, חום וכו', אבל גם אני עכשיו עם UPS 🙂

התובנות שקיבלתי מה-LAB שלי

בפוסט זה אנסה לעדכן לגבי מספר תובנות שקיבלתי וכמו כן לענות לגבי שאלה עבור אלו שפנו בקשר לשרת עבור תרגולים.

אתחיל עם התרגולים: כפי שפרסמתי לא פעם בבלוג זה ובבלוג העסקי שלי, אני ממליץ לכל אחד, בין אם הוא רק השתחרר מהצבא ובין אם הוא בן 40+ – לשדרג את הידע המקצועי. השוק תחרותי, מתקדם מהר ואם אין לך את הידע העדכני בתחומך או בתחומים "שכנים" – תתקשה להשיג עבודות משתלמות (פיננסית) בעתיד, ובגלל זה אני גם ממליץ בד"כ להקים מכונה יעודית שתשמש כשרת ביתי לצורך הקמת מכונות וירטואליות שיריצו מערכות הפעלה שונות.

אני לא ממליץ לרכוש שרת ישן יד שניה (אלא אם יש לך מחסן שהוא מאוורר) בגלל הרעש והחום שהוא מפיק, במיוחד בקיץ הישראלי החם (אפשר כמובן להתקין מזגן, אך עלות התפעול השוטף מבחינת חשמל אינה שווה זאת, אם מדובר באירוח 1-2 שרתים מקצועיים בבית/מחסן).

מה שאני כן ממליץ זה לבחור את אחת מהאופציות הבאות:

  • לקחת מחשב דסקטופ שקיים אצלכם, למלא אותו בזכרון (במידה וצריך), להתקין עליו כרטיס רשת (אני ממליץ על כרטיס המבוסס על שבבים של אינטל), לרכוש SSD זול ולהתקין לדוגמא ESXi (יש צורך בכרטיס הרשת הנוסף מכיוון ש-ESXi אינו תומך בכניסות רשת שנמצאים על לוח האם).
  • לרכוש מחשב מבוסס AMD Ryzen 7 (כמו ה-2700) ולמלא אותו בזכרון בהתאם לתקציבכם, SSD זול, כרטיס רשת – ולהתקין ESXI. במקרה הזה תקבלו פי 2 יותר ליבות בהשוואה למעבדים של אינטל ותמיכה ב-עד 64 ג'יגהבייט זכרון.

כל אחד יכול כמובן לבחור לעצמו סוגי מאווררים שונים, קירור מים וכו', כל הדברים הללו הינם אופציונליים והכל כמובן תלוי בשיקולכם.

מכאן – נעבור לתובנות.

בקיץ האחרון היו לי מספר שרתים 1U ו-2U של חברות כמו Dell, HPE, IBM. כולם שרתים ישנים (מעבדי E5-2620 דור ראשון ושני) – והיו לי בין 3 ל-8 מכונות, תלוי בחודש ובדילים שהשגתי, מה שמכרתי ועוד. הסביבה שבא נמצאו השרתים היתה ללא מזגן ולפעמים נכנסו גם קרני שמש.

הבעיות בעבודה בשיטה כזו הן פשוטות: או שאתה מתקין מזגן ומפעיל אותו 24/7 (בעייתי אצלי, האזור שהם נמצאים הוא אזור פתוח) או שאתה סובל מהרעש של המאווררים שמנסים לקרר את השרת (גם אם ניצול המעבדים נע על אחוזים בודדים). היו לי מספיק לילות שהייתי צריך לישון עם דלת חדר השינה סגורה. אם אין לך UPS (אני בכוונה לא עובד עם UPS, פרטים על כך בפוסט קרוב) – המצב יותר גרוע אם השרתים לא נמצאים בחדר סגור וחלה הפסקת חשמל – ההפעלה מחדש של השרתים תפעיל את המאווררים למקסימום מהירות למשך מספר דקות, מה שירעיש את כל הבית.

מחשבים – בין אם דסקטופ ואם מדובר בשרתים, יכולים לפעול בלי שום בעיה גם אם בסביבתם הטמפרטורה נעה בין 30-36 מעלות צלזיוס. דווקא במערכות דסקטופ ניתן לבנות את עקומת ה-RPM של המאווררים כך שיפעלו יותר לאט או יותר מהר בטמפרטורות מסויימות (פונקציה זו קיימת בתצורה סופר-בסיסית בשרתים תחת שמות כמו ECO, Silence וכו' אך מבלי להגדיר/לשנות מספרים).

ולהלן תובנותיי:

  • כל עוד מדובר במכונה שלא יבוצע לה Overclock ואין בה כרטיסי GPU, אפשר יהיה להרכיב לה 3-4 מאווררים (2-3 מקדימה בתצורת PULL, מאוורר מאחורה בתצורת PUSH), יחד עם המאוורר שמגיע עם המעבד – מכונה כזו לא צריכה מיזוג או תנאים מיוחדים (יש לי 2 מכונות דסקטופ כאלו שעובדות כך כבר 6 שנים).
  • מתוך הנחה (ולאחר בדיקות) שניצול ה-CPU אינו עובר את ה-60-70% – אפשר להתקין פתרון קירור של Noctua מסידרת ה-Low Profile (כל עוד יש את האיוורור שציינתי לעיל), כך שהמכונה תהיה שקטה גם בקיץ.
  • במידה ובונים מכונה ורוצים עליה שליטה מרחוק עוד ברמת הכיבוי/הפעלה – מומלץ לרכוש לוחות אם עם IPMI. במקרה של אינטל – קשה מאוד למצוא לוחות כאלו שמקבלים מעבדי דסקטופ, ומעבדי Xeon הם יקרים ולכן ניתן לוחות אם שתומכים במעבדי Xeon ישנים יותר (אני ממליץ E5 V2 ומעלה) או שניתן לרכוש לוח כזה עבור מעבד Ryzen מודרני.
  • שרתים מוכנים – ישן, אך לא ישן מדי: מאוד מפתה לרכוש שרת ישן בן 6-7 שנים בכמה מאות או ב-1000-1500 שקל כשכמעט הכל כלול (מעבדים, זכרון, רשת – אין דיסקים), אולם לא ניתן בשרתים כאלו להוסיף ציוד כמו SSD NVME, כרטיסי רשת מרובי כניסות וכו', וכמו כן מבחינת ביצועים – מעבד דסקטופ מודרני זול "בועט" בכל Xeon דור ראשון או שני (כשמדובר על אותה כמות ליבות ולפעמים כשב-Xeon יש כמות ליבות כפולה). ראו, אגב, הערותיי למעלה אם אתם חושבים להקים "LAB" שבעצם מבוסס על מכונה אחת.
  • אם אין לך בעיה שהמערכת לא תעבוד זולת שרותים בסיסיים בהפסקת חשמל ושכל המידע שלך בשרת האחסון לא יזוק כתוצאה מהפסקת החשמל – לא חייבים UPS. פוסט ופרטים על כך – בקרוב.
  • אפשר לבנות שרתים שקטים גם בתצורת 2U. וידאו ופרטים על כך – בקרוב.

הקיץ הזה אני אצטרך כפי הנראה (בהתאם לפרויקטים שיכנסו) מספר שרתים, שרת ה-ZFS העיקרי שלי יוחלף למשהו הרבה יותר מאסיבי (320 ג'יגה זכרון, 20 דיסקים קשיחים, Optane SSD ו-2 מעבדי Xeon וכנראה תקשורת במהירות 40 ג'יגה) ותהיה גם מערכת ניהול חכמה למקרים של הפסקת חשמל והפעלת שרתים עם שרותים בסיסיים שיפעלו ללא תלות בחשמל רציף. הכל יוקלט בוידאו ויפורסם ביוטיוב, פוסטים חדשים יופיעו בנידון וגם הקוד לניהול ישוחרר באופן חופשי ב-GitHub. אתם מוזמנים להירשם לבלוג (או לעקוב אחר הפייסבוק שלי או ערוץ הטוויטר שלי), ואני אשמח לקרוא את תגובתכם.

לבנות מחשב בזול

ישנם לא מעט מקרים שצריך להחליף בבית מחשב. רבים מנסים לדחות את הקץ בכך שמוסיפים SSD – שזה עוזר, עד גבול מסוים, אבל לפעמים המערכת פשוט "עייפה" – המעבד איטי, כמות הזכרון קטנה (וקשה למצוא זכרון נוסף, שלא לדבר על מקרים שצריך להחליף את כל הזכרון כי התושבות מלאות בזכרון קטן יותר), הדיסק הקשיח זוחל/נגמר – ובקיצור, אחת ל-3-5 שנים – מומלץ להחליף מחשב.

לאלו שלא מבינים בהרכבת מחשב בעצמם, אני אמליץ ללכת לחנות מחשבים ולרכוש, במקום לקנות חלקים ולעשות נזקים לציוד. העניין אינו כה מסובך אבל יש כאלו שאין להם את החוש הטכני לכך, שזה בסדר גמור (גם לי אין חושים בהרבה דברים אחרים). לעומת זאת, אלו שהרכיבו מחשב או 2 בחייהם – פוסט זה הוא בשבילם, מכיוון שהפוסט מזכיר דברים טכניים רבים.

גילוי נאות: רוב הקישורים שאביא כאן הם קישורי Affiliate באמזון, כלומר אם אתם קונים, אני אקבל איזה סנט שחוק לכיווני.

את רוב החלקים המוזכרים כאן אני ממליץ לקנות באמזון ולא בישראל, לא בגלל קישורי ה-Affiliate אלא בגלל סיבה אחרת: בארץ, בכל הקשור להחלפת ציוד (במיוחד ברשתתות חנויות מחשבים), מהרגע שפתחת את הצלופן או קרעת את המדבקה ואתה רוצה להחליף, יוצאים מתוך הנחה שפירקת את הציוד, שפכת 2 בקבוקי קולה משפחתית, סגרת ואתה רוצה להחליף. כל ציוד שנפתח ואתה רוצה להחליף – עובר ל"בדיקה" באיזו מעבדה כלשהי, ורק אם המעבדה מאשרת, תקבל ציוד זהה בלבד. מה קורה אם לדוגמא החלטת לקנות דיסק קשיח ורק כשהוא הגיע, פתחת את האריזה וראית שמהירות הדיסק קטנה מדי ואין לך בעיה להשלים את הסכום, רק שיחליפו לדיסק אחר? תשכח מזה! בקיצור – בכל הקשור לשרות לקוחות לגבי ציודי מחשב בארץ למשתמשים פרטיים – אנחנו עדיין תקועים בשנות ה-90.

באמזון לעומת זאת, רוצה להחליף? אין שום בעיה. תארוז, תשלח, תקבל חדש כמו שאתה צריך. אף אחד לא מפעיל יחידת שב"כ לבדוק אם אתה מרמה אותם, והאמון בלקוח – מלא. בגלל זה הם מקבלים ציונים בשרות לקוחות שוב ושוב. הלוואי עלינו בישראל.

בעקרון המפרט הטכני שאתן כאן הוא למחשב מהקצה הנמוך, עם 2 גרסאות מעבדים (המעבדים שאני ממליץ הם של AMD, המעבדים של אינטל עלו באחרונה ב-10-25% עקב חוסר מלאי ובעיות יצור של אינטל שהחלו לפני חודשיים). האחד מתאים לאלו שמשתמשים באופיס, גלישה באינטרנט ומשחקים בדפדפן, והשני יותר מתאים לאלו שרוצים לשחק משחקי מחשב רגילים. כל הציוד שאזכיר כאן ניתן לשדרוג כך שאפשר לשדרג את המחשב בהמשך ולהגיע גם לביצועים של תחנת עבודה בינונית.

אגב, הקישורים שאתן כאן מתאימים כמובן גם לאלו שיש להם מחשב והם רוצים אולי לשדרג חלק כלשהו ואולי המחיר יתאים להם. כל המחירים כאן הם בדולרים ותצטרכו להוסיף משלוח לארץ ומע"מ.

בואו נתחיל.

מעבדים
בעקרון, אני ממליץ על 2 סוגי מעבדים:

  • מעבד Athlon 200GE. השם אולי מוכר לותיקים אך זהו אינו מעבד עם הארכיטקטורה הישנה. AMD פשוט החליטה להשתמש בשם Athlon למעבדי בגיזרת ה-Value. מעבד זה מכיל 2 ליבות ו-4 נימים, הוא רץ במהירות 3.2 ג'יגהרץ, ויש לו 5 מגהבייט זכרון מטמון. הוא גם כולל בתוכו יחידת עיבוד גרפית עם 3 יחידות עיבוד (CU), כלומר המעבד גם נותן לנו פתרון לתצוגה. זהו מעבד שמתאים יותר למשתמשים שרוב הזמן גולשים בדפדפן, אופיס, ודברים משרדיים אחרים. עלות: 60$
  • מעבד Ryzen 2400G: זהו מעבד ה-Ryzen 5 של AMD שכולל GPU בתוכו שמשתווה בערך לכרטיס GTX 1050 של nVidia. מעבד זה מתאים לאלו שרוצים להריץ משחקים על מסך עם כמות פריימים טובה ברזולוציות עד 1920X1080. המעבד כולל 11 יחידות גרפיות (CU), כ-4 ליבות ו-8 נימים והוא רץ במהירות של עד 3.9 ג'יגהרץ (למעוניינים, אפשר לבצע Overclock). מחיר: 159$

זכרונות
אחת הבעיות הגדולות ביותר במחשבים שמורכבים בארץ, היא שמי שמרכיב את המחשב לא מבין אפילו מה זה זכרון DDR. לאלו שלא מכירים – כשמדובר בזכרון DDR, אז כל זכרון שמוכנס, צריך להיות ב-2, כלומר אם אנחנו רוצים 8 ג'יגהבייט, אנחנו צריכים להכניס 2 מקלות של 4. אפשר להכניס מקל אחד של 8 אבל אז המהירות יורדת כדי למעבד אין אפשרות לחלק את העבודה של הזכרון ל-2.

שימו לב: הזכרונות שאני מציע הם במהירות 2400 מגהרץ, כלומר מהירות בסיסית. יש הרבה יותר מהירים אבל המחיר מטפס.

במקרה הזה ההצעה שאני ממליץ עליה היא זכרון של Corsair Vengeance LPX 8G– אלו 2 מקלות של 4 ג'יגהבייט זכרון המחיר: 80$ (סתם שתדעו, המחיר הכי זול למקל יחיד של זכרון 4 ג'יגה בארץ הוא 200 שקל, ופה אתם מקבלים KIT של 2, אז תעשו חשבון כמה אתם חוסכים). אם אתם רוצים 16 ג'יגהבייט זכרון, אז ה-KIT הזה של Patrior עולה 140$. לדעתי – שווה.

לוח אם:
מכיוון שמדובר במחשב לילדים, ניקח לוח אם פשוט מבוסס Chipset מסידרה A320 של AMD. הלוח שאני ממליץ עליו הוא GIGABYTE GA-A320M-S2H. הלוח הזה כולל כל מה שתרצו למחשב: יש כניסות VGA/DVI/HDMI, יש כניסת רשת 1 ג'יגהביט, יש תושבת M.2 להכנסת מקל אחסון, יש 4 כניסות SATA-3, יש תושבת PCIe X16 להכנסת כרטיס גרפי בהמשך, וגם 2 תושבות PCIe X1 להכנסת ציודים אחרים (כרטיס רשת יותר טוב?) – בקיצור, כל מה שצריך מלוח אם למשתמש ביתי. המחיר: 50$.

הערה: המאוורר מגיע בתוך הקופסא של ה-CPU. יש מאווררים שונים ל-Ryzen ול-Athlon, והחומר הטרמי נמצא בקופסא.

SSD
אם יש משהו שצריך כיום בכל מחשב, גם בסיסי, זה SSD. זה גם יוריד את התחושה שהמחשב "עגלה" (במקרה של דיסק מכני עמוס נתונים), וגם יאיץ את ה-Boot ועליית משחקים ואפליקציות. ה-SSD שבחרתי הוא של ADATA. הוא לא מתחרה בביצועים של סמסונג ואחרים, והוא נמצא אי שם באמצע מבחינת ביצועים.

על מנת שלא להעביר כבלים של SATA ואחר כך להתבלבל מה הדיסק הראשוני ומה השני ב-BIOS, בחרתי בגירסת המקלון M.2, כך שכל מה שצריך זה להכניס לתושבת, להבריג – וזהו. 2 ההצעות הם M.2 SATA, לא NVME.

דיסק קשיח
במקרה של דיסק קשיח, לפעמים 500 ג'יגהבייט של SSD יכול בהחלט להספיק, אולם לפעמים עדיף לרכוש גם דיסק קשיח מכני. המחירים זולים ואפשר לאכסן יותר מידע, ואם משתמשים בתוכנת Macrium Reflect החינמית ב-Windows – אפשר לגבות אחת לשבוע את ה-SSD לתוך הדיסק הקשיח, גיבוי זה תמיד טוב.

לגבי דיסק קשיח, ההמלצה שלי היא על דיסק 2 טרהבייט של Seagate 2TB BarraCuda – הוא גם מהיר (7200 RPM), והוא גם זול: 60$.

ספק כח:
אחד הדברים החשובים במחשב הוא ספק כח טוב. אני ממליץ על EVGA 500 W1. אני משער שרבים יאמרו ש-500W זה מוגזם, אבל לעניות דעתי כדאי לחשוב קדימה, למצבים שבהם יהיה צורך להוסיף GPU למשחקים רציניים (כי הילד רוצה). המחיר, בכל מקרה, זול: 33$.

מארז למחשב
בסופו של דבר, צריך להכניס את את למארז, וכאן אני דווקא פחות ממליץ על אמזון. מבדיקה שעשיתי, גם אם תבחרו מארז זול, המשלוח יהיה יותר יקר מרכישה בארץ. אם מדובר במחשב לילד עם Athlon שאתם לא הולכים להוסיף לו GPU בקרוב, אז KSP מוכרים בארץ גנרי ב-159 שקל שכולל ספק כח צנוע גנרי. לעומת זאת, אם המחשב יורחב בעתיד, כדאי או לקנות מארז ללא ספק ולרכוש את הספק באמזון, או לחפש עיסקת חבילה שכוללת ספק 500W ומארז טוב, ומכיוון שיש הרבה סוגי מארזים, אז זה עניין של טעם ותקציב.

מאווררים:
בד"כ כל מארז מגיע עם 2 מאווררים (אחד מקדימה למטה ואחד מאחור למעלה), ויש מקרים שלא מגיעים מאווררים. איוורור במחשב הוא חשוב מכיוון שמחשב מוציא חום וצריך לשאוב אויר מבחוץ ולהוציא את האוויר החם. אפשר לרכוש מחנות המחשבים (אם אין במארז מאווררים) 2 מאווררים למחשב, אולם אם רוצים שקט אז אני יכול להמליץ על המאווררים ARCTIC F12 Silent שעולים $9 לחתיכה או Noctua 120mm שעולים אמנם כפול (כמעט $20), אבל הם הכי שקטים והכי אמינים שיש כיום בשוק. כלל אצבע: עדיף שיהיו 2 מאווררים מקדימה (בתצורת PULL) ואחד מאחור (בתצורת PUSH). למי שלא מכיר מה הכוונה PUSH/PULL, הוידאו הזה יסביר מה הכוונה.

סך הכל מחירים:

  • מחשב בסיסי (אופיס/ילדים, ללא GPU): המחיר (ללא משלוח ומע"מ): 411$.
  • מחשב לילדים/עבודה בסיסית/משחקים: $600.

הערות:

  • יהיו לא מעט אנשים שיעדיפו לקנות מקומית את הכל מכאן, ולחסוך משלוחים וכו', שזה לחלוטין לגטימי, אולם כדאי לזכור שעל דברים כמו SSD, מעבדים, זכרון וכו' – המחירים בחו"ל דינמיים ובארץ הם בקושי זזים למטה.
  • הפרטים הקטנים: הלוחות אם שמייבאים לארץ, במקרים רבים חסר בהם דברים. כך לדוגמא אני ציינתי בפוסט זה לוח מבוסס A320 Chipset. מה שמייבאים לארץ (בדקתי ב"זאפ") זה את הגירסה ללא M.2 (ובמחיר הרבה יותר גבוה מ-50$). גם מחירי המעבדים בארץ לא ממש מתעדכנים ו-AMD מורידה מחירים תכופות. אגב, מעבד ה-Athlon שהזכרתי? אין בארץ כרגע. הוא יהיה זמין בעוד חודש או חודשיים.
  • לחברות ועסקים שרוצים לקנות מחשבים לעובדי החברה: מחשבים שהם מבוססי Ryzen עולים בין 100-150$ פחות ואתם מקבלים יותר ליבות.
  • אם אתם רוצים ללכת על מעבדי אינטל: באינטל מציעים חבילה הכוללת "SSD" בגודל 16-32 ג'יגה ללא תשלום נוסף (כביכול, זה כבר מגולם במחיר המעבד). ממליץ לוותר מכיוון שהתועלת של SSD כזה מול כל SSD אחר בגודל של 250 ג'יגה – לא קיימת. עדיף לרכוש SSD או כ-M.2 או כ-SATA רגיל.
  • תוכנה שמאיצה את הביצועים בכך שהיא מעבירה אוטומטית חלקים מדיסק ישן ל-SSD ובכך מאיצה את ה-Boot: רוב התוכנות המסופקות עם היצרנים (אני לא מדבר על התוכנה להעתיק מדיסק קשיח קטן ל-SSD) הן תוכנות די גרועות. אני ממליץ על תוכנה בתשלום של 30$ שנקראת Primo Cache וגירסת נסיון שלה ניתנת להורדה כאן.
  • מערכת הפעלה Windows 10 עולה לרכישה כקופסא כ-500-600 שקלים בארץ ואופיס עולה 600-700 שקל. טריק "אפור" שיש הוא לרכוש את התוכנות ב-eBay בדולרים ספורים. מיקרוסופט לא תזנק עליכם עם שוטרים אם תרכשו, אבל יכול להתרחש מצב שבהמשך הדרך מספר הרשיון שלכם פתאום יפסיק לפעול (אתם יכולים לפנות למי שקניתם ב-eBay, סביר להניח שהוא יתן לכם מספר חדש).

 

התחרות בין AMD לאינטל על ריבוי ליבות

תערוכת Computex שהיתה בטיוואן הסתיימה לפני מס' ימים. חברות הציגו כל מיני מוצרים או דיברו על מוצרים שעתידים לצאת. גם באינטל וגם ב-AMD דיברו על מעבדים שעתידים לצאת לשוק במהלך 2 הרבעונים הקרובים.

נתחיל מאינטל: היא הציגה את המעבד I7-8086K במלאת 40 שנה למעבד הנוסטלגי 8086 שהתחיל את כל מהפכת ה-PC. המעבד הזה הוא בעצם ה-I7-8700K רק שבתוכו יש פיסת סיליקון מובחרת שיכולה להיות מואצת למהירות 5 ג'יגהרץ (בחלק מהליבות, לא כולם) ואינטל דורשת עליו מחיר יותר גבוה מה-8700K.

אבל את עיקר הכותרות קיבלה אינטל מהצגת מעבד עתידי כלשהו שיכיל לא פחות מ-28 ליבות ושהודגם רץ במהירות 5 ג'יגהרץ. כל מי שקצת מבין בכמות ליבות פר מעבד ובמהירות שעון וראה את ההכרזה – חכך את ראשו כי המספרים לא ממש מסתדרים, ורק אחרי ההדגמה התגלה ה"טריק" של אינטל: הם לקחו בעצם מעבד מאוד יקר ממשפחת השרתים (השמועות מדברות על Xeon SP Platinum 8180 שעולה 10000$), ביטלו לו את נעילת ההאצה, והדגימו אותו על לוח אם סופר-מפלצתי והקירור היה קירור מאסיבי – Chiller שדורש 1000W בקירור מים. כל הטרראם הזה הוא אינו פתרון שאינטל יכולה למכור (זה לא פתרון שאתה יכול לרכוש הביתה או לחדר שרתים בחברה אלא אם יש לך מערכת הזנת חשמל מאוד גבוהה) וסביר להניח שאינטל גם לא תמכור מעבד כזה במהירות הזו (תזכרו – בשביל פתרון כזה צריך ספקי כח מיוחדים, לוח אם מיוחד וחתיכת פתרון קירור חיצוני). מדוע אינטל לא ציינו בהדגמה שמדובר ב-Overclock? כי הם "שכחו".

מדוע בעצם אינטל נכנסים לתחרות הזו? כי AMD המתחרים יכריזו למחרת על מעבדי Threadripper עם 32 ליבות (ולאינטל יש מחלקת ריגול שלמה כך שהם יודעים על הדברים מראש) אז הם יצאו בהכרזה מוקדמת על מעבד חדש. האם כדאי להתחיל להתלהב ואולי בהמשך לרכוש מעבד כזה? אני בספק. סביר להניח שכשאינטל תמכור מעבד כזה, המחיר שלו יהיה לא פחות מ-4000$, ועדיף לחברות שרוצות דבר כזה ורק מעבדים של אינטל – לרכוש מכונה עם 2 מעבדים עם 14 ליבות (כמו ה-i9-7940X או מה שאינטל תוציא בחודשים הקרובים), שם המחיר יהיה הרבה זול וצריכת החשמל תהיה נמוכה בהרבה. אינטל גם הכריזה לאחר הכנס כי יהיה גם מעבד עם 22 ליבות לצרכנים (שוב, כמו ה-Xeon SP Gold 6152).

בקיצור, שורת ההכרזות של אינטל היתה די טובה עד שהגיע הקטע עם המעבד 28 ליבות שיצר לאינטל שורה שלמה של יחסי ציבור גרועים וכפי שנראה תיכף – גניבת התשומת לב מ-AMD לא ממש היתה שווה את זה..

נעבור מכך, אם כן – ל-AMD.

בכנס של AMD הכריזו על מספר מוצרים עתידיים (בלי יותר מדי פרטים) ועל מעבדי ה-Threadripper החדשים שיקבלו את ארכיטקטורת +Zen שתשפר ביצועים בכל הקשור לתקשורת פנימית בין הליבות ותקשורת עם הזכרון, וכאן AMD הכריזה על 2 מעבדים חדשים במשפחת ה-Threadripper: מעבד אחד עם 24 ליבות ומעבד שני עם 32 ליבות. AMD שמחו להציג את תוכנת Blender עם השוואה מול המעבד ה-i9-7980XE של אינטל שמכיל 18 ליבות וכמובן שהמעבד עם 24 ליבות של AMD ניצח. באותו הזדמנות AMD הציגו שוב את Blender עם 32 ליבות אולם הפעם ההשוואה היתה ללא תצוגה מהצד של אינטל.

הבעיה ב-2 המעבדים החדשים פשוטה וקשורה למשפחת ה-Threadripper שהוא בעצם גירסה קצוצה של מעבדי EPYC לשרתים של AMD. במעבדי EPYC, תצורת הזכרון היא 8 ערוצים (כלומר אם נניח אתם רוצים שיהיה בשרת 128 ג'יגהבייט זכרון, עליכם למלא את כל 8 התושבות במקלות של 16 ג'יגהבייט ולא 4 מקלות של 32 ג'יגהבייט כדי לקבל ביצועים אופטימליים). ב-Threadripper תצורת הזכרון היא כמחצית מכך (4 ערוצים) כי Threadripper במקור היה עד 16 ליבות והיה צורך על כל רביעיית ליבות למלא זכרון ב-4 תושבות. עם המעבדים החדשים לעומת זאת, תצורת הזכרון נשארת אותו דבר כך שמעבד עם 32 ליבות, כך שמחצית מהליבות לא מקבלים גישה ישירה לזכרון, מה שפוגע בביצועים. נוסיף את הנקודה ש-AMD מדגישה תאימות לאחור (כך שאם יש לך מערכת עם Threadripper ואתה רוצה לשדרג למעבד עם 32 ג'יגהבייט זכרון, כל מה שתצטרך לעשות הוא פשוט לשדרג BIOS/UEFI ולהחליף לאחר מכן מעבד, רק אל תנסו לעשות Overclocking, לשם כך תצטרכו לוח חדש יותר עם אותם חלקים אך עם ערכת VRM משופרת, המעבדים החדשים צריכים יותר מתח).

יוצא מכך שההכרזות של AMD על מעבדי Threadripper החדשים (שיצאו באוגוסט) הם לא משהו שכל כך שווה להתלהב ממנו. כן, סביר להניח ש-AMD ימכרו מעבדי Threadripper עם 32 ליבות ו-64 ניבים במחיר של פחות מ-2000$ (מעבד לשרתים EPYC 7551P עם 32 ליבות עולה כיום 2300$) ומי שרוצה מעבדי AMD עם 32 ליבות ומקסימום ביצועים למעבד, עדיף שירכוש את EPYC (כותב שורות אלו מתכנן להחליף מספר שרתים בפתרונות מבוססי EPYC, הביצועים בוירטואליזציה מעולים בהשוואה למחיר פר מעבד ובצריכת החשמל שלהם).

לסיכום: גם ב-AMD וגם באינטל הבינו – לקוחות תחנות עבודה מקצועיות ומשתמשים מקצועיים רוצים מעבדים עם יותר ליבות ואותן חברות ישמחו לספק זאת, אבל יחד עם זאת, כדאי מעט לצנן את ההתלהבות. כבר כיום ניתן לקבל מספר גבוה של ליבות מבלי לקרוע את הכיס. לגבי שרתים – מלחמת הליבות תתחיל בשנה הבאה, כאשר AMD תכריז על מעבדי EPYC עם 48 ליבות במעבד או 96 ליבות בתצורת מעבדים כפולים ונראה מה אינטל תציג.

ה-LAB הבא: פרק 11 – החום

אתחיל בתמונה: מה שאתם רואים משמאל לקוח מתוך vSphere (מתוך ה-VCSA) ומציג בעצם את העומס על 2 שרתים שנמצאים כאשכול אצלי (הם ב-DRS כך שהעומס מחולק וב-2 המכונות מצב המעבד נראה כך). כמו שאתם יכולים לראות, העומס על המעבדים הוא קטן מאוד.

ובכל זאת, אם נקשיב למאווררים, נוכל לשמוע שהם לא ממש שקטים (לחצו להאזנה).

האם זה קשור לדגם מסוים של שרת או Brand כלשהו? התשובה היא לא. הבעיה תחזור בכל השרתים בגודל 1U, גם כאשר אין שום עומסים על המערכת. מה הסיבה? החום, כמובן. כך נראית טבלאת החומרה עם הטמפרטורות כרגע (לחצו להגדלה):

כמובן, כל מי שהתעסק או קרא אי פעם על Overclocking או שמבין במעלות חום למעבדים, יבין שהמספרים לא כל כך מדאיגים לגבי מעבד. בכל זאת, הוא יכול לעבוד עד 85 מעלות בלי שום בעיה (אם כי לא מומלץ שיגיע לשם) וכך גם לגבי הזכרון, כך שהמכונות יכולות להמשיך לעבוד ללא בעיה.

מדוע בעצם השרתים מגיעים לחום הזה? נכון, היכן שהם נמצאים אין מזגן, אבל המאווררים אמורים להעיף את החום, לא? אז זהו, שכאן מתחילה הבעיה הגדולה.

בתכנון השרתים.

במחשבי דסקטופ/תחנות עבודה העניין די ברור ופשוט: יש מאוורר ומערכת קירור יעודית למעבד, כנ"ל לגבי הכרטיס הגרפי. שאר המאווררים (תלוי בתצורת ה-Push/Pull שקבענו בעת הבניה) מטרתם בסך הכל להכניס אויר ולהוציא אויר. הם לא יכולים לקרר את המעבד או ה-GPU. אויר בטמפרטורת החדר נכנס, אויר חם יוצא. גם ביום קיץ מהביל, אינכם שומעים מחשב (כל עוד הוא תקין מבחינת מאווררים) "זועק" כמו הדוגמא שהעליתי לעיל.

בשרתים לעומת זאת, אפשר לראות את התכנון הלקוי שאפיין שרתי 1U בעשור האחרון. קשה להאשים את היצרנים – בסופו של דבר, רעש זה הפרמטר האחרון שהם התחשבו בו, ולכן הם החליטו שהפתרון הכי טוב לשרתים הם צלעות על המעבדים, ו-6-7 מאווררים קטנים אך חזקים בחזית השרת (אחרי הכוננים וה-Backplane), כך ששרתי 1U של היצרנים המוכרים מרעישים בברירת המחדל כשחם בחדר, גם כשהמעבדים לא עושים כמעט כלום. אגב, בשרתים מהדור האחרון היצרנים (לפחות HPE) "נזכרו" בחלק מהדגמים להשתמש בפתרונות כמו צינורות נחושת להעברת האויר ובכך השרתים יותר שקטים, רק שרוב האנשים לא ממש חושבים לרכוש שרתים מהדור האחרון ל-LAB הביתה..

הפתרון שכל אחד יציע: סגור את השרתים בחדר עם מזגן. הבעיה היא שגם אם תיישם זאת והמזגן יעבוד באופן רצוף, זה יעלה לך כל שנה כמעט 3000 שקל (כלומר תוספת של 500 שקל לחשבון חשמל דו חודשי):

אז מה? לא לקנות שרתים 1U? אם אתה לא יכול לסגור אותם בחדר ממוזג או לשים אותם במקום שיש בו מיזוג שפועל רצוף (במיוחד בימים כאלו שהחום ביום יכול להגיע ל-36 מעלות ומעלה) – אז יהיה עדיף לוותר על הפיתוי ולחשוב על פתרון אחר.

אם לעומת זאת, אתה רוצה לבנות שרת 1U אז תוכל להשתמש במס' טריקים שיוכלו לעזור לך "להשתיק" את השרת גם ללא צורך במזגן:

  • בחר במעבד נכון. אם לא מדובר בשרת וירטואליזציה אלא שרת קבצים או מדיה, אפשר לקנות לוחות שמשובץ בתוכם מעבד (שלא ניתן להחלפה) או לחלופין קנה מעבד שמעטפת צריכת החשמל שלו נמוכה (AMD לדוגמא הוציאו את ה-Ryzen 5 2400GE שמעטפת צריכת החשמל שלו היא 35 וואט ועדיין יש לו מעבד גרפי מכובד לדברים פשוטים ויש לו 4 ליבות).
  • השתמש בפתרון איוורור אקטיבי הכולל מאוורר. לחברת Dynatron לדוגמא יש מאוורר ל-1U וכל עוד המעבד לא מתאמץ אתה לא ממש תשמע אותו (כך שזה לא ל-HTPC עם מעבד חלש וישן). לעומת זאת לאותו מעבד AMD שציינתי לעיל הוא בהחלט יכול להתאים הואיל וכמות החום שהוא יוציא היא קטנה.
  • את המאווררים בקופסת 1U מומלץ לזרוק לפח ולרכוש מאווררי 40 מ"מ של חברת Noctua. אלו מאווררים שתוכננו מלכתחילה להיות שקטים מאוד והם כוללים גם 2 ערכות חוטים כדי להשתיק את המאווררים עוד יותר, והם כוללים גם גומיות בצדדים להשתקת ויברציות. בקיצור – אלו מאווררים מעולים.

בשרתי 2U יש יותר מקום וניתן לבצע כל מיני Hacks כדי להשתיק אותם ועל כך – בפרק הבא.

חושבים לקנות מחשב נייח לילד?

אנחנו בשנת 2018, כמעט לכל ילד ברחוב יש טלפון סלולרי, אולי טאבלט בבית, ויכול להיות שיש גם איזה מחשב נייח בבית, שלפעמים הילדים רבים לגבי שימוש בו ולכן חושבים לרכוש מחשב נייח חדש.

ילדים, מה לעשות, לא מחפשים רק לגלוש באינטרנט ובאתרים, אלא הם מחפשים גם לשחק משחקי מחשב עתירי גרפיקה, וכך במקרים רבים מחשבים בסיסיים עם מעבד גרפי מובנה של אינטל אינם מספקים. מה לעשות, אינטל וכל מה שקשור לגרפיקה – לא ממש מובילים בביצועים זה זמן רב, ולפיכך בד"כ גם רוכשים כרטיס גרפי טוב וזול. הבעיה? מחירי כרטיסים גרפיים עלו בשנה האחרונה בעשרות עד מאות אחוזים עקב דרישה גוברת של "חופרי מטבעות" דיגיטליים וכרטיס גרפי בסיסי שעלה בעבר בסכום של 100-150$, נמכר כיום ב-180-220$. יש משפחות שהוצאה כזו היא אינה הוצאה רצינית אולם משפחות ברוכות ילדים לדוגמא – הוצאה כזו היא בהחלט הוצאה משמעותית.

חברת AMD הוציאה בעבר את מעבדי ה-Ryzen שלא ממש התחרו בדור האחרון (Coffee Lake) של אינטל מבחינת ביצועים במשחקים, אבל המחיר היה יותר נמוך מהמעבדים של אינטל. הבעיה המרכזית היא שאם רצית לקנות מחשב מבוסס AMD, היית חייב לרכוש גם כרטיס גרפי יעודי כי המעבד לא כולל שום יחידה גרפית.

הדברים השתנו בחודש האחרון ו-AMD הוציאה את מעבדי ה-Ryzen 3 2200G ו-Ryzen-5 2400G. המעבד הראשון הוא מעבד בסיסי עם 4 ליבות ו-4 נימים (כלומר אין Hyperthreading או כפי ש-AMD קוראים לזה: SMT), והוא עם 8 ליבות GPU לגרפיקה של משחקים, גלישה וכו' וכו'. מחירו בחו"ל הוא 99$. לעומתו מעבד ה-Ryzen 5 2400G כולל 4 ליבות, 8 נימים, ו-11 ליבות GPU ומחירו הוא $130, כלומר אם קונים, עדיף לרכוש את ה-Ryzen-5 2400G.

מבחינת גרפיקה למשחקים ודברים כאלו, המעבד בכל הסקירות הפגין ביצועים מאוד יפים (אפשר לקרוא על כך כאן לדוגמא) כשמריצים משחקים עד רזולוציה של 1920X1080 (כלומר 1080P) עם איכות גרפיקה בינונית (שבינינו, זה מספיק בהחלט לילדים). אם משווים זאת לכרטיס גרפי יעודי, הביצועים נעים בין GT 1030 (שעולה 380 שקל לפי ZAP) לבין GT 1050 (שעולה בין 680 ל-1000 שקל לפי ZAP). בסכום הזה אתם יכולים לקנות דיסק קשיח יותר גדול למחשב שתרכשו לדוגמא.

אבל לפני שרצים לקנות מחשב מבוסס Ryzen 5 2400G, כדאי לשים לב שעל קופסת הלוח אם (אתם מקבלים את זה יחד כשאתם רוכשים את המחשב) יש את המדבקה כמו זו:

הסיבה לכך פשוטה: לוחות אם רבים יצאו בשנה שעברה עם תמיכה למעבדי ה-APU של AMD כמו ה-Ryzen 5 2400G, אבל המעבדים לא היו מוכנים בתצורה הסופית וכשהם שוחררו היו מספר שינויים שמחייבים שדרוג BIOS לפני הכנסת מעבד כזה לתושבת לוח האם. לוחות אם שאין להם את המדבקה עם הכיתוב "AMD Ryzen Desktop 2000 Ready" אינם מעודכנים ויש צורך במעבד אחר של AMD על מנת לעדכן את הלוח, ואם יש את המדבקה, אז הלוח עבר עדכון והוא מוכן לעבודה מלאה עם המעבדים החדשים של AMD.

בהצלחה.

ה-LAB הבא: על צריכת חשמל

במסגרת המאמרים על ה-LAB הבא, שמעתי לא מעט טיפים על הוספת תמיכת תלת-פאזי בביתי בשביל השרתים ואני מעוניין להפריך את המיתוס הזה בהזדמנות זו.

בואו ניקח מחשב דסקטופ רגיל. אנחנו נמצא בו מעבד של AMD או אינטל עם צריכת חשמל של עד 65 או 90 וואט (ללא Overclocking) זה ה-TDP שהוא ממוצע. מעבד כמו אינטל i7-6700K בעומס יצרוך 116 וואט. בחלק מהמקרים שיש שם גם כרטיס גרפי יעודי למשחקים וכו', צריכת החשמל שלו תהיה בין 100-300 וואט (ה-300 במקרים של VEGA מ-AMD, במקרים של nVidia זה בד"כ מגיע גג בצריכה מקסימלית ל-250 וואט). שאר הציודים במחשב לא ממש צורכים הרבה. מאוורר (גם בפעילות מלאה) צורך 0.6 וואט ודיסק קשיח צורך בין 5-9 וואט.

כלומר ספק כח של 300-500 וואט יכול בהחלט להספיק ל-PC רגיל. (שוב, בלי Overclocking)

מכאן נעבור לשרתים: שרת בעקרון בנוי פחות או יותר כמו PC רק בתצורה הרבה יותר "הדוקה" מבחינת אינטגרציה, זרימת אוויר, רכיבים וכו'.

אם נסתכל על החלק שצורך את הכי הרבה חשמל, מדובר כמובן במעבדים. הבה ניקח מעבד פופולרי בשרתים כמו ה-Xeon E5-2620 V4 בזוג. אם תסתכלו על הדף הזה, תראו שהמקסימום צריכה של כל השרת מגיע ל-368 וואט. שוב, ספק 500 וואט יספיק פה לחלוטין.

כל העניין של חיבור תלת פאזי הוא מהסיבה שאנחנו רואים את זה בחוות שרתים. ארון 42U עם 20 שרתי 2U, או 40 שרתי 1U (או הרבה פחות אם השרת הוא עם U יותר גבוה) אז כן – צריכת החשמל עולה ועולה ואז באמת צריך חיבור תלת פאזי.

אבל בבית, מה בדיוק נקים? 2-4 שרתים? ברוב המקרים זה יהיה 2-3), זה יהיה כמו להפעיל 5 מחשבי PC בתצורת Desktop. נוסיף לכך את העניין שמדובר ב-LAB וברוב המקרים מה שנריץ לא יתפוס באופן קבוע את המעבדים בצריכת 100% אלא יותר לכיוון ה-20-40% כך שצריכת החשמל עצמה לא תהיה גבוהה.

בלוח החשמל שלנו יש לנו מתג ראשי שמקבל כמות מסויימת של אמפר (בחלק מהמקומות זה 24, בחלק 32 וכו' – צריך לשאול את חברת חשמל לגבי הבית שלך), והמתגים המשניים יכולים להעביר X אמפר לאותם נקודות להם מחוברת נקודת המשנה (בד"כ זה 10 או 16 אמפר, תלוי במתג המשני). כשמתכננים LAB, כדאי לחשב צריכה פר שרת (Amp = Watt/Volt) וכמובן יש לקחת בחשבון ציודים אחרים שמחוברים לאותו מתג משני, כך שאפשר בהחלט להגיע למצב שלא צריך להגיע לקניית הרחבה לחיבור תלת פאזי.

נקודה נוספת חשובה: סוג המעבד. מעבדים כמו Xxxxx (כמו X5670) ומעבדי E5 צורכים לא מעט וואט, אבל אפשר גם ללכת על מעבדי L עם מעטפת צריכת חשמל נמוכה (65 וואט). החסרון: המהירות נמוכה ב-1 ג'יגהרץ לערך ממעבד E5, כך שאם אתה מוכן לאיטיות קלה, תוכל לחסוך בחשמל.

לסיכום: כל עוד מדובר במספר קטן של שרתים (שוב – משהו כמו 2-5) ואין בנקודת המשנה שום ציוד שצורך וואט גבוה באופן רציף – אפשר להקים LAB מבלי להרחיב חיבור לתלת-פאזי.

ה-LAB הבא פרק 4 – בניית Storage חלק שני

בפוסט הקודם דיברתי על בניית Storage ל-LAB שלכם, ודיברתי יותר על תוכנה (OS וכו') מאשר חומרה. הפעם אשלים את הפערים לגבי חומרה.

טכנית, הפתרון הכי פשוט ל-LAB קטן זה לקחת שרת 1U, למלא אותו בדיסקים, להקים בשרת VM, ולייעד חלק מה-Datastore שיהיה שרת iSCSI/NFS/CIFS וכו'. זה לא יתן את הביצועים הכי טובים (בכל זאת, אתם לא יכולים למפות את הכרטיס RAID ל-VM כי המערכת משתמשת בו, אלא אם תפרידו פורטים של SAS מהכרטיס RAID הפנימי לטובת כרטיס RAID אחר) – אבל כשהתקציב מצומצם וצריך משהו פה ועכשיו – זה יכול להיות פתרון.

אבל יש עוד פתרונות.

אחד הפתרונות הפופולריים הוא קניה של JBOD (כלומר Just a Bunch Of Disks, יש גם הסברים אחרים ל-JBOD). בעקרון JBOD הוא דבר די "טיפש" שאינו מכיל מחשב X86 בתוכו אלא בקר יעודי שכל תפקידו הוא להתחבר לחיבורי המיני SAS ב-Backplane (חיבור עם כבל SFF 8087) ולהוציא אותם החוצה, כך שאם יש לך לדוגמא ב-JBOD כ-3 שורות של 4 דיסקים לדוגמא, תצטרך לחבר 3 כבלי SFF-8088 (בתמונה מימין) בין ה-JBOD לבין המכונה שתריץ ה-OS שיתן שרותי קבצים.

ישנם קופסאות עם JBOD עם כרטיסים יותר חכמים שמוציאים את כל תעבורת הדיסקים שלכם על SFF-8088 יחיד ויש עוד כניסה שמאפשרת שרשור מתמשך של קופסאות JBOD (כך ניתן לשרשר עד 1024 דיסקים SATA או SAS), כך שבסופו של דבר, שרת 1U שמריץ פתרון וירטואליזציה, כרטיס RAID עם כניסות חיצוניות שממופה ל-VM – ותוכלו להרים יופי של פתרון שרת קבצים.

ויש כמובן את הפתרון שהרבה יעדיפו – לרכוש מארז 2U גנרי לשרת כמו Chenbro, iStarUSA, NorcoTek ואחרים, להכניס שם לוח אם דסקטופ עם מעבד פשוט וכמות זכרון צנועה וכרטיס רשת, לדחוף דיסקים ולבנות שרת קבצים כמכונה יעודית או לרכוש פשוט שרת 2U יעודי יד שניה. החסרון ברכישת שרת יעודי יד שניה זה שאתה עלול למצוא את עצמך עם ביצועים מופחתים ב-50%, הואיל ושרתים רבים הם ישנים ועדיין עובדים עם SATA 2, כלומר מחצית מהמהירות של SATA-3. במקרים כאלו אם מחליטים לרכוש שרת כזה, קנו כרטיס RAID יעודי וחברו אותו ל-Backplane במקום כרטיס ה-RAID שנמצא בשרת, רק תוודאו שהוא תומך ב-SATA-3.

לסיכום: ה-LAB שלך יכול לתת ביצועים טובים או גרועים – תלוי בפתרון Storage שתבחר להקים/לרכוש. אם בחרת לדוגמא להכניס דיסקים מכניים 2.5 אינטש של לאפטופים (כי מצאת בזול) – יהיה מצב שה-VM יעלו לאט וכל פעולה שדורשת שימוש בדיסקים תהיה איטית בגלל שמהירות הדיסקים הזו היא איטית יחסית (5400 סיבובים לדקה מול 7200 בדיסק טוב). לעומת זאת, אם תבחר דיסקים קשיחים במהירות 7200 RPM ותוסיף דיסק או 2 SSD שישמשו כ-Cache, הביצועים שלך יהיו (יחסית) טובים. נכון, זה רק LAB ביתי, אבל חוק מרפי אומר שלפעמים כשאתה בדיוק צריך לבדוק משהו ועכשיו – ביצועים טובים מאוד יעזרו לך.