ה-ASUS ChromeBox מול Mini PC

chromeboxבפוסט קודם שפירסמתי, סקרתי את ה-MINI PC החדש שמבוסס על מעבד ה-ATOM בעל 4 הליבות של אינטל, על מחירו הזול ועל כך שהוא יכול להוות כפתרון לא רע עבור צפיה בטלויזיה או כמחשב גלישה פשוט עבור הילדים.

הבעיה המרכזית של ה-MINI PC זה שהוא פתרון שדי "תקוע" למטה בסולם הפתרונות של אינטל. מצד אחד יש לך Windows 8.1 שרץ עליו לא רע (יחסית), אבל מצד שני – איך שלא תסתכל על זה, המכשיר מוגבל לגמרי. אין הרחבת זכרון, אין הרחבת דיסק, אין LAN, ואפילו ה-USB הוא 2.0 משותף, כלומר אם ציפית לקבל את מהירות ה-USB 2.0 (כלומר 480 מגהביט) – לא ממש תקבל אותו.

והדבר שהכי מתסכל בו – הוא המחיר: בין 100-120 דולר, ותוסיף עוד 30 דולר לרשיון Windows 8.1 (כי גרסאות Windows כמו 7 או XP לא יעבדו עליו, אין לו BIOS).

זוכרים את הכרומבוקס של ASUS? גם אותו סקרתי בעבר. בפעם שעברה שסקרתי אותו, ציינתי שזה מכשיר מעולה שמריץ בצורה מצויינת את ה-ChromeOS. כיום שאני מסתכל על המכשיר הזה, אני רואה שיש לו יתרון ענק על ה-MINI PC: המכשיר הזה ניתן להרחבה כמעט בכל צורה. אפשר להרחיב זכרון ל-16 ג'יגהבייט, אפשר להחליף את ה-SSD הקטן לכל גודל אחר שתרצה, יש לו חיבור LAN של 1 ג'יגהביט והכי חשוב – יש לו 4 יציאות USB, כולן USB 3.0.

ההבדל במחיר בין הכרומבוקס ל-MINI-PC? בין 30-40 דולר בערך. בדרך אתה מקבל גם פי 3 ביצועים יותר מהירים (לפחות לפי מבחן Octane)

עד לאחרונה הבעיה הכי גדולה של המכשיר היתה שהוא מריץ רק ChromeOS ולא היה ניתן להתקין עליו מערכות הפעלה מלאות אחרות (אפשר להתקין גירסאות לינוקס שירוצו כ-chroot עם crouton).

ומה קורה שחברה מוכרת לשוק מכשיר כמו ה-ASUS ChromeBox ואין לה שום בעיה שתפתח את המכשיר ותחטט בו? הרבה אנשים טכניים מתלהבים ורוכשים אותו, במיוחד שהמתחרה מולו של HP (שגם מריץ ChromeOS) עולה קצת יותר, ויש לו פחות מקום להרחבה (עד 8 ג'יגה זכרון במקום 16, חברת HP התקמצנה על תושבת זכרון..) וכך קהילת משתמשים ומפתחים מחליטה לשלב ידע ממקורות שונים ופתאום יש לנו דברים חדשים ומעניינים.

כעת ניתן לפצל את ה-SSD ולהתקין גם OpenELEC XBMC, כך שאם תרצה, אתה תוכל להפעיל את המכשיר ותוך 4 שניות ה-XBMC יופיע לך על המסך וגם תוכל לחזור ל-ChromeOS בשביל גלישה וכו'.

אבל יש משהו יותר מעניין – אתה יכול לעדכן את ה-Firmware של המכשיר הזה, לחבר דיסק קשיח קטן (או SSD) בחיבור USB ולהתקין Windows 8.1 שלפי כל המבחנים, הוא רץ בצורה מאוד מכובדת על המכשיר, כך שאתה יכול לעשות אפילו Triple Boot וכל זה במכשיר שעולה 150 דולר. לא רע בכלל! (הבעיה היחידה שיש כרגע עם Windows 8.1 על ה-ASUS ChromeBox זה שאין אודיו דרך ה-HDMI, אבל אתה יכול להשתמש ב-LineOut ל-Audio). אתה גם לא חייב לחבר לו חיבור LAN, יש לו WIFI ו-Bluetooth כך שאפשר לחבר אותו לרשת הביתית שלך ולמקלדת אלחוטית. אה, וגם אפשר להתקין אובונטו מלא!

כך יוצא שבהשקעה קטנה של עוד 30-40 דולר (ומומלץ להשקיע עוד כמה שקלים בהגדלת זכרון ל-4 ג'יגה אם אתה מריץ Windows 8.1) אתה יכול להנות גם מ-ChromeOS, גם מ-Windows 8.1 וגם מ-XBMC וגם אובונטו מלא!.

השקעה שווה, לא?

סקירה: MINI PC מבוסס אינטל

מי שעוקב אחרי שוק המולטימדיה בכל מה שקשור למזרימים (סטרימרים) והתקני מדיה קטנים שמתחברים לטלויזיה, יודע שאינטל לא ממש שולטת בשוק זה. ישנם כל מיני פתרונות כמו של ROKU, אפל TV ועוד שדי תפסו חלק נכבד מהשוק. בשנים האחרונות אחד הסגמנטים שתפס יותר חלק מעוגת הסטרימרים ופתרונות מולטימדיה לסלון היה אנדרואיד לא רשמי שנמכר כ"מקל" שמתחבר ל-HDMI תחת הכינוי Mini PC (ויש כמובן גם גרסאות של קופסאות קטנות). היתרון הענק שלהם בהשוואה למתחרים היה המחיר המאוד מאוד זול. גם עניין הפתיחות (זה אנדרואיד לכל דבר ועניין) וגם שוק ענק של אפליקציות היווה נקודה שעזרה לשכנע רבים לרכוש, גם כשכולם ידעו שאין לך ממש תמיכה של יצרן מסודר ואף אחד גם לא ישחרר בצורה רשמית עדכונים.

אינטל לטשה עיניים לשוק זה כבר מספר שנים, אולם כל פתרון שלה היה עם 3 בעיות מרכזיות:

  1. מחיר גבוה מאוד למעבד + ערכת שבבים
  2. הצורך בפתרון קירור
  3. מערכת הפעלה

מבחינת מערכת הפעלה, אינטל כבר המירה את אנדרואיד עוד מגירסה 4 לעבוד עם X86, אבל המחיר שהם רצו מהיצרנים עבור מעבד+ערכת שבבים ופתרונות הקירור שהיו צריכים לשם כך – הניאו יצרנים סיניים מלהשתמש ולמכור פתרון זה. אחרי הכל, למה להתאמץ כשחברות כמו MediaTek, AllWiner, RockChip ואחרות מציעות לך פתרון מלא (כולל מערכת אנדרואיד מוכנה, כולל תכנון לוח אם וכניסות/יציאות) שעולה ליצרן לא יותר מכמה דולרים בודדים?

אז באינטל הלכו לעשות שיעורי בית וחשבו כיצד לתקוף את השוק הזה ע"מ למכור בו כמה שיותר שבבים מבלי להוריד את המכנס.

במסגרת המאבק של אינטל בכל מה שמעבדים, אינטל הוציאו מספר שבבים תחת הם ATOM, רק שבניגוד לעבר, הפעם לא מדובר על חיתוך מאסיבי של המהירות והורדת פונקציות רבות (כמו הדורות הראשונים של ATOM), אלא פתרון שיתן ביצועים טובים עם אנדרואיד, גרפיקה מואצת למשחקים ובמיוחד – תמיכה במקודדי וידאו כך שהכל יעבוד חלק ומהר.

כמו תמיד, כשאינטל מוציאה מעבדים, הם מוציאים שורה שלמה של מעבדים שנבדלים בתכונות קטנות אחד מהשני, ואינטל הכריזה על חלק מהסידרה בפני כל העולם ואחותו בכנס ב-CES שנה שעברה וקצת לפני כן. הפעם אינטל באו מוכנים בסיוע שותף בכיר – מיקרוסופט. האג'נדה של מיקרוסופט שונה מהאג'נדה של אינטל. לאינטל ממש לא אכפת איזה מערכת הפעלה תריץ על הברזל כל עוד אתה רוכש את הברזל. למיקרוסופט יש כאב ראש שנקרא "כרומבוק" שנמכר כמו לחמניות חמות עד היום, אז מיקרוסופט יחד עם אינטל יצאו בהכרזה על נטובוקים גירסה 2: מעבד ATOM עם 1 או 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 או 32 ג'יגהבייט זכרון נדיף (Flash), ו-2 חיבורי USB וכניסת כרטיס SD או מיקרו SD (היצרן בוחר). כל זה ישווק כ-Netbook (תחת השם Notebook על מנת שלא להזכיר טראומות נשכחות למשתמשים) עם Windows 8.1 עם מנוע החיפוש בינג – במחיר זול ליצרנים וזול לצרכנים – בסביבות ה-200 ומשהו דולר לצרכן הסופי.

אינטל ערכה גם כנס נפרד שמיועד רק ליצרנים הסיניים, שם הם הכריזו על מעבד  Quad Core Z3735F BAY TRAIL TCR 1.33-1.83GHZ. אינטל החליטה להעתיק את אותם תנאים שיצרני ה-ARM הסיניים הזולים נתנו ליצרנים, והם סיפקו לאותם יצרנים הכל, כולל דיארגמות וסכמות ללוח האם, פתרון קירור, כניסות/יציאות וכו'. היצרן רק צריך להשתמש במה שאינטל נותנת, להתחיל לייצר ולמכור. המחיר הסופי יהיה קצת יותר יקר מפתרון זהה מבוסס ARM – בסביבות ה-100-130 דולר וכפיתוי ללקוח הסופי, ה-MINI PC יגיע גם עם אנדרואיד "וגם" עם Windows 8.1. מדוע שמתי מרכאות? כי ה"גם" כולל כוכבית קטנה – ה-Windows 8.1 מגיע ללא רשיון, כך שהלקוח יצטרך לשלשל למיקרוסופט עוד 120 דולר על רשיון (אפשר לרכוש את אותו רשיון דרך getsoftwarekey ברבע מהמחיר של מיקרוסופט). המשתמש כמובן יכול לוותר על ה-Windows ולבצע Boot ישירות לאנדרואיד ולשכוח מה-Windows, אבל כמה ירצו לוותר על Windows בשעה שיש לו כל כך הרבה אפליקציות מולטימדיה, סקייפ ו-1001 דברים אחרים? כך גם אינטל מרוויחה וגם מיקרוסופט שמרוויחה מחיר מלא לרשיון ולא מחיר קצוץ שהיא מוכרת ל-OEM.

pngה-MINI PC עם המעבד הנ"ל החל לצאת לפני מספר ימים בצורה רשמית, והזמנתי אחד לבדיקות. כמו תמיד, הנציגה של היצרן הסיני גם אצלי הצליחה לבלבל בין הגירסה שהזמנתי לגירסה שהיא שלחה לי, כך שאת שלי קיבלתי עם 16 ג'יגה זכרון נדיף ו-2 ג'יגה זכרון, עם Windows 8.1 ובלי אנדרואיד. את התקנת האנדרואיד אני אקבל עוד כמה ימים ואעדכן פוסט זה, כך שכרגע אני אתייחס ל-Windows וגם ללינוקס.

מבחינת חומרה וכניסות: יש כניסת USB 2.0 גדולה, כניסת מיקרו USB 2.0, כניסת חשמל בחיבור מיקרו USB, כפתור הפעלה, וכניסת כרטיס מיקרו SD שתומך עד 64 ג'יגהבייט (יכול להיות יותר, לא ניסיתי). יציאת ה-HDMI רגילה (לא ניסיתי לחבר למסך עם רזולוציה מעבר ל-FULL HD).

נתחיל ב-Windows.

גירסת ה-16 ג'יגהבייט של ה-MINI PC לא תשאיר לך הרבה מקום להתקנת אפליקציות (זיכרו, אפליקציות PC שוקלות הרבה יותר מאפליקציות אנדרואיד). כך זה נראה אצלי (תתעלמו מכרטיס המיקרו SD שהכנסתי ל-MINI PC):

10407044_832405393468497_929425930803267858_n

כן, 5.5 ג'יגהבייט מקום פנוי. אפשר כמובן להזמין את גירסת ה-32 ג'י'גהבייט (ואז יהיה פנוי לכם בערך 15 ג'יגהבייט מקום). אפשר כמובן "להצמיד" כרטיס מיקרו SD ככונן "משלים", אולם הביצועים יהיו נמוכים מאוד. כמה נמוכים? הכנסתי כרטיס של 64 ג'יגהבייט הכי מהיר שקיים בשוק (Exterme Pro) והמהירות שקיבלתי היא 20 מגהבייט לשניה בקריאה, בהשוואה ל-100 מגהבייט של הזכרון הנדיף במכשיר.

מבחינת קליטה אלחוטית – לצערי המכשיר לא מכיר את טווח ה-5 ג'יגהרץ, מה שאומר שתצטרכו להשתמש בתדר 2.4 ג'יגהרץ על כל הבעיות. מצד שני, יש לו יכולת קליטה מצויינת ובניסויים שלי בחדרים אחרים בביתי (עם דלתות סגורות כשהנתב נמצא בסלון) קיבלתי קליטה של 90-120 מגהביט לשניה (כך ה-Windows טוען) והוא לא סובל מאותן בעיות ש-MINI PC מבוססי אנדרואיד ישנים שהיו ללא אנטנה חיצונית – סבלו.

מבחינת הרצת סרטים/סדרות: לא נצפתה שום בעיה בהזרמה של 720P ו-1080P על wifi עם כולל מיני קידודים וקונטיינרים כולל Quicktime ו-MKV. הקידוד היחיד שכן "חונק" את ה-MINI PC זה קידוד HEVC, שם המעבד משתמש ב-80% מהמשאבים וישנם לא מעט Frame Drops. (השתמשתי בנגן VLC 2.1)

סה"כ התרשמות חווייתית משימוש ב-Windows על ה-MINI PC: יש לו Boot מהיר (תודות ל-Windows 8.1) כך שתוך שניות ספורות תוכל להתחבר. (לגבי מקלדת ועכבר – אפשר לחבר כמובן, אך כיום היצרנים מספקים אפליקציית אנדרואיד שתאפשר לך להשתמש בטלפון/טאבלט כדי להעביר תנועות עכבר ומקלדת). אך הדיסק הפנימי הוא איטי בהשוואה ל-PC רגיל (המהירות שהוא נותן במבחנים שבדקתי – בסביבות 100 מגהביט, כמו דיסק קשיח מהסדרות של 5400 RPM), כך שעדכוני Windows יקח להם זמן להיות מותקנים.

כעת – לינוקס:

לצערי אינטל עשתה חצי עבודה בפיתוח הצ'יפ והסביבה החומרתית שלו. ישנם טלאים להוספת המעבד וה-Chipset לקרנל 3.15, אולם לצערי אינטל לא שחררה חבילת תוכנה שתוכל להתקין את הלינוקס המועדף עליך ואז להתקין את החבילה ולקבל את כל הפונקציונאליות. ה-UEFI שקיים ב-MINI PC הוא חדש ובמקרים רבים הוא לא נתמך ע"י שום הפצה (ובנוסף ישנו באג ב-UEFI שמשום מה לוחץ על מקש רנדומאלי, גם אם תנתק מקלדת, אני אשלח להם את הבאג מחר), כך שאם אתה מעוניין להתקין לינוקס על ה-MINI PC, תתכונן "לבלות" קצת מול גוגל ועדיף שתצטייד בחיבור רשת עם מתאם USB (ה-WIFI בלינוקס לא עובד אלא אם תתקין כמה טלאים). אני מאמין שגרסאות עתידיות של לינוקס כבר יתמכו ב-MINI PC ישר מהקופסא ואני אכתוב על כך פוסט נפרד. בכל מקרה, ניסיתי גירסת אובונטו עתידית (vivid) ושם עדיין אין תמיכה ל-WIFI, אם כי הגרפיקה נתמכת, והדיסק הקשיח מוכר.

ה-MINI PC הזה הוא בסך הכל מקל נחמד אך הוא אינו מתאים למשתמש קצה שאינו מכיר מספיק טוב חומרה ו-Windows. יש לו באג קצת מעצבן שלפעמים הוא לא הכיר לי את המיקרו SD (ניסיתי גם מיקרו SD אחר בגודל קטן – אותה בעיה), וישנו באג שלא מאפשר לך להשתמש במקלדת ב-UEFI Shell (לחיצה על מקש Enter אחרי פקודה אחת וכל מה שתקליד ימחק מיד, כאילו מקש backspace תקוע, או ב-GRUB אי אפשר לבחור מהתפריט כי זה נראה כאילו משהו ממשיך ללחוץ כל הזמן את מקש חץ עליון), אבל אלו באגים שיתוקנו כבר אם לא תוקנו בגירסאות שתיקנו (ב-Windows עצמו אחרי שאתה מפעיל את המערכת אין זכר לבאג של המקלדת). אפשר להעיף את ה-Recovery Partition (אם יש לך גיבוי לזה או שאתה מתקין בעצמך Windows) ובכך לקבל עוד 4 ג'יגהבייט מקום ובסופו של דבר אם תשקיע קצת ותגגל את המעבד הזה, תמצא כל מיני פוסטים של אנשים שפתרו בעיות עם מחשבים דומים בכל הקשור ללינוקס. אם אתה מעדיף להשתמש באנדרואיד, אז כל העניין לא רלוונטי ואתה יכול לתקוע את ה-MINI PC באחד מכניסות ה-HDMI שלך, לעשות Boot לאנדרואיד, לבצע login לשם המשתמש שלך בגוגל ומיד להתקין את האפליקציות שלך ולהנות.

מי שמעוניין ב-MINI PC הזה לרכוש על מנת לנסות אותו כפתרון VDI או כ-Thin Client במסגרת Corporate, הייתי ממליץ להמתין עד שאחת מהיצרניות הגדולות תוציא מקל כזה, כך שיהיו לך עדכונים רשמיים ותמיכה רשמית.

קצת עדכונים לגבי דיסקים חדשים

בזמן האחרון הופיעו 2 טכנולוגיות דיסקים חדשות (אחת על דיסק מכני, אחת על SSD). בפוסט זה אסביר מעט על החידושים.

נתחיל עם סיגייט.

Seagate 8TB SMR driveחברת Seagate הכריזה על 3 דיסקים חדשים ששיווקם הרשמי יחל בינואר (אם כי אפשר למצוא אותם כבר עכשיו אך רק בכמויות). היתרון של הדיסקים החדשים – הגודל והמחיר. הדיסק הכי גדול – 8 טרהבייט יעלה לצרכן בארה"ב כ-260 דולר. לאלו שחובבים כמויות אחסון גדולות (כל איש IT רציני תמיד ירצה יותר אחסון) – במחיר של טיפה יותר מ-1000$ יהיו לך 32 טרהבייט של אחסון (ברוטו כמובן, לפני RAID וכו').

נשמע טוב, לא? אז אם תסתכלו על התמונה משמאל, תבינו שהוא לא ממש מיועד להיכנס לאיזו תשתית Storage רצינית לשימוש יומיומי לכל המשתמשים. מדוע? לשם כך, אסביר כמה דברים בסיסיים על דיסק מכני.

דיסקים מכניים מחולקים לפלטות, בכל פלטה יש כמות מסלולים גדולה (Tracks) וכל מסלול כזה מחולק לסקטורים. בדיסקים ישנים כל סקטור היה בגודל 512 בתים אולם מאז שהדיסקים החלו לגדול מעבר ל-2 טרהבייט, הסקטורים גדלו ל-4 קילובייט פר סקטור.

כשהמערכת שלכם כותבת קבצים, הדיסק כותב לסקטורים שנמצאים בתוך אותם מסלולים לפי מפה של מה תפוס, מה פנוי במסלול ולאיזו פלטה לכתוב. כמובן שכל המסלולים קרובים מאוד אחד לשני, אך עדיין יש רווח מינימילי ביניהם שהוא חיוני.

הדיסקים החדשים של Seagate עובדים בשיטה חדשה שנקראת SMR (ר"ת Shingled Magnetic Recording), וההבדלים הם שהפעם במקום שיהיה רווח בין מסלולים, המסלולים פשוט יושבים אחד על השני כמו רעפים שיש על גגות בתים. היתרון בשיטה הזו הוא שכך יש לך יותר מקום בדיסק ואפשר למכור דיסקים של 8 ובקרוב 10 ו-16 טרהבייט.

הבעיות מתחילות בכתיבת הנתונים. בשיטה הישנה, כל סקטור וכל מסלול הוא נפרד, אולם בשיטה החדשה שהמערכת צריכה לשנות סקטור (לעדכן או למחוק), כל המסלול כולל השכבות שמעליו צריכות להשתנות, כך שהכתיבה עצמה היא איטית (כמובן שהכתיבה נעשית ברקע). המסלולים בשיטה החדשה מחולקים לאזורים, כך שכל עדכון מחייב את הדיסק לעדכן את המסלולים והסקטורים כולם באותו אזור.

כל העניין הזה מתורגם להשהיה (Latency) שלא ממש רואים אותה כשכותבים/מוחקים כמה קבצים קטנים, אבל תתחיל לשחק עם כמה ג'יגהבייטים ותראה שההשהיה במקום להיות כמה מילישניות או עשרות מילישניות – תיהפך ל-1000+ מילישניות (שניה ומעלה). פעולה טיפוסית כמו התקנת מערכת הפעלה תהיה דבר איטי בכל מה שקשור לכתיבה ומחיקה (מערכות הפעלה בד"כ בשלב ההתקנה מעתיקות Image זמני כלשהו ומשם הן מתחילות להריץ את ההתקנה – כך זה ב-Windows וגם בלינוקס או כל מערכת אחרת). בקיצור – הסבל שלך רק יגדל.

גרוע מכך – תחשוב שאתה עורך תוכן חשוב מאוד, אין לך UPS או כרטיס RAID מגובה סוללה (או שאתה לא עובד עם ZFS וכונן SSD שמשמש ללוגים) והדיסק כל הזמן עובד כי הקובץ שאתה עורך מאוד גדול. יש הפסקת חשמל? תתכונן לבעיות, כי אם בדיסק רגיל היה הולך סקטור או מספר קטן של סקטורים שבדיוק נכתב עליהם מידע, פה ילכו אזורים שלמים לעזאזל. תתכונן לעצבים.

אז בשביל  מה הדיסק הזה? לארכיבאות. אם אתה עובד בחברה ויש צורך שהעובדים יגשו בגישה של קריאה בלבד לתוכן ישן יותר (חשבוניות ישנות, פרוייקטים ישנים, סרטים ותוכן מדיה שלא מעודכן וכו') – אז פתרון עם דיסקים כאלו (עם SSD שמשמש ל-Cache – הדיסקים האלו מאוד איטיים בקריאה/כתיבה – 150 מגהבייט לשניה בהשוואה ל-500+ מגהבייט של SSD מודרני) יכול להיות פתרון טוב ולשחרר לך מקום חשוב ב-Storage הראשי שלך. (כמובן שזה לא יהיה קל – יקח המון זמן לכתוב את הנתונים).

למתחרים – Western Digital יש גם פתרון שאיתו הם מוכרים דיסקים גדולים (דיסק ממולא הליום) והגודל המקסימלי של הדיסק אצלהם הוא 10 טרהבייט, וגם הם משתמשים ב-SMR כדי לשמור/לקרוא מידע, כך שהשיטה של SMR רק תצבור תאוצה וביצועים בדורות הבאים. בשלב זה, גם Western Digital וגם Seagate מייעדות את הכונן לארכיבאות ואחסון ענן (משהו כמו S3 של אמזון).

מכאן נעבור לדיסק SSD חדש ושיטה חדשה של סמסונג:

סמסונג הוציאה את סידרת הדיסקים EVO 850 המיועדים לשוק הביתי והסמי-מקצועי. היחוד בסידרה זו שזו הסידרה הראשונה המבוססת על טכנולוגיית 3D V-NANO. בשיטה זו שבבי הפלאש בנויים בצורה שונה מ"פרוסות" שיושבות אחת על השניה (32 שכבות) והתקשורת בין השכבות נעשית בצורה תלת מימדית. הליטוגרפיה ברכיבים האלו "ירדה" מ-19 ננומטר ל-40 ננומטר, מה שמתורגם לביצועים יותר גבוהים ולאורך חיים הרבה יותר גבוה (האחריות על הכוננים האלו גדלה מ-3 שנים ל-5 שנים). הנה סרט של סמסונג שמדגים את ה- 3D V-NANO:

המחירים של הכוננים נעים בין 100$ ל-128 ג'יגהבייט ל-500$ ל-1 טרהבייט. מכיוון ששיטה זו חוסכת מקום, סמסונג תצא בשנה הבאה עם כוננים של 2 ו-4 טרהבייט.

לשוק העסקי ול-Storage, סמסונג מציעה את ה-EVO 850 PRO שחוץ מביצועים יותר גבוהים, אתה מקבל גם 10 שנות אחריות לכונן SSD. כמובן שהמחיר יותר גבוה (בסביבות ה-650$ ל-1 טרה). נקודה חשובה למשתמשי ה-מק/לינוקס: התוכנה שמגיעה עם הכונן ומאפשרת לבצע הצפנות ושאר פונקציות קיימת רק ל-Windows, למרות שהכונן עצמו עובד בכל מערכות ההפעלה.

אז איזה כרטיס RAID לרכוש?

בפוסט הקודם דיברתי על כרטיס MegaRaid של LSI מבוסס מעבד 9220/9240 שגם נקרא M1015 של IBM, ויש לו שמות נוספים לפי החברה המשווקת (אינטל, HP, DELL, LENOVO ואחרים משווקים אותו בשמות שונים). אני ממליץ אותו לאלו שמעוניינים להרים שרת עם מערכת ZFS, מכיוון שהכרטיס הזה מצד אחד נותן חיבור אמין ויציב בין הדיסקים למערכת, ומצד שני הוא לא "מתערב" ממש בהעברת נתונים, והמקסימום מבחינת RAID שהוא יכול לעשות זה RAID-1/10. הוא יכול לבצע גם RAID-5/6 אבל אז כל העבודה נופלת על המעבד במחשב, בדיוק כמו RAID תוכנה. ב-ZFS זה יתרון, במערכות מבוססות RAID תוכנה אחרות – זה לא ממש יתרון.

ZFS זה טוב, אבל יש מצבים שאי אפשר (או לא מעוניינים) להשתמש ב-ZFS. אם לדוגמא אתם רוצים להשתמש בשרת Windows כשרת קבצים, או מערכות File System אחרות כמו EXT4 או XFS. במערכות הקבצים הללו מאוד מומלץ שיהיה כרטיס RAID אמיתי שידע לא רק לבצע את ה-RAID (שוב – החל ב-RAID 1/10 וכלה ב-5/50/60), אלא גם ידע לדווח לכם על שגיאות בדיסקים במקרה של תקלה.

אז איזה כרטיס אני ממליץ? תסתכלו בתמונה – ניחשתם נכון, אני עדיין ממליץ על הכרטיסים המבוססים LSI. הם הכי נפוצים בשוק עם התמיכה הכי רחבה שיש, תהיה מערכת ההפעלה שתהיה – הכרטיס נתמך עם כל הפונקציות שלו.

אבל איזה דגם לרכוש? פה זה כבר תלוי בכם. הנה מספר דוגמאות:

  • אם כל הדיסקים יושבים בתוך השרת (או "שרת") – אז כרטיס שמסתיים ב-8i (ה-i זה internal וה-e זה external) עם מעבד 9260 יכול לתת לכם את כל פונקציות ה-RAID בחומרה (צ'יפ 9240 עושה RAID 1/10 בחומרה, אבל שאר מצבי ה-RAID נעשים על המעבד שלכם, לא על הצ'יפ של הכרטיס) ואפשר לחבר אליה עד 8 דיסקים SAS או SATA. אם יש לכם רק 2-3 דיסקים ואתם לא מתכוננים להתרחב, אתם יכולים לרכוש את גירסה 4i שאפשר לחבר עד 4 דיסקים. ההבדל במחירים בין 4i ל-8i זניח ולכן אני ממליץ ללכת על 9260 8i.
  • אם לעומת זאת אתם חושבים להכניס קופסת JBOD חיצונית שבתוכה ישבו הדיסקים ואת הקופסא אתם רוצים לחבר לשרת – אז חפשו כרטיסים 9260 עם אחת האופציות כמו 8e או 4e, הבעיה בד"כ בחיפוש כרטיסים כאלו שקל למצוא – אבל הם יקרים, כמה אלפי שקלים לכרטיסים חדשים. במקום זה הייתי ממליץ לכם לתחמן קצת ולקנות מתאם כמו זה בתמונה מימין – זה עולה בערך 100 שקל (כאן לדוגמא) כך שאתם מחברים את הכרטיסון הזה אל הכרטיס בקר שלכם מבפנים עם כבל SFF 8087 (רכשו כבל קצר של SFF 8087 מ-2 הצדדים) וכבל SFF 8088 בין הכרטיסון לקופסת JBOD. עם החיבור הזה אתם יכולים גם לשרשר בין מספר קופסאות JBOD לשרת.
  • סוללה – הפסקות חשמל קורות ורוב מערכות ה-RAID לא ממש יודעות לעמוד טוב בהפסקת חשמל (אם ה-UPS לא עבד לדוגמא). עם ZFS יש לו פתרון משלו, אבל במקרה של מערכות קבצים אחרות – סוללת גיבוי על כרטיס הבקר תעזור לסנכרן את המידע ברגע שהחשמל יחזור.
  • זכרון נדיף (FLASH) או זכרון RAM כתוסף לכרטיס על מנת להאיץ ביצועים – ותרו. בפוסט הבא נדבר על פתרון הרבה יותר רציני לגבי האצה.

אם אתם קונים שרת יד שניה (אני מדבר על שרת פיזי ולא PC שעשה "גיור" להיות שרת), סביר להניח שיש לכם כבר כרטיס RAID בתוכו. בדקו מה הפונקציות שקיימות והאם יש צורך ברכישת כרטיס RAID חלופי. ספקים רבים עושים טריקים (כמו עם הכרטיסים הנ"ל) על מנת לאלץ אתכם לרכוש "כרטיס אחות" על מנת לקבל פונקציה מסויימת והכרטיסי "אחות" האלו לא ממש זולים.

חשוב לזכור: ישנם כרטיסים רבים שמאפשרים חיבורים של SAS או SATA אולם כרטיסים אלו אינם כרטיסי RAID, הם מאופיינים בכך שהם זולים מאוד (בערך 200-400 שקל). אם אתם רוצים לחסוך ויש לכם JBOD חיצוני – קנו כרטיס 8i, את המתאם בתמונה למעלה מימין וחברו בין כל הציודים. זהו פתרון שמתאים לבית או לעסק קטן. אם מדובר בחברה רצינית, אז תפסו שיחה צפופה עם אחד הסמנכל"ים הטכניים ורכשו כרטיס RAID רציני מבוסס 9280 עם פורטים פנימיים וחיצוניים.

בפוסט הבא נדבר על דיסקים ואיך לקבל ביצועים גבוהים גם עם דיסקים SATA פשוטים.

הסיפור עם כרטיס M1015 ותכירו את ה-Mobile RACK

כשאתה מחליט לבנות שרת קבצים רציני מבוסס ZFS, אחת ההמלצות הכי חשובות היא להעדיף בקר כמה שיותר פשוט כי ZFS לא ישתמש בשום RAID חומרתי, לא ב-Cache שעל הכרטיס ולא בשום פונקציה אחרת למעט כתיבה וקריאה ישירה אל הכוננים (לברזל). אחת ההמלצות האחרות (מ-SUN) היא להעדיף שלא להשתמש ביציאות SATA שיש על לוחות אם בתצורת דסקטופ מכיוון שיש ברבים מהם באגים במימוש/באגים בדרייברים שמדברים עם ה-CHIP שנותן שרותי SATA וכו'. (נוכחתי בכך בשבוע שעבר עם לוח קצת ישן של ASUS).

אחד הבקרי RAID הכי ידועים בשוק ושהם עדיין נמכרים בערימות, הם בקרי RAID של LSI מבוססים צ'יפ עם המספר 92XX. בסידרה יש את המספרים 9211, 9240, 9260, 9270 וכו'. חברת LSI מוכרת אותם ליצרני מחשבים וגם מוכרת אותם בהסכמי OEM כך שהלוח של הכרטיס נושא תוית שונה, אך עדיין בצד הקדמי יש את הלוגו של LSI, אולם כשמפעילים את הכרטיס, השם שמופיע על המסך בנוסף הוא שם ה-OEM. (לנובו, HP, DELL ו-IBM מכניסים את המערכת הזו בלוח האם עד היום)

אני רכשתי כרטיס כזה של IBM. ב-IBM מוכרים את הכרטיס תחת השם ServerRAID M1015, רק שכאן מתגלה הפתעה קטנה ולא נעימה: תחת M1015 ישנם צ'יפים שהזכרתי לעיל, ללא תתי דגמים ואין שום דרך לדעת מה הצ'יפ שלך אלא אם תסתכל פיזית על הצד האחורי ועל מדבקה שם שמציינת מה הצ'יפ. אצלי הצ'יפ היה 9220-8i. חיפוש קושחה לצ'יפ זה גילתה לי עובדה מעניינת – אין את הצ'יפ הזה ב-LSI. יש 9211 ויש 9240. 9220? אין חיה כזו.

החלטתי להתקין (עוד לפני שהסתכלתי על הלוח ועל המדבקה מאחורה) את הקושחה האחרונה שקיימת ל-9240. התקנת הקושחה הצליחה, ה-ROM עולה ואפשר להיכנס ולהגדיר את הדיסקים למצב JBOD, אך הבעיה מתגלה אחר כך – גם ESXI וגם גירסאות לינוקס שונות פשוט לא מראות שום דיסקים והמערכת נתקעת (לזמן מה בלינוקס, לגמרי ב-ESXI) בזמן ה-Boot (תוכלו לראות שגיאות רבות כאלו בחיפוש בגוגל), ובקיצור – כל עוד הכרטיס בתוך המחשב, והדיסקים מחוברים לבקר זה – לא תראה כולם.

מכיוון שמדובר בכרטיס מאוד פופולרי וזול ($100 בערך ב-eBay), מישהו הוציא MOD חדשים לכרטיס, 2 מודים ליתר דיוק. IT שלא נותן לך אפשרות להיכנס למסך הגדרות כרטיס (כי פשוט החלק הזה של ה-ROM לא נמצא) אך הוא כן סורק את הכרטיס + הדיסקים ומיידע את המערכת בהמשך לגבי מה הדיסקים ומאפשר גישה, ומצב IR שנותן אותו מצב כמו IT רק עם ROM כדי שתוכל להיכנס, לפרמט low level את הכונן, להגדיר RAID-1 (אם אתה לא משתמש ב-ZFS).

על מנת לבצע זאת, תצטרך להפעיל את המערכת ב-DOS, ולעקוב אחר ההוראות (שנמצאות כאן), אבל אם יש לך לוח מודרני עם UEFI, הטריק לא יעבוד כי המערכת לא נותנת תאימות מלאה ל-DOS ותקבל שגיאה של PAL. לשם כך תצטרך להפעיל את ה-EFI SHELL מה-UEFI של לוח האם שלך. אין לך SHELL? קח את refind (את ה-CD-R IMAGE) ושפוך אותו על כרטיס USB או כרטיס SD (ותוודא שה-Partition מוגדר ל-boot, תוכל לעשות זאת עם parted או gparted בלינוקס, או diskpart ב-Windows). לאחר ששפכת, כנס לתיקיית ה- EFI/BOOT והעתק לשם את ה-EFI SHELL (גירסה 2) מתוך  Arch wiki (כאן), רק כדאי שתתן לו שם שונה כדי שתזהה את השם. הפעל את ה-USB ב-boot על המחשב, ובחר את ה-shell שלך, ומשם עקוב אחר ההוראות כאן. (לקח לי כמה שעות להבין ולחפש את הקבצים..)

בסופו של דבר הכרטיס שלך יהפוך ל-9211 עם דרייבר שנקרא MPT2SAS, הדרייבר קיים בגירסאות לינוקס עדכניות וגם ישנות יותר וכמו כן מוכר ב-ESXI מגירסה 4 ומעלה.

המלצה נוספת היא שאם אתה מתקין ערימות של דיסקים באותו שרת קבצים והם מבוססות mirror (כלומר RAID-1), עדיף שכל דיסק ישב על בקר שונה. פה דווקא מצאתי שאם כבר mirror אז עדיף שדיסק אחד ישב על הבקר RAID ואחד על ה-SATA על הלוח, כך שגם אם יש בעיה עם ה-SATA על הלוח, המערכת שלך ממשיכה לעבוד. אם יש לך כסף, אז כדאי שפשוט תוסיף כרטיס בקר נוסף (הכרטיס עולה בערך $100 ב-eBay).

מכאן נעבור למודול אחסון דיסקים..

אם שרת הקבצים שלך מורכב מ-2 דיסקים, אז כל מה שצריך הוא להכניס את הדיסקים למארז, לסגור 4 ברגים, לחבר חשמל ו-SATA ולהתחיל לעבוד. הבעיה מתחילה אם אתה מכניס יותר מ-2 ויש לך תקלה – תצטרך לפתוח את השרת קבצים ולהשבית אותו, ואם יש לך שרתי ESXI או שרתים/מכונות אחרות שעובדות עם NFS לדוגמא, תצטרך להוריד אותן קודם ולאחר מכן את שרת הקבצים, להתחיל לחפש מי הדיסק התקול, להחליף, לקוות שהחלפת את הנכון, להפעיל את המחשב מחדש, לראות שהכל תקין ואז להרים את שאר המערכות.

לא כיף.

תכירו את המודול הזה בעל השם המורכב cse-m35t-1b של SuperMicro. מדובר על מודול שנכנס בדיוק במקומות שבעבר הייתם מכניסים צורבים, וכיום בכל מארז MIDI ומעלה קיימים 3 מפרצים כאלו שלא מלאים בכלום. כדי להרכיב את המודול הזה, כל מה שתצטרכו הוא לפרק את הפלסטיקים מהמארז, עם פלייר (או קאטר) לעקם במארז את הבליטות שתופסות את הכונן שהיה אמור להיכנס שם ואז להכניס את המודול הזה, לחבר אליו 5 חיבורי SATA (הוא מגיע עם כבל שמצד אחד יש לו 4 חיבורי SATA ובצידו השני MINI SAS – בדיוק מתאים ל-LSI 9240 שדיברתי עליו מקודם 🙂 ), ו-2 חיבורי MOLEX  לחשמל עבור המודול.

מודול זה מאפשר לכם להכניס ולהוציא בצורה חמה דיסקים, ואם יש תקלה בדיסק, אתם תראו את זה ישירות על הנורה של אותו דיסק (ירוק דלוק כל הזמן – הדיסק פעיל אך יש בו שגיאות, מומלץ להחליף בהזדמנות קרובה. אדום מהבהב או אדום דלוק קבוע – תחליף דיסק כמה שיותר מהר). המודול הוא עצמאי בבדיקות שלו כך שהוא אינו קשור למערכת ההפעלה ולמערכת ניטור שלכם (אם שכחתם להגדיר/להתקין/להפעיל). – אם אתם עובדים עם לינוקס, כדאי שתבדקו כל דיסק עם smartctl.

יש למודול גם מאוורר מאחור שדואג לקירור הדיסקים רק כדאי שתשימו לב – המאוורר מרעיש. לא בצורת רעש של שרת ממוצע, אבל אם זה יהיה ליד אנשים, הם בהחלט ישמעו את הרעש, ולכן כדאי לדאוג למארז כמה שיותר סגור או אכסון השרת במקום שלא יפריע לדיירי הבית. (משהו שלא מומלץ – לנתק את המאוורר. אין לו חיבור חשמל סטנדרטי והחיבור שלו כולל חיישנים של חום ומהירות. ניתקתם – תראו 2 נורות LED דולקות באדום במודול).

המודול קיים בצבעים שחור ולבן ותוכלו לרכוש אותו ב-eBay (הנה קישור) במחיר של 450-500 שקל + משלוח לארץ. אותי הוא כבר הציל עם דיסק תקול.

האם כדאי לרכוש עתה שעון חכם?

Market_Share_Smartwatch_Industry_2013לאחרונה החלה "התקפת" שעונים מחכמים מכל יצרן חומרה כמעט. זה התחיל הרבה לפני שגוגל הוציאו את Android Wear. חברות כמו Pebble הוציאו שעון שזכה להתלהבות גדולה בפרוייקט מימון ההמונים שלו, המשיך עם Nike, Fitbit ואחרים וכעת מגיעים השחקנים הגדולים כמו גוגל, אפל ובקרוב – גם מיקרוסופט תוציא משהו (כרגיל, הם מאחרים).

רבים שואלים – האם כדאי לרכוש שעון שמריץ Android Wear של גוגל? או אולי להמתין לתחילת השנה ל-Apple ולשעון החדש שלה?

לעניות דעתי – התשובה, במקרה של גוגל ואפל – היא שלא כדאי לרכוש אותם עכשיו, גם אם יש לך את הכסף לכך, וברשותכם אסביר.

עניין השעונים החכמים הוזכר במאמרי דעה רבים זמן רב. כל ספר שדיבר על העתיד דיבר על שעון חכם שנותן לך מידע חשוב, יודע לסייע לך בכל מה שקשור לבריאות, וכן – גם מראה לך את השעה ותכונות נוספות. מי שזוכר, כצעירים – היתה סידרה שנקראה Knight Rider שהכוכב שלה היה מדבר עם האוטו שלו דרך שעון ממוחשב (מי חשב שאי פעם נגיע למצב שנוכל להגיב ל-Whatsapp בדיבור עם השעון שלנו?). בשנת 2013 – שווי השוק של שעונים חכמים היה 700 מיליון דולר והוא היה מחולק לפי הגרף משמאל.

חברות רבות ניסו לקיים את החזון הזה. הנה לדוגמא תמונת אב-טיפוס של שעון מבוסס לינוקס שב-IBM עבדו על כך לא מעט. ניתן היה כבר אז לבנות שעון, אך הסוללה לא החזיקה יותר משעה, הממשק היה מזעזע, וכל הרעיון נפל.

בזמן שחברות כמו Pebble הוציאו שעון חכם עם תצוגת E-Ink (תצוגת שחור לבן שאינה מצריכה תאורה, אך מצד שני זמן עדכון המסך הוא איטי כך שלא ניתן לצפות באנימציות מורכבות וכו') שמחזיק שבוע, חברות מחשבים רבות כבר עבדו ב-R&D שלהם על שעון ומדי פעם חברות שונות הוציאו שעונים חכמים כדי לבדוק את השוק. חברת Sony הוציאה בעבר שעון חכם שכולו Android (לא Wear) ונחלה כשלון. גם מוטורולה הוציאה שעון מאוד מוגבל וגם הוא לא הצליח.

השעונים שיוצאים כיום הם מוצרים שהעבודה עליהם לקחה בין שנתיים לשלוש, כלומר הטכנולוגיה שבתוך השעון היא בת שנתיים אם לא יותר בחלק מהמקרים. בחלק אחר (כמו במקרה של LG G Watch R העגול עם מסך ה-P-Oled) – הטכנולוגיה הבשילה רק לפני מספר חודשים והחברה מיד הכניסה אותה לשעון למכירה. במקרה של מוטורולה עם ה-MOTO 360 כש-iFixit פירקו את השעון לגורמים, ראו שהמעבד הוא מעבד ישן מ-2011 במקום מעבד משנת 2012 שדווקא יודע לחסוך בחיי סוללה.

התוצאה: השעונים כיום המבוססים על מערכת ההפעלה מבוססת של אפל או של גוגל מחזיקים בין יום (ללא פעילות אינטנסיבית) עד 2-3 ימים מקסימום (במקרה של סמסונג עם ה-Galaxy Gear Live). השעון של אפל, לפי כל מיני מקורות, מחזיק "מקסימום" עד הלילה וכל לילה חייבים להטעין אותו, נכון להרגע.

בניגוד לטלפון הסלולרי שמתוך הרגל אנו מטעינים אותו כל לילה, אנשים רבים רגילים לישון עם השעון על זרועם, מה שאומר שבמקרים רבים אנשים ישכחו להטעין אותו, ובבקר הם יתעצבנו לגלות שהשעון שלהם הפך לברזל/פלסטיק יקר ולא שמיש עד שיטעינו אותו, כך שאנשים מצפים לשעון שיחזיק לפחות מספר ימים אם לא יותר ולא ישבוק חיים באמצע היום או יום אחד בלבד.

לפיכך, היצרנים חזרו מזמן אל התכנונים שלהם, והם יצטרכו לשנות כמה וכמה דברים:

  1. לאמר "שלום" יפה לכל מסך מבוסס LCD או כל מסך עם תאורה אחורית. OLED, SuperAmoled או כל מסך בתצוגה שלא דורשת תאורה אחורית כלשהי.
  2. הם יצטרכו למצוא (או לתכנן בעצמם) מעבדים חדשים שלוקחים בין רבע לשליש תצרוכת חשמל מהמצב כיום. היצרן הראשון שיוצא SOC שכולל כמעט את כל מה שיש בלוח אם של שעון חכם כולל RAM וצריכת חשמל נמוכה במיוחד, יזכה ברכישות רבות מאותם יצרני שעונים.
  3. הם יצטרכו למצוא דרך איך להכניס סוללה יותר גדולה מבלי לעבות את השעון יותר ממה שהם כרגע. אנשים מסוגלים לסבול עובי של 8-9 מ"מ, לא 15 מ"מ.

ואם כל זה לא הספיק, גוגל ואפל כבר דוחפות תכונות נוספות למכשיריהם. אפל כבר הודיעה שתוכל להאזין למוסיקה ללא טלפון, גוגל הוסיפה גם GPS שיהיה מובנה בשעון (אחרי הכל ה-GPS שבתוך הטלפון כשהוא בכיס אינו קולט תמיד את הלוויינים, שעון שנמצא על היד – דווקא כן) ו-Android Wear 2.0 נמצא ממש מעבר לפינה והוא ישחרר בחלקים מחודש הבא.

אז השעון החכם שתוכלו לרכוש עתה לא יחזיק הרבה זמן מעמד (בכל מובן). אם אתה טיפוס "מאמץ מוקדם" אז בוודאי כבר הזמנת או שתזמין את השעון המועדף עליך, אולם כל אחד אחר שרוכש מכשיר טלפון חכם לשנתיים לפחות (לדוגמא) – עדיף שלא יתפתה למבצעים (סמסונג כבר מכינה מבצע עם ה-Note-4) וימתין לפיתוחים חדשים כמו דור שני (או במקרה של סמסונג – דור עשירי לפחות, הם כבר שחררו 6 שעונים!).

כמה מילים על Apple Pay

לפני מספר ימים הכריזה אפל, כמקובל מדי שנה בספטמבר, על שורת החידושים שהיא מציגה ללקוחותיה. אני בהזדמנות אכתוב פוסט המתייחס למכשירי האייפון ולשעון. הפעם אני רוצה להתייחס למשהו קצת שונה, ל-Apple Pay. הנה הוידאו מההכרזה (החלק של ה-Apple Pay מסתיים בדקה 55:34).

ב-3 שנים האחרונות, חברות האשראי מנסות לדחוף את הצרכן להשתמש בפתרונות ללא-מגע (Contactless), וכרגיל, כשמדובר בבנקים ובחברות אשראי, כל הטעויות נעשות, כולל פה בישראל.

גוגל מנסה ב-3 שנים האחרונות לדחוף פתרון של תשלום עם הטלפון הסלולרי שלך. הפתרון מבוסס על Paypass (שבארץ חברת ישראכרטמייצגת אותו ובנק לאומי, בנק פועלים ומשתמשים בו), אבל הבעיה המרכזית היא שחברות הסלולר לא מעוניינות שהמשתמש יקבל חיים קלים ומאובטחים כמו שגוגל יודעת לבצע, ולכן מכשירים שנמכרו דרך ספקי סלולר כמו Verizon או AT&T נחסמו להתקנת Google Wallet, שהוא הפתרון שגוגל למכשירי NFC וגם לאייפון (כפתרון חלקי). חברות האשראי לא רצו לעבוד עם גוגל (למעט Master Card), כי גוגל רצתה שהמידע ללקוח יהיה שקוף עבורו, כך שהלקוח יקבל היסטוריית רכישה של מה הוא רכש, מתי, והיכן, כך שאם פתאום תראה בחיוב החודשי חיוב של 250$, תוכל לגשת ל-Google Wallet ולראות בדיוק את הפרטים המדוייקים ולא כמו המצב כיום שלעיתים שם העסק שונה לחלוטין מהשם שמופיע בחיוב ואתה מגרד בפדחתך כדי להיזכר מה היתה הרכישה.

בחודשים האחרונים גוגל מצאה פתרון חדש: כרטיס חיוב (Debit Card) של גוגל שאתה מקבל ואליו אתה מעביר כספים מכל כרטיס אשראי אחר או מחשבון הבנק שלך – ואיתם אתה רוכש מוצרים בכל חנות שיש לה Paypass כל עוד למכשירך יש NFC, ורכישות אוןליין יכולות להיות מבוצעות הן עם הכרטיס חיוב של גוגל או כרטיס האשראי הרגיל שלך. פתרון עקום קצת, אבל זה הפתרון שגוגל יכלה להגיע עם חברות האשראי.

iphone-4s-citi-life-mastercard-paypass-sticker-1בארץ, חברת ישראכרט העדיפה להתעלם מכך שלרוב המכשירים שמבוססים אנדרואיד כבר יש NFC והם הלכו על פתרון מדבקה. הסתכלו בבקשה על התמונה מימין – אתם הייתם מוכנים להדביק מדבקה של חברת אשראי על הטלפון שלכם (ולהסיר אותה אם המכשיר הולך לתיקון!)? אני מאמין שלא. גרוע מכך – לפתרון זה אין הגנה כלל וכלל בעת רכישת מוצר, כלומר אני יכול לגנוב למישהו את הטלפון עם המדבקה, להיכנס לחנות ולהשתמש ב-Paypass ללא צורך בשום סיסמא או קוד כלשהו!

אז כן, טים קוק צודק במה שהוא אומר.

אבל הוא שוכח חלק חשוב מאוד – וזה החלק של אפל.

טכנולוגיית NFC קיימת יותר מעשור. מכשירי נוקיה ישנים כמו ה-6131 הכילה רכיבי NFC וזה היה ב-2006. אדי קיו בוידאו מדבר על כל מיני הצפנות, Unique ID ועוד דברים והם קיימים זמן רב בשוק. אפל יכלו להכניס NFC עוד מאייפון 3, בדיוק כמו שסמסונג הכלילה NFC עוד מאז הגלקסי S3, גם LG וגם HTC, סוני, ואחרות הכלילו את הטכנולוגיה הזו במכשיר. גוגל הוסיפה תמיכה רשמית עוד מאז שיצא הסמסונג NEXUS S – וזה היה ב-2010!

אז אפל רק עכשיו מועילה בטובה להוסיף NFC וכמובן שזה יהיה זמין רק לאייפון 6/6 פלוס ורק ל-IOS-8 אחרי עדכון.

אז מה עם כל הטרראם שאפל מבטיחים בוידאו מבחינת הגנות? כן, הגנות יהיו בדיוק כמו שאפליקציית Google Wallet מגינה, אבל אפל משתמשת בדיוק בפרוטוקול 14443-4 שהוא חלק מ-תקן ISO 14443, במילים אחרות – זה עובד על Paypass, כמו גוגל, וזה עובד גם על Paywave של ויזה. בזמן שאפל מדברים על Secure Element חומרה שקיים באייפון 6, גוגל הוסיפו ב-Kitkat חלק שנקרא Host based Card Emulation, שמאפשר גם למכשירים ישנים שיש להם NFC – לעבוד גם עם Paywave וגם עם Paypass בשעה שמשתמשי אפל עם מכשירי 5/5S ומטה יאלצו .. להדביק מדבקות אם הם רוצים לשלם Contactless.

האם הצעד של אפל יקדם נמרצות אפשרות תשלום כזו? לא ממש, לפחות לא בזמן הקרוב עקב כמות מכשירים שתהיה קיימת בשוק. אם אפל היתה עובדת עם גוגל, אז המצב היה אחר, אבל כרגיל באפל, אם זה לא הומצא בקופרטינו – זה לא קיים.

דעה: על המורה, תמונות, אייפד והמון צביעות

ipad-erotic
(תמונת אילוסטרציה)

בימים האחרונים פורסמו מספר כתבות (כמו זו) על מורה מאשקלון שהגיעה לבית הספר עם האייפד שלה ובטעות השאירה אותו בכיתה לאחר שיצאה. התלמידים שראו את האייפד נכנסו, מצאו בו תמונות אירוטיות (או עירום) שלה והם הורידו את התמונות והפיצו אותם. ניתן היה לחשוב שהנהלת בית הספר תעניש את התלמידים, אך לא, היא באה בדרישה למורה להתפטר.

מבחינה טכנולוגית, אחת הבעיות הגדולות בכל מה שקשור לטאבלטים וסמארטפונים היא עניין הסנכרון. באנדרואיד בברירת המחדל אם אינך מפעיל את הגיבוי האוטומטי לגוגל+ או לשרות אחר, התמונות שלך נשארות במכשיר שבו הן צולמו (וכמובן, אם נעלם או ניזוק המכשיר – הלכו גם התמונות, אם לא ביצעת גיבוי). אם לדוגמא יש לך טאבלט אנדרואיד ומכשיר טלפון מבוסס אנדרואיד ועל הטאבלט אין את גוגל+, אף אחד לא יראה את התמונות שלך בטאבלט. באפל לעומת זאת, כשאתה מפעיל את פונקציית ה-Photo Stream, המערכת מייצרת אוטומטית עותקים של התמונות שמאוחסנות מקומית בכל הציודים שלך, כלומר אם צילמת תמונות באייפון (מה שקרה עם המורה), יראו אותם גם באייפד באופן אוטומטי.

בבלוג זה, רוב הקוראים הם אנשים טכניים שמבינים את עניין הסנכרון, אך מה לעשות ורוב האנשים שרוכשים את מוצרי אפל (ובמקרים רבים מכשירים מבוססי אנדרואיד) אינם מבינים את הטרמינולוגיה, הסיכונים, ההגדרות וכו'.

מבחינת התמונות – לכל אחד מאיתנו יש היכן שהוא תמונה או תוכן כלשהו שלא נרצה שאחרים יראו. בת זוג יכולה לשלוח תמונה סקסית שלה לבן זוגה לדוגמא ואין שום בעיה עם כך. במקרים רבים אחרים, אנשים המעוניינים להכיר בנות (או ההיפך) שולחים תמונות שהם די לא-צנועות שלהם בצ'אט של פייסבוק, בסקייפ או בכל תוכנת מסרים אחרת.

בינתיים התפרסמו להם מאמרי דעה, כמו זה של אייל סגל שכתב מאמר שהוא לעניות דעתי מלא בצביעות (שלא לדבר על אי הבנה בטכנולוגיה, כמו העניין ה"פעוט" שהתמונה צולמה בכלל באייפון שלה!) ולצערי רבים תומכים בדעתו מבלי להבין שמי שאשם כאן הם אותם תלמידים שחיטטו ללא רשות ופשוט גנבו את התמונות והפיצו אותם. הנהלת בית הספר צריכה להעניש אותם ולא את המורה שאינה בקיאה בטכנולוגיה. אני בספק אם היא מבינה את עניין הסינכרוניזציה ואם היא היתה מודעת לכך, בטוחני שהיא היתה מבטלת מיידית את האפשרות הזו. האם המורה חטאה בכך שהיא הצטלמה? לא, אלו תמונות פרטיות שלה והיא לא הפיצה אותם לציבור. מי שהפיץ – הם התלמידים והם צריכים להיענש.

אם יש משהו שחברות טכנולוגיה כמו אפל ואחרות צריכות לעשות, הן להפיק קטעי וידאו שיהיו נגישים דרך המכשירים כדי שיסבירו למשתמשים החדשים מה הם הפונקציות, מה מומלץ מבחינת אבטחת מידע, מה לא מומלץ ומהם הסיכונים. אני בספק אם זה יעשה (למרות שההשקעה בכך מאוד קטנה), ולכן אני ממליץ לכל אחד ואחת שרוכשים מכשיר והוא/היא אינו/ה איש/ה עם הבנה עמוקה בטכנולוגיה – לשבת עם מישהו טכנולוגי שמבין כדי ללמוד את המכשיר ובמיוחד את הגדרות האבטחה.

מיקרוסופט ומלחמתה בכרומבוקים

זה לא סוד שמיקרוסופט רואה את מחשבי הכרומבוקים כאיום רציני, במיוחד אם מסתכלים על 20 המקומות הראשונים באמזון מבחינת מחשבים ניידים: 7 מתוך ה-20 מחשבים שנמצאים בטבלה הם כרומבוקים (ACER וסמסונג מקום שני וחמישי בהתאמה). מיקרוסופט ניסתה להוציא פרסומות שכרומבוק זה זבל, כמו פרסומת הוידאו הבאה:

אז מיקרוסופט נוקטת בשיטה הרגילה של הפחדת הצרכנים בכך שאתה לא יכול להתקין אופיס ושאר דברים, מה שנכון (אבל הם כמובן שוכחים לציין שאפשר להפעיל את הגרסאות אוןליין גם של מיקרוסופט וגם של גוגל, אבל לא ניכנס כרגע לזה). הפרסומת לעיל היא מדצמבר 2013, והמספרים שהצגתי לעיל – הם מהיום, כלומר הפרסומת של מיקרוסופט לא ממש משפיעה על הצרכנים.

אז במיקרוסופט החליטו שהם ילחמו באגרסיביות. כך לדוגמא מחיר Windows 8.1 ליצרן המחשב יהיה 0 דולרים כל עוד גודל המסך אינו 10 אינטש ומעלה, ותהיה גירסה מיוחדת שנקרא Windows with Bing שהיא גירסת Windows מוזלת ומנוע בינג (כולל הפרסומות) מותקנים כברירת המחדל (וניתנים לשינוי ע"י המשתמש).

את הפירות הראשונים של השינויים היה אפשר לראות בימים האחרונים, כולל הפלטפורמה המוצעת של אינטל ליצרני אותם מחשבים מוזלים. המעבד בתוך אותם ציודים הוא ATOM Z3735G, מעבד 4 ליבות במהירות עד 1.83 ג'יגהרץ. לא כדאי להתלהב ממנו, ארחיב על כך בהמשך.

טושיבה החליטה להיות בין הראשונים להציע טאבלט בגודל 7 אינטש (WT7-C16) שמבוסס על אותו מעבד וגירסת Windows 8.1, רק שהם החליטו בדרך לקצץ קצת בזכרון ובטאבלט יש 1 ג'יגהבייט זכרון והאחסון הוא 16 ג'יגהבייט. המסך הוא מסך מגע עם רזולוציה שהיתה פופולרית לפני 4 שנים (1024X600) והמעבד רץ במהירות מוקטנת של 1.33 ג'יגהרץ. הוא מגיע עם אופיס 365 Personal (כלומר אופיס מותקן בטאבלט, אבל הוא לשנה בלבד, אחרי זה חייבים מנוי ב-7 דולר לחודש כדי שתוכלו להמשיך להשתמש בו). המחיר – מאוד זול -120$.

גם ACER לא נשארו מאחור והם מציעים 2 דגמים: Iconia tab 8 W ודגם 10W. זוהי אותה חבילה כמו של טושיבה רק עם מסך 8 אינטש (ורזולוציה של 1280X800) ומסך 10 אינטש, בדיוק עם אותו מפרט. המחיר – 150$ לדגם ה-8W ו-200$ ל-10W.

ב-ASUS (הם אלו שבכלל המציאו את קטגוריית ה-Netbook) החליטו שאם כבר נטבוקים, אז נמשיך את הסידרה ממקודם רק עם עדכונים. ASUS יוציאו את אותו מחשב ב-4 צבעים כפי שאתם יכולים לראות בפוסטר ש-ASUS שחררו:ASUS EeeBook X205-colors

מבחינת מפרט טכני – מדובר על מסך 11.6 אינטש ברזולוציה של 1366X768, כ-2 ג'יגהבייט זכרון, אפשרות של 16 או 32 ג'יגהבייט אחסון, אופיס לשנה, 2 חיבורי USB, חיבור מיקרו HDMI וכניסת מיקרו SD. המחיר – 200$.

כל הציודים הללו יהיו זמינים בשבועות הקרובים, למי שמעוניין לרכוש. בכולם יש גם מקום של כמה עשרות ג'יגה אחסון ב"ענן" במתנה (זמנית כמובן!)

אז איך אותם ציודים מבחינת ביצועים עם Windows 8.1? החלטתי לקחת נטבוק שיושב אצלי בארון ולהתקין עליו Windows 8.1 ולראות איך זה. ציידתי את המחשב הנייד ב-2 ג'יגה זכרון, בדיסק 160 ג'יגה (אין על הלוח מקום ל-M-SATA של 16/32 ג'יגה). אמנם המעבד שיש בנטבוק אצלי הוא N280 הישן ולא הדגם החדש, ה-Z3735G (מבחינת ביצועי Z3735G אתם יכולים לראות גרפים כאן. זה מעבד טוב שיכול להתחרות ב-Snapdragon 800 בחלק מהמקרים, כלומר עם אנדרואיד הוא ירוץ די טוב), אך רציתי לראות איך Windows 8.1 גירסת Home (זה מה שיהיה בציודים הנ"ל) רץ.

אז התקנתי Windows 8.1 Home על הנטבוק:

IMG_20140905_181212

בנוסף להתקנה של מערכת הפעלה, התקנתי את הדרייברים הנחוצים בלבד, ושום אפליקציה מעבר לכך (מצב שכמובן לא יהיה בציודים שימכרו, הם יכללו גם אופיס, אנטי וירוס מסחרי ועוד כמה תוכנות זבל, כרגיל).

אקצר את נסיוני בכך שאומר שלא הייתי צריך לבדוק את הדברים זמן רב. ניסיתי לדוגמא את הבלוג שלי האנגלי שלא מכיל כמעט שום גרפיקה, והוא עלה מהר והמחשב הגיב טוב, אולם ברגע  שהתחלתי לגלוש לאתרים כמו וואלה, YNET, יוטיוב, CNN או אפילו Office Online של מיקרוסופט – הדיסק הקשיח פשוט "השתולל" והגלילה היתה מאוד "מגמגמת". פרסומת פלאש פשוט חנקו את המחשב (גם פרסומות אנימציה מבוססות HTML5 "חנקו" את המחשב).

אין לי ספק שהמעבד החדש של אינטל, בתוספת ה-SSD הקטן שמותקן (במקום דיסק מכני איטי) ישפרו את המצב, אבל הבעיה הגדולה היא כמות הזכרון, במיוחד שהטאבלטים של ACER וטושיבה הם רק עם 1 ג'יגהבייט זכרון, אבל אם אתם תולים תקוות ב-EEE BOOK של ASUS, ב-Engadget בדקו את המצב על מחשב הדגמה של ASUS בתצוגת IFA ומצאו שאכן – גם הוא זוחל.

במילים אחרות – לציוד עם המעבד הזה יש יתרון שהוא מחזיק יותר שעות עם הסוללה, אבל החסרון הגדול – שכחו לגמרי מביצועים כלשהם. אם לעומת זאת אתם רוכשים את זה לאחד מבני המשפחה שכל מה שהוא עושה זה גלישה באתרים, קצת מייל וכו', אז תצטרכו לזכור שבמקרה של הטאבלטים, מערכת ההפעלה Windows 8.1 עדיין לא מתאימה כל כך לטאבלט (יש עדיין הרבה חלקים בממשק שהם פשוט קטנים מדי לאצבע , וכדאי להשתמש בעכבר ומקלדת). לעומת זאת, מחשב EEE BOOK יכול להתאים לכאלו שרוצים להתקין מערכת הפעלה אחרת (אובונטו? פדורה?).

כרום OS לעומת זאת, לא מתיימר לתת לך מערכת הפעלה מלאה, הוא מבטיח לתת לך דפדפן נטו וחנות לאפליקציות ווביות, ולכן עם אותו מפרט הוא יכול להסתדר (אם כי מומלץ 4 ג'יגה זכרון ולא 2 אם אתה חובב טאבים מרובים או ריבוי משימות).

פירמטתי שוב את הנטבוק שלי והפעם לכרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS). בהתחלה לקח לו זמן עד שהוא התקין את כל התוספים שלי (בסביבות 30), לעשות הגדרות וכו', אבל לאחר מכן… תראו בעצמכם (לחצו להגדלה, שימו לב לשורה ראשונה של ה-TOP):

IMG_20140905_211642

לא רע לנטבוק בן כמעט 4 שנים עם דיסק מכני איטי ומעבד זוחל וישן…

לסיכום: אם מיקרוסופט רוצה להתחרות, היא צריכה להפסיק עם המנהג (הדי מגונה לדעתי) לדחוף לצרכנים ציודים עם חומרה בקצה הכי נמוך האפשרי והבלתי מספק רק בכדי להתחרות. מיקרוסופט צריכה לחתוך במחיר שהיא לוקחת מהיצרנים פר רשיון, היא צריכה להבין שאנשים מחפשים כיום הרבה יותר פתרונות אוןליין דרך דפדפן מאשר עוד שורת אפליקציות שמותקנת מקומית, שהם מחפשים דברים שהם פשוטים לתפעול ולאו דווקא מה שיש להם בבית בחדר או בעבודה. מיקרוסופט כך פספסה את כל עניין ה-iPad וטאבלטים מבוססים אנדרואיד והיא עדיין חוזרת על אותה שגיאה. חבל שהמנכ"ל החדש של מיקרוסופט מסרב להבין זאת.

 

מוטורולה, שוב מאחרים

אם יש משהו אחד טוב שאפשר לאמר על חברת מוטורולה, זה שהם יודעים להמציא דברים מעולים, אחרי הכל, לחברה יש מקום של כבוד בהמצאות של תקשורת דו כיוונית, תקשורת סלולרית וכו'. מוטורולה יודעת למכור את המוצרים בשוק שאין בו תחרות (תשאלו את נהגי המוניות בארץ, צה"ל וכו'), אבל כשזה מגיע לתחרות.. משום מה מוטורולה תמיד מצליחה להכניס לעצמה גול עצמי או שניים.

בשנים האחרונות מוטורולה עברה תהפכות די רציניות. גוגל קנתה אותם (בשביל הפטנטים, מהלך לא מי יודע מה מוצלח מהבחינה הזו, אם כי מוצלח מבחינת מיסוי שגוגל קיבלה), פירקה אותם ומכרה חלקים לחברות אחרות, גוגל גם "בלעה" חלק גדול מצוות ה-R&D לתוך גוגל עצמה (הם היו חלק מהצוות שהמציא את פרויקט Tango) ולאחרונה חטיבת הטלפונים הסלולריים נרכשה ע"י לנובו. תהליך הרכישה עצמה הסתיים לפני זמן קצר.

אחד הדברים שמוטורולה עבדה על פיתוחו (עוד לפני שגוגל חשבו על Android Wear), הוא מחשב לביש בצורת שעון. במוטורולה בד"כ משקיעים קודם כל בחומרה וכפי שניתן לראות מהדלפות שהיו, המעבד המרכזי של השעון הוא מעבד OMAP של TI (כן, צ'יפ שעדיין מיוצר אבל לא מפותח יותר, Texas Instruments ירדו מזה). במוטורולה התחילו לחשוב בשלב שכמעט סיימו עם תכנון החברה על מערכת הפעלה. היו כל מיני רעיונות עד שגוגל שיתפה אותם בכל רעיון ה-Android Wear, לפתע השילוב נראה מלהיב – שעון שנראה מעולה (אפילו חובבי מק מושבעים מציינים זאת) עם מסך עגול ושנראה כמו שעון רגיל, מריץ מערכת הפעלה קטנה ומודרנית. מוטורולה החלה להפיץ תמונות וטיזרים, מה שכמובן גרמו לגולשים לרצות לרכוש את המכשיר ועכשיו..

אבל מוטורולה לא התחילה למכור את המכשיר. היא עדיין לא מוכרת אותו. המחיר שלו הודלף בטעות ע"י Best Buy והוא יהיה 249$ מה שגרם לעוד יותר אנשים טכניים לרצות לרכוש את המכשיר הזה, ועדיין – מוטורולה לא מוכרת אותו והיא תתחיל למכור אותו באמצע חודש הבא לערך וה-Back Log הולך להיות די גדול, מכיוון שגוגל נתנה בחינם ואוצ'רים למשתתפי ה-I/O לרכישת המכשיר ושלחה לאחרונה תזכורת באימייל לקראת יציאת המכשיר.

עד כאן נשמע מעולה, לא? ללנובו יש יכולות יצור הרבה יותר ממה שהיו למוטורולה, והם יכולים להרוויח לא רע מהמכירות.

יש רק בעיה אחת, קטנה.

המתחרים.

בזמן שמוטורולה עשו טיזינג לכל העולם ואחותו על השעון המהמם, בסמסונג וב-LG (וסביר להניח שגם ב-SONY) ההנהלה הבכירה ראתה את התמונות והם הנחיתו הוראות לייצר כזה ועכשיו. סמסונג עובדים על זה עוד ממרץ 2013 והם הגישו בקשות לפטנטים על כך (והפטנטים אושרו). אם יש משהו שמייחד את LG וסמסונג, בשונה ממוטורולה, אותו משהו הוא של-2 החברות יש חטיבות יצור מסכים ופאנלים, הם לא צריכים להסתמך על יצרנים אחרים (כמו מוטורולה), אז ב-2 החברות ניתנה הוראה לייצר פאנלים קטנים עגולים.

התוצאה של LG לפניכם בטיזר ששוחרר שלשום מ-LG:

 

ההבדל הגדול? תסתכלו למעלה על השעון של מוטורולה. רואים את החלק התחתון השחור? הוא שחור כי למוטורולה יש שם רכיבים (מה שנקרא "דרייברים", לא במובן התוכנתי) כך שמוטרולה לא הצליחו לייצר מסך עגול לגמרי. ב-LG דווקא הצליחו גם הצליחו ותהיו בטוחים שגם סמסונג הצליחו לפתור את הבעיה של המסך.

כך יוצא שברגע שמוטורולה תתחיל למכור, גם LG וגם סמסונג (אם כי סמסונג, לפי השמועות, תמכור גירסה עגולה עוד חודש וחצי בערך) פשוט יחטפו את השוק למוטורולה. מוטורולה רוצה 250$? אז LG וסמסונג ימכרו ב-220-240 דולר, ותהיו בטוחים שהם יפמפמו לשוק את הקטע של העיגול המושלם. במוטורולה השעון הוא ברזל? יהיו גם דגמים מברזל. למוטורולה יש כפתור בצד? יהיה כפתור בצד גם למתחרים (כמו שתראו בוידאו לעיל).

בקיצור, ההשתהות של מוטורולה שוב תגרום לה להפסיד קונים.

כולי תקווה שעם הבעלים החדשים של מוטורולה (לנובו), הדברים יהיו אחרים, ומי יודע, אולי סוף סוף היבואנים של לנובו בארץ יחלו לייבא מחדש בצורה רשמית ומסודרת את המוצרים של מוטורולה. הטלפונים מדגמי E ו-X מאוד יכולים להתאים לשוק הישראלי עם המחיר הזול (מאוד) שלהם, ועם חומרה שלא רק נראית טוב, אלא גם עובדת טוב ומעודכנת הרבה יותר מהר מהמתחרים (היבוא שיש היום, למיטב ידיעתי, הוא יבוא לא רשמי).