על המו"מ מול מיקרוסופט, וקוד פתוח בממשלה

בימים האחרונים נודע כי המשא ומתן בין ממשלת ישראל למיקרוסופט בעניין חידוש שנתי של הרשיונות – התפוצץ. בדה-מרקר כבר הוציאו כתבה שממשלת ישראל לא תחדש את את הרישוי ובמקום זה יבדקו מה ניתן לעשות עם רשיונות קיימים והיכן ניתן להשתמש בקוד פתוח.

אז מה קרה הפעם שהממשלה, שכמו שעון שוויצרי רוכשת את הרשיונות כל שנה החליטה לפוצץ את המו"מ הפעם? כמה דברים:

  • Windows Server 2016/2019 – מיקרוסופט מודעים היטב לכך שאינטל ו-AMD מוציאים שורת מעבדים שבכל דגם יש כמות מסויימת של ליבות ונימים (Threads). זה מתחיל ב-4 ליבות ו-8 נימים וגנמר (במקרה של אינטל) ב-28 ליבות ו-56 נימים או 32 ליבות ו-64 נימים (במקרה של AMD). עד גירסת Windows Server 2012R2, זה שיש לך מעבד עם 4 ליבות או 32 ליבות – לא ממש שינה ברשיון. הנה החלק הרלוונטי ב-License Datasheet של Windows Server 2012 – שימו לב לשורה האחרונה המתחילה ב-Note בסוגריים:

עם Windows Server 2016 – למיקרוסופט "נפתח התאבון". זה נחמד שבכל שרת שלך יש 2 ליבות, עכשיו בוא נספור כמה ליבות (לא נימים) יש לך בכל מעבד, כך שאם לדוגמא חושבים להתקין שרת Windows Server 2016 (להריץ אפליקציות "על הברזל", Hyper-V וכו') – אתה תשלם החל מפי-4 על Windows Server 2016 בהשוואה ל-Windows Server 2012R2 (פתאום כל אלו שהשוויצו כמה Hyper-V "יותר זול" רואים שעכשיו פתאום העיסקה על vSphere יותר זולה בהשוואה למחיר Windows Server 2016 ו-Hyper-V).

  • הבעיה המהותית השניה קשורה יותר ל-Office. מיקרוסופט עושה הכל כדי לדחוף את הלקוחות משתמשי אופיס שלה לענן כך שהם ישלמו תשלום חודשי או שנתי כמנוי. הסיכוי שהחשכ"ל והרגולטור וגופי אבטחת מידע יאשרו לעבוד בענן שווה בערך לסיכוי שלי להיות ראש ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה. מיקרוסופט מצידה מעלה כבר באוקטובר הקרוב את מחירי אופיס (הרגילים, לא 365) ב-10% (וזה בארה"ב, באירופה וישראל המחיר יעלה יותר). כשקונים 20 רשיונות זה כואב טיפה, שאתה מדבר על מאות אלפי רשיונות – העצבים מתחילים לרתוח.

אז מה לגבי תחליפים מבוססי קוד פתוח?

כאחד שביקר בכמה וכמה גופים ממשלתיים, אני יכול לאמר שכיום יותר מתמיד, אין כמעט התנגדות לכלים מבוססי קוד פתוח. לא מעט שרתי לינוקס כבר רצים במשרדים ממשלתיים ותוכנות לביצוע CI/CD קיימים (אם כי הדבר שהכי קשה להכניס שם הם שרתים ל-GIT כמו Gitlab, Bitbucket וכו' – הם "מכורים" ל-TFS ולא רוצים לרדת מזה) – כך שכניסת כלים מבוססים קוד פתוח למשרדים ממשלתיים – בעיצומה (בצבא זה הרבה יותר חזק בפנים).

אבל כשזה מגיע לדסקטופ, האפשרות שכלים מבוססי קוד פתוח יכנסו למשרד של הפקידה רבקה ממס הכנסה או רויטל במשרד הבריאות – קלוש (טוב, למעט Web Application, וגם זה – רק אם זה רץ על אקספלורר!).

מדוע? הסיבה נורא פשוטה ונראה לי שרבים מאנשי לינוקס המקצועיים (גם אצל מפתחים בהפצות לינוקס שונות) מפספסים אותה: אלו שחושבים בראש של מהנדסים ומפתחים, חושבים על פונקציונאליות, API, סקריפטים וטרמינל, שזה מעולה – אבל מפספס לגמרי את אותם משתמשי קצה. קחו לדוגמא את אופיס, יש את LibreOffice – זה יכול להחליף? מבחינת פונקציונאליות, כן ברוב המקרים, אבל לא מבחינת ויזואליות. ל-LibreOffice יש ממשק שמזכיר את אופיס מלפני 11 שנה ואנשים רוצים ממשק שהם מכירים כיום, הם רוצים החלקת פונטים בדיוק כמו שיש להם ב-Windows (דבר ש-LibreOffice עדיין עושה בצורה די עקומה) ואלו שמעל אותן פקידות, אלו שמפתחים כל מיני כלים סביב ה-Office מחפשים את האינטגרציה בין האופיס ל-Access (ישמרנו האל!), למאקרו, לטפסים האוטומטיים וכו'. אנחנו מדברים על שנים על גבי שנים של עבודת אינטגרציה, ושום LibreOffice לא יכול להחליף את זה בלי חתיכת עבודה רצינית וכבדה מאוד.

נוסיף על כך את העניין שבמשרדים ממשלתיים הכל מתקדם לאט והם עדיין משתמשים ב-Windows 7, עם אקספלורר (כמו הבנקים), ונוכל להבין שפתרון קוד פתוח לדסקטופים לא הולך לקרות בקרוב מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר יהיה הרבה יותר זול "לבלוע" את התוספת במחיר לרשיונות אופיס מאשר לממן פרויקט מבוסס LibreOffice או החלפת דפדפן ושכתוב מאסיבי של קוד עתיק או בכלל לינוקס על דסקטופ.

כך שלסיכום: לינוקס בשרתים? מקובל מאוד ברוב המקרים. לינוקס לצרכי דסקטופ? אין מצב. צר לי, זו המציאות.

מעבר דסקטופ ללינוקס אצלי

אינני הטיפוס שמתייחס למערכות הפעלה כ"דתות". אין לי שום בעיה להודות שעד לפני זמן לא רב, מערכת ההפעלה העיקרית בדסקטופ שלי היתה Windows 10, וכשאני רוצה לעבור מערכת הפעלה, אני לא עושה זאת כצעד "אנטי מיקרוסופטי" אלא פשוט בגלל נוחות: 90% מהזמן שאני משתמש במחשב לעבודה או לבדיקות, אני נמצא מול חלון טרמינל או דפדפן, וב-Windows די נמאס לי להפעיל Putty, להשתמש ב-WSL ולגלות שהחלון "טרמינל" מתחרפן לו כשאני מגדיל אותו, ואני גם לא אוהב את המעקב של Windows אחרי.

אבל כמו שאומרים: יש רצוי ויש מצוי, והסיבה שנשארתי עד כה עם Windows 10 היו התוכנות, ובמיוחד תוכנת Camtasia Studio ותוכנת Premiere Pro של אדובי. אני רוצה להתייחס לשתיהן והתחליפים שלהן בלינוקס.

למי שלא מכיר את Camtasia Studio, זו אחת התוכנות המעולות ביותר שקיימות להקלטת מסך, עריכת הוידאו ופרסומו. היא לא תוכנה שיכולה להתחרות ב-Premiere מבחינת כלים לטיפול בוידאו, אבל יש בה מספיק פונקציונאליות להקליט מסך, לערוך, להוסיף טקסטים וגרפיקה פשוטה/אנימציה, והיא משלבת העלאת וידאו ישירה ליוטיוב.

בלינוקס קיימים מספר כלים להקלטות מסך (כולל OBS Studio המפורסם), אך הקידוד שהם מקודדים את הוידאו מתאים יותר לשידור מאשר לעריכת וידאו (קידוד של H.264, WebM, OGG וכו') כך שוידאו כזה שאקליט מסך ולאחר מכן אערוך ואוסיף אפקטים, שינוי צבעים וכו' – יעבוד בצורה מאוד איטית בתוכנות כמו Premiere. עם Camtasia Studio לעומת זאת, הם משתמשים במקודדים שלהם (TSCC, TSC2) כך שהעריכה בתוך התוכנה היא לא רק קלה, הקובץ המיוצא קטן ב-90% מכל קובץ שיוצא בתוכנת הקלטת מסך בלינוקס. מדוע זה משנה? מכיוון שאני מחובר ב-ADSL וזמן ההעלאה שונה משמעותית, בין 3-4 דקות (וידאו שהוקלט ונערך עם Camtasia) לבין כל וידאו שנוצר בתוכנה אחרת (40-50 דקות). בנוסף, שום תוכנת הקלטת וידאו לא מאפשרת באופן רציני הקלטה עם Codec מקצועי (Apple ProRes, DNxHD, DNxHR) ו-OBS שכן מאפשר – נותן עיוות בוידאו או חונק את המעבד.

ויש גם את Premiere Pro ועם כל הכבוד למתחרים שלו מבוססי קוד פתוח, הם לחלוטין מחווירים לעומת ה-Premiere, קלות עבודה, תוספים ועוד. אני מכיר את Kdenlive ואת Openshot, ועם שתיהם לא הצלחתי להסתדר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מלא טענות כרימון כלפי אדובי – היא אינה משפרת מהירות רינדור וידאו (בין אם יש לכם כרטיס GTX 1080Ti יקר או GTX 980 – תקבלו את אותם ביצועי רינדוד אחד לאחד!), אינה יודעת לתמוך במעבדים מרובי ליבות, ושיטת המנוי שלה לא ממש מעודדת אנשים (כמוני) שלא משתמשים ב-Cloud של אדובי ולשלם 175 שקל לחודש רק בשביל הזכות להשתמש בתוכנה נשמע לי חסר פרופורציות. אם אני צריך תוכנה מסחרית, אני אשלם אליה תשלום חד פעמי וזהו. בלי מנויים ובלי הקפצות מחיר בדרך.

להלן הפתרונות שמצאתי:

  • הקלטת וידאו של מסך: אני אשתמש בתוכנות כמו Green Desktop ואחרים. נכון, זה לא יתן וידאו בגודל קטן של קבצים, ולכן אנצל את הוידאו להמרה (עם FFMPEG) ל-DNxHD על מנת לאפשר עריכת וידאו יותר קלה ל-Process מצד תוכנת עריכת הוידאו.
  • תוכנת עריכה מקצועית: אין Premiere Pro? ברוך הבא Davinci Resolve 15 ללינוקס (שמתקן את הבאגים של אודיו ללינוקס שהיה בגירסה 14). יש גירסה חופשית ויש גירסה מסחרית, אני כנראה ארכוש את המסחרית. יש בתוכנה כמעט כל מה שיש ב-Premiere ו-After Effects ומבחינת לימוד התוכנה היא נראית מקליפים שצפיתי – די קלה ללימוד.
  • פתרונות VPN: מי שאינו פרילאנסר אולי לא מכיר זאת, אבל כאן בישראל חברות רבות משתמשות ב-VPN מסוים ואינן זזות ממנו גם כשהמערכת יצאה לגמלאות. חלק מהחברות עדיין משתמש ב-VPN שמצריך ActiveX (אללה יוסטור), חלק משתמשות ב-JAVA, וחלק בכלל קיימות רק כ-Native ל-Windows. לזה אין ממש פתרון בלינוקס, ולכן אצטרך להשתמש כנראה ב-VM או Dual Boot, צריך להחליט..
  • מיקרוסופט אופיס: יש גוגל Docs ולמי שלא נוח, שיעביר קובץ PDF. ביי אופיס.

עם איזו הפצה אעבוד? כמו תמיד, אותה הפצה: Fedora האחרונה.

לסיכום: האם אני ממליץ למשתמשים לנטוש את Windows לטובת לינוקס? לא, אלא אם הם מוכנים להשקיע בלימוד לינוקס בצורה רצינית דרך טרמינל ופקודות. לי יש איזו דקה וחצי נסיון עם לינוקס אז אני יכול לעבור לשם ולהישאר שם רוב הזמן. מדוע אני עובר? כי סוף סוף יש לי פתרונות לרוב הדברים שאני צריך. אם לא היו לי פתרונות, לא הייתי עובר למרות שאני מחבב מאוד את לינוקס. יש לי עוד דברים לפתור (Kodi לא מעוניין להפעיל וידאו בחלון השני, מציג מסך שחור – תיקנתי בזמן שאני כותב את הפוסט הזה) אבל אני מאמין שעם השקעה פה ושם, אצליח להתגבר על הבעיות.

אז אתם רוצים ללמוד על לינוקס

אנחנו נמצאים בשנת 2018 וחדירת מערכת הלינוקס לחברות השונות נמצאת בעיצומה. כל סטארטאפ יודע מהיום הראשון שככל שמדובר בשרתים, הוא מהר מאוד יצטרך לעבוד על לינוקס. תחום מתודות ה-Devops והכלים שמשתמשים? סביר להניח שחלק גדול מהכלים יצטרכו שרת לינוקס לעבוד עליו. קונטיינרים? ב-Windows יש אבל זו בדיחה לא מצחיקה (שם זה בכלל VM) – אתם תצטרכו לינוקס להריץ את זה ואם אתם עובדים על עננים ציבוריים עם כלי אוטומציה, סביר להניח שהחיים יהיו יותר קלים עם טרמינל לינוקס (כן, מיקרוסופט משפרת את הקונסולות של ה-CMD וה-PowerShell אבל מספיק להריץ פקודת TOP ולהגדיל את החלון כדי לראות את הקונסולה Freak out ופתאום לא רואים כלום. במקרים כאלו פקודת reset תעזור, אגב).

בקיצור, לא חשוב איך נסתכל על זה, לינוקס נכנס כמעט לכל מקום אפשרי, כולל מקומות שהיו שמורים בעבר אך ורק למערכות מיקרוסופט. ב-Enterprise הכניסה הרבה יותר איטית – אבל היא מתרחשת.

מטבע הדברים, כשמערכת חדשה נכנסת, יהיו יותר ויותר אנשים שירצו ללמוד אותה. אחרי הכל, עולם ההייטק הוא תחרותי מאוד ומי שלא משקיע בעצמו במשך מספר שנים "גוזר" על עצמו להיתקע בתחומים שתהיה להם פחות ופחות דרישה. בל נשכח שהיום, למעט כל מיני מקומות ממשלתיים וחברות בטחוניות גדולות, אבטחת תעסוקה זה לא דבר שמובטח לך. יכול תמיד להיות מצב שבחודשים הקרובים תצטרך לאמר שלום למשרתך הנוכחית ותצטרך למצוא משהו אחר, ואם כל הידע שיש לך שווה לידע שהיה שווה משהו מלפני עשור ומעלה – אתה בצרות.

אז קודם כל, הדבר הכי חשוב שצריך לזכור לגבי תחום הלינוקס – זה שהתחום מתפתח בקצב רצחני. אנשים לומדים עכשיו קונטיינרים על Docker ו-Kubernetes? הגיע הזמן שתכירו את ה"אח" שלו – cri-o. משתמשים בפתרונות של Docker ל-Enterprise? זה מת, תעברו ל-Kubernetes או OpenShift (תלוי בסביבה ובכל מיני פרמטרים).

בשביל להתחיל ללמוד לינוקס, מתחילים תמיד בבסיס, ומומלץ כמה שפחות להיות "תלוים" בממשק הגרפי, כי כשתגיעו לנהל שרתי לינוקס כלשהם, לא תמצא שם ממשק גרפי (ואם תתקין דבר כזה, בוא נאמר שצוות ה-IT לא יתפוס ממך כאיש לינוקס רציני), ולכן הדבר הראשון זה להכיר בצורה הכי קרובה את המסוף (Terminal). להכיר את מערכת הקבצים בלינוקס, להכיר הרשאות, פקודות, ואם אפשר – להכיר כמה הפצות לינוקס. אובונטו זה נחמד ודי פופולרי בענן, לא ממש פופולרי ב-Enterprise, שם RHEL (של רד-האט) או CentOS עדיין שולטים. הפצות לינוקס כמו Debian ו-Arch או Gentoo הן טובות – למי שרוצה להשקיע ממש לעומק בלינוקס.

אחרי שמכירים הרשאות קבצים ותיקיות, sudo, כדאי להכיר דברים כמו הפניות (redirection) כמו > | < שמאפשרות לקחת פלט מסוים ולהעביר אותו לפקודות/אפליקציות אחרות, כדאי להכיר גם פקודות המאפשרות לבצע מניפולציות לקבצים, פקודות כמו SED, AWK, GREP ועוד. יש כמובן לא מעט פקודות, ותמיד לכל פקודה ניתן למצוא את ה"מדריך" שלה עם פקודת man, כך שלדוגמא אם אין לי מושג ירקרק מה לכל הרוחות עושה awk, פקודת man awk תתן לך הסברים. חלק מה-manuals ארוכים מאוד ומפורטים מאוד (תסתכל על man awk כמה הוא ארוך!) וחלק מאוד קצרים וחיפוש בגוגל יוכל לעזור.

אחרי שנלמד כמה וכמה פקודות, יגיע הזמן שנצטרך שפת סקריפטים כדי להריץ את הפקודות ביחד מתוך קובץ. למי שמגיע מעולם מיקרוסופט, מכיר בוודאי קבצי Batch או PowerShell. בלינוקס כיום הדבר הכי פופולרי זה BASH, ועם BASH תוכלו לכתוב סקריפטים קצרים או ארוכים. השפה עצמה די קלה ללימוד אך מצד שני BASH מאוד פדנטי לגבי רווחים. יהיו לכם הרבה מקרים שתשברו את הראש מדוע סקריפט לא עובד ורק אחרי שעות חיפוש תגלו ש… ששכחתם רווח בין פקודה לסוגריים או שחסר איזה ; ואחד החסרונות הגדולים של BASH הוא שאין לך debug אמיתי.

עוד דבר חשוב – עורך טקסטים. כאן אני ממליץ להכיר את VIM למרות שרבים מעדיפים את nano, רק ש-nano לא יהיה זמין לכם בשרתים רבים של אחרים ו-VIM אחרי שמתרגלים אליו, אפשר לעבוד ולעשות דברים במהירות. עוד אופציה שאני יכול להמליץ עליה היא emacs (יש מלחמה בין אנשי לינוקס בין עורכי הטקסט לגבי מי יותר טוב ומי יותר נוח. הכל תלוי במשתמש).

בשביל לכתוב סקריפטים ואפליקציות רציניות, נצטרך משהו יותר "כבד" מ-BASH, ואחת ההמלצות הכי פופולריות היא שפת Python. עם Python אנחנו יכולים לכתוב דברים שיכלנו גם לכתוב ב-BASH, אבל היתרון הגדול של Python זו הכמות העצומה של הספריות שאנחנו יכולים להתממשק אליהם ולבצע דברים. כמעט כל אפליקציה או שרות שקיימים ללינוקס תומכים ב-API כלשהו ו-Python יכול לעזור לנו להתממשק ולבצע דברים. אגב, לפי מאמר שפורסם מלפני מס' ימים, Python היא שפת התכנות הכי פופולרית כיום, כך שמאוד מומלץ להכיר אותה.

ברגע שאנחנו מכירים לא רע את שפת Python ו-BASH, מכירים פקודות פופולריות של לינוקס ואנחנו מרגישים די נוח עם הטרמינל, יהיה כדאי להכיר כלי אוטומציה, כלים אלו יעזרו לכם לבצע דברים שונים בשרתים אחרים כך שלא תצטרכו להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם ולא תצטרכו להריץ פקודה 20 פעם רק כי יש לכם 20 שרתים שונים. כלי האוטומציה שאני ממליץ עליו הוא Ansible שמאפשר לעשות כמעט כל דבר תוך כתיבת Playbook (שזה בעצם ה"תסריט") בפורמט YAML ומודולים ב.. Python. יש גם כלים אחרים ואם אתם עובדים עם עננים ציבוריים, סביר להניח שימליצו לכם לעבוד על consul או עם terraform. כל חברה והעדפותיה, כך שאם אתם חושבים לעבוד בתפקיד "Devops", כדאי שתכירו גם את terraform ותלמדו איך להתחבר לעננים כמו AWS כדי לעשות דברים שונים דרך ה-API של אמזון לדוגמא. עוד תחום שכדאי ללמוד, הוא ניהול קוד (כן, גם לדברים הקטנים שלך) עם כלי כמו GIT. אתה יכול להרים לעצמך בבית לדוגמא את GOGS, מנהל GIT קטן וחמוד שיכול לעזור לך הרבה.

דבר נוסף שחשוב הם השרותים שנמצאים בלינוקס. תכירו את SystemD, תכירו כלי כמו TOP (למפונקים שביניכם – htop), תכירו איך לנהל דיסק עם Volume Management, ועוד ועוד. כל קורס טוב שמדריך לינוקס מסביר פחות או יותר על הדברים רק שחשוב לזכור: הקורסים מסבירים דברים בצורה בסיסית בלבד וה"חבר" הכי טוב שלך הם פקודת ה-man לפקודות השונות.

מכאן – הכל תלוי לאן אתם רוצים לקחת את ההכרות שלכם עם לינוקס. תכנות? תכירו את השפות והכלים, ויש מאלו המון. כך לדוגמא אם אתם רוצים ללמוד על Kernel, פיתוח דרייברים וכו', תצטרכו להכיר עמוק את ה-GNU Chaintools ואת GCC, את GDB כ-Debugger ואת ה-proc filesystem, ניהול זכרון, scheduling, ועוד ועוד. שפות כמו PHP? תכירו את השפה וערימות המודולים שלה ואת הדרך להטעין דינמית מודולים, וכו' וכו'.

לסיכום: אם אתה רציני לגבי לימוד לינוקס, תתחיל בדברים שתיארתי לעיל. זה לוקח זמן ותרגול, זה לא MCITP של מיקרוסופט! חשוב שתגדיר לעצמך מה אתה רוצה ללמוד בלינוקס. חושב ללמוד על הכל בלינוקס? שכח מזה. הצצה לדוגמא בגירסאות Fedora שונות יכולה להראות לך כמה דברים משתנים בחודשים ספורים כך שמדובר ב"מטרה נעה". לכן חשוב להתפקס בדברים שאתה רוצה ו/או צריך ללמוד. את השאר תלמד בזמנך החופשי לפי הצרכים שלך.

על מצלמות אבטחה ופרצות

בשנים האחרונות יש טרנד מאוד אופנתי שנקרא "הבית החכם". מדובר בשוק פוטנציאלי ענק שכל חברה מנסה לתפוס בו איזו תפיסת רגל. המכשירים הכי ידועים שנמצאים כבר בבתים רבים הם ה"עוזרים הדיגיטליים", כמו Alexa של אמזון עם Google Home של גוגל שמאפשרים לך לא רק לשאול שאלות ולקבל תשובות, אלא גם לשלוט בציודים בבית. רוצים להדליק אור איך שאתם נכנסים הביתה? פקודה אחת והאורות דלוקים ואפשר לעשות דברים שונים.

אספקט אחר שתופס יותר ויותר מקום הם ה"עזרים הדיגיטליים" ששם נמצאים כל שאר הציודים לבית, החל מתוארה, מתגים חכמים שיכולים לשלוט על ציוד "טיפש", מזגנים ושאר ציודים שכוללים חיבור ל-WIFI והשימוש נעשה דרך אפליקציה יעודית בטלפון שלך ועד מערכות אזעקה מתוחכמות שמאפשרות לך לנטר מה קורה בבית ולבצע פעולות שונות.

ב-3 שנים האחרונות נכנסות גם המצלמות האבטחה החכמות הביתה. המצלמה לא דורשת מחשב אלא רק חיבור ל-WIFI, אפשר להגדיר אזורים "חמים" שאם בהם תהיה פעולה (כמו מישהו שנכנס הביתה והמצלמה מצלמת את אזור הכניסה לבית) – תקבל התראה, הוידאו עולה לענן ולא נשמר למחשב או ל-NAS בבית כך שגם אם פורץ חודר הביתה ומנסה להזיק למצלמה – רוב הסיכויים שעד שהוא יזיק – תמונתו עולה לענן וגם אם הוא ישבור את המצלמה לרסיסים – תמונתו תהיה קלה לשחזור.

יש כל מיני חברות שמייצרות מצלמות וחיישנים לצרכי אבטחה ביתית. אחת הדוגמאות שמפורסמת בחו"ל (אבל משום מה קשה למצוא אותה בארץ) הן המערכות של RING (אמזון רכשה אותם לפני זמן לא רב). אתה מקבל התראה אם מישהו נכנס לאזור המוגדר, אתה יכול לדבר דו-כיווני מהטלפון שלך לפורצים ואתה יכול גם להפעיל אזעקה.

אבל מי שנכנס לשוק ב-3 שנים האחרונות בצורה מאסיבית הן מצלמות האבטחה הסיניות. מבחינת חומרה במקרים רבים היא נותנת תוצאת וידאו בינונית פלוס. גם שיאומי נכנסה לשוק עם מצלמות כמו זו בתמונה משמאל (יש גם דגם מכני שהמצלמה מסתובבת) עם וידאו/תמונות באיכות מעולה, ממשק די קל לשימוש, ושמירה בענן של הוידאו והתמונות לשבוע בענן של שיאומי בחינם.

הבעיה המרכזית בכל אותן מצלמות סיניות זה שאולי החומרה הטובה ובחלק מהמקרים הממשק טוב, אבל מבחינת אבטחה – מדובר באסון. מי שיציץ לדוגמא בסקירות באמזון יוכל לקרוא סיפורים על איך אנשים גילו שיש להם צופים בלתי מוזמנים שמציצים להם הביתה ועדיין – רבים מתפתים ויתפתו למחיר (בכל זאת, סט של 4 מצלמות כמו המצלמה בתמונה כאן של שיאומי עולה 100$+מסים באמזון).

אז מה ניתן לעשות בנידון?

מי שקורא את הבלוגים שלי יודע שאני האחרון שימליץ לדוגמא לזרוק את הטלפון הסלולרי מקומה עשירית לאחר 2-3 שנות שימוש. בעזרת חבר שמבין טוב במחשבים ניתן (בטלפונים מבוססי אנדרואיד) להחליף מערכת הפעלה וכך לקבל את רוב הפונקציות החדשות במכשיר הישן שלכם ולהמשיך להשתמש בו עוד שנתיים שלוש ויותר בלי בעיה. אותו דבר ניתן לעשות עם המצלמות הללו (אגב, התמונה שמשודרת לענן של שיאומי מוצפנת, היא מוצפנת במכשיר ואז נשלחת).

במהלך הפוסטים הבאים אני אנסה מספר מצלמות ושינויי קושחה (לשמחתי כל המצלמות "החכמות" הנמכרות היום מבוססות לינוקס) ואפרסם זאת כאן על מנת שתוכלו לשפר את השימוש במכשיר ותוכלו להפעיל פונקציות נוספות. אחת המצלמות הראשונות שאני הולך לנסות עליה דברים תהיה כנראה אחת מהמצלמות של שיאומי.

אז לינוס רוצה לכבוש את הדסקטופ

Linus Torvaldsלפני מספר ימים השתתף לינוס טורבאלד (ה"אבא" של לינוקס) בכנס LinuxCon השנתי. בכנס הזה בד"כ מופיעים מפתחים שונים ומציגים פרוייקטים שהם משתתפים בהם, עובדים עליהם או דברים שהם מתעניינים בהם. אחד הדברים שהכי "מושכים" בתערוכה הזו הם הפאנלים שבהם משתתפים בכירים בקהילת מפתחי הליבה ומערכות אחרות בלינוקס.

אחת מהשאלות שעלתה בפאנל, היא לאיזה תחום הם היו רוצים לראות שם לינוקס. לינוקס כמובן שולט חזק מאוד בתחום השרתים, בתחום הטלפוניה והטאבלטים (עם אנדרואיד) וגם במערכות קריטיות אחרות כמו מערכות תעופה שונות.

לינוס ציין שהוא "עדיין רוצה 'לקחת' את תחום הדסקטופ (המחשב השולחני)". מי שמעוניין, יכול לראות את הוידאו כולו (קצת יותר ממחצית השעה) – הקטע שלינוס מדבר על הדסקטופ ממש בצרה הוא ב-דקה 28.

 

כפי שלינוס ציין בוידאו, הבעיה בהשתלטות היא אינה קשורה לליבה ולדרייברים. דווקא בתחום הזה לינוקס הצליח בצורה מדהימה להדביק פערים שעדיין קיימים במערכות הפעלה פתוחות מתחרות (כמו גרסאות BSD למיניהן). כיום אם תתקין Fedora 20 או Ubuntu 14, סביר להניח שתמצא כי כל הציוד שלך כבר נתמך ישירות ללא צורך בחיפוש דרייברים וגם ציודים שיש להם תמיכה חלקית, סביר להניח שתוכל למצוא הוראות כיצד להשמיש את הציוד בהפצה שלך בחיפוש קליל בגוגל. אובונטו די מצטיינים בקטע התיעוד של הדברים הללו.

העניין הוא שבניגוד לשווקים שלינוקס שולט בהם כיום, תחום הדסקטופ הוא תחום בעייתי לשליטה בגלל כמה סיבות לא כל כך מעודדות:

  1. ראשית, ישנה הבעיה של אפליקציות. ללינוקס יש המון אפליקציות שאנשים וחברות כותבים, אבל התוכנות הפופולריות שקיימות על מק או על Windows – רבות מהן לא קיימות ללינוקס. אם אתה רוצה להשתמש במיקרוסופט אופיס, עריכת תמונה, צליל או וידאו, לא תמצא את האפליקציות של אדובי ומיקרוסופט. אם יש לך תוכנות שונות שרכשת שרצות רק על Windows, חלק גדול מהן לא נמכר ולא קיים בגרסאות ללינוקס. חלופות קיימות, אולם ברוב המקרים, החלופות אינן תמיד אפליקציות מקצועיות שיהיו קלות למשתמש הממוצע להגר אליהן.
  2. הבעיה שניה קשורה דווקא לכסף – משתמשי לינוקס רבים פשוט לא מוכנים לשלם על אפליקציות מסחריות וחברות תוכנה מסחריות רבות רואות את השוק הקטן של לינוקס בתחום הדסקטופ ואת האי רצון לשלם על תוכנות ופשוט לא מוציאות גרסאות ללינוקס. נסו לשכנע את אדובי להוציא את אפליקציות Creative Cloud ללינוקס.
  3. הבעיה השלישית קשורה ל"פוליטיקה" של קוד פתוח – אנשים מעדיפים, אם הם כבר משתמשים בלינוקס – להשתמש באפליקציות בקוד פתוח גם אם המתחרה בקוד פתוח "נחות" יותר מאפליקציה מסחרית וכך קורה לעיתים שחברה שכבר הוציאה מוצר מסחרי בקוד סגור, מפסידה לקוחות לפרויקט כמעט זהה בקוד פתוח, והיו מקרים מעולם.
  4. הבעיה הרביעית קשורה לקצב ההתפתחות של הפצות לינוקס: חלקם יוצא בקצב סופר מהיר (אחת לחצי שנה) ובין גירסה לגירסה נשברים דברים מבחינת תאימות (Fedora ו-Ubuntu), ואילו ההפצות היציבות יותר מתעדכנות באפליקציות חדשות אחת לתקופה של 3 שנים בערך, וגם אז ישנן בעיות תאימות. ברוב האפליקציות שבקוד פתוח הבעיה לא רצינית כל כך ומה שיש לבצע זה הידור (compile) מחדש של קוד המקור, אבל לאפליקציות מסחריות בקוד סגור זה בעייתי.

לינוס אולי שוכח, אבל ישנה מעין גירסה של לינוקס שדווקא כן תופסת בשוק לאט לאט והיא … ChromeOS של גוגל וכמות המחשבים שנמכרים עם ChromeOS הולכת וגודלת (בגלל המחיר הנמוך של מחשב כזה, שבד"כ מגיע גם עם מפרט טכני נמוך מאוד). גוגל, בניגוד ל-Fedora ו-Ubuntu דווקא לא מעוניינת שמשתמשים יריצו אפליקציות לינוקס רגילות על ChromeOS ואכן במצב רגיל אין לך אפשרות להריץ אפליקציות מהפצות לינוקס כפי שהזכרתי לעיל – על ChromeOS. גוגל מעוניינת שמפתחים יפתחו אפליקציות Native תוך שימוש בספריית pnacl שלהם, שמצד אחד יכולות לרוץ ישירות הן על מעבדי X86 והן על מעבדים מבוססים ARM, אבל מצד שני האפליקציה תהיה יותר אפליקציית ++WEB, כלומר אפליקציה שמציגה את הפלט ומקבלת קלט דרך הדפדפן.

גוגל הצליחה להכניס לשוק את אנדרואיד שמבוסס על ליבת לינוקס בצורה שהפתיעה רבים. היא לא השתמשה בספריות שכל הפצת לינוקס משתמשת, אפילו לא בספריה שמאפשרת גרפיקה (Xorg) והיא בנתה הרבה חלקים באנדרואיד מאפס, ובסופו של דבר, בסיוע יצרנים שחיפשו כמה שיותר טלפונים וטאבלטים לשווק – היא כבשה את השוק, כך שניתן לאמר ש(ליבת) לינוקס כבשה את שוק הסלולר והטאבלטים. יכול להיות ש-ChromeOS תכבוש נתחים גדולים יותר בשוק, את זה נראה במהלך השנה שנתיים הקרובות, אבל עם הפצות הלינוקס כיום – אני בספק אם תהיה קפיצה נרחבת בשימוש לינוקס בדסקטופ. נכון, אובונטו כובש Power users רבים, אבל אותם משתמשים מתפתים ולבסוף במקרים רבים גם רוכשים – מחשבי מק לעבודה ולשימוש יומיומי – יש לך ממשק גרפי מעולה, חומרה טובה, וגם טרמינל עם המון אפליקציות שקיימות בלינוקס, שילוב מנצח עבור משתמש כזה.

האם לינוקס יכנס ל-Corporate בתור עמדת עבודה? לא, לא נראה לי. חברות אוהבות את ה"גב" שמיקרוסופט נותנת להם, וברוב המקרים הם לא יוותרו עליו במהירה. אם גוגל רוצה לכבוש את ה-Corporate עם ה-ChromeOS, הם יצטרכו לבצע מספר שינויים כמו הורדת מחיר פר משתמש, תמיכה ב-Active Directory והרבה יותר אפליקציות Clients טובות. גוגל הראתה בכנס I/O האחרון איך הם הולכים להריץ אפליקציות אנדרואיד על ChromeOS, אבל אפליקציות אלו אינן מספקות פתרון מלא שחברות מחפשות ומשתמשים עדיין רוצים אפליקציות מלאות, לא "מסורסות" גם אם הן Native.