התחרות בין AMD לאינטל על ריבוי ליבות

תערוכת Computex שהיתה בטיוואן הסתיימה לפני מס' ימים. חברות הציגו כל מיני מוצרים או דיברו על מוצרים שעתידים לצאת. גם באינטל וגם ב-AMD דיברו על מעבדים שעתידים לצאת לשוק במהלך 2 הרבעונים הקרובים.

נתחיל מאינטל: היא הציגה את המעבד I7-8086K במלאת 40 שנה למעבד הנוסטלגי 8086 שהתחיל את כל מהפכת ה-PC. המעבד הזה הוא בעצם ה-I7-8700K רק שבתוכו יש פיסת סיליקון מובחרת שיכולה להיות מואצת למהירות 5 ג'יגהרץ (בחלק מהליבות, לא כולם) ואינטל דורשת עליו מחיר יותר גבוה מה-8700K.

אבל את עיקר הכותרות קיבלה אינטל מהצגת מעבד עתידי כלשהו שיכיל לא פחות מ-28 ליבות ושהודגם רץ במהירות 5 ג'יגהרץ. כל מי שקצת מבין בכמות ליבות פר מעבד ובמהירות שעון וראה את ההכרזה – חכך את ראשו כי המספרים לא ממש מסתדרים, ורק אחרי ההדגמה התגלה ה"טריק" של אינטל: הם לקחו בעצם מעבד מאוד יקר ממשפחת השרתים (השמועות מדברות על Xeon SP Platinum 8180 שעולה 10000$), ביטלו לו את נעילת ההאצה, והדגימו אותו על לוח אם סופר-מפלצתי והקירור היה קירור מאסיבי – Chiller שדורש 1000W בקירור מים. כל הטרראם הזה הוא אינו פתרון שאינטל יכולה למכור (זה לא פתרון שאתה יכול לרכוש הביתה או לחדר שרתים בחברה אלא אם יש לך מערכת הזנת חשמל מאוד גבוהה) וסביר להניח שאינטל גם לא תמכור מעבד כזה במהירות הזו (תזכרו – בשביל פתרון כזה צריך ספקי כח מיוחדים, לוח אם מיוחד וחתיכת פתרון קירור חיצוני). מדוע אינטל לא ציינו בהדגמה שמדובר ב-Overclock? כי הם "שכחו".

מדוע בעצם אינטל נכנסים לתחרות הזו? כי AMD המתחרים יכריזו למחרת על מעבדי Threadripper עם 32 ליבות (ולאינטל יש מחלקת ריגול שלמה כך שהם יודעים על הדברים מראש) אז הם יצאו בהכרזה מוקדמת על מעבד חדש. האם כדאי להתחיל להתלהב ואולי בהמשך לרכוש מעבד כזה? אני בספק. סביר להניח שכשאינטל תמכור מעבד כזה, המחיר שלו יהיה לא פחות מ-4000$, ועדיף לחברות שרוצות דבר כזה ורק מעבדים של אינטל – לרכוש מכונה עם 2 מעבדים עם 14 ליבות (כמו ה-i9-7940X או מה שאינטל תוציא בחודשים הקרובים), שם המחיר יהיה הרבה זול וצריכת החשמל תהיה נמוכה בהרבה. אינטל גם הכריזה לאחר הכנס כי יהיה גם מעבד עם 22 ליבות לצרכנים (שוב, כמו ה-Xeon SP Gold 6152).

בקיצור, שורת ההכרזות של אינטל היתה די טובה עד שהגיע הקטע עם המעבד 28 ליבות שיצר לאינטל שורה שלמה של יחסי ציבור גרועים וכפי שנראה תיכף – גניבת התשומת לב מ-AMD לא ממש היתה שווה את זה..

נעבור מכך, אם כן – ל-AMD.

בכנס של AMD הכריזו על מספר מוצרים עתידיים (בלי יותר מדי פרטים) ועל מעבדי ה-Threadripper החדשים שיקבלו את ארכיטקטורת +Zen שתשפר ביצועים בכל הקשור לתקשורת פנימית בין הליבות ותקשורת עם הזכרון, וכאן AMD הכריזה על 2 מעבדים חדשים במשפחת ה-Threadripper: מעבד אחד עם 24 ליבות ומעבד שני עם 32 ליבות. AMD שמחו להציג את תוכנת Blender עם השוואה מול המעבד ה-i9-7980XE של אינטל שמכיל 18 ליבות וכמובן שהמעבד עם 24 ליבות של AMD ניצח. באותו הזדמנות AMD הציגו שוב את Blender עם 32 ליבות אולם הפעם ההשוואה היתה ללא תצוגה מהצד של אינטל.

הבעיה ב-2 המעבדים החדשים פשוטה וקשורה למשפחת ה-Threadripper שהוא בעצם גירסה קצוצה של מעבדי EPYC לשרתים של AMD. במעבדי EPYC, תצורת הזכרון היא 8 ערוצים (כלומר אם נניח אתם רוצים שיהיה בשרת 128 ג'יגהבייט זכרון, עליכם למלא את כל 8 התושבות במקלות של 16 ג'יגהבייט ולא 4 מקלות של 32 ג'יגהבייט כדי לקבל ביצועים אופטימליים). ב-Threadripper תצורת הזכרון היא כמחצית מכך (4 ערוצים) כי Threadripper במקור היה עד 16 ליבות והיה צורך על כל רביעיית ליבות למלא זכרון ב-4 תושבות. עם המעבדים החדשים לעומת זאת, תצורת הזכרון נשארת אותו דבר כך שמעבד עם 32 ליבות, כך שמחצית מהליבות לא מקבלים גישה ישירה לזכרון, מה שפוגע בביצועים. נוסיף את הנקודה ש-AMD מדגישה תאימות לאחור (כך שאם יש לך מערכת עם Threadripper ואתה רוצה לשדרג למעבד עם 32 ג'יגהבייט זכרון, כל מה שתצטרך לעשות הוא פשוט לשדרג BIOS/UEFI ולהחליף לאחר מכן מעבד, רק אל תנסו לעשות Overclocking, לשם כך תצטרכו לוח חדש יותר עם אותם חלקים אך עם ערכת VRM משופרת, המעבדים החדשים צריכים יותר מתח).

יוצא מכך שההכרזות של AMD על מעבדי Threadripper החדשים (שיצאו באוגוסט) הם לא משהו שכל כך שווה להתלהב ממנו. כן, סביר להניח ש-AMD ימכרו מעבדי Threadripper עם 32 ליבות ו-64 ניבים במחיר של פחות מ-2000$ (מעבד לשרתים EPYC 7551P עם 32 ליבות עולה כיום 2300$) ומי שרוצה מעבדי AMD עם 32 ליבות ומקסימום ביצועים למעבד, עדיף שירכוש את EPYC (כותב שורות אלו מתכנן להחליף מספר שרתים בפתרונות מבוססי EPYC, הביצועים בוירטואליזציה מעולים בהשוואה למחיר פר מעבד ובצריכת החשמל שלהם).

לסיכום: גם ב-AMD וגם באינטל הבינו – לקוחות תחנות עבודה מקצועיות ומשתמשים מקצועיים רוצים מעבדים עם יותר ליבות ואותן חברות ישמחו לספק זאת, אבל יחד עם זאת, כדאי מעט לצנן את ההתלהבות. כבר כיום ניתן לקבל מספר גבוה של ליבות מבלי לקרוע את הכיס. לגבי שרתים – מלחמת הליבות תתחיל בשנה הבאה, כאשר AMD תכריז על מעבדי EPYC עם 48 ליבות במעבד או 96 ליבות בתצורת מעבדים כפולים ונראה מה אינטל תציג.

ה-LAB הבא: פרק 11 – החום

אתחיל בתמונה: מה שאתם רואים משמאל לקוח מתוך vSphere (מתוך ה-VCSA) ומציג בעצם את העומס על 2 שרתים שנמצאים כאשכול אצלי (הם ב-DRS כך שהעומס מחולק וב-2 המכונות מצב המעבד נראה כך). כמו שאתם יכולים לראות, העומס על המעבדים הוא קטן מאוד.

ובכל זאת, אם נקשיב למאווררים, נוכל לשמוע שהם לא ממש שקטים (לחצו להאזנה).

האם זה קשור לדגם מסוים של שרת או Brand כלשהו? התשובה היא לא. הבעיה תחזור בכל השרתים בגודל 1U, גם כאשר אין שום עומסים על המערכת. מה הסיבה? החום, כמובן. כך נראית טבלאת החומרה עם הטמפרטורות כרגע (לחצו להגדלה):

כמובן, כל מי שהתעסק או קרא אי פעם על Overclocking או שמבין במעלות חום למעבדים, יבין שהמספרים לא כל כך מדאיגים לגבי מעבד. בכל זאת, הוא יכול לעבוד עד 85 מעלות בלי שום בעיה (אם כי לא מומלץ שיגיע לשם) וכך גם לגבי הזכרון, כך שהמכונות יכולות להמשיך לעבוד ללא בעיה.

מדוע בעצם השרתים מגיעים לחום הזה? נכון, היכן שהם נמצאים אין מזגן, אבל המאווררים אמורים להעיף את החום, לא? אז זהו, שכאן מתחילה הבעיה הגדולה.

בתכנון השרתים.

במחשבי דסקטופ/תחנות עבודה העניין די ברור ופשוט: יש מאוורר ומערכת קירור יעודית למעבד, כנ"ל לגבי הכרטיס הגרפי. שאר המאווררים (תלוי בתצורת ה-Push/Pull שקבענו בעת הבניה) מטרתם בסך הכל להכניס אויר ולהוציא אויר. הם לא יכולים לקרר את המעבד או ה-GPU. אויר בטמפרטורת החדר נכנס, אויר חם יוצא. גם ביום קיץ מהביל, אינכם שומעים מחשב (כל עוד הוא תקין מבחינת מאווררים) "זועק" כמו הדוגמא שהעליתי לעיל.

בשרתים לעומת זאת, אפשר לראות את התכנון הלקוי שאפיין שרתי 1U בעשור האחרון. קשה להאשים את היצרנים – בסופו של דבר, רעש זה הפרמטר האחרון שהם התחשבו בו, ולכן הם החליטו שהפתרון הכי טוב לשרתים הם צלעות על המעבדים, ו-6-7 מאווררים קטנים אך חזקים בחזית השרת (אחרי הכוננים וה-Backplane), כך ששרתי 1U של היצרנים המוכרים מרעישים בברירת המחדל כשחם בחדר, גם כשהמעבדים לא עושים כמעט כלום. אגב, בשרתים מהדור האחרון היצרנים (לפחות HPE) "נזכרו" בחלק מהדגמים להשתמש בפתרונות כמו צינורות נחושת להעברת האויר ובכך השרתים יותר שקטים, רק שרוב האנשים לא ממש חושבים לרכוש שרתים מהדור האחרון ל-LAB הביתה..

הפתרון שכל אחד יציע: סגור את השרתים בחדר עם מזגן. הבעיה היא שגם אם תיישם זאת והמזגן יעבוד באופן רצוף, זה יעלה לך כל שנה כמעט 3000 שקל (כלומר תוספת של 500 שקל לחשבון חשמל דו חודשי):

אז מה? לא לקנות שרתים 1U? אם אתה לא יכול לסגור אותם בחדר ממוזג או לשים אותם במקום שיש בו מיזוג שפועל רצוף (במיוחד בימים כאלו שהחום ביום יכול להגיע ל-36 מעלות ומעלה) – אז יהיה עדיף לוותר על הפיתוי ולחשוב על פתרון אחר.

אם לעומת זאת, אתה רוצה לבנות שרת 1U אז תוכל להשתמש במס' טריקים שיוכלו לעזור לך "להשתיק" את השרת גם ללא צורך במזגן:

  • בחר במעבד נכון. אם לא מדובר בשרת וירטואליזציה אלא שרת קבצים או מדיה, אפשר לקנות לוחות שמשובץ בתוכם מעבד (שלא ניתן להחלפה) או לחלופין קנה מעבד שמעטפת צריכת החשמל שלו נמוכה (AMD לדוגמא הוציאו את ה-Ryzen 5 2400GE שמעטפת צריכת החשמל שלו היא 35 וואט ועדיין יש לו מעבד גרפי מכובד לדברים פשוטים ויש לו 4 ליבות).
  • השתמש בפתרון איוורור אקטיבי הכולל מאוורר. לחברת Dynatron לדוגמא יש מאוורר ל-1U וכל עוד המעבד לא מתאמץ אתה לא ממש תשמע אותו (כך שזה לא ל-HTPC עם מעבד חלש וישן). לעומת זאת לאותו מעבד AMD שציינתי לעיל הוא בהחלט יכול להתאים הואיל וכמות החום שהוא יוציא היא קטנה.
  • את המאווררים בקופסת 1U מומלץ לזרוק לפח ולרכוש מאווררי 40 מ"מ של חברת Noctua. אלו מאווררים שתוכננו מלכתחילה להיות שקטים מאוד והם כוללים גם 2 ערכות חוטים כדי להשתיק את המאווררים עוד יותר, והם כוללים גם גומיות בצדדים להשתקת ויברציות. בקיצור – אלו מאווררים מעולים.

בשרתי 2U יש יותר מקום וניתן לבצע כל מיני Hacks כדי להשתיק אותם ועל כך – בפרק הבא.

חושבים לקנות מחשב נייח לילד?

אנחנו בשנת 2018, כמעט לכל ילד ברחוב יש טלפון סלולרי, אולי טאבלט בבית, ויכול להיות שיש גם איזה מחשב נייח בבית, שלפעמים הילדים רבים לגבי שימוש בו ולכן חושבים לרכוש מחשב נייח חדש.

ילדים, מה לעשות, לא מחפשים רק לגלוש באינטרנט ובאתרים, אלא הם מחפשים גם לשחק משחקי מחשב עתירי גרפיקה, וכך במקרים רבים מחשבים בסיסיים עם מעבד גרפי מובנה של אינטל אינם מספקים. מה לעשות, אינטל וכל מה שקשור לגרפיקה – לא ממש מובילים בביצועים זה זמן רב, ולפיכך בד"כ גם רוכשים כרטיס גרפי טוב וזול. הבעיה? מחירי כרטיסים גרפיים עלו בשנה האחרונה בעשרות עד מאות אחוזים עקב דרישה גוברת של "חופרי מטבעות" דיגיטליים וכרטיס גרפי בסיסי שעלה בעבר בסכום של 100-150$, נמכר כיום ב-180-220$. יש משפחות שהוצאה כזו היא אינה הוצאה רצינית אולם משפחות ברוכות ילדים לדוגמא – הוצאה כזו היא בהחלט הוצאה משמעותית.

חברת AMD הוציאה בעבר את מעבדי ה-Ryzen שלא ממש התחרו בדור האחרון (Coffee Lake) של אינטל מבחינת ביצועים במשחקים, אבל המחיר היה יותר נמוך מהמעבדים של אינטל. הבעיה המרכזית היא שאם רצית לקנות מחשב מבוסס AMD, היית חייב לרכוש גם כרטיס גרפי יעודי כי המעבד לא כולל שום יחידה גרפית.

הדברים השתנו בחודש האחרון ו-AMD הוציאה את מעבדי ה-Ryzen 3 2200G ו-Ryzen-5 2400G. המעבד הראשון הוא מעבד בסיסי עם 4 ליבות ו-4 נימים (כלומר אין Hyperthreading או כפי ש-AMD קוראים לזה: SMT), והוא עם 8 ליבות GPU לגרפיקה של משחקים, גלישה וכו' וכו'. מחירו בחו"ל הוא 99$. לעומתו מעבד ה-Ryzen 5 2400G כולל 4 ליבות, 8 נימים, ו-11 ליבות GPU ומחירו הוא $130, כלומר אם קונים, עדיף לרכוש את ה-Ryzen-5 2400G.

מבחינת גרפיקה למשחקים ודברים כאלו, המעבד בכל הסקירות הפגין ביצועים מאוד יפים (אפשר לקרוא על כך כאן לדוגמא) כשמריצים משחקים עד רזולוציה של 1920X1080 (כלומר 1080P) עם איכות גרפיקה בינונית (שבינינו, זה מספיק בהחלט לילדים). אם משווים זאת לכרטיס גרפי יעודי, הביצועים נעים בין GT 1030 (שעולה 380 שקל לפי ZAP) לבין GT 1050 (שעולה בין 680 ל-1000 שקל לפי ZAP). בסכום הזה אתם יכולים לקנות דיסק קשיח יותר גדול למחשב שתרכשו לדוגמא.

אבל לפני שרצים לקנות מחשב מבוסס Ryzen 5 2400G, כדאי לשים לב שעל קופסת הלוח אם (אתם מקבלים את זה יחד כשאתם רוכשים את המחשב) יש את המדבקה כמו זו:

הסיבה לכך פשוטה: לוחות אם רבים יצאו בשנה שעברה עם תמיכה למעבדי ה-APU של AMD כמו ה-Ryzen 5 2400G, אבל המעבדים לא היו מוכנים בתצורה הסופית וכשהם שוחררו היו מספר שינויים שמחייבים שדרוג BIOS לפני הכנסת מעבד כזה לתושבת לוח האם. לוחות אם שאין להם את המדבקה עם הכיתוב "AMD Ryzen Desktop 2000 Ready" אינם מעודכנים ויש צורך במעבד אחר של AMD על מנת לעדכן את הלוח, ואם יש את המדבקה, אז הלוח עבר עדכון והוא מוכן לעבודה מלאה עם המעבדים החדשים של AMD.

בהצלחה.

מעבדי השנה

הערה: יש עוד 3 וחצי חודשים עד שמסתיימת השנה, אך מכיוון שראש השנה חל בקרוב ומשפחת מעבדים חדשים לא עומדת לצאת בקרוב – אז החלטתי לדרג את המעבדים מוקדם 🙂

כשזה מגיע למעבדי X86-64, שנת 2017 בהחלט תירשם כשנת מפנה, הן עבור AMD והן עבור אינטל. 2 החברות הוציאו משפחות מעבדים שונות השנה והצרכן – רק הרוויח מכך (פחות או יותר, על כך בהמשך).

נתחיל עם AMD:

חברת AMD הוציאה השנה מעבדים המבוססים ארכיטקטורה חדשה שלהם, ה-ZEN. לפני ZEN, חברת AMD הוציאה מעבדים הכוללים מעבד גרפי (ובקיצור: APU) שביצועיהם לא ממש הרשימו אך המחירים שלהם היו מאוד נמוכים. עם ZEN המעבדים של AMD קיבלו תפנית רצינית ולראשונה AMD הציגה משפחת מעבדים בשנת 2017 החל מ-Ryzen 3 ועד Ryzen-7 שהצליחו להתחרות בכבוד במעבדים של אינטל בכל מה שקשור לעבודה בריבוי משימות. AMD לא הצליחה להגיע לביצועים יותר גבוהים ממעבדי אינטל בכל הקשור למשימות שמשתמשות בליבה אחת (Single Threading) אך AMD העמידה אתגר מעניין לצרכנים: שלם פחות, קבל יותר ליבות ממה שאינטל נותנת לך. התוצאה? הסתערות המונית של צרכנים שהחליטו לנצל את המחירים היותר נמוכים ע"מ לשדרג את המכונות שלהם.

גם בתחום השרתים AMD השתמשתה בפלטפורמת ה-ZEN שלהם וגם כאן, לראשונה לאחר 5 שנים, AMD הוציאה משפחת מעבדים לשרתים (ה-EPYC) עם מחירים מאוד מפתים וביצועים מעולים ברוב המטלות – בהשוואה למעבדי דור 4 ו-5 של אינטל. גם כאן, לראשונה, לאינטל יש תחרות וחברות גדולות מאוד כמו מיקרוסופט ו-Ali Baba החליטו לרכוש הרבה מאוד מעבדים לעננים הציבוריים שלהם מ-AMD.

ואז.. צצה ההפתעה של AMD, הפתעה ש-AMD בעצמה לא תכננה..

אם תשאלו כל יצרן מעבדים, לוקח בין שנתיים ל-3 שנים ליצור מעבד. ב-AMD לעומת זאת מספר מהנדסים החליטו לפתח להם פרויקט צד קטן. הם לקחו את תכנון מעבדי EPYC, לקחו את ה-Chipset מסידרה X370 שיועד ל-Ryzen והם החליטו "לשחק" קצת…

  • הם העיפו את כל מה שקשור לניהול המערכת מה-EPYC.
  • הם בנו את ה-X370 מחדש כך שיתמוך בתושבת העצומה של המעבד החדש
  • הם הפעילו תמיכה בעד 1 טרהבייט זכרון ECC
  • הם שינו את תמיכת הזכרון ל-QDR
  • הם ביטלו 2 חתיכות סיליקון מהתוכנית של ה-EPYC.

התוצאה? משפחת מעבדים חדשה, ה-Threadripper שנבנה ב-3 חודשים ובדגם בקצה הגבוה נותן לצרכן 16 ליבות, 32 נימים, 64 נתיבי PCIE, עד 1 טרהבייט זכרון ECC (כולל תמיכה בזכרון שאינו ECC), ובמחיר שרבים לא ציפו לו – 999$, הרבה פחות מהתחזיות שציפו למחיר של 1500-2000$. ההפתעה היותר גדולה (ש-AMD כלל לא דיברה עליה) התגלתה רק לפני מס' ימים: רבים הניחו ש-2 החתיכות סיליקון שאינם עובדים ב-Threadripper הם סתם סיליקון ללא טרנזיסטורים, אבל אז אחד המומחים לפריקה של מעבדים רכש מעבד Threadripper ופירק לו את הצורה והתוצאה שהתגלתה – שהסיליקונים הללו הם פשוט סיליקונים פגומים, כלומר אם AMD תרצה מחר להוציא מעבדים לדסקטופ עם 24 או 32 ליבות – הם פשוט יכולים להנמיך במעט את מהירות השעון, ולשנות מס' דברים קטנים במעבד – ויש להם דגמים חדשים.

AMD השנה תציג גם את מעבדי ה-Ravenridge, אלו המעבדים החדשים (סידרה 2500U) של AMD שמיועדים למחשבים ניידים. הם יהיו יותר חסכוניים בסוללה בכ-50% בהשוואה לדור קודם של AMD, הם יהיו מבוססי Ryzen עם 4 ליבות והם יכללו GPU מסידרת VEGA בתוך המעבד. התוצאות הראשונות שדלפו הראו שיש ל-AMD במה להתגאות. מחשבים ניידים מבוססי RavenRidge יצאו לקראת קניות חג המולד.

בקיצור: בכל הקשור ל-AMD, שנת 2017 תירשם כשנה בהחלט מוצלחת (בכל הקשור לכרטיסים גרפיים… קצת פחות, אבל זה כבר עניין לפוסט אחר).

מכאן נעבור למתחרה הכחולה הגדולה: אינטל.

את שנת 2017 אפשר לסכם לגבי אינטל כשנה שאינטל ירתה לכל הכיוונים. אין לי שום בעיה עם זה שאינטל הוציאה מעבדים לכל הסגמנטים בשוק, הבעיה מתחילה בכך שחלק מהמעבדים הם תמוהים וחלק אחר – מתחרה במעבדים אחרים .. של אינטל.

בתחילת השנה הגיעו מעבדי Kaby Lake לשוק, ולמען האמת – לא היו חידושים כה סוערים וגם במבחני הביצועים לא נרשמו התלהבויות. תוספת של 10% במקרה הטוב. אינטל נאלצה להשתמש בגימיקים כמו תמיכה ב-4K עם דפדפן Edge ב-Netflix, והוצאת מקלון SSD מסוג Optane שפועל רק עם Kaby Lake על מנת להאיץ דיסק קשיח (פתרון לא משהו, במיוחד שדיסק SSD בגודל 128 ג'יגהבייט יכול לבצע את אותה מטלה במחיר זהה רק עם יותר Cache).

בהמשך השנה אינטל הוציאו 2 משפחות מעבדים לדסקטופ: ה-Sky Lake X וה-Kaby Lake X. נתחיל ב-Kaby Lake X: עד היום, אף אחד לא מבין מדוע אינטל הוציאו חלק מהמעבדים הללו (כמו 7640X ו-7740X). הם נחותים מה-Kaby Lake בכך שיש להם פחות נתיבי PCIE ואין להם יחידת עיבוד גרפי פנימית, מה שמכריח את הצרכן לקנות GPU. מיטב הסוקרים לא מצאו תשובה מדוע אינטל הוציאו את אותם מעבדים. יחד עם זאת, אם הצרכן מוכן לחיות עם המגבלות, ישנם מעבדים בסידרה כמו 7800X עם 6 ליבות ו-7820X עם 8 ליבות.

במקביל אינטל, כפי שציינתי, הוציאו את ה-Sky Lake X, ועם מעבדים אלו (ולוח אם שמבוסס על Chipsets כמו X299 ו-Z270) אינטל לראשונה הוציאו סדרת מעבדים חדשה שמאפשרת לצרכן לרכוש מעבדים עם יותר מ-4 ליבות מבלי למכור כליה (ע.ע. 6950X ב-1700$). המעבדים הללו (שנקראים Core-i9) הגיעו עם מספר ליבות שנע בין 6 ליבות (7800X) וכלה ב-18 ליבות (7980XE) ואלו מעבדים שאינטל בהחלט יכולים להתגאות בהם בכך שהם נותנים ביצועים (כמעט) בכל סוג של מטלה. הבעיה היחידה שלהם – היא תמחור. במחיר של מעבד 10 ליבות כמו 7900X, אפשר לרכוש Threadripper שנותן הרבה יותר. בינתיים, בשלב זה אינטל לא מורידה מחירים.

חשבתם שגמרנו עם Kaby Lake? טעיתם. אינטל הציגה לאחרונה את ה-Kaby Lake Refresh. אלו מעבדים שמיועדים למחשבים ניידים בסידרה 8 של אינטל. החידוש העיקרי – אינטל החליטה לתת קצת יותר לצרכן והפעם יש 4 ליבות ו-8 נימים במקום 2 ליבות ו-4 נימים. מחשבים ניידים עם המעבדים הללו יוצאים בימים אלו.

כשזה מגיע לשרתים, אינטל החליטה להוציא את המעבדי Xeon-SP (שם קוד: Purley) ב-4 משפחות: ברונזה, כסף, זהב, ו-פלטיניום. כל אחד מהצבעים מתאים לצרכים שונים. אם הייתם רגילים לדוגמא ל-Xeon E5 עם 8 ליבות ו-2 מעבדים, הסתכלו על משפחת הברונזה. המעבדים הללו יקרים בהרבה מהמעבדים הקודמים מדור 4 ומבחינת ביצועים – הם נותנים ביצועים טובים אולם יש לא מעט מבחנים שבהם דווקא מעבדי EPYC מובילים.

בקיצור: אינטל בהחלט הוציאה השנה מעבדים לכל הסגמנטים בשוק, ומדובר במעבדים טובים עם ביצועים מעולים, אך יש תחרות מול AMD ואינטל עדיין לא ממש מתייחסת אל התחרות.

אם הייתי נותן דירוג לחברות, הייתי נותן 9 ל-AMD ו-7.5 לאינטל. להלן הסיבות:

  • ל-AMD מגיע הציון 9 בשחרור המעבדים החדשים ובהוכחה לשוק שהם בהחלט רלוונטיים. הם הוכיחו את זה גם מבחינת תמחור שלראשונה מאפשר גם לאנשים עם תקציב קטן (בסביבות ה-500$) לרכוש מחשב עם ביצועים יפים ועם כמות נאה של ליבות. הנקודה שהורדתי היא בגלל ש-AMD לא ממש עבדו טוב מול יצרני הלוחות מה שהוביל לאנדרלמוסיה שלמה בכל הקשור לתמיכה בזכרונות וגם לא היתה מספיק עבודה מול יצרני תוכנות ומשחקים על מנת לבצע אופטימיזציה של התוכנות ומשחקים.
  • ל-אינטל אני נותן ציון 7.5: המעבדים שלהם מעולים, אך ישנם מספר בעיות:
    • התמחור שלהם במקרים רבים כלל אינו לוקח בחשבון את המתחרים הירוקים (AMD). מחיר של $2000 על מעבד 18 ליבות? מדוע?
    • ההגבלות שאינטל מטילה על המעבדים החדשים שוב מגחיכים את אינטל. תשלם $2000 על מעבד וכמות הזכרון המקסימלית היא 128 ג'יגהבייט, אין תמיכה ב-ECC, אין תמיכת RAS. כמו כן, מדוע להוציא מעבדים ללא יחידת GPU פנימית כשמדובר בקצה הנמוך של Kaby Lake X?
    • הקמפיין לשיווק ה-Xeon SP עם ההשוואות ל-AMD נראה כאילו הוא נכתב ע"י ילד בכיין ולא ע"י גוף מקצועי, במיוחד בכל הקשור להשוואות ולסלוגנים על המתחרים – וחבל.

לסיכום: שנת 2017 היא השנה שגם אינטל וגם AMD יצאו לקרב לשכנע אותך הצרכן שהגיע הזמן לשדרג את ה-PC שלך ו-2 החברות מציעות לך שורה של מעבדים שאחד מהם סביר להניח שיתאים לתקציבך. בשנה הבאה אנחנו נראה מאינטל את ה-Coffee Lake (המעבדים לקצה הנמוך לדסקטופ ששם יהיו יותר ליבות) וה-Ice Lake (שיחליפו את ה-Sky Lake X). מהצד של AMD אנחנו נראה יותר מעבדים למחשבים ניידים (RavenRidge) ומעבדים חדשים עם פלטפורמת Zen-2 המשופרת.

מי אמר שתחרות זה רע? 🙂

שנה טובה לכולם.

מעבד ThreadRipper – הסקירה

סוף סוף הסתיים ה-NDA לגבי משפחת מעבדי Threadripper ועכשיו אפשר קצת יותר להסביר בפרוטרוט לגבי המעבד ומה השוני בינו למעבדים אחרים.

מעבדים מרובי ליבות זה לא דבר חדש. יש 4 ליבות במעבד, 6,8,10, ועכשיו 12, 14,16 ואפילו 18 ליבות במעבד אחד. אינטל במשפחת המעבדים לדסקטופ (Skylake) מכרה מעבד עם 10 ליבות ו-20 נימים ב-1700$ ובמשפחה החדשה (Skylake-X) היא מוציאה ותוציא מעבדים עד 18 ליבות (אותו מעבד יעלה לך $2000). AMD מהצד השני הוציאה את משפחת Ryzen עם 4,6,8 ליבות (עם 8,12,16 נימים בהתאמה) ועתה עם משפחת ה-Threadripper היא מוציאה מעבדים עם 8,12,16 ליבות (ו-16,24,32 נימים בהתאמה). מהצד מי שמסתכל רק על ליבות, לא נראה שיש כזה הבדל גדול. נכון, AMD כרגע מובילה עם מעבד 16 ליבות אבל בחודש הבא אינטל תעקוף זאת עם 18 ליבות. מה הביג דיל?

ההבדל הענק הוא מתחת לכיסוי המעבד, וכאן 2 החברות נוקטות גישות שונות לחלוטין. אם נסתכל עם מיקרוסקופ אלקטרוני לתוך אחד ממעבדי ה-Skylake-X, נראה שהמעבד מורכב מחתיכת סיליקון אחד שעליה תוכננו כל הליבות, מה שנקרא "מעבד מונוליטי" – הכל תחת אותו סיליקון, לכל ליבה יש כמות די גדולה של זכרון מטמון L2 וישנו זכרון מטמון מסוג L3 (שהוא יותר קטן בהשוואה למעבדים הקודמים) שמשותף לכל הליבות והתקשורת בין הליבות עובדת בשיטה שנקראת MESH. לשיטה הזו יש יתרון גדול בכך שאם מריצים אפליקציות שרצות כתהליך יחיד – המעבדים של אינטל יותר מהירים מ-AMD אולם כשאפליקציות מתפרסות על כמה שיותר נימים וליבות – יש יתרון למעבדים של AMD (תלוי כמובן איזה מעבד משווים מול איזה מעבד).

במשפחת מעבדי Threadripper, הדברים שונים בכך שהמעבד בנוי בצורה שונה. אם נעיף את מפזר החום שנמצא על המעבד, נמצא בעצם 4 פיסות סיליקון (בניגוד ל-1 שבאינטל), כאשר 2 מהפיסות הם "סיליקון מת" (כלומר אין בפנים מעגלים או תפקוד כלשהו) ו-2 סיליקונים פעילים כשהם ביחד מהווים את המעבד (ה-2 המתים נמצאים בכדי לעזור בפיזור החום באופן שווה הואיל והמעבדים הללו אוכלים חשמל, לא פחות מאלו של אינטל, וגירסת ה-18 ליבות של אינטל גם אוכלת חשמל הרבה, תלוי מה מריצים ובאיזו מהירות).

מדוע בעצם AMD לא בנו את המעבדים כמו שאינטל בונה? מכיוון שמעבדים אלו מהווים פלטפורמה שהיא שונה ממה שאינטל מציעה ב-Skylake-X והיא יותר מזכירה מה שיש בתחנות עבודה מבוססות Xeon עם 2 מעבדים, כלומר ה-Threadripper זו מערכת שבנויה מ-2 מעבדים ובהתאם העבודה מבוצעת כך. חלק מכם שעובדים על שרתים מכירים זאת כ-SMP וליתר דיוק: NUMA ככל שזה מגיע לפריסת אפליקציות וניהול זכרון. בשיטה הזו ניצול מהירות הגישה של אותם פיסות זכרון מוצמדות גם ל"מעבד" שקרוב לזכרון על מנת לקבל ביצועים מיטביים. אם נחזור לרגע למעבדי Skylake-X של אינטל, המעבדים הללו עובדים בשיטה של UMA בכך שכל הזכרון מדבר עם פיסת סיליקון אחת, יהיה מה שיהיה.

אם ננסה לבדוק מה השיטה היותר טובה להריץ אפליקציות מאוד כבדות (רינדור וידאו, תלת מימד, וירטואליזציה וכו') – גם אינטל וגם AMD יאמרו בפה אחד: NUMA, כך כל מעבדי Xeon של אינטל ומעבדי EPYC (ועכשיו Threadripper) עובדים. כך גם הפצות לינוקס וגם Windows Server 2012/2016 עובדים כבר שנים רבות.

מעבדי Threadripper בעצם באים להתחרות יותר בזוג מעבדי ה-Xeon שיש בתחנת עבודה, אבל במקביל AMD מודעת בהחלט לכך שרוב משתמשי Threadripper יעבדו תחת Windows 10. ימי ה-Windows NT Workstation עברו מזמן מהעולם וזה מה שיש, ולכן AMD הוסיפה מצבים שונים למעבד כשבראשם 2 מצבים (מתחתם יש כל מיני אפשרויות שלא ניכנס אליהם כרגע): מצב היצירה (Creator mode) ומצב משחק (Game mode): בברירת המחדל המעבד עובד במצב Creator שבהם 2 פיסות הסיליקון עובדות, ובמצב Game Mode רק פיסת סיליקון אחת עובדת והמשתמש "מאבד" 8 ליבות ו-16 נימים (בהתאם לסוג המעבד) על מנת להריץ תוכנות ומשחקים ש"מתחרפנים" ברגע שהם רואים שיש יותר מ-20 נימים למכונה ובמצב Game mode אותם תוכנות ומשחקים רצים יותר מהר. הפתרון הזה הוא מעין "מעקף" עד שיצרני תוכנות ומשחקים (ליתר דיוק משחקים) יוסיפו תמיכה ל-Threadripper באופן טבעי.

מבחינת זכרון, ה-Threadripper הוא המעבד הראשון בעולם שנותן תמיכה בזכרון לא רק שקיים בשוק, אלא זכרון שגם עדיין לא מיוצר באותו גודל. כיום מקלות הזכרון DDR-4 מיוצרים בגדלים עד 16 ג'יגהבייט ו-Threadripper תומך בכך בלי שום בעיה אך בעתיד לכשייצרו מקלות של 32 ג'יגהבייט הוא יתמוך בכך ללא שום בעיה. בנוסף, מעבד Threadripper גם תומך בזכרון ECC (מקלות UDIMM בלבד) עד 1 טרהבייט זכרון אך שוב, כרגע מקלות UDIMM מיוצרים בגודל עד 16 ג'יגהבייט, כלומר מבחינת זכרון, המגבלה כרגע היא של גודל המקלות שמיוצרים בשוק, והמעבד אינו מגביל אותך בכמות הזכרון שתכניס.

אחת השאלות הכי חשובות שכל צרכן צריך לשאול את עצמו אם הוא רוצה לשדרג מעבד, היא השאלה: מה אני מריץ ומה אני צריך? אפשר להשוות את זה לעולם הרכב: האם לקנות לדוגמא יונדאי או שצריך Pick Up Track כמו בתמונה? וכאן הכל תלוי בצרכים.

אם לדוגמא הצרכן מריץ משחקים, פה ושם עורך וידאו Full HD, אפליקציות אופיס ואולי אפילו 2-4 מכונות וירטואליות, אז במקרה כזה מעבד Threadripper אינו מתאים. למי הוא כן מתאים? לכל מי שצריך הרבה יותר: וידאו 4K/6K/8K (גם RAW) עם המון זכרון ורינדור וידאו כמה שיותר מהיר, מספר כונני SSD בחיבור NVME, כ-64 ג'יגהבייט זכרון ומעלה, מעל 2 כרטיסי GPU (בתצורה טבעית של X16), ו/או הרצה של vSphere עם הרבה מכונות וירטואליות. מדובר בסופו של דבר במפלצת שנותנת ביצועים ובמקביל לא בדיוק חסה על חשבון החשמל שלך (תצטרך ספק כח של 750 וואט ומעלה, ואם אתה חושב על Overclocking – תתכונן לרכוש ספק של עד 1.5 קילוואט!). תחום נוסף ש-Threadripper יכול "לקרוץ" אליו הוא תחום הקונסולידציה: אם יש לך 3-4 מכונות PC שמריצות דברים שונים, אפשר לאחד אותם למכונה אחת. יש לך מספיק מקום לזכרון, מספיק מקום להכניס מקלות NVME SSD, יש 6 כניסות SATA, ויש במערכת 64 נתיבי PCIe (כאשר 4 מתוכם תפוסים ל-X399 Chipset) כך שאפשר להכניס הכל. מעבד לכך, רוב היצרנים שמוכרים לוחות אם מבוססי X399 ל-Threadripper נותנים לך גם כרטיס 10 ג'יגה (לא SFP אלא חיבור RJ45 רגיל).

המחיר? זול בהשוואה למעבדי ה-12/14/16/18 ליבות של אינטל אך עדיין – זה לא מחשב שרוכשים ברגע. רק המעבד עולה $1000 (בגירסת 16 ליבות, $800 בגירסת 12 ליבות), ומחיר לוח האם נע בין 350-550$. תוסיף ספק כח מינימום 750 וואט, כמות זכרון (הזכרון הוא QDR כך שלביצועים מיטביים יש לקנות קיטים של 4 מקלות, כלומר אם אתה רוצה 32 ג'יגהבייט, יש צורך לרכוש קיט של 4 מקלות עם 8 ג'יגהבייט זכרון פר מקל), SSD מהיר, כרטיס GPU טוב – ואנחנו מגיעים בקלות כמעט ל-10,000 שקל (כולל מע"מ). אם תרצה להזמין חלקים ולהרכיב פה בארץ, הם יהיו זמינים לקראת סוף אוגוסט.

לסיכום: AMD לראשונה נכנסה לתחום שאינטל היתה בו אקסלוסיבית והוא תחום תחנות עבודה רציניות עם תג מחיר זול בהשוואה למה שאינטל מציעה ויחד עם זאת עם ביצועים טובים מאוד כשמשווים PPD (כלומר Performance Per Dollar), ואינטל נאלצה לראשונה בחייה כתוצאה מהתחרות להמציא מעבדים חדשים עם יותר ליבות והצרכנים בהתאם מרוויחים. למי שצריך תחנת עבודה חזקה, ה-Threadripper נותן תשובה מעולה. אם אתם קונים תחנות עבודה ממותגות (HP, לנובו, DELL) – תוכלו לרכוש מחברת Alienware (חברה בת של DELL) ושאר היצרנים יציעו תחנות ממותגות החל מינואר 2018. אם לעומת זאת אינך מפחד מהרכבה עצמית, אני מאמין שבשבוע הקרוב או אחריו תוכל להזמין לוח,ספק,מעבד וכו'.

כמה מילים על מעבדי ה-EPYC החדשים של AMD

הסיפור עם המעבדים החדשים של AMD הוא סיפור די ארוך שכולל התנהגות מטומטמת, חברה שלא מקשיבה ללקוחותיה, הפתעה גדולה ומענה תמוה.. מישהו עוד יוציא ספר על כך.

ל-AMD בד"כ לא היו הרבה סיפורי הצלחה בכל הקשור למעבדים. בד"כ המעבדים שלה היו יותר איטיים (במעט או בהרבה, תלוי בדגם) מהמעבדים של אינטל ולפיכך AMD לא ניסתה להתחרות בביצועים אלא להתחרות במחירים. באינטל כמובן היו מודעים למעבדים של AMD והיה די קל לשכנע לקוחות לקנות אינטל ולא AMD כך שבסופו של דבר פלח השוק של AMD לא היה גדול ולא ממש איים על אינטל.

… עד שהגיעו מעבדי ה-Opteron ובמיוחד סדרות 6100, 6200, 6300 שהגיעו עם תושבת חדשה (G34, להבדיל מתחנות עבודה ודסקטופים) – שהיו מיועדים לשרתים. המעבדים הגיעו עם כמות ליבות מרשימה: מ-4 ליבות ועד 16 ליבות בכל מעבד. כזה – עוד לא היה בשוק.

כל האתרים שקיבלו את המעבדים הללו והשוו אותם למעבדים של אינטל הגיעו פחות או יותר לאותם מסקנות: זה מעולה שיש הרבה ליבות, אבל אין מספיק זכרון מטמון ובכלל הביצועים של המעבדים הללו נמוכים בצורה משמעותית ממה שאינטל מוכרת באותו זמן. גם AMD ידעה זאת ולכן היא מכרה את המעבדים הללו במחיר זול בהשוואה למעבדי AMD.

וכאן "התפוצץ הסעיף" להנהלת אינטל. אינטל לא היתה מוכנה ש-AMD תיכנס לשוק השרתים, גם כשהמעבדים הציעו ביצועים נמוכים יותר. באינטל החליטו לשלוף את כל כלי הנשק האפשריים ולשבור את השוק בכל צורה אפשרית – חוקית ולא חוקית! אינטל יצרו קשר עם כל יצרן לוחות אם, יצרני שרתים, בוני מכונות (אינטגרטורים) וכו' והיא פתחה ב"דיאלוג" מהסוג שמזכיר שיחות עם גנגסטרים. כך לדוגמא ליצרני שרתים היא "המליצה בחום" להוריד דרסטית את כמות דגמי השרתים שיוצעו עם מעבדי AMD מכמות כמעט דו ספרתית ל-1 או 2 (ואם אפשר 0 – מה טוב). לאלו שהבינו את הרמז, אינטל "פיצתה" אותם דרך Kick Back, אלו שלא ממש הבינו את הרמז, הבינו שפתאום משלוחי מעבדים שצריכים להגיע .. מתעכבים. הסיפורים הללו לא היו ממש סוד שמור, והרגולטרים של האיחוד האירופאי החליטו לחקור לעומק לאחר שהתקבלו תלונות מ-AMD. התוצאה? הרגולטורים הטילו קנס ענק של 1.4 מיליארד דולר על אינטל (קנס שאינטל ערערה עליו, היא נצחה בערעור אבל עדיין סיפור הקנס לא נגמר).

מאז כמובן עברו מים רבים, המעבדים של AMD נהפכו לנישה ואינטל שוב הפכה למלכה הבלתי מעורערת למעבדים על הדסקטופ (ובדרך מתקרבת צרה חדשה דווקא משותפתה הגדולה, מיקרוסופט, עם Windows 10 שרץ על ARM… באינטל ממש לא אוהבים זאת) והשרתים.

בזמן שאינטל שולטת בשוק, אינטל די "נרדמה בעמידה" בכל הקשור להתפתחות המעבדים. כאחד שעוקב צמוד אחר גרסאות מעבדים חדשים שמשוחררים וקורא את כל המפרטים שאפשר, אני יכול לאמר שלא ממש נפלטו ממני קריאות התרגשות לאחרונה בכל הקשור למעבדים הן לדסקטופ והן לשרתים. כן, אינטל החלה להוציא את מעבדי ה-Xeon Phi שלה, מעבדי SkyLake X עם ה-AVX ועוד כמה דברים חדשים, אבל ברמת המאקרו – אין הרבה מה להתרשם. ההבדלים בין דור לדור התבטאו באחוזים בודדים (בתנאי שטח) וגם לא מעט לקוחות הבינו שכשזה מגיע למעבדים לשרתים – ההבדלים בין דור 3 ל-4 (כלומר BroadWell) הוא לא כזה הבדל גדול. יש עוד כמה מעבדים חדשים במשפחה עם יותר ליבות – אך מחיריהם היו מטורפים. בכלל, מעבדי E7 של אינטל (4-8 מעבדים בשרת) היו מטורפים לכל הדעות ואני לא מכיר כמעט אף חברה שרכשה אותם.

ואז AMD הגיעו בחודשים אחרונים עם בשורות חדשות: משפחת ה-Ryzen (ה-7 וה-5, ה-3 יצא בהמשך השנה) ומעבדי X (כלומר Extra). כך לדוגמא AMD הציגה לראשונה מעבד עם 8 ליבות ו-16 שרשרנים (ה-1800X) עולה לצרכן כ-440$. המתחרה הנוכחי הכי קרוב שלו מהצד של אינטל הוא ה-Core i7 6900K עם 8 ליבות במחיר של $845 לצרכן כיום (אחרי הורדות המחירים של אינטל שבוצעו בשבועות האחרונים!). אם אתם תוהים לגבי הביצועים – ה-1800X בועט חזק ב-6900K. היכן ה-1800X והמעבדים של AMD נותנים ביצועים יותר נמוכים? כשמנסים להשוות אותם למעבדי ה-Kaby Lake בדברים כמו משחקים (אבל לא ברינדור וידאו, מבחנים סינטטיים שמצריכים ליבות רבות וכו'), כך שלראשונה AMD נותנת פייט רציני לאינטל גם בביצועים וגם במחירים. AMD פחות מוטרדת ממעבדי "הדור הבא" והיא פונה בעצם לאנשים ושואלת אותם: אתם רוצים יותר ליבות במחירים נמוכים יותר מהמעבדים הנוכחיים? אז הנה..

וכאן אנחנו מגיעים לשוק תחנות העבודה והשרתים. בשוק הזה אינטל שולטת ללא עוררין ומאמללת את כל מי שרוצה יותר. כמות זכרון מקסימלית בדסקטופ? 32 ג'יגה. רוצה יותר? לך קנה לוח אם מבוסס X99 Chipset, ושם תוכל "להשתולל" עד 128 ג'יגהבייט, כולה עוד 160-220$ בערך (על לוח האם בלבד. מעבד זה סיפור שונה במחיר). מה עם אלו שרצו משהו קצת יותר ממעבדי דסקטופ כמו ה-6700? בהתחלה אינטל המליצה ללכת על ה-Xeon E3, אבל שם, אבוי, כמות הזכרון (שוב) מוגבלת ברמת המעבד ל-32 ג'יגהבייט, כך שמי שרצה יותר כח ולא רצה לזרוק אלפי דולרים פר מעבד – היה יכול לרכוש את המעבדים היותר יוקרתיים של אינטל כמו ה-6900K וה-6950K שנתנו 8 ו-10 ליבות בהתאמה. המחירים, גם כאן  – ממש לא היו זולים, אבל לא היתה ברירה אחרת.

מתי אינטל התעוררה? שהשמועות החלו לצאת על כך ש-AMD הולכת לצאת עם מעבדים עשירים בליבות. פתאום אינטל יכלה להוציא מעבדים עם 8,10,12,16 ואפילו 18 ליבות!

ו-AMD די הפתיעו את השוק (כמה שאפשר לאמר "הפתיעו", היו הדלפות..). אינטל מתגאה ב-18 ליבות? מגניב. AMD מציגים: מעבדי EPYC עם עד 32 ליבות, 64 שרשרנים, 4 טרהבייט זכרון, 128 מסלולי PCIE וה-32 ליבות זה על מעבד יחיד, כלומר אם תשים 2 יהיו לך 64 ליבות ו-128 שרשרנים.

ב-AMD החליטו שאם כבר אז כבר, לשנות את השוק. הם יוציאו 2 משפחות של מעבדים. משפחה אחת תהיה משפחת P, אלו יהיו מעבדים עם החל מ-8 ליבות ועד 32 ליבות שישבו על לוח אם שיכול להחזיק מעבד יחיד, עם 128 מסלולי PCIE ועם תמיכת זכרון עד 2 טרהבייט! (זוכרים את המגבלה למעלה עד 128 ג'יגהבייט של אינטל?). מכיוון שלכל מעבד יש 128 מסלולי PCIE, אז יצרני הלוחות יכולים להתחיל להשתולל. רוב יצרני לוחות האם לא פרסמו עדיין את הלוחות שתוכננו למעבדים אלו, אבל SuperMicro שלחו לי לינק ל-PDF הזה שמראה את רוב הלוחות שיצאו עבור EPYC ויש עוד כמה בצינור מ-SuperMicro (ולמי שחושב לבנות סטורג', מומלץ להסתכל על דגם: AS -2123US-TN24R25).

והמחירים? אחרי הכל, מה שחשוב זה כמה המעבדים יעלו, וכאן AMD הציגו מחירים מעניינים. להלן הדגמים והמחירים (דגמי ה-P בשורות אפורות):

שימו לב: המחירים הללו אינם מחירים לצרכן ויש עדיין ויכוחים לגבי המחיר (AMD טוענים לדוגמא שדגם 7351P יעלה 750 ולא 700) כך שסביר להניח שהמחיר ישנה במעט. שוב, בהשוואה לאינטל, המחירים הללו זולים: מעבד Xeon עם 18 ליבות (ה-E5-2696V3) עולה $2125 וכאן מעבד 7551P עם 32 ליבות עולה 2000$, כך שאם תרכוש מעבד כזה תחסוך לך 125$ ותקבל 14 ליבות נוספות.

נקודה מעניינת נוספת לגבי משפחת P היא הנקודה ש-AMD מראה שמעבד P יחיד נותן ביצועים של 2 מעבדי Xeon אחרים כך שבעצם אתה חוסך ברכישה. הנה הגרף של AMD:

בגרף הזה AMD משווה בשורה האפורה 2 מעבדי Xeon מול מעבד יחיד ממשפחת EPYC בסידרת P.

כמובן, אי אפשר בלי סייגים: AMD כרגע מציגה רק תוצאות מבחן סינטטי אחד, ללא בחינה של Workload אמיתי. ברגע שהמעבדים הללו יגיעו לסוקרים המקצועיים באתרים השונים, אז נראה את כל התמונה, כך שכרגע התמונה נראית מאוד מבטיחה, במיוחד לאלו שמעניינים לקנות ו/או לבנות שרתים ותחנות עבודה רציניות (לא למשחקים. לזה קחו את Ryzen) – ולכן מומלץ לעקוב אחר הנושא. נקודה נוספת שחשובה לגופים בטחוניים ולכל אלו שהמידע שלהם חשוב מאין כמוהו והם ממש רוצים לחסום מצב שמישהו מנסה לפרוץ או לגנוב ציוד מהשרת (NVDIMM לדוגמא) זה לקרוא על 3 שכבות האבטחה שבנויות במעבד ונותנות מענה גם לאנשים הכי היסטריים (כמעט) מבחינת אבטחת מידע.

לסיכום: אין ספק ש-AMD הוציאה כאן משהו חדש שיצטרך להוכיח את עצמו מצד אחד, אבל מצד שני כל OEM וכל Vendor כבר הכריז על תמיכה ויצור פתרונות משולבי EPYC, מיקרוסופט הודיעה חגיגית ש-EPYC יקבל מקום של כבוד ב-Azure. לאלו שרוצים להקים לעצמם LAB טוב (ולא מחלקים יד שניה) ואלו שרוצים להקים לעצמם תחנות עבודה רציניות – ה-EPYC נותן פתרון שלא קורע את הכיס. האם חברות ירכשו שרתים מבוססי EPYC? שאלה טובה, תהיו בטוחים שמחלקות השיווק של אינטל יגיבו בעוצמה בנושא.

נשאר עוד חלק אחד, ה-ThreadRipper (שיהיה בעצם 2 מעבדי Ryzen 1800X בשבב גדול מאוד) של AMD, מעבד עם 16 ליבות, 32 שרשרנים ששאר פרטיו עדיין אינם ידועים. AMD תוציא לגביו פרטים כנראה באוגוסט. יהיה מעניין 🙂

היכן השרתים מבוססי ARM?

בשנתיים האחרונות ישנו עניין הולך וגובר מצד חברות שונות לגבי שרתים עם מעבדי ARM. שרתים כאלו, יאמר מיד, אינם מיועדים להתחרות ישירות מול מעבדי Xeon חזקים של אינטל וכל נסיון השוואה ביניהם יתן תוצאות מביכות ל-ARM. שרתים אלו נועדו בעיקר לדברים יחסית פשוטים, אך שצריכים הרבה מהם, ועדיף שבדרך יחסכו בצורה רצינית מאוד בחשמל.

תחשבו על כל אתר שיש לו כמה אלפי משתמשים ומעלה. יש שרתי DB ויש שרתים שמריצים את האפליקציות. שרתים אלו ימשיכו לרוץ עם מעבדי Xeon כי המעבדים האלו נותנים תוצאות מעולות מבחינת ביצועים, אולם יש גם שרתי Front End, אלו מגישים בד"כ לדפדפני הגולשים תוכן שהוא כבר מעובד – תמונות, JS, HTML וכו', כלומר שרתים אלו אינם מריצים עיבודים רציניים וכל העיבודים הרציניים נעשים על ה-Back End. היתרון בתצורה כזו היא שאתה חוסך גם בחשמל בצורה ניכרת וגם בקירור (עם ARM בד"כ תצטרך קירור פאסיבי או מאוורר קטן או 2, תלוי כמובן מה הציוד שיש באותו שרת).

נשמע טוב, אז מדוע אין שרתים כאלו?

בניגוד לאינטל שמתכננת את המעבדים שלה, מייצרת ומוכרת אותם, ל-ARM אין חטיבה של יצור ושיווק. מה ש-ARM עושים הם מתכננים מעבדים, וכל יצרן שמעוניין לייצר מעבדים כאלו ולשלב טכנולוגיה משלו ולמכור, חותם הסכם רישוי עם ARM Holdings.

ARM כבר שחררו מפרט ארכיטקטורה למעבדי 64 ביט (ARMv8-A) וגם מפרט ל-2 מעבדים: ה-A57 ו-A53. שוב, אלו אינם מעבדים שלקוחות יכולים לרכוש אלא רק תכנונים ומפרטים שחברות יצרני חומרה רוכשים רשיון, מוסיפים דברים משלהם למעבד (אם בכלל) ומשלבים בציוד שאותו בסוף הם מוכרים ללקוחות.

ואז מתחילה בעיה רצינית שהיתה קיימת לפחות בשנתיים האחרונות.

תסתכלו בכל שרת שיש לכם, ותגלו שלמרות השינויים בין יצרן אחד למשנהו, השרתים הם די זהים ברמת המאקרו. לכולם יש ACPI, לכולם יש BIOS (החדשים כבר מגיעים עם UEFI), ויש פורט רשת לניהול השרת (IPMI). החברות כמובן בונות דברים מסביב כדי לייחד את השרתים שלהם, בין אם זה שילוב ב-AD שקיים ב-Corporate, מערכת ניהול אחידה לכל השרתים ודיווח על תקלות חומרה ועוד, אבל בסופו של יום, התקנת מערכת הפעלה וחיבור השרת נעשה בצורה זהה על כל השרתים, כך שאפילו טכנאי מתחיל יכול להרים שרת בצורה די קלה (טוב, חוץ מההגדרות הפנימיות, ששם עדיף שאיש סיסטם יגדיר).

בעולם ה-ARM לעומת זאת, לא היה שום דבר מהדברים הללו. כל יצרן עם הקושחה הסגורה שלו, אפילו ה-BOOT היה במקרים רבים שונה בין יצרן ליצרן ומבחינת מיפוי חומרה, כתובות וכו', כל חברה לקחה את זה בכיוון אחר, כך שלא היה שום מכנה משותף. בעולם הסמארטפונים והטאבלטים, כל חברה שרצתה לייצר מכשיר אנדרואיד, היתה צריכה לעבוד עם המפרטים והסטנדרטים שגוגל יחד עם חברי ה-Open Handset Alliance קבעו, כך שכיום ציודים כאלו מבחינת רכיבים די זהים אחד לשני (למעט מעבדים ומסכים שונים אך תואמים לסטנדרט)

מי שנכנסו לתמונה הם ארגון Linaro שמורכב מיצרני חומרה ומפתחי מערכות הפעלה. הם החלו לעבוד עם היצרנים. בהתחלה עם AMD ובהמשך חברות אחרות יצאו ממסך הסודיות ויחשפו מוצרים.

המסמך הראשון שיצא ליצרנים הוא מסמך ה-SBSA (ר"ת Server Based System Architecture) והמסמך מתאר את הארכיקטורה ומה יצרנים צריכים להכניס בצ'יפ ויותר חשוב – בלוח אם. אין יותר הגדרות יחודיות פר יצרן.

המסמך השני שיצא שבוע שעבר הוא מסמך ה-SBBR (ר"ת Server Based Boot Requirement) ובו נקבעו החלקי תוכנה והמפרט קישוריות בין החומרה לתוכנה כחובה. דברים כמו UEFI (גירסה 2.4, לשמחת מיקרוסופט), ה-ACPI שמלווה את ה-PC יובא אל מערכות ARM (גירסה 5.1), ה-SMBIOS ולבסוף גם הוסיפו את החלק של תמיכת במספר מעבדי ARM על לוח אחד. בדרך מחקו כבר תאימות ל-16/32 ביט מהסטנדרטים הללו.

מערכת ההפעלה הראשונה שתתמוך ב-ARM לשרתים היא … פדורה 21. הלוח הראשון שיכלול מעבד מבוסס ARM הוא לוח של AMD עם מעבד Opteron A1100. הלוח נראה כך:

 

A1100

בשלב זה הלוח הנ"ל אינו מיועד להכנסה לטסטים או פרודקשן והוא מיועד כרגע לחברות המפתחות אפליקציות. מחירו – אינו זול (3000$) והוא מוגדר כ-Development Kit והואע יגיע עם Fedora 21. (כך שבשלב זה אפשר להזמין דרך AMD אבל הלוח לא יצא לשוק עד כמעט סוף השנה הנוכחית).

בשנה הבאה חברות שמשתתפות בפרויקט יתחילו להוציא שרתים כאלו (גם HP וגם DELL נמצאים בבדיקות סופיות של הלוחות יחד עם Red Hat), ויש כבר התעניינות גוברת מצד מיקרוסופט (שבהתחלה לא רצתה להיכנס לזה) להוציא Windows Server ל-ARM. גירסת RHEL ל-ARM תצא כפי הנראה בחצי השני של שנה הבאה.

כמובן שבשוק הזה, אינטל לא רואה בעין יפה את המאמצים של ARM להיכנס לשוק הזה, לפיכך צפויה להיות תחרות עזה (ונראה כמה הפעם אינטל לא תשתמש בטריקים של שוחד כדי "לעודד" יצרנים לייצר כמה שפחות לוחות כאלו (כמו שהם עשו ל-AMD עם ה-Opteron, מה שכמעט נגמר במשפט ובסוף אינטל שילמה רק קנס וצחקה כל הדרך לכיבוש שוק השרתים)). סביר להניח שנראה את אינטל שוב חוזרת עם מעבדי ATOM לשרתים (ה-C2758 לא ראה עדכון כבר שנה ומחירו יקר – 208$ למעבד לבד עבור יצרן הלוחות, הצ'יפ לא ניתן לרכישה ללקוח סופי).

אין ספק, לקראת סוף השנה הבאה הולך להיות מאוד מעניין בתחרות בין יצרני מעבדים ולוחות מבוססי ARM לאינטל ומתחרות בד"כ הלקוחות מרוויחים.