מי שעוקב בשנים האחרונות אחרי ההתפשטות של לינוקס לכל עבר, לא יכול שלא להשתאות מהמצב הנוכחי כיום בשוק.
- מבחינת שרתים, לינוקס מכה שוק על ירך לא רק את מיקרוסופט, אלא כל יצרן יוניקס אחר (כולל אורקל/סולאריס). כספק שרתי VPS להשכרה אני יכול לציין כי הרוב המוחץ לוקח שרתי לינוקס, וההפצות השולטות הן: Centos במקום ראשון, אובונטו LTS במקום שני, דביאן שלישי. כמות הלקוחות שלוקחים שרתי Windows ולא רק בעסק שלי – היא די קטנה.
- מבחינת סמארטפונים – זה די ברור. בישראל לדוגמא, כך כל בעל טלפון סלולרי, ורוב הסיכויים שתמצא יותר משתמשים עם מערכות אנדרואיד (שזו גירסת לינוקס בסופו של דבר) מאשר אייפונים. הסיבה לכך כמובן זה השיווק האגרסיבי של חברות הסלולר וגם של יצרני הסלולר כמו סמסונג שעשו עבודה מאוד מרשימה בהצפת השוק במכשירי הגלקסי S לגרסאותיו השונות.
- בתחום הדסקטופ – יותר ויותר משתמשים מתנסים בגרסאות אובונטו. חלקם לומדים וחלק כבר עובדים על הפצה כזו לפיתוח תוכנות ואפליקציות שלהם. המספר כמובן נמוך משמעותית בהשוואה אפילו למשתמשי מק, שלא לדבר על כמות משתמשי ה-Windows בארץ ובעולם.
כשזה מגיע ללינוקס על הדסקטופ, אני נזכר (ולא בצורה חיובית) בספרו של דן-בראון על מלאכים ושדים. כשקבוצת מתנדבים אירופאית התחילו לפתח ולשחרר את KDE, קם לו ריצ’רד סטולמן (ועדר מעריצים אחרים) וצווח שהקוד של הספריה העיקרית (QT) אינו משוחרר תחת רשיון GPL, ומכיוון שכך, הקוד “טמא”, משוקץ ואסור לשימוש בכל מיני הפצות “טהורות” (דביאן וכו’) והוא לא ממליץ לקהילת מעריציו להשתמש בכך, ולפיכך הוא ואחרים יקימו סביבת דסקטופ מתחרה (GNOME)
עם השנים הצטרפו לקהילת מפתחי ה-GNOME כל מיני אנשים וארגונים ששינו את הצורה של הדסקטופ (עם GNOME) לצורה שחשבו שאנשים יאהבו יותר ובדרך החליטו להעיף כל מיני דברים הכרחיים. אתה רוצה אייקונים של האפליקציות שלך על שולחן העבודה? לך מכאן יא סוטה! גם ה-Notifications קיבלו “טיפול” לא מחמיא, ובסופו של דבר לאנשים כל כך נמאס, עד שרד-האט, אחת החברות שעמדה בגאון מאחורי GNOME החליטה שנשבר לה, ובגירסת פדורה הבאה (18) הם יתקינו אצל המשתמש גירסת FORK של GNOME מהגרסאות הקודמות, כלומר 2 נקודה משהו, לא 3 האחרונה.
בחברת קנוניקל, יצרנית אובונטו, ההפצה עם הכי הרבה משתמשי דסקטופ, ממשיכים עם GNOME ועם UNITY (אותו חלק שעיצבן רבים) ובגירסה 12.10 של ההפצה, UNITY-2D, הגירסה שהיתה אמורה לרוץ על מחשבים חלשים שאין להם האצת 3D רצינית – נזרקה החוצה. זה כמובן עיצבן לא מעט אנשים. הסיבה, אגב, לדחיפה של UNITY לגרונם של המשתמשים, היא הרצון של קנוניקל לתמוך גם בדסקטופ וגם בטאבלטים (אפשר לקרוא את כל הסאגה כאן).
גם ב-KDE לא ליקקו דבש במהלך השנים. המעבר מגירסה 3 לגירסה 4 הרגיזה משתמשים רבים כי השינוי היה מאוד מהותי, ורק לאחר מספר גרסאות נקודה הדברים החלו להירגע והיציבות של המערכת חזרה. גירסה 5 שתצא כפי הנראה בשנה הקרובה (כפי הנראה לקראת סוף 2013. גירסה 4.10 תצא בינואר, גירסה 4.9 יצאה בחודש שעבר וכיום ההפצות המעודכנות מכילות את 4.9.1) לא תכיל שינויים מהותיים כמו שהיו בין 3 ל-4. ככלל, כמות המשתמשים ב-KDE קטנה משמעותית מכמות משתמשי GNOME (זאת, שוב, תודות לאובונטו שבגירסת ברירת המחדל מגיע עם GNOME).
זה, על קצה המזלג, ההיסטוריה של הדסקטופ לינוקס. למי שלא יודע – קהילת משתמשי הלינוקס היא קהילה מאוד צבעונית וקולנית ואם יש להם ביקורת, תהיה בטוח שהיא תושמע בכל מקום.
אז איך לינוקס יכול בעצם לכבוש את הדסקטופ? KDE כבר לא יכבוש מקומות רבים, GNOME נמצא בפיצול אישיות.
לעניות דעתי – הפתרון נמצא (בערך, תיכף אסביר) – מתחת לאף.
אנדרואיד.
מבחינת מערכת הפעלה, אנדרואיד הוא לינוקס לכל דבר ועניין. הוא שונה מבחינת הסיסטם (מיקום קבצים), מבחינת Scheduling (תיכף ארחיב), אין לו X Server ויש לו שכבות אחרות. אנדרואיד מריץ אפליקציות ב-JAVA עם המכונה הוירטואלית Dalvik ודברים שם שונים מהותית מהפצת לינוקס רגילה, אבל עדיין, התקנה של Busybox ועוד מספר שפצורים – והמשתמש הכי מכור לטרמינל ירגיש כמו בבית, בשעה שהמשתמש הרגיל עם הגלקסי S יצטרך אולי תרגול של חצי דקה (לגבי חזרה אחורה, אולי קצת מקשי קיצור/תפריט, אם כי גם זה לא צריך עם ICE או Jellybean).
כלומר תאורתית, אם מחר תצא הפצת לינוקס שהיא בעצם אנדרואיד, יהיה קל יותר להכניס אותה לשימוש יומיומי אצל משתמשים ביתיים. אתה כבר משתמש בטלפון שלך באנדואיד, הדסקטופ – אותו דבר, רק במקום עם אצבעות, עם עכבר.
אני אומר “תיאורתית”, כי ישנן כמה בעיות שצריך לפתור:
- ניהול הזכרון וה-Scheduling של אנדרואיד גרועים. קחו את המכשיר החדש ביותר עם המעבד המהיר ביותר ותעמיסו עליו אפליקציות. לא מבקש שתריצו את האפליקציות אלא רק תתקינו, ותראו לאחר זמן קצר איך המכשיר בקושי מגיב (לפחות מהנסיון שלי עד ICS). השיטה של “אין צורך לצאת מהאפליקציה, אני אנהל את הזכרון והתזמון” פשוט בעייתית, ואם ניקח את זה לדסקטפ, ששם התקנת ברירת מחדל של לינוקס מתקינה לך כמה מאות אפליקציות למחשב, זה פשוט יהיה אסון, ואני לא בטוח ש-Jelly beans מתקן את זה טוב.
- מבחינת דרייברים המצב הוא טוב כי אנדרואיד בעצם משתמש בדרייברים שקיימים בליבת לינוקס שיש בכל הפצה (ואם צריך דרייברים נוספים, פשוט מקמפלים את הקרנל). גם מבחינת הכרת הציוד בחיבור/ניתוק יש לאנדרואיד את כל הטרראם של UDEV אבל עדיין יש צורך בשכתוב דרייברים מחדש לצ’יפים הגרפיים, כי באנדרואיד אין X, יש לו סביבה משלו עם Launcher וכו’, ואין דרייברים לכרטיסים הגרפיים לדסקטופ בגירסת הקוד הפתוח של אנדרואיד, מה שאומר שצריך לבקש מ-nVidia לכתוב דרייברים לכרטיסי דסקטפ וגם מ-AMD/ATI ואינטל ואת זה אני לא בטוח שהם ישמחו לעשות.
- תואמות לאחור: לאנדרואיד אין X, אין מפת צבעים משתנה (אנדרואיד יודע לתמוך ב-24 ביט וזהו), אין תוספות נחמדות כמו RENDER, ותשכחו לגמרי מתוספים כמו Xv ואחרים שעליהם אפשר להרים X server. יש כיום X server לאנדרואיד אבל הוא לא יכול להריץ אפליקציות מודרניות (כולל Libre Office). יש פתרון עקיף של הרצת שרת VNC על אנדרואיד, אבל זה פתרון די כבד מבחינת משאבים.
לסיכום: לעניות דעתי, אנדרואיד יכול להוות את אותו “קלף” שימשוך משתמשים לנסות אלטרנטיבות, וכמו שראינו עם מכשירי טלפון מבוססים אנדרואיד, הקהל בהחלט שמח לקבל אותם. יש בהחלט צורך בעבודה משמעותית כדי להריץ את אנדרואיד בצורה חלקה ומלאה לדסקטופ (חברות כמו ASUS כבר עשו את העבודה בחלק מהדגמים שלהם ובחלק מהטבאלטים החדשים שיופיעו בקרוב, ששם תוכל לעשות Multi Boot בין אנדרואיד לבין מערכת ההפעלה העיקרית). לא חסרות אפליקציות לאנדרואיד ומה שלא קיים אפשר להריץ תחת סביבה כמו VNC, ובקיצור – אם חברה או קבוצת מפתחים ישקיעו בזה, יש סיכוי לא רע לגנוב למיקרוסופט משתמשים גם מסביבת ה-Desktop.
מה דעתכם?
מאמר יפה.
נכון, המימוש הנפוץ ביותר של לינוקס למשתמשי קצה היא אנדרואיד.
מקווה שגוגל ישכילו לתקן את החסרונות שציינת.
ראוי לציין שהשמועה אמרה שגרסה 5 תהיה שילוב של אנדרואיד ו כרום-OS, שהיא עוד יותר לינוקסאית, כך שייתכן שזה כבר הכיוון של גוגל.
מה שיפה זה שווינדוס 8 זה ממש מערכת הפעלה של טאבלטים, ולא מוצלחת במיוחד. אחרי שווינדוס 8 תהיה בשוק כמה חודשים פתאום אנשים יגידו – למה שלא נשתמש באנדרואיד בעצם?
לא צריך דריוורים ותמיכה מיוחדת במחשבים הקיימים, אנשים פשוט יחברו את הסמארטפונים למסך, מקלדת ועכבר… כבר חיברתי את הGALAXY NEXUS שלי ככה, היו בעיות וזה לא בשל ממש כרגע אבל זה בכיוון.
הבעיות היו: רזולוציה כמו של הטלפון בלי אפשרות לשנות (720P), ממשק לא משנה את הDPI לכזה שמפעיל ממשק "טאבלט", ככה שרואים את הכל בענק על המסך. לא היה אפשר לחבר מקלדת ועכבר בUSB בזמן שמחובר המסך בHDMI, צריך מקדלת ועכבר BLUETOOTH או תצוגה אלחוטית (קיים אך יקר) והבעיה הזאת כבר סוג של נפתרה בגלקסי 3.
2 הבעיות הראשונות זה באמת בתוכנה, צריך שהתצוגה תותאם לסוג המסך שמחובר. שאם יש מסך גדול אז יראו בדפדפן את הטאבים כמו במחשב ולא בתפריט, הרי יש מקום.
הבעיה השלישית זה בחומרה, ואני בטוח שזה יסודר בדגמים החדשים. כרגע סתם דחפו את הUSB והHDMI על אותו התקע בלי אפשרות לפצל את זה, אז אפשר או זה או זה…
שלום חץ
Gnu Linux = קרנל לינוקס ומערכת הפעלה Gnu
Android = קרנל לינוקס ומערכת הפעלה אנדרויד.
המשפט "מבחינת מערכת הפעלה, אנדרואיד הוא לינוקס לכל דבר ועניין" זה ממש לא נכון. מה שאתה מציע זה להחליף את Gnu באנדרויד ומבחינתי זאת בעיה גדולה.
חוץ מזה: תמשיך בעבודה הנהדרת שלך. אני מאוד נהנה לקרוא את הפוסטים שלך!
הממשק של אנדרואיד לא מתאים למסכים גדולים.
אם אתה משנה את הממשק נשאר רק השם אבל את השם אנשים מקשרים עם הסלולרי שלהם.
אחרי שאיבדת שני אלו עדיף לשים גנו\לינוקס עם הפצה נורמלית וKDE או כל מנהל חלונות שפוי.
לדעתי הפתרון הוא שמפתחי הgui יקשיבו למשתמשים. כל כך פשוט.
זו הסיבה שgnome3 לא מתרומם, ושmint התחילה פתאום לעקוף את ubuntu.
אתה לא "דוחף" סולאריס למי שמבקש ארוח לינוקס. אז שהמפתחים לא "ידחפו" מישק "מגניב" למי שרוצה מישק "שמיש". (שמיש == שיהיה יותר מה שרוצים).
מה ש-"תוקע" את גנו-לינוקס זה:
- נושא התלויות: אתה לא יכול להתקין כל גרסה של תוכנה (כמו בחלונות) ותלוי מאוד בתלויות ובהפצה שלך. קימפול הוא נושא למשתמשים מנוסים בלבד וגם הם לא תמיד יצליחו לקמפל את התוכנה
- פיצול כוחות וחוסר חשיבה מרכזית: הרבה מאוד הפצות שמשתמשים במנהלי חבילות שונים ומשונים. הרבה צוותים מפתחים בנפרד תוכנות זהות/דומות. חלקם מבזבז זמן על פיצולים (Nautilus,Mate,Cinnamon). בסה"כ אם היה גורם מנווט (כמו שגוגל שעשתה באנדרויד) אז ריכוז הכוחות היה תורם לגנו-לינוקס. מצד שני אם היה גורם מנווט זה לא היה גנו-לינוקס
אני מהמשתמשים המאוכזבים שנטשו את Unity ו- Gnome3 שמצאו מפלט ב- XFCE 4.10. הגרסה האחרונה מאוד מלוטשת ובשילוב קומפיז שולחן העבודה נראה ומתנהג יפה
יפה מאוד. סיכמת בצורה יפה את מה שאני חושב כבר כמה חודשים.
הפצות הלינוקס לדעתי צריכות להשתלב עם אנדרואיד או להכחד. הייתי שמח לראות מערכות "היברדיות". למשל דביאן משולב עם אפליקציות של אנדרואיד.
יש ייתרון אחד מאוד ברור למעבר שכזה – בעיית המחסור במשחקים בלינוקס נפתרת סופית.
אגב, יש כבר פרוייקט של הפצת אנדרואיד המיועדת לpc. יש כבר אימג'ים עם תוכנית התקנה והכל.
תודות למיקרוסופט וויסטה המהוללת עברתי לאובונטו שבזמן האחרון מאכילה אותי קש עם UNITY , יש לי הרבה חברים לעבודה שעזבו את הדסקטופ של לינוקס לטובת חלונות-7 , ובאמת החיים נראים די קלים כשרצים בעדר של כמיליארד עיזים , ולמעשה אני די מבין אותם , לפני שבוע למשל הVPN לרשת החברה הפסיק לתת לי DNS ללא שום סיבה , הבעיה נפטרה אבל הבחור שמתעסק עם הVPN לא ממש מבין למה אני לא מתקין חלונות כמו כולם.
אנדרואיד מצליח ולמעשה גם אפל משתמשים בגרסה של לינוקס , למעשה אני די שמח שסוף סוף מיקרוסופט אוכלים קש ועתידם ניראה די מעורפל . עתיד המחשב האישי לא ממש ברור , להרבה אנשים יהיה מחשב בעבודה (חלונות) אבל בבית הם יסתפקו בטבלט של אפל או אנדרואיד , בעתיד יותר שירותים יעברו לענן ןהדסקטופ יהיה יותר משני . יש כמובן בעיה משמעותית שחברת X תפחד שחברת Y תשלם לגוגל (או למשהו אחר) עבור גישה מסוימת למסמכים או כול נתון אחר, או אפילו רשימת אנשי מכירות לקוחות , דואר יוצא-נכנס וכו ,יש כאן אלמנט משמעותי.
מה שבטוח הוא שהמונופול של מיקרוסופט עומד ליפול , הבן שלי גומר לימודי מחשב באוניברסיטה ושם אין מיקרוסופט, הדור שלו גדל עים גוגל והם יזרקו את מיקרוסופט כמו שבזמנו העמידו את IBM במקום.
1. סטולמן לא טען ש־KDE טמא בגלל ש־QT אינו GPL. הוא (ואחרים) ציינו את העובדה הפשוטה שזה לא חוקי. הפצות מסחריות (לדוגמה: מנדרייק) קיבלו רישיון מיוחד מטרולטק לגרסה שלהם (אבל הם היו צריכים לקבל אישור מהטרולים לכל שינוי שלהם. זה גרם להם צרות עם כל מיני תיקונים בנוגע לעברית, לדוגמה).
אחרים יזמו מיזם של מימוש חופשי של QT. זה היה מיזם Harmony הראשון.
סטולמן טען שזה פשוט מסוכן. מיגל דה־איקזה ואחרים הקשיבו לו ואמרו לטרולים "לא צריכים טובות". הם הלכו וכתבו סביבת עבודה עצמאית משלהם. בשנת 1998 הוסיפו הטרולים ל־QT את רישיון QPL. רישיון חופשי, אבל לא תואם ל־GPL (הרישיון של KDE). התקדמות, אך הבעיה לא נפתרה. רק בשנת 2000 הם שחררו את QT 2 ברשיון GPL (ועבר עוד קצת זמן עד ש־KDE שוכתב כדי להשתמש בו).
2. פדורה לא משתמשת ב־MATE במקום גנום 3. היא מוסיפה את חבילות MATE כשולחן עבודה אפשרי נוסף.
3. גם השינויים בין גרסה 2 לגרסה 3 של KDE לא היו שינויים מהפכניים (להבדיל מהשינויים המהפכניים של גרסאות 2 ו־4). סיכמנו כבר ששינויים מהפכניים לא אהודים על המשתמשים? בזכות השינויים של גרסה 4 יש, לדוגמה, גרסת חלונות של KDE.
4. אנדרואיד הוא פלטפורמה שונה מאוד מלינוקס. הליבה דומה מאוד (תהליך מיזוג השינויים של אנדרואיד כמעט הסתיים, אבל נדמה לי שעדיין יש חוסר תאימות קטן), אבל יש בעיות עם כל מה שמעליה.
מעבר לכך, לא תמיד יש דרייברים. רישיון ה־GPL של הליבה מכריח יצרנים רבים לשחרר דרייברים. זה לא חל על תוכנות, ועל חלקים של דרייברים שהם תוכנות userspace. זה חל גם על כל מערכת התצוגה.
באנדרואיד אין בדיוק udev. יש משהו צולע דמוי udev. קיומו לא בדיוק מובטח ולא ממליצים לך להשתמש בו. אתה רוצה לשכתב בעצמך את כל ה־userspace? תצטרך דרייברים. עדיף כבר לשים שם לינוקס ולסגור עניין. אם אתה נוגע ב־udev ובכל השכבות הנמוכות אתה ממילא לא משחק לפי החוקים של גוגל.
שלומיל: נסה להריץ chroot של אנדרואיד בתוך לינוקס. כרגע זה לא יעבוד, אבל אתה מוזמן לבדוק בדיוק למה.
לגוגל יש פתרון מבוסס לינוקס לדסקטופ, הוא נקרא ChromeOS. אישית אני משתמש במערכת ההפעלה הזו 90% מהזמן (בשאר הזמן אני משתמש באנדרויד ולינוקס). אני צופה שכיוון שהמחשבים המבוססים ChromeOS הם זולים, לא דורשים תחזוקה וניתנים להחלפה בקלות ללא איבוד מידע, הם יהיו הבחירה הנוחה ביותר לתחזוקה עבור המשפחה (בתור איש התמיכה של המשפחה, זה פשוט יותר נוח שהמחשב שאתה מביא למשפחה לא דורש תחזוקה ופשוט עובד).
לדעתי, אם לינוקס רוצה להגיע לשולחן העבודה, אנדוראיד הוא כיוון מעולה.
רק שאני חושב שבמקום להפוך את העולם, פשוט צריך להכין תאימות של לינוקס לאנדרואיד, כלומר – לגרום ללינוקס להפעיל תוכנות של אנדרואיד ואת הלאנצ'רים.
אין סיבה למה לא ניתן לבצע זאת, אנדרואיד היא קוד פתוח והכל גלוי לעין, יכול להיות שזה פרוייקט לא קל, אבל אני חושב שהוא ניתן לביצוע אם מישהו ייקח את הכפפה.
כבר מזמן הגעתי למסקנה פשוטה:
הדבר היחיד שעוצר את לינוקס על שולחן העבודה הוא חוסר שיווק.
אין מה לעשות – כדי להגיע למשתמש "הממוצע" צריך עד היום חברה מסחרית ענקית כדי שתדחוף לו את המוצר בכוח מכל מדף.
Canonical שיפרה את המצב, אבל אין להם מספיק תנופה, הם לא יכולים להזיז את ה-OEM מ-MS. ל-MS יש יותר מידי כוח בתחום הזה.
Android הוא לא מערכת היחידה לטלפונים שמבוססת על ליבת Linux.
גם Web OS של Palm היית כזו, עם ממשק חביב מאוד ויכולת לסגור יישומים, והיכן היא?
נמכרה ל-HP ומתה.
האם זה בגלל בעיות טכניות? כלל לא, הכל שיווק ועסקים.
היה גם איזה פיתוח ישראלי שפורסם בהתבסס על Linux, ובסוף לא יצא אף טלפון.
Meego, Maemo, Mobiln – היכן?
אין לתוכנה חופשית בעיה במצוינות טכנית. זה לא משנה אם יהיה לנו שולחן עבודה אחד או עשרים.
עד שלא יבוא גוף בגודל של Google שיגרום לכך שניתן יהיה להיכנס לכל חנות, החל מחנות מחשבים שכונתית ועד הרשתות הגדולות ולראות על מדף מחשב שמריץ Linux + משהו (ובאמת שלא משנה אם זה יהיה GNU או Android או כל יצור אחר), לא נראה לינוקס מתרומם על שולחן העבודה.
עד שכל מוכר לא יתרגל לשאול האם אתה רוצה X או Windows, (כש-X זה סוג של לינוקס) לא נתקדם לשום מקום על שולחן העבודה.
עד שלא נראה פרסומות בעיתונים, רדיו, טלוויזיה, אתרי אינטרנט מקובלים ל-"Linux", לא נתקדם לשום מקום.
וכל השאר – זה בקטנה
יופי של כתיבה מסביר תענוג לקרוא ועוד בעברית
יופי של כתיבה תענוג לקרוא ועוד בעברית