רכבת ישראל – והפאקים של העובדים

trainהבוקר החלו “שיבושים” בהפעלת הרכבות וזאת מטעם עובדי הרכבת והוועד החזק שלהם, וכרגיל כשיש שיבושים מטעם הוועד, הכל מתפקשש: הרכבת נוסעת לאט מאוד, “מפספסת” בכוונה תחנות, עוצרת באמצע, “חונקת” נוסעים עד למצב שהם פשוט יורדים באמצע הדרך והולכים על המסילה ו… מישהי בהריון מתעלפת ברכבת.

ממש אסון יחצנ”י לתפארת.

אינני יודע מי האחראי על היחצנ”ות של אותו ועד, אבל מי שזה יהיה, הוא מצליח ליצור את הרושם הכי שלילי לאותו וועד. התיעוב כרגע לעובדי הרכבת ואותו וועד, במיוחד לאחר אותם שיבושים שבוצעו היום – ענק! לא עזרו שום פלאיירים שהוגשו לנוסעים ואיש כמעט לא מזדהה עם אותו מאבק.

ב-YNET פורסם מאמר המציין מי אומר אמת ומי משקר. עיון במאמר מראה כמה דברים:

  1. העובדים מתלוננים כי משרד האוצר לא מעביר תקציבים לרכישת חלקי חילוף חדשים ולכן השיפוצים נעשים עם חלקי חילוף ישנים, וזה נעשה כבר זמן רב. אני שואל שאלה פשוטה: אם העניין הוא כזה קריטי, איך זה שלא ראינו עד היום מודעת ענק באחד העיתונים שפשוט זורקת את המספרים בפרצופיהם של קוראי העיתונים על כך שמשרד האוצר לא מאשר תקציבים? למה רק עכשיו זה מופיע? הרי אם זה היה מופיע באחד ממוספי השבת, למחרת זה היה מופיע בתקשורת ובישיבות הממשלה.
  2. האוצר לא מחפש להפריט את כל רכבת ישראל. הוא בהחלט רוצה להפריט את תחזוקת הקרונות ושזה יהיה באחריות היצרן. הסיבה לכך פשוטה: היצרן לא עומד בחוזה התחזוקה ובזמנים? לוקחים ממנו ערבות בחתימת החוזה ומחלטים סכומים כ”עונש” בהתאם לאיחור, מה שאומר שליצרן ולעובדיו יהיה כל המוטביציה שבעולם לסיים את העבודה בזמן או אפילו לפני כן. נשווה את זה למצב היום שמכעט שום דבר לא זז והפאקים/השבתות נראים על ימין ועל שמאל – ונבין מדוע משרד האוצר מאוד נלהב להפריט את התחזוקה, ובממשלה הנוכחית הוא יקבל את כל הגב לכך.
  3. הוועד מנסה לעשות טריקים: מפחיד את הציבור שהמחיר יעלה ב-30% בגלל שזה יעבור לחברה פרטית וזה לדעתי שטויות במיץ: קודם כל שמשרד האוצר והנהלת הרכבת מוציאים את המכרז ולפי זה רואים מה המחיר הכי מתאים. מכיוון שבמכרז כזה היצרן גם נותן את התחזוקה וגם מוכר קרונות לישראל, ליצרן יש את כל הסיבות שבעולם דווקא להוריד את המחיר ממה שעולה לתחזק כיום. יש עוד כמה טיעונים מגוכחים של הוועד ואפשר לקרוא אותם במאמר

מצב הרכבת בישראל מאוד מביש, אפילו בהשוואה לשכנותנו. תמיד כמובן אפשר להאשים את משרד האוצר בסחבת ובירוקרטיה שמאיטים את קצב התפתחות הרכבת, אבל הוועד אשם לא פחות בהתפתחות הדברים. מדוע הרכבת לא מציעה דברים כמו:

  • חיבור WIFI בתשלום סימלי. ריבונו של עולם, כמה זה מסובך להתקין ראוטר בגג הקרון? ממזמן היה אפשרי להוציא מכרז קטן לאספקה והתקנה של נתבים ועוד מכרז בין ספקיות האינטרנט והסלולר לחיבור לאינטרנט. אנשים מבזבזים שעה ומעלה בממוצע לנסיעה ברכבת, ואם המחיר היה 5 שקלים פר נסיעה להתחברות לאינטרנט, היו לא מעט משתמשים בשרות זה.
  • נקודות חשמל: יפה שיש בקרונות 2 נקודות חשמל 220V (בהתחלה ובסוף הקרון), אבל מדוע לא להוסיף נקודות? אחרי הכל, אנשים יחברו לשם לאפטופים שהם בעצמם לא צרכני חשמל כבדים. לא מחברים לשם מכונות כביסה!
  • מחירי מזון: לידיעת הנהלת הרכבת – במופעים בפארק הירקון ובחופים המחיר זול יותר מאשר מחירי המזון והשתיה בעגלה המסכנה שמוכרת בזמן הנסיעה. הגיע הזמן להוריד מחיר ואולי לחשוב על החזרת קרון המזנון לנסיעות ארוכות (מעל שעתיים). בניגוד לעבר, רבים דווקא אוהבים את רעיון המזנון שאפשר לקנות משהו (במחיר נורמלי?) ולשבת עם חבר על כוס קפה במזנון ולשתות בזמן הנסיעה.

אלו דברים שהנהלת הרכבת יכולה להוסיף היום, אבל בינתיים לא נעשה מאומה בנידון. פלא שאנשים רבים מסתכלים על רכבת ישראל כעגלת ישראל?

לסיכום: אני ממליץ לוועד הרכבת ולעובדי הרכבת שלא להתנהג כמו הוועד הכוחני של רשות השידור, שבעידן טרום ערוץ 2 וערוצים נוספים השביתו את הטלויזיה על ימין ועל שמאל (והטלויזיה הירדנית בתגובה קיבלה 90% רייטינג מהקהל הישראלי) וכשיצא ערוץ 2 לאוויר, עם ישראל עבר בהמוניו לאותו ערוץ (גם כשהיו תוכניות זבל) והשאיר את ערוץ 1 עם רייטינג חד ספרתי. אם היום שואלים את האזרח הישראלי מה לעשות עם ערוץ 1, סביר להניח שהתשובה תהיה לסגור את הערוץ בכלל. עם ההתנהגות הנוכחית והכוחנית של הוועד ועובדי הרכבת, הממשלה תקבל גב חזק מאוד מהעם להפריט ולפטר את העובדים הלא יעילים – ואתמול.

אודות Hetz Ben Hamo


אני חץ, זה הבלוג הפרטי שלי וכאן אני כותב על תחומים הקשורים למחשבים, פוליטיקה ועוד כל מיני דברים הערות/הארות יתקבלו תמיד בברכה.

תגובות

11 תגובות על הפוסט “רכבת ישראל – והפאקים של העובדים

  1. בנוגע ל
    האוצר לא מחפש להפריט את כל רכבת ישראל. הוא בהחלט רוצה להפריט את תחזוקת הקרונות ושזה יהיה באחריות היצרן. הסיבה לכך פשוטה: היצרן לא עומד בחוזה התחזוקה ובזמנים? לוקחים ממנו ערבות בחתימת החוזה ומחלטים סכומים כ”עונש” בהתאם לאיחור, מה שאומר שליצרן ולעובדיו יהיה כל המוטביציה שבעולם לסיים את העבודה בזמן או אפילו לפני כן.

    כדאי לקרוא את הכתבה הזו
    המחדל של האוצר: תקציב הצדק החברתי נקבר בתשתיות כושלות

    מדי שנה מבוזבזים עשרות מיליארדי שקלים מקופת המדינה בגלל ליקויים בתכנון וביצוע תשתיות. החברות הגדולות בתחום פיצחו את השיטה: זוכים במכרז עם הצעה נמוכה, ואז מתמקחים על עלויות נוספות. ומי אמור לפקח על הבזבוז? משרד האוצר, שנלחם נגד כל תוספת לתקציב המדינה

    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3532895,00.html

  2. חץ, הבעיה בניתוח שלך היא שהנקודה העיקרית היא שהאוצר כן מעוניין להפריט את הרכבת. נכון, עכשיו מדברים רק על הפרטת תחזוקה של חלק מהקרונות, אבל אני מניח שלכולם ברור שזה רק שלב בדרך להפרטה כוללת. אפילו בכתבה בווינט שקישרת אליה דברים אלה נאמרו.

    האוצר מעוניין להפריט כל מה שאפשר. "צריך להפריט כל דבר שזז" – כך התבטא אחד מבכירי האוצר בראיון למירב ארלוזורוב לפני כמה שנים. אולי אותו אדם כבר לא עובד באוצר, אבל רוחו עדיין שם.

    יכול להיות שצריך להפריט את הרכבת (אם כי לדעתי האישית עדיף לא להפריט). אולי גם צריך להפריט שירותים יבוריים אחרים (פיקוד צפון? אתה בעד הפרטתו?) הדרך לעשות את זה היא באמצעות דיון ציבורי. לא על ידי החלטה של פקידים במשרד האוצר, ולא באופן שזה נעשה.

    אני מסכים איתך שועד עובדי הרכבת לא חכם במיוחד, ונוקט בפעולות טפשיות. אני מסכים איתך שיש הרבה מה לשפר ברכבת, ודרוש שם בדק בית וניעור רציני. אבל עם כל הכעס שיש על ועד העובדים, ויש לי הרבה כעס עליו, אני חושב שהמאמבק שלהם מוצדק, גם אם הדרכים שבהם בחרו להיאבק לא.

  3. בסופו של דבר, לא מעניין אותי אם יהיה אינטרנט אלחוטי ברכבת וכמה שקעי חשמל יהיו בה. זהו לא בית מלון. זהו אמצעי תחבורה שאמור לקחת אותי למקום יעדי ב-30 דקות וקצת. ההתעסקות באינטרנט מזכירה לי פלאפון שבו יש יופי של אייקונים, אבל אין שיחות נכנסות או יוצאות.

    וזו הבעיה ברכבת, והסיבה שנטשתי אותה מזמן: היא לא עובדת. אחת לחודשיים לפחות יש בעיה. או שיש עבודה על הקו, או שהיתה איפשהו תאונה ומשביתים קרונות, או שביתת עובדים, או תקלה באיתות, או האל יודע מה. גם ביום-יום הרכבת מאחרת לא מעט. היא גם מסתיימת בשעה מוקדמת יותר מקווי האוטובוס, החופשי-חודשי באזור שלי עולה 100 שקל יותר מזה של האוטובוסים (כאשר למרות התוספת הכספית יש אזור כיסוי הרבה יותר קטן, רק קו בינעירוני אחד, תדירות נמוכה יותר, ופחות שעות פעילות), במוצ"ש כמעט לא קיימת, התחנות שלה לא מחוברות לשום דבר – לא למרכזי ערים ולא לאוטובוסים – כך שממילא היא מחייבת תשלום נוסף להשלמת תחבורה או רכב.
    בקיצור, אין רכבת בישראל.

    והוועד? רק עושה את המצב גרוע יותר ומשכנע אותנו כציבור לא לנסוע ברכבת ולקוות להפרטתה ולפיטורי עובדיה.

  4. כמה נקודות:

    1. משרד האוצר מעוניין בהפרטה מלאה של רכבת ישראל, מניסיון העבר בהשלכות ההפרטה של שירותים קריטים בארץ – תודה אבל לא תודה. לכן אני גם מאמין לעובדי הרכבת שמייבשים אותם תקציבית, זאת שיטת העבודה הקבועה של משרד האוצר.

    2. ברכבות מזמן אין עגלת מזון, לא יודע מתי לאחרונה נסעת ברכבת אבל כבר כמה שנים לא ראיתי אותה (לשם ציון, אני נוסע כמעת פעם בשבוע ברכבת).

    3. יש רכבות עם שקע כמעת לכל נוסע, הדגם הכחול החדש.

    4. הרבה מהפסקות הפעילות ברכת הן עבודות תשתית, הם מניחים עוד מסילות, יאמר לזכותם שלפחות בקוו הצפוני כשהם עושים את זה הם מספקים תחלופה לקווי אוטובוס המזעזעים של האיזור עד לתחנה הפעילה הראשונה.

    5. למרות כל הנאמר למעלה אני חושב שהוועד של עובדי הרכבת חולה, העסקת קרובים ? התעללות בנוסעים ?
    יש דרך למחאה, אפשר לא להפעיל רכבות, להתעלל בנוסעים כבבני ערובה ? פה נחצה הגבול ואני אשמח לראות פניה לבית משפט מנוסעים שנתקעו שם, שילמדו לקח.

    6. בתור מישהו שגר בצפון, הרכבת בשבילי היא עורק חיים אנושי, אני יכול לעלות על רכבת אחרי העבודה ביום חמישי, לפגוש חברים במרכז, לעלות על רכבת בשתים בבוקר (קוו נהריה\תל-אביב פועל 24 שעות באמצע שבוע), להגיע לנהריה ולנסוע הביתה. מצד שני אין רכבות בסופ"ש :-\

  5. הבעיה היא שבמקומות רבים תנועת הרכבות נעצרת בתשע-תשע וחצי בערב. החופשי-חודשי לא מספק חלופה, וגם בימים של השבתה לצורך עבודות תשתית לא היתה חלופה אצלנו. ואני יכולה להעיד מניסיוני בעבר (כיום אני לא נוסעת ברכבת, האוטובוסים הם פחות גרועים) שכל עבודות התשתית הרבות שהיו בקו לא השפיעו כהוא זה על השירות וכלל לא נראה שום שינוי בפועל.

    יחצ"נית, אי אפשר למכור לעם שהפרטה תביא לעליית מחירים ולדרדור השירות כשהמחיר ממילא יקר בלי פרופורציה ביחס לאמצעי תחבורה חלופיים והשירות נוראי (אני אפילו חטפתי על הראש מנציב התלונות שענה לי בחוצפה בל תתואר כשניסיתי פעם להצביע על בעיה במנגנון הפיצוי המובטח על איחורים), כאשר הוועד הופך אותו כרגע לגרוע עוד יותר.

  6. אמנם זו לא בדיוק הפרטה בסגנון של היום אלא בסך הכל הפיכת משרד ממשלתי לחברה עסקית, אבל ההפרטה הראשונה בישראל – זו של בזק לפני כ-30 שנה – היתה הצלחה גדולה.
    עברנו לפני כ-30 שנה משרות טלפוני של ארץ מהעולם השלישי, תורים של חודשים ושנים לקו טלפון מסכן באיכות גרועה להעברת נתונים, למצב שבו קווי טלפון אינם צוואר בקבוק לשום דבר.

    הלוואי גם על הרכבת שיפור כזה בשירות.

    ידוע שאף ממשלה לא יכולה להפעיל עסקים ביעילות כמו אנשים שיש להם אינטרס כספי ביעילות העסק.

    • זה לא ידוע ולא נכון, זה אחד השקרים הכי מסריחים ששמעתי.
      מדינה יכולה גם יכולה לנהל שירותים לאזרח ביעילות, בשביל זה משלמים שכר לממשלה ולכנסת, שידאגו שזה יהיה המצב.
      הבעיה היא שאין לנו (משלמי השכר שלהם) דרך לפטר אותם או להוריד להם את השכר.
      אם אני הייתי מתנהג כמו חברי הכנסת והשרים שלנו הייתי מפוטר מזמן, כנראה זה היה מגיע לבית משפט ותשלומי פיצויים למעסיק.

      או בקיצור, מדינה יכול, הבעיה היא במודל הפוליטי שלא מאפשר פיקוח.

      • זה שקר כל כך מסריח מפני שזו האמת.

        מדינה לעולם לא יכולה לנהל ביעילות שרותים לאזרח.
        וזה בדיוק מהסיבה שאתה ציינת – אי אפשר לפטר פוליטיקאים או להוריד להם שכר בלי בחירות. ובבחירות אנו בוחרים בפוליטיקאים בגלל רשימה ארוכה של שיקולים, ושיקול איכות השרות הטלפוני או ברכבות הוא במקום נמוך מאוד ברשימה.

        ציינת ש"הבעיה היא במודל הפוליטי שלא מאפשר פיקוח".
        יש לי חדשות בשבילך – אין אף מודל פוליטי שאנשים יכולים להסתדר איתו (להבדיל מדיקטטורה של אדם אחד ששולט בהכל), שמאפשר פיקוח על שרותים לאזרח כך שיהיו ברמה שעסקים מסוגלים לתת.

        לכן עדיף ששרותים שאפשר – ינוהלו על ידי עסקים (או מלכ"רים – שגם אותם אפשר להחליף אם ייכשלו או יסרחו).

        דוגמא לשרותים שאי אפשר להעביר לניהול עסקי/מלכ"רי: בתי סוהר, ניהול הבחירות לכנסת, בתי משפט, צבא, משטרה. כאן הסיכון לשימוש לרעה בכוח הינו גדול מדי.
        במקרים האלה אנו אכן משלימים בלית ברירה עם הבזבוז וחוסר היעילות כי יותר חשוב לנו לשמור על החופש.

        וזה לא נכון עבור המקרה של הרכבת – אפשר בהחלט לנהל אותה כעסק. אמנם אי אפשר להקים שני קווי רכבת מתחרים באותו אזור אבל האוטובוסים מתחרים ברכבת ולכן יש לרכבת תחרות עסקית. ואם נתן לרכבת לפעול כמו עסק ולהיות כפופה לתחרות בלי הטבות ממשלתיות, יהיה להנהלה ולעובדים שלה תמריץ להפעילה ביעילות ולתת שרות טוב.

        • אתה מודה שהבעיה היא במבנה הפוליטי ובמקום לתקן את זה מציעה רעה אחרת בתור פיתרון, זאת לא גישה שמובילה למקומות טובים בטווח הארוך.

          רכבת היא שירות חיוני במדינת ישראל, לפחות לאורכה*
          אזור הקריות לדוגמא לא מאפשר (וזה בסדר) לאוטובוסים מהירים, בשביל תחבורה ציבורית טובה בחיפה יש המון החלפות למי שרוצה לנסוע מנהריה לתל-אביב.
          כל מי שיש לו בעיות רפואיות ולא יכול לעמוד בנסיעה הזאת באוטובוסים (לוקחת יותר זמן, כוללת הרבה החלפות ולא כוללת גישה לשירותים) חייב רכבת. בנוסף כל מי שגר באיזור הצפון וצריך להתנייד מסיבות פרנסה לאורך מישור החוף, מדובר בחיסכון זמן עצום.
          שירות שמאפשר ניידות לאנשים עם בעיות רפואיות ומספק פרנסה להרבה אנשים אחרים הנו שירות קריטי.

          *לרוחבה זה הרבה פחות הגיוני, אפשר לספק אוטובוס אחד מהיר יותר, בלי החלפות ויותר קרוב ליעד ברוב אם לא כל המקרים.

          "במקרים האלה אנו אכן משלימים בלית ברירה עם הבזבוז וחוסר היעילות כי יותר חשוב לנו לשמור על החופש."
          באופן אישי אין לי בעיה שהמדינה תבזבז כסף בשביל לוודא שכל אזרחי מדינת ישראל חיים כראוי, הבעיה מתחילה כשהמדינה לא מוציאה את הכסף, כמו שקורה היום.

          • בארץ, כמו בכל ארץ מפותחת בעולם, יש המון שרותים חיוניים. מים, ביוב, חשמל, הובלת אוכל מהחקלאים לצרכנים וכו' וכו'. המשאבים מוגבלים וצריך לנצל אותם בצורה יעילה – בגלל זה בעצם יש דבר כזה שנקרא בשם כלכלה.

            ובעניין רכבת לאורך הארץ: אם אנו רוצים שהממשלה תסבסד את הרכבת, אז צריך לוודא שזה השימוש הכי טוב לכסף. למה בעצם שהרכבת תקבל את הכסף והכסף לא ינוצל לעידוד הקמת עסקים באזור הצפון כדי שהאנשים לא יצטרכו לנדוד כל יום למרכז לפרנסתם? למה בעצם לא יוקמו בתי חולים נוספים בצפון כדי שמי שיש לו בעיות רפואיות לא יזדקק לא לרכבת ולא לנסיעת אוטובוס ארוכה?

            התשובה היא לא ככה או ככה, אלא צריך לעשות תחשיב כלכלי ולראות מה עדיף מבחינה כלכלית – כלומר איזו חלופה תשאיר את הממשלה והאנשים יותר עשירים בסך הכל.

            נראה לי שלטווח ארוך, הפתרון הזול הוא רכבת יעילה שלא אוכלת סובסידיות ממשלתיות ולא מפרנסת כוח עבודה מנופח עם אבטלה סמויה ונטיות לנהוג קטרים לתוך קרונות עומדים. מי שייפלטו מהעבודה מהרכבת – עדיף לתת להם הכשרה מקצועית (אפילו על חשבון הממשלה) ויעבדו במשהו אחר.

            במקום להלחם בהפרטת הרכבת, אני מציע שתילחם למען הכשרה מקצועית בחינם עבור מי שיאבדו את מקום עבודתם ברכבת. עדיף שהם ילמדו מקצוע אחר ויעבדו במקום אחר במקום להיות אבטלה סמויה ברכבת.

            • נראה שלא הבנת אותי נכון:
              "למה בעצם לא יוקמו בתי חולים נוספים בצפון כדי שמי שיש לו בעיות רפואיות לא יזדקק לא לרכבת ולא לנסיעת אוטובוס ארוכה?"

              זאת לא היתה הכוונה שלי, הכוונה שלי היתה שרכבת עוזרת לשמור על חופש התנועה של בעלי מוגבלויות ומחלות.
              בתור מישהו עם בעיה רפואית כרונית לא הייתי יכול כמעת להתנייד אלה באוטו פרטי ללא רכבות.

              באופן אישי הייתי שמח אם היו מלאימים חזרה ומשקיעים כסף באוטובוסים בישראל כי גם הם נחוצים (גדלתי באחד מאותם חורים מוזנחים* בצפון שמאז הפרטת הקוו אין להם אוטובוס).
              *ואפילו יותר שמח אם המדינה היתה מפסיקה להקים ישובים פיצים בכח מסיבות גיזעניות.

              ולפני שתאמר שאפשר להוריד את הצורך בהתניידות – לא, אי אפשר, אנחנו מדינה מאוד מאוד דלה בתושבים. לא כל דבר יכול להתקיים בשביל עשרה אנשים שצריכים\רוצים את זה בחור בצפון, אבל כשאותו דבר נמצא במרכז בשביל 100-200 איש מכל הארץ שרוצים זה, אז זה יכול לעבוד אך זה דורש תחבורה.

סגור לתגובות.

Loading Facebook Comments ...