ארכיון הקטגוריה: לינוקס

פוסטים על קוד פתוח, לינוקס, FreeBSD

טאבלטים משולבים מבוססי אנדרואיד – הדור הבא

פורסם בתאריך על ידי
6

מי שעוקב אחרי הטאבלטים שיוצאים עם אנדרואיד, בוודאי מכיר את הסצינה: רוב הטאבלטים מבוססי אנדרואיד שישנם כיום זהים (פחות או יותר) בין יצרן ליצרן, כאשר החברה היחידה שעד היום הוציאה משהו שונה היתה ASUS עם סידרת ה-Transformer שלה, כאשר בחלק מהדגמים ישנה מקלדת (שמשמשת גם כסוללה נוספת וחיבורים נוספים) בחבילה ובדגמים אחרים יש אפשרות לחבר מקלדת שעולה תשלום נוסף.

 

בעבר, אם יצרן היה רוצה להוציא טאבלט עם מקלדת (טאבלט משולב), הוא היה צריך לתכנן אותו פחות או יותר מאפס, את כל ענייני החיבוריות (פורטים), שילוב סוללה נוספת, הטענה כפולה וכו’. הבעיה המרכזית שבגינה רוב החברות לא הוציאו טאבלט כזה היא לא בעיה טכנית אלא בעיה כלכלית: האם יש לכך שוק? ב-ASUS חשבו שכן והם מכרו עד היום כמעט לא רעה של טאבלטים כאלו. חברות אחרות לעומת זאת, לא ממש התרשמו ולא הוציאו כאלה.

מיקרוסופט, שיצאה עם ה-Windows 8 RT (שזה בעצם Windows 8 למעבדי ARM) גרמה מבלי להתכוון לכך – לשינוי מהותי בשוק הטאבלטים, שינוי שאנו נראה אותו כבר במהלך החודשים הקרובים.

כמעט כל החברות (למעט HP ו-Acer) הוציאו טאבלטים משולבים עם Windows 8 RT, אך רובן ראו איך ההשקעה יורדת לטמיון. אנשים לא רצו לרכוש טאבלטים כאלו כי אי אפשר להריץ אפליקציות צד שלישי שרצות על X86 ב-Windows. החברה שנכנסה לשוק הזה לאחרונה כדי להציל קצת את מצב הטאבלטים המשולבים היא אינטל, עם מעבדי Atom חדשים, מה שנותן ללקוח הקצה להריץ אפליקציות במהירות בינונית (ביחד למעבדים כמו i3,i5,i7) ובמחיר שפוי משהו. הקומבינציה הזו גם מאפשרת לחברות להוציא גם טאבלטים יותר קטנים (7 אינטש) במחיר זול (יחסית, יחסית, לא במחירי הנטבוק שהורגלנו אליהם בעבר).

הנסיון שחברות צברו במהלך תכנון טאבלטים ל-Windows 8 יצר עבורן הזדמנות להיכנס לשוק ש-ASUS היא השחקנית היחידה בו, רק שהפעם העלות של אותן חברות היא כמעט כלום: Windows 8 RT רץ בדיוק על אותה חומרה שאנדרואיד 4.1/4.2 רץ, כך שכל מה שהמהנדסים צריכים לבצע הם שינויים מינוריים (להעיף את כפתור ה-Start ממסך הטאבלט ולשנות מקש או 2 במקלדת), להתקין אנדרואיד ודרייברים (כיום כל יצרני החלקים לטאבלטים תומכים באנדרואיד, כך שאין צורך לשכור מתכנת שיתחיל לכתוב דרייברים מאפס לציודים), אולי להוסיף כמה אפליקציות צד ג’ ולשלוח את זה לייצור המוני בסין.

לאחר ASUS, החברה הבאה שהולכת להוציא מוצר משולב כזה היא חברת HP (שנכנסת יותר ויותר לתחום האנדרואיד) עם ה-Slatebook X2 שלהם. מדובר על טאבלט עם:

  • מסך FULL HD
  • מעבד Tegra 4
  • זכרון אחסון מובנה של 64 ג’יגהבייט
  • 2 סוללות ומקלדת – באותה חבילה
  • כניסת מיקרו SD וכרטיס SD
  • 2 חיבורי USB וחיבור HDMI מלא

ב-HP גם החליטו "להיכנס חזק" ב-ASUS מבחינת תמחור. הדגם המקביל של ASUS לתצורה כזו (רק עם 32 ג’יגהבייט ועם מעבד טגרה 3) עולה כ-500 דולר. הגירסה של HP עם המפרט לעיל? 479$, כלומר אתה מקבל כמות אחסון כפולה, מעבד מהדור הבא ומשלם פחות מהדור הנוכחי. גירסה זו, אגב, תצא רשמית באוגוסט.

בשלב זה יש כבר שמועות ש-Acer ו-Dell (וגם גירסה מעודכנת מ-ASUS) וכמובן Lenovo – הולכים להוציא דגמים כאלו וסביר להניח שהם יוכרזו במהלך יוני-יולי (השנה), כך שאם חשבתם לרכוש טאבלט עם מקלדת, אני ממליץ להמתין מעט.

החברה היחידה שממשיכה להתעלם מההתפתחויות האלו היא דווקא יצרנית האנדרואיד.. גוגל. גוגל מעדיפים שאם אתה קונה איזה משהו זול לגלישה באינטרנט ואתה רוצה איתו מקלדת, קנה לך מחשב קטן מבוסס Chrome OS כמו ה-Chromebook שמייצרים סמסונג, HP, ACER ולנובו. בשום מצב לא אנדרואיד, שאותו הם מייעדים למגע בלבד. אישית אני חושב ששילוב כרום OS ואנדרואיד יכול לתת דבר מאוד מוצלח (כמות ענקית של אפליקציות באנדרואיד יחד עם דפדפן מאוד חזק), אבל הם מעדיפים לבדל בין המערכות, גם כשזה גורם לחברה כמו גוגל למכור מחשב עוצמתי שכל מה שהוא מריץ הוא .. דפדפן, במחיר של 1300 דולר.

ממשלת ישראל ומיקרוסופט, סיבוב 234098492084

פורסם בתאריך על ידי
4

לפני מספר דקות נתקלתי בלינק הזה, והכותרת הצליחה לעצבן אותי: "מיקרוסופט והממשלה ישתפו פעולה בתחומי ממשל זמין וסייבר".

מדוע זה מעצבן אותי? הסיבה פשוטה: כרגיל בממשלת ישראל יעדיפו ללכת עם מיקרוסופט מאשר להשקיע פה בארץ ולהתעניין/להטמיע טכנולוגיות ישראליות או קוד פתוח ישראלי ומתן תעסוקה לעסקים ישראליים ואינטגרטורים שמטמיעים פתרונות קוד פתוח.

אני מעוניין לסייג: אינני מדבר פה על דסקטופים שכולם בממשלה רצים עם מערכות של מיקרוסופט כולל עיבוד תמלילים ואופיס של מיקרוסופט (וזאת לאחר שמשרד האוצר זרק כמה שקלים ל-TKOS לפתח את הגירסה ותמיכה עברית). בקטע הזה הממשלה שבויה לגמרי בידיים של מיקרוסופט, בשעה שמדינות אירופאיות אחרות דווקא מעדיפות לעבוד בפתרונות אחרים שחוסכים להם כספים, אבל נו שוין..

אני מדבר פה על דברים כמו:

  • מחשוב ענן: ללמוד ממיקרוסופט? באמת? אמזון, החלוצה בתחום מחשוב הענן, יש להם חטיבת פיתוח בישראל והם ישמחו לעזור לישראל. לגוגל יש 2 חטיבות פיתוח בארץ, וגם להם יש (ככה שמעתי, שמועה כזו) ידע חזק מאוד במחשוב ענן. הממשלה יכלה לפחות להוציא את זה למכרז כלשהו ואז להשוות בין המתחרים, אבל למה להוציא מכרז כשאפשר לתת זאת במתנה למיקרוסופט (שמצידה תדגיש ללקוחות פוטנציאליים שממשלת ישראל סומכת על מחשוב הענן שלה, מתנה למיקרוסופט שלא תסולא בפז!)
  • הגנות סייבר: ריבונו של עולם! חברות מישראל מייצאות פתרונות חומרה ותוכנה לחו"ל להגנות שונות מפני סייבר בכל רמה העולה על הדעת, החל מ-IDS ועד פתרונות שונים לסוגי התקפות (DDOS ואחרים). מדוע שממשלת ישראל לא תשתמש בפתרונות של חברות מקומיות ובכך תעודד תעסוקה מקומית? אני די בטוח שחברה ישראלית שתקים דבר כזה עבור הממשלה, לא רק שתתן מחיר טוב לממשלת ישראל, היא גם תרוויח אחלה פרסום מזה. כך 2 הצדדים מרוויחים, אבל שוב – הולכים "על בליינד" ונותנים את זה למיקרוסופט.
  • קידום תקשוב ממשלתי: למה, למה לתת למיקרוסופט את זה? האם חסרות בארץ חברות שיכולות להציע פתרונות שהם מפתחות ומייצאות? לא, לא חסר. שוב, כך הממשלה יכולה להשקיע בתעסוקה מקומית ואותן חברות יכולות להרוויח מכך רבות. עסק ישראלי, ממשלת ישראל, אפשר להגיע לתוצאות יפות במקום לזרוק את זה למיקרוסופט ועל הדרך אפשר לחסוך את כספי משלם המסים. מישהו שם חושב על כך?

לממשלת ישראל יש רקורד מחורבן במיוחד בכל הקשור לבחירת והטמעת פתרונות, החל מאתרי טפסים שלא רצים על שום דפדפן נורמלי, דרך אתרים לתשלום שגם לא רצים על דפדפנים מודרניים, אתרים ממשלתיים שנראים כאילו ילד בן 17 בנה אותם (ואני די בטוח שהממשלה שילמה מחיר מופרז בהשוואה למחירים בשוק), אתרים כמו "נט המשפט" שמביכים בקלות הפריצה אליהם, ורשימת הפדיחות הנוספות היא מכאן ועד הודעה חדשה. איש אינו בודק את מי מעסיקים ומה איכות הקוד שמוכנס לשרתים (בדיקה פשוטה של גירסת מינימום דפדפן ולא מקסימום, קשה לכתוב ב-JS??? לא קשה, אבל שלוקחים מתכנתים מחורבנים בתשלום מופרז, מה ציפיתם?) והכסף ממשיך להיזרק בדיוק למקומות הלא נכונים.

עצת לממשלת ישראל: במקום להקשיב לעצות של מיקרוסופט וישר לרכוש אותם בהתלהבות, תקימו פורום פתוח לציבור, ותעלו שם דברים ושאלות. לדוגמא: אתם מחפשים להקים מערכת X (תנו מפרט של מה צריך להיות בה, בלי שמות מוכתבים של אפליקציות) ותנו לציבור הטכני להציע לכם פתרונות כולל הסבר מדוע הפתרון הזה מתאים והפתרון ההוא לא מתאים, מה מבחינת מחירים, וכו' וכו'. מי יודע, אולי תמצאו שם פתרונות שחברות ישראליות כבר מממשות במחיר זול יותר, כי בינינו, הפתרון ללכת "בעיוור" אך ורק על מוצרי/שרותי/שרתי מיקרוסופט אינו תמיד הפתרון המומלץ.

ביי ביי סיסטם, שלום Devops

פורסם בתאריך על ידי
2

כותב שורות אלו מחפש זה מספר חודשים עבודה בתחום הסיסטם לינוקס. לא חשוב כמה אתה טוב בתחום, למצוא עבודה בו זה לא קל ומה שיותר מתסכל – זה תהליך ארוך, מאוד. אתה מתראיין אצל מישהו אחד, הוא מראיין עוד כמה מועמדים, אחר כך (אם יש לך מזל) אתה מתראיין אצל מישהו אחר שנמצא ברמה "מעל" המראיין הראשון, וגם כאן מראיינים עוד אנשים, עד שלבסוף הם מחליטים לסגור על מועמד X. בדרך "נופלים" רוב המועמדים, (כמובן מבלי שאף אחד יאמר למועמד מדוע הוא אינו מתאים. אני רוצה לציין לטובה במקרה הזה את חברת Everything.me שראיינו אותי ולא התאמתי להם מסיבות שהם פירטו לי. כל הכבוד על הכנות!).

עד לפני שנים ספורות, תחום הסיסטם לינוקס היה די פשוט מבחינת הדרישות: הכרות עם הפצת לינוקס אחת או 2 (נניח Debian ו-CentOS או SuSE), הכרות טובה עם BASH ו-PERL, ידע בקונפיגורציית שרותים כמו Mail (אפליקציות כמו Postfix, Sendmail וכו'), WEB (אפאצ'י, Nginx), מוניטורינג, רשת, הכרות עם חומרה, והיית יכול למצוא עבודה יחסית די מהר (הסיבה לכך כמובן היא שלא היו הרבה אנשי לינוקס). את כל השאר היית יכול ללמוד תוך כדי עבודה. 

היום המצב שונה לחלוטין, ולאחר שעברתי מספר ראיונות, אני מעוניין לשתף אתכם במה שלמדתי מאותן ראיונות:

בעבר, בחברות רבות, איש סיסטם (או צוות סיסטם) לינוקס/יוניקס היה לא רק יושב בנפרד מאחרים, אלא היתה גם הפרדה מכל ה-Flow. ההפרדה הזו לא היתה מתוכננת מ"למעלה", אלא היא היתה פשוט נגמרת מכך שאנשי הפיתוח היו עובדים בנפרד מהסיסטם. מפתחים היו כותבים קוד, נותנים ל-QA לבדוק, וה-QA היה מטמיע את הקוד על הפרודקשן. מבחינת איש הסיסטם, הוא היה אמור לדאוג שהמערכת למעלה ושהשרתים ושרותים רצים. מטבע הדברים, תצורה כזו היא לא-אופטימלית. מה קורה כשקוד אוכל זכרון כאילו אין מחר ולצוות המתכנתים אין מושג בניהול זכרון של מערכת לינוקס? היו מוטחות האשמות זה בזה, ולפעמים היה צורך בהתערבות גורמים יותר "בכירים" כדי להרגיע את המתח. (כבר ראיתי מקרים שזרקו קוד לפרודקשן שהפך את האתר לבלתי קריא, אבל המתכנת התעקש שאצלו זה תקין אז הבעיה בסיסטם…)

כיום תפקיד הסיסטם די "מת", ובגלגולו החדש, הצורך הוא באיש שיהיה Devops. 

מה זה אומר? שאיש הסיסטם היום הרבה יותר מעורב בכל התהליכים, מה שמצריך מאיש הסיסטם לדעת הרבה יותר. להלן מספר דוגמאות:

  • פעם היה צריך לדעת ממש טוב Perl. אני יכול לאמר לכם שמתוך כל ראיונות העבודה שעברתי, הדרישה לידיעת Perl היתה אפס. כל מי שמכיר Perl יכול לאמר לכם כמה השפה הזו חזקה ושניתן לעשות איתה אין ספור דברים מעניינים, אבל היום כמעט ואין לה דרישה. במקום זה יש דרישה ל-Bash כבסיס עם יתרון מובהק לידע ב-Python ו-Ruby. כך לדוגמא, אם החברה משתמשת ב-Chef כדי לבצע אוטומציה מלאה לשרתים ולתוכנות, אתה חייב לדעת Ruby. אם לעומת זאת הם משתמשים ב-Puppet אז סביר להניח שיבקשו ידע ב-Ruby אבל יהיו מקרים שיבקשו גם ידע ב-Python, תלוי באימפלנטציה.
  • קוד כתיבת סקריפטים: כבר הפסקתי לספור את כמות המקרים שבהם הייתי מקבל סקריפט שנכתב בשפה כלשהי ופשוט לא הצלחתי לקרוא אותו. לא בגלל שאינני יודע את השפה, אלא בגלל שמי שכתב אותו כתב בצורה שלומיאלית, בלי שום סדר, בלי הערות, בלי כלום, שזה פשוט נס שזה רץ! בחברות רבות כיום, קוד נקי וקריא זו חובה, כולל Commit עם הסבר מה אתה דוחף פנימה, כי יהיו אחרים שירצו להסתכל בקוד או לשנות אותו. שוב, בתחום הסיסטם בעבר, מי שהיה כותב לסיסטם את הקוד וקורא אותו היה רק איש הסיסטם, היום זה השתנה.
  • DB: פעם זה היה מעולה אם היית יודע MySQL ו/או Oracle. היום זה נחמד שאתה יודע לעבוד עם MySQL, אבל חברות אינטרנט רבות כבר עברו להשתמש בדברים כמו NoSQL, MongoDB, Redis ועוד, כלומר כדאי שתלמד דברים שהם לא RDBMS.
  • מאיצים למיניהם: לא, לא מאיץ גרפי, אלא פתרונות Caching כמו Varnish, Memcache שיודעים ליצור Cache חכם מאפליקציות דינמיות. חברות רבות רואות יתרון במועמד שמכיר את האפליקציות הללו.
  • ידע במחשוב ענן: על AWS שמעת, נכון? איך אתה בשימוש ה-API של אמזון? חברות רבות דורשות זאת (יש גם חברות שדורשות ידע על Azure מאחר ומיקרוסופט החלה להציע שרתים וירטואליים עם לינוקס, אבל זה נדיר), ובשביל זה כדאי שתכיר לא רק AWS אלא שוב .. Python. אפשר כמובן עם שפות אחרות, אבל ברוב המקרים שרואיינתי, כשהגיעו לדבר על AWS, דרשו Python.
  • ניהול זכרון, פרוססים, ושאר ירקות: בתחום הזה לא השתנה הרבה מבעבר, רק שהיום הסקאלה הרבה יותר גדולה. חברת אינטרנט שמקימה עשרות או מאות שרתים (בהתאם לעומס) תצטרך ניהול זכרון קפדני כי מכונות רבות הן רפליקציה, ואם יש בעיית זכרון בגלל אפליקציה שרצה על כולן, הצרות יגיעו מהר מאוד.

לסיכום: כיום האיש (או הצוות) שאחראים על הסיסטם הרבה יותר מעורבים בתהליכים של הקמה ובאפליקציה עצמה שהחברה מפתחת. יותר מתייעצים, יש יותר השתתפות ויש יותר Feedback. יחד עם זאת, מי שרוצה להיות Devops צריך לדעת הרבה יותר ממה שהסמכת RHCE או הסמכה אחרת נותנת. ככל שאתה יודע יותר ואתה מנוסה יותר, אתה שווה יותר.

מאחל לחבריי המחפשים הצלחה.