DriveDroid – האפליקציה שעוזרת המון לאנשי סיסטם/IT

מי מאיתנו לא עבר את הדבר הבא בחיים: אתה צריך להתקין מערכת הפעלה על מחשב או שרת, או להפעיל תקליטור כלשהו על מנת לבצע Rescue למערכת שלא מצליחה לעלות. אתה מגיע למכונה, מגדיר ב-BIOS לעלות מ-CDROM/DVD או מאיזה דיסק און קי (או כרטיס SD) ו… "אליהו הנביא" של הצרות (כן, מרפי) מגיע לביקור, ואז הבעיות מתעוררות, הנה חלק מהן:

  • התקליטור לא צרוב טוב / לא נקרא טוב
  • כרטיס ה-SD החליט לא לעשות Boot
  • הדיסק און קי או כרטיס ה-SD שהיית בטוח שנמצאים אצלך בתיק – לא שם
  • ה-Boot הראשוני עבר בהצלחה, אבל אז המערכת מחליטה שההתקן שלך לא כולל את מערכת ההפעלה (קרה לי כמה פעמים עם CentOS) ולא ניתן להמשיך עם ההתקנה
  • ה-BIOS מחליט לא להכיר לך בדיסק און קי
  • השרת רואה את הדיסק און קי, אתה מקבל Prompt של Boot אבל הוא לא מוכן להמשיך (FreeNAS 9 על שרת DELL, גם שם הייתי)

בקיצור – חיים לא ממש קלים. זה כמובן גם יכול לקרות לך כשאתה משתלט מרחוק ובדיוק כשאתה צריך להפעיל את ההתקנה, אין לך בתחנת עבודה/מחשב נייד את ה-Boot, ולך תוריד ISO ותתקין את הדיסק און קי.

מתסכל? קרה לכם? סביר להניח שכן.

באנדרואיד, אחד היתרונות הגדולים שלו, זה שמערכת ההפעלה היא פתוחה (לא ניכנס כרגע לעניין הרישוי), במיוחד ה-Kernel שהוא GPL וכל פיפס שחברה משנה בו, היא צריכה להוציא החוצה, ואחרים גם תורמים כל מיני טלאים.

בחור אחד בכינוי FrozenCow החליט לפתח משהו חדש ומאוד מעניין: הרי מכשיר האנדרואיד שלך תמיד איתך, אז מדוע שמכשיר זה לא יהפוך למכשיר שמאפשר Boot למחשבים/שרתים? 

זה בדיוק מה שאפליקציית DriveDroid עושה. היא מאפשרת למכשירי אנדרואיד (כן, גם ישנים עם אנדרואיד גירסה 2) שכבר עשו להם ROOT לחבר אליהם כבל USB פשוט מהמכשיר למחשב, להריץ את האפליקציה, להפעיל את המחשב, לבחור Boot menu (דרך ה-BIOS בד"כ מופיעה הודעה ללחוץ על מקש F מסויים כדי לקבל Boot Menu), לבחור את המכשיר שלך (הוא יראה תחת השם Linux) וזהו, מבחינת המחשב שלך זה יראה כאילו הכנסת דיסק און קי.

אבל האפליקציה הזו עושה הרבה יותר:

  • היא מאפשרת לך ליצור IMAGE ריק במכשיר, ואז ממערכת ההפעלה לצרוב לשם Image של ISO שאתה מעוניין
  • בבחירה של ה-Image אתה יכול להחליט אם אתה רוצה שזה יהיה Read/Write או Read Only (כן, שלא לדפוק את ה-IMAGE)
  • אתה יכול "לשפוך" כל גירסת ISO של Windows או Linux
  • אם אתה משתמש במספר גרסאות לינוקס אז אפשר ליצור מספר קבצי Image

ויש לזה עוד שיפור, אם כי הוא קצת מצריך החלפת Kernel לאנדרואיד שלך (יש כבר גרסאות Kernel מוכן למכשירי סמסונג פופולריים, או למי שמשתמש ב-CM 11 הלילי) שהופך את מכשיר הטלפון שלך למכשיר … DVD. במקרה הזה כל מה שאתה צריך זה פשוט לזרוק את ה-ISO איך שהוא למכשיר הטלפון שלך, להפעיל CDROM Emulation ומבחינת המחשב/שרת, הוא יהיה בטוח שהתקנת כונן DVD/CDROM. לחלק נכבד מהמכשירים יש צורך בלקמפל קרנל של המכשיר שלך ולהוסיף את הטלאים (אתה לא איש לינוקס רציני אם לא קימפלת קרנל ;-) ).

היום כבר יש כרטיסי מיקרו SD של 64 ג'יגהבייט (אפשר לרכוש אחד כזה כאן) ואם מכשירך לא תומך ב-64GB אפשר תמיד לרכוש כרטיס יותר בזול של 32GB (רשימת חנויות), אז במקום להסתובב עם דיסקים וכל מיני דיסק און קי קטנים, אפשר פשוט להכין פעם אחת IMAGES של המערכות הפעלה שאתה משתמש, ואז לחבר כבל, להפעיל את האפליקציה ולהשתמש. אחרי הכל, סביר להניח שאת הדיסק און קי או כרטיס SD אתה אולי תשכח, אבל את הטלפון/טאבלט שלך אתה לא תשכח כל כך מהר.

אישית, אותי זה כבר הציל פעמיים (האפליקציה מגיעה עם קישורים מובנים ל-ISO של GParted ולגירסאות לינוקס שונות).

רשמים מכנס רד-האט/מטריקס

השבוע הייתי (לאחר זמן רב) בכנס שערכו חברת מטריקס בשיתוף רד-האט (הסניף הישראלי), ורציתי לשתף את התרשמותי לגבי מה שנאמר ועל הכנס ככלל. 

אתחיל מהחלק הטוב ואמשיך עד לזוועה…

בחלק הטוב, אני חייב לציין את כמות האנשים ובמיוחד מהיכן שהם הגיעו. מיקרוסופט, עם כל ההשקעה שלהם בבתי מלון וארוחות ע"מ לארח מנהלים – צריכים בהחלט לדאוג. כל חברה ידועה וכל גוף ציבורי שאני יכול להעלות על הדעת – ביקרו בכנס, מה שמראה שרד-האט בהחלט תופסים מקום של כבוד בשוק הישראלי והמצב השתנה לגמרי מהמצב שהיה אך לפני שנים מועטות. שאפו למטריקס ורד-האט.

זהו, זה הדבר הטוב. מכאן.. זה מתדרדר…

ראשית, אתחיל עם עניין שישמע פעוט, אבל לי ולאחרים הוא מאוד צרם וזה העניין שחברת מטריקס החליטה "לנכס" לעצמה קרדיטים כאילו הם הם היחידים (או העיקריים) שמטמיעים קוד פתוח. צר לי, אבל חברות כמו Linnovate וחברות רבות אחרות, כמו פרילאנסרים רבים (כולל הח"מ) מטמיעים ומשפרים מוצרים ופרוייקטים בקוד פתוח על לינוקס וגם על מערכות Windows. נכון שלמטריקס יש "קבוצה", אבל עם כל הכבוד, מתחרים רבים עברו כבר את כמות ההטמעות שמטריקס ביצעה בעבר, אז בבקשה … Credit where it's due…
מכאן נעבור לרד-האט, שאולי מפלצת הספגטי יודעת מה הם עושים, אבל מה שהם עושים נכנס אצלי לקטגוריית "אללה יוסטור".

  • רד האט משום מה עדיין דוחפת את מוצר ה-RHEV שלה בגירסה 3 (אין לי מושג אם תצא גירסה 4), והמוצר הזה הוא מוצר גרוע ואני אומר את זה כפרילאנסר שנותן שרותי הטמעה ותמיכה בוירטואליזציה בתשלום!. שלא תבינו אותי לא נכון, ה"מנוע" של הוירטואליזציה (KVM) הוא פנטסטי, נותן ביצועים מעולים בכל מה שקשור לוירטואליזציה עצמה, אבל כל המסביב הוא פשוט על הפנים. עדיין אין דרייברים שנותנים ביצועים רציניים למערכות Guest כמו Windows בצורה שתתמוך בדברים כמו AERO, שלא לדבר על דרייבים למערכות Linux Guest עם Xorg (גם שם הביצועים על הפנים מבחינה ויזואלית) והם ברמה של SVGA העתיק. ממשק הניהול של המערכות הוא פשוט תת רמה והאינטגרציה עם מערכות אחרות היא מה שנקרא Left to be desired. יש לרד-האט פתרונות שהם חלופיים לניהול כמו Ovirt ואם חשקה נפשך בלעשות סקריפטים להכל, יש כמובן את Libvirt, אבל אלו פתרונות שמתאימים לסטארט-אפים ולחברות שלינוקס אצלהם זה "בעצמות". זה לא פתרון ל-Corporate ומעלה, ואני כפרילאנסר שמושכר לייעוץ, מתקשה להמליץ על RHEV כפתרון מתחרה ל-ESXI או ל-Hyper-V. גרוע מכך, זה שלא יודעים מה קורה בהמשך הדרך, רד-האט לא אומרת כלום על כך, במקום זה היא מתרכזת ב…..
  • RDO – תכירו, זה פתרון הוירטואליזציה החדש של רד-האט. מה זה RDO? התשובה היא שזהו Open Stack שרד-האט ארזו, שינו, הוסיפו וכו'. ה-RDO הוא פתרון שעדיין בתהליך בניה, אבל זה Open Stack, ופתרון Open Stack שונה מהותית מכל פתרון וירטואליזציה שחברות מכירות. חברות מכירות ESXI או Hyper-V שהוא בעצם כמות X של שרתים, שמחוברים לאיזה Storage מרכזי ומתגים (פיזיים ווירטואליים) וזה פתרון ה"ענן" הפרטי שלהם. ב-Open Stack הדברים שונים לחלוטין ואתה לא יכול לזרוק איזה Netapp או EMC כפתרון אחסון, אתה צריך שרת אחסון, ועוד הרבה דברים שונים. פתרון Open Stack יכול להתאים למספר חברות בארץ, אבל לרוב החברות הוא לא יתאים וכך רד האט שוב מפספסת את השוק הישראלי.
  • Cloudforms: רד האט רכשו את ManageIQ והמוצר של החברה הנ"ל שינה את שמו ל-Cloudform. מה המוצר הזה עושה? מאפשר לך בעצם לנהל את מערכות הוירטואליזציה הקיימות שלך וגם את החלק שאתה שוכר מאמזון (ענן ציבורי). תוכל לקבוע משתמשים ומשאבים שיהיו פנויים למשתמשים, לקבוע מחירים וכו'. ה-Cloudform במקביל גם עובר פיתוח כדי שיוכל לנהל גם מערכות מבוססות Open Stack. עד פה הכל טוב ויפה, אבל שוב – גם למיקרוסופט (וחברות צד ג' שכותבות אפליקציות לנהל מערכות Hyper-V ו-VMWare) וגם ל-VMWare יש מוצרים שיודעים לעשות את הדברים האלו כולל להתחבר למוצר מתחרה ולנהל אותו. מדוע שאנשים יקחו את הפתרון של רד-האט? שאלה מצוינת. 
  • RHEL-7: מישהו ממטריקס (צר לי, ברח לי שמו) הציג מצגת על RHEL-7. לתומי חשבתי שהנה אני הולך לראות ולשמוע פרטים חדשים על גירסת ה-RHEL המתקרבת, דברים שעדיין לא שמעתי בעבר בצורה רשמית. לצערי המציג כנראה פחות מעודכן ממני. כך לדוגמא הוא הראה את מערכת GNOME-3 ש"תהיה הסביבה הגרפית החדשה" ב-RHEL-7. טעות. מה שיהיה ב-RHEL-7 זה מצב CLASSIC של GNOME כי אנשים פשוט לא אוהבים את GNOME-3 (הממ… מעניין מדוע, האם יכול להיות שהטעות הדבילית של איסור הדבקת אייקונים לדסקטופ השפיע במשהו?). הנציג הסביר בקצרה על כך ש-RHEL-7 יהיה קל יותר לקישור ל-Active Directory וכו' עם realmd (אתם יכולים להשתמש בו כבר כיום), אבל את הדברים הממש חדשים והמרכזיים של RHEL-7 הוא כלל לא הציג (חוץ משקף עם המון שמות שלא אומר כלום לאנשים). נכון, היה לו זמן קצר להציג, אבל במקום להציג מה שהוא הציג, היה הרבה יותר חכם (לדעתי) להתרכז במה ש-RHEL-7 מציעה כמערכת הפעלה לשרתים, לוירטואליזציות וכו' ושם יש המון דברים חדשים (ומכיוון שמטריקס/רד-האט לא הציגו, הח"מ יכתוב בשבוע שבועיים הקרובים פוסט מה באמת הולך להיות שם. רד-האט, רוצים לשכור את שרותיי? :-) ).

בשורה התחתונה, לעניות דעתי, רד-האט צריכים להתנתק ממטריקס ולחדד בדחיפות את הפוקוס שלהם. לשבת עם לקוחות קיימים ופוטנציאליים ולראות מה הם צריכים. הנה רמז: Open Stack זה טוב בשבילי פה בבית כי אני נותן שרות בחוץ כפרילאנסר, וזה רע לחברות כי הוא לא מתאים להם בכלל ו-RHEV פשוט מוצר רחוק מאוד מבחינת קלות שימוש בהשוואה למתחרים. Cloudforms יכול להיות מוצר מעניין אם ישכרו מהנדס UX חדש שיעצב GUI יותר קליל לעבודה ולא משהו שמפחיד לקוחות. בישראל עדיף רד-האט עצמאית שעובדת מול מפתחים ופרילאנסרים וחברות הטמעה ולא מול חברה אחת שעושה טובה לאנושות וגם מוכרת רשיונות רד-האט ויש לה איזו "קבוצה" שמטמיעה פה ושם פתרונות לינוקס. יש פה סניף פיתוח של רד-האט, כולם מדברים עברית, ורד-האט יכולה לשכור כמה אנשי שיווק ולפתוח סניף שיווק רציני בדיוק כמו שמיקרוסופט, VMWare ואחרות עושות במקום "להיתלות" בחברות אחרות שגם מוכרות מוצרים מתחרים.

נקווה שדברים ישתנו…

כמה מילים על הגדרת מסכים בלינוקס, פדורה 18, וכאב ראש גדול

הבוקר החלטתי שהגיע הזמן שארים פה את המכונה העיקרית שלי מחדש, מההתחלה, אחרי שהצלחתי לארגן לעצמי סלט אחד ענק שמורכב מלא פחות מ-4 הפצות לינוקס די חופפות. החלטתי, כמכור רד-האט, לנסות את גירסת פדורה 18 האחרונה. אני אחרי הכל לא חדש בלינוקס, מה כבר הם יכולים להפתיע אותי?

וכמו תמיד, שאתה אומר משפט כזה, מרפי מגיע לביקור. הורדתי את ה-ISO, שמתי על כרטיס SD ו… טראח, ההתקנה לא עובדת, הוא לא מצליח להפעיל שרות Plymoth והוא לא מוצא dev/root/ – באמת… תקלות שטותיות, רק לחפש את חבילת האקמול הקרובה אליך…

לטובת הקוראים שאינם בקיאים בלינוקס אני לא אפצח ב-2 עמודים על הסברים לגבי אותם תקלות, אבל אני כן אתן הסבר קצת בכלליות לגבי לינוקס מהעבר ומה קורה כיום.

מאז שלינוקס נוצר כהפצה (בערך ב-93-94) ועד בערך התחלת שנות ה-2000 (בסביבות 2004-2006), לינוקס היה דבר לא קל להתקנה. רוצה להתקין כרטיס קול? חפש מה ה-DMA וה-IRQ ותוודא שאין לך התנגשות. רוצה להגדיר גרפיקה? תצטרך להכיר את הקובץ המקולל x11.conf, לוודא שיש דרייבר לכרטיס מסך שלך, לוודא שהדרייבר בכלל תומך בכרטיס מסך שלך וזו רק ההתחלה. אתה רוצה גם שהמסך שלך יציג את התמונה ב-Refresh Rate גבוה? חבוב, תתחיל להכיר את השורה המקוללת שמתחילה ב-Mode Line. קח, תתחיל לקרוא.

עם הזמן, הפצות הלינוקס השונות החלו להקל את החיים של המשתמשים בכל הקשור להתקנת לינוקס על המחשב. עדיין היית צריך לדאוג לדיסק קשיח נוסף או להשתמש בתוכנות צד ג' כדי לפנות לך מקום בדיסק, ליצור Partitions וכו', אבל החיים היו קצת יותר קלים. הפצת הלינוקס הראשונה שהציעה התקנה גרפית היתה של חברת Caldera ז"ל (מי זוכר אותם?) והיא עשתה כמעט הכל. שאלה אותך על כמה הגדרות וזהו… 20 דקות של התקנה שאתה לא עושה כלום, אז ההתקנה נותנת לך .. לשחק טטריס! אני רציני!

נחזור ל-2013. כיום, התקנות לינוקס כמו של פדורה, אובונטו או SuSE היא משחק ילדים וברוב המקרים היא יותר קלה מהתקנה של Windows. תאמר לתוכנה מה הסיסמא שאתה רוצה לקבוע כ-root, תבחר דיסק שאליו ההפצה תותקן, בחר תאריך וזמן ויאללה, התוכנה כבר מתקינה את עצמה. (הפעם אין טטריס. חבל). אחרי שהיא מסיימת אתה מפעיל את המחשב מחדש ו.. אם לא נוצר הפאק של אובונטו עם GRUB, אתה אמור לקבל מסך בחירה בין לינוקס ל-Windows, בחר לינוקס, ואחרי מספר רגעים תכניס שם משתמש וסיסמא – ואתה בתוך סביבה גרפית. תתחיל לעבוד.

מבחינת תמיכה בציוד, גם פה לינוקס עושה את החיים יותר קלים מ-Windows. אין שום CD להכניס כדי להתקין דרייברים, אין לך שרות כמו Windows Update שמחליט להתקין לך איזה דרייבר סופר-בסיסי וחפש אחר כך את הדרייבר המלא לבד (אהלן nVidia!), ובאופן עקרוני אם תחבר סורק, מצלמה, מדפסת, מיקרופון, אוזניות וכו' – אם גירסת הלינוקס שלך מעודכנת, הוא יכיר אותם ישר ויגדיר אוטומטית את המערכת. כל מה שנשאר לך לעשות זה להתקין את אחת מהתוכנות שתרצה כדי להשתמש בציוד. כנ"ל לגבי מסכים – פשוט תחבר, המערכת כבר תכיר לבד ותגדיר את עצמה, לך ישאר להגדיר אם המסך הנוסף הוא מימין, משמאל, מלמעלה או מלמטה וגם לזה יש ממשק גרפי פשוט.

נחזור עכשיו אליי. לי יש על השולחן 2 מסכים. מסך 24 אינטש של סמסונג ומסך 27 אינטש IPS שנקנה דרך EBAY במחיר של 330 דולר. איך הלינוקס מכיר את המסכים? דרך טכנולוגיה שנקראת EDID או Extended Display Identification Data. מה שהטכנולוגיה הזו עושה די פשוט: היא פונה למסך ומבקשת ממנו שיתן פרטים על עצמו: שם יצרן, דגם, מהם הרזולוציות שהוא תומך בהם ואלו מהירויות רענון מסך הוא מציג, כמו כן מהו החיבור שדרכו הוא מחובר למחשב. המערכת אוספת את הנתונים ועל פיהם היא מציגה אוטומטית את התמונה הטובה ביותר שהמסך יכול לתת וכל זאת בלי להגדיר שום דבר. 

ב-Windows ו-MAC הטריק הזה עובד מעולה. בלינוקס לעומת זאת, המערכת יותר ביקורטית. היא לא מסתפקת בנתונים האלו ומבקשת מהמסך גם Checksum של כל הנתונים, היא מחשבת בעצמה גם Checksum ומשווה. יש השוואה? מעולה, ממשיכים. אין השוואה? שהמשתמש ישבור את הראש…

שזה בדיוק מה שקרה אצלי. ה-Checksum לא נכון, כל עניין הגרפיקה נפל. 

יותר מ-4 שעות חיפשתי פתרון. אנשים רבים קנו את המסכים, אבל ההגדרות שהם נתנו התאימו למסך יחיד IPS או 2 מסכי IPS זהים. לי יש את הסמסונג, הוא לא IPS, הוא ברזולוציה אחרת. 

מה עושים? לאחר 4 שעות של חיפושים והצלחות חלקיות, מצאתי פתרון: לוקחים מה שהמסך מוציא, יוצרים Checksum חדש, משחילים אותו דרך Hex Editor ואז מגדירים בקובץ xorg.conf שמסך ספציפי מסוים יהיה בעל קובץ EDID עצמאי, נוותר על שרותי הקריאה של הסרבר הגרפי (X). לקח לי עוד חצי שעה להבין את הקטע של הספציפי אחרי שראיתי שמסך הסמסונג מציג גרפיקה עם המון רעשים — אבל בסוף נפל האסימון וכרגע אני כותב את הפוסט מתוך הפדורה 18.

ואם כבר הזכרנו את פדורה 18.. יש לי מספר הערות הקשורות לתצוגת ההתקנה. מי לכל הרוחות בנה את התצוגה הזו? במקום לתת תצוגה שהיא בעצם "סריאלית" (כלומר צעד מוביל לצעד), המערכת נותנת לך מסך ו.. תתחיל לבחור מה לעשות, ויש פה ושם אייקונים שמראים לך איפה טעית. את הממשק לסידור הדיסק מבחינת התקנה שינו לחלוטין והוא נראה מבלבל מאוד, וההתקנה נראית כאילו חזרנו לימי המסכים שחור לבן. גם הכפתורים פוזרו במקומות שונים. אם היית רגיל לאשר פעולה בלחיצה על כפתור מצד ימין למטה, עכשיו חלק מהפעולות הכפתור שלהן נמצא … למעלה משמאל. למה? ככה.

אחרי הטראומה של ממשק ההתקנה ולאחר שהתקנתי את המערכת, שרפתי כמה שעות על הגדרת המסכים, הוספת פונטים, ועוד 1001 Repositories למיניהם, המצב נראה נהדר (פרסומת עצמית בלי בושה: רואים מה זה פרילאנסר סיסטם לינוקס שלא מתייאש? :-) ). כמובן שזו פדורה, ומה שעכשיו נמצא בפדורה יופיע בגירסה הבאה של RHEL/CENTOS/SL או אחריה, וגם הפעם ישנם המון שינויים מהותיים, כמו חומת האש, ועוד דברים נוספים שהתווספו ושונו. הרשימה כאן. אגב, אנשי הסיסטם מביניכם שמנהלים מערכות מיקרוסופט – פדורה היא ההפצה הראשונה שנותנת לכם להקים AD ולנהל אותו/להשתתף בו בקלות מרשימה ללא צורך בספריות צד שלישי.

לסיכום: הייתי שמח אם ממשק ה-Installer היה משתנה (מדוע עדיין לא הופכים אותו לסביבה וובית?), אך גם ללא זאת פדורה עדיין מציעה סביבות נוחות (KDE, GNOME וכו') עם קהילה גדולה ואת חזית הטכנולוגיה והמילה האחרונה בסביבה ידידותית. שאפו לפדורה.