מיקרוסופט מול גוגל – לאן כל אחת מתקדמת

בשנתיים האחרונות התרחשו גם בגוגל וגם במיקרוסופט שינויי הנהלה רציניים. במיקרוסופט, כמו שכולם יודעים, סטיב באלמר "התפוטר", ואת מקומו תפס סאטיה נאדלה, האיש שקבע שתחום המובייל והענן יקבלו עדיפות ראשונה, ובגוגל סונדר פיצ'אי קיבל תפקיד המאחד גם את כרום, את אנדרואיד, את החיפוש ועוד כמה חלקים בגוגל. כל אחד מהמנהלים הנ"ל לקח את החברה בתחומים הנ"ל לתחומים שאיש לא חזה..

נתחיל עם סאטיה נאדלה: כשהוא קיבל את ניהול החברה, הוא החליט (יחד עם ביל גייטס, אגב, שעובד כרגע כשליש משרה במיקרוסופט) לשנות את הכל בכל מה שקשור במובייל. אין יותר מוצר או שורת מוצרים שה-Client יהיה רק ל-Windows Phone. כל Client וכל תוכנה למובייל תהיה זמינה גם ל-iOS וגם לאנדרואיד, וגם ל-Windows Phone (אם כי משום מה דווקא בפלטפורמה של מיקרוסופט – המוצרים יוצאים כלאחד יד או באיחור..). הסיבה לכך היא פשוטה: מיקרוסופט בניהולו של סאטיה נכנסת לנתיב הגיוני שבו לא "מחרימים" יותר פלטפורמות, רק כי הם מתחרות בך (דבר שמיקרוסופט ביצעה תדיר וכך התעלמה לחלוטין מלינוקס בכל הקשור לפתרונות משולבים ו/או משלימים, דבר שהיא כיום כמעט ולא מתעלמת). בסופו של דבר, עבור מיקרוסופט זה כסף ממנויים, ומבחינת מיקרוסופט – לא ישנה לה אם תקליד עבודה סמינריונית עם האצבעות שלך ב-iPad או שתעבוד עם גירסת ה-Web של Word, העיקר שתשלם מנוי על אופיס 365. כך גם מיקרוסופט במוצרים אחרים שלה, החל מ-RDP ועד תוכנת Outlook חדשה למובייל. אחד הדברים הכי מעניינים מהשינוי הזה הוא שמיקרוסופט עתה מחזיקה את אחד הצוותים הגדולים ביותר שמפתח אפליקציות לאנדרואיד, וכמו שאתם יכולים לראות כאן, הם מפתחים לא מעט..

מהצד השני יש את סונדאר פיצ'אי, אחד האנשים הכי חכמים בגוגל. לפני שהוא קיבל את ניהול פלטפורמת האנדרואיד בגוגל, לחברה היו 2 פלטפורמות (אנדרואיד, כרום OS) שרבים לא הבינו מדוע צריכים 2 מערכות מתחרות. אוקיי, כרום OS נועד לתת לך לעשות את הכל דרך הדפדפן וכרום OS זו גירסת לינוקס סופר מצומצמת שמריצה רק את כרום (ועוד כמה דברים קטנים) על מחשבים ניידים דלי ביצועים (ומחיר נמוך), אבל הבעיה המרכזית היא שאם מה שאתה צריך להריץ אינו רץ בדפדפן ואין אפליקציה שיכולה לעשות זאת, תצטרך להתאמץ המון בשביל להריץ משהו שאינו רץ על דפדפן (וכן, תצטרך ידע מסויים בלינוקס). לאחר שסונדאר נכנס, הדברים החלו להשתנות – וקבוצה קטנה בגוגל עבדה (ועדיין עובדת) על התאמת כרום OS (וכרום/כרומיום) להריץ אפליקציות אנדרואיד בצורה טבעית ללא אמולציות שונות.

כך יוצא שמיקרוסופט וגוגל מגיעות מ-2 כיוונים שונים, כאשר מיקרוסופט מבצעת בעצם "Down Scale" וגוגל עושה "Up Scale": בשנה שעברה מיקרוסופט הכריזה על חלונות 10 ועל מה שהיה בעבר נקרא Universal Apps (כיום השם שונה לשם המאוד-לא-מקורי Windows Apps) – מה שיאפשר למפתחים לפתח אפליקציה שתרוץ לא רק על ה-PC שלך שיריץ חלונות 10, אלא גם על הטאבלט PC שיש לו מסך קטן יותר וגם על ה-Windows Phone 10, כאשר העבודה הנוספת היחידה של המפתח ברוב הזמן תהיה להתאים את חוויית השימוש לתצורות מסך שונות. הקומפיילר ידאג יותר לקימפול והכנת קבצים בינאריים למעבדים השונים.

גוגל לעומת זאת, מגיעה מהמובייל, שם היא שולטת מבחינת כמות מכשירים מבוססי אנדרואיד בשוק. גוגל עבדה על הבעיה המרכזית שהיתה לה כשמפתחים היו מפתחים רק למובייל והאפליקציות ניראו "מתוחות" על הטאבלט וכיום רוב האפליקציות יודעות לתמוך בצורה די טובה בתצורות פאבלט וטאבלט (למעט אפליקציית פייסבוק ובמיוחד אפליקציות מובייל ישראליות רבות שעדיין נראות זוועה על טאבלט). עבודת ההתאמת כרום/כרום-OS לעבודה עם אפליקציות אנדרואיד תתן בעצם למשתמשים להריץ אפליקציות שלא קיימות בדפדפן – בצורה מעולה, מהירה וחלקה ישירות על הכרומבוק/כרומבוקס שלהם (ומנסיון אישי שלי על כרומבוקס עם מעבד סלרון – אפליקציות אנדרואיד שונות שניסיתי רצות מהר מאוד ובצורה חלקה, אם כי עדיין יש הרבה אפליקציות שלא רצות).

ומה הולך לקרות בהמשך?

מבחינת מיקרוסופט – הם רוצים שתעבור לחלונות 10 ברגע שיצא וכמה שיותר מהר, הם מוכנים אפילו לוותר על כך שתקנה רשיון לבית כדי להשתמש בחלונות 10, הם יתנו לך את זה בחינם בשנה הראשונה שחלונות 10 יוצאת ואם הורדת עותק פיראטי, הם לא יחסמו אותך עד שתבצע אקטיבציה. מיקרוסופט יודעים שבין כה הם לא עושים ממש הרבה כסף מרשיונות שדרוג פרטיים.

אבל זה יותר מכך – מיקרוסופט רוצים שתשתמש במוצרים שלהם, ותהיה באיזה פלטפורמה שתהיה – וכל עוד תשלם חודשים על מנוי אופיס 365 או על שרותי ענן שונים שהם מוציאים – הם יהיו מרוצים. זהו שינוי מאוד רדיקלי בכיוון בהשוואה למה שמיקרוסופט עשתה בעבר, וכולם מצפים לראות איך ציבור המשתמשים יקבל זאת והאם הוא ירכוש מנויים. אחרי הכל – בתחום הענן, המתחרים לא מחכים: אמזון הציעה רק השבוע לכל מנוי Amazon Prime אחסון בלתי מוגבל (אם כי הוא מוגבל בדרכים אחרות) במחיר של 60 דולר לשנה, דבר שמיקרוסופט או אף חברה אחרת כרגע לא מציעה במחיר זהה. אני מאמין שגוגל ואחרות יתנו מענה משלהם במחירים זולים.

מבחינת גוגל לעומת זאת – יש דרך ארוכה עד שהם יצליחו להיכנס לתוך ה-Corporate או ל-Enterprise. ההכרזה הרשמית על שילוב אנדרואיד בכרום-OS (ובהמשך על כרום לכל הפלטפורמות) תהיה כנראה בסוף חודש מאי (בכנס גוגל I/O), וכן – מבחינת IT זה הרבה יותר קל לתחזק כרום OS ולהשתמש באפליקציות Android for Work ובכך לקבל סביבה מאובטחת ועקומת לימוד די קטנה, אבל גוגל יצטרכו למצוא את הדרך לגרום לחברות לרצות "לעבור את הנהר" וזה ממש לא יהיה קל. בשלב הנוכחי גוגל דווקא מעתיקה את השיטה ישירות ממיקרוסופט כשהיתה חברה צעירה ומכרה אפליקציות אופיס במחיר זול וכך היא הצליחה בסופו של דבר "להשתלט" על החברות ולהחליף יישומי אופיס כמו Word Perfect או Lotus 1-2-3 באפליקציות אופיס של מיקרוסופט.

כרומבוק לדודה והדוד?

בתקופה האחרונה קיבלתי מספר פניות בשאלה לגבי מחשב לדודה והדוד (הכוונה מחשבים לאנשים שאין להם ידע רציני במחשבים) והפוסט הזה ינסה לענות על כך.

קצת הסבר למי שלא מכיר את הכרומבוק: זוהי פלטפורמה של גוגל שמוכרת מפרט (ולעיתים שרטוטים, BOM וכו') ליצרני המחשבים וגוגל עובדת עם היצרנים בשת"פ הדוק. העדכונים עצמם מתקבלים ישירות מגוגל באופן אוטומטי וכל גירסה של כרום OS (היא מתעדכנת בערך אחת לחודש וחצי, אם כי התאימות נשמרת) נבדקת לעומק לפני שהיא משוחררת לכרומבוקים השונים (כך יוצא שגרסאות מסויימות משוחררות לכרומבוקים של יצרנים מסוימים ואחרים יקבלו שדרוג קצת יותר מאוחר).

הרעיון של כרום OS הוא להריץ את כרום כ"מערכת ראשית" ובהמשך אפליקציות אנדרואיד שיהוו השלמה לדברים שלא קיימים כאפליקציות מבוססות WEB. ישנן גם אפליקציות שהם "חצי WEB" שהן בעצם אפליקציות שהודרו לעבוד עם המערכת של גוגל שנקראת NaCL (כלומר Native Client) שנותנות מקסימום ביצועים אך הן רצות בתוך הדפדפן.

אז קודם כל, על מנת לחשוב אם זה מתאים למישהו – יש צורך לבדוק בעצם מיהו המשתמש. משתמשים שיש להם רקע ונסיון במחשבים ומחפשים להם את Windows וכל אפליקציות ה-Windows – כרום OS לא יעזור להם הרבה. נכון, יש הרבה מאוד שרותים שיכולים להחליף כל מיני אפליקציות ל-Windows, אך עדיין – משתמשים שמחפשים להשתמש ספציפית בכל מיני אפליקציות Windows – מוטב שירכשו לעצמם וישתמשו ב-Windows.

משתמשים שאין להם הרבה נסיון במחשבים לעומת זאת, ורוב השימוש שלהם הוא גלישה/שימוש באתרים, מוסיקה, וצפיה בכל מיני סרטים ומדיות בזרימה (Streaming) מהאינטרנט לעומת זאת – כרום OS יכולים להתאים להם.

אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון הוא עניין האבטחה. קוראים רבים של הבלוג הזה יכולים לזהות הודעה מזוייפת ש"מחשבך נמצא בסכנה" שנעשתה ב-HTML ו-CSS – מקילומטר, והם ידעו להתעלם. משתמשים שאין להם נסיון – עלולים להאמין ולהתקין (במקרה של Windows) את הנוזקה. בל נשכח שמשתמשים שאינם טכניים גם נוטים להתעלם מאזהרות אבטחה, מעדכונים, והם נוטים להריץ קבצים שאיש טכני לא היה מריץ בשום אופן. ה"אופנה" האחרונה שישנה היום (ותוכנות אנטי וירוס רבות לא יודעות להתמודד טוב איתה) היא ה-Ransomware, אפליקציה שמגיעה בשיטות שונות (לא רק באימייל) ומצפינה ברקע את כל הקבצי משתמש בדיסק הקשיח (וגם בשרותי ענן כמו DropBox וכו') ואז נותנת הודעה למשתמש שכל קבציו הוצפנו ועל מנת לפתוח אותם – הוא חייב לשלם. לך תסביר עכשיו למשתמש הקצה שאם אין לו גיבוי (וברוב המקרים אין לו גיבוי) – הוא יצטרך לשלם או שהכל אבוד.

כרוםבוק (או כרומבוקס – במקרה של תחנה נייחת) כפי שציינתי לעיל – דווקא יכול להתאים לאנשים אלו. אין צורך לדאוג לעניין האבטחה כי לא חשוב מה שישלחו למשתמש – זה פשוט לא יכול לרוץ על כרום OS (כרום OS היא מערכת מבוססת לינוקס). אז אין Ransomware ושום אפליקציה שמתחזה לאנטי וירוס לא יכולה להתקין את עצמה. גם מבחינת נזק אי אפשר לעשות הרבה כי במקרה הכי גרוע, אפשר לאפס את המכשיר (מה שנקרא Wash בכרום OS) ולאחר שהמשתמש יזדהה מחדש, כרום OS יוריד את הפרופיל משרתי גוגל ותוך רגעים ספורים הוא יוכל לגלוש מחדש. בנוסף, אם המשתמש ממש זקוק לעזרה מרחוק, ישנו תוסף כרום מובנה שדואג לכל עניין החיבוריות כך שתוכל להתחבר מרחוק ולסייע (במקום להתקין תוכנות צד ג' לשליטה מרחוק).

עתה נסתכל לגבי אפליקציות:

  • אם אתם מחפשים להשתמש ספציפית בסקייפ. יש אפשרות להתקין את אפליקציית האנדרואיד של סקייפ על הכרומבוק ולהשתמש, אולם ההתקנה מצריכה ידע טכני מהצד שלך וזה עדיין לא יציב לגמרי. מהצד השני – מיקרוסופט עובדת כרגע על יישום סקייפ שירוץ דרך הדפדפן ללא צורך בתוספים, כך שהוא גם ירוץ על כרום OS. ישנן אלטרנטיבות כמו Hangouts וישנם גם שרותים מבוססי Web שנותנים צ'אט אודיו/וידאו.
  • אופיס – לגוגל יש Google Docs שנותן למשתמש אפשרות לכתוב מסמכים, גליונות עבודה, מצגות ועוד דברים רבים (ישנו שוק עשיר של תוספים לגוגל Docs), אך גם למיקרוסופט יש פתרונות מבוססים Web שעובדים בצורה מעולה על כרום OS בדפדפן, כך שאם המשתמש צריך להשתמש באופיס -הוא יכול להשתמש בשרותי ה-Web של מיקרוסופט ללא בעיות.
  • תוכנות מסרים מיידיים – אם המשתמש אוהב להשתמש בשרותים כמו WhatsUP או Viber וכו' – הוא יוכל להשתמש בממשקי ה-Web כדי להמשיך לשוחח, לקבל ולשלוח קבצים (כרום OS תומך בכרטיסי SD ובכל המכשירים יש קורא SD מובנה).
  • גיבויים – בכרום OS אין מה לגבות.

מכיוון שישנן לא מעט כרומבוקים/כרומבוקסים בחוץ – כדאי ללכת לפי הכללים הבאים:

  • אם המשתמש מוכן להשקיע במסך חיצוני – כדאי לרכוש כרומבוקס ולא כרומבוק. הם גם יותר קלים לפריקה ולשינוי (זכרון, SSD וכו'). אם המשתמש אוהב לעבוד עם הרבה טאבים פתוחים, כדאי להגדיל את הזכרון ל-4 ג'יגהבייט (זכרון DDR3L). אני ממליץ על ASUS ChromeBox עם מעבד Celeron.
  • אם מחליטים על תצורת נייד – כדאי לקחת את הגירסה של ה-4 ג'יגהבייט.

בישראל עדיין אין מספיק דגמי כרומבוקים מכיוון שהיבואנים לא ממש טרחו לייבא (כי לא היתה דרישה) ולכן כדאי לרכוש את הכרומבוק/כרומבוקס מחו"ל.

לסיכום: כרומבוק/כרומבוקס יכולים להתאים מאוד למשתמשים שאינם בקיאים במחשבים. עקומת הלימוד היא די קטנה אם המשתמש גלש בעבר באינטרנט. אם אתה רוצה להתקין לאחרים כרומבוק ואין לך עדיין, תוכל להרים VM עם כרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS) ולשחק עם זה כדי להכיר על מה מדובר.

מחשבות על המקבוק החדש

כל מי שעוקב אחרי התפתחויות המחשוב האישי, יודע שאפל ממציאה מחשבים שנראים לא פחות מ-מהממים. בשעה שחברות מתחרות במקרים רבים מגרשים את המעצבים עם מטאטא מחוץ לשולחן הדיונים, באפל זה בדיוק ההיפך, ואת האמת – רואים את זה כמעט על כל מוצר שלהם, כך שאם עיצוב המחשב חשוב לך מאוד – אתה בוודאי תרכוש (במחיר ממש לא זול) את המחשבים של אפל.

אפל דוחפת את המשתמשים שלה בלי יותר מדי להתחשב בכל מיני "תאימויות אחורה". פעם לדוגמא היה Firewire – היום זה מת. זוכרים מתאם לאייפון של 30 פינים? מת. אפל כמובן לא תנטוש אותך לאנחות עם מוצר שיצא רק לפני שנה, הם ימכרו לך מתאם כלשהו במחיר פרימיום. בדרך כלל החיבורים של אפל (למעט ה-USB) קנייניים וסגורים לציבור. כך לדוגמא חיבור ה-lightning הוא חיבור קנייני לחלוטין של אפל. חברות לא יכולות ליצור ציוד מבלי לקבל אישורים ולשלם תמלוגים לאפל. גם חיבורים סמי-סטנדרטיים כמו Thunderbolt שאפל משתמשת בהם כמעט בכל מחשב (חוץ מהמקבוק החדש) נעשו אמנם בשיתוף פעולה עם אינטל, אבל בתחום ה-PC נדיר עדיין למצוא לוחות-אם עם החיבורים (מה גם שזה מצריך שינויי UEFI מאוד גדולים [והם גם סגורים – אפל לא רוצה לפרסם מה שהם שינו], דבר שאף חברה שכותבת UEFI לא מוכנה לעשות אלא אם ישלמו להם על כך – ולבינתיים אין ממש דרישה).

המקבוק החדש של אפל דוחף את החברה לקו חדש של מוצרים שמזכיר בעצם מוצר אחר פופולרי של החברה – את ה-iPad. גם שם יש לך חיבור יחיד (שסביר להניח שבגירסה הבאה ישונה מ-lightning ל-USB Type-C) וחיבור אוזניות. אפל מבחינתה נותנת לך במקבוק החדש חיבור יחיד של USB Type-C וחיבור אוזניות. אין כניסת כרטיס SD, אין חיבורי מסך, אין כלום. מדוע? כי בחזון של אפל, המשתמש שישתמש במחשב הזה, לא יצטרך שום חיבור נוסף למעט אולי חשמל ואולי להכניס איזה ציוד USB מזדמן (שהמשתמש כמובן יצטרך מתאם עבורו אם לציוד אין יציאת Type-C). אם למשתמש יש מסך חיצוני של אפל, דיסקים חיצוניים וכו' – הוא יצטרך לרכוש לעצמו מתאם או מתאמים. אחרי הכל – אם אתה חובב אפל, אתה לא יכול להיות "קמצן" – אתה צריך להוציא כמה עשרות דולרים על חיבורים שונים…

האם אפל יכלו להוסיף חיבורים למחשב זה? בוודאי. אין שום בעיה מבחינת הרווח להכניס עוד חיבור כמו מיקרו HDMI 2 (נקרא גם HDMI Type-D) ליד האוזניות, לדוגמא. גירסה 2 ששוחררה לא מכבר יודעת לתמוך גם ברזולוציית 4K כולל אודיו עד 32 ערוצים ללא צורך בדחיסה כולל תמיכה עד 1536Khz לתמיכה בכל איכות צליל אפשרית. לא רוצים HDMI? אחלה, יש גם תקן VESA של Micro DisplayPort שפיזית הוא יותר קטן ממיקרו HDMI (רק 0.35 מ"מ!) שתומך גם ברזולוציות של 5K, 6K ו-8K עם אודיו ועם כל הטרראם. אבל אפל החליטה שלא.

אחד הפספוסים לדעתי שחבל שאפל לא הכניסה במקבוק החדש, זה תמיכה בתקן WigiG. בתמיכה בתקן זה, מחשב כמו מקבוק (אם היה לו תמיכה בזה) באמת שלא היה צריך שום דבר חוץ מחשמל (שאפשר להעביר כמובן על ה-USB Type-C). אתה רק מקרב את המחשב למתאם WiGig וזהו – כל החיבורים שיש במתאם מצטרפים למחשב שלך, בין אם מדובר בעוד 2-3 מסכים, חיבור LAN, דיסקים, USB ועוד. כך משתמש כזה היה צריך להגיע, להפעיל את המחשב, ומיד הוא יכול להשתמש בכל הציודים החיצוניים. אינטל הכריזה לפני חודש וחצי בערך על ציודים שתומכים בתקן הזה בגירסה 1.1.

אז למי מחשב כזה "נכה" מבחינת חיבורים מתאים? למחשב הזה אין כח עיבוד רציני (יש לו את ה-Core M במהירות הכי נמוכה שיש) כך שתשכחו מעיבוד וידאו או כל דבר רציני לעשות איתו. זה מחשב שיכול לשמש אולי מנהלים, בלוגרים, כתבים. האם שווה עבורם להשקיע 1000$ במקבוק הזה? לעניות דעתי – עד שאפל לא תוסיף פורטים, התשובה היא לא.

ומה עם המתחרים? כל חובב אפל יכול לספר על איך המתחרים מיהרו להעתיק את המקבוק AIR של אפל, שזה נכון – חלקית. נכון, הם העתיקו (אחרי "דחיפה" מאוד רצינית מצד אינטל שהיתה מוכנה לממן את הכל), אבל הם לא העתיקו את ה"דיאטה" של הפורטים. כל מחשב נייד PC כולל לפחות חיבור HDMI אחד ולפחות 2 פורטים USB וחיבור אודיו וכניסת כרטיס SD וחיבור חשמל. במקבוק AIR הראשון להזכירם – יש חיבור חשמל, וחיבור USB יחיד. בגרסאות יותר מאוחרות הם הוסיפו חיבור USB, מיני DisplayPort וכניסת כרטיס SD.

אז כיום למתחרים יש דרך הרבה יותר קצרה להשתוות לאפל ואף להוביל. קחו לדוגמא את המחשב הנייד בתמונה מימין – זהו ASUS XenBook UX305. הוא יותר דק ממקבוק (12.5 מ"מ), ושוקל טיפה יותר ממנו (1.2 קילו). אפשר לרכוש אותו בזול במחיר של 700$ בגירסת מסך FULL HD או במחיר יותר גבוה עם רזולוציית 4K, עם SSD מגודל 128 ג'יגה עד 512 ג'יגה, כך שתוכל להשתמש בציוד הקיים שלך מבלי לקנות ערימת מתאמים – ויש לך מספיק כניסות במכשיר עצמו.

עוד דגמים מתחרים – Yoga Pro 3 של לנובו או ה-XPS 13 המצוין החדש של DELL.

אז נכון – לאף אחד מהמתחרים אין בדיוק את אותו מפרט כמו המקבוק החדש, ואני משער שכבר בחודשים הקרובים המתחרים יוציאו מוצרים שיתחרו במקבוק ובמחיר הרבה יותר זול, רק שאף אחד מהם לא יעשה למחשב שלו "דיאטת פורטים".

אני מאמין שימי המקבוק הנוכחי וה-AIR לא יהיו רבים, אולי יהיו להם עוד דגם אחד, והסיבה לכך היא שאפל מנסה למשוך את המשתמשים שלה לענן לעבודה כמעט מלאה. נכון, קשה לערוך וידאו בענן (בשביל זה יש מק-פרו), אך הרבה מאוד דברים כבר ניתן לעשות בענן, ואם כבר המשתמשים רגילים לעבוד בענן עם ה-iPad וה-iPhone, מדוע לא להעביר אותם לגמרי ל-ARM? אז כמובן, מעבד A8X שיש כיום לאפל לא מצליח אפילו לגרד ביצועים של מעבד Core של אינטל, אבל גרסאות עתידיות עם יותר ליבות ויותר זכרון מטמון – יוכלו לתת ביצועים לא רעים  ומה שהכי חשוב – זמן סוללה הרבה יותר רציני. אני לא אתפלא אם המקבוק הראשון שיבוסס על ARM יוכל לתת לך 18-30 שעות עבודה בלי יותר מדי מאמץ (הלוח עצמו קטן מאוד, אין צורך איוורור, אפשר לשים סוללה יותר גדולה).

לסיכום: אין לי שום דבר נגד מק או משתמשי מק. יחד עם זאת, אני לא הייתי ממליץ להם לשדרג לגירסה החדשה (מ-AIR למקבוק). ההבדל בחיי הסוללה הוא אולי שעה יותר, ואתה מפסיד את כל החיבוריות לציודים אחרים (אלא אם תתחיל לרכוש מתאמים ותתחיל להסתובב עם מפצלי USB..). תן לאפל להוציא גירסה שניה שתהיה עם יותר חיבורים ובמחיר זול יותר, ואז תחשוב על מעבר. בסופו של דבר אפל תהיה הראשונה לעבור לארכיטקטורת ARM ואז כולם יצטרכו להחליף מערכת, חבל להחליף כל שנה – שנה וחצי.

הקונסולה של nVidia והפספוס של המתחרים

בכנס Google I/O האחרון הציגה גוגל את ה-Android TV שלה, הגירסה החדשה שמנסה לכבוש את הסלון בביתכם. גוגל הפיקו לקחים רבים מהעבר שיושמו באנדרואיד TV ובהחלט ניכרים שינויים רציניים שכוללים דברים רבים כמו תמיכה ב-TV Tuner הפנימי, תמיכה ב-DRM חזק, שימוש ב-ChromeCast כדי לשדר משרותים שונים שנמצאים בענן או בשרת המדיה הביתי שלך (דרך אפליקציות צד ג'). השינוי בין אנדרואיד TV לאנדרואיד בסמארטפון/טאבלט אינו גדול כך שמפתחים יכולים בעבודה די פשוטה לגרום לאפליקציות שלהם לפעול על אנדרואיד TV.

גוגל אמנם לא הוציאה מוצר בזמן כנס ה-I/O לאנדרואיד TV (היה את ADT-1 שהיה מוצר נסיוני שלא נמכר), ולאחר מספר חודשים יצא המוצר הראשון עם אנדרואיד TV – ה-ASUS Nexus Player. מבחינת "ברזל" מדובר במכשיר נחמד מאוד שמקיים את ההבטחה של אנדרואיד TV. מבחינת חומרה, לא מדובר במשהו שהוא יותר ממעבד ATOM עם 1 ג'יגה זכרון ו-8 ג'יגהבייט אחסון ומעבד גרפי PowerVR סידרה 6 (שנמצאת ב-iPad-2), כלומר הוא מספיק בשביל דברים בסיסיים, אבל אם אתה רוצה להשתמש בו ולהתקין עליו עוד אפליקציות ומשחקים – תמצא את עצמך מהר מאוד בבעיה, מכיוון שלמכשיר אין אפשרות הרחבה כמו כניסת SD/MicroSD ואין גרסאות מכשיר עם יותר זכרון אחסון פנימי.  עלות המכשיר (ללא ג'ויסטיק) – 100$.

גם חברות אחרות הוציאו מכשירים מבוססי אנדרואיד TV. חברת RAZER לדוגמא הוציאה את Razer Forge TV שבתוכו יש מעבד קצת יותר רציני (Snapdragon 805) עם 2 ג'יגהבייט זכרון ו-16 ג'יגהבייט אחסון. ביצועיו טובים בהרבה בהשוואה ל-Nexus Player אולם גם כאן – הבעיות מתחילות כשאתה רוצה להתקין משחקים כשכל משחק שוקל מאות מגהבייטים או ג'יגהבייטים ואין לך לאן "להתפרס" או דרך להתקין את המשחק למקום אחר. אחד היתרונות הגדולים של ה-Razer Forge TV הוא האפשרות "להזרים" משחק שרץ אצלך ב-PC דרך המכשיר הנ"ל לטלויזיה ולשחק.

כך שעד היום מבחינת תחרות בשוק "לכבוש" את הטלויזיה שלך בסלון – אנדרואיד TV עדיין לא נחל הצלחה. כן, חברות כמו סוני, פיליפס ואחרות משלבות את אנדרואיד TV בתוכן, אך עדיין מי ששולט ביד רמה כפתרון בידורי בסלון – הן הקונסולות, ובחלק מהמקרים פתרונות כמו Roku, מקלות אנדרואיד מיני PC, פתרונות XBMC ועוד.

אתמול הציגה חברת nVidia את התשובה שלה לסלון והתשובה שלה בהחלט תגרום לכאב ראש גם ליצרני הקונסולות וגם למתחרים שמייצרים פתרונות מבוססי אנדרואיד TV. הפתרון: nVidia Shield – הקונסולה.

הקונסולה של nVidia מבוססת על השבב החדש של החברה והוא נקרא Tegra X1. השבב מכיל 256 ליבות גרפיות והוא כרגע מוביל מבחינת ביצועים בהשוואה לכל שבב גרפי אחר למכשיר נייד. הוא מכיל 3 ג'יגהבייט זכרון ו-16 ג'יגהבייט אחסון (עם כניסה לכרטיס מיקרו SD ואפשרות התקנת אפליקציות/משחקים ישירות לכרטיסון). ישנה כניסת רשת במהירות 1 ג'יגהביט ואנטנות WIFI כפולות (MIMO) במהירות 2.4 ו-5 ג'יגהרץ. זהו גם המכשיר הראשון שתומך ב-HDMI 2.0 עם תמיכת רזולוציה של 4K. יש גם 2 כניסות USB 3.0 ובחבילה יש גם ג'ויסטיק אלחוטי בחיבור WiFi Direct כדי לקצץ כמה שיותר Latency בתקשורת בין הקונסולה לבקר.

בקיצור – מדובר בקונסולה מרשימה ש-nVidia עשו הכל על מנת שתתן ביצועים כמה שיותר גבוהים. הקונסולה היא המכשיר היחידי שמבוסס אנדרואיד TV שבו המעבד לא משתמש בפתרון קירור פאסיבי אלא אקטיבי (יש מאוורר בפנים לקרר את המעבד).

אבל nVidia לא עצרו כאן. ל-nVidia יש קשרים חזקים עם יצרני המשחקים ו-nVidia עשתה הכל כדי לשכנע את אותם יצרנים לכתוב משחקים לקונסולה שלה, והתוצאה – מגוון משחקים שעד היום לא היו קיימים לאנדרואיד בכלל – יופיעו לראשונה לקונסולה שלה. משחקים (כ-Native לגמרי) כמו Crysis 3, Doon-3 BFG Edition, BorderLands TPS ועוד.

אך כמו שאנו יודעים – יש הרבה יותר משחקים ל-PC מאשר לקונסולות, ו-nVidia הכריזה רשמית על פתיחת שרות ה-GRID (שהיה עד כה ב-BETA), כך שכמשתמש תוכל להתחבר (כמנוי חינמי או בתשלום) ולשחק במשחקים האלו עם הקונסולה הנ"ל בדיוק כמו שהיית משתמש בהם ב-PC. מנוי פרימיום יוכל לרכוש את המשחק עצמו דרך ה-GRID ולשחק אותו ברזולוציה של 1080P עם ההגדרות הכי גבוהות של גרפיקה, כך שתוכל לשבת בסלון ולשחק עם המשחקים המובילים בשוק עם הקונסולה, גם אם אין לך פיזית PC חזק או את המשחק.

מחיר המכשיר: $199 והוא יתחיל להיות משווק בחודש מאי.

ומה עם המתחרים? כרגיל, ישנן חברות שיפספסו את השוק, הנה 2 מהן:

  • סמסונג – החברה בשלב זה לא ממש רוצה להיכנס לאנדרואיד TV ומעדיפה לדחוף את הפתרון הקנייני שלה ובהמשך פתרון מבוסס Tizen וחבל. לסמסונג יש מעבד חדש (Exynous 7420) שדווקא נותן ביצועים גרפיים מעולים, אך שוב – סמסונג לא נכנסת לאנדרואיד TV אז לא נראה בינתיים שום קופסא מסמסונג שיכולה להתחרות ב-Shield החדש.
  • AMD – אחד הדברים הכי מוזרים הוא לא לראות פתרון של AMD לאנדרואיד בכלל. ל-AMD יש רשימת דגמים יפה של מעבדים גרפיים, ואם ניקח כל מעבד כזה, גם בקצה הנמוך – הוא יוכל לעקוף בקלות כל מעבד גרפי מבוסס ARM. אנדרואיד קיים ל-X86 כך שכל מה ש-AMD היתה צריכה לעשות זה להרכיב קופסא ולכתוב דרייבר מלא לצ'יפ הגרפי שהיא תחליט שהוא יוכנס לקופסא כזו – ולהתחיל לשווק. גם ל-AMD יש קשרים עמוקים עם תעשיית המשחקים וגם הם יכלו לשכנע אולפני משחק לעשות Porting למשחקים לאנדרואיד, אך AMD לא עשתה זאת. אני מניח שהסיבה לכך היא רצון לא "לעצבן" את הלקוחות הגדולים שלה – מיקרוסופט וסוני (שמשתמשות במעבד של AMD לקונסולות שלהן גם לעיבוד X86-64 וגם כ-GPU).

האם שווה לרכוש את הקונסולה הקטנה הזו? זה מאוד תלוי בך. אם יש לך כבר קונסולה כמו PS4 או XBOX-1, הקונסולה לא תתן לך הרבה. כן, תוכל להזרים איתה סרטים ושרותים שלא תמיד זמינים לקונסולות בגירסאות המלאות. אם אתה חובב משחקים מושבע שמשחק לא מעט, ואתה כבר מנוי לשרותים כמו Steam ויש לך איזה PC עצבני עם 2 כרטיסים גרפיים (SLI) – אז ודאי כבר יש לך פתרון אחר.

אישית אני בהחלט חושב לרכוש את הקונסולה הזו (ומעולם לא היתה לי קונסולה) כי היא גם תומכת בכל הסטנדרטים האחרונים מבחינת וידאו, גם יהיו לה עדכוני קושחה, גם רזולוציה גבוהה, וגם אוכל לשחק איתה משחקים פה ושם.

מעניין יהיה לבדוק אם ה-GRID של nVidia פועל בישראל עם ה-Latency הגבוה שיש פה (תודות לספקי האינטרנט בארץ).

Exit mobile version