הרעיון ההזוי של שרת המשפטים איילת שקד

הבוקר התבשרנו בעיתונות כי שרת המשפטים איילת שקד מציעה רעיון "מבריק": יש עומס בתיקים בבתי המשפט? הבה נחייב את כל מי שמעוניין להגיש תביעה יצוגית בתשלום אגורה "פעוט" של 50,000 שקל (אם התביעה היא לבית משפט שלום) או 62,000 שקל (אם התביעה היא לבית משפט מחוזי). תהיה אפשרות לבקש פטור אבל אותו פטור ינתן במשורה, ורק במקרים חריגים.

מי שחשב על הרעיון והציע אותו לשרה כנראה לא לקח בחשבון שמשרדי עו"ד שיש להם את הסכומים האלו לשלם, ישלמו וימשיכו להציף את בית המשפט בתביעות שחלקן תביעות מגוכחות, והטריקים של חילופי עו"ד ושאר "דילים" – ימשיכו להתרחש. האם הצעה כזו תעבור? אני בספק ובכל מקרה אני די בטוח שאם ההצעה הזו תקרום עור וגידים – יהיו מספר גופים שיגישו נגדה בג"צ וסביר להניח שההצעה תיבעט החוצה.

זה לא סוד שבתי המשפט "מפוצצים" בתביעות וכל תביעה (בין אם היא תביעה קטנה או גדולה) לוקחת שנים, אבל עד כה הפתרונות היו פתרונות שלעניות דעתי לא ממש נתנו תשובה רצינית לבעיה. הוספת משמרות לשופטים או הצעות של בוררות כאלטרנטיבה הן נחמדות – אבל אלו פתרונות של "פלסטר".

הבעיה הכי גדולה של מערכות המשפט ומשרד המשפטים – נעוצה במחשוב. כן, כיום ניתן להציץ בפסקי דין ובחלק מהמקרים יש אפילו אפשרות להעלות מסמכים (אם כי משום מה בכל הקשור להעלאת מסמכים להוצל"פ לדוגמא – מי שתכנן את המערכת הצליח לגרום לכך שהדבר יהיה כרוך בתסבוך מיותר לחלוטין), אבל עדיין ברוב המקרים יש צורך ב"טיול" לבתי המשפט כדי להגיש מסמכים, אין שום מערכת "התראות" שמתריעה על קבלת תשובה או התראה כי הזמן להגיש תשובה ו/או בקשה חולף ובכלל המערכת נראית כמו משהו שליש אפוי (לפחות הפעם זה תומך בכרום, שגם זה משהו, אם כי התמיכה נעצרת כשזה מגיע לכרטיס חכם אם אינך משתמש ב-Windows).

בכדי לצמצם את העומס הענקי, יש צורך "להחליף דיסקט" במשרד המשפטים וברשויות הקשורות בכל הקשור לכל ה-Life Cycle של תביעה, בין אם מדובר בתביעה קטנה, הוצל"פ, תביעות גדולות וכו'.

אחד הדברים שנכנסים יותר ויותר כיום בעולם המחשבים, הוא ה"בינה הממוחשבת" (AI). גוגל, מיקרוסופט, פייסבוק, וגם לא מעט חברות פה בארץ עובדות על כך שהמחשב לא רק "יבין" בעצם מה אנו רוצים ממנו, אלא שהוא גם "ילמד" מה הם התהליכים, מה "טוב"/"מותר" ומה "רע"/"אסור" והיתרון הכי גדול – איך אפשר לעשות דברים באופן אופטימלי.

בכל תביעה, בין אם מדובר בתביעה של חברת ביטוח, תביעה קטנה, הוצל"פ וכו' – ישנם תהליכים קבועים שחוזרים על עצמם, בין אם מדובר בתהליך פתיחה, או התדיינות הצדדים, הגשת מסמכים, תהליך גילוי/הרמת מסך ועוד 1001 חלקים – רובם חוזרים על עצמם כשהשוני המרכזי הם הטענות של הצדדים וכמובן ההוכחות והתוכן המוגש. כאן אפשר להפעיל אוטומציה שתתן מספר דברים:

  1. בפתיחת תיק, לפי סוג התיק, המערכת תדע לבקש את המסמכים הרלוונטיים מהצדדים, כך שכל צד יוכל להעלות מסמכי וורד או PDF או תמונות או קבצי מדיה לפי מה שצריך בתיק. לאחר ההעלאה, המערכת תודיע לצד השני כי הועלו תכנים ויש באפשרותו להעלות תכנים שהוא צריך להעלות בתיק.
  2. לאחר ההעלאת הקבצים ובחירת שופט (או רשם, תלוי בתיק) – התיק יעבור ל"עוזר" (בין אם עוזר שהוא בעצם AI או נציג אנושי) שיבדוק שהתוכן שהועלה הוא התוכן הנכון, ואם חסרים תכנים לתיק, הוא יודיע לצדדים. בסיום הבדיקה יתאפשר משהו חדש..
  3. אותו משהו חדש הוא בעצם מעין "צ'אט" או מעין "פוסט" בתוך התיק. כל צד יכול לכתוב את הטקסט שלו (בתצורת Rich Text) ולהעלות עוד מסמכים להוכחת טענותיו. לאחר שהוא יסיים לכתוב את התוכן, תישלח הודעה אלקטרונית לצד השני שצד א' כתב תכנים והמערכת ממתינה לתגובתו. לאחר שהצד השני הגיב, המערכת תשלח הודעה לצד א' שצד ב' הגיב ושוב צד א' יוכל להגיב וכו' וכו'
  4. לאורך כל אותו צ'אט יופיע כפתור אופציונלי של "התייחסות שופט/רשם" – שלחיצה עליו תשלח התראה לשופט או לעוזריו להתייחס לתכנים, והשופט/רשם יוכל לכתוב את התייחסותו ולהחליט מה שיחליט. החלטתו תבלוט ב-Flow של התכנים ומה שנאמר ע"י הצדדים.
  5. כל הצדדים יוכלו לראות את כל התוכן בשרשור פתוח ממוספר, כך כל צד יוכל להתייחס לטקסט שנכתב בעבר ע"י ציון מספרו וכך יהיה קל יותר להגיב על דברים שנאמרו בעבר.
  6. היה והשופט הגיע להחלטה לגבי התיק, לשופט יהיו מספר אופציות מה להחליט והמערכת תוציא אוטומטית את כל המסמכים הרלוונטיים לצדדים, וכל התיק (או חלקו) יהיו זמינים לציבור כפי שהם מופיעים כיום כולל פסק דין וכו'.

אינני עו"ד ואני לא מכיר את מערכות המשפט לעומק, ויכול להיות בהחלט שטעיתי במינוחים או בשרשרת כיצד תיק עובר את חייו, אבל בעקרון – הדרך שציינתי לעיל יכולה לחסוך זמן רב בניהול התיקים, ואני בטוח שהדברים אינם כאלו פשוטים.

משרד המשפטים אינו צריך ללכת ולשכור את אחת מהחברות שהוא עובד איתם לכתוב דבר כזה, הוא צריך להוציא משהו כמו "קול קורא" לחברות בארץ שמפתחות תוכנות ו-AI על מנת שיציעו פתרון כזה, לוח זמנים והדגמה של המערכת. כבונוס משרד המשפטים יוכל לבקש תנאי שהקוד עצמו של המערכת יהיה בקוד פתוח עם API פתוח כך שניתן יהיה לשלב מערכות חיצוניות שידעו "לדבר" עם המערכת הזו, כך גם ניתן יהיה לקבל מקהל המפתחים בארץ תיקוני קוד (אבטחה, שיפורים וכו') וגם לראשונה משרד המשפטים יוכל להכיר קצת פלטפורמות מודרניות שעדיין אינם בשימוש אצלם.

האם פתרון כזה יכול לסייע? לעניות דעתי – בהחלט. מערכת כזו יכולה לקצר משמעותית הן את זמן הטיפול בתיק, הן את הזמן ששופט/רשם צריך להשקיע והיא גם יכולה להקל משמעותית על הצדדים מבחינת בהירות התהליך, שקיפות, והמתנה לתורים ארוכים וישיבות ארוכות בבית המשפט (כמובן שמערכת כזו לא מטפלת בדברים כמו שמיעת עדים וכו'). פיילוט שמבוסס על כמה עשרות תיקים בקטגוריה כמו תביעות קטנות לדוגמא יכול להוכיח כמה המערכת יכולה לייעל דברים והליכים.

הכל תלוי במשרד המשפטים. לא צריך להוסיף הליכים וגם מבחינת עלות מחשוב נוספת, לא מדובר במשהו ש"יאכל" מחצית מתקציב המשרד.

Exit mobile version