הטעות של רד-האט בנושא תמיכה במקודדי וידאו

אחד הדברים המבורכים בהפצות לינוקס – זו היכולת לקרוא את הדיונים לגבי שינויים שנעשים בהפצות לינוקס, דעות, בעד ונגד. במקרים רבים ישנם החלטות ודיונים פנימיים, אולם בד"כ התוצאות של הדיונים יוצאות בהודעה מסודרת ב-Mailing List הרלוונטי.

דיון מעניין שחל אתמול קשור להפצת Fedora ולהחלטה לבטל כל האצה של קידוד או פריסת וידאו בהפצת הלינוקס ברמת תשתית כברירת מחדל. במילים אחרות: אם מאן דהוא יפעיל מצלמת Webcam ברזולוציית 1080P והוא ינסה להקליט את הוידאו (לדוגמא עם תוכנה כמו OBS Studio) – סביר להניח שהוא ימצא את התוצאות בלתי מספקות. אם הוא ינסה לנגן וידאו שמקודד ב-H.264 או HEVC או VC1, סביר להניח שבקטעי האקשן, הוא יקבל דילוגים ו"נפילות" (Dropped) בפריימים כך שהתוצאה לא תיראה טוב.

סביר להניח שמי שישתמש בהפצת הלינוקס וידע לינוקס, ימצא בסופו של דבר כי יש צורך להוסיף REPO שנקרא rpmfusion וממנו יהיה צריך להתקין חבילות של Mesa בהתאם לכרטיס הגרפי שיש במחשב/בלאפטופ (החבילות כיום עדיין אינן קיימות, למיטב ידיעתי). משתמשים חדשים לעומת זאת, שהחליטו לנסות את פדורה, יצטרכו לחפש איזה "מדריך" או איזה פוסט בבלוג כלשהו שיסביר להם מדוע יש את הבעיה ואיך לתקן אותה – לכשהם יתקלו בבעיה.

מדוע בכלל הבעיה הזו קיימת? (כפי שניתן לראות בדיון הזה, העובדה שהחבילות יצאו עם Hardware Acceleration היא בכלל באג שעכשיו "תוקן" ושישבית כל האצה) – התשובה לכך פשוטה: פחדים עלומים של רד-האט מתביעות לגבי פטנטים ותמלוגים, דבר שלא קרה כבר יותר מ-30 שנה בהפצעות לינוקס.

מכיוון שכותבת שורות אלו ייעצה בעבר לחברות שונות בקשר לפתרונות מולטימדיה ועבדה מול עורכי דין וארגוני Patent pools שונים, אז אני מכירה את הנושא די טוב וחשבתי בפוסט זה לפשט ולהסביר את הדברים בכל הקשור לפטנטים ותשלומים.

כפי שתוכלו לראות בכל מיני אתרים – ארגון ה-MPEG LA (שהוא בעצם "ארגון" שדואג למכירת רשיונות למקודדי וידאו ואודיו שונים, גביית תמלוגים, תביעת מפירים וכו') לא ממש "רודף" אחרי נגנים מבוססי קוד פתוח. הארגון מעולם לא תבע את KODI (תבעו את KODI על דברים אחרים, לא על Codecs), או את VLC או את FFMPEG או OBS Studio או כל תוכנת ניגון ו/או עריכת אודיו וידאו מהסיבה הפשוטה שזה לא שווה להם – הן מבחינת יח"צ, הן מבחינת גביה ממשית והן מבחינת רווח סופי כלשהו. (חריגה אחת היתה, למיטב זכרוני, כאשר Dolby Labs ביקשו ממפתחי החבילה ac3dec להפסיק להשתמש במינוח "AC3" מכיוון שמדובר בסימן רשום. מאז פג תוקף למושג, כך שדולבי ירדו מהעניין).

הארגון כן "רודף" אחרי יצרנים של מוצרים סופיים (בין אם הם משתמשים בפתרונות מבוססי קוד פתוח או סגור). אם לדוגמא חברה מייצרת טלפונים או טאבלטים, והיצרן רוצה לכלול קידוד או פריסה (Encode/Decode) של אודיו או וידאו עם מקודדים מסויימים, אז אותה חברה תסגור רשיון עם MPEG-LA שבו יפורטו סוגי הרשיונות (יש כמה, לא רק סוגי codecs), האם זה יכלול רק פריסה, רק קידוד או גם וגם, וכמובן סוגי Codecs. דוגמא פשוטה: חברת Lenovo מייצרת טאבלטים וטלפונים זולים, רוב המכשירים מהסוגים הנ"ל כוללים תמיכה של פריסה וקידוד במקודד H.264 אך רובם אינם כוללים תמיכה בפריסה וקידוד במקודד HEVC (זה סגור ברמת חומרה), כך שלנובו משלמת רק על H.264, לא על השאר.

אם נתרגם את זה למציאות: אם מחר אבנה נגן מבוסס Raspberry Pi שיריץ KODI ואמכור זאת כמוצר סופי, סביר להניח ש-MPEG LA יצרו קשר ויבקשו תמלוגים (ואם לא אשלם – אתבע).

בתחום מערכות ההפעלה השונות, המצב שונה. מיקרוסופט מבקשת בחלק מהמקרים מהמשתמש לרכוש לדוגמא רשיון HEVC במחיר של $1. הסיבה? מיקרוסופט נותנת מספר כלים לתצוגה ועריכת וידאו עם תמיכה ל-HEVC ורשיון Windows אינו כולל רשיון ל-encode (קידוד) בכלים שמיקרוסופט נותנת, ולפיכך דרישת התשלום (לא תופיע דרישת תשלום אם מדובר רק בניגון וידאו, לדוגמא).

בכל הקשור לניגון וידאו – יש כבר מי שמשלם את רשיון ה-Codec והוא – יצרן ה-GPU במחשב, ובדרך כלל אותו יצרן גם כותב את התמיכה להאצת ה-codec ברמת הדרייבר גם בלינוקס, כך שאין כאן צורך תשלום כפול כלשהו לניגון הוידאו, ורד-האט יכולה להתנהג בדיוק כמו מיקרוסופט (שגם היא לא משלמת על מקודדים לצרכי ניגון מדיה), אולם לצערי רד-האט לוקחת צעד אחד רחוק-מדי, ועוצרת את תמיכת הקידוד/פריסה עוד ברמת התשתית (Mesa), אפילו לא ברמת הנגן, דבר שאף אחד לא עושה ואינו נדרש מצד שום גוף רשמי כלשהו, למיטב ידיעתי.

לסיכום: רד-האט היא חלק מחברת IBM, חברה בעלת מיליוני פטנטים (גם בתחום האודיו ו-וידאו, אגב), וחבל שברד-האט לא מנסים לבדוק את העניין לעומק ובמקום זאת מקשים על משתמשים חדשים בלי שום סיבה רצינית.

8 תגובות בנושא “הטעות של רד-האט בנושא תמיכה במקודדי וידאו”

  1. קודי ו-vlc (וכמעט כל אפליקצית ניגון וידאו) משתמשים ב-ffmpeg שכוללת בתוכה מימושים לcodecים שונים. כל אלו הם פרויקטים של קוד פתוח כך שלא ברור את מי הם יכולים לתבוע…

      1. אני יכול להבין את הטענה אם מסופק מקודד כזה, אבל לא אם מסופק מפענח. אם אני מפרסם צופן ומוכר משקפיים מיוחדות לקריאה ומחר מישהו מגלה בחינם דרך לקרוא את הצופן אין פה שום שימוש בפטנט

        1. שוב – מפענח מממש את הפטנט בחלקו (את ה-Decoding), בין אם זה קוד סגור ומסחרי או בקוד פתוח. הסיבה ש-X265 קיים היא פשוטה: אף אחד מהיצרנים לא רצה לפתוח את המימוש שלו והחבר'ה ב-VLC כתבו מאפס מימוש בקוד פתוח, אבל אם מחר מישהו ישתמש בזה ו-MPEG LA ירצו לתבוע, הם יצליחו לתבוע, אתה יכול לשאול כל עורך דין על כך.
          אתה מדבר על דוגמא של פרסום צופן, השאלה אם הגנת עליו בפטנט. אם מישהו מגלה בחינם דרך לקרוא ומפרסם מתודה או מוציא כלי או תוכנה לקרוא בחינם – אתה יכול (ובחברות – אתה חייב) לתבוע על הפרת פטנט הואיל והמפר אינו בעל רישוי ממך.

          1. אבל אנחנו רק מגיעים לאותה תוצאה. H264 ו X264 לא באמת זהים. פטנט יכול להגן על דבר כזה? זה כמו שיצרן דוד שמש יתבע יצרן קומקום חשמלי כי שניהם מפיקים מים חמים.

            בעניין מימוש הפתוח של H264, יש לי שאלה לא פתורה. בערך הויקיפדיה האנגלית של הנדברייק נכתב שהתמיכה ב H264 חולצה בהנדסה לאחור מהקושחה של האייפוד (כמדומני שהיא הוצפנה מאז ואילך), ב 2006. לא כתוב שהם יצרו ספריה בשם x264, רק תמיכה. כיום הם בטוח משתמשים ב x264.

            בערך על x264 מופיע סיפור אחר. למה הנדברייק היו צריכים לחלץ את הקושחה של האייפוד אם כבר ב 2004 פותחה x264? משהו לא ברור.

          2. אתה מתעלם ממשהו פשוט: זה לא משנה כמה X264 תואם לכל פיפס בסטנדרט H.264 (הוא כן תואם). את MPEG-LA מעניין שהשתמשת במימוש ו-X264 – ועל זה הם רוצים תשלום
            בגלל זה לדוגמא מי שמימן את התשלום ל-MPEG-LA ואת המימוש בפיירפוקס – היו חברת סיסקו.

            לגבי השאלה השניה – אין לי מושג ירוק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Exit mobile version