קטגוריה: חומרה

זה היה אמור להיות מכשיר הדגל של סמסונג. המכשיר עם הטכנולוגיה הכי חדשה, אבטחה עדכנית, מצלמת אינפרה לסריקת העיניים (גם דרך משקפי שמש) שבסמסונג עבדו עליה 5 שנים, והיום סמסונג הודיעה רשמית שהמכשיר מת.

קצת היסטוריה: שבועיים לאחר ההשקה של המכשיר החלו להופיע עדויות וידיעות על כך שמכשירים מתפוצצים ונשרפים. לסמסונג לקח זמן אך לבסוף היא הודיעה על Recall של מכשירים והחלפתם במכשירים אחרים תוך האשמת מנגנון טעינת הסוללה בבעיה. הבעיה החדשה שצצה – היא שגם המכשירים החלופיים החלו להתפוצץ. למשווקים בחו"ל נמאס והם הפסיקו למכור את המכשירים (כולל כל ספקיות התקשורת בארה"ב ובאירופה) עד שלבסוף סמסונג הודיעה היום כי היא מפסיקה לייצר את ה-Note-7. הנזק? לפי CNN Money מדובר ב-9.5 מיליארד דולר הפסד במכירות, ו-5 מיליארד דולר ברווחים, ואם זה לא הספיק – מניית סמסונג צנחה ב-8% בבורסה בדרום קוריאה ומחקה איתה בדרך 17 מיליארד דולר שווי.

מה בדיוק גרם לתקלה באמת? אי אפשר לדעת בוודאות, סמסונג כרגע לא אומרת מילה לגבי זה.

אבל – אפשר לנחש.

נתחיל במשהו שכולם מאשימים אותו שלא בצדק: הסוללות של סמסונג, למי שלא מכיר – נחשבות סוללות מעולות והן נמכרות לרוב יצרני החומרה. סמסונג מייצרת אותם ע"י יצרני משנה בסין ו-ויאטנם. סמסונג מציידת את כל המכשירים שהיא מייצרת (ושמצריכים סוללה) בסוללות מתוצרתה והעובדה הפשוטה היא כי כמעט לא שומעים על מקרים רבים של סוללות מתוצרת סמסונג שמתפוצצות בטאבלטים, מחשבים אישיים וכו', כך שאינני מקנה להודעה הראשונה של סמסונג אמינות גבוהה, הואיל ואם היה מדובר בתקלת יצור סידרתית מיצרן משנה של סוללות לסמסונג, הרי היו לכך עדויות של מאות אלפי לקוחות (נמכרו בערך 2.5 מיליון מכשירי Note-7) אך עד כה יש לסמסונג עדויות של .. 35 אנשים. תחשבו את האחוזים לבד.

על מנת לנחש טוב יותר מה הבעיה, נסתכל לרגע בסוללה של ה-Note-7. שימו לב לחץ האדום ולכיתוב ליד – מדובר על סוללה של 3500 מילי-אמפר, שזו בהחלט אחת הסוללות הגדולות ביותר שסמסונג הכניסה למכשיר סמארטפון.

נמשיך במפרט הטכני של המכשיר: אחד המעלות של המכשיר, זה שהוא מדורג כ-IP68 (ה-IP הכוונה Ingress penetration). דירוג זה אומר שהמכשיר אטום לחלוטין נגד אבק והוא יכול לשהות במים עד לעומק 1 מטר למשך 30 דקות, כלומר אם לוקחים את המכשיר לבריכת שחיה (ולא נכנסים איתו למים העמוקים) או למקלחת לשמוע מוסיקה – המכשיר ישרוד בלי שום בעיה (אם כי לא ניתן  לטעון את המכשיר מיד לאחר הוצאה ממים, הוא יתן לכם הודעה שכניסת ה-USB עדיין רטובה).

כלומר ה-Note-7 הוא מכשיר אטום. נוסיף לכך סוללה שמכילה המון, וטעינה מהירה שמחממת מאוד את הסוללה ונקבל בעיה מהותית – לחום אין שום דרך להתפזר או להיספג בשכבה התחתונה באופן יעיל, אז החום מנסה לצאת איכשהו והוא פוגע במכשיר – המכשיר מתחיל "להתנפח", העטיפה מתחילה לקבל עיוותים ועד מצב שהמסך פשוט נשרף יחד עם העטיפה הסובבת את המכשיר.

הדבר המוזר הוא שיש מיקרו בקר של חברת MAXIM (דגם MAX77838 power IC) בתוך המכשיר, כך שהיה ניתן ע"י חברת סמסונג לבצע עדכון תוכנה כשבמקרה המכשיר מגיע לחום מסוים, אז להאט את טעינת הסוללה או להאט את המעבד לדוגמא, אולם סמסונג לא בחרה בדרך הזו. בסמסונג העדיפו את השיטה של הגבלת טעינת הסוללה עד ל-60%, מה שדי הופך את המכשיר לבלוק מאוד יקר אך לא ממש שמיש למשך היום.

ניסיתי לבדוק את התאוריה הזו לפני מספר ימים: רכשתי סוללה חדשה ומקורית לגלקסי Note-4 שלי. הסוללה קטנה יותר בכמות שהיא מאחסנת (3250 מיליאמפר) והטענתי אותה דרך המטען המקורי. סמסונג מתריעה שבזמן טעינת Fast Charge – המכשיר יהיה יותר חם, וממה שבדקתי – הוא לא נהיה חם, הוא נהיה לוהט. כשעברתי למטען הרגיל שלי (מטען גנרי של 2 אמפר) המכשיר נטען מעט יותר לאט אך היה בהחלט ניתן להחזיק במכשיר. אם נחליף את הסוללה ל-Note-7 ונאטום את המכשיר ונחליף את חומר הכיסוי מהפלסטיק שיש ב-Note-4, אז אפשר להבין מדוע קרתה התקלה. אגב, במכשירי S7 ו-S7 EDGE סמסונג הסתפקה בסוללה של 3000 מיליאמפר ושם אין בעיית שריפה למרות שמהכשיר גם אטום וגם עשוי מאותם חומרים כמו ה-Note-7.

לסיכום: כפי הנראה, סמסונג החליטה ללכת על סוללה יותר גדולה, עם טעינה יותר מהירה (ה-QC 3 של קוואלקום) במכשיר אטום (דבר שאף חברה אחרת, אגב, לא עושה. אפל המתחרה נותנת באייפון 7 פלוס סוללה של 2950 מיליאמפר) וכנראה הקומבינציה הזו גורמת להתלקחות.

סמסונג יצטרכו לתכנן מחדש את המכשיר ולהזיז חלקים שונים ועדיף שהיא תבחר עטיפה שונה למכשיר. מדובר בשיעור מאוד יקר וכולי תקווה שסמסונג תבצע תהליך שקיפות ותשתף מה באמת קרה, או שהיא עלולה להפסיד את הבכורה שלה בשוק האנדרואיד. טכנית, סמסונג לא מוכרת הרבה מכשירי Note (סידרת ה-S נמכרת הרבה יותר וסמסונג מרוויחה את רוב הכסף ממכירת מוצרים אחרים – מסכים, SSD, סוללות, מעבדים, ועוד טכנולוגיות רבות) אבל השם שלה ינזק בצורה חדה אם היא לא תגלה פרטים ותמשיך כאילו לא קרה כלום. האזרח הרגיל לא ממש מבין מה ההבדל בין Note למכשירי S7 לדוגמא, ומבחינתו הוא שמע שהמכשירים של סמסונג מתפוצצים אז הוא יעדיף מכשיר של חברה אחרת.

לאלו שרצו לרכוש את המכשיר – מי שמחפש מכשירים מבוססי אנדרואיד ונחשבים כפרימיום (אני לא מדבר על מכשירים של שיאומי, מייזו, One Plus וכו' אלא על מכשירים שעולם בסביבות ה-3500 שקל ומעלה) יכול לרכוש בארץ בחודש הבא את מכשירי הפיקסל של גוגל או LG V20 שיגיע כנראה בדצמבר (אם כי המכשיר V20 של LG סביר להניח שיעלה יותר מהמכשירי פיקסל של גוגל).

גוגל הכריזה אתמול על 2 מכשירי טלפון חדשים, ה-Pixel וה-Pixel XL. מנסיון העבר, בד"כ במקרים כאלו אין ממש מה להתלהב מהטלפונים של גוגל: הם תוצר של שיתוף פעולה עם יצרן טלפונים כלשהו בהם גוגל לוקחת עיצוב ומפרט שהיצרן כבר מוכר, והיא משנה כמה דברים קטנים, מכניסה במקום ה-ROM של היצרן ROM רשמי של אנדרואיד ללא תוספות – והיא מוכרת את המכשיר דרך החנות שלה ודרך ערוצי המכירות של היצרן. אלו היו מכשירי ה-Nexus המפורסמים שבראש וראשונה כוונו למפתחי אנדרואיד וליצרני חומרה אחרים כדרך להדגים מה גוגל רוצה. אם היית רוצה תמיכה למכשיר או שאם היית מצפה לחדשנות או לציוד פרימיום – היית מתאכזב.

עם סידרת טלפוני ה-Pixel (שיורחבו בעתיד) גוגל החליטה לשנות כיוון לגמרי. היא החליטה ללמוד מאפל וממיקרוסופט שיעור חשוב: אם אתה רוצה שהמוצר המוגמר יבליט את הדברים שאתה רוצה להבליט ואתה רוצה שהכל יפעל חלק מהדקה הראשונה – אתה צריך לפתח הכל, מהחומרה ועד התוכנה. לא עוד שת"פ עם יצרנים שאתה צריך להסתמך על ה-Design שלהם, ובלי להתפשר על כלום.

וזה מה שגוגל עשו עם מכשירי Pixel.

נתחיל ביעד: בניגוד לעבר, גוגל כבר לא מייעדת את המכשירים שלה למפתחים בלבד. גוגל מכוונת לקהל משתמשי ה-iPhone. לאלו שמחפשים שדברים פשוט יעבדו חלק, מהר, עם שרות מלא 24/7, ועם מעבר חלק בין מכשירי ה-iPhone אל ה-Pixel של גוגל, ולשם כך גוגל אפילו מוסיפה כבל בקופסא שאתה מחבר אותו אל ה-iPhone, מפעיל פונקציה במכשיר ה-Pixel והכל נעשה לבד – כל התכנים שלך מועברים מה-iPhone ל-Pixel, כולל הודעות, צ'אט, תמונות, מייל – הכל.

נעבור מכאן לחומרה: לא חשוב איזו סקירה תקראו על מכשירי ה-Nexus שגוגל מכרה, תמיד תמצאו שהמכשיר היה "בסדר". המצלמות לא היו משהו לרוץ להתפאר בו, ה-Chipset היה די סטנדרטי ולא תמיד "המילה האחרונה". עם Pixel לעומת זאת – גוגל בונה את המכשיר, אז גוגל החליטה ללכת עד הסוף. המצלמה הכי טובה שקיימת בסמארטפון, המעבד הכי חדש, 4 ג'יגהבייט זכרון, חיבור USB-C, ואפשרויות של 32 או 128 ג'יגהבייט אחסון מסוג UFS 2.0 החדש ולא ה-eMMC הישן (אין כרטיס מיקרו SD, כמיטב המסורת של גוגל), מסך AMOLED בגודל 5 אינטש עם רזולוציית FULL HD או מסך AMOLED (ב-Pixel XL) בגודל 5.5 אינטש ברזולוציית 2560X1440. במילים אחרות – גוגל עכשיו עוקפים את הסמסונג גלקסי S7 מבחינת "ברזל".

כשזה מגיע למערכת הפעלה, גוגל היא המפתחת העיקרית של אנדרואיד ולכן גוגל מכניסה את אנדרואיד 7.1 למכשיר, כך שזו המכשיר היחידי כרגע עם האנדרואיד הכי מתקדם שיש, והמעבר למכשיר לא רק שקל מאוד מבחינת משתמשי ה-iPhone, אלא גם מבחינת משתמשי אנדרואיד אחרים: אתה מבצע Login, אתה בוחר את המכשיר הקודם שלך (גם אם הוא כבוי/מת) וגוגל משחזרת את כל האפליקציות והנתונים שלך באפליקציות למכשיר החדש ישירות מהענן של גוגל, ותוך דקות ספורות מכשיר ה-Pixel מוכן לשימוש ללא צורך בהתקנה או הגדרה מחדש של דברים. בדיוק כמו עם מכשירי ה-ChromeBook.

במכשירי ה-Pixel גוגל התרכזה בכמה נקודות חשובות שהן לדעתה הנקודות המרכזיות שחשובות במכשיר הטלפון:

• זה מתחיל ב"עוזרת" (Assistant) של גוגל. לחיצה ארוכה על כפתור ה-Home תפתח "שיחה" עם העוזרת ואיתה אתה משוחח כמו עם בנאדם. אם לדוגמא אתה רוצה לשמוע שיר ואתה לא זוכר את השם המלא של השיר או המבצע/ת אותו, פשוט תאמר לה. לדוגמא, בקשה ממנה לנגן את השיר Frozen, היא תבין לבד שאתה מתכוון לשיר הנושא של הסרט Frozen בשם Let it go. אם אתה שואל אותה על מישהו מסוים שאלה ואתה רוצה לשאול אותה על אותו אדם שאלה נוספת, אתה פשוט מתייחס לאותו אדם בגוף שלישי גם מבלי להזכיר מחדש את שמו, וכך בדיוק אותו דבר לגבי בחירה של מקום מסוים ואחר כך שאלה לגבי הגעה לשם – מספיק להזכיר את המילה there והעוזרת תבין אותך לבד. העוזרת יכולה להיקרא בכל רגע, גם אם אתה נמצא באפליקציה אחרת – היא תדע להבין לבד מה רץ על המסך וגם תדע להתייחס לנתונים שמופיעים גם אם האפלקיציה חדשה ולא ממש תומכת בעוזרת.
• מצלמת המכשיר – לפי אתר DXO Mark זוהי המצלמת סמארטפון הכי טובה שהם סקרו והם מרוצים מהמצלמה (אם כי מומלץ לקרוא את ההערות שלהם לגבי צילום HDR רציף בתאורה ב-5 לוקס ומטה). היתרון של המצלמה חוץ מהאופטיקה, הוא שגם כאן ה-AI של המכשיר נכנס לפעולה והוא מצלם בעצם מספר תמונות ובוחר רק את התמונה הכי חדה (כל הסוקרים מתרשמים על הנייר אבל כולם מבטיחים לנסות ולפרסם תוצאות ברורות בסקירה שתגיע, סביר להניח, לקראת ה-20 לחודש זה). בנוסף – כל התמונות מגובות באיכות מקסימלית לחשבון ה-Google Photos שלכם כך שלא יקרה יותר מצב שלא תוכלו לצלם בגלל שהאחסון במכשיר שלכם מלא (ולמען האמת – עם מכשירי אנדרואיד ושימוש ברוב שירותי גוגל, אם אתם לא מתקינים משחקים – אני לא רואה צורך למכשיר עם יותר מ-32 ג'יגה אחסון)

יש עוד יתרונות שאני בטוח שידברו עליהם בסקירות אחרות שיופיעו בהמשך החודש.

אחד הטיעונים של חובבי אפל הוא עניין הפרטיות – אפל שומרת על הפרטיות שלך, אפל לא מתפרנסת מפרסומות שמוצגות לך ואפל לא עושה שימוש במידע שיש על מכשירך או בענן. כל זה טוב ויפה, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר זה שעל הפרטיות הזו צריך לשלם והמחירים של אפל בכל מה שמגיע ל-iCloud הם מהגבוהים בשוק (קראו מה כתב על כך תומס ריקר ב-The Verge) ואם אתם לא משלמים על האחסון בענן שלכם ואין גיבוי לענן, בהזדמנות הראשונה שמכשירכם אבד או נגנב, תגידו יפה שלום לתמונות האחרונות שהעלתם, הגדרות אפליקציה אחרונות וכו'. גוגל מצד שני כן משתמשת בתמונות (באופן אנונימי) כדי לסייע ל-AI שלה להכיר יותר חפצים, חיות, צבעים וכו' ובתמורה היא נותנת למי שרוכש מכשירי PIXEL אחסון תמונות באיכות מקור בכמות בלתי מוגבלת, כולל אחסון וידאו 4K ללא הגבלה.

וזה בדיוק ההבדל הענק בין אפל לגוגל: כשאתם נכנסים לפלטפורמה של גוגל, חלק מהפרטיות שלכם אובדת, אי אפשר להכחיש זאת, גוגל סורקת את המייל שלכם ב-GMAIL ואת המסמכים שלכם בגוגל DOCS לדוגמא, ומה שאתם מקבלים זו עוזרת צמודה שמבינה אתכם יותר מאשר כל "סייעת" של המתחרים, כך שלדוגמא בקרוב אם תיכנסו לגוגל DOCS שלכם למסך הראשי, תוכלו לבקש מהעוזרת למצוא מסמכים שיש בהם התייחסות לתוכן כלשהו שכתוב במסמך, או מסמך שכתבתם בחודש האחרון או שלל חיפושים אחרים מבלי להזדקק לדעת מה שם קובץ המסמך.

מבחינת גוגל, טלפוני ה-Pixel זו רק ההתחלה ובהכרזה הוצגו גם מכשירים נוספים לבית. כך לדוגמא ה-Google Wifi נותן לא רק כיסוי טוב לחדר בו יש את הגוגל WIFI, אלא שאתם יכולים בקלות ללא ידע טכני רב להרחיב את הכיסוי לכל הבית בעזרת הוספת מכשירי גוגל WIFI אחרים. כל מה שתצטרכו זה לחבר את המכשיר הנוסף לחשמל, להדליק, להסתכל באפליקציה (שמגיעה ל-IOS ואנדרואיד) שהמכשיר עובד .. וזהו. יש לכם כיסוי מלא ומעבר אוטומטי בין המכשירים תוך 0.2 מילישניות מקסימום כך שתוכלו לשוחח בבית בוידאו וללכת עם המכשיר בין הקומות והחדרים מבלי שהשיחה תתנתק.

מכשיר נוסף שגוגל הציגה הוא הגוגל HOME – העוזרת האישית בקופסא בעלת מיקרופונים שיכולה לא רק לתת תשובות לשאלות קוליות, אלא גם לנגן מוסיקה, להציג וידאו וקליפים במסך הטלויזיה וגם את התמונות שלכם שצילמתם על המסך הגדול, הכל בלי ידיים בצורה חופשית לחלוטין.

גוגל הציגה גם את התשובה שלה ל-VR אבל עם טוויסט קטן: גוגל בהחלט מכירה בחשיבות VR וכמה שזה יכול לסייע ולהציג תכני מולטימדיה בצורה שונה, אבל בניגוד לאחרים שגובים על מכשירי ה-VR שלהם מאות דולרים או חברה מסויימת שמחייבת אותך להחליף את ה-PC שלך – גוגל הולכת על משהו צנוע שכל מה שהוא צריך זה מכשיר סמארטפון להכניס לתוך פתרון ה-VR שלה. אתה מקבל את ה"קופסא", שלט עם חיישנים, כל ההרכבה לוקחת 10 שניות ואתה יכול להתחיל להנות. המחיר – בהשוואה למתחרים, זול מאוד. 79$.

בתחילת המאמר ציינתי שגוגל מכוונת את מכשירי ה-Pixel למשתמשי אייפון, אבל לא רק אותם, גוגל משקיעה סכומים גדולים מאוד בשיווק הציוד עם דגש שהוא לא רק לאנשים טכניים, אלא גם לאנשים שהידע הטכני שלהם אינו גדול, ולאנשים הטכניים גוגל מראה שהציוד עצמו מבחינת הברזל – שווה לא פחות מכל ציוד של סמסונג, LG, סוני ואחרים. עבדכם הנאמן חשב לרכוש Note-7 במקום ה-Note-4 שברשותי כרגע, אך עקב סידרת הפיצוצים (שעדיין לא תקינה למרות ההחלפה שסמסונג יזמה) – נראה לי שאני ארכוש את ה-Pixel XL, תלוי במחיר שטאצ' גרופ (אני מניח שהם יהיו יבואנים של הפיקסל מכיוון שהם היבואנים של HTC) תבקש.

מי שזוכר, בעבר אפל השתמשה בשבבים של אחרים (עד מכשיר האייפון 4) עד שהם רכשו חברה שמתמחה בתכנון מעבדי ARM ומאז השבב העיקרי של אפל (סידרת ה-A) הוא תכנון שכולו של אפל (ומיוצר על ידי .. סמסונג ו-TSMC) וזה מה שבדיוק גוגל הולכת לעשות. לגוגל יש רשיונות שונים לתכנון מעבדים (הם כבר תכננו ויצרו דרך שותף שיצר עבורם 4 מעבדים – החל ממעבדים פשוטים של 32 ביט ועד מעבדי Power לחלק מהשרתים שלהם) והם הולכים לבנות מעבדים ושבבים אחרים משל עצמם במקום לסמוך על מה שיש בשוק (כרומקאסט, HOME, WIFI – הכל תכנון מעגלים וכו' נעשה פנימית בגוגל) – בדיוק כמו שאפל ומיקרוסופט עושים, רק שבמקרה של גוגל – היא תמשיך במקביל עם שיווק של האנדרואיד בשיתוף פעולה עם היצרנים ובעצם יהיה גם שת"פ וגם תחרות.

הולך להיות בהחלט מעניין….

לאלו שעוקבים אחרי הבלוג הזה – פירסמתי כאן לאחרונה פוסט על מיני PC, והיתרונות מול PI-3. הזמנתי את ה-Wintel Pro CX-W8 ואחרי שבוע הוא הגיע אליי. בדיוק הגיע אליי גם וירוס מדבק (לא של מחשבים, אלא כזה שדופק את הגרון ומיתרי הקול) כך שהייתי ב"מעצר בית", אז אם כבר – אז כבר. התחלתי לשחק עם הצעצוע.

לפני שניכנס לעניינים טכניים, אני רוצה לאמר כמה דברים בנושא "פוליטי טכנולוגי". הצעצוע משמאל (זה שרכשתי) מבוסס על משפחת ה-Cherry Trail של אינטל, וכשזה מגיע ללינוקס, אינטל דווקא עושה עבודה מעולה בכל הקשור לכך שהציוד יפעל ויפעל טוב על הציוד שהם מוכרים, בין אם זה מעבדים, כרטיסי רשת, כונני SSD וכו'. לאינטל יש מספר צוותי לינוקס ובד"כ הדרייברים ללינוקס מופיעים מספר חודשים לפני שהציוד עצמו בכלל קיים בשוק ומפיצי הלינוקס מכניסים אותם לתוך ה-Kernel ומכירים בהם במסגרת ההפצה.

עד שזה מגיע ל-Cherry Trail. אין לי מושג ירוק מדוע, כאן אינטל החליטה לחזור 20 שנה אחורה לזמנים אפלים בהם אינטל תמכה רק ב-Windows, פה אינטל החליטה שה-Cherry Trail יתמך רק ב-Windows 10 ותו לא. אחת התקלות הידועות עקב החלטה תמוהה זו היתה שאנשים ניסו להריץ Kodi בגירסת OpenElec לדוגמא – הם היו מצליחים להתקין ולהריץ, אבל לא היה אפשרי לשמוע Audio דרך חיבור ה-HDMI. גם דרייברים ל-WIFI לא ממש עבדו, אבל בלינוקס כמו לינוקס – יש קהילה שלמה של מפתחים שיש להם פה ושם זמן פנוי והם הצליחו לבצע "השלמות" לתמיכה ב-Cherry Trail כך שהוא עובד די טוב עם לינוקס, למעט בעיה שעליתי עליה ושאינני מוצא לה פתרון – אם אתה מפעיל את הציוד עם לינוקס אך ללא שום חיבור USB לקופסא — הלינוקס עולה, אבל אינך יכול להתחבר אליו. ה"פתרון"? מצא איזה USB דונגל כלשהו שאינך משתמש ותקע אותו במכשיר – עכשיו הכל יעבוד.

ומ"פוליטיקה" נעבור לשלב הטכני.

מכיוון שמשפחת הרכיבים Cherry Trail היא די חדשה (ולמען האמת החל מלפני חודשיים אינטל הכריזה שכל משפחת Atom "מתה" והם פשוט עכשיו מוכרים את המלאי שהם יצרו) – הפצות לינוקס שונות מכירות חלקית בציוד, מכירות בצורה מלאה וכלל לא מכירות. (השימוש שלי במיני PC הזה הוא כ"שרת" ראשי שאמור להחליף כמה מכונות VM קטנטנות ועל כך פוסט זה), אז ניסיתי כמה הפצות לינוקס. מבחינתי הדברים החשובים לי שזה יכיר ב-eMMC (שזה ה"דיסק קשיח" בגודל 32 ג'יגה שנמצא על הלוח אם), וביציאת ה-LAN בצורה טובה ובחיבור ה-USB-3 שקיים בקופסא במצב USB-3. כל השאר לא ממש עניין אותי.

להלן הפצות הלינוקס שניסיתי והערותיי:

• אובונטו 16.04.01 – ההפצה מכירה בכל הציודים שקיימים בקופסא והיא מתקינה את עצמה בצורה לא רעה, אולם כפי הנראה ישנן בעיות עם דרייבר ה-LAN, התקנת העדכונים היתה מאוד איטית (למרות שלפי ההודעות מערכת הוא עבר ל-Mirror ישראלי). מכיוון שהמערכת התקינה את כל הדסקטופ + אופיס + 1001 דברים שאין לי צורך בהם, הפעלתי tasksel כדי לבחור רק התקנה של שרת SSH. בתגובה ה-tasksel מחק ערימות של דברים וביניהם גם את ה-kernel image (נו באמת, למה צריך שיהיה boot..). מי שמכיר Debian ו-Ubuntu בצורה עמוקה מכיר בוודאי את ה-preseed אבל לי לא היה שום חשק להתחיל לשחק עם זה. עברתי הלאה.
  מסקנה: אם אתה מחפש לך לינוקס דסקטופ על המיני PC ואתה מכיר רק אובונטו – לך על זה.
• אובונטו 16.04.01 גירסת Server – פה הדברים היו פשוטים. ההפצה לא מכירה לא ב-wifi, ולא ב-LAN. קצת מרגיז שקנוניקל לא יודעת לשחרר את אותם גרסאות קבצים בינאריים של הקרנל בצורה זהה לדסקטופ ולשרתים כמו שאר ההפצות לינוקס.
• OpenSuSE – לא מכיר ב-LAN. נקסט!
• Debian Jessie – כנ"ל.
• CentOS 7.2 – התחיל לעשות Boot ואחרי 5 שניות … Kernel Panic.
• Fedora 24 Workstation – עובד יפה, אם כי לא בדקתי Wifi (בין כה לא מומלץ לסמוך על ה-Wifi בקופסא – הוא בקושי קולט אות וגם אז – רק 2.4 ג'יגהרץ) אך כמו אובונטו דסקטופ – הוא מתקין יותר מדי שטויות שאני לא צריך.
• Fedora 24 Server – עובד יפה, התקנה של Minimal עבדה חלק.

החלטה שלי: לעבוד עם Fedora 24 Server. הכנסתי כתובת IP קבועה, DNS של גוגל ויאללה – לעבודה מרחוק.

במהלך היומיים עבודה (חולה, נו…) הרמתי על הקופסא את השרותים הבאים:

• שרות Active Directory עם שרות DNS פנימי. החלטתי ללכת "על הקצה" ולהשתמש ב-Samba 4.5 שיצא לפני ימים ספורים ובחבילות שקיימות כאן ל-Fedora 24 (שלא תעיזו להרים דבר כזה לפרודקשן או למקום אחר אם אין לכם הבנה טובה בלינוקס, אפילו הפעלת השרות מצריכה ידע בלינוקס, זה לא systemctl start smb!). אחרי כמה משחקים ונסיונות, ה-Samba הוכיח את עצמו כשרת AD מעולה ומכונות Windows 10,7, Server 2012R2 קיבלו אותו בשמחה מבלי לשנות מאומה. גם מבחינת DNS הוא הוכיח את עצמו כעובד מעולה ולעצלנים מבינינו – אפשר לנהל את ה-DNS דרך RSAT של Windows ואת ה-AD גם דרך Windows (אני מעדיף סקריפטיאדה בלינוקס)
• שרת Mail – הגדרתי SMTP לחשבון שלי בגוגל, אפשרתי קבלת מיילים מ-Class כתובות שלי בבית וגם הצלחתי עם mailx (בלי להתקין sendmail או postfix) בתחנות לשלוח מיילים.
• שרת NGINX – לשרת דברים סטטיים (בלי PHP או דברים כאלו)
• שרת TFTP – לשימוש PXE
• מערכת iPXE – ל-PXE יותר מתקדם (מה לעשות, TFTP די איטי, ואם משתמשים ב-UEFI אז הוא בכלל "זוחל" ו-iPXE מאפשר סקריפטיאדה נחמדה וקלה מאוד.
• שרת Transmission כולל ממשק Web – טורנטים, אתם יודעים
• NFS Client – הקבצים הסטטיים והטורנטים ישבו בשרת קבצים אחר, חבל להרוג את המיני PC באירוח קבצים מקומי עם mount ב-fstab כולל אופטימיזציה ל-NFS-3
• שרת NTP – שיהיה שעון מרכזי

בהמשך אני מתכנן:

• חיבור למודם סלולרי וסקריפטיאדה אם אין תקשורת דרך ה-DSL
• מעקב מצלמות (זה הולך להיות כאב ראש בכל הקשור ל-Detection. שום Detection לא מסתדר עם אור חלקי ו-2 חתולים משתוללים בבית) ו-Upload לענן + אפשרות שידור ישיר לפי דרישה.
• מיני קונטיינר קטן עם SSH שפועל עם מפתחות בלבד ו-Port Knocking – לחיבור מרחוק בעת הצורך.

סה"כ אחרי העבודה הזו נשאר במכונה 14 ג'יגה פנוי ומבחינת RAM יש פחות או יותר 1 ג'יגהבייט זכרון פנוי (תלוי בשרותים שמופעלים, יש כבר 14 סקריפטים ב-crontab).

מסקנות
קופסא שעולה 75$ עושה את העבודה בצורה לא רעה. יש לה UEFI מהגהינום (אין שם אפילו פונקציה להפעיל את הקופסא אוטומטית במקרה שהחשמל הפסיק וחזר) אבל נו .. זה יצרן סיני. האם הייתי קונה קופסא עם יותר RAM? אולי, אך לצערי כל קופסא שראיתי עם אותו מעבד או מעבד Atom X7 מכפילה את המחיר ל-150$ ומעלה ואני לא מוכן לשלם כפול בשביל עוד 2 ג'יגה זכרון.

האם אני ממליץ? כן, אם יש לך סבלנות וידע בלינוקס. האם Windows Server 2012R2 יעבוד על קופסא כזו? לא חושב, במיוחד עם כמות זכרון קטנה ודרייברים שאני לא בטוח שיהיו מוכנים להיות מותקנים על מערכת הפעלה כזו.

למי שרוצה פתרון שקצת יותר נתמך בלינוקס ושישמש כ"שרת" – חפשו קופסא כזו עם מעבד Celeron N3160 לדוגמא. שם אינטל בהחלט משקיעים בתיקון דרייברים ושחרור עדכונים (שמגיעים להפצות לינוקס, לקרנל ומשם למשתמשים)

לפני מספר חודשים הוציאה אמזון את ה-Fire TV Stick. מכיוון שלמנויי Amazon Prime המחיר היה מאוד אטרקטיבי (20$ בערך לא כולל משלוח) הזמנתי אחד. כתבתי עליו בעבר ודי זנחתי את ה"מקל" הזה.

לאחרונה ביצעתי מספר שינויים בביתי והכנסתי מסך 27" לחדר השינה. אין לי הוט או Yes, ובדקתי מה יכול להתאים לי בחדר השינה. חיבור מחשב למסך הגדול לא יהיה רעיון טוב כי הדבר האחרון שאני מחפש על המיטה זה מקלדת/עכבר, כך ש-MINI PC עף מהרשימה. חיבור של טאבלט דרך Miracast הוא רעיון נחמד אבל איכות הוידאו היא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה, מה גם שתכנים שמוגנים ב-DRM (נטפליקס וכו') לא כל כך נראים טוב (מקסימום 720P מבחינת רזולוציה), אז החלטתי לחבר את ה-Fire TV Stick.

מבחינת שימושיות – אם אתה "מכור" ל"גן הסגור" של אמזון, המקל עושה עבודה לא רעה. הסרטים והסדרות שאמזון מקרינה נראים מעולה ובמקרים של HD יש ציון לכך והזרימה עובדת טוב (אם כי במקרה שלי היא לא זרמה טוב ב-2.4 ג'יגהרץ, רק ב-5 ג'יגהרץ והמקל של אמזון תומך בכך). אתה יכול להשתמש בשלט של ה-Stick כדי להקיש חיפוש (יש לך מקלדת על המסך ואתה זז ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, ולוחץ באמצע, בערך כמו האייפודים הישנים). גם נטפליקס עובד לא רע בכלל עם המקל, כל עוד התקנת את אפליקציית נטפליקס מהחנות של אמזון (ובחנות הגדרת את ה"ארץ" שלך כ-United States והתקנת את האפליקציה דרך האתר של אמזון ולא דרך המקל).

אבל הבעיות מתחילות כשאתה צריך דברים אחרים.

ניקח את יוטיוב לדוגמא. ישנה אפליקציית יוטיוב (משהו מאוד בסיסי), אבל היא מאוד א-י-ט-ית. כמה איטית? אתה עובר בין התפריטים ואתה מחכה בין 1-3 שניות. כשאתה מתחיל לנגן, אין לך אפשרות לנגן ישירות ב-HD, וזה מתחיל באיכות מאוד נמוכה ולפעמים מטפס כלפי מעלה באיכות.

ישנם דברים שלא נמצאים ב-App Store ולשם התקנתם תצטרך לחזור ל-ADB ו-adb push. אפליקציה כמו XBMC/KODI לדוגמא – תצטרך להתקין אותה כך, אבל אתה לא תראה אותה מותקנת בתפריטים הרגילים, אלא שתצטרך ללכת להגדרות, לאפליקציות, לבחור Manage Installed Applications, לגלול בין ערימת האפליקציות ואז לבחור את KODI. אפליקציות אחרות שתתקין יכול להיות שיפעלו, ויכול להיות שלא. חלק מהאפליקציות שאני ניסיתי נתנו לי ממשק ברזולוציה מאוד נמוכה (כנראה בגלל Manifest עם הגדרות שגויות).

אם אתה רוצה לחבר ציודים מבוססי Bluetooth, תופתע לגלות שבכל מה שקשור למקל, אתה מאוד מוגבל. השלט של המקל עובד ב-Bluetooth, אולם אינך יכול לחבר רמקולים או אוזניות מבוססי BlueTooth (את זה אפשרי רק בגירסת המכשיר Fire TV, לא במקל), והדבר שאותי הכי עיצבן – הוא שאין לך אפשרות להגדיר Time Zone מקומי או קבלת פרטי שעון/תאריך משרת אחר באופן אוטומטי.

אם אתה חושב להריץ דפדפן, תשכח מזה. שום דפדפן לא רץ על המקל (אתה יכול לנסות עם adb push, לא ניסיתי יותר מדי|), אבל גם אם תצליח, אתה תמצא שהמקל מאוד איטי, כך שפעולות פשוטות של גלילה יהיו איטיות מאוד. ניסיתי בשביל השעשוע להתקין קורא קבצי PDF והעליתי קובץ PDF פשוט של ספר בגוגל 3.5 מגהבייט. הגלילה היתה איטית ובלתי נסבלת.

חושב לפרוץ את המכשיר? תשכח מזה. זהו המכשיר היחידי שאני מכיר שכדי לפרוץ אותו, תצטרך מלחם וכישורי הלחמה טובה. גם אם תמצא פירצה מבוססת תוכנה, המקל פשוט יגרום לעצמו נזק כך שהמכשיר יציג את הלוגו של אמזון, ויעשה Boot Loop.

אם מישהו חושב לרכוש את ה-Fire TV Stick, אני ממליץ לו שיחפש פתרון אחר. ישנן יותר ויותר חברות שמוציאות מוצרים מבוססי Android TV. עם אנדרואיד TV אתה מקבל עדכונים ישירות מגוגל, כל החברות שמוכרות מנויים לסרטים וסדרות (למעט אפל כמובן) ולא חסרות אפליקציות לפלטפורמה, ואם יש לך סבלנות – במאי צריך לצאת ה-nVidia Shield Console, הקונסולה שמבוססת על אנדרואיד TV ותוכל איתה לא רק לצפות בתכנים, אלא גם לשחק משחקים (בחבילה יש ג'ויסטיק שכולל אגב מיקרופון מובנה וכניסת אוזניות רגילות).

כל מי שעוקב אחרי התפתחויות המחשוב האישי, יודע שאפל ממציאה מחשבים שנראים לא פחות מ-מהממים. בשעה שחברות מתחרות במקרים רבים מגרשים את המעצבים עם מטאטא מחוץ לשולחן הדיונים, באפל זה בדיוק ההיפך, ואת האמת – רואים את זה כמעט על כל מוצר שלהם, כך שאם עיצוב המחשב חשוב לך מאוד – אתה בוודאי תרכוש (במחיר ממש לא זול) את המחשבים של אפל.

אפל דוחפת את המשתמשים שלה בלי יותר מדי להתחשב בכל מיני "תאימויות אחורה". פעם לדוגמא היה Firewire – היום זה מת. זוכרים מתאם לאייפון של 30 פינים? מת. אפל כמובן לא תנטוש אותך לאנחות עם מוצר שיצא רק לפני שנה, הם ימכרו לך מתאם כלשהו במחיר פרימיום. בדרך כלל החיבורים של אפל (למעט ה-USB) קנייניים וסגורים לציבור. כך לדוגמא חיבור ה-lightning הוא חיבור קנייני לחלוטין של אפל. חברות לא יכולות ליצור ציוד מבלי לקבל אישורים ולשלם תמלוגים לאפל. גם חיבורים סמי-סטנדרטיים כמו Thunderbolt שאפל משתמשת בהם כמעט בכל מחשב (חוץ מהמקבוק החדש) נעשו אמנם בשיתוף פעולה עם אינטל, אבל בתחום ה-PC נדיר עדיין למצוא לוחות-אם עם החיבורים (מה גם שזה מצריך שינויי UEFI מאוד גדולים [והם גם סגורים – אפל לא רוצה לפרסם מה שהם שינו], דבר שאף חברה שכותבת UEFI לא מוכנה לעשות אלא אם ישלמו להם על כך – ולבינתיים אין ממש דרישה).

המקבוק החדש של אפל דוחף את החברה לקו חדש של מוצרים שמזכיר בעצם מוצר אחר פופולרי של החברה – את ה-iPad. גם שם יש לך חיבור יחיד (שסביר להניח שבגירסה הבאה ישונה מ-lightning ל-USB Type-C) וחיבור אוזניות. אפל מבחינתה נותנת לך במקבוק החדש חיבור יחיד של USB Type-C וחיבור אוזניות. אין כניסת כרטיס SD, אין חיבורי מסך, אין כלום. מדוע? כי בחזון של אפל, המשתמש שישתמש במחשב הזה, לא יצטרך שום חיבור נוסף למעט אולי חשמל ואולי להכניס איזה ציוד USB מזדמן (שהמשתמש כמובן יצטרך מתאם עבורו אם לציוד אין יציאת Type-C). אם למשתמש יש מסך חיצוני של אפל, דיסקים חיצוניים וכו' – הוא יצטרך לרכוש לעצמו מתאם או מתאמים. אחרי הכל – אם אתה חובב אפל, אתה לא יכול להיות "קמצן" – אתה צריך להוציא כמה עשרות דולרים על חיבורים שונים…

האם אפל יכלו להוסיף חיבורים למחשב זה? בוודאי. אין שום בעיה מבחינת הרווח להכניס עוד חיבור כמו מיקרו HDMI 2 (נקרא גם HDMI Type-D) ליד האוזניות, לדוגמא. גירסה 2 ששוחררה לא מכבר יודעת לתמוך גם ברזולוציית 4K כולל אודיו עד 32 ערוצים ללא צורך בדחיסה כולל תמיכה עד 1536Khz לתמיכה בכל איכות צליל אפשרית. לא רוצים HDMI? אחלה, יש גם תקן VESA של Micro DisplayPort שפיזית הוא יותר קטן ממיקרו HDMI (רק 0.35 מ"מ!) שתומך גם ברזולוציות של 5K, 6K ו-8K עם אודיו ועם כל הטרראם. אבל אפל החליטה שלא.

אחד הפספוסים לדעתי שחבל שאפל לא הכניסה במקבוק החדש, זה תמיכה בתקן WigiG. בתמיכה בתקן זה, מחשב כמו מקבוק (אם היה לו תמיכה בזה) באמת שלא היה צריך שום דבר חוץ מחשמל (שאפשר להעביר כמובן על ה-USB Type-C). אתה רק מקרב את המחשב למתאם WiGig וזהו – כל החיבורים שיש במתאם מצטרפים למחשב שלך, בין אם מדובר בעוד 2-3 מסכים, חיבור LAN, דיסקים, USB ועוד. כך משתמש כזה היה צריך להגיע, להפעיל את המחשב, ומיד הוא יכול להשתמש בכל הציודים החיצוניים. אינטל הכריזה לפני חודש וחצי בערך על ציודים שתומכים בתקן הזה בגירסה 1.1.

אז למי מחשב כזה "נכה" מבחינת חיבורים מתאים? למחשב הזה אין כח עיבוד רציני (יש לו את ה-Core M במהירות הכי נמוכה שיש) כך שתשכחו מעיבוד וידאו או כל דבר רציני לעשות איתו. זה מחשב שיכול לשמש אולי מנהלים, בלוגרים, כתבים. האם שווה עבורם להשקיע 1000$ במקבוק הזה? לעניות דעתי – עד שאפל לא תוסיף פורטים, התשובה היא לא.

ומה עם המתחרים? כל חובב אפל יכול לספר על איך המתחרים מיהרו להעתיק את המקבוק AIR של אפל, שזה נכון – חלקית. נכון, הם העתיקו (אחרי "דחיפה" מאוד רצינית מצד אינטל שהיתה מוכנה לממן את הכל), אבל הם לא העתיקו את ה"דיאטה" של הפורטים. כל מחשב נייד PC כולל לפחות חיבור HDMI אחד ולפחות 2 פורטים USB וחיבור אודיו וכניסת כרטיס SD וחיבור חשמל. במקבוק AIR הראשון להזכירם – יש חיבור חשמל, וחיבור USB יחיד. בגרסאות יותר מאוחרות הם הוסיפו חיבור USB, מיני DisplayPort וכניסת כרטיס SD.

אז כיום למתחרים יש דרך הרבה יותר קצרה להשתוות לאפל ואף להוביל. קחו לדוגמא את המחשב הנייד בתמונה מימין – זהו ASUS XenBook UX305. הוא יותר דק ממקבוק (12.5 מ"מ), ושוקל טיפה יותר ממנו (1.2 קילו). אפשר לרכוש אותו בזול במחיר של 700$ בגירסת מסך FULL HD או במחיר יותר גבוה עם רזולוציית 4K, עם SSD מגודל 128 ג'יגה עד 512 ג'יגה, כך שתוכל להשתמש בציוד הקיים שלך מבלי לקנות ערימת מתאמים – ויש לך מספיק כניסות במכשיר עצמו.

עוד דגמים מתחרים – Yoga Pro 3 של לנובו או ה-XPS 13 המצוין החדש של DELL.

אז נכון – לאף אחד מהמתחרים אין בדיוק את אותו מפרט כמו המקבוק החדש, ואני משער שכבר בחודשים הקרובים המתחרים יוציאו מוצרים שיתחרו במקבוק ובמחיר הרבה יותר זול, רק שאף אחד מהם לא יעשה למחשב שלו "דיאטת פורטים".

אני מאמין שימי המקבוק הנוכחי וה-AIR לא יהיו רבים, אולי יהיו להם עוד דגם אחד, והסיבה לכך היא שאפל מנסה למשוך את המשתמשים שלה לענן לעבודה כמעט מלאה. נכון, קשה לערוך וידאו בענן (בשביל זה יש מק-פרו), אך הרבה מאוד דברים כבר ניתן לעשות בענן, ואם כבר המשתמשים רגילים לעבוד בענן עם ה-iPad וה-iPhone, מדוע לא להעביר אותם לגמרי ל-ARM? אז כמובן, מעבד A8X שיש כיום לאפל לא מצליח אפילו לגרד ביצועים של מעבד Core של אינטל, אבל גרסאות עתידיות עם יותר ליבות ויותר זכרון מטמון – יוכלו לתת ביצועים לא רעים  ומה שהכי חשוב – זמן סוללה הרבה יותר רציני. אני לא אתפלא אם המקבוק הראשון שיבוסס על ARM יוכל לתת לך 18-30 שעות עבודה בלי יותר מדי מאמץ (הלוח עצמו קטן מאוד, אין צורך איוורור, אפשר לשים סוללה יותר גדולה).

לסיכום: אין לי שום דבר נגד מק או משתמשי מק. יחד עם זאת, אני לא הייתי ממליץ להם לשדרג לגירסה החדשה (מ-AIR למקבוק). ההבדל בחיי הסוללה הוא אולי שעה יותר, ואתה מפסיד את כל החיבוריות לציודים אחרים (אלא אם תתחיל לרכוש מתאמים ותתחיל להסתובב עם מפצלי USB..). תן לאפל להוציא גירסה שניה שתהיה עם יותר חיבורים ובמחיר זול יותר, ואז תחשוב על מעבר. בסופו של דבר אפל תהיה הראשונה לעבור לארכיטקטורת ARM ואז כולם יצטרכו להחליף מערכת, חבל להחליף כל שנה – שנה וחצי.