כ-גיק, יש לי בבית מספר רשתות תקשורת לשימושים שונים, אולם כשזה מגיע ל-WIFI, הכל נמצא על רשת פשוטה מוגנת בסיסמא. אין שום תוכן רגיש שעובר ברשת הזו (אין בה מצלמות, וכל חיבור SSH/Web פנימית – מוצפן) ואני די מרוצה מהרשת האלחוטית. הבית שלי אינו גדול, הנתב הראשי ל-WIFI נמצא בסלון ויש קליטה לא רעה בכל הבית…
… עד שזה מגיע לוידאו. שיחת וידאו מהטלפון הסלולרי שלי החוצה דרך מסנג'ר, סקייפ, וואטסאפ וכו' – וההערות על איכות וידאו גרועה – מופיעות, למרות שעוצמת האות נראית חזקה, ו-Speedtest מראה תוצאות טובות מאוד, הן ב-2.4 והן ב-5 ג'יגהרץ.
אז החלטתי היום לרכוש מאריך טווח Wifi. ביקרתי ב-iVory ושם הוצעו לי שלושה מכשירים, אחד של Edimax, אחד של TP-Link ואחד של D-Link. ה-D-Link היה הכי יקר ומכיוון שעבדתי בעבר עם המכשירים והקושחות שלהם, החלטתי לקחת אותו.
הגעתי הביתה, פתחתי את האריזה, התחלתי לקרוא את ההוראות ו.. ההוראות באנגלית סופר קצרות ותמציתיות. על גבי האריזה עצמה ההוראות שונות – חבר את המכשיר לחשמל, לחץ על כפתור ה-WPS במכשיר, אחר כך לחץ על WPS בנתב שלך, ואחרי כמה שניות תקבל נורית ירוקה ופס LED שמציין טווח. ברכותיי – אתה מחובר.
זהו, שאצלי דברים כאלו כמובן לא יעבדו כי הנתב שלי לא נותן כתובות DHCP (את זה אחד משרתי הלינוקס נותנים או שרת ה-Windows, תלוי לאיזה רשת) כך שבמכשיר הסלולרי הופיעה בהרשת מהמכשיר של D-Link (עם שם SSID חדש) אבל כשמנסים לרשת הזו .. אין אינטרנט. סביר להניח שאצל לקוח רגיל, הדבר הזה היה עובד יפה. אצלי כמובן, לא. אז חיברתי את המכשיר דרך כניסת ה-Ethernet, הוא קיבל כתובת IP מה-DHCP, נכנסתי דרך ממשק ה-Web והתחלתי להגדיר דברים. הממשק עצמו – בהחלט מרשים ורוב הדברים שצריכים – מוגדרים דרך Wizard ראשוני, כמו שם רשת, האם מדובר בעבודה של Client או Repeater וכו' וכו'. למשתמש שקצת מבין, 5 דקות יספיקו להגדיר דברים.
אחרי שהגדרתי את הדברים והתחברתי עם המכשיר הסלולרי, החלטתי לבצע בדיקות של Speed test פה בארץ. התחברתי עם החיבור של 2.4 ג'יגהרץ. המכשיר עצמו, אגב, נמצא במרחק של מטר אחד מימיני. המהירות שקיבלתי ב-Speed test? כ-13 מגהביט Down. התחברתי לנתב הרגיל שלי ישירות בצורה אלחוטית ב-2.4 ג'יגהרץ והרצתי בדיקה שוב – קיבלתי 61 מגהביט. לא חשוב מה ניסיתי לשנות ב-D-Link, קיבלתי בין 11 ל-15 מגהביט Down. עברתי לחיבור ה-5 ג'יגהרץ שה-D-Link מציע, הרצתי בדיקת מהירות מחדש וקיבלתי .. 70 מגהביט! (אני מנוי בחבילת 100 מגהביט של בזק). ביצעתי שיחת וידאו עם ידידתי, והיא טוענת שאיכות הוידאו עכשיו הרבה יותר טובה. היאח הידד!
האם הייתי ממליץ על מכשיר כזה כמאריך WIFI טוב? כן, אבל. לא ניסיתי להתעמק בעניין תדר ה-2.4 ג'יגהרץ (הממשק דוגם את כל הערוצים כשנכנסים לתפריט ה-WIFI ורוצים לבחור ערוץ – הוא מראה את ה-Workload ואת ה-Bandwidth, אצלי כולם היו די פנויים) ויכול להיות שאצל אחרים לא תהיה בעיה כמו שקיימת אצלי, אבל מצד שני אני צריך שהמכשיר יכסה טווח קטן – חדר אחר עם 2-4 מכשירים בחיבור אלחוטי. כל השאר – שיתחברו לנתב WIFI הראשי כך שתדר 5 ג'יגהרץ בהחלט יכול להיות פתרון עבורי. נקודה חשובה – מכשיר זה לא מתאים לחדרי ממ"ד. אם יש חדר ממד ורוצים לחבר מכשירים סלולריים, תצטרכו לסלול כבל רשת לחדר ולחבר מכשיר כמו המכשיר הזה, או להעביר אינטרנט דרך החשמל בבית (גם לזה יש ל-D-Link מספר מוצרים בארץ)
לסיכום: האם מכשיר זה שווה 182 שקל? לא בטוח. מדובר בגירסה רוסית של המכשיר, אין לו שום עדכוני קושחה, וההוראות עצמן (חוץ משלושת העמודים הראשונים) שמגיעות עם המכשיר – ברוסית (אני משער שיש גירסה באנגלית באינטרנט). מהנסיון שלי עם D-Link המכשירים שלהם די טובים ואם אתה חובב מערכות לינוקס משובצות ובא לך לשחק, כמדומני שיש לך שם נקודות להחלמה של חוטים כדי לקבל USB Serial ודי קל לשנות את הלינוקס שבתוכו. בשאר המקרים, אני חושב שעדיף לחסוך כסף (50%) ולקנות את הפתרון של Edimax או TP-Link.
מכשיר ה-Galaxy Fold של סמסונג שיתחיל להימכר החל משבוע הבא (אין לי מושג אם הוא ימכר בישראל) הזכיר לי כמה דברים שחשבתי לשתף אותם, במיוחד לכל אלו שאין להם שום בעיה להוציא 2000$ (לפני מע"מ) על צעצוע חדש.
בואו נחזור 3 שנים אחורה. באחת מהתערוכות המקומיות ביפן הציגה חברה יפנית מסך גמיש. לחברה קוראים Sharp והם היו בין הראשונים שהציגו מסך שמחובר למכונה שגוללת את המסך הלוך ושוב. זמן לא רב אחר כך הציגו סוני, LG וסמסונג מסכים גמישים. עניין התצוגה הוא דבר חשוב עבור חברות כדי להציג קידמה והצדקת השקעה ב-R&D.
מצד שני – אם תיקחו מהנדס מהחטיבות האלו לשאול כמה הדבר הזה שמיש – כולם היו אומרים לך משהו פשוט: התצוגה עובדת מעולה, אבל לא יכולה לעמוד בתנאי שימוש יומיומיים מחוץ למעבדה או חדר נקי (במובן של חברות יצור שבבים).
סמסונג החליטה לפני כשנתיים בערך להתחיל למכור את המסכים הגמישים שלה גם למתחרים, ביניהם Xiaomi, Huawei ואחרים. זה לא משהו מיוחד, סמסונג מתחרה במוצרים הסופיים, אבל שמחה למכור לך כמעט כל ציוד שהם מייצרים, כולל סוללות, זכרונות, מסכים ועוד.
בואו נסתכל על המסך: המסך הפנימי של ה-Galaxy Fold והמסכים של המתחרים, בנויים בדיוק באותה שיטה – המסך מורכב משכבות, מסך OLED שמודפס, כאשר הדיגיטייזר (מה שדוגם את האצבעות שלכם) – מעליו, ומעל ישנה שכבת פולימר שמודבקת. בניגוד לטלפון הרגיל שלכם – אין זכוכית למעלה ואין תאורה אחורית (כמו במסכי IPS וחלק מהמסכים האחרים). אותה שכבה פלסטיק – היא זו שנועדה להגן על המסך ואם מנסים לקלף אותה – המסך פשוט יפסיק לעבוד כי כשמקלפים, הורסים את ה-OLED, והמסך מתחיל להבהב, חלקים ניכרים יוצגו כשחור או יהבהבו והפתרון היחיד הוא להחליף את כל המסך, סיפור יחסית די קל ב-Fold (לפי תמונות שפורסמו ב-Weibo) אבל יקר להחריד.
במציאות היומיומית, כשפותחים את הטלפון במגוון מצבים ובמקומות שונים – הטלפון יספוג חלקיקים שונים, החל מחול, פירורים ושאר דברים, והם פשוט ישרטו את שכבת הפולימר במקרה הטוב, או יכנסו בקפל של המכשיר במקרה הרע (מאוד. ברגע שזה נכנס, זה עניין של שעות עד שהמסך הפנימי יפסיק להגיב) ובניגוד לזכוכית – כאן ניגוב לא יעזור ושריטות יהיו עניין של ימים ספורים בודדים עד שיתרחשו, השכבה פשוט דקה מאוד.
במכשירים של המתחרים לעומת זאת, המצב יותר גרוע: גם Xiaomi וגם Huawei נתנו הצגה מוקדמת של המכשיר, ובניגוד למכשיר ה-Fold של סמסונג, כל המסך של המכשירים שלהם הוא Oled עם שכבת ציפוי פולימרית, הווה אומר: תכניס לכיס, והוא ישרט, כך שכבר בשעות הראשונות אחרי שתתחיל להשתמש בו ולהכניס אותו לכיס – "תזכה" לערימת שריטות שאי אפשר לתקן.
במילים אחרות: אם אתה קונה את המכשיר ב-2000$, זו תהיה אחת ההשקעות שתצטער עליה מאוד מהר.
בשביל ש-OLED גמיש יצליח, יש צורך בפיתוח של שכבה חלופית לפולימר, שכבה שתעמוד בשריטות, ושההדבקה תהיה הרבה יותר חזקה (יש כבר תמונות של ה-Fold שבה השכבה הפולימרית מתחילה להתקלף מעצמה, שזה אומר – עניין של שעות עד שהמכשיר יהיה מושבת!).
בעיה אחרת שפחות קשורה לחומרה ויותר קשורה לתוכנה – היא שתוכנות רבות פשוט לא יודעות לעבוד במצב Tablet וכתוצאה מכך אם פותחים את המכשיר והאפליקציה מוצגת, תקבלו תצוגה של 2 פסים גדולים שחורים אנכיים – ואת האפליקציה באמצע. לצערי גוגל אינה כמו אפל שמוודאת שאפליקציות שמיועדות לטאבלט – מופרדות מהאפליקציות לטלפון, וזו התוצאה. גירסת אנדרואיד הבאה (Q) תתמוך באפליקציות ובמעבר ממצב טלפון לטאבלט באופן אוטומטי, אבל עדיין אין תמיכה רצינית לפונקציונאליות הזו.
לסיכום: סמסונג רצתה להיות הראשונה עם מכשיר מתקפל בעל מסך גמיש. סמסונג יצאה עם המכשיר והיא חוטפת את כל הריקושטים האפשריים. Huawei תצא כמדומני בחודש הבא עם המכשיר שלה ו-Xiaomi כנראה תוציא מכשיר מתקפל בהמשך השנה. ימים יגידו איך הקהל יתייחס למכשירים ואיך הם ישרדו. הטכנולוגיה, לעניות דעתי, עדיין אינה מוכנה לשימוש יומיומי ובוודאי שאינה שווה השקעה של אלפי דולרים (מי בדיוק האיש המבוסס שרוצה להשוויץ במכשיר יקר מאוד .. ושרוט?). מצד שני – אין ספק, המכשיר והחידוש של מסך OLED גמיש – מאוד מלהיב אנשים כך שאני מאמין שיהיו השקעות רציניות בטיפול בבעיות שיצוצו במכשירים בגירסה הראשונה.
לא מעט אנשים נתקלים בסיטואציה הבאה: יש להם מכשיר סמארטפון (טלפון חכם) בן 3-4 שנים (לפעמים פחות מכך) והמכשיר היקר שנרכש מתחיל להתנהג בצורה מוזרה. לוחצים על משהו, הוא לא מגיב או מגיב לאט מאוד. הטלפון מצלצל וכשמנסים להחליק אצבע כדי לענות, לוקח לו שניה או שתיים כדי "לקבל" זאת ולתת לשיחה לזרום. זה לא קשור למכשיר מסוים וזה יכול לקרות במכשירים מבוססי אנדרואיד וגם באייפונים.
מדוע זה קורה, ומה ניתן לעשות בנידון?
כדי להבין מדוע זה קורה, נחזור מספר שנים אחורה לימים בהם היו מכשירים כמו המכשיר משמאל (נוקיה 3310). בהשוואה לכל סמארטפון שקיים כיום, המכשיר הזה נראה כיום "נכה" לחלוטין. כמות הפונקציונאליות שהיתה לו היתה אולי מאית ממה שכל סמארטפון מודרני נותן כיום והוא נתן את הדברים הבסיסיים ביותר: קבלת והוצאת שיחות, הודעות SMS, מצלמה סופר בסיסית וגרועה (בהשוואה לכל סמארטפון היום), וכמובן … סנייק. טלפונים משופרים יותר הציעו מסכים צבעוניים, מוסיקה פוליפונית ואפילו ניגון של קבצי MP3!
בסופו של דבר, המכשירים הללו, עם כל המגבלות שלהם, עבדו בצורה יוצאת מן הכלל למטרה היעודית שלהם ואם שכחת לטעון אותם בלילה אז לא היית צריך לדאוג, הם היו מחזיקים גם מספר ימים ללא טעינה. המכשירים עצמם נתנו עבודה מעולה במשך מספר שנים מזמן הרכישה בלי בעיות מיוחדות.
אנשים היו רגילים בדיוק לדברים הללו, בדיוק כמו הטלויזיה, המיקרוגל, המקרר ומכונת הכביסה שלכם: אתם לא מחליפים אותם כל שנתיים שלוש, ורוב האנשים מחזיקים את המכשירים האלו 5 שנים ומעלה.
ואז הגיעו הסמארטפונים (ולא, אפל לא היתה הראשונה. נוקיה היתה קודם עם מערכת הפעלה Symbian S60) שעודדו להתקין אפליקציות. אייפון ואנדרואיד לקחו את זה קדימה והציעו הרבה יותר ממכשירי הסלולר הפשוטים: רוצה פונקציונאליות מסויימת? תתקין אפליקציה וזהו. וכאן בעצם מכשירי הסמארטפון מתחילים להתנהג כמו ה-PC: אתה מתקין אפליקציות, האפליקציות תופסות משאבים שונים, מריצים דברים שונים ברקע ואם אתה לא איש טכני עם ידע טוב, ה-PC שלך יתחיל להתנהג כמו "משוגע" לפעמים, וזה גם הגיע לסמארטפונים ושוב – גם באייפון וגם במכשירי אנדרואיד (וכן, גם ב-Windows Phone/Mobile).
האפליקציות כיום דורשות לא מעט זכרון, הן מריצות שרותים רבים ברקע, ומכשירים בני 3-4 שנים אינם מכילים הרבה זכרון, כך שאפליקציות עדכניות על מכשירים כאלו – די מבטיחים תוצאה ברורה: המכשיר יזחל, לא יגיב, יקרוס, ושלל צרות אחרות.
אם ניקח לדוגמא את המכשיר מימין (גלקסי Note-4), מכשיר שרבים מחשיבים כמודרני למרות שעברו 3 שנים מאז שהוא יוצר. המכשיר כיום עם אפליקציות מודרניות רבות יכול בהחלט להגיע למצב של "זחילה" (למרות שיש לו מעבד לא רע ו-3 ג'יגהבייט זכרון) בגלל אפליקציות כמו פייסבוק ואפליקציות נוספות שמתקינות חלקים נוספים שכל מטרתם היא לזרוק לך הודעות על מבצעים ושאר הודעות מטרידות (ניו-פארם, 365, סופר-פארם, קופות חולים שונים ושאר אפליקציות שטורחות להזכיר לך שממש עכשיו יש מבצע שאם לא תרכוש – אלוהים יעניש אותך!). כל הדברים הללו צורכים זכרון כל הזמן וגורמים להאטת המכשיר.
אז מה עושים בנידון? הנה כמה דברים, נעבור מה"קל" אל "הכבד":
מסירים אפליקציות. כנסו לסמארטפון שלכם והתחילו להסיר אפליקציות לא נחוצות. האפליקציות שציינתי לעיל? רובן חסרות תוכלת (אני מדבר על אפליקציות ישראליות) וכל מטרתן היא להציף אתכם בפרסומות. במקרים רבים בגלישה לאתר תוכלו לקבל את אותם פונקציונאליות ולכן כדאי להסיר אותן. מקסימום תוכלו להתקין אותם מחדש בעת הצורך.
מחפשים גרסאות Lite של אפליקציות. פייסבוק לדוגמא היא תוכנה שאוכלת סוללה וזכרון בלי חשבון, אז חפשו Facebook lite בחנות האפליקציות, כנ"ל לגבי Whatsapp ותוכנות אחרות. הסירו את האפליקציה הקיימת (אם לא ניתן להסיר – ניתן לבטל אותן מלרוץ (הוראות לדוגמא כאן) ואז התקינו את גרסאות ה-Lite.
עשיתם את הכל ולא עזר? הגיע הזמן לאפס את המכשיר (כאן תוכלו לראות כיצד לבצע זאת במכשירי אנדרואיד). שימו לב לנקודות הבאות לפני איפוס:
תצטרכו את שם המשתמש והסיסמא שלכם ב-GMAIL כדי להתחבר לשרותי גוגל השונים.
תמונות וסרטים – הם ימחקו, ולכן כדאי לפני הכל להתקין Google Photos (או "תמונות גוגל" בעברית) ואז לגבות את התמונות (עזרה לכך תמצאו בלינק הזה) כדי שהכל ישב בענן (כך שגם אם קורה משהו – התמונות והסרטונים שמורים).
אם יש ברשותכם מכשירים כמו של סמסונג, תוכנת Samsung Kies תוכל לסייע לכם בכל הקשור לגיבוי המכשיר ל-PC ושדרוג קושחה שלו. התוכנה זמינה גם בעברית. אם יש לכם מכשירים אחרים, החברות האחרות יצרו תוכנות דומות, תוכלו לגבות איתם את כל התכנים שבמכשיר ישירות ל-PC.
לאחר האיפוס, יתכן ותצטרכו להתקין אפליקציות שונות, בחרו רק את מה שאתם צריכים. יכול להיות שתצטרכו להזין שם משתמש וסיסמא בתוכנות שונות בהתאם לשרות שהתקנתם.
עשיתם את כל הכל כולל איפוס ולא עזר? נצטרך לעבור לכלים יותר כבדים. בשלב הבא הדברים שאתאר יבטלו אחריות למכשירכם (אם עדיין קיימת אחריות). אם המכשיר שלכם ניתן לכם מהעבודה או שאתם מקבלים שרות ממקום העבודה שלכם לגבי המכשיר – אל תבצעו זאת.
למכשירי מסארטפון רבים (וטאבלטים) מבוססי אנדרואיד ישנן מערכות הפעלה אלטרנטיביות שגם מבוססות אנדרואיד. יתרונן בכך שהם רזות מאוד ומכילות רק את הפונקציות ההכרחיות. כאן לא תמצאו במערכת אפליקציות כפולות (כפי שסמסונג עדיין נוהגת להתקין במכשיר – 2 אפליקציות מייל, 2 אפליקציות יומן, 2 דפדפנים וכו' וכו') אלא רק הדברים ההכרחיים בלבד, ומשם אתם נכנסים לחנות של גוגל (ה-Play Store) ומתקינים מה שאתם רוצים (אפשר גם להיכנס במחשב לקישור הזה כל עוד אתם משתמשים באותו שם משתמש וסיסמא ל-GMAIL ולהתקין אפליקציות משם והם יותקנו על המכשיר אוטומטית ללא צורך בחיבור כבל או חיבור אחר למעט חיבור סלולרי לאינטרנט או WIFI).
לשם ביצוע עבודה זו, יש צורך ב"פריצת" המכשיר על מנת להחליף תוכנת שחזור (Recovery) ומשם להתקין מערכת הפעלה אלטרנטיבית כמו Lineage OS ואחרות. אם אינכם מכירים את הנושא, אל תנסו לבצע זאת בעצמכם – אתם עלולים להשבית טוטאלית את מכשירכם! פנו לחבר או טכנאי (אני מאמין שחנויות רבות ישמחו לעשות זאת עבורכם בתשלום כלשהו) שיבצעו זאת עבורכם.
יתכן וגם אחרי כל הפעולות הללו המכשיר לא יעבוד כנדרש. דוגמא נפוצה היא מכשירי ה-Note-4 שגם אחרי החלפת מערכת ההפעלה – הסוללה נגמרת תוך שעות ספורות גם אם תחליפו סוללה. אלו באגים (תקלות) שקשורים לרכיבים פנימיים ובמקרים כאלו אין ברירה אלא להחליף מכשיר סלולרי. לשמחתינו, כיום ישנם מכשירים כמו של חברת Xiaomi לדוגמא, שאינם עולים הרבה (שימו לב, באתרים כמו ZAP חנויות רבות מציעים מחירים מפתים מאוד, אולם במקרים רבים אתם תקבלו מכשיר ללא מטען מקורי, ללא אריזה מקורית ואחריות מאוד "חפיפניקית", ולכן אם אתם קונים מכשירים של Xiaomi, דירשו אחריות מקורית של חברת המילטון, היבואנית הרשמית ולא אחריות של החנות!) בסכומים מ-750 ועד 2000 שקלים. מנסיון אישי – מכשירים אלו בהחלט מספיקים לאנשים שאינם טכניים וגם קלים לשימוש – במיוחד לאלו שמגיעים ממכשירי אייפון.
לסיכום: מכשירי סמארטפון במוקדם או במאוחר יעבדו לא כמו שצריך. לקידמה הזו שקיימת כיום יש מחיר ורובם לא רוצים לחזור למכשירים עם המקשים הפיזיים והפונקצינאליות המאוד מוגבלת. יחד עם זאת ניתן לטפל בבעיות אלו וברוב המקרים אין צורך להוציא אלפי שקלים מחדש על מכשיר חדש ונוצץ, ואם רוצים לשמור המכשיר לאורך זמן, כדאי לעבור עליו מדי פעם ולבצע "נקיון אביב" מבחינת אפליקציות מיותרות. אם זה לא עוזר – אתם יכולים לראות לעיל את הצעדים שיכולים לסייע לכם.