אנחנו נמצאים בשנת 2018 וחדירת מערכת הלינוקס לחברות השונות נמצאת בעיצומה. כל סטארטאפ יודע מהיום הראשון שככל שמדובר בשרתים, הוא מהר מאוד יצטרך לעבוד על לינוקס. תחום מתודות ה-Devops והכלים שמשתמשים? סביר להניח שחלק גדול מהכלים יצטרכו שרת לינוקס לעבוד עליו. קונטיינרים? ב-Windows יש אבל זו בדיחה לא מצחיקה (שם זה בכלל VM) – אתם תצטרכו לינוקס להריץ את זה ואם אתם עובדים על עננים ציבוריים עם כלי אוטומציה, סביר להניח שהחיים יהיו יותר קלים עם טרמינל לינוקס (כן, מיקרוסופט משפרת את הקונסולות של ה-CMD וה-PowerShell אבל מספיק להריץ פקודת TOP ולהגדיל את החלון כדי לראות את הקונסולה Freak out ופתאום לא רואים כלום. במקרים כאלו פקודת reset תעזור, אגב).
בקיצור, לא חשוב איך נסתכל על זה, לינוקס נכנס כמעט לכל מקום אפשרי, כולל מקומות שהיו שמורים בעבר אך ורק למערכות מיקרוסופט. ב-Enterprise הכניסה הרבה יותר איטית – אבל היא מתרחשת.
מטבע הדברים, כשמערכת חדשה נכנסת, יהיו יותר ויותר אנשים שירצו ללמוד אותה. אחרי הכל, עולם ההייטק הוא תחרותי מאוד ומי שלא משקיע בעצמו במשך מספר שנים "גוזר" על עצמו להיתקע בתחומים שתהיה להם פחות ופחות דרישה. בל נשכח שהיום, למעט כל מיני מקומות ממשלתיים וחברות בטחוניות גדולות, אבטחת תעסוקה זה לא דבר שמובטח לך. יכול תמיד להיות מצב שבחודשים הקרובים תצטרך לאמר שלום למשרתך הנוכחית ותצטרך למצוא משהו אחר, ואם כל הידע שיש לך שווה לידע שהיה שווה משהו מלפני עשור ומעלה – אתה בצרות.
אז קודם כל, הדבר הכי חשוב שצריך לזכור לגבי תחום הלינוקס – זה שהתחום מתפתח בקצב רצחני. אנשים לומדים עכשיו קונטיינרים על Docker ו-Kubernetes? הגיע הזמן שתכירו את ה"אח" שלו – cri-o. משתמשים בפתרונות של Docker ל-Enterprise? זה מת, תעברו ל-Kubernetes או OpenShift (תלוי בסביבה ובכל מיני פרמטרים).
בשביל להתחיל ללמוד לינוקס, מתחילים תמיד בבסיס, ומומלץ כמה שפחות להיות "תלוים" בממשק הגרפי, כי כשתגיעו לנהל שרתי לינוקס כלשהם, לא תמצא שם ממשק גרפי (ואם תתקין דבר כזה, בוא נאמר שצוות ה-IT לא יתפוס ממך כאיש לינוקס רציני), ולכן הדבר הראשון זה להכיר בצורה הכי קרובה את המסוף (Terminal). להכיר את מערכת הקבצים בלינוקס, להכיר הרשאות, פקודות, ואם אפשר – להכיר כמה הפצות לינוקס. אובונטו זה נחמד ודי פופולרי בענן, לא ממש פופולרי ב-Enterprise, שם RHEL (של רד-האט) או CentOS עדיין שולטים. הפצות לינוקס כמו Debian ו-Arch או Gentoo הן טובות – למי שרוצה להשקיע ממש לעומק בלינוקס.
אחרי שמכירים הרשאות קבצים ותיקיות, sudo, כדאי להכיר דברים כמו הפניות (redirection) כמו > | < שמאפשרות לקחת פלט מסוים ולהעביר אותו לפקודות/אפליקציות אחרות, כדאי להכיר גם פקודות המאפשרות לבצע מניפולציות לקבצים, פקודות כמו SED, AWK, GREP ועוד. יש כמובן לא מעט פקודות, ותמיד לכל פקודה ניתן למצוא את ה"מדריך" שלה עם פקודת man, כך שלדוגמא אם אין לי מושג ירקרק מה לכל הרוחות עושה awk, פקודת man awk תתן לך הסברים. חלק מה-manuals ארוכים מאוד ומפורטים מאוד (תסתכל על man awk כמה הוא ארוך!) וחלק מאוד קצרים וחיפוש בגוגל יוכל לעזור.
אחרי שנלמד כמה וכמה פקודות, יגיע הזמן שנצטרך שפת סקריפטים כדי להריץ את הפקודות ביחד מתוך קובץ. למי שמגיע מעולם מיקרוסופט, מכיר בוודאי קבצי Batch או PowerShell. בלינוקס כיום הדבר הכי פופולרי זה BASH, ועם BASH תוכלו לכתוב סקריפטים קצרים או ארוכים. השפה עצמה די קלה ללימוד אך מצד שני BASH מאוד פדנטי לגבי רווחים. יהיו לכם הרבה מקרים שתשברו את הראש מדוע סקריפט לא עובד ורק אחרי שעות חיפוש תגלו ש… ששכחתם רווח בין פקודה לסוגריים או שחסר איזה ; ואחד החסרונות הגדולים של BASH הוא שאין לך debug אמיתי.
עוד דבר חשוב – עורך טקסטים. כאן אני ממליץ להכיר את VIM למרות שרבים מעדיפים את nano, רק ש-nano לא יהיה זמין לכם בשרתים רבים של אחרים ו-VIM אחרי שמתרגלים אליו, אפשר לעבוד ולעשות דברים במהירות. עוד אופציה שאני יכול להמליץ עליה היא emacs (יש מלחמה בין אנשי לינוקס בין עורכי הטקסט לגבי מי יותר טוב ומי יותר נוח. הכל תלוי במשתמש).
בשביל לכתוב סקריפטים ואפליקציות רציניות, נצטרך משהו יותר "כבד" מ-BASH, ואחת ההמלצות הכי פופולריות היא שפת Python. עם Python אנחנו יכולים לכתוב דברים שיכלנו גם לכתוב ב-BASH, אבל היתרון הגדול של Python זו הכמות העצומה של הספריות שאנחנו יכולים להתממשק אליהם ולבצע דברים. כמעט כל אפליקציה או שרות שקיימים ללינוקס תומכים ב-API כלשהו ו-Python יכול לעזור לנו להתממשק ולבצע דברים. אגב, לפי מאמר שפורסם מלפני מס' ימים, Python היא שפת התכנות הכי פופולרית כיום, כך שמאוד מומלץ להכיר אותה.
ברגע שאנחנו מכירים לא רע את שפת Python ו-BASH, מכירים פקודות פופולריות של לינוקס ואנחנו מרגישים די נוח עם הטרמינל, יהיה כדאי להכיר כלי אוטומציה, כלים אלו יעזרו לכם לבצע דברים שונים בשרתים אחרים כך שלא תצטרכו להמציא את הגלגל מחדש בכל פעם ולא תצטרכו להריץ פקודה 20 פעם רק כי יש לכם 20 שרתים שונים. כלי האוטומציה שאני ממליץ עליו הוא Ansible שמאפשר לעשות כמעט כל דבר תוך כתיבת Playbook (שזה בעצם ה"תסריט") בפורמט YAML ומודולים ב.. Python. יש גם כלים אחרים ואם אתם עובדים עם עננים ציבוריים, סביר להניח שימליצו לכם לעבוד על consul או עם terraform. כל חברה והעדפותיה, כך שאם אתם חושבים לעבוד בתפקיד "Devops", כדאי שתכירו גם את terraform ותלמדו איך להתחבר לעננים כמו AWS כדי לעשות דברים שונים דרך ה-API של אמזון לדוגמא. עוד תחום שכדאי ללמוד, הוא ניהול קוד (כן, גם לדברים הקטנים שלך) עם כלי כמו GIT. אתה יכול להרים לעצמך בבית לדוגמא את GOGS, מנהל GIT קטן וחמוד שיכול לעזור לך הרבה.
דבר נוסף שחשוב הם השרותים שנמצאים בלינוקס. תכירו את SystemD, תכירו כלי כמו TOP (למפונקים שביניכם – htop), תכירו איך לנהל דיסק עם Volume Management, ועוד ועוד. כל קורס טוב שמדריך לינוקס מסביר פחות או יותר על הדברים רק שחשוב לזכור: הקורסים מסבירים דברים בצורה בסיסית בלבד וה"חבר" הכי טוב שלך הם פקודת ה-man לפקודות השונות.
מכאן – הכל תלוי לאן אתם רוצים לקחת את ההכרות שלכם עם לינוקס. תכנות? תכירו את השפות והכלים, ויש מאלו המון. כך לדוגמא אם אתם רוצים ללמוד על Kernel, פיתוח דרייברים וכו', תצטרכו להכיר עמוק את ה-GNU Chaintools ואת GCC, את GDB כ-Debugger ואת ה-proc filesystem, ניהול זכרון, scheduling, ועוד ועוד. שפות כמו PHP? תכירו את השפה וערימות המודולים שלה ואת הדרך להטעין דינמית מודולים, וכו' וכו'.
לסיכום: אם אתה רציני לגבי לימוד לינוקס, תתחיל בדברים שתיארתי לעיל. זה לוקח זמן ותרגול, זה לא MCITP של מיקרוסופט! חשוב שתגדיר לעצמך מה אתה רוצה ללמוד בלינוקס. חושב ללמוד על הכל בלינוקס? שכח מזה. הצצה לדוגמא בגירסאות Fedora שונות יכולה להראות לך כמה דברים משתנים בחודשים ספורים כך שמדובר ב"מטרה נעה". לכן חשוב להתפקס בדברים שאתה רוצה ו/או צריך ללמוד. את השאר תלמד בזמנך החופשי לפי הצרכים שלך.