על מצלמות אבטחה ופרצות

בשנים האחרונות יש טרנד מאוד אופנתי שנקרא "הבית החכם". מדובר בשוק פוטנציאלי ענק שכל חברה מנסה לתפוס בו איזו תפיסת רגל. המכשירים הכי ידועים שנמצאים כבר בבתים רבים הם ה"עוזרים הדיגיטליים", כמו Alexa של אמזון עם Google Home של גוגל שמאפשרים לך לא רק לשאול שאלות ולקבל תשובות, אלא גם לשלוט בציודים בבית. רוצים להדליק אור איך שאתם נכנסים הביתה? פקודה אחת והאורות דלוקים ואפשר לעשות דברים שונים.

אספקט אחר שתופס יותר ויותר מקום הם ה"עזרים הדיגיטליים" ששם נמצאים כל שאר הציודים לבית, החל מתוארה, מתגים חכמים שיכולים לשלוט על ציוד "טיפש", מזגנים ושאר ציודים שכוללים חיבור ל-WIFI והשימוש נעשה דרך אפליקציה יעודית בטלפון שלך ועד מערכות אזעקה מתוחכמות שמאפשרות לך לנטר מה קורה בבית ולבצע פעולות שונות.

ב-3 שנים האחרונות נכנסות גם המצלמות האבטחה החכמות הביתה. המצלמה לא דורשת מחשב אלא רק חיבור ל-WIFI, אפשר להגדיר אזורים "חמים" שאם בהם תהיה פעולה (כמו מישהו שנכנס הביתה והמצלמה מצלמת את אזור הכניסה לבית) – תקבל התראה, הוידאו עולה לענן ולא נשמר למחשב או ל-NAS בבית כך שגם אם פורץ חודר הביתה ומנסה להזיק למצלמה – רוב הסיכויים שעד שהוא יזיק – תמונתו עולה לענן וגם אם הוא ישבור את המצלמה לרסיסים – תמונתו תהיה קלה לשחזור.

יש כל מיני חברות שמייצרות מצלמות וחיישנים לצרכי אבטחה ביתית. אחת הדוגמאות שמפורסמת בחו"ל (אבל משום מה קשה למצוא אותה בארץ) הן המערכות של RING (אמזון רכשה אותם לפני זמן לא רב). אתה מקבל התראה אם מישהו נכנס לאזור המוגדר, אתה יכול לדבר דו-כיווני מהטלפון שלך לפורצים ואתה יכול גם להפעיל אזעקה.

אבל מי שנכנס לשוק ב-3 שנים האחרונות בצורה מאסיבית הן מצלמות האבטחה הסיניות. מבחינת חומרה במקרים רבים היא נותנת תוצאת וידאו בינונית פלוס. גם שיאומי נכנסה לשוק עם מצלמות כמו זו בתמונה משמאל (יש גם דגם מכני שהמצלמה מסתובבת) עם וידאו/תמונות באיכות מעולה, ממשק די קל לשימוש, ושמירה בענן של הוידאו והתמונות לשבוע בענן של שיאומי בחינם.

הבעיה המרכזית בכל אותן מצלמות סיניות זה שאולי החומרה הטובה ובחלק מהמקרים הממשק טוב, אבל מבחינת אבטחה – מדובר באסון. מי שיציץ לדוגמא בסקירות באמזון יוכל לקרוא סיפורים על איך אנשים גילו שיש להם צופים בלתי מוזמנים שמציצים להם הביתה ועדיין – רבים מתפתים ויתפתו למחיר (בכל זאת, סט של 4 מצלמות כמו המצלמה בתמונה כאן של שיאומי עולה 100$+מסים באמזון).

אז מה ניתן לעשות בנידון?

מי שקורא את הבלוגים שלי יודע שאני האחרון שימליץ לדוגמא לזרוק את הטלפון הסלולרי מקומה עשירית לאחר 2-3 שנות שימוש. בעזרת חבר שמבין טוב במחשבים ניתן (בטלפונים מבוססי אנדרואיד) להחליף מערכת הפעלה וכך לקבל את רוב הפונקציות החדשות במכשיר הישן שלכם ולהמשיך להשתמש בו עוד שנתיים שלוש ויותר בלי בעיה. אותו דבר ניתן לעשות עם המצלמות הללו (אגב, התמונה שמשודרת לענן של שיאומי מוצפנת, היא מוצפנת במכשיר ואז נשלחת).

במהלך הפוסטים הבאים אני אנסה מספר מצלמות ושינויי קושחה (לשמחתי כל המצלמות "החכמות" הנמכרות היום מבוססות לינוקס) ואפרסם זאת כאן על מנת שתוכלו לשפר את השימוש במכשיר ותוכלו להפעיל פונקציות נוספות. אחת המצלמות הראשונות שאני הולך לנסות עליה דברים תהיה כנראה אחת מהמצלמות של שיאומי.

אז לינוס רוצה לכבוש את הדסקטופ

לפני מספר ימים השתתף לינוס טורבאלד (ה"אבא" של לינוקס) בכנס LinuxCon השנתי. בכנס הזה בד"כ מופיעים מפתחים שונים ומציגים פרוייקטים שהם משתתפים בהם, עובדים עליהם או דברים שהם מתעניינים בהם. אחד הדברים שהכי "מושכים" בתערוכה הזו הם הפאנלים שבהם משתתפים בכירים בקהילת מפתחי הליבה ומערכות אחרות בלינוקס.

אחת מהשאלות שעלתה בפאנל, היא לאיזה תחום הם היו רוצים לראות שם לינוקס. לינוקס כמובן שולט חזק מאוד בתחום השרתים, בתחום הטלפוניה והטאבלטים (עם אנדרואיד) וגם במערכות קריטיות אחרות כמו מערכות תעופה שונות.

לינוס ציין שהוא "עדיין רוצה 'לקחת' את תחום הדסקטופ (המחשב השולחני)". מי שמעוניין, יכול לראות את הוידאו כולו (קצת יותר ממחצית השעה) – הקטע שלינוס מדבר על הדסקטופ ממש בצרה הוא ב-דקה 28.

 

כפי שלינוס ציין בוידאו, הבעיה בהשתלטות היא אינה קשורה לליבה ולדרייברים. דווקא בתחום הזה לינוקס הצליח בצורה מדהימה להדביק פערים שעדיין קיימים במערכות הפעלה פתוחות מתחרות (כמו גרסאות BSD למיניהן). כיום אם תתקין Fedora 20 או Ubuntu 14, סביר להניח שתמצא כי כל הציוד שלך כבר נתמך ישירות ללא צורך בחיפוש דרייברים וגם ציודים שיש להם תמיכה חלקית, סביר להניח שתוכל למצוא הוראות כיצד להשמיש את הציוד בהפצה שלך בחיפוש קליל בגוגל. אובונטו די מצטיינים בקטע התיעוד של הדברים הללו.

העניין הוא שבניגוד לשווקים שלינוקס שולט בהם כיום, תחום הדסקטופ הוא תחום בעייתי לשליטה בגלל כמה סיבות לא כל כך מעודדות:

  1. ראשית, ישנה הבעיה של אפליקציות. ללינוקס יש המון אפליקציות שאנשים וחברות כותבים, אבל התוכנות הפופולריות שקיימות על מק או על Windows – רבות מהן לא קיימות ללינוקס. אם אתה רוצה להשתמש במיקרוסופט אופיס, עריכת תמונה, צליל או וידאו, לא תמצא את האפליקציות של אדובי ומיקרוסופט. אם יש לך תוכנות שונות שרכשת שרצות רק על Windows, חלק גדול מהן לא נמכר ולא קיים בגרסאות ללינוקס. חלופות קיימות, אולם ברוב המקרים, החלופות אינן תמיד אפליקציות מקצועיות שיהיו קלות למשתמש הממוצע להגר אליהן.
  2. הבעיה שניה קשורה דווקא לכסף – משתמשי לינוקס רבים פשוט לא מוכנים לשלם על אפליקציות מסחריות וחברות תוכנה מסחריות רבות רואות את השוק הקטן של לינוקס בתחום הדסקטופ ואת האי רצון לשלם על תוכנות ופשוט לא מוציאות גרסאות ללינוקס. נסו לשכנע את אדובי להוציא את אפליקציות Creative Cloud ללינוקס.
  3. הבעיה השלישית קשורה ל"פוליטיקה" של קוד פתוח – אנשים מעדיפים, אם הם כבר משתמשים בלינוקס – להשתמש באפליקציות בקוד פתוח גם אם המתחרה בקוד פתוח "נחות" יותר מאפליקציה מסחרית וכך קורה לעיתים שחברה שכבר הוציאה מוצר מסחרי בקוד סגור, מפסידה לקוחות לפרויקט כמעט זהה בקוד פתוח, והיו מקרים מעולם.
  4. הבעיה הרביעית קשורה לקצב ההתפתחות של הפצות לינוקס: חלקם יוצא בקצב סופר מהיר (אחת לחצי שנה) ובין גירסה לגירסה נשברים דברים מבחינת תאימות (Fedora ו-Ubuntu), ואילו ההפצות היציבות יותר מתעדכנות באפליקציות חדשות אחת לתקופה של 3 שנים בערך, וגם אז ישנן בעיות תאימות. ברוב האפליקציות שבקוד פתוח הבעיה לא רצינית כל כך ומה שיש לבצע זה הידור (compile) מחדש של קוד המקור, אבל לאפליקציות מסחריות בקוד סגור זה בעייתי.

לינוס אולי שוכח, אבל ישנה מעין גירסה של לינוקס שדווקא כן תופסת בשוק לאט לאט והיא … ChromeOS של גוגל וכמות המחשבים שנמכרים עם ChromeOS הולכת וגודלת (בגלל המחיר הנמוך של מחשב כזה, שבד"כ מגיע גם עם מפרט טכני נמוך מאוד). גוגל, בניגוד ל-Fedora ו-Ubuntu דווקא לא מעוניינת שמשתמשים יריצו אפליקציות לינוקס רגילות על ChromeOS ואכן במצב רגיל אין לך אפשרות להריץ אפליקציות מהפצות לינוקס כפי שהזכרתי לעיל – על ChromeOS. גוגל מעוניינת שמפתחים יפתחו אפליקציות Native תוך שימוש בספריית pnacl שלהם, שמצד אחד יכולות לרוץ ישירות הן על מעבדי X86 והן על מעבדים מבוססים ARM, אבל מצד שני האפליקציה תהיה יותר אפליקציית ++WEB, כלומר אפליקציה שמציגה את הפלט ומקבלת קלט דרך הדפדפן.

גוגל הצליחה להכניס לשוק את אנדרואיד שמבוסס על ליבת לינוקס בצורה שהפתיעה רבים. היא לא השתמשה בספריות שכל הפצת לינוקס משתמשת, אפילו לא בספריה שמאפשרת גרפיקה (Xorg) והיא בנתה הרבה חלקים באנדרואיד מאפס, ובסופו של דבר, בסיוע יצרנים שחיפשו כמה שיותר טלפונים וטאבלטים לשווק – היא כבשה את השוק, כך שניתן לאמר ש(ליבת) לינוקס כבשה את שוק הסלולר והטאבלטים. יכול להיות ש-ChromeOS תכבוש נתחים גדולים יותר בשוק, את זה נראה במהלך השנה שנתיים הקרובות, אבל עם הפצות הלינוקס כיום – אני בספק אם תהיה קפיצה נרחבת בשימוש לינוקס בדסקטופ. נכון, אובונטו כובש Power users רבים, אבל אותם משתמשים מתפתים ולבסוף במקרים רבים גם רוכשים – מחשבי מק לעבודה ולשימוש יומיומי – יש לך ממשק גרפי מעולה, חומרה טובה, וגם טרמינל עם המון אפליקציות שקיימות בלינוקס, שילוב מנצח עבור משתמש כזה.

האם לינוקס יכנס ל-Corporate בתור עמדת עבודה? לא, לא נראה לי. חברות אוהבות את ה"גב" שמיקרוסופט נותנת להם, וברוב המקרים הם לא יוותרו עליו במהירה. אם גוגל רוצה לכבוש את ה-Corporate עם ה-ChromeOS, הם יצטרכו לבצע מספר שינויים כמו הורדת מחיר פר משתמש, תמיכה ב-Active Directory והרבה יותר אפליקציות Clients טובות. גוגל הראתה בכנס I/O האחרון איך הם הולכים להריץ אפליקציות אנדרואיד על ChromeOS, אבל אפליקציות אלו אינן מספקות פתרון מלא שחברות מחפשות ומשתמשים עדיין רוצים אפליקציות מלאות, לא "מסורסות" גם אם הן Native.

Exit mobile version