המחשב שלך מכניס לך פרנסה? קרא את הפוסט

כפרילאנסר יועץ, אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשבניתי את ה-Workflow שלי, זה להכין סביבה שהיא כמה שיותר "מעוננת". אם מחר בבוקר מחשב הדסקטופ שלי מפסיק לעבוד, הלאפטופ גם מפסיק לעבוד ובנוסף יש לי הפסקת חשמל, תהיה לי אפשרות לספק פתרונות ללקוחות ברוב המקרים. בסופו של יום, פרילאנסר רציני בתחומים שלי חייב לצפות לסיטואציות שהלקוח ירצה מסמכים שונים או קישורים שונים פה ועכשיו בכדי להבין דברים או בכדי לחזק את מה שאתה מצהיר.

יש לעומת זאת מקרים בהם אין אפשרות לעבוד בענן הציבורי ועדיין צריך מחשב נייח או נייד. קחו לדוגמא את עורכי האודיו והוידאו, אפקטים, תלת מימד וכו'. ברוב מוחלט של המקרים הם צריכים את החומרה שלהם וסביר מאוד להניח שהתוכן נמצא מאוחסן באותו מחשב (מתוך תקווה שיש להם גיבוי בדיסק חיצוני או NAS).

עובדה פשוטה וידועה היא, ש-Windows זו מערכת הפעלה שאוהבת .. להפתיע, ולא לטובה. לפעמים מערכת ההפעלה קורסת עם מסך כחול וסמיילי עצוב, לפעמים אפליקציות נתקעות, ולפעמים המחשב לא מגיב, סתם כך, בפתאומיות, ולך תחפש פתרון לבעיה. מיקרוסופט נוטה להפוך את המשתמשים שלה לבוחני BETA, ושילכו לכל הרוחות אם דברים נתקעים (תקראו את ה-EULA של Windows).

וכאן מתחילה הבעיה של חיפוש פתרון: אתרים רבים מתחזים לתת פתרונות – בכך שהם דוחפים רכישה של מוצר (שכמובן לא יעזור לפתרון הבעיה), התמיכה הוובית של מיקרוסופט (answers.microsoft.com, אני מעדיף אפילו לא לקשר לשם!) שווה בערך כמו לשאול את החתולים שלי לגבי הצעות לפתרונות, ובפורומים שונים ברוב המקרים תקבל כמה וכמה תשובות, כאשר רובן כלל לא רלוונטיות או לא נכונות. מה לגבי טכנאי מחשבים שונים ששומעים עליהם את הלל כמה הם מעולים ומקצועיים? חלקם אולי כאלו, אך לצערי חלקם הגדול עדיין לא יודע אפילו לשאוב את כל הפרטים מ-Windows (רמז, זה קצת יותר מ-Event Viewer) לגבי התקלות. דוגמא? נסו לפתור תקלה עם Code 10 שלא נפתרת גם כשהתקנתם דרייברים מחדש, או דרייברים אחרים.

לכן, אם מישהו הוא פרילאנסר והמחשב שלו מייצר בתחומו את פרנסתו, אותו אדם צריך לבצע כמה דברים כדי להמעיט כמה שיותר מקרים של Down Time:

  1. הדבר הראשון שחשוב לעשות, הוא לרכוש/להשתמש במחשב יעודי שעליו יותקנו וירוצו רק האפליקציות המשמשות לעבודה ותו לא. לא משחקים, לא כלים אחרים, לא מייל, וכו'. רק את התוכנות שצריך.
  2. הדבר השני החשוב – הוא לעבוד בתצורה של 2 דיסקים תמיד. דיסק אחד הוא דיסק עם מערכת הפעלה, ודיסק שני הוא דיסק מדיה לאחסון התכנים, כאשר הכל נשמע מבחינת תכנים בדיסק השני ואם עובדים על יצירת/עריכת תכנים – עובדים אך ורק על הדיסק השני. מחירי דיסקים SSD ירדו וממשיכים לרדת וכדאי לנצל זאת, ואם אין מקום במחשב הנייד לדיסק SSD שני, תמיד קיימים דיסקים SSD חיצוניים או שאפשר לרכוש מתאמים חיצוניים שלתוכם מלבישים דיסקים SSD שבמקור יועדו להיות פנימיים (זה גם יוצא יותר זול, אל תהיו iJustine וחבריה).
  3. הדבר השלישי שהוא הכי חשוב – הוא לרכוש או להתקין תוכנת גיבוי שיודעת לגבות דיסקים (לא רק לגבות קבצים). תוכנות כמו Macrium Reflect (היא חינמית וניתנת לשדרוג תמורת סכום נמוך) יכולה לגבות את המחשב שלכם לדיסק חיצוני או NAS כל כמה זמן שתרצו ולכן מומלץ להגדיר לה פרק זמן גיבוי של לפחות אחת לשבוע לדיסק חיצוני או NAS. הגיבוי עצמו יכלול רק את ה-SSD שכולל את מערכות ההפעלה. את התכנים תגבו בצורה אחרת לדיסק חיצוני או NAS.
  4. עבדו בחוכמה – אל תחליפו/תשדרגו תוכנות רק כי שמעתם דברים חיוביים לגבי תוכנות אלו ואחרות. קודם כל צרו גיבוי ואז התקינו את מה שאתם רוצים.
  5. רוצים לחזור אחורה? הפעילו את ה-Boot Media שתוכנת הגיבוי יוצרת (זה דרך כלל דיסק און קי שהתוכנה מאפשרת ליצור), התחברו לדיסק החיצוני או ל-NAS ושחזרו גיבוי אחרון. אם שמרתם את קבצי המדיה/פרויקטים וכו' בדיסק השני בלבד, השחזור לא ידפוק שום דבר בתהליך. אם לעומת זאת "בטעות" שמרתם על הדיסק הראשון, העבירו לדיסק שני ואז תשחזרו.

לסיכום: מחשב יעודי שלא מתקינים עליו כל מיני אפליקציות זבל/משחקים/תוכנות לא נחוצות, שמגובה תדיר – יעזור מאוד ב-Workflow שמכניס עבורכם כסף. תמיכה בפורומים או מ-לא מעט טכנאי מחשבים תהיה שווה כמו כוסות רוח למת. גיבוי, שחזור יכול להיות הדבר שיעזור לכם במקרים הכי דחופים והתהליך גיבוי/שחזור הוא יחסית די קצר וברוב המקרים יעזור המון.

בהצלחה.

פרילאנס: מדוע מקדמה היא דבר חשוב

כפרילאנסר, אני שואף לקבל כמה שיותר ביזנס. אחרי הכל, אם לי יש את הידע ואתה מחפש שיעשו עבורך משהו שיש לי בו את הידע, אני אשמח לעשות עמך עסקים, לקבוע מחיר, כמות שעות, זמנים, תנאי תשלום ולהתחיל לעבוד…

אבל לפעמים צריך לזכור שכאן זה לא גרמניה. כאן בישראל ישנן לא מעט חברות שבמקום לבקש אשראי (לא זול) מהבנק, הן בעצם "גובות" את זה מהספקים שלהם. פעם זה היה דבר סודי, אבל כיום? חפשו בגוגל "עדכון תנאי תשלום" ותמצאו עשרות (אם לא יותר חברות) שמצד אחד ידרשו מכם חשבונית מס (לא חשבונית עיסקה) ומצד שני ישלמו לכם בתנאים של שוטף+60 ומעלה. אתה כמובן תצטרך לשלם מקדמות מע"מ ומס הכנסה על כך כבר במועד התשלום המקדמות הקרוב, למרות שלא קיבלת על אותה חשבונית אגורה שחוקה ואילו אותן חברות יקבלו את הזיכוי מע"מ כבר במועד תשלום המקדמה שלהן.

בגלל זה, אחד הדברים החשובים לדעתי הוא עניין המקדמה או התשלום מראש. (תשלום מראש כשמדובר בסכום קטן יחסית של כמה אלפי שקלים ומקדמה כשמדובר בסכום של 5-6 ספרות). אם זו עבודה ראשונה עם לקוח חדש, אתה לא יכול לדעת מתי תקבל את התשלום. יש כמובן חברות שישלמו בזמן ויש כאלו שמעכבות את התשלום מכל מיני סיבות או שפתאום יש להן השגות על גובה התשלום. המקדמה, בחלק קטן מהמקרים – יכולה להיות התשלום שאחריו יעבור זמן רב עד שתקבל את שאר הכסף שהלקוח חייב לך.

כמובן שישנן חברות שיציינו שהן אינן משלמות מקדמה, וכאן מגיע החלק של ה"הימור" שלך. יכול להיות שהחברה תשלם לך בזמן ויכול להיות שלא. אני מכיר מספיק חברות אינטגרציה גדולות שחברות X,Y,Z חייבות להן מאות אלפי שקלים – ואותן חברות אינטגרציה תקועות. מה תעשה? שיימינג ללקוח? דרך מצויינת לשרוף את עצמך. לתבוע אותן? תצטרך להמתין כמה שנים טובות למשפט וכמובן שעד אז אותה חברה לא רק שלא תשלם לך, היא גם לא תיקח ממך עבודות. תאיים עם מכתב של עו"ד? המכתב יזרק תוך 30 שניות לפח האשפה. לך, כפרילאנסר, אין ממש יותר מדי "קלפים" נגד הלקוח (למעט במקרים שהם צריכים אותך בדחיפות, ואז אפשר לרמוז שגם אתה צריך כסף בדחיפות שלא שולם לך).

יש לא מעט פרילאנסרים שפשוט מתביישים לקחת מקדמה (אני מכיר כמה כאלו), ואותם פרילאנסרים צריכים לזכור: מקדמה אינה צדקה. מקדמה היא סכום ראשוני לעבודה והלקוח יכול לדרוש את הסכום בחזרה ממך אם הוא אינו מרוצה מהעבודה שלך. חשוב שגם הצד של הלקוח יזכור שמקדמה סוגרת גם את עניין התמחור, כך שהלקוח יכול להיות רגוע שהסכום שנקבע יהיה גם המחיר בסוף (בהתאם לחוזה שערכתם ביניכם).

לסיכום אני רוצה לפנות ללקוחות פוטנציאליים ולחברות שרוצות להעסיק פרילאנסרים (לא חשוב באיזה תחום) ולאמר: אל תסתכלו על מקדמה כדבר "רע", כ"שובר תשלום" וכו'. תבינו את הצד של הפרילאנסרים שלפעמים צריכים איזה שהוא סכום התחלתי לעבוד עבורכם וגם החברה עם תנאי תשלום מוקשחים יכולה לעיתים להתגמש חד פעמית. פרילאנסר שמקבל תנאי תשלום "ידידותיים" גם ישמח לתת לכם שרותים במחיר תחרותי בהמשך הדרך ויוכל להועיל לכם בתחום/ים שהוא נותן שרות יותר מאשר מתחרים, כי אתם דאגתם לו מההתחלה.

לקחים שלמדתי כפרילאנסר

כשאתה מחליט יום אחד מכל מיני סיבות להיות פרילאנסר, אתה יכול להצליח ואתה יכול להיכשל, אתה יכול להתרומם מקצועית ולקבל הערכה ואתה גם יכול ליפול ולשרוף את עצמך בקלות.

אם יש משהו אחד שחסר בישראל – זה קורס אונליין "להיות פרילאנסר". קורס כזה היה מסייע לרבים שמתחילים ואולי גם לאלו שכבר נמצאים בשוק כעצמאים, אבל אין כזה, אז החלטתי לכתוב משהו מקוצר עם כמה נקודות לעצמאים ולאלו שרוצים להיות עצמאים (ומעכשיו – כל מי שרוצה להיות עצמאי בתחום ההיי-טק ורוצה יעוץ – עלות הייעוץ היא ארוחת מק-כפול + צ'יפס ושתיה גדולה עליו 🙂 ).

אז אם אתה רוצה להיות עצמאי אתה צריך לשאול את עצמך שאלה ראשונה: מה אתה מחפש להשיג בכך שתהיה עצמאי? אם התשובה שלך היא "כסף" אז זה נחמד, אבל כמה כסף? אם התשובה שלך לדוגמא היא משהו כמו 18-25 אלף שקל בחודש, אז התשובה שלי אליך פשוטה: לך תישאר שכיר. ברצינות: ההבדל בין הכנסות של 25K של שכיר ל-25K של עצמאי הם לא כאלו גדולים. מצד שני, אם אתה רוצה להרוויח סכומים כאלו בנוסף להיותך שכיר (עבודה בערב/סופ"ש/חופש) – אז מצוין, ולכן חשוב לזכור: כעצמאי, יש לך יותר הוצאות משכיר (מה לעשות, מדינת ישראל אוהבת לדפוק עצמאים). אחרי הכל, אתה רוצה עוד כסף, לא?

אז יש כמה שלבים שכדאי לחשוב עליהם ולעבוד עליהם כמה שצריך:

  • פרסום: אתה איש סיסטם מעולה, שפיץ במיקרוסופט (או לינוקס), איש Devops גאון, מתכנת בחסד-עליון או שאולי אתה יועץ או אינטגרטור טוב. כל זה אחלה, אבל חוץ מבת זוגך, המעסיק הנוכחי ומספר חברים, מי בעצם יודע עליך? זה שאתה שולח קורות חיים זה נחמד, אבל כמוך שולחים עוד אלפי אנשים ביום. לכן המטרה מס' 1 שלך צריכה להיות פרסום עצמי. בלוג, רשתות חברתיות, you name it – תן לגוגל לפרסם אותך (עדיף אורגנית כי אחרת אתה עלול לעוף אם תבצע כל מיני טריקים של SEO.. מנסיון) כך שאחרים יוכלו לקרוא דברים מקצועיים שלך ולהבין שיש פה מישהו רציני עם ידע רב ונסיון בדברים.
  • שיווק ומכירה עצמיים: פרסמת את עצמך וחברה פונה אליך, או חבר מפנה אליך איזו חברה שמעוניינת, סתם לשם הדוגמא התיאורתית – שתקים לה 10 תחנות PC שעליהם ירוצו תוכנות קופה אלקטרונית. לך יש את הידע והנסיון (כן, הסיפורים עליך שהרכבת דיסק קשיח עם חיבור IDE עוד כשהיית בטיטולים – ידועים) והלקוח מבין מהשיחה איתך שאתה מכיר את הנושא לעומק. השאלה שהלקוח ישאל אותך בסופו של דבר הוא: כמה אתה דורש? כאן העניין נהיה יותר מורכב והשאלה היא קודם כל האם מדובר בעבודה שהיא תשולם כ-Fixed (כלומר מחיר כללי לכל העבודה) או מחיר שעתי.
    אם נלך לפי פרויקט, אז אתה צריך לבצע חישוב מוערך של כמה שעות יקח לך + "הימור". מהו אותו הימור? דברים שלא קשורים אליך או דברים שאינם צפוים. דוגמאות: הגעת למקום ואין תקשורת למחשבים, או שהחברה החליטה שהם רוצים לקיים ישיבה או 2 עם שאר הצוותים כדי להחליט את הצרכים וזמן לתת לצוותים להקים מה שצריך כדי שתבצע את העבוד, כלומר ההימור הוא בעצם ניחוש כמה זמן הדברים שלא קשורים אליך או לא צפוים – יבוצעו. מהו מחיר הפרויקט? כמות השעות שאתה מהמר שזה יקח כפול מחיר שעה שאתה דורש.
    אם נלך לפי שעה, הדברים יותר קלים. לא חשוב כמה בירוקרטיה יש במהלך הפרויקט או כמה דברים מתעכבים שלא באשמתך או שיש צורך בכתיבת דברים נוספים (קוד, סקריפטים וכו') מעבר לתכנון ההתחלתי – אתה תקבל כסף על כך ולא יהיה מצב כמו פרויקט שהימרת על 100 שעות ובסוף יצא 150 שעות ועל 50 שעות לא תקבל אגורה שחוקה.
    ב-2 המקרים תצטרך לחשב לפי שעה ולהוציא הצעת מחיר (בין אם מחיר כללי כפרויקט או מחיר שעתי לפי כמות שעות בטווחים מסויימים) וכאן השאלה שרבים שואלים: כמה בעצם לבקש? וכאן מתחיל הכאב ראש.
    אז קודם כל תחשוב לעצמך – כמה אתה באמת שווה? האם יש לך את הידע והנסיון שהם דורשים? אם כן, תמכור את עצמך במחיר טוב. כמה? קודם כל נפסול את המחירים סביב אזור חיוג של 100-130 שקלים. מדוע? כי זה משכורת של שכיר ואנחנו רוצים יותר משכיר. אפשר לחשוב על 200,300,400 שקל (תלוי בתחום. ככל שהוא יותר נדיר, המחיר מטפס) תוך הדגשה שאתה מוכן להקשיב ואם צריך להתגמש, אתה בהחלט מוכן לחשוב על כך. יהיו לקוחות שאם תבקש מהם 500 שקל לשעה, בשבילם זה יהיה non-issue ואילו לקוחות אחרים יתווכחו איתך ברמת השקל. חשוב לזכור: זה משא ומתן והכל תלוי איך אתה מוכר את עצמך. אם אתה יודע להקרין בטחון שאתה יכול ויודע לבצע את הפרויקט גם עם עין עצומה תוך כדי שאתה סורג גרביים!
    חשוב להדגיש במהלך הראיון את הידע שלך ואין שום בעיה לזרוק מונחים מקצועיים שאתה מכיר (זהירות, לפעמים אינך יודע אם הצד השני מכיר את המונחים יותר טוב ממך ואז מתחיל לשאול עליהם ואז אתה עלול להיות מובך)
    נקודה חשובה: רבים מורידים את המחירים בגלל חשש מהמתחרים. נכון, מתחרים מציעים בלא מעט מקרים מחירים נמוכים, אבל חשוב להדגיש כי על איכות וידע משלמים, והדוגמא שאני משתמש בה לא מעט: חברת XYZ שיש לה 50 אנשים מקצועיים מציעה את אותו שרות ב-150 ואתה מבקש 270. מדוע שיקחו אותך? כי אותו אדם שיגיע מהחברה לא בטוח שיש לו את כל הידע שדרוש ויכול להיות שהנסיון של אותו אדם שיגיע מחברת XYZ מתמצא בקריאת כמה פוסטים שמצא דרך גוגל, ואילו אצלך – הקמת את הפתרון ללקוחות ואתה מכיר את הנושא. לכן אני לא ממליץ להיגרר מטה במחירים. לכן אם אתה הצעת 270 וחברה אחרת ב-150 והלקוח לא מוכן לשלם מעבר ל-150 אז עדיף לוותר. אתה רוצה להרוויח, לא להישאר ברמה של שכיר.
  • מקדמה: מה לעשות שבמדינת ישראל יש לא מעט חברות ועסקים שמוסר התשלומים שלהם – בפח. תנאי התשלום שסוכמו מופרים, או שהלקוח מוצא סיבות מתחת לאדמה מדוע לא לשלם לך או לשלם הרבה יותר מאוחר ממה שסוכם, ולכן מומלץ לבקש מקדמה. כמה? זה נע בין רבע, שליש, חצי או כל התשלום מראש, תלוי בכמה שעות מדובר. זכור: לפעמים זה יהיה הכסף היחיד עד שתראה את התשלום המלא. נקודה נוספת: כשמדובר בפרויקטים, חשוב לסגור את עניין התשלום באבני דרך ולא לקבל תנאי של תשלום רק בסוף הפרויקט. סכמו שלבים ואחוז מהסכום שישולם לכם.
  • פוטנציאל עבודות נוספות אצל הלקוח: בחברות רבות ישנם "חורים שחורים" בתשתית המחשוב. חברה התקינה אפליקציה X ומאז שהיא הותקנה, אף אחד לא נוגע בה כי אף אחד לא מכיר אותה. יש תקלה? עושים Reboot כי … אין חוזה תמיכה ל-X. אם אתה מכיר את אפליקציה X אתה יכול לדבר עם החברה לגבי מתן שרות לאותה אפליקציה ולהיכנס למו"מ על מחיר, בנק שעות וכו'. לכן, ככל שאתה מסתדר עם החברה, אתה יכול למצוא הזדמנויות נוספות. להם זה ראש שקט, לך זה הכנסה נוספת.
  • חוזים ובנק שעות: חוזה זה לא EULA שאתה מתקין אפליקציה ולוחץ I Agree. כתוב/קרא את החוזה והכנס סעיפים המגבילים את הדברים שתעשה. ראיתי לא מעט מקרים שהלקוח חשב שקנה בנק שעות אז הוא הבין מכך שאני אעשה הכל (גם דברים שאיני מכיר או לא מכיר טוב והלקוח כמובן לא מוכן לשלם על הזמן לימוד), לכן אם לדוגמא אתה חותם על הסכם בנק שעות לתת שרותי סיסטם מיקרוסופט, שלא "ידחפו לך" שרותים ל-PBX לדוגמא – אם אין לך מושג לגבי זה. אם לעומת זאת אתה כן מכיר את הנושא, אז כדאי לעדכן את החוזה וכמות שעות ומחיר. גם בבנק שעות, אגב, מומלץ לקחת מקדמה.
  • ידע = כסף. טכנולוגיות משתנות ומתפתחות ולכן ככל שיהיה לך יותר ידע (גם בתחומים שאינם התחום העיקרי שלך) – אתה שווה יותר כסף. לשם כך, אני ממליץ להקים לך בביתך LAB. לא צריך לזרוק עשרות אלפי שקלים, אפשר לרכוש 2 שרתים וסוויצ' יד שניה, כמה דיסקים קשיחים והרי לך LAB. אני מפרסם בבלוג זה תחת הקטגוריה My Lab סידרת פוסטים בנושא, לעיונך.
  • חברות כ"א ועבודה מולם כעצמאי: בעבר כתבתי פוסטים שבהם הבעתי התנגדות עקרונית לרעיון מכיוון שהם "חותכים" סכום פר שעה – והכל בגלל שיש להם לקוחות/מכירים לקוחות. כיום שיניתי את דעתי לחלוטין (תודה לרפי ידידי) ואני דווקא בעד, כל עוד אתה מקבל את מה שאתה מבקש, כך שאם ביקשת 300 ואתה מקבל, אז כמה שהם ירוויחו מעל אותם 300 שהם משלמים לך – שיבושם להם.
  • כמות שעות עבודה פר לקוח: בחודש יש בערך 200 שעות עבודה ברוטו (198 – 22 ימים כפול 9 שעות). אם תבקש מחברה שמעוניינת להשכיר אותך לחודשים שלמים ובכל סוף חודש תוציא לך חשבונית – 250 שקל לשעה לדוגמא, כמעט אף חברה לא תסכים לשלם לך 50K בחודש (אלא אם אתה נמצא בתחום נדיר, נניח ניהול מערכות Mainframe), הם יסכימו אולי ל-25-30K. מה עושים? סוגרים חצי משרה פר לקוח במחיר נניח של 200+ ש"ח לשעה. לקח שלמדתי רק בשבועות האחרונים :).

לסיכום: אפשר להרוויח בכבוד כעצמאי. בשביל זה תצטרך לשווק את עצמך, תצטרך לדעת איך להתנהג נכון עם לקוחות, איך לייצג ולמכור את עצמך. חשוב להיות עם בטחון עצמי טוב, וחשוב לשמור על קשרים טובים עם לקוחות. מומלץ לבצע מדי פעם "מינגלינג" בכל מיני כנסים (הכנת כרטיסי ביקור, נכון?), וכדאי לגלות חוש יוזמה שנמצאים אצל לקוחות, יש לא מעט מקרים שיש שם עוד עבודות והזדמנויות להרוויח.

בהצלחה 🙂

כללים לעצמאי בהיי-טק (והאם להיות אחד כזה?)

[stextbox id="info" caption="הערה לגבי פוסט זה"]מדי פעם אני מקבל שאלות לגבי החלטה להיות עצמאי או לא בתחומים הקשורים להיי-טק. בעבר כתבתי על הנושא ובפוסט זה אנסה לקצר את הדברים ולהציג עמדה מעודכנת[/stextbox]

כפרילאנסר 6+ שנים, אני עדיין מקבל שאלות מחברים ועמיתים האם "לחצות את הקוים" ולהיות עצמאי. רבים מסתכלים מהצד של להיות שכיר שנים רבות לעבר הצד השני שנראה במקרים רבים "נוצץ" וחלק לא קטן מהאנשים חושבים לחצות, במיוחד כשהם שומעים את המחירים לשעה שחברות וגופים משלמים לפרילאנסרים.

הנה דוגמא: באחד הפרויקטים שביצעתי, עבדתי עם בחור שכיר באותה חברה. באחד הימים שמתי לב שהבחור מסתכל עליי בצורה מעט מוזרה. שאלתי אותו אם ישנה בעיה כלשהי, והוא הסביר לי שבמקרה יצא לו לראות חשבונית עם הלוגו שלי על שולחן המנמ"ר והוא ראה את המחיר לשעה שאני גובה. הוא ביצע חישוב והוא מקבל רק שליש מזה לשעה (המחיר שגביתי אז היה לאותו פרויקט כ-350 ש"ח לשעה) וסקרנותו גברה – האם כדאי לו לבקש העלאת שכר רצינית? לחפש מקום עבודה אחר עם משכורת הרבה יותר גבוהה? אולי הוא מתמחר את עצמו בשכר החודשי בצורה מאוד נמוכה?

את הנקודות שהסברתי לו במשך היום, אני רוצה להעלות בפוסט זה כדי שאנשים שחושבים לעבור להיות עצמאי – יקחו בחשבון:

  • נכון, 350 ש"ח לשעה נשמע מעולה, אבל אני צריך לחשב דברים נוספים ששכיר לא צריך לחשב. נניח חברה שכרה את שרותיי לבצע 50 שעות עבודה. מה יהיה אחרי ה-50 שעות עבודה? אם יש לי פרויקטים אחרים שלקוחות אחרים שכרו את שרותיי – אז אני אמשיך אליהם ואבצע את עבודתי וארוויח, אבל יש לא מעט מקרים בהם אין עבודה נוספת מעבר לאותם 50 שעות וככל שעובר הזמן  ואין עבודה, אין פרנסה, חד וחלק, כך שהתשלום על אותם 50 שעות הוא יהיה התשלום שממנו אצטרך לשלם הכל ומזה אני אצטרך לחיות, כך שיכול להיות חודש שבו ארוויח 20K וחודש שארוויח בו … 5K וגם זה לא בטוח מבחינת זמן תשלום.
  • עצמאי קם או נופל לפי פרויקטים, בנק שעות וריטיינר ואף אחד מהם לא קל להשגה ולכל קטגוריה כזו יש צדדים חיוביים אבל גם שליליים. פרויקטים לדוגמא לוקחים חודשים ארוכים עד שדברים נחתמים ועוד יותר זמן עד שרואים כסף מהם. ריטיינר (תשלום חודשי של X אלפי שקלים תמורת Y שעות עבודה או Z אחוזי משרה בחודש) זה דבר מעולה, אבל בריטיינר הלקוח יכול לבקש תשלום Fixed של X אלפי שקלים על תחזוקה נניח – ויכול להיות שחודש אחד תצטרך לעשות שעת עבודה יחידה מהבית וחודש אחר תצטרך להקים אוהל במשרדי הלקוח כי בדיוק הם עוברים מפלטפורמה אחת לשניה והלקוח דורש שהמעבר ישולם באותו מחיר של הריטיינר החודשי או ביי.
    בנק שעות הוא פתרון נוח לתת ללקוחות שרותי תמיכה/תחזוקה לדוגמא, אבל בנק שעות יכול להיתקע כעצם בגרון אם אתה בדיוק תפוס על פרויקט גדול – תעזוב עכשיו הכל ולך תתקן שרת סורר ואין לך אפשרות להתחבר ב-Remote.
  • כשכיר – בין אם מחר פורצת מלחמה או שיש חגים (חודשי תשרי וניסן) – אתה תקבל את כספך עד העשירי לחודש ולא חשוב מה יהיה. כעצמאי, אתה תכיר לקוחות שמשלמים כמו שעון בזמן ואתה גם תכיר את הלקוחות לקוחות שבזמן המוסכם לתשלום יתנו לך רק חלק מהסכום או שידחו אותך ב"תלך תבוא" לעוד כמה שבועות או חודשים. אין לך כסף ואתה תלוי בכסף שהלקוח ישלם? בעיה שלך.

אם אתה חושב להיות עצמאי או שאתה כבר כזה, הנה מספר נקודות שאספתי לאורך השנים:

  • כעצמאי שמבצע פרויקטים – אתה חייב להיות עם יכולות חקירה טובות. רוב הפרויקטים אינם משולמים לפי שעה אלא מחיר Fixed ולכן:
    • כדאי לקבוע את התשלום לפי "אבני דרך" – לדוגמא:
      • הקמת POC – אבן א'
      • איסוף פידבק, הקמת מערכת טסטים שיודעת "לדבר" עם מערכות נוספות – אבן ב'
      • הקמת מערכת פרוקדשן שמדברת עם מערכות נוספות – אבן ג'
      • תיקוני באגים, הדרכה, כתיבת ניירת – אבן ד'
    • טיפ חשוב: כשמגיעים לתשלום – קח חלק מהסכום מראש תלוי כמה אבני דרך מדובר, כך שאם נלך לפי הדוגמא לעיל – קח 25-30% מראש. אינך מכיר את החברה והיסטוריית התשלומים שלה ואינך יודע מתי באמת תקבל את שאר הסכום. הבטחות לחוד, מציאות לחוד.
    • לפני שאתה חותם על הקו בחוזה ביניכם, קח כמה שעות, אפילו יום או יומיים ובדוק בהערכה גסה כמה שעות או ימים אתה תצטרך להשקיע. אם לא תעשה זאת, אתה תצא מופסד מהר מאוד מבחינת כמות עבודה שתצטרך להשקיע ביחס לכמות הכסף שסיכמתם.
    • חובה הסכם – גם אם הושכרת לכתוב סקריפט שכותב "Hi dear, I'm home" וזהו – אתה אף פעם לא יודע על איזו מערכת תצטרך לכתוב את הדברים ואלו בקשות "קטנות" יבקשו ממך במסגרת הפרויקט, ולכן יש צורך בכתיבה מפורטת של מה אתה הולך לעשות בפרויקט, וכדאי לציין שכל דבר אקסטרא – בתשלום נוסף.
    • תהיה אסריטיבי בכל מה שקשור לתשלום. ביצעת אבן דרך והכסף מבושש להגיע – מומלץ לעצור את המשך הפרויקט עד לקבלת תשלום (כדאי למען ההגינות לציין זאת בחוזה ולא להפתיע). יש סיכוי לא קטן שאם התשלום על אבן א' לא הגיע – התשלום לאבן ב' יתעכב או לא ישולם, אל תגיע למצב שתהיה רעב!
  • אם אתה חותם עם לקוח על בנק שעות, כדאי שיהיו בו את הדברים הבאים:
    • תפוגה (מדהים כמה עצמאים שוכחים את הסעיף הזה!) – חברה X לוקחת ממך Y שעות, אל תשאיר את הבנק שעות כך שיהיה אפשר לנצל אותו עוד 4 שנים. הגבל אותו לחצי שנה או שנה.
    • בידול שעות – יש שעות עבודה של זמן עסקים (נניח 8 בבוקר עד 5 בערב) ויש זמן מעבר לכך (לא מאמין? תפוס מונית ב-11 בלילה ותראה את ההבדל). כדאי לבדוק אם הלקוח למתי הוא צריך את השרות ובאלו שעות. יש הבדל ענק בין לנסוע מחר ולהיות ב-10 בבוקר אצל הלקוח לבין לקחת את דבריך ב-2 לפנות בוקר ולנסוע לאיזו חוות שרתים בצפון. כנ"ל לגבי סופ"ש וחגים.
    • SLA – חשוב לקבוע עם הלקוח תוך כמה הזמן הבעיה תיפתר. ככל שה-SLA קצר יותר, המחיר עולה.
    • כוננות – הנה סעיף שמעלה אצל עצמאים רבים את תחושת ה"לא נעים". שעות כוננות צריכות להיות משולמות לפי תעריף מסוים בין אם עבדת או לא עבדת.
    • דברים שצריכים להיכלל בבנק שעות ולא נותנים עליהם את הדעת: יש דברים שלא מסוכמים בחוזה אבל עדיין הם גוזלים ממך זמן ולכן צריך לגבות עליהם: הלקוח מבקש שתבדוק עבורו תוכנה מתאימה, הלקוח מבקש שתמצא לו ספק חומרה/תוכנה וכו'
  • כשזה מגיע לריטיינר – חשוב לכלול מספר נקודות:
    • מה כלול בריטיינר: האם אתה צריך לתחזק רק מערכת מסויימת או שזה כללי לגבי תחזוקת מערכות הכוללות X (לדוגמא: מערכת הפעלה ספציפית)?
    • האם הקמת מערכות נוספות או הוספת חלקים נוספים למערכת כלולה בריטיינר? במילים אחרות – הריטיינר הוא רק לגבי תחזוקת דברים קיימים או גם הוספה של חלקים ו/או מערכות נוספות?
    • האם שעות העבודה הן כמות קבועה (FIXED) או לפי מינימום שעות שהלקוח מבקש? כאן חשוב לשים לב שלא ליפול למלכודת של 20-30 שעות ואחרי חודש אתה מוצא את עצמך משקיע 80 שעות ומקבל תשלום רק על ה-20-30 שעות לדוגמא.

ועוד כמה נקודות למי שרוצה להיות עצמאי:

  • את הכסף למע"מ שומרים בצד. לא קל להתרגל לזה, אבל צריך להתרגל, במיוחד שאיחורים בתשלום מע"מ דו חודשי גוררים קנס כפול (כרגע הקנס הרגיל זה 200 ש"ח לשבוע בערך + קנס מנהלתי שיגיע אחרי כמה חודשים בדואר).
  • לעבוד באופן דיגיטלי – אתרים כמו ifreelance בחינם או iCount בתשלום מאפשרים לא רק להוציא חשבוניות מס/חשבוניות עסקה/קבלות דיגיטליות רשמיות חתומות, אלא גם מעקב אחר הוצאות, צ'קים, חשבוניות וכו' ולכן כדאי להירשם. עבודה עם ניירת מבטיחה כאב ראש רציני, במיוחד שצריך לשמור הכל.
  • נסה לשמור סכום של משכורת חודש-חודשיים בצד. יהיו ימים וזמנים שלא תהיה לך עבודה ותטפס על הקירות מעצבים. מנסיון. הסכום הזה יכול לעזור לך באותם זמנים.
  • תכיר את ה"חמקמק" – ביטוח לאומי. מדי פעם הם ינסו לגרום לך להתקף לב קטן עם דרישות תשלום מופרכות, לפעמים עם הצדקה ולפעמים בלי. לכן מומלץ להיכנס לאתר ביטוח לאומי ולראות את מצבך הפיננסי ומצב חובותיך. לא תטפל או שתשכח/תדחה את הטיפול? אתה תכיר מהר מאוד מה זה צו עיקול על חשבונותיך.
  • קנית ברשת בארץ, קנית בחו"ל – קח חשבונית (Invoice) מכל דבר. בחלק מהמקרים אתה יכול להזדכות מיידית (מע"מ), בחלק אחר רק לאחר שנה בדו"ח השנתי של מס הכנסה
  • שימוש ב-Paypal לקבלת תשלומים: בעקרון פייפאל גובה כ-3.6% + 30 סנט (וכמדומני עמלת המרה) על כל קבלת כספים (ללא קשר לסכום). חשוב לציין – על מנת לקבל כספים ב-Paypal עליך להוציא חשבונית מס (אם אתה עוסק מורשה) ולא להסתמך על החשבוניות שאפשר להוציא דרך PayPal הואיל ורשויות המס אינן מכירות בחשבוניות של PayPal.
  • "לידים" – לצערי בזמן האחרון אני רואה כי צצים מדי פעם כל מיני "מתווכים" שמוכרים לידים (Leads) של עסקאות שרות/פרויקטים. אין לי שום בעיה עם לידים, הבעיה שבשיטת המכירות הזו אתה משלם עוד לפני שאתה משוחח עם הלקוח עצמו ואם לא הסכמת על התנאים או על העבודה עם הלקוח – הלך הכסף, לכן מומלץ להימנע מלרכוש כאלו "לידים" (אלא אם לא אכפת לכם להפסיד כסף).
  • ישנם כאלו שרוצים להנות מכל העולמות – להיות שכיר ובחופשים/ערבים/סופ"ש להיות עצמאיים. אין שום בעיה עם זה רק שמומלץ להתייעץ עם רו"ח לפני כן כדי לעשות חישוב ולראות שתרוויח מזה משהו ולא תמצא את עצמך משלם כפל מס ומעלה. אם אתה זקוק לחשבוניות עבור לקוחות ואתה רק עוסק פטור, אתה יכול להוציא חשבונית עיסקה או להשתמש בשרות הזה (לא השתמשתי ולכן אינני יכול להמליץ) כדי להוציא חשבונית.
  • אתה נתקל בעבודות שאינך יכול לבצע אותן עקב חוסר ידע או חוסר זמן או גם וגם? במקום לדחות את הפונה, קבל פרטים ופרסם זאת בפייסבוק או טוויטר. מי יודע, אולי יום אחד מישהו אחר יעשה זאת ותמצא שאתה דווקא מעוניין בעבודה שאחר לא יכול לבצע אותה. מה שנקרא "שלח לחמך".

לסיכום: יש יתרונות ויש חסרונות להיות עצמאי. לא הכל נוצץ ויש לא מעט מכשולים ותסכולים בדרך אבל אם אתה הטיפוס שיכול להסתדר לבד ואינך ביישן – אתה יכול אולי להרוויח לא רע ויותר ממה שקיבלת, אבל לדעתי חשוב מאוד לשים לב לדברים שציינתי (הרבה מהדברים למדתי על בשרי, תאמין לי). אתה יכול להיות עצמאי, להישאר שכיר או גם וגם.

בהצלחה 🙂

Exit mobile version