וידאו – כמה מילים ברשותכם V2.0

הטעות של רד-האט בנושא תמיכה במקודדי וידאו

אחד הדברים המבורכים בהפצות לינוקס – זו היכולת לקרוא את הדיונים לגבי שינויים שנעשים בהפצות לינוקס, דעות, בעד ונגד. במקרים רבים ישנם החלטות ודיונים פנימיים, אולם בד"כ התוצאות של הדיונים יוצאות בהודעה מסודרת ב-Mailing List הרלוונטי.

דיון מעניין שחל אתמול קשור להפצת Fedora ולהחלטה לבטל כל האצה של קידוד או פריסת וידאו בהפצת הלינוקס ברמת תשתית כברירת מחדל. במילים אחרות: אם מאן דהוא יפעיל מצלמת Webcam ברזולוציית 1080P והוא ינסה להקליט את הוידאו (לדוגמא עם תוכנה כמו OBS Studio) – סביר להניח שהוא ימצא את התוצאות בלתי מספקות. אם הוא ינסה לנגן וידאו שמקודד ב-H.264 או HEVC או VC1, סביר להניח שבקטעי האקשן, הוא יקבל דילוגים ו"נפילות" (Dropped) בפריימים כך שהתוצאה לא תיראה טוב.

סביר להניח שמי שישתמש בהפצת הלינוקס וידע לינוקס, ימצא בסופו של דבר כי יש צורך להוסיף REPO שנקרא rpmfusion וממנו יהיה צריך להתקין חבילות של Mesa בהתאם לכרטיס הגרפי שיש במחשב/בלאפטופ (החבילות כיום עדיין אינן קיימות, למיטב ידיעתי). משתמשים חדשים לעומת זאת, שהחליטו לנסות את פדורה, יצטרכו לחפש איזה "מדריך" או איזה פוסט בבלוג כלשהו שיסביר להם מדוע יש את הבעיה ואיך לתקן אותה – לכשהם יתקלו בבעיה.

מדוע בכלל הבעיה הזו קיימת? (כפי שניתן לראות בדיון הזה, העובדה שהחבילות יצאו עם Hardware Acceleration היא בכלל באג שעכשיו "תוקן" ושישבית כל האצה) – התשובה לכך פשוטה: פחדים עלומים של רד-האט מתביעות לגבי פטנטים ותמלוגים, דבר שלא קרה כבר יותר מ-30 שנה בהפצעות לינוקס.

מכיוון שכותבת שורות אלו ייעצה בעבר לחברות שונות בקשר לפתרונות מולטימדיה ועבדה מול עורכי דין וארגוני Patent pools שונים, אז אני מכירה את הנושא די טוב וחשבתי בפוסט זה לפשט ולהסביר את הדברים בכל הקשור לפטנטים ותשלומים.

כפי שתוכלו לראות בכל מיני אתרים – ארגון ה-MPEG LA (שהוא בעצם "ארגון" שדואג למכירת רשיונות למקודדי וידאו ואודיו שונים, גביית תמלוגים, תביעת מפירים וכו') לא ממש "רודף" אחרי נגנים מבוססי קוד פתוח. הארגון מעולם לא תבע את KODI (תבעו את KODI על דברים אחרים, לא על Codecs), או את VLC או את FFMPEG או OBS Studio או כל תוכנת ניגון ו/או עריכת אודיו וידאו מהסיבה הפשוטה שזה לא שווה להם – הן מבחינת יח"צ, הן מבחינת גביה ממשית והן מבחינת רווח סופי כלשהו. (חריגה אחת היתה, למיטב זכרוני, כאשר Dolby Labs ביקשו ממפתחי החבילה ac3dec להפסיק להשתמש במינוח "AC3" מכיוון שמדובר בסימן רשום. מאז פג תוקף למושג, כך שדולבי ירדו מהעניין).

הארגון כן "רודף" אחרי יצרנים של מוצרים סופיים (בין אם הם משתמשים בפתרונות מבוססי קוד פתוח או סגור). אם לדוגמא חברה מייצרת טלפונים או טאבלטים, והיצרן רוצה לכלול קידוד או פריסה (Encode/Decode) של אודיו או וידאו עם מקודדים מסויימים, אז אותה חברה תסגור רשיון עם MPEG-LA שבו יפורטו סוגי הרשיונות (יש כמה, לא רק סוגי codecs), האם זה יכלול רק פריסה, רק קידוד או גם וגם, וכמובן סוגי Codecs. דוגמא פשוטה: חברת Lenovo מייצרת טאבלטים וטלפונים זולים, רוב המכשירים מהסוגים הנ"ל כוללים תמיכה של פריסה וקידוד במקודד H.264 אך רובם אינם כוללים תמיכה בפריסה וקידוד במקודד HEVC (זה סגור ברמת חומרה), כך שלנובו משלמת רק על H.264, לא על השאר.

אם נתרגם את זה למציאות: אם מחר אבנה נגן מבוסס Raspberry Pi שיריץ KODI ואמכור זאת כמוצר סופי, סביר להניח ש-MPEG LA יצרו קשר ויבקשו תמלוגים (ואם לא אשלם – אתבע).

בתחום מערכות ההפעלה השונות, המצב שונה. מיקרוסופט מבקשת בחלק מהמקרים מהמשתמש לרכוש לדוגמא רשיון HEVC במחיר של $1. הסיבה? מיקרוסופט נותנת מספר כלים לתצוגה ועריכת וידאו עם תמיכה ל-HEVC ורשיון Windows אינו כולל רשיון ל-encode (קידוד) בכלים שמיקרוסופט נותנת, ולפיכך דרישת התשלום (לא תופיע דרישת תשלום אם מדובר רק בניגון וידאו, לדוגמא).

בכל הקשור לניגון וידאו – יש כבר מי שמשלם את רשיון ה-Codec והוא – יצרן ה-GPU במחשב, ובדרך כלל אותו יצרן גם כותב את התמיכה להאצת ה-codec ברמת הדרייבר גם בלינוקס, כך שאין כאן צורך תשלום כפול כלשהו לניגון הוידאו, ורד-האט יכולה להתנהג בדיוק כמו מיקרוסופט (שגם היא לא משלמת על מקודדים לצרכי ניגון מדיה), אולם לצערי רד-האט לוקחת צעד אחד רחוק-מדי, ועוצרת את תמיכת הקידוד/פריסה עוד ברמת התשתית (Mesa), אפילו לא ברמת הנגן, דבר שאף אחד לא עושה ואינו נדרש מצד שום גוף רשמי כלשהו, למיטב ידיעתי.

לסיכום: רד-האט היא חלק מחברת IBM, חברה בעלת מיליוני פטנטים (גם בתחום האודיו ו-וידאו, אגב), וחבל שברד-האט לא מנסים לבדוק את העניין לעומק ובמקום זאת מקשים על משתמשים חדשים בלי שום סיבה רצינית.

במזל טוב, VVC Codec הוכרז, מה זה אומר?

לאחרונה התבשרנו כי ה- Joint Video Experts Team (JVET) הכריז על Codec חדש, ה-VCC, או בשם היותר פופולרי H.266. תכנון ה-Codec במכון Fraunhofer הסתיים וכבר בחורף הקרוב יצא קוד אב-טיפוס לפענוח וקידוד תכנים בתוכנה (על לינוקס) – בעזרת Codec זה.

מה זה בעצם אומר?

כשזה מגיע לתכנון ושימוש ב-Codecs, יש לא מעט Codecs שקיימים בשוק. רובם לא מוכרים לאלו העובדים בתחום האודיו/וידאו אך בהחלט מוכרים בעולם התוכנה והחומרה. קחו לדוגמא Codecs כמו DIRAC או AV1 או או SNOW (אלו רק דוגמאות ספורות ל-Video Codecs) או OGG, Flac, Vorbix, CELT, OPUS, Speex (כולם Codecs ל-Audio) מוכרים לכם? כמה השתמשתם בהם? ברוב המקרים התשובה תהיה "לא משתמשים" – אולם אם אתם משתמשים ב-Whatsapp, Messenger, ותוכנות וידאו צ'אט אחרות – שם בהחלט נעשה שימוש בחלק מאותם Codecs שציינתי. ה-Codecs היותר מוכרים נמצאים בשימוש מתמיד בעולם הוידאו/אודיו המסחרי לשידור תכנים בזרימה.

החלק הבעייתי ביותר לכל Codec הוא אדפטציה ושימוש בו, הן מבחינה טכנית והן מבחינה "פוליטית".

בואו ניקח לדוגמא את ה-Codec הידוע H.265 (או כפי שהוא יותר ידוע – HEVC): הוא יצא לשוק ב-2013, אך האימוץ שלו בשוק היה מאוחר, הוא ומי שבעצם גרם לחברות "לברוח" מאימוץ שלו הוא הגוף שאחראי על רישוי ה-Codec כולל פטנטים וכו', ה-MPEG LA. כשה-Codec יצא, התנאים לשימוש בו היו מטורפים לחלוטין מבחינת סכומים לתשלום פר מכשיר/פר תוכנה שתשתמש ב-Codec, ומחירים מטורפים ליצרני מצלמות – הצליחו להניא את רוב ה"לקוחות הפוטנציאלים" משימוש באותו Codec למשך מספר שנים, עד שה-MEPG LA ירד מהעץ, ואז החל אימוץ של ה-Codec ע"י רוב החברות.

עוד Codec שמתחיל לתפוס תאוצה הוא ה-AV1. בניגוד ל-H.265, כאן הלקוחות הפוטנציאליים (יצרני ציוד, טלויזיות וכו' וכו') לא יצטרכו לשלם תמלוגים על שימוש ב-Codec זה, אך התחרות מול H.266 הולכת להיות מעניינת. בשני המקרים מדובר על Codecs תחרותיים שיודעים לחסוך בתעבורת נתונים – אך כולם מחכים לראות אלו גופים גדולים יעמדו מאחורי ה-Codecs, וכרגע – רוב החברות המסורתיות (יצרני מצלמות וטלויזיות לדוגמא) עומדים מאחורי שני ה-Codecs אולם גוגל נותנת יותר דגש ל-AV1 בשעה שאפל נותנת יותר גב ל-H.266, כך שיקחו כמה שנים טובות עד שנוכל לדעת מי ניצח במלחמת ה-Codecs הספציפיים הללו.

מה לגבי שימוש ב-Codecs הללו בעריכה? (הרי בסופו של יום, אם יצרני מצלמות יאמצו את ה-H.266, מצלמות בקצה התחתון והבינוני פשוט יקליטו רק ב-Codec זה) – כאן בדרך כלל הבעיה מתחילה להתעורר: משאבי עיבוד. Codecs כמו H.264/H.265 נתמכים על הסיליקון של כרטיסי ה-GPU ומעבדים שונים (בטלפון, מעבדים למחשבים, טלויזיות, טאבלטים וכו') ובכך ניתן להציג וידאו מקודד באותם Codecs שהשבבים תומכים – מבלי לצרוך יותר מדי חשמל (עניין חשוב במכשירים כמו טאבלטים וטלפונים), אולם ברגע שה-Codecs אינם נתמכים בצורה טבעית – יהיה צורך לפענח/לקודד את הוידאו עם המעבדים עצמם ובעזרת תוכנות ללא כל "סיוע" של המעבד, וזהו דבר שהוא לא רק איטי, הוא גם צורך משאבים מרובים, ולכן כל יצרני תוכנות עריכת וידאו אינן תומכות ב-Export ב-Codecs שאין להם תמיכת חומרה – עד שיוצאים פתרונות הכוללים תמיכה באותו Codecs כמו כרטיסים גרפיים חדשים, ומעבדים חדשים ל-PC, סלולר וכו'.

ומה קורה כיום?

כיום, כל יצרני החומרה השונים תומכים ב-H.264, H.265, וב-VP9 של גוגל (למעט אפל). כיום, התמיכה הולכת וגודלת (בקצב איטי) ל-AV1. סמסונג ו-LG הכריזו כי בטלויזיות ה-8K שלהם תהיה תמיכה לניגון וידאו AV1, חברת MediaTek הכריזה על מעבד Dimensity 1000 שיתמוך ב-AV1 עם ניגון עד 4K ב-60 פריימים לשניה ואילו חברת Chip&Media החליטה להתעלות מעל כולם ולהציע תמיכה וניגון קבצים בקידוד AV1 עם רזולוציה של 4K עד 120 פריימים לשניה (שימושי? לא חושב). הכרזה חשובה נוספת יצאה מחברת Amlogic על 3 מעבדים חדשים שיכללו תמיכה ב-AV1. הסיבה לחשיבות ההכרזה – כמעט כל יצרני מכשירי אנדרואיד TV (בטלויזיה עצמה או כסטרימר) כוללים את השבבים של Amlogic. ישנה גם חברות שהחלו להזרים וידאו ב-AV1 לחלק ממכשירי האנדרואיד, אולי שמעתם עליהן: נטפליקס ו-יוטיוב. (אתם יכולים לצפות בערימת קליפים שמקודדים ב-AV1 כאן. שימו לב שהרזולוציה המקסימלית של הקליפים היא 1080P). אתם יכולים גם להשוות בין HEVC ל-AV1 כאן.

הבעיה? אין חומרה שתומכת ב-AV1.

תמיכה ב-AV1 (פריסה בלבד) תהיה במעבדים בדור הבא של אינטל (Tiger Lake) וכפי הנראה שתמיכת חומרה ב-GPU תהיה בכרטיסי RTX 3XXX שיצאו כפי הנראה לקראת סוף השנה ותחילת השנה הבאה, ורק אז נראה תמיכה את תחילתה של תמיכה בקידוד קבצי AV1 בתוכנות עריכה (מי שמתעקש ורוצה להוציא AV1 כיום מתוכנות כמו Premiere Pro, יצטרך קצת להפשיל שרוולים ולעקוב אחר ההוראות כאן כיצד לחבר בין Premiere Pro ל-FFMPEG ומשם לקודד כ-AV1 (שימו לב שהמקום היחידי שמקבל קבצים כאלו זה יוטיוב וגם אז – עד 1080P, וצריך מעבד די חזק לעבד את הוידאו).

לסיכום: ל-Codec לוקח לפחות 2-4 שנים עד שדברים מתחילים לזוז להיכן שהוא, ולא חשוב אם יש לו גב מסחרי כמו MPEG-LA או Codec שעומדת מאחוריו גוגל וחברות רבות הצטרפו ואין צורך בתשלום תמלוגים. H.266 נשמע נחמד, אבל זו בדיוק גם הפינה של AV1 (לחתוך ב-50% תעבורה של H.265) ולכן אני מאמין שיהיה מאבק, ובכל מקרה לא נראה תמיכה משמעותית לאף Codec מבחינת חומרה לפחות עד השנה הבאה.

המחשב שלך מכניס לך פרנסה? קרא את הפוסט

כפרילאנסר יועץ, אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשבניתי את ה-Workflow שלי, זה להכין סביבה שהיא כמה שיותר "מעוננת". אם מחר בבוקר מחשב הדסקטופ שלי מפסיק לעבוד, הלאפטופ גם מפסיק לעבוד ובנוסף יש לי הפסקת חשמל, תהיה לי אפשרות לספק פתרונות ללקוחות ברוב המקרים. בסופו של יום, פרילאנסר רציני בתחומים שלי חייב לצפות לסיטואציות שהלקוח ירצה מסמכים שונים או קישורים שונים פה ועכשיו בכדי להבין דברים או בכדי לחזק את מה שאתה מצהיר.

יש לעומת זאת מקרים בהם אין אפשרות לעבוד בענן הציבורי ועדיין צריך מחשב נייח או נייד. קחו לדוגמא את עורכי האודיו והוידאו, אפקטים, תלת מימד וכו'. ברוב מוחלט של המקרים הם צריכים את החומרה שלהם וסביר מאוד להניח שהתוכן נמצא מאוחסן באותו מחשב (מתוך תקווה שיש להם גיבוי בדיסק חיצוני או NAS).

עובדה פשוטה וידועה היא, ש-Windows זו מערכת הפעלה שאוהבת .. להפתיע, ולא לטובה. לפעמים מערכת ההפעלה קורסת עם מסך כחול וסמיילי עצוב, לפעמים אפליקציות נתקעות, ולפעמים המחשב לא מגיב, סתם כך, בפתאומיות, ולך תחפש פתרון לבעיה. מיקרוסופט נוטה להפוך את המשתמשים שלה לבוחני BETA, ושילכו לכל הרוחות אם דברים נתקעים (תקראו את ה-EULA של Windows).

וכאן מתחילה הבעיה של חיפוש פתרון: אתרים רבים מתחזים לתת פתרונות – בכך שהם דוחפים רכישה של מוצר (שכמובן לא יעזור לפתרון הבעיה), התמיכה הוובית של מיקרוסופט (answers.microsoft.com, אני מעדיף אפילו לא לקשר לשם!) שווה בערך כמו לשאול את החתולים שלי לגבי הצעות לפתרונות, ובפורומים שונים ברוב המקרים תקבל כמה וכמה תשובות, כאשר רובן כלל לא רלוונטיות או לא נכונות. מה לגבי טכנאי מחשבים שונים ששומעים עליהם את הלל כמה הם מעולים ומקצועיים? חלקם אולי כאלו, אך לצערי חלקם הגדול עדיין לא יודע אפילו לשאוב את כל הפרטים מ-Windows (רמז, זה קצת יותר מ-Event Viewer) לגבי התקלות. דוגמא? נסו לפתור תקלה עם Code 10 שלא נפתרת גם כשהתקנתם דרייברים מחדש, או דרייברים אחרים.

לכן, אם מישהו הוא פרילאנסר והמחשב שלו מייצר בתחומו את פרנסתו, אותו אדם צריך לבצע כמה דברים כדי להמעיט כמה שיותר מקרים של Down Time:

הדבר הראשון שחשוב לעשות, הוא לרכוש/להשתמש במחשב יעודי שעליו יותקנו וירוצו רק האפליקציות המשמשות לעבודה ותו לא. לא משחקים, לא כלים אחרים, לא מייל, וכו'. רק את התוכנות שצריך.
הדבר השני החשוב – הוא לעבוד בתצורה של 2 דיסקים תמיד. דיסק אחד הוא דיסק עם מערכת הפעלה, ודיסק שני הוא דיסק מדיה לאחסון התכנים, כאשר הכל נשמע מבחינת תכנים בדיסק השני ואם עובדים על יצירת/עריכת תכנים – עובדים אך ורק על הדיסק השני. מחירי דיסקים SSD ירדו וממשיכים לרדת וכדאי לנצל זאת, ואם אין מקום במחשב הנייד לדיסק SSD שני, תמיד קיימים דיסקים SSD חיצוניים או שאפשר לרכוש מתאמים חיצוניים שלתוכם מלבישים דיסקים SSD שבמקור יועדו להיות פנימיים (זה גם יוצא יותר זול, אל תהיו iJustine וחבריה).
הדבר השלישי שהוא הכי חשוב – הוא לרכוש או להתקין תוכנת גיבוי שיודעת לגבות דיסקים (לא רק לגבות קבצים). תוכנות כמו Macrium Reflect (היא חינמית וניתנת לשדרוג תמורת סכום נמוך) יכולה לגבות את המחשב שלכם לדיסק חיצוני או NAS כל כמה זמן שתרצו ולכן מומלץ להגדיר לה פרק זמן גיבוי של לפחות אחת לשבוע לדיסק חיצוני או NAS. הגיבוי עצמו יכלול רק את ה-SSD שכולל את מערכות ההפעלה. את התכנים תגבו בצורה אחרת לדיסק חיצוני או NAS.
עבדו בחוכמה – אל תחליפו/תשדרגו תוכנות רק כי שמעתם דברים חיוביים לגבי תוכנות אלו ואחרות. קודם כל צרו גיבוי ואז התקינו את מה שאתם רוצים.
רוצים לחזור אחורה? הפעילו את ה-Boot Media שתוכנת הגיבוי יוצרת (זה דרך כלל דיסק און קי שהתוכנה מאפשרת ליצור), התחברו לדיסק החיצוני או ל-NAS ושחזרו גיבוי אחרון. אם שמרתם את קבצי המדיה/פרויקטים וכו' בדיסק השני בלבד, השחזור לא ידפוק שום דבר בתהליך. אם לעומת זאת "בטעות" שמרתם על הדיסק הראשון, העבירו לדיסק שני ואז תשחזרו.

לסיכום: מחשב יעודי שלא מתקינים עליו כל מיני אפליקציות זבל/משחקים/תוכנות לא נחוצות, שמגובה תדיר – יעזור מאוד ב-Workflow שמכניס עבורכם כסף. תמיכה בפורומים או מ-לא מעט טכנאי מחשבים תהיה שווה כמו כוסות רוח למת. גיבוי, שחזור יכול להיות הדבר שיעזור לכם במקרים הכי דחופים והתהליך גיבוי/שחזור הוא יחסית די קצר וברוב המקרים יעזור המון.

בהצלחה.

רכישת מחשב לעריכה – הנקודות היותר טכניות

בחודש שעבר פרסמתי את הפוסט הזה שדיבר בכלליות על רכישת מחשב, וציינתי מספר נקודות שכל רוכש צריך לדעת לפני הרכישה. אני רוצה בהזדמנות זו להודות לקוראים ששלחו אליי אימייל והשאירו לי הודעות לגבי הפוסט.

הפוסט הנוכחי יהיה יותר טכני (אנסה שלא להיכנס יותר מדי לעומק, כדי שקוראים שאינם גיקים יוכלו להבין את הדברים פחות או יותר) ויתעסק יותר בכיוון ביצועים, פרמייר פרו 14.2 ו-Davinci Resolve 16.2 (אני פשוט אתייחס לזה בקצרה כ-ריזולב).

מבחינת חומרה, נתחיל במעבד. ראיתי בפורומים שונים הצעות שונות שכמעט כולן כוללות מעבדי אינטל דור תשיעי או אפילו דור עשירי. אל תרכשו את מעבדי אינטל. רבים מנסים להשוות את המעבדים הנ"ל למעבדי AMD מבחינת מהירות שעון, אך השוואה זו אינה נכונה הואיל ומעבדים אלו בנויים בצורה שונה לחלוטין ומהירות שעון של כל חברה היא משהו אחר. היתרון למעבדי Ryzen 3xxx של AMD בכל הקשור לעריכה (אודיו, וידאו) קשור ב-Cache שיש בתוך המעבד: מכיוון שתוכנות עריכה/יצוא/יבוא/קידוד מאוד "אוהבות" Cache – המעבדים של AMD נותנים ביצועים גבוהים יותר מהמעבדים של אינטל. היתרון היחידי נכון להיום למעבדי אינטל מבחינת עריכה – זה בתוכנות פוטושופ, שם היתרון של אינטל נע בין 4-7 אחוזים בהשוואה למעבדים עם כמות ליבות זהה של AMD. היתרון הזה, אגב, הולך (לפי השמועות) להימחק כבר בגירסא הבאה של פוטושופ, מכיוון שהם מעבירים עוד ועוד חלקים ל-GPU ויתרון מהירות השעון של אינטל כבר לא יהווה יתרון גדול.

אלו מעבדים כדאי? תלוי בתקציב. אני יכול להמליץ על 3 מעבדים:

Ryzen 3600X – מעבד עם 6 ליבות ו-12 Threads, עם 32 מגהבייט זכרון מטמון. המחיר שלו בארץ נע בסביבות ה-920 שקלים. לשם השוואה, i5-9600K מגיע עם 6 ליבות, 6 Threads וכמות זכרון המטמון היא .. 9 מגהבייט.
Ryzen 3800X – מעבד עם 8 ליבות ו-16 Threads, השאר אותו מפרט, המחיר בערך – 1600 שקל. המעבד המתחרה של אינטל – 1700 שקל. כמות זכרון המטמון במקרה של אינטל עולה ל-12 מגהבייט.
Ryzen 3900X – מעבד עם 12 ליבות ו-32 Threads. כאן עדיף לבדוק מחירים ממי שקונים מכיוון שבאתרים כמו ZAP המחירים אינם נכונים (מוצג מחיר בסביבות 2000, אפשר להשיג ב-1800 שקל). כמות זכרון המטמון מוכפלת ל-64 מגהבייט.
Threadripper 3960X, 3970X, 3990X – שלושת המעבדים הללו מתאימים יותר למי שצריך מכונה חזקה (או מפלצת, אם בוחרים ב-3970X או 3990X שמתאימה יותר לעריכה של RED ברזולוצייה מקסימלית ובדחיסה מינימלית). המעבדים בעלי 24, 32, ו-64 ליבות בהתאמה והמחירים (בדולרים בחו"ל): 1400$, 2000$, 3900$. מבחינת תחרות – הם לא משאירים שום סיכוי לשום מעבד עם כמות ליבות זהה (לאינטל אין מעבדים עם יותר מ-28 ליבות) – גם כאן, כמות זכרון המטמון מאוד נדיבה, מה שמאוד עוזרת לביצועים של התוכנות השונות.
3950X – מעבד ה"מפלצת בקופסא". מעבדי ה-Threadripper מצריכים השקעה לא קטנה "מסביב" – איוורור לא כל כך זול, לוח אם יקר וכו'. ה-3950X לעומת זאת מאפשר לקבל ביצועים גבוהים, אך יחד עם זאת אינו מצריך השקעה כה גדולה באיוורור ולוח אם (מומלץ לוח אם מבוסס שבב X470 או X570) והוא עולה בערך 3600 שקל. משהו אירוני: אינטל מוכרת מעבד i9-10980XE שכולל 18 ליבות (ומבקשת על המעבד כ-5100 שקל בערך), אבל כמעט בכל המבחנים – ה-3950X עוקף אותו, כולל בפרמייר.

אין צורך לרכוש מיד את המעבדים מהקצה הכי גבוה, אפשר להתחיל באמצע, ללכת לפי התקציב, ובהמשך להחליף במעבד יותר חזק (עבודה של 5 דקות) מבלי להחליף את שאר הציוד.

ממעבדים – נעבור לאחסון. לצערי, גם פה לא מעט סוחרים מציינים מהירות קריאה של SSD NVME, רק שהם לא טורחים לציין כי גם SSD NVME שעולה 100 שקל יתן מהירות קריאה גבוהה. המבחן האמיתי הוא במהירות כתיבה וכמות כתיבה רציפה במהירות גבוהה. אם לדוגמא נערוך קובץ שמקודד ב-Proress LT בגודל 10 ג'יגהבייט (לדוגמא) – ב-SSD שרק יודע לקרוא בצורה מהירה, ברגע שנבצע שינויים (למרות שבפועל אין שינוי אמית לקובץ), האיטיות תגיע בגלל הכתיבה, ולכן יש צורך ב-SSD NVME טוב ומהיר, במיוחד אם יש לכם בפרויקט המון שכבות והרבה קבצים שאתם עובדים עליהם בתוך Timeline יחיד או רבים במקביל. מבחינת המלצות, אני ממליץ על סידרת ה-PRO של סמסונג כמו ה-970 PRO, או על ה-970 EVO Plus לדוגמא. בפרויקטים המורכבים ברובם מקבצי H.264/H.264, דיסק SSD SATA יספק, אבל אם מדובר על קבצים מקודדים ב-Cinewave/DNX/ProRes (לא חשוב איזה פרופיל) – אני ממליץ להוסיף למחשב SSD NVME מהדגמים הנ"ל ואת קבצי המדיה באותם דיסקים ולערוך משם.

נקודה חשובה נוספת: מהירות קידוד. אדובי יצאה בפרמייר 14.2 בהכרזה כי מהירות הקידוד שלה עתה בגירסה החדשה הרבה יותר מהירה, והאמת? זה נכון..

חלקית.

על מנת להבין מה הקידודים שנתמכים בקידוד מהיר (הן בפרמייר והן בריזולב), כדאי להציץ במפרטים הטכניים של כרטיסי ה-GPU הן של חברת Nvidia והן של חברת AMD. שם תוכלו לראות כי המקודדים היחידים שהם נותנים ברמת חומרה הם: H.264. HEVC/H.265 ו-VP9 – בפרופילים שונים, כאשר הדור הבא של הכרטיסים יתמוך כנראה גם במקודד AV1. כלומר אם הקבצים שקיבלת לעריכה הם BRAW (של בלאק מג'יק), או Prores או DNxHD/DNxHR או Cinewave או RED – העזרה של ה-GPU תהיה מינימלית הואיל ול-GPU אין חומרה שיודעת לפרוס את הפריימים ולכן יש כאלו שמשתמשים ב-CUDA ו-OpenCL כדי לכתוב קוד לפרוס ולעבוד עם הקודקים הללו (בריזולב) ואילו באדובי רוב העבודה הזו נופלת על המעבד, ולכן מעבדים כמו 3900X, 3950X או Threadripper (במיוחד ה-3970X) "אוכלים" את העבודה הזו בקלות. בכל מה שקשור ל-RED – הם יצאו עם תוסף שמקל את העבודה, אבל 3970X ובמיוחד 3990X עושים את העבודה בצורה יותר טובה ויעילה. אפל פתרו זאת עם חומרה (כרטיס After Burner בעלות של $2000, רק אם יש לך מק-פרו) שהם פיתחו וכוללת שבב FPGA עם קוד משלהם, רק שדבר זה תומך רק ב-Prores, אפילו לא ב-RED או כל מקודד ביניים אחר.

ולכן, אם רוצים לייצא קבצים בקידוד ביניים (Prores, DNX וכו') – גירסת פרמייר החדשה תתן פחות או יותר את אותן תוצאות כמו גירסה 14.0 או תוצאות יותר גרועות בכמה שניות. ההאצה היחידה – זה רק אם אתם מייצאים או עובדים בקבצים בקידוד H.264/H.265 בפרופילים השונים.

לכידת וידאו ושינוי ה-Workflow

מי שקורא את הבלוג הזה ואת הפוסטים בו, בוודאי מודע לעובדה שאני תמיד מחפש לנצל את הציוד שברשותי או ציוד שאני רוכש – בצורה המקסימלית האפשרית, גם כשמדובר בדרכים שהיצרן לא חושב עליהם או לא ממליץ עליהם. המוטו שלי: אם זה אפשרי וזה עובד ולא מזיק לציוד – למה לא?

אחד הדברים ששאפתי להתחיל לבצע לאחרונה קשור להקלטות וידאו לערוצי היוטיוב שלי. יש לי כרגע 2 מצלמות די פשוטות (G85 של פנאסוניק ו-D7100 של ניקון) וכנראה שאני ארכוש עוד אחת (תלוי בתקציב שיהיה לי – A6600 של סוני או GH5S של פנאסוניק. אני לפעמים צריך להקליט ברזולוציית 4K ב-60 פריימים לשניה) ואיכות הוידאו שהן מקליטות היא טובה, אך אינני מרוצה מהקבצים עצמם: הם מוקלטים עם קידוד H.264.

אחד הדברים הבעייתיים ביותר עם קידוד H.264 לוידאו הוא שהמקודד הזה בנוי להזרמת או ניגון ישיר של הוידאו בנגן תוכנה או חומרה, אבל הוא לא בדיוק מתאים לעריכה, הואיל ותוכנת העריכה צריכה לחשב (דרך ה-CPU במקרים רבים) היכן כל פריים נמצא, וכשמבצעים Scrubbing בעורך הוידאו, יכולים לראות במקרים רבים שהמחשב "משתהה" עד שהוא מציג וידאו וגם כשהוא מציג, לפעמים לאחר מספר שניות הוא "נחנק". יוטיוברים רבים מצלמים במצלמות סוני/ניקון/קאנון/פנאסוניק שמקליטות ב-H.264 ואת זה הם עורכים, ובדרך כלל אם כל מה שעושים קשור לחיתוך חלקים שונים, הוספת LUT, כמה אפקטים, סינכרון אודיו/וידאו ויצוא וידאו להעלאה ליוטיוב (כלומר Workflow די קטן יחסית לאדם אחד) – אז אפשר להסתדר עם H.264.

העניין הוא שבדרך כלל כשרוצים איכות וידאו גבוהה ולא דחוסה כל כך (H.264 ו-H.264 דוחסים בלי רחמים) וגם רוצים לערוך קבצים בנוחות, צריך וידאו בפורמט "ביניים" (באנגלית: Mezzanine) בקידוד אחר, קידודים כמו Apple ProRes, DNxHD/DNxHR, CineForm. הבעיה – כמעט שום מצלמה בסקטור ה-Prosumer (כזו שעולה פחות מ-4000 דולר) לא מאפשרת להקליט ישירות בקידודים כאלו, את זה היצרניות שומרות למצלמות הוידאו המקצועיות, ה-CX00 של קנון, ה-FX של Sony וכו' וכו'. מה שכן, במקרים רבים הן מאפשרות להקליט באיכות הרבה יותר גבוהה דרך יציאת ה-HDMI במצלמה. יש צורך להגדיר 2-3 דברים במצלמה ואפשר להקליט ברזולוציות גבוהות ובאיכות צבע יוצאת מן הכלל.

וזה בדיוק מה שרבים עושים עם מסכים חיצוניים קטנים שגם מקליטים, כמו משפחת Atomos: מחברים את המצלמה אל המסך החיצוני הקטן, ובמקום להקליט לכרטיס ה-SD (או בנוסף) – מקליטים במסך עצמו שכולל בד"כ SSD שליף או כרטיס SD משלו. מחירים מסכים מקליטים כאלו מתחילים בסביבות ה-500$ ונעים לכיוון ה-5000$.

למי שרוצה להשיג את אותו אפקט ויש לו מחשב רציני, אפשר להשתמש בכרטיס לוכד וידאו עם כניסת HDMI (דוגמאות: Elgato 4K60 Pro,Elgato Cam link 4K, ויש עוד חברות אחרות) ועם תוכנה כמו OBS Studio. שיטה כזו גם מאפשרת "הלבשה" של LUT ופונקציונות רבות נוספות, כולל תמיכה בקידודי ביניים כפי שציינתי לעיל, וגם להקליט בקידוד H.264 עם Bit-rate הרבה יותר גבוה ממה שהמצלמה מאפשרת פנימית. הבעיה: קידודי הביניים למרות שהם אפשריים מבחינת התוכנה – אינם דבר כה יציב, בלשון המעטה, ויש גם צורך במחשב חזק ומהיר על מנת לבצע את העבודה הזו.

התקופה הנוכחית בה וירוס הקורונה משתולל בחוץ, זימנה סיטואציה די מעניינת: אנשים התנפלו על כל דבר אפשרי שקשור לשידור וידאו דיגיטלי: מצלמות Webcam (מכל הסוגים), לוכדי וידאו זולים (במיוחד של Elgato ו-AverMedia) וכתוצאה מכך המחירים זינקו במאות אחוזים. לעומת זאת, כרטיסי לכידת וידאו מקצועיים שאינם תומכים כברירת מחדל באפליקציות וידאו כמו סקייפ, ZOOM וכו' – מחירם נשאר ואף ירד בחלק מהמקרים/

וכך מצאתי לאחרונה באמזון את הכרטיס המופיע כאן משמאל. זהו כרטיס של חברת Blackmagic ושמו: DeckLink Mini Recorder 4K. הוא יכול לקבל קלט HDMI ו-SDI. (אפשר, אגב, לרכוש את אותו כרטיס בארץ בקישור הזה, אולם יש לקחת בחשבון זמן המתנה של שבועיים, תתעלמו מכך שכתוב שהוא אינו במלאי. הם מייבאים רק כשמזמינים).

היתרון של כרטיס כזה הוא בכך שהכל נעשה על שבב חומרה יעודי ולא על ה-CPU של המחשב, הווה אומר: כל עוד יש במחשב SSD מהיר (עדיף NVME כמו Samsung Evo 970 Plus) ואת הכרטיס הזה, אפשר להקליט וידאו ישירות מהמצלמה ללא צורך בהקלטה על כרטיס SD – ואפשר לבחור מקודדי ביניים או מקודד סופי עם איכות שאפשר לשנות מקצה לקצה, והקידוד יהיה בזמן אמת. בשבילי זה חוסך גם עבודה עם OBS וגם עבודה בעורך הוידאו עם מקודדים סופיים, וכתוצאה מכך העריכה נהיית הרבה יותר קלה ו… אין צורך בקבצי פרוקסי, תודה לאל!

הזמנתי כרטיס כזה (דרך ushops, אמזון לא מאפשרים להזמין אותו ישירות לארץ) ובהמשך הדרך אני אשדרג ל"אח" היותר גדול שלו: Decklink Quad HDMI Recorder, מה שיאפשר לי לחבר במקביל עד 4 מצלמות עם תמיכה של עד 4K ב-60 פריימים לשניה (אם המצלמה מאפשרת זאת כהקלטה חיצונית כמובן).

לסיכום: שיטה זו ו-Workflow זה אינו מתאים לכולם. אלו שמשתמשים במצלמות וידאו מקצועיות, כבר עובדים עם מקודדי ביניים ואותן מצלמות מייצאות פורמטים כאלו. לעומת זאת, אני עם ה-Workflow הזה חוסך לעצמי את ההמרה מ-H.264 למקודד ביניים, וההמרה בסוף (ליצוא) לא תחליף את הקבצים שקודדו עם מקודדי הביניים. אלו יוכלו להישאר אצלי באחסון על דיסקים יותר איטיים וכשיהיה צורך אעביר את הקליפים בין האחסון האיטי למהיר (שנמצא במחשב) ולהיפך וכל זאת מבלי לאבד איכות וידאו בהקלטה.

אשמח לשמוע את דעתכם ומה אתם הייתם משנים ב-Workflow.

שימוש ב-NVME SSD RAID לעריכת וידאו מקצועי

במשך שנים רבות צלמי וידאו עובדים בשיטות שונות על מנת לצלם וידאו, לערוך, לקודד ולשחרר אותו. בדרך כלל הוידאו יוקלט ישירות לכרטיס SD, או XQD או כרטיס אחר, לאחר מכן הכרטיס יועבר אחר כבוד למחשב נייד/נייח והתוכן יועתק בעזרת קורא כרטיסים אל הדיסק הקשיח במחשב או אל דיסק קשיח/SSD חיצוני המחובר למחשב. משם תבוצע עריכה, קידוד והעברת החומר המוכן ליעדו.

בחלק מהמקרים, אצל עורכים יותר מקצועיים, קיים מכשיר DAS המחובר דרך SFF-8087 או דרך Thunderbolt למחשב. המכשיר מכיל מספר דיסקים מכניים והעריכה נעשית ישירות מול אותו מכשיר בסטודיו של העורך. היתרון בשיטה זו – אין צורך בערימת SSD חיצוניים פר צילום/פרויקט, מספיק אחד כדי להעביר את הוידאו מהשטח (אם צלם חיצוני או חברת צילום חיצונית מצלמת והעורך הוא מישהו אחר שיושב במקום אחר) אל מכשיר ה-DAS.

הבעיה הגדולה כיום היא שקבצי וידאו הולכים וגדלים גם במצלמות סמי מקצועיות. מצלמות כמו GH5 או Sony A7 R4 ומצלמות מקצועיות כמו Canon C300, או RED או ARRI למיניהן – מקליטות וידאו באיכות יותר ויותר גבוהה וכל שניה של וידאו תופסת יותר ויותר שטח, ואנחנו מדברים רק על וידאו, לא אודיו, לא Assets, לא אפקטים ושום דבר אחר, כך שמגיע מצב שגם SSD חיצוני טוב מתחיל להיות איטי – והמצב לא הולך להשתפר (נכון, קיים קידוד H.265 HEVC, אבל לא מומלץ להקליט איתו וידאו כי קידוד כזה יותר מתאים ל-Delivery מאשר לעריכה). הבעיה מתגלית בחומרתה לא רק בזמן ה"טיול" ב-Timeline, אלא במיוחד בקידוד הוידאו – ה-Encoder יסיים את הקידוד אך יקח עוד דקות ארוכות עד שהתהליך יסתיים מכיוון שצריך להעתיק את הנתונים מהמחשב המקומי ל-DAS (כן, גם אם בחרת לקודד ישירות ל-DAS, המחשב קודם מבצע את הפעילות בדיסק המקומי).

אחד הפתרונות הטובים הקיימים לבעיה כזו הוא שימוש ב-RAID NVME. זהו כרטיס ריק שלתוכו אנחנו מכניסים מקלות SSD NVME בחיבור M.2. עד 4 כרטיסים כאשר כל כרטיס מגיע עד גודל 2 טרהבייט. את הכרטיס נגדיר כ-RAID-0.

מטרת ה-RAID אינה ליצור אמצעי אחסון קבוע לתוכן המדיה שאנחנו רוצים לערוך ולקודד, אלא לשמש כאמצעי אחסון מקומי שאליו אנחנו נעתיק את הפרויקט מהמקום הרגיל שבו אנחנו מאחסנים פרויקטים (DAS לדוגמא), ובתוכנות העריכה שאנחנו נשתמש, אנחנו נפתח את הקבצים מאותו RAID מקומי. לאחר שסיימנו עם הפרויקט, אנחנו נזיז את הפרויקט מה-RAID המקומי בחזרה אל ה-DAS.

היתרון בשיטה זו הוא עצום. לא חשוב איזה חיבור יש לך לאחסון חיצוני גדול (סטורג', DAS) – ה-RAID המדובר נותן ביצועי מהירות של עד 15 ג'יגהבייט לשניה. סתם לשם השווה: אם יש לך DAS של 4 דיסקים, תקבל אולי מהירות של 800 מגהבייט לשניה, כך שההבדל התיאורתי במהירות הוא כמעט פי 20.

ה-RAID שאני מתאר יכול להיות עד גודל 8 טרהבייט, אבל כל מי שקנה פעם SSD NVME M.2 יוכל לאמר לכם שמחירי המקלות לא זולים. התשובה לכך פשוטה: לא חייבים ישר לרוץ ולרכוש את המקלות של 2 טרהבייט פר מקל. אפשר לדוגמא להתחיל עם מקלות SSD של סמסונג מסידרה 970 Evo Plus בגודל חצי טרהבייט. כל מקל כזה עולה 600 שקלים ב-KSP/IVORY, והכרטיס לעיל עולה 250 שקלים כולל משלוח מאמזון. ההרכבה וההגדרות די פשוטות, אולם צריך מחשב נייח די עדכני ודי חזק עם לפחות 2 כניסות PCIe 3 X16 ותמיכה ב-BIOS ב-PCI bifurcation. אם המחשב הנייח שלך הוא בן שנתיים-שלוש ויש לו 6-8 ליבות, סביר להניח שתוכל להטמיע פתרון כזה. אני מקווה בשבועות הקרובים להעלות וידאו כיצד להגדיר זאת.

פתרון זה, כמו שציינתי, הוא למחשב נייח/תחנת עבודה. מה עם מחשבים ניידים? לצערי חיבור Thunderbolt 3 לא מספק מספיק רוחב פס לעשות את הטריק הזה. (ה-RAID הזה משתמש בכל רוחב הפס של PCIe 3.0 X16).

משהו חשוב: ה-RAID הזה לא מחליף אחסון מקומי למערכת הפעלה (אלא אם יש לכם מחשב נייח עם מעבדי Skylake X או מעבדי Threadripper), כך שאם יש לכם מעבד 6-8 ליבות מהדור השביעי ומעלה, עדיין תצטרכו את הדיסק הקשיח המקומי או SSD המקומי שיש לכם במחשב על מנת לעבוד עם מערכת ההפעלה והאפליקציות.

לסיכום: השיטה שהצגתי קצת לא קונבציונאלית, אבל היא יכולה לעזור רבות כשיש תוכן רב שנמדד בטרה בייטים של מידע לפרויקט אחד. השיטה לא מאיצה את מהירות הקידוד, אך היא בהחלט מאיצה את זמן הגישה לקבצים ולנקודות זמן השונות בוידאו/אודיו/תכנים אחרים. אפשר להתחיל בקטן ולגדול בהמשך, ולא צריך תוכנות מיוחדות בשביל להקים זאת.

מעבר דסקטופ ללינוקס אצלי

אינני הטיפוס שמתייחס למערכות הפעלה כ"דתות". אין לי שום בעיה להודות שעד לפני זמן לא רב, מערכת ההפעלה העיקרית בדסקטופ שלי היתה Windows 10, וכשאני רוצה לעבור מערכת הפעלה, אני לא עושה זאת כצעד "אנטי מיקרוסופטי" אלא פשוט בגלל נוחות: 90% מהזמן שאני משתמש במחשב לעבודה או לבדיקות, אני נמצא מול חלון טרמינל או דפדפן, וב-Windows די נמאס לי להפעיל Putty, להשתמש ב-WSL ולגלות שהחלון "טרמינל" מתחרפן לו כשאני מגדיל אותו, ואני גם לא אוהב את המעקב של Windows אחרי.

אבל כמו שאומרים: יש רצוי ויש מצוי, והסיבה שנשארתי עד כה עם Windows 10 היו התוכנות, ובמיוחד תוכנת Camtasia Studio ותוכנת Premiere Pro של אדובי. אני רוצה להתייחס לשתיהן והתחליפים שלהן בלינוקס.

למי שלא מכיר את Camtasia Studio, זו אחת התוכנות המעולות ביותר שקיימות להקלטת מסך, עריכת הוידאו ופרסומו. היא לא תוכנה שיכולה להתחרות ב-Premiere מבחינת כלים לטיפול בוידאו, אבל יש בה מספיק פונקציונאליות להקליט מסך, לערוך, להוסיף טקסטים וגרפיקה פשוטה/אנימציה, והיא משלבת העלאת וידאו ישירה ליוטיוב.

בלינוקס קיימים מספר כלים להקלטות מסך (כולל OBS Studio המפורסם), אך הקידוד שהם מקודדים את הוידאו מתאים יותר לשידור מאשר לעריכת וידאו (קידוד של H.264, WebM, OGG וכו') כך שוידאו כזה שאקליט מסך ולאחר מכן אערוך ואוסיף אפקטים, שינוי צבעים וכו' – יעבוד בצורה מאוד איטית בתוכנות כמו Premiere. עם Camtasia Studio לעומת זאת, הם משתמשים במקודדים שלהם (TSCC, TSC2) כך שהעריכה בתוך התוכנה היא לא רק קלה, הקובץ המיוצא קטן ב-90% מכל קובץ שיוצא בתוכנת הקלטת מסך בלינוקס. מדוע זה משנה? מכיוון שאני מחובר ב-ADSL וזמן ההעלאה שונה משמעותית, בין 3-4 דקות (וידאו שהוקלט ונערך עם Camtasia) לבין כל וידאו שנוצר בתוכנה אחרת (40-50 דקות). בנוסף, שום תוכנת הקלטת וידאו לא מאפשרת באופן רציני הקלטה עם Codec מקצועי (Apple ProRes, DNxHD, DNxHR) ו-OBS שכן מאפשר – נותן עיוות בוידאו או חונק את המעבד.

ויש גם את Premiere Pro ועם כל הכבוד למתחרים שלו מבוססי קוד פתוח, הם לחלוטין מחווירים לעומת ה-Premiere, קלות עבודה, תוספים ועוד. אני מכיר את Kdenlive ואת Openshot, ועם שתיהם לא הצלחתי להסתדר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מלא טענות כרימון כלפי אדובי – היא אינה משפרת מהירות רינדור וידאו (בין אם יש לכם כרטיס GTX 1080Ti יקר או GTX 980 – תקבלו את אותם ביצועי רינדוד אחד לאחד!), אינה יודעת לתמוך במעבדים מרובי ליבות, ושיטת המנוי שלה לא ממש מעודדת אנשים (כמוני) שלא משתמשים ב-Cloud של אדובי ולשלם 175 שקל לחודש רק בשביל הזכות להשתמש בתוכנה נשמע לי חסר פרופורציות. אם אני צריך תוכנה מסחרית, אני אשלם אליה תשלום חד פעמי וזהו. בלי מנויים ובלי הקפצות מחיר בדרך.

להלן הפתרונות שמצאתי:

הקלטת וידאו של מסך: אני אשתמש בתוכנות כמו Green Desktop ואחרים. נכון, זה לא יתן וידאו בגודל קטן של קבצים, ולכן אנצל את הוידאו להמרה (עם FFMPEG) ל-DNxHD על מנת לאפשר עריכת וידאו יותר קלה ל-Process מצד תוכנת עריכת הוידאו.
תוכנת עריכה מקצועית: אין Premiere Pro? ברוך הבא Davinci Resolve 15 ללינוקס (שמתקן את הבאגים של אודיו ללינוקס שהיה בגירסה 14). יש גירסה חופשית ויש גירסה מסחרית, אני כנראה ארכוש את המסחרית. יש בתוכנה כמעט כל מה שיש ב-Premiere ו-After Effects ומבחינת לימוד התוכנה היא נראית מקליפים שצפיתי – די קלה ללימוד.
פתרונות VPN: מי שאינו פרילאנסר אולי לא מכיר זאת, אבל כאן בישראל חברות רבות משתמשות ב-VPN מסוים ואינן זזות ממנו גם כשהמערכת יצאה לגמלאות. חלק מהחברות עדיין משתמש ב-VPN שמצריך ActiveX (אללה יוסטור), חלק משתמשות ב-JAVA, וחלק בכלל קיימות רק כ-Native ל-Windows. לזה אין ממש פתרון בלינוקס, ולכן אצטרך להשתמש כנראה ב-VM או Dual Boot, צריך להחליט..
מיקרוסופט אופיס: יש גוגל Docs ולמי שלא נוח, שיעביר קובץ PDF. ביי אופיס.

עם איזו הפצה אעבוד? כמו תמיד, אותה הפצה: Fedora האחרונה.

לסיכום: האם אני ממליץ למשתמשים לנטוש את Windows לטובת לינוקס? לא, אלא אם הם מוכנים להשקיע בלימוד לינוקס בצורה רצינית דרך טרמינל ופקודות. לי יש איזו דקה וחצי נסיון עם לינוקס אז אני יכול לעבור לשם ולהישאר שם רוב הזמן. מדוע אני עובר? כי סוף סוף יש לי פתרונות לרוב הדברים שאני צריך. אם לא היו לי פתרונות, לא הייתי עובר למרות שאני מחבב מאוד את לינוקס. יש לי עוד דברים לפתור (~~Kodi לא מעוניין להפעיל וידאו בחלון השני, מציג מסך שחור~~ – תיקנתי בזמן שאני כותב את הפוסט הזה) אבל אני מאמין שעם השקעה פה ושם, אצליח להתגבר על הבעיות.

איך יצרנים מכריחים אותך להחליף ציוד

אם יש משהו אחד שלא רבים מודעים אליו, הרי זו טכנולוגיית ההצפנה וההגנה של תכנים לשידור ברשת, מנגן DVD או Blu-Ray, מהאייפון או מאנדרואיד ושלל ציודים אחרים. בדרך כלל כשאתה צופה בתוכן כמו סרט או פרק בסידרה שמשודרת ברשת בצורה רשמית או בציודים מהסוג שהזכרתי לעיל – ישנה טכנולוגיית נז"ק (Digital Rights Management) שמיועדת בראש ובראשונה למנוע ממך לעשות דברים שתרצה אך מפיץ/יצרן התוכן לא תרצה שתעשה. הדוגמא הכי ידועה היא שאם יש לך לדוגמא iPad ואתה שוכר פרק או סרט, תוכל לצפות בו ב-iPad אך לא תוכל לחבר את ה-iPad לטלויזיה ולצפות בו, כי האולפנים אוסרים זאת. כמובן שאם תוריד את אותו תוכן בצורה פיראטית, תוכל לצפות בו היכן שתרצה ועם איזה מסך שתרצה.

הטריק האחרון שהוכנס בשנים האחרונות לציודים נקרא HDCP (ר"ת High Definition Content Protection) והוא פתרון בתצורת חומרה שנמצא בתוך הציוד שלך והוא מתקשר עם הצג/טלויזיה/מקרן שלך. כשאתה מנגן תוכן או משחק משחק ברזולוציה גבוהה (כמו FULL HD), מנגנון ה-HDCP בודק מול המסך שלך אם יש תמיכת HDCP. אין? תקבל את התמונה הבאה:

העניין הוא שמי שיקבל את התמונה הזו במקרים רבים – הם אנשים שאינם מעוניינים כלל וכלל לפרוץ את ההגנה. יש להם נניח מסך טלויזיה גדול שנמצא אצלהם יותר מ-5 שנים, או אולי פרוז'קטור שנקנה ממזמן במחיר מאוד יקר, או מסך מחשב שאין לו כניסת HDMI והמשתמש בסך הכל חיבור את המסך לציוד דרך חיבור מתאם בין HDMI ל-VGA או DVI.

האם יש לכך פתרון? במקרים כמו של סוני פלייסטיישן 4 לדוגמא, יש אפשרות לבטל זמנית את ה-HDCP, אבל ברוב הציודים – אין אפשרות לבטל ומה שיותר גרוע הוא שאין לך אפשרות לשדרג איזו קושחה בציוד שאתה צופה איתו. אחרי הכל, מתי ראית קושחה זמינה למסך הטלויזיה הישן שלך או לפרוז'קטור שלך?

אז מה יעשה אדם שיש לו ציוד ויש לו את הבעיה הזו? הפתרון נמצא אצל ידידנו הסיניים שמייצרים "מפצלים", אלו הם ציודים קטנים שנועדו בעצם לקבל כניסת HDMI ומיועדים להוציא את הוידאו ואודיו דרך יציאת HDMI או VGA או DVI. ה"סוד" הגדול ברכישת מתאם כזה הוא שהיית צריך לחפש את המילה "HDCP" בתיאור. אם היה מופיע בתיאור HDCP, אז אותו ציוד היה "מפשיט" את ה-HDCP בתוכו ופולט וידאו ללא הגנות. כך מצד אחד היה ניתן לצפות סוף סוף בתוכן ומצד שני פיראטים היו יכולים בנקל להתחבר לכל אתר שמזרים סרטים/פרקים בצורה רשמית על מנת להעביר אותם למחשב ובמקרים של פיראטים – אל אתרי טורנטים למיניהם.

לאחרונה החלו אתרים כמו אמזון פריים ונטפליקס לשדר חלק מהתכנים ברזולוציה של "4K" (או "UHD" למרות שזה לא רזולוציית הסטודיו), והאפליקציות שמשדרות את אותן תכנים מאותם אתרים לא היו מוכנות לעבוד עם כל מיני סטרימרים אלא אך ורק עם קבוצה מאוד מצומצמת של ציודים. שוב נרתמו חברות סיניות קטנות שהוציאו מפצלי HDMI חדשים עם תמיכת HDCP בגירסה 2.2 (שתומכת ב-4K) וכך שוב בעלי אותם אתרים (וכמובן האולפנים) ראו איך התכנים היוקרתיים שלהם שוב זמינים ברשת, ומי שיודע לקרוא את הפרטים לגבי הטורנט, יכול למצוא שאכן מדובר בגירסת 4K לפי הדוגמא הבאה:

התוצאה? נכון לאתמול, אינטל וחברת Warner החליטו לתבוע יצרן סיני פופולרי המייצר ציודים כאלו. שלא אובן בצורה לא נכונה – אני מאמין שתביעה כזו במקום, אבל הבעיה המרכזית היא ששוב – הלקוחות נדפקים.

מדוע? כי ברוב המקרים אין אפשרות לצרכן אפשרות לעדכן קושחה בציוד שאיתו הוא צופה. יכול להיות שיהיה עדכון קושחה למסך הטלויזיה המאוד יקר שרכשת ב-10000+ שקל בשנה האחרונה, אולם אם נציץ ברשימה הזו מאתר ZAP על מסכים במחירים פחות מ-5000 שקל, הסיכוי לקבל עדכון קושחי הוא אפסי, בוודאי שלא עדכון אוטומטי, ומה שקורה הוא שחלק לא קטן מהמסכים מגיעים לדוגמא עם HDCP בגירסה 2.0 ואמזון/נטפליקס מחייבים HDCP 2.2, כך שהמקסימום רזולוציה שתקבל על המסך החדש שלך היא … FULL HD, כמו מסך שעולה 2000 ש"ח ומטה.

כך יוצא שוב, כמו תמיד, שהפיראטים יכולים למצוא פתרונות בנקל, אבל הצרכן ההגון שלא מחפש להוריד תכנים גנובים, כן מוכן לשלם על התכנים – שוב נדפק.