מיקרוסופט – כמה מילים ברשותכם V2.0

על Windows ומעבדים מעל 16 ליבות

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מעבדים חדשים מ-AMD עם יותר ויותר ליבות במחירים מאוד מפתיעים, הן לתחנות עבודה והן לשרתים. להלן 2 דוגמאות:

מעבד AMD Threadripper 2990WX עם 32 ליבות ו-64 נימים עולה 1700$ (מיועד לתחנות עבודה)
מעבד AMD EPYC 7551P עם 32 ליבות ו-64 נימים עולה $2700 (מיועד לשרתים בעלי תושבת מעבד יחידה)

לשם השוואה: המעבד לתחנות עבודה ושרתים הכי זול עם 16 ליבות מאינטל (Xeon SP Gold 6130) עולה נכון להיום $1932. ההצעה הזולה ביותר מעל 16 ליבות של אינטל היא מעבד Xeon Gold 6140 וכיום מחירה הוא $2500, כך שבמחיר של מעבד אחד מאינטל אפשר לקנות מעבד עם כמות כפולה של ליבות לתחנות עבודה, ובתוספת של 200$ אפשר לרכוש מעבד לשרת עם כמות כפולה של ליבות (בהשוואה ל-6140 של אינטל).

אם נרצה להקים מכונה כזו להריץ מכונות וירטואליות, לא חשוב איזה פתרון וירטואליזציה נבחר (למעט Hyper-V) – המעבדים של AMD יתנו תוצאות מצוינות וסקירות שונות הראו זאת. אם נרצה להשתמש במעבדים כאלו כתחנות עבודה מבוססות לינוקס, כל עוד יש לנו את העדכונים האחרונים להפצת הלינוקס שנבחר – הכל ירוץ מצוין.

אך מה יקרה אם נרצה לקנות מכונה כזו להריץ אותה כתחנת עבודה או כשרת Windows (לא וירטואלי)? צפו לביצועים נמוכים ב-30-50% בהשוואה ללינוקס עם אותם מעבדים.

כשאינטל שחררה את משפחת Xeon SP, אינטל הציגה בגאווה כמה המעבדים לשרתים (אז לא היה Threadripper) שלה הרבה יותר מהירים ממעבדי EPYC של AMD. סקירות עצמאיות הוכיחו שאינטל פחות או יותר צודקת (יש מספר מבחנים די תמוהים של אינטל ועל כך הופיע פוסט ב-Anandtech). רוב הסוקרים ציינו כי הבעיה של הביצועים קשורה לארכיטקטורת ה-NUMA של AMD.

שנתיים חלפו מאז ש-AMD הוציאה את משפחת מעבדי EPYC לשרתים. AMD הוציאה באותו זמן את משפחת ה-Threadripper דור ראשון (עד 16 ליבות) ואת משפחת ה-Threadripper דור שני (מבוסס על ארכיטקטורת +ZEN). עם הדור השני, AMD הוציאה את המעבדים 2970WX ואת 2990WX -האחד עם 24 ליבות והשני עם 32 ליבות. ההבדל בין מעבדים אלו לבין המעבדים ממשפחת EPYC – היא שמעבדי Threadripper משתמשים ב-4 ערוצי זכרון ולחלק מהליבות אין גישה ישירה לזכרון, בשעה שמעבדי EPYC מקבלים גישה ל-8 ערוצי זכרון.

המחיר הזול גרם ללא מעט אנשים להתעניין לראשונה במעבדים עם 24 ו-32 ליבות ולא מעט אנשים רכשו אותם. המעבדים עובדים מצוין אולם מי שבחן אותם על Windows קיבל "הפתעה" – גם כאן, Windows הציג ביצועים נמוכים ב-30-50% בהשוואה ללינוקס (הבעיה אינה קיימת בדגמים כמו 2950X שהם עם 16 ליבות).

ואז מספר אנשים מקצועיים החליטו לחקור מדוע הביצועים ב-Windows יותר איטיים. בהתחלה האשימו את המעבדים בכך שלא כל הליבות מקבלים גישה לזכרון, אולם אז מספר אנשים לקחו מעבדי EPYC שאין שם את הבעיה בעניין הליבות והזכרון – והתוצאות נשארו בעינם, Windows פשוט יותר איטי בהרבה.

יש בחור בשם וונדל מ-Level1tech שלקח את הנושא ברצינות, ויחד עם עוד מספר אנשים – החליטו לבדוק את העניין, ו-וונדל הוציא וידאו על כך (אזהרה: הוידאו מאוד טכני). להלן הוידאו:

למי שראה את הוידאו ולא הבין: הבעיה נמצאת עם ה-Windows Scheduler, ה"מתזמן" של Windows שמקים תהליכים (Processes) על ליבות שונות לפי העומסים שלהם, ועם המעבדים המוזכרים לעיל וכמות הליבות הגדולה, ה-Scheduler של Windows – "מתחרפן", ומה שיותר גרוע – מיקרוסופט לא עושה סימנים שהיא עובדת על תיקון הבעיה, ומה שהכי גרוע – זה קורה בכל גרסאות ה-Windows, כולל Windows Server.

אחד הדברים שוונדל מזכיר בוידאו זה אפליקציה בשם Coreprio שעוזרת למגר חלק מהבעיה. ב-Phoronix מנהל האתר בדק כמה זה עוזר. התוצאה: בחלק מהמקרים זה עוזר במעט, בחלק הרבה, אבל עדיין – ישנה בעיה שמצריכה שינוי קוד פנימי ב-Windows ע"י מיקרוסופט.

לכאורה ניתן להחליט משהו פשוט: לא רוכשים מעבדים של AMD אם מריצים Windows כמערכת הפעלה מרכזית "על הברזל", ואני יכול בהחלט להבין החלטה כזו, אולם הבעיה המרכזית אינה רק במעבדים של AMD. גם אינטל הולכים להוציא מעבדים חדשים עם אותה ארכיטקטורה כמו של AMD (הם יתחילו להופיע תחת משפחת Cascade Lake שתצא השנה). הבעיה היותר גדולה שקיימת בצד של מיקרוסופט היא תמיכה במעבדים מעל 16 ליבות ולא חשוב מי היצרן (גם אינטל). הסיבה שאף אחד לא התלונן עד כה? אף חברה שרוכשת שרת עם מעבדים מעל 16 ליבות לא מריצה ישירות Windows "על הברזל". עם Scheduler יותר טוב, גם מעבדים של אינטל ירוויחו מכך.

לסיכום: אין מנוס מלציין משהו פשוט. מיקרוסופט נרדמה בעמידה. מיקרוסופט עם Windows 2019 בהחלט מעוניינת שתריצו Kubernetes וקונטיינרים, אבל אם נסתכל לדוגמא במבחנים של Phoronix על מכונה עם 40 ליבות שמריצה Windows Server בגרסאות שונות ("על הברזל") מול הפצות לינוקס שונות – לינוקס ברוב המקרים פשוט "בועט" ב-Windows, גם כשלא מדובר כלל במעבדים של AMD. מישהו שם צריך להתעורר.

על המו"מ מול מיקרוסופט, וקוד פתוח בממשלה

בימים האחרונים נודע כי המשא ומתן בין ממשלת ישראל למיקרוסופט בעניין חידוש שנתי של הרשיונות – התפוצץ. בדה-מרקר כבר הוציאו כתבה שממשלת ישראל לא תחדש את את הרישוי ובמקום זה יבדקו מה ניתן לעשות עם רשיונות קיימים והיכן ניתן להשתמש בקוד פתוח.

אז מה קרה הפעם שהממשלה, שכמו שעון שוויצרי רוכשת את הרשיונות כל שנה החליטה לפוצץ את המו"מ הפעם? כמה דברים:

Windows Server 2016/2019 – מיקרוסופט מודעים היטב לכך שאינטל ו-AMD מוציאים שורת מעבדים שבכל דגם יש כמות מסויימת של ליבות ונימים (Threads). זה מתחיל ב-4 ליבות ו-8 נימים וגנמר (במקרה של אינטל) ב-28 ליבות ו-56 נימים או 32 ליבות ו-64 נימים (במקרה של AMD). עד גירסת Windows Server 2012R2, זה שיש לך מעבד עם 4 ליבות או 32 ליבות – לא ממש שינה ברשיון. הנה החלק הרלוונטי ב-License Datasheet של Windows Server 2012 – שימו לב לשורה האחרונה המתחילה ב-Note בסוגריים:

עם Windows Server 2016 – למיקרוסופט "נפתח התאבון". זה נחמד שבכל שרת שלך יש 2 ליבות, עכשיו בוא נספור כמה ליבות (לא נימים) יש לך בכל מעבד, כך שאם לדוגמא חושבים להתקין שרת Windows Server 2016 (להריץ אפליקציות "על הברזל", Hyper-V וכו') – אתה תשלם החל מפי-4 על Windows Server 2016 בהשוואה ל-Windows Server 2012R2 (פתאום כל אלו שהשוויצו כמה Hyper-V "יותר זול" רואים שעכשיו פתאום העיסקה על vSphere יותר זולה בהשוואה למחיר Windows Server 2016 ו-Hyper-V).

הבעיה המהותית השניה קשורה יותר ל-Office. מיקרוסופט עושה הכל כדי לדחוף את הלקוחות משתמשי אופיס שלה לענן כך שהם ישלמו תשלום חודשי או שנתי כמנוי. הסיכוי שהחשכ"ל והרגולטור וגופי אבטחת מידע יאשרו לעבוד בענן שווה בערך לסיכוי שלי להיות ראש ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה. מיקרוסופט מצידה מעלה כבר באוקטובר הקרוב את מחירי אופיס (הרגילים, לא 365) ב-10% (וזה בארה"ב, באירופה וישראל המחיר יעלה יותר). כשקונים 20 רשיונות זה כואב טיפה, שאתה מדבר על מאות אלפי רשיונות – העצבים מתחילים לרתוח.

אז מה לגבי תחליפים מבוססי קוד פתוח?

כאחד שביקר בכמה וכמה גופים ממשלתיים, אני יכול לאמר שכיום יותר מתמיד, אין כמעט התנגדות לכלים מבוססי קוד פתוח. לא מעט שרתי לינוקס כבר רצים במשרדים ממשלתיים ותוכנות לביצוע CI/CD קיימים (אם כי הדבר שהכי קשה להכניס שם הם שרתים ל-GIT כמו Gitlab, Bitbucket וכו' – הם "מכורים" ל-TFS ולא רוצים לרדת מזה) – כך שכניסת כלים מבוססים קוד פתוח למשרדים ממשלתיים – בעיצומה (בצבא זה הרבה יותר חזק בפנים).

אבל כשזה מגיע לדסקטופ, האפשרות שכלים מבוססי קוד פתוח יכנסו למשרד של הפקידה רבקה ממס הכנסה או רויטל במשרד הבריאות – קלוש (טוב, למעט Web Application, וגם זה – רק אם זה רץ על אקספלורר!).

מדוע? הסיבה נורא פשוטה ונראה לי שרבים מאנשי לינוקס המקצועיים (גם אצל מפתחים בהפצות לינוקס שונות) מפספסים אותה: אלו שחושבים בראש של מהנדסים ומפתחים, חושבים על פונקציונאליות, API, סקריפטים וטרמינל, שזה מעולה – אבל מפספס לגמרי את אותם משתמשי קצה. קחו לדוגמא את אופיס, יש את LibreOffice – זה יכול להחליף? מבחינת פונקציונאליות, כן ברוב המקרים, אבל לא מבחינת ויזואליות. ל-LibreOffice יש ממשק שמזכיר את אופיס מלפני 11 שנה ואנשים רוצים ממשק שהם מכירים כיום, הם רוצים החלקת פונטים בדיוק כמו שיש להם ב-Windows (דבר ש-LibreOffice עדיין עושה בצורה די עקומה) ואלו שמעל אותן פקידות, אלו שמפתחים כל מיני כלים סביב ה-Office מחפשים את האינטגרציה בין האופיס ל-Access (ישמרנו האל!), למאקרו, לטפסים האוטומטיים וכו'. אנחנו מדברים על שנים על גבי שנים של עבודת אינטגרציה, ושום LibreOffice לא יכול להחליף את זה בלי חתיכת עבודה רצינית וכבדה מאוד.

נוסיף על כך את העניין שבמשרדים ממשלתיים הכל מתקדם לאט והם עדיין משתמשים ב-Windows 7, עם אקספלורר (כמו הבנקים), ונוכל להבין שפתרון קוד פתוח לדסקטופים לא הולך לקרות בקרוב מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר יהיה הרבה יותר זול "לבלוע" את התוספת במחיר לרשיונות אופיס מאשר לממן פרויקט מבוסס LibreOffice או החלפת דפדפן ושכתוב מאסיבי של קוד עתיק או בכלל לינוקס על דסקטופ.

כך שלסיכום: לינוקס בשרתים? מקובל מאוד ברוב המקרים. לינוקס לצרכי דסקטופ? אין מצב. צר לי, זו המציאות.

מיקרוסופט ומלחמתה בכרומבוקים

זה לא סוד שמיקרוסופט רואה את מחשבי הכרומבוקים כאיום רציני, במיוחד אם מסתכלים על 20 המקומות הראשונים באמזון מבחינת מחשבים ניידים: 7 מתוך ה-20 מחשבים שנמצאים בטבלה הם כרומבוקים (ACER וסמסונג מקום שני וחמישי בהתאמה). מיקרוסופט ניסתה להוציא פרסומות שכרומבוק זה זבל, כמו פרסומת הוידאו הבאה:

אז מיקרוסופט נוקטת בשיטה הרגילה של הפחדת הצרכנים בכך שאתה לא יכול להתקין אופיס ושאר דברים, מה שנכון (אבל הם כמובן שוכחים לציין שאפשר להפעיל את הגרסאות אוןליין גם של מיקרוסופט וגם של גוגל, אבל לא ניכנס כרגע לזה). הפרסומת לעיל היא מדצמבר 2013, והמספרים שהצגתי לעיל – הם מהיום, כלומר הפרסומת של מיקרוסופט לא ממש משפיעה על הצרכנים.

אז במיקרוסופט החליטו שהם ילחמו באגרסיביות. כך לדוגמא מחיר Windows 8.1 ליצרן המחשב יהיה 0 דולרים כל עוד גודל המסך אינו 10 אינטש ומעלה, ותהיה גירסה מיוחדת שנקרא Windows with Bing שהיא גירסת Windows מוזלת ומנוע בינג (כולל הפרסומות) מותקנים כברירת המחדל (וניתנים לשינוי ע"י המשתמש).

את הפירות הראשונים של השינויים היה אפשר לראות בימים האחרונים, כולל הפלטפורמה המוצעת של אינטל ליצרני אותם מחשבים מוזלים. המעבד בתוך אותם ציודים הוא ATOM Z3735G, מעבד 4 ליבות במהירות עד 1.83 ג'יגהרץ. לא כדאי להתלהב ממנו, ארחיב על כך בהמשך.

טושיבה החליטה להיות בין הראשונים להציע טאבלט בגודל 7 אינטש (WT7-C16) שמבוסס על אותו מעבד וגירסת Windows 8.1, רק שהם החליטו בדרך לקצץ קצת בזכרון ובטאבלט יש 1 ג'יגהבייט זכרון והאחסון הוא 16 ג'יגהבייט. המסך הוא מסך מגע עם רזולוציה שהיתה פופולרית לפני 4 שנים (1024X600) והמעבד רץ במהירות מוקטנת של 1.33 ג'יגהרץ. הוא מגיע עם אופיס 365 Personal (כלומר אופיס מותקן בטאבלט, אבל הוא לשנה בלבד, אחרי זה חייבים מנוי ב-7 דולר לחודש כדי שתוכלו להמשיך להשתמש בו). המחיר – מאוד זול -120$.

גם ACER לא נשארו מאחור והם מציעים 2 דגמים: Iconia tab 8 W ודגם 10W. זוהי אותה חבילה כמו של טושיבה רק עם מסך 8 אינטש (ורזולוציה של 1280X800) ומסך 10 אינטש, בדיוק עם אותו מפרט. המחיר – 150$ לדגם ה-8W ו-200$ ל-10W.

ב-ASUS (הם אלו שבכלל המציאו את קטגוריית ה-Netbook) החליטו שאם כבר נטבוקים, אז נמשיך את הסידרה ממקודם רק עם עדכונים. ASUS יוציאו את אותו מחשב ב-4 צבעים כפי שאתם יכולים לראות בפוסטר ש-ASUS שחררו:

מבחינת מפרט טכני – מדובר על מסך 11.6 אינטש ברזולוציה של 1366X768, כ-2 ג'יגהבייט זכרון, אפשרות של 16 או 32 ג'יגהבייט אחסון, אופיס לשנה, 2 חיבורי USB, חיבור מיקרו HDMI וכניסת מיקרו SD. המחיר – 200$.

כל הציודים הללו יהיו זמינים בשבועות הקרובים, למי שמעוניין לרכוש. בכולם יש גם מקום של כמה עשרות ג'יגה אחסון ב"ענן" במתנה (זמנית כמובן!)

אז איך אותם ציודים מבחינת ביצועים עם Windows 8.1? החלטתי לקחת נטבוק שיושב אצלי בארון ולהתקין עליו Windows 8.1 ולראות איך זה. ציידתי את המחשב הנייד ב-2 ג'יגה זכרון, בדיסק 160 ג'יגה (אין על הלוח מקום ל-M-SATA של 16/32 ג'יגה). אמנם המעבד שיש בנטבוק אצלי הוא N280 הישן ולא הדגם החדש, ה-Z3735G (מבחינת ביצועי Z3735G אתם יכולים לראות גרפים כאן. זה מעבד טוב שיכול להתחרות ב-Snapdragon 800 בחלק מהמקרים, כלומר עם אנדרואיד הוא ירוץ די טוב), אך רציתי לראות איך Windows 8.1 גירסת Home (זה מה שיהיה בציודים הנ"ל) רץ.

אז התקנתי Windows 8.1 Home על הנטבוק:

בנוסף להתקנה של מערכת הפעלה, התקנתי את הדרייברים הנחוצים בלבד, ושום אפליקציה מעבר לכך (מצב שכמובן לא יהיה בציודים שימכרו, הם יכללו גם אופיס, אנטי וירוס מסחרי ועוד כמה תוכנות זבל, כרגיל).

אקצר את נסיוני בכך שאומר שלא הייתי צריך לבדוק את הדברים זמן רב. ניסיתי לדוגמא את הבלוג שלי האנגלי שלא מכיל כמעט שום גרפיקה, והוא עלה מהר והמחשב הגיב טוב, אולם ברגע שהתחלתי לגלוש לאתרים כמו וואלה, YNET, יוטיוב, CNN או אפילו Office Online של מיקרוסופט – הדיסק הקשיח פשוט "השתולל" והגלילה היתה מאוד "מגמגמת". פרסומת פלאש פשוט חנקו את המחשב (גם פרסומות אנימציה מבוססות HTML5 "חנקו" את המחשב).

אין לי ספק שהמעבד החדש של אינטל, בתוספת ה-SSD הקטן שמותקן (במקום דיסק מכני איטי) ישפרו את המצב, אבל הבעיה הגדולה היא כמות הזכרון, במיוחד שהטאבלטים של ACER וטושיבה הם רק עם 1 ג'יגהבייט זכרון, אבל אם אתם תולים תקוות ב-EEE BOOK של ASUS, ב-Engadget בדקו את המצב על מחשב הדגמה של ASUS בתצוגת IFA ומצאו שאכן – גם הוא זוחל.

במילים אחרות – לציוד עם המעבד הזה יש יתרון שהוא מחזיק יותר שעות עם הסוללה, אבל החסרון הגדול – שכחו לגמרי מביצועים כלשהם. אם לעומת זאת אתם רוכשים את זה לאחד מבני המשפחה שכל מה שהוא עושה זה גלישה באתרים, קצת מייל וכו', אז תצטרכו לזכור שבמקרה של הטאבלטים, מערכת ההפעלה Windows 8.1 עדיין לא מתאימה כל כך לטאבלט (יש עדיין הרבה חלקים בממשק שהם פשוט קטנים מדי לאצבע , וכדאי להשתמש בעכבר ומקלדת). לעומת זאת, מחשב EEE BOOK יכול להתאים לכאלו שרוצים להתקין מערכת הפעלה אחרת (אובונטו? פדורה?).

כרום OS לעומת זאת, לא מתיימר לתת לך מערכת הפעלה מלאה, הוא מבטיח לתת לך דפדפן נטו וחנות לאפליקציות ווביות, ולכן עם אותו מפרט הוא יכול להסתדר (אם כי מומלץ 4 ג'יגה זכרון ולא 2 אם אתה חובב טאבים מרובים או ריבוי משימות).

פירמטתי שוב את הנטבוק שלי והפעם לכרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS). בהתחלה לקח לו זמן עד שהוא התקין את כל התוספים שלי (בסביבות 30), לעשות הגדרות וכו', אבל לאחר מכן… תראו בעצמכם (לחצו להגדלה, שימו לב לשורה ראשונה של ה-TOP):

לא רע לנטבוק בן כמעט 4 שנים עם דיסק מכני איטי ומעבד זוחל וישן…

לסיכום: אם מיקרוסופט רוצה להתחרות, היא צריכה להפסיק עם המנהג (הדי מגונה לדעתי) לדחוף לצרכנים ציודים עם חומרה בקצה הכי נמוך האפשרי והבלתי מספק רק בכדי להתחרות. מיקרוסופט צריכה לחתוך במחיר שהיא לוקחת מהיצרנים פר רשיון, היא צריכה להבין שאנשים מחפשים כיום הרבה יותר פתרונות אוןליין דרך דפדפן מאשר עוד שורת אפליקציות שמותקנת מקומית, שהם מחפשים דברים שהם פשוטים לתפעול ולאו דווקא מה שיש להם בבית בחדר או בעבודה. מיקרוסופט כך פספסה את כל עניין ה-iPad וטאבלטים מבוססים אנדרואיד והיא עדיין חוזרת על אותה שגיאה. חבל שהמנכ"ל החדש של מיקרוסופט מסרב להבין זאת.