לאחרונה התבשרנו כי ה- Joint Video Experts Team (JVET) הכריז על Codec חדש, ה-VCC, או בשם היותר פופולרי H.266. תכנון ה-Codec במכון Fraunhofer הסתיים וכבר בחורף הקרוב יצא קוד אב-טיפוס לפענוח וקידוד תכנים בתוכנה (על לינוקס) – בעזרת Codec זה.
מה זה בעצם אומר?
כשזה מגיע לתכנון ושימוש ב-Codecs, יש לא מעט Codecs שקיימים בשוק. רובם לא מוכרים לאלו העובדים בתחום האודיו/וידאו אך בהחלט מוכרים בעולם התוכנה והחומרה. קחו לדוגמא Codecs כמו DIRAC או AV1 או או SNOW (אלו רק דוגמאות ספורות ל-Video Codecs) או OGG, Flac, Vorbix, CELT, OPUS, Speex (כולם Codecs ל-Audio) מוכרים לכם? כמה השתמשתם בהם? ברוב המקרים התשובה תהיה "לא משתמשים" – אולם אם אתם משתמשים ב-Whatsapp, Messenger, ותוכנות וידאו צ'אט אחרות – שם בהחלט נעשה שימוש בחלק מאותם Codecs שציינתי. ה-Codecs היותר מוכרים נמצאים בשימוש מתמיד בעולם הוידאו/אודיו המסחרי לשידור תכנים בזרימה.
החלק הבעייתי ביותר לכל Codec הוא אדפטציה ושימוש בו, הן מבחינה טכנית והן מבחינה "פוליטית".
בואו ניקח לדוגמא את ה-Codec הידוע H.265 (או כפי שהוא יותר ידוע – HEVC): הוא יצא לשוק ב-2013, אך האימוץ שלו בשוק היה מאוחר, הוא ומי שבעצם גרם לחברות "לברוח" מאימוץ שלו הוא הגוף שאחראי על רישוי ה-Codec כולל פטנטים וכו', ה-MPEG LA. כשה-Codec יצא, התנאים לשימוש בו היו מטורפים לחלוטין מבחינת סכומים לתשלום פר מכשיר/פר תוכנה שתשתמש ב-Codec, ומחירים מטורפים ליצרני מצלמות – הצליחו להניא את רוב ה"לקוחות הפוטנציאלים" משימוש באותו Codec למשך מספר שנים, עד שה-MEPG LA ירד מהעץ, ואז החל אימוץ של ה-Codec ע"י רוב החברות.
עוד Codec שמתחיל לתפוס תאוצה הוא ה-AV1. בניגוד ל-H.265, כאן הלקוחות הפוטנציאליים (יצרני ציוד, טלויזיות וכו' וכו') לא יצטרכו לשלם תמלוגים על שימוש ב-Codec זה, אך התחרות מול H.266 הולכת להיות מעניינת. בשני המקרים מדובר על Codecs תחרותיים שיודעים לחסוך בתעבורת נתונים – אך כולם מחכים לראות אלו גופים גדולים יעמדו מאחורי ה-Codecs, וכרגע – רוב החברות המסורתיות (יצרני מצלמות וטלויזיות לדוגמא) עומדים מאחורי שני ה-Codecs אולם גוגל נותנת יותר דגש ל-AV1 בשעה שאפל נותנת יותר גב ל-H.266, כך שיקחו כמה שנים טובות עד שנוכל לדעת מי ניצח במלחמת ה-Codecs הספציפיים הללו.
מה לגבי שימוש ב-Codecs הללו בעריכה? (הרי בסופו של יום, אם יצרני מצלמות יאמצו את ה-H.266, מצלמות בקצה התחתון והבינוני פשוט יקליטו רק ב-Codec זה) – כאן בדרך כלל הבעיה מתחילה להתעורר: משאבי עיבוד. Codecs כמו H.264/H.265 נתמכים על הסיליקון של כרטיסי ה-GPU ומעבדים שונים (בטלפון, מעבדים למחשבים, טלויזיות, טאבלטים וכו') ובכך ניתן להציג וידאו מקודד באותם Codecs שהשבבים תומכים – מבלי לצרוך יותר מדי חשמל (עניין חשוב במכשירים כמו טאבלטים וטלפונים), אולם ברגע שה-Codecs אינם נתמכים בצורה טבעית – יהיה צורך לפענח/לקודד את הוידאו עם המעבדים עצמם ובעזרת תוכנות ללא כל "סיוע" של המעבד, וזהו דבר שהוא לא רק איטי, הוא גם צורך משאבים מרובים, ולכן כל יצרני תוכנות עריכת וידאו אינן תומכות ב-Export ב-Codecs שאין להם תמיכת חומרה – עד שיוצאים פתרונות הכוללים תמיכה באותו Codecs כמו כרטיסים גרפיים חדשים, ומעבדים חדשים ל-PC, סלולר וכו'.
ומה קורה כיום?
כיום, כל יצרני החומרה השונים תומכים ב-H.264, H.265, וב-VP9 של גוגל (למעט אפל). כיום, התמיכה הולכת וגודלת (בקצב איטי) ל-AV1. סמסונג ו-LG הכריזו כי בטלויזיות ה-8K שלהם תהיה תמיכה לניגון וידאו AV1, חברת MediaTek הכריזה על מעבד Dimensity 1000 שיתמוך ב-AV1 עם ניגון עד 4K ב-60 פריימים לשניה ואילו חברת Chip&Media החליטה להתעלות מעל כולם ולהציע תמיכה וניגון קבצים בקידוד AV1 עם רזולוציה של 4K עד 120 פריימים לשניה (שימושי? לא חושב). הכרזה חשובה נוספת יצאה מחברת Amlogic על 3 מעבדים חדשים שיכללו תמיכה ב-AV1. הסיבה לחשיבות ההכרזה – כמעט כל יצרני מכשירי אנדרואיד TV (בטלויזיה עצמה או כסטרימר) כוללים את השבבים של Amlogic. ישנה גם חברות שהחלו להזרים וידאו ב-AV1 לחלק ממכשירי האנדרואיד, אולי שמעתם עליהן: נטפליקס ו-יוטיוב. (אתם יכולים לצפות בערימת קליפים שמקודדים ב-AV1 כאן. שימו לב שהרזולוציה המקסימלית של הקליפים היא 1080P). אתם יכולים גם להשוות בין HEVC ל-AV1 כאן.
הבעיה? אין חומרה שתומכת ב-AV1.
תמיכה ב-AV1 (פריסה בלבד) תהיה במעבדים בדור הבא של אינטל (Tiger Lake) וכפי הנראה שתמיכת חומרה ב-GPU תהיה בכרטיסי RTX 3XXX שיצאו כפי הנראה לקראת סוף השנה ותחילת השנה הבאה, ורק אז נראה תמיכה את תחילתה של תמיכה בקידוד קבצי AV1 בתוכנות עריכה (מי שמתעקש ורוצה להוציא AV1 כיום מתוכנות כמו Premiere Pro, יצטרך קצת להפשיל שרוולים ולעקוב אחר ההוראות כאן כיצד לחבר בין Premiere Pro ל-FFMPEG ומשם לקודד כ-AV1 (שימו לב שהמקום היחידי שמקבל קבצים כאלו זה יוטיוב וגם אז – עד 1080P, וצריך מעבד די חזק לעבד את הוידאו).
לסיכום: ל-Codec לוקח לפחות 2-4 שנים עד שדברים מתחילים לזוז להיכן שהוא, ולא חשוב אם יש לו גב מסחרי כמו MPEG-LA או Codec שעומדת מאחוריו גוגל וחברות רבות הצטרפו ואין צורך בתשלום תמלוגים. H.266 נשמע נחמד, אבל זו בדיוק גם הפינה של AV1 (לחתוך ב-50% תעבורה של H.265) ולכן אני מאמין שיהיה מאבק, ובכל מקרה לא נראה תמיכה משמעותית לאף Codec מבחינת חומרה לפחות עד השנה הבאה.