כרומבוק לדודה והדוד?

בתקופה האחרונה קיבלתי מספר פניות בשאלה לגבי מחשב לדודה והדוד (הכוונה מחשבים לאנשים שאין להם ידע רציני במחשבים) והפוסט הזה ינסה לענות על כך.

קצת הסבר למי שלא מכיר את הכרומבוק: זוהי פלטפורמה של גוגל שמוכרת מפרט (ולעיתים שרטוטים, BOM וכו') ליצרני המחשבים וגוגל עובדת עם היצרנים בשת"פ הדוק. העדכונים עצמם מתקבלים ישירות מגוגל באופן אוטומטי וכל גירסה של כרום OS (היא מתעדכנת בערך אחת לחודש וחצי, אם כי התאימות נשמרת) נבדקת לעומק לפני שהיא משוחררת לכרומבוקים השונים (כך יוצא שגרסאות מסויימות משוחררות לכרומבוקים של יצרנים מסוימים ואחרים יקבלו שדרוג קצת יותר מאוחר).

הרעיון של כרום OS הוא להריץ את כרום כ"מערכת ראשית" ובהמשך אפליקציות אנדרואיד שיהוו השלמה לדברים שלא קיימים כאפליקציות מבוססות WEB. ישנן גם אפליקציות שהם "חצי WEB" שהן בעצם אפליקציות שהודרו לעבוד עם המערכת של גוגל שנקראת NaCL (כלומר Native Client) שנותנות מקסימום ביצועים אך הן רצות בתוך הדפדפן.

אז קודם כל, על מנת לחשוב אם זה מתאים למישהו – יש צורך לבדוק בעצם מיהו המשתמש. משתמשים שיש להם רקע ונסיון במחשבים ומחפשים להם את Windows וכל אפליקציות ה-Windows – כרום OS לא יעזור להם הרבה. נכון, יש הרבה מאוד שרותים שיכולים להחליף כל מיני אפליקציות ל-Windows, אך עדיין – משתמשים שמחפשים להשתמש ספציפית בכל מיני אפליקציות Windows – מוטב שירכשו לעצמם וישתמשו ב-Windows.

משתמשים שאין להם הרבה נסיון במחשבים לעומת זאת, ורוב השימוש שלהם הוא גלישה/שימוש באתרים, מוסיקה, וצפיה בכל מיני סרטים ומדיות בזרימה (Streaming) מהאינטרנט לעומת זאת – כרום OS יכולים להתאים להם.

אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון הוא עניין האבטחה. קוראים רבים של הבלוג הזה יכולים לזהות הודעה מזוייפת ש"מחשבך נמצא בסכנה" שנעשתה ב-HTML ו-CSS – מקילומטר, והם ידעו להתעלם. משתמשים שאין להם נסיון – עלולים להאמין ולהתקין (במקרה של Windows) את הנוזקה. בל נשכח שמשתמשים שאינם טכניים גם נוטים להתעלם מאזהרות אבטחה, מעדכונים, והם נוטים להריץ קבצים שאיש טכני לא היה מריץ בשום אופן. ה"אופנה" האחרונה שישנה היום (ותוכנות אנטי וירוס רבות לא יודעות להתמודד טוב איתה) היא ה-Ransomware, אפליקציה שמגיעה בשיטות שונות (לא רק באימייל) ומצפינה ברקע את כל הקבצי משתמש בדיסק הקשיח (וגם בשרותי ענן כמו DropBox וכו') ואז נותנת הודעה למשתמש שכל קבציו הוצפנו ועל מנת לפתוח אותם – הוא חייב לשלם. לך תסביר עכשיו למשתמש הקצה שאם אין לו גיבוי (וברוב המקרים אין לו גיבוי) – הוא יצטרך לשלם או שהכל אבוד.

כרוםבוק (או כרומבוקס – במקרה של תחנה נייחת) כפי שציינתי לעיל – דווקא יכול להתאים לאנשים אלו. אין צורך לדאוג לעניין האבטחה כי לא חשוב מה שישלחו למשתמש – זה פשוט לא יכול לרוץ על כרום OS (כרום OS היא מערכת מבוססת לינוקס). אז אין Ransomware ושום אפליקציה שמתחזה לאנטי וירוס לא יכולה להתקין את עצמה. גם מבחינת נזק אי אפשר לעשות הרבה כי במקרה הכי גרוע, אפשר לאפס את המכשיר (מה שנקרא Wash בכרום OS) ולאחר שהמשתמש יזדהה מחדש, כרום OS יוריד את הפרופיל משרתי גוגל ותוך רגעים ספורים הוא יוכל לגלוש מחדש. בנוסף, אם המשתמש ממש זקוק לעזרה מרחוק, ישנו תוסף כרום מובנה שדואג לכל עניין החיבוריות כך שתוכל להתחבר מרחוק ולסייע (במקום להתקין תוכנות צד ג' לשליטה מרחוק).

עתה נסתכל לגבי אפליקציות:

  • אם אתם מחפשים להשתמש ספציפית בסקייפ. יש אפשרות להתקין את אפליקציית האנדרואיד של סקייפ על הכרומבוק ולהשתמש, אולם ההתקנה מצריכה ידע טכני מהצד שלך וזה עדיין לא יציב לגמרי. מהצד השני – מיקרוסופט עובדת כרגע על יישום סקייפ שירוץ דרך הדפדפן ללא צורך בתוספים, כך שהוא גם ירוץ על כרום OS. ישנן אלטרנטיבות כמו Hangouts וישנם גם שרותים מבוססי Web שנותנים צ'אט אודיו/וידאו.
  • אופיס – לגוגל יש Google Docs שנותן למשתמש אפשרות לכתוב מסמכים, גליונות עבודה, מצגות ועוד דברים רבים (ישנו שוק עשיר של תוספים לגוגל Docs), אך גם למיקרוסופט יש פתרונות מבוססים Web שעובדים בצורה מעולה על כרום OS בדפדפן, כך שאם המשתמש צריך להשתמש באופיס -הוא יכול להשתמש בשרותי ה-Web של מיקרוסופט ללא בעיות.
  • תוכנות מסרים מיידיים – אם המשתמש אוהב להשתמש בשרותים כמו WhatsUP או Viber וכו' – הוא יוכל להשתמש בממשקי ה-Web כדי להמשיך לשוחח, לקבל ולשלוח קבצים (כרום OS תומך בכרטיסי SD ובכל המכשירים יש קורא SD מובנה).
  • גיבויים – בכרום OS אין מה לגבות.

מכיוון שישנן לא מעט כרומבוקים/כרומבוקסים בחוץ – כדאי ללכת לפי הכללים הבאים:

  • אם המשתמש מוכן להשקיע במסך חיצוני – כדאי לרכוש כרומבוקס ולא כרומבוק. הם גם יותר קלים לפריקה ולשינוי (זכרון, SSD וכו'). אם המשתמש אוהב לעבוד עם הרבה טאבים פתוחים, כדאי להגדיל את הזכרון ל-4 ג'יגהבייט (זכרון DDR3L). אני ממליץ על ASUS ChromeBox עם מעבד Celeron.
  • אם מחליטים על תצורת נייד – כדאי לקחת את הגירסה של ה-4 ג'יגהבייט.

בישראל עדיין אין מספיק דגמי כרומבוקים מכיוון שהיבואנים לא ממש טרחו לייבא (כי לא היתה דרישה) ולכן כדאי לרכוש את הכרומבוק/כרומבוקס מחו"ל.

לסיכום: כרומבוק/כרומבוקס יכולים להתאים מאוד למשתמשים שאינם בקיאים במחשבים. עקומת הלימוד היא די קטנה אם המשתמש גלש בעבר באינטרנט. אם אתה רוצה להתקין לאחרים כרומבוק ואין לך עדיין, תוכל להרים VM עם כרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS) ולשחק עם זה כדי להכיר על מה מדובר.

ה-ASUS ChromeBox מול Mini PC

בפוסט קודם שפירסמתי, סקרתי את ה-MINI PC החדש שמבוסס על מעבד ה-ATOM בעל 4 הליבות של אינטל, על מחירו הזול ועל כך שהוא יכול להוות כפתרון לא רע עבור צפיה בטלויזיה או כמחשב גלישה פשוט עבור הילדים.

הבעיה המרכזית של ה-MINI PC זה שהוא פתרון שדי "תקוע" למטה בסולם הפתרונות של אינטל. מצד אחד יש לך Windows 8.1 שרץ עליו לא רע (יחסית), אבל מצד שני – איך שלא תסתכל על זה, המכשיר מוגבל לגמרי. אין הרחבת זכרון, אין הרחבת דיסק, אין LAN, ואפילו ה-USB הוא 2.0 משותף, כלומר אם ציפית לקבל את מהירות ה-USB 2.0 (כלומר 480 מגהביט) – לא ממש תקבל אותו.

והדבר שהכי מתסכל בו – הוא המחיר: בין 100-120 דולר, ותוסיף עוד 30 דולר לרשיון Windows 8.1 (כי גרסאות Windows כמו 7 או XP לא יעבדו עליו, אין לו BIOS).

זוכרים את הכרומבוקס של ASUS? גם אותו סקרתי בעבר. בפעם שעברה שסקרתי אותו, ציינתי שזה מכשיר מעולה שמריץ בצורה מצויינת את ה-ChromeOS. כיום שאני מסתכל על המכשיר הזה, אני רואה שיש לו יתרון ענק על ה-MINI PC: המכשיר הזה ניתן להרחבה כמעט בכל צורה. אפשר להרחיב זכרון ל-16 ג'יגהבייט, אפשר להחליף את ה-SSD הקטן לכל גודל אחר שתרצה, יש לו חיבור LAN של 1 ג'יגהביט והכי חשוב – יש לו 4 יציאות USB, כולן USB 3.0.

ההבדל במחיר בין הכרומבוקס ל-MINI-PC? בין 30-40 דולר בערך. בדרך אתה מקבל גם פי 3 ביצועים יותר מהירים (לפחות לפי מבחן Octane)

עד לאחרונה הבעיה הכי גדולה של המכשיר היתה שהוא מריץ רק ChromeOS ולא היה ניתן להתקין עליו מערכות הפעלה מלאות אחרות (אפשר להתקין גירסאות לינוקס שירוצו כ-chroot עם crouton).

ומה קורה שחברה מוכרת לשוק מכשיר כמו ה-ASUS ChromeBox ואין לה שום בעיה שתפתח את המכשיר ותחטט בו? הרבה אנשים טכניים מתלהבים ורוכשים אותו, במיוחד שהמתחרה מולו של HP (שגם מריץ ChromeOS) עולה קצת יותר, ויש לו פחות מקום להרחבה (עד 8 ג'יגה זכרון במקום 16, חברת HP התקמצנה על תושבת זכרון..) וכך קהילת משתמשים ומפתחים מחליטה לשלב ידע ממקורות שונים ופתאום יש לנו דברים חדשים ומעניינים.

כעת ניתן לפצל את ה-SSD ולהתקין גם OpenELEC XBMC, כך שאם תרצה, אתה תוכל להפעיל את המכשיר ותוך 4 שניות ה-XBMC יופיע לך על המסך וגם תוכל לחזור ל-ChromeOS בשביל גלישה וכו'.

אבל יש משהו יותר מעניין – אתה יכול לעדכן את ה-Firmware של המכשיר הזה, לחבר דיסק קשיח קטן (או SSD) בחיבור USB ולהתקין Windows 8.1 שלפי כל המבחנים, הוא רץ בצורה מאוד מכובדת על המכשיר, כך שאתה יכול לעשות אפילו Triple Boot וכל זה במכשיר שעולה 150 דולר. לא רע בכלל! (הבעיה היחידה שיש כרגע עם Windows 8.1 על ה-ASUS ChromeBox זה שאין אודיו דרך ה-HDMI, אבל אתה יכול להשתמש ב-LineOut ל-Audio). אתה גם לא חייב לחבר לו חיבור LAN, יש לו WIFI ו-Bluetooth כך שאפשר לחבר אותו לרשת הביתית שלך ולמקלדת אלחוטית. אה, וגם אפשר להתקין אובונטו מלא!

כך יוצא שבהשקעה קטנה של עוד 30-40 דולר (ומומלץ להשקיע עוד כמה שקלים בהגדלת זכרון ל-4 ג'יגה אם אתה מריץ Windows 8.1) אתה יכול להנות גם מ-ChromeOS, גם מ-Windows 8.1 וגם מ-XBMC וגם אובונטו מלא!.

השקעה שווה, לא?

אנדרואיד מגיע לכרום OS

עדכון 13.9 – הסבר יותר מפורט איך כרום OS יריץ אפליקציות אנדרואיד.

כרום OS היא מערכת שנמכרת בתוך מחשבים זולים (בין 200-300 דולר) והמכירות, כפי שציינתי בעבר, בהחלט נאות. יש לך במערכת דפדפן מלא ודברים מינימליים אחרים, מה שאומר שמבחינת תחזוקה ומבחינת עקומת הלימוד – אין הרבה מה לתחזק ומה ללמוד, אתה מתחבר עם שם המשתמש והסיסמא שלך בגוגל וזהו, אתה יכול לגלוש בדיוק כמו שאתה גולש ממחשבך הרגיל.

אבל הבעיה הכי גדולה של כרום OS הם האפליקציות. ישנן אפליקציות Web פה ושם וישנם הרבה אתרים שמשחררים "אפליקציות" שהם לא יותר מאשר קיצור דרך לאתר (כמו שמיקרוסופט עושה עם Office Online בחנות של גוגל). יש כל מיני אמולטורים ומשחקים פה ושם – אבל קשה להתווכח עם המציאות – כמות האפליקציות היעודיות לכרום OS היא קטנה.

בשנה שעברה אנדי רובין, האיש שהיה ה"בוס" בכל מה שקשור לאנדרואיד, החליט לסיים את תפקידו הנוכחי ולעבור בגוגל לתפקיד שעניין אותו יותר – רובוטים (עוד תחום שגוגל משקיעה בו המון ואני מאמין שבהתחלת שנה הבאה יוצג משהו) ומי שלקח את הניהול של אנדרואיד (בנוסף לתפקידו הנוכחי כמנהל כרום) הוא סונדר פיצ'אי, ובפניו ניצבה החלטה לא קלה: יש לגוגל 2 מערכות הפעלה. אנדרואיד שמניבה רווחים נאים מאוד לגוגל, וכרום OS שנועדה לזנב במיקרוסופט מלמטה. שתי מערכות ההפעלה אינן תואמות אחת לשניה ואין להן משהו טכני משותף (חוץ מהליבת לינוקס, אבל גם בזה הליבות שונות מהותית מבחינת מה מקומפל פנימה ומה לא). מבחינה טכנית, אי אפשר לבוא ו"לזרוק" מערכת הפעלה אנדרואיד לתוך כרום OS – כי אז המשתמשים יקבלו מערכת מאוד איטית שלא ממש טובה בתמיכה של מקלדת ועכבר ללא מסכי מגע.

בכנס גוגל I/O הסביר סונדר מה הם הולכים לעשות בנידון. הנה וידאו:

 

כפי שאתם רואים בהדגמה, אפליקציות כמו EverNote, Vine, Flipboard רצות בצורה יפה מאוד על כרומבוק.

אבל כפי שהסברתי מקודם – אי אפשר לזרוק מערכת הפעלה של אנדרואיד לתוך כרום OS, צריך לזכור שבתוך מחשבי כרומבוק ישנם מעבדים חלשים וכמות הזכרון הסטנדרטית היא 2 ג'יגהבייט ובנוסף המערכת כבר מריצה את כרום OS, אז רק Boot של אנדרואיד די "יהרוג" את הכרומבוק, שלא לדבר על כך שמשתמש יצטרך לחכות לפחות דקה וחצי עד שהאפליקציה תעלה.

בקטע הזה, גוגל אינה מרחיבה מה היא עושה.

גוגל שחררה היום 4 אפליקציות ראשונות שהן מבוססות אנדרואיד ורצות על כרום OS. הנה דוגמא איך אצלי על כרום OS אפליקציית Vine נראית (מימין כשהמצלמה באפליקציה מצלמת אותי):

מבחינת שימושיות, אני יכול לדווח כי האפליקציה רצה מאוד מהר ובצורה חלקה. יש פה ושם באגים (שמנסים לכתוב שם משתמש ולמחוק – הוא מוחק את כל שם המשתמש ולא אות), אבל בסופו של דבר, זה רץ בצורה מרשימה. מבחינת האפליקציה עצמה, היא מופיעה בדיוק כמו שאר האפליקציות ב-Launcher והמשתמש הרגיל לא יוכל להבחין שמדובר באפליקציית אנדרואיד.

אז איך בעצם גוגל עושה זאת? עבדכם הנאמן החליט קצת לחטט קצת לעומק…

על מנת להסביר באיזה טריקים גוגל משתמשת, אכיר לכם אפליקציה שמשתמשי לינוקס מכירים שנקראת Wine. מה שאפליקציית Wine עושה בסופו של דבר הוא בעצם להריץ אפליקציות של Windows אבל במקום לתת לאפליקציה את מה ש-Windows דורשת, היא מספקת ל-API את אותו דבר רק מתוך לינוקס. כך לדוגמא, כאשר אפליקציה רוצה לגשת למסך ולצייר לוחם עם חרב שרוצה להשמיד חייזר תוך שימוש ב-DirectX שרץ על כרטיס המסך, Wine נותנת את אותו דבר דרך המערכת הגרפית של לינוקס (שהיא Xorg). מכיוון שלמפתחי Wine אין את קוד המקור של Windows, הם מנסים כמה שיותר לאלתר וחברה כמו Codeweavers עובדת קשה כדי לגרום לאפליקציות כמו אופיס לרוץ בצורה טבעית לגמרי ללא איבוד מהירות על לינוקס ללא צורך ברכישת רשיון Windows.

וזה מה שגוגל עושה עם אנדרואיד על כרום OS רק בצורה שונה: גוגל פשוט מקמפלת את אנדרואיד ומשתמשת בספריות ה-PNaCL כדי לקמפל את אנדרואיד להרצה כ-Native App, מה שאומר שאפליקציות ירוצו מאוד מהר.

גוגל עדיין לא סיימו עם הפרויקט, זה יקח עוד כמה חודשים טובים, אבל ההתחלה נראית טוב.

מבחינת מפתחי אפליקציה, להם לא מחכה עבודת שינוי קוד מאסיבי. יכול להיות בחלק מהמקרים שיהיה צורך בשינוי ויזואלי (שוב, כי אין מסך מגע) ומפתחים יכולים לקחת את אותה הזדמנות ולשנות דברים, אך גוגל כרגע עובדת לאט ובזהירות. מפתחי אפליקציות יכולים למלא טופס קטן אם הם מעוניינים לעבוד עם גוגל להוציא את האפליקציה שלהם לכרום OS (יש לי תחושה שגוגל כבר מוצפים בבקשות).

לסיכום: כיום, לפי Appbrain ישנם יותר מ-1.3 מיליון אפליקציות לאנדרואיד. לאחר שגוגל תסיים את הפרויקט, פתאום תהיה סיבה טובה לרכוש כרומבוק. מבחינת מפתחי אפליקציות מסחריות, ישנו שוק נוסף של משתמשים שיכולים להשתמש באפליקציות שלהם והם יכולים להרוויח עוד. משחקים ותוכנות שהיו זמינים רק לטלפון או לטאבלט יהיו זמינים גם לכרום OS, ואז – כרום OS באמת יחטוף ממיקרוסופט פלח נוסף בשוק ויהיה הרבה יותר פופולרי.

אז לינוס רוצה לכבוש את הדסקטופ

לפני מספר ימים השתתף לינוס טורבאלד (ה"אבא" של לינוקס) בכנס LinuxCon השנתי. בכנס הזה בד"כ מופיעים מפתחים שונים ומציגים פרוייקטים שהם משתתפים בהם, עובדים עליהם או דברים שהם מתעניינים בהם. אחד הדברים שהכי "מושכים" בתערוכה הזו הם הפאנלים שבהם משתתפים בכירים בקהילת מפתחי הליבה ומערכות אחרות בלינוקס.

אחת מהשאלות שעלתה בפאנל, היא לאיזה תחום הם היו רוצים לראות שם לינוקס. לינוקס כמובן שולט חזק מאוד בתחום השרתים, בתחום הטלפוניה והטאבלטים (עם אנדרואיד) וגם במערכות קריטיות אחרות כמו מערכות תעופה שונות.

לינוס ציין שהוא "עדיין רוצה 'לקחת' את תחום הדסקטופ (המחשב השולחני)". מי שמעוניין, יכול לראות את הוידאו כולו (קצת יותר ממחצית השעה) – הקטע שלינוס מדבר על הדסקטופ ממש בצרה הוא ב-דקה 28.

 

כפי שלינוס ציין בוידאו, הבעיה בהשתלטות היא אינה קשורה לליבה ולדרייברים. דווקא בתחום הזה לינוקס הצליח בצורה מדהימה להדביק פערים שעדיין קיימים במערכות הפעלה פתוחות מתחרות (כמו גרסאות BSD למיניהן). כיום אם תתקין Fedora 20 או Ubuntu 14, סביר להניח שתמצא כי כל הציוד שלך כבר נתמך ישירות ללא צורך בחיפוש דרייברים וגם ציודים שיש להם תמיכה חלקית, סביר להניח שתוכל למצוא הוראות כיצד להשמיש את הציוד בהפצה שלך בחיפוש קליל בגוגל. אובונטו די מצטיינים בקטע התיעוד של הדברים הללו.

העניין הוא שבניגוד לשווקים שלינוקס שולט בהם כיום, תחום הדסקטופ הוא תחום בעייתי לשליטה בגלל כמה סיבות לא כל כך מעודדות:

  1. ראשית, ישנה הבעיה של אפליקציות. ללינוקס יש המון אפליקציות שאנשים וחברות כותבים, אבל התוכנות הפופולריות שקיימות על מק או על Windows – רבות מהן לא קיימות ללינוקס. אם אתה רוצה להשתמש במיקרוסופט אופיס, עריכת תמונה, צליל או וידאו, לא תמצא את האפליקציות של אדובי ומיקרוסופט. אם יש לך תוכנות שונות שרכשת שרצות רק על Windows, חלק גדול מהן לא נמכר ולא קיים בגרסאות ללינוקס. חלופות קיימות, אולם ברוב המקרים, החלופות אינן תמיד אפליקציות מקצועיות שיהיו קלות למשתמש הממוצע להגר אליהן.
  2. הבעיה שניה קשורה דווקא לכסף – משתמשי לינוקס רבים פשוט לא מוכנים לשלם על אפליקציות מסחריות וחברות תוכנה מסחריות רבות רואות את השוק הקטן של לינוקס בתחום הדסקטופ ואת האי רצון לשלם על תוכנות ופשוט לא מוציאות גרסאות ללינוקס. נסו לשכנע את אדובי להוציא את אפליקציות Creative Cloud ללינוקס.
  3. הבעיה השלישית קשורה ל"פוליטיקה" של קוד פתוח – אנשים מעדיפים, אם הם כבר משתמשים בלינוקס – להשתמש באפליקציות בקוד פתוח גם אם המתחרה בקוד פתוח "נחות" יותר מאפליקציה מסחרית וכך קורה לעיתים שחברה שכבר הוציאה מוצר מסחרי בקוד סגור, מפסידה לקוחות לפרויקט כמעט זהה בקוד פתוח, והיו מקרים מעולם.
  4. הבעיה הרביעית קשורה לקצב ההתפתחות של הפצות לינוקס: חלקם יוצא בקצב סופר מהיר (אחת לחצי שנה) ובין גירסה לגירסה נשברים דברים מבחינת תאימות (Fedora ו-Ubuntu), ואילו ההפצות היציבות יותר מתעדכנות באפליקציות חדשות אחת לתקופה של 3 שנים בערך, וגם אז ישנן בעיות תאימות. ברוב האפליקציות שבקוד פתוח הבעיה לא רצינית כל כך ומה שיש לבצע זה הידור (compile) מחדש של קוד המקור, אבל לאפליקציות מסחריות בקוד סגור זה בעייתי.

לינוס אולי שוכח, אבל ישנה מעין גירסה של לינוקס שדווקא כן תופסת בשוק לאט לאט והיא … ChromeOS של גוגל וכמות המחשבים שנמכרים עם ChromeOS הולכת וגודלת (בגלל המחיר הנמוך של מחשב כזה, שבד"כ מגיע גם עם מפרט טכני נמוך מאוד). גוגל, בניגוד ל-Fedora ו-Ubuntu דווקא לא מעוניינת שמשתמשים יריצו אפליקציות לינוקס רגילות על ChromeOS ואכן במצב רגיל אין לך אפשרות להריץ אפליקציות מהפצות לינוקס כפי שהזכרתי לעיל – על ChromeOS. גוגל מעוניינת שמפתחים יפתחו אפליקציות Native תוך שימוש בספריית pnacl שלהם, שמצד אחד יכולות לרוץ ישירות הן על מעבדי X86 והן על מעבדים מבוססים ARM, אבל מצד שני האפליקציה תהיה יותר אפליקציית ++WEB, כלומר אפליקציה שמציגה את הפלט ומקבלת קלט דרך הדפדפן.

גוגל הצליחה להכניס לשוק את אנדרואיד שמבוסס על ליבת לינוקס בצורה שהפתיעה רבים. היא לא השתמשה בספריות שכל הפצת לינוקס משתמשת, אפילו לא בספריה שמאפשרת גרפיקה (Xorg) והיא בנתה הרבה חלקים באנדרואיד מאפס, ובסופו של דבר, בסיוע יצרנים שחיפשו כמה שיותר טלפונים וטאבלטים לשווק – היא כבשה את השוק, כך שניתן לאמר ש(ליבת) לינוקס כבשה את שוק הסלולר והטאבלטים. יכול להיות ש-ChromeOS תכבוש נתחים גדולים יותר בשוק, את זה נראה במהלך השנה שנתיים הקרובות, אבל עם הפצות הלינוקס כיום – אני בספק אם תהיה קפיצה נרחבת בשימוש לינוקס בדסקטופ. נכון, אובונטו כובש Power users רבים, אבל אותם משתמשים מתפתים ולבסוף במקרים רבים גם רוכשים – מחשבי מק לעבודה ולשימוש יומיומי – יש לך ממשק גרפי מעולה, חומרה טובה, וגם טרמינל עם המון אפליקציות שקיימות בלינוקס, שילוב מנצח עבור משתמש כזה.

האם לינוקס יכנס ל-Corporate בתור עמדת עבודה? לא, לא נראה לי. חברות אוהבות את ה"גב" שמיקרוסופט נותנת להם, וברוב המקרים הם לא יוותרו עליו במהירה. אם גוגל רוצה לכבוש את ה-Corporate עם ה-ChromeOS, הם יצטרכו לבצע מספר שינויים כמו הורדת מחיר פר משתמש, תמיכה ב-Active Directory והרבה יותר אפליקציות Clients טובות. גוגל הראתה בכנס I/O האחרון איך הם הולכים להריץ אפליקציות אנדרואיד על ChromeOS, אבל אפליקציות אלו אינן מספקות פתרון מלא שחברות מחפשות ומשתמשים עדיין רוצים אפליקציות מלאות, לא "מסורסות" גם אם הן Native.