תגית: DNxHD

מקודדי ביניים – כדאי להשתמש?

אחד ההבדלים הגדולים ביותר שקיימים בשוק יצירת תכנים – קשור למקודדי ביניים, אותם Mezzanine Codecs כמו DNxHD/DNxHR/Prores/Cineform וכו'.

בדרך כלל כשמצלמים סרטים, או כל תוכן במצלמות מקצועיות ויקרות (ואני מתכוון למצלמות שמתחילות במחיר של 10-15 אלף דולר ומעלה), בדרך כלל הוידאו יוקלט עם מקודדים כאלו, או שיוקלט כ-RAW או עם דחיסה לא כל כך משמעותית, כמו במקרים של Red, Arri Alexa ולאחרונה גם מצלמות של חברת Blackmagic Design מאפשרים לשמור ב-RAW או במקודד קרוב לכך (חוץ מאשר אפשרויות שמירה ב-Prores בפרופילים שונים).

לעומת זאת, במצלמות שנמכרות במחירים החל מכמה מאות דולרים ועד כמה אלפי דולרים, קידוד הוידאו יהיה ב-H.264 או H.265 באחד מהפרופילים של ה-Codec, בהתאם להחלטת המשתמש. כך לדוגמא יש את H.264 GOP ששומר את כל הפריימים (כלומר הכל I) והוא יותר קל לעבוד בעריכת וידאו רצינית (אבל הוא עדיין לא "קל לעיכול" למערכת כמו מקודדי הביניים). בדרך כלל מי שיצלם בשיטות האלו יהיו אלו היוטיוברים למיניהם, צלמי חתונות ואירועים ועוד. יש כמובן גם כאלו שמשתמשים במצלמות הנ"ל יחד עם מקליטים חיצוניים כדי להקליט קבצים בקידודי ביניים.

להלן קליפ מהערוץ של Gerald Undone שיסביר את ההבדל המהותי בין ה-H.264/H.265 לבין מקודדי ביניים. שימו לב, הוא מדבר על הדברים בקצרה. יש קליפים אחרים שמסבירים הרבה יותר לעומק, למי שמעוניין..

אפשר לסכם את היתרונות של 2 השיטות כך:

  • קידודי Delivery כמו H.264/H.265 – מעולים בשמירה בקבצים בגודל קטנים, כל תוכנת עריכה תקבל אותם, ואפשר לנגן אותם ישירות בכל מחשב ובכל ציוד.
  • קידודי ביניים – יוצרים קבצים יותר גדולים אך שומרים הרבה יותר פרטים, מעולים לעבודות עריכת וידאו מורכבות ברמות שונות. ניתן להחליט איזה מקודד ואיזה פרופיל מקודד על מנת לשמור על איזון של גודל קובץ (או ליתר דיוק: Bitrate) מול איכות וידאו שתישמר.

חסרונות:

  • H.264/H.265 – ככל שמוסיפים יותר אפקטים, LUT ודברים נוספים לקליפים בעת העריכה, העורך "יגמגם" יותר הואיל והוא צריך לחשב שוב ושוב את מיקום הפריים, אפקטים וכו' על אותו פריים ועוד. דבר זה אינו קיים במקודדי ביניים.
  • קבצים גדולים שמקודדים במקודדי ביניים יהיו בעיה לשימוש ועריכה במחשבים ניידים שאין להם דיסק SSD חיצוני או SSD גדול פנימי (ועם הרבה מקום פנוי)

אז עם איזו שיטה כדאי יותר לעבוד? זה תלוי בעצם בראש ובראשונה מי אתה.

  1. אם אתה יוצר תכנים שמיועדים לפלטפורמות שידור באינטרנט (יוטיוב, Vimeo) וכל מה שחשוב לך זה התוכן, אבל לא כל ביט של צבע, אתה מוסיף אולי LUT, מבצע כמה חיתוכים וכמה אפקטים – אז שמירה ב-H.264 במצלמה יכולה לעשות את העבודה די טוב.
  2. אם אתה לעומת זאת יוצר תכנים עבור גופי שידור גדולים – H.264/H.265 יהיו המקודדים אליהם אתה תייצא את התוכן, וברוב הזמן אתה תצטרך לעבוד מול קבצים גדולים שקודדו במקודדי ביניים, ואם אתה משתמש במצלמות די "זולות" (פאנאסוניק S1H, קאנון אבל לא המקצועיים וכו') – תצטרך להשתמש במקליט חיצוני כדי לשמור את הקבצים מקודדים במקודדי ביניים
  3. אם אתה עורך מהבית עבור אולפן ולהעביר אליך קבצים גדולים זו בעיה, אפשר לקודד קבצים כאלו לפרופיל יותר נמוך (גם Prores וגם DNxHD/DNxHR תומכים בכך) שיצור קבצים יותר קטנים שאותם תוכל לערוך. את הקבצים היותר קטנים שומרים מקומית ומעבירים אליך וכשאתה מסיים עריכה, אתה שולח בחזרה את הקבצים שערכת (לא את הקבצים שקודדו במקודדי הביניים) ובאולפן אפשר בכמה קליקים של עכבר להחליף את הקבצים המקודדים בקבצים מקודדים עם פרופיל יותר גבוה. כל העבודה שעשה העורך – תישמר.

אחת השאלות שרבים שואלים בכל הקשור למקודדי ביניים היא: האם, במידה ויש לי מקום פנוי בדיסק, המחשב יצליח לעבוד עם אותם קבצים? ובכן, עם מקודדי ביניים, דרישות ה-GPU וה-CPU הן די צנועות והכל תלוי בראש ובראשונה בדיסק שיש לך. הנה לדוגמא צילום מסך מהמחשב שלי עם ניסוי על דיסק קשיח מכני:

כפי שניתן לראות בתמונה, וידאו ברזולוציות מסוימות ובקידודי Prores שונים – אפשר לערוך בלי יותר מדי בעיות. כמובן שככל שהרזולוציה עולה, וכמות הפריימים לשניה עולה – תצטרכו SSD במקום דיסק קשיח, ואני ממליץ על דיסק קשיח Samsung EVO 860 (אם זה פנימי) או Samsung T5 SSD אם זה חיצוני. המחירים של הדיסקים הללו נוחים (תלוי בתקציב ובגודל SSD שתרצו).

אפשר כמובן להשתמש בדיסק SSD NVME (בחיבור Thunderbolt 3 במק, במחשבים ניידים ב-PC במקרים רבים יש מקום ל-SSD NVME נוסף, וברוב המחשבים מהשנתיים-שלוש האחרונות יש מקום ל-SSD NVME בתצורת מקל על לוח האם או ע"י הוספת כרטיס PCIe זול שעולה 10$) ואז ניתן לערוך כל קובץ שקודד במקודדי ביניים. כך זה נראה כאן:

(במקרה הזה אני משתמש ב-Western Digital SN720 גודל 2 טרהבייט)

אחת הנקודות הנוספות שעורכים רבים מציינים היא חוסר האפשרות שלהם לאחסן מידע רב, ואני בהחלט יכול להבין זאת, אולם יחד עם זאת, לעניות דעתי, Work flow טוב חייב להכיל אמצעי גיבוי קבוע, כמו NAS. פתרון NAS נחמד שאני יכול להמליץ עליו הוא QNAP TS-228A שעולה 739 שקלים ב-KSP (על זה תצטרכו להוסיף מחיר של 2 דיסקים, כמו אלו לדוגמא שעולים 439 שקלים פר דיסק), ובכך אפשר בכל פעם להעביר פרויקט אל המחשב ולערוך, ובסיום – להעביר אל ה-NAS, ואם צריך לערוך שוב, אפשר להעתיק מה-NAS בחזרה (אם אתם בעלי מחשבים ניידים ואתם גם עורכים בשטח, אל תערכו ישירות מה-NAS. ראיתי מספיק מקרים של עורכים שהגיעו עם מחשבים ניידים ו..הם שכחו את הפרויקט בדיסקים בבית).

מבחינה טכנולוגית, דברים משתנים היום במהירות. בעבר, מקליטים חיצוניים היו יקרים מאוד. כיום לעומת זאת, יש מסכים מקליטים חיצוניים כמו Atomos Ninja V שעולים 2300 שקל כולל משלוח לארץ שיודע להקליט ל-Prores, ל-DNxHD, ל-DNxHR ואין צורך בדיסקים SSD קנייניים סופר יוקרתיים. גם SSD SATA טוב של סמסונג יכול לתת מענה מעולה, ואפשר להחליף דיסקים במהירות ולאחר מכן לחבר אותם בחיבור USB פשוט כדי להעביר נתונים. בגלל זה, כותב שורות אלו מתכונן כבר בקרוב לעבור מהקלטות של H.264 להקלטות DNxHR SQ או Prores 422 (אחד מהפרופילים, אני עדיין בודק, יש ל-Prores יתרונות בתחום ה-VBR). זה שקובץ ישקל 20 ג'יגה במקום 4 ג'יגה, לא כזה עקרוני, במיוחד אם אני לא מוציא אותו החוצה לשום מקום ואני כן מקבל איכות הקלטה הרבה יותר גבוהה.

לסיכום: אין שום רע בלהשתמש ב-H.264/H.265 להקלטה ועריכה, אבל לפעמים צריך לשבת כמה דקות ולחשוב ולראות שהשד אינו נורא כל כך אם מקליטים ועורכים עם מקודדי ביניים. מחירי דיסקים ירדו ויורדים, בין אם מדובר בדיסקים מכניים או SSD, המחשב לא צריך להתאמץ יותר מדי בעריכה כשהקבצים מקודדים במקודדי ביניים, והאיכות היא משמעותית הרבה יותר טובה.

לכידת וידאו ושינוי ה-Workflow

מי שקורא את הבלוג הזה ואת הפוסטים בו, בוודאי מודע לעובדה שאני תמיד מחפש לנצל את הציוד שברשותי או ציוד שאני רוכש – בצורה המקסימלית האפשרית, גם כשמדובר בדרכים שהיצרן לא חושב עליהם או לא ממליץ עליהם. המוטו שלי: אם זה אפשרי וזה עובד ולא מזיק לציוד – למה לא?

אחד הדברים ששאפתי להתחיל לבצע לאחרונה קשור להקלטות וידאו לערוצי היוטיוב שלי. יש לי כרגע 2 מצלמות די פשוטות (G85 של פנאסוניק ו-D7100 של ניקון) וכנראה שאני ארכוש עוד אחת (תלוי בתקציב שיהיה לי – A6600 של סוני או GH5S של פנאסוניק. אני לפעמים צריך להקליט ברזולוציית 4K ב-60 פריימים לשניה) ואיכות הוידאו שהן מקליטות היא טובה, אך אינני מרוצה מהקבצים עצמם: הם מוקלטים עם קידוד H.264.

אחד הדברים הבעייתיים ביותר עם קידוד H.264 לוידאו הוא שהמקודד הזה בנוי להזרמת או ניגון ישיר של הוידאו בנגן תוכנה או חומרה, אבל הוא לא בדיוק מתאים לעריכה, הואיל ותוכנת העריכה צריכה לחשב (דרך ה-CPU במקרים רבים) היכן כל פריים נמצא, וכשמבצעים Scrubbing בעורך הוידאו, יכולים לראות במקרים רבים שהמחשב "משתהה" עד שהוא מציג וידאו וגם כשהוא מציג, לפעמים לאחר מספר שניות הוא "נחנק". יוטיוברים רבים מצלמים במצלמות סוני/ניקון/קאנון/פנאסוניק שמקליטות ב-H.264 ואת זה הם עורכים, ובדרך כלל אם כל מה שעושים קשור לחיתוך חלקים שונים, הוספת LUT, כמה אפקטים, סינכרון אודיו/וידאו ויצוא וידאו להעלאה ליוטיוב (כלומר Workflow די קטן יחסית לאדם אחד) – אז אפשר להסתדר עם H.264.

העניין הוא שבדרך כלל כשרוצים איכות וידאו גבוהה ולא דחוסה כל כך (H.264 ו-H.264 דוחסים בלי רחמים) וגם רוצים לערוך קבצים בנוחות, צריך וידאו בפורמט "ביניים" (באנגלית: Mezzanine) בקידוד אחר, קידודים כמו Apple ProRes, DNxHD/DNxHR, CineForm. הבעיה – כמעט שום מצלמה בסקטור ה-Prosumer (כזו שעולה פחות מ-4000 דולר) לא מאפשרת להקליט ישירות בקידודים כאלו, את זה היצרניות שומרות למצלמות הוידאו המקצועיות, ה-CX00 של קנון, ה-FX של Sony וכו' וכו'. מה שכן, במקרים רבים הן מאפשרות להקליט באיכות הרבה יותר גבוהה דרך יציאת ה-HDMI במצלמה. יש צורך להגדיר 2-3 דברים במצלמה ואפשר להקליט ברזולוציות גבוהות ובאיכות צבע יוצאת מן הכלל.

וזה בדיוק מה שרבים עושים עם מסכים חיצוניים קטנים שגם מקליטים, כמו משפחת Atomos: מחברים את המצלמה אל המסך החיצוני הקטן, ובמקום להקליט לכרטיס ה-SD (או בנוסף) – מקליטים במסך עצמו שכולל בד"כ SSD שליף או כרטיס SD משלו. מחירים מסכים מקליטים כאלו מתחילים בסביבות ה-500$ ונעים לכיוון ה-5000$.

למי שרוצה להשיג את אותו אפקט ויש לו מחשב רציני, אפשר להשתמש בכרטיס לוכד וידאו עם כניסת HDMI (דוגמאות: Elgato 4K60 Pro,Elgato Cam link 4K, ויש עוד חברות אחרות) ועם תוכנה כמו OBS Studio. שיטה כזו גם מאפשרת "הלבשה" של LUT ופונקציונות רבות נוספות, כולל תמיכה בקידודי ביניים כפי שציינתי לעיל, וגם להקליט בקידוד H.264 עם Bit-rate הרבה יותר גבוה ממה שהמצלמה מאפשרת פנימית. הבעיה: קידודי הביניים למרות שהם אפשריים מבחינת התוכנה – אינם דבר כה יציב, בלשון המעטה, ויש גם צורך במחשב חזק ומהיר על מנת לבצע את העבודה הזו.

התקופה הנוכחית בה וירוס הקורונה משתולל בחוץ, זימנה סיטואציה די מעניינת: אנשים התנפלו על כל דבר אפשרי שקשור לשידור וידאו דיגיטלי: מצלמות Webcam (מכל הסוגים), לוכדי וידאו זולים (במיוחד של Elgato ו-AverMedia) וכתוצאה מכך המחירים זינקו במאות אחוזים. לעומת זאת, כרטיסי לכידת וידאו מקצועיים שאינם תומכים כברירת מחדל באפליקציות וידאו כמו סקייפ, ZOOM וכו' – מחירם נשאר ואף ירד בחלק מהמקרים/

וכך מצאתי לאחרונה באמזון את הכרטיס המופיע כאן משמאל. זהו כרטיס של חברת Blackmagic ושמו: DeckLink Mini Recorder 4K. הוא יכול לקבל קלט HDMI ו-SDI. (אפשר, אגב, לרכוש את אותו כרטיס בארץ בקישור הזה, אולם יש לקחת בחשבון זמן המתנה של שבועיים, תתעלמו מכך שכתוב שהוא אינו במלאי. הם מייבאים רק כשמזמינים).

היתרון של כרטיס כזה הוא בכך שהכל נעשה על שבב חומרה יעודי ולא על ה-CPU של המחשב, הווה אומר: כל עוד יש במחשב SSD מהיר (עדיף NVME כמו Samsung Evo 970 Plus) ואת הכרטיס הזה, אפשר להקליט וידאו ישירות מהמצלמה ללא צורך בהקלטה על כרטיס SD – ואפשר לבחור מקודדי ביניים או מקודד סופי עם איכות שאפשר לשנות מקצה לקצה, והקידוד יהיה בזמן אמת. בשבילי זה חוסך גם עבודה עם OBS וגם עבודה בעורך הוידאו עם מקודדים סופיים, וכתוצאה מכך העריכה נהיית הרבה יותר קלה ו… אין צורך בקבצי פרוקסי, תודה לאל!

הזמנתי כרטיס כזה (דרך ushops, אמזון לא מאפשרים להזמין אותו ישירות לארץ) ובהמשך הדרך אני אשדרג ל"אח" היותר גדול שלו: Decklink Quad HDMI Recorder, מה שיאפשר לי לחבר במקביל עד 4 מצלמות עם תמיכה של עד 4K ב-60 פריימים לשניה (אם המצלמה מאפשרת זאת כהקלטה חיצונית כמובן).

לסיכום: שיטה זו ו-Workflow זה אינו מתאים לכולם. אלו שמשתמשים במצלמות וידאו מקצועיות, כבר עובדים עם מקודדי ביניים ואותן מצלמות מייצאות פורמטים כאלו. לעומת זאת, אני עם ה-Workflow הזה חוסך לעצמי את ההמרה מ-H.264 למקודד ביניים, וההמרה בסוף (ליצוא) לא תחליף את הקבצים שקודדו עם מקודדי הביניים. אלו יוכלו להישאר אצלי באחסון על דיסקים יותר איטיים וכשיהיה צורך אעביר את הקליפים בין האחסון האיטי למהיר (שנמצא במחשב) ולהיפך וכל זאת מבלי לאבד איכות וידאו בהקלטה.

אשמח לשמוע את דעתכם ומה אתם הייתם משנים ב-Workflow.