סקירה: Thinkpad T480s

כמו כל בנאדם, גם לעבדכם הנאמן יש "נעילות" לדברים מסויימים. בתחום הלינוקס אני בדרך כלל אקים לשרתים שלי הפצת CentOS ועל דסקטופ אקים Fedora מהגירסה האחרונה. זה לא שיש לי "אנטי" להפצת אחרות (ואני בהחלט יודע לעבוד עם הפצות אחרות. בלוג זה לדוגמא רץ על Ubuntu), אבל זו העדפה שלי כבר שנים רבות.

גם בתחום המחשבים הניידים יש לי העדפה מובהקת ללנובו, עוד מהימים ש-IBM היו מפתחים ומייצרים אותם. לאחר ש-IBM מכרה את החטיבה ללנובו, ניסיתי מס' מחשבים זולים של החברה, מה שגרם לי מהר מאוד לנטוש אותם (דגמי IdeaPad) – באחד חלק מסויים התקלקל (לאחר תום האחריות) ולא היה לי חשק אפילו לתקן אותו ובשני שרכשתי – ה-Touchpad היה כל כך גרוע, שהעדפתי לתרום אותו לקרובת משפחה, העיקר שיעוף ממני!

הסיבות שאני אוהב את ה-Thinkpad? יש 2 סיבות: הראשונה – המקלדת! עם המקלדת הזו אני מקליד מהר ועם מקלדות אחרות אני בקושי מסתדר, והשניה – ה-Trackpad ("פיטמה") – עם כל כמה שאני מנסה להתרגל לעבוד עם ה-Touchpad, אני חוזר תוך דקה לעבוד עם ה-Trackpad.

בחודשים האחרונים היה ברשותי Thinkpad T450s. המחשב עבד מצוין, אבל המסך – גרוע בטירוף. מסך TN ברזולוציה של 1400X900, מה שלא איפשר אפילו להקליט וידאו ליוטיוב בצורה רצינית (שלא לדבר על לערוך – למחשב פשוט לא היה כח עיבוד לכך), אז גם הוא, כמו אחרים, "עבר דירה" לידידה טובה שלי.

תודות ללירן מ-InnovateIT הזמנתי את ה-T480s (שהגיע אליי בזמן שיא הביתה, תודות ללירן!). על החוויות, הדברים הטובים והפחות טובים – אדבר בסקירה זו.

ה-T480s הוא מחשב נייד שנמצא באמצע בין 2 מחשבים אחרים: מתחתיו נמצא ה-T480, המחשב היותר "שמן" (ושיש לו עוד פורט) ומעל ה-T480s נמצא ה-X1, דגם ה"עלית" הכי קל במשקל (שעבר גם "דיאטה" בכמות הפורטים). מבחינת מפרט – אין ממש הבדל ביניהם. ניתן לרכוש אותם עם מעבד i5 דור שמיני (8525) או i7 (מעבד דגם 8565) עם 8 או 16 ג'יגהבייט זכרון, ועם 256 או 512 ג'יגהבייט SSD NVME. בגירסה שאני רכשתי, הלכתי על המפרט הגבוה – מעבד i7, זכרון 16 ג'יגה, 512 ג'יגה SSD NVME. המחיר – 8000 שקל + מע"מ.

מבחינת כניסות (פורטים) – יש 3 כניסות USB רגיל, חיבור Thunderbolt (שמשמש גם לחיבור תחנת עיגון צדדית), חיבור USB-C, כניסת HDMI (לא 4K), וכמובן חיבור רשת 1 ג'יגהביט. יש כמובן גם WiFi ו-Bluetooth (לא בדקתי גרסאות).

חוויית השימוש תחת Windows היתה .. בעייתית טיפה. העכבר לא עבד כמו שצריך ודרייבר האודיו היה סופר מינימלי (למרות ש-Windows דיבר על Dolby כמדומני). הפעלה של אפליקציית ה-Vantage הורידה מספר עדכוני דרייברים, ולאחר reboot והפעלה מחדש והפעלת ה-Vantage שוב – המערכת הורידה עוד מספר דרייברים. אחרי שחזרתי על הרוטינה הזו 4 פעמים (בכל פעם היא הורידה מספר דרייברים, כאילו שאי אפשר להוריד הכל במכה!) עניין העכבר לא הסתדר עד שהורדתי ידנית את דרייבר ה-ELAN שלהם ורק לאחר הפעלתו – גם ה-Touchpad וגם ה-Trackpad עבדו כסידרם. במחשב זה יש גם מצלמת אינפרה-אדום לצרכי Windows Hello וגם סריקת טביעת אצבע – שתיהם לא פועלים מהרגע שמחברים את המחשב ל-Active Directory (חיברתי אותו ל-AD הביתי שלי), כך שאינני יכול להעיד על טיבם.

מכיוון שאני רוב הזמן עובד בלינוקס, הכנתי דיסק-און-קי קטן עם Fedora 29. ההתקנה עברה בצורה די חלקה (יש צורך להקטין את ה-Partition שמחזיק את הלינוקס, אצלי מ-480 ג'יגה הוא עבר "דיאטה" ל-200, אולי אצטרך להתקין דברים על Windows בעתיד, אי אפשר לדעת, וגם את זה אפשר להקטין עם GParted). לאחר ההתקנה וההפעלה מחדש – כל הציוד עבד למעט טביעת אצבע (עוד מקרה שיצרן החומרה לא תומך בלינוקס). אפשר להשתמש במצלמה כמו Windows Hello עם תוכנת Howdy (יש בעיות של חוסר תאימות חבילות ב-Fedora 29, אם כי קראתי שאצל הפצות אחרות זה עובד. אני בין כה לא ממש מחפש את זה ואין לזה עדיין אינטגרציה ל-GDM).

הדבר שהכי עיצבן אותי ללא קשר למערכות הפעלה – היתה המקלדת. זה לא שהיא לא נוחה, אלא שהיא מהמקלדת מהסוג הבריטי עם מקש ENTER גדול ומקש \ שנמצא במיקום שמצריך התרגלות. עוד כמה רגעי תסכול ואני מזמין מקלדת בגירסה האמריקאית. זה לא שאני ממש צריך לראות אותיות עבריות…

למי המחשב הזה מיועד? לחברות שרוכשות את המחשבים הניידים של לנובו ומעוניינים לתת לעובדים מחשב מעט יותר "יוקרתי". המחשב הזה "משדר לקילומטרים" – זה מחשב לישיבות, לא מק נוצץ או דברים כאלו. שעמום וקונסרבטיביות זה הוא!

למי המחשב לא מיועד? לכל אלו שרוצים לעשות איתו עבודות מדיה כבדות (עריכת תמונות, וידאו, אפקטים, תלת מימד). אפשר כמובן לחבר eGPU אבל ב-8000 שקל אפשר למצוא מחשב הרבה יותר מתאים לכך.

לסיכום: כשלוקחים את כל הנקודות לגבי מחשב נייד זה, הוא מקבל ציון די טוב לדעתי. יש לו כמות כניסות מספקת לכל הצרכים, יש לו מעבד טוב ומודרני עם 4 ליבות, אפשר להרחיב לו את הזכרון ל-24 ג'יגהבייט ולהחליף SSD למשהו יותר משמעותי כמו ה-970 pro של סמסונג (וכל זה מבלי לבטל את האחריות) והמסך, למרות שאינו באיכות הכי טובה (הוא IPS אבל מבחינת תאורה הוא נע סביב 250 NITS – מצוין במשרד, פחות טוב בשמש הישראלית) – הוא בסופו של יום די דק, קל במשקל (1.5 קילו), עם חיבור החשמל שלו די סטנדרטי (USB-C עם ניצול 65W) – אפשר לאמר שזו חבילה מצוינת.

המסע אחר לאפטופ בשבילי

(הערה: פוסט זה מדבר על מחשב יד שניה)

מזה זמן רב אני מחפש לעצמי לאפטופ טוב, שיהיה קל יחסית, שתהיה לו חומרה מה-3-4 שנים האחרונות ומסך טוב, ומה שהכי חשוב – זה המחיר, לא בגלל קמצנות או משהו, אלא בגלל העניין הפרקטי שאם אני צריך להריץ דברים כבדים, אז אני מריץ אותם ב-LAB שלי ויוצר אליהם חיבור מרחוק.

אני ולנובו (ובעבר IBM) – יש לנו רומן ארוך, עוד מהימים של דגמי T ו-R ו-X ממשפחת Thinkpad, ואז בטעות ניסיתי דגמים שלהם שלא ממשפחת ה-Thinkpad כמו ה-S וה-Y (ואלו הסיבו לי בעיקר אכזבות). אין לי שום דבר נגד DELL או HP, אבל לך תשנה "התמכרות" של 25 שנה. אם יש מחשבים שאני לא אקנה, גם אם הם יהיו במחיר מציאה – אלו המקבוקים של אפל – אני אוהב את האפשרות לשדרג בעצמי ואת האפשרות כמובן לשדרג זכרון ודיסק ואפילו כרטיס רשת, ואת זה אין במקים מה-3 שנים האחרונות.

אז ניסיתי מספר דגמי X של לנובו, מה-220 עד 240. הם נחמדים ודי קלים, אבל כמות הפורטים מזערית לאללה. בנוסף – המסכים לא משהו. נסו לקרוא מסמך PDF ארוך בנסיעה ותרגישו איך בא לכם לזרוק את המחשב הנייד מהחלון.

בהתחלה חשבתי אולי בכל זאת ללכת על דגמי T הפופולריים, אבל הבעיה שלהם היא המשקל: 3.5 קילו שנסחבים על הגב שלי, ולפעמים לשעות ארוכות (נסו להיות עם דבר כזה בכנסים ולעבור בין דוכנים, הרצאות וכו'), ואז גיליתי את ה-T450s, שהוא ה"אח" הקטן של ה-T450.

מבחינת מעבד, אין פה מעבד רציני. יש מעבד I7-5600U, שהוא עם 2 ליבות ו-4 נימים. מצד שני אפשר להרחיב את הזכרון (הוא מגיע עם 4 ג'יגה מובנה) עד 20 ג'יגהבייט. מה שאני קניתי הכיל 12 ג'יגהבייט של זכרון. מכובד. מבחינת דיסק – יש משהו נחמד: מקל SSD M.2 PCIe בגודל 256 ג'יגהבייט של Samsung וגם מקום לדיסק 2.5". מבחינת מסך, בדגם הספציפי שבחרתי יש מסך ברזולוציה של 1600X900. זה כמובן לא Full HD אבל .. קרוב. ה-GPU הפנימי לא ממש בנוי למשחקים או לעריכת וידאו (אינטל 5500 HD).

אחד הדברים שאהבתי, כמיטב המסורת של מחשבים עסקיים, הוא ה-Dock (אותו לא רכשתי, אפשר לרכוש ב-eBay במחיר מצחיק של 250 שקל). יש 2 דגמים עם שמות קצת .. מטעים. יש את דגם ה-PRO שמכיל כמות פורטים די בסיסית ויש את דגם ה-Ultra שנותן לך לחבר: 3 מסכים, 3 חיבורי USB-3, עוד 2 חיבורי USB-2 ועוד חיבור USB לטעינת ציודים (כמו הטלפון שלכם לדוגמא) וכמובן – חיבור רשת ג'יגהביט. אפשר גם לחבר מסכים ישנים עם חיבור DVI ו-VGA. לא רע!
מבחינת סוללה: יש במחשב סוללה פנימית מובנת, סוללה נשלפת של 3 תאים וניתן לרכוש סוללה של 6 תאים. eBay – חכו לי 🙂

מבחינת תאימות מערכות הפעלה: קיבלתי אותו עם Windows 10 ולאחר עדכונים הכל עובד. כמובן, כאיש לינוקס, התקנתי את Fedora 28 וגם שם – הכל עבד מיידית, לא הייתי צריך להגדיר שום חומרה.

כמה עולה? 2500 ש"ח + מע"מ. אני חושב שזו אחלה עיסקה!

אבל כמו לכל דבר – יש גם חסרון: מכיוון שמדובר במחשב יד שניה, מי שמכר לי אותו אינו מוכר אחריות. קנית? מעכשיו אם יש תקלות, זה עליך. לי אישית זה לא משנה כי כל ציוד שאני קונה, האחריות מחזיקה במקרה הטוב שעה (המברגים אצלי עובדים שעות נוספות) אבל יכול להיות שזה יהווה Deal Breaker.

לסיכום: יד שניה זה לא קללה. לפעמים אפשר למצוא מחשבים ניידים ממש טובים שהם יד שניה, ולא תמיד צריך להשקיע 5 ספרות בדור האחרון אם כל צרכיך יכולים להיענות ע"י מחשב נייד מלפני 2-3 דורות. כדאי להציץ לפעמים במה שמוצע בשוק.

למעוניינים לרכוש, ניתן לפנות ללירן בטלפון: 050-204-8004 (אני לא מקבל עמלות מכירה, אז תשלחו לי שאוורמה וקולה זירו אם קניתם 🙂 ).

Exit mobile version