מוטורולה, שוב מאחרים

אם יש משהו אחד טוב שאפשר לאמר על חברת מוטורולה, זה שהם יודעים להמציא דברים מעולים, אחרי הכל, לחברה יש מקום של כבוד בהמצאות של תקשורת דו כיוונית, תקשורת סלולרית וכו'. מוטורולה יודעת למכור את המוצרים בשוק שאין בו תחרות (תשאלו את נהגי המוניות בארץ, צה"ל וכו'), אבל כשזה מגיע לתחרות.. משום מה מוטורולה תמיד מצליחה להכניס לעצמה גול עצמי או שניים.

בשנים האחרונות מוטורולה עברה תהפכות די רציניות. גוגל קנתה אותם (בשביל הפטנטים, מהלך לא מי יודע מה מוצלח מהבחינה הזו, אם כי מוצלח מבחינת מיסוי שגוגל קיבלה), פירקה אותם ומכרה חלקים לחברות אחרות, גוגל גם "בלעה" חלק גדול מצוות ה-R&D לתוך גוגל עצמה (הם היו חלק מהצוות שהמציא את פרויקט Tango) ולאחרונה חטיבת הטלפונים הסלולריים נרכשה ע"י לנובו. תהליך הרכישה עצמה הסתיים לפני זמן קצר.

אחד הדברים שמוטורולה עבדה על פיתוחו (עוד לפני שגוגל חשבו על Android Wear), הוא מחשב לביש בצורת שעון. במוטורולה בד"כ משקיעים קודם כל בחומרה וכפי שניתן לראות מהדלפות שהיו, המעבד המרכזי של השעון הוא מעבד OMAP של TI (כן, צ'יפ שעדיין מיוצר אבל לא מפותח יותר, Texas Instruments ירדו מזה). במוטורולה התחילו לחשוב בשלב שכמעט סיימו עם תכנון החברה על מערכת הפעלה. היו כל מיני רעיונות עד שגוגל שיתפה אותם בכל רעיון ה-Android Wear, לפתע השילוב נראה מלהיב – שעון שנראה מעולה (אפילו חובבי מק מושבעים מציינים זאת) עם מסך עגול ושנראה כמו שעון רגיל, מריץ מערכת הפעלה קטנה ומודרנית. מוטורולה החלה להפיץ תמונות וטיזרים, מה שכמובן גרמו לגולשים לרצות לרכוש את המכשיר ועכשיו..

אבל מוטורולה לא התחילה למכור את המכשיר. היא עדיין לא מוכרת אותו. המחיר שלו הודלף בטעות ע"י Best Buy והוא יהיה 249$ מה שגרם לעוד יותר אנשים טכניים לרצות לרכוש את המכשיר הזה, ועדיין – מוטורולה לא מוכרת אותו והיא תתחיל למכור אותו באמצע חודש הבא לערך וה-Back Log הולך להיות די גדול, מכיוון שגוגל נתנה בחינם ואוצ'רים למשתתפי ה-I/O לרכישת המכשיר ושלחה לאחרונה תזכורת באימייל לקראת יציאת המכשיר.

עד כאן נשמע מעולה, לא? ללנובו יש יכולות יצור הרבה יותר ממה שהיו למוטורולה, והם יכולים להרוויח לא רע מהמכירות.

יש רק בעיה אחת, קטנה.

המתחרים.

בזמן שמוטורולה עשו טיזינג לכל העולם ואחותו על השעון המהמם, בסמסונג וב-LG (וסביר להניח שגם ב-SONY) ההנהלה הבכירה ראתה את התמונות והם הנחיתו הוראות לייצר כזה ועכשיו. סמסונג עובדים על זה עוד ממרץ 2013 והם הגישו בקשות לפטנטים על כך (והפטנטים אושרו). אם יש משהו שמייחד את LG וסמסונג, בשונה ממוטורולה, אותו משהו הוא של-2 החברות יש חטיבות יצור מסכים ופאנלים, הם לא צריכים להסתמך על יצרנים אחרים (כמו מוטורולה), אז ב-2 החברות ניתנה הוראה לייצר פאנלים קטנים עגולים.

התוצאה של LG לפניכם בטיזר ששוחרר שלשום מ-LG:

 

ההבדל הגדול? תסתכלו למעלה על השעון של מוטורולה. רואים את החלק התחתון השחור? הוא שחור כי למוטורולה יש שם רכיבים (מה שנקרא "דרייברים", לא במובן התוכנתי) כך שמוטרולה לא הצליחו לייצר מסך עגול לגמרי. ב-LG דווקא הצליחו גם הצליחו ותהיו בטוחים שגם סמסונג הצליחו לפתור את הבעיה של המסך.

כך יוצא שברגע שמוטורולה תתחיל למכור, גם LG וגם סמסונג (אם כי סמסונג, לפי השמועות, תמכור גירסה עגולה עוד חודש וחצי בערך) פשוט יחטפו את השוק למוטורולה. מוטורולה רוצה 250$? אז LG וסמסונג ימכרו ב-220-240 דולר, ותהיו בטוחים שהם יפמפמו לשוק את הקטע של העיגול המושלם. במוטורולה השעון הוא ברזל? יהיו גם דגמים מברזל. למוטורולה יש כפתור בצד? יהיה כפתור בצד גם למתחרים (כמו שתראו בוידאו לעיל).

בקיצור, ההשתהות של מוטורולה שוב תגרום לה להפסיד קונים.

כולי תקווה שעם הבעלים החדשים של מוטורולה (לנובו), הדברים יהיו אחרים, ומי יודע, אולי סוף סוף היבואנים של לנובו בארץ יחלו לייבא מחדש בצורה רשמית ומסודרת את המוצרים של מוטורולה. הטלפונים מדגמי E ו-X מאוד יכולים להתאים לשוק הישראלי עם המחיר הזול (מאוד) שלהם, ועם חומרה שלא רק נראית טוב, אלא גם עובדת טוב ומעודכנת הרבה יותר מהר מהמתחרים (היבוא שיש היום, למיטב ידיעתי, הוא יבוא לא רשמי).

אז לינוס רוצה לכבוש את הדסקטופ

Linus Torvaldsלפני מספר ימים השתתף לינוס טורבאלד (ה"אבא" של לינוקס) בכנס LinuxCon השנתי. בכנס הזה בד"כ מופיעים מפתחים שונים ומציגים פרוייקטים שהם משתתפים בהם, עובדים עליהם או דברים שהם מתעניינים בהם. אחד הדברים שהכי "מושכים" בתערוכה הזו הם הפאנלים שבהם משתתפים בכירים בקהילת מפתחי הליבה ומערכות אחרות בלינוקס.

אחת מהשאלות שעלתה בפאנל, היא לאיזה תחום הם היו רוצים לראות שם לינוקס. לינוקס כמובן שולט חזק מאוד בתחום השרתים, בתחום הטלפוניה והטאבלטים (עם אנדרואיד) וגם במערכות קריטיות אחרות כמו מערכות תעופה שונות.

לינוס ציין שהוא "עדיין רוצה 'לקחת' את תחום הדסקטופ (המחשב השולחני)". מי שמעוניין, יכול לראות את הוידאו כולו (קצת יותר ממחצית השעה) – הקטע שלינוס מדבר על הדסקטופ ממש בצרה הוא ב-דקה 28.

 

כפי שלינוס ציין בוידאו, הבעיה בהשתלטות היא אינה קשורה לליבה ולדרייברים. דווקא בתחום הזה לינוקס הצליח בצורה מדהימה להדביק פערים שעדיין קיימים במערכות הפעלה פתוחות מתחרות (כמו גרסאות BSD למיניהן). כיום אם תתקין Fedora 20 או Ubuntu 14, סביר להניח שתמצא כי כל הציוד שלך כבר נתמך ישירות ללא צורך בחיפוש דרייברים וגם ציודים שיש להם תמיכה חלקית, סביר להניח שתוכל למצוא הוראות כיצד להשמיש את הציוד בהפצה שלך בחיפוש קליל בגוגל. אובונטו די מצטיינים בקטע התיעוד של הדברים הללו.

העניין הוא שבניגוד לשווקים שלינוקס שולט בהם כיום, תחום הדסקטופ הוא תחום בעייתי לשליטה בגלל כמה סיבות לא כל כך מעודדות:

  1. ראשית, ישנה הבעיה של אפליקציות. ללינוקס יש המון אפליקציות שאנשים וחברות כותבים, אבל התוכנות הפופולריות שקיימות על מק או על Windows – רבות מהן לא קיימות ללינוקס. אם אתה רוצה להשתמש במיקרוסופט אופיס, עריכת תמונה, צליל או וידאו, לא תמצא את האפליקציות של אדובי ומיקרוסופט. אם יש לך תוכנות שונות שרכשת שרצות רק על Windows, חלק גדול מהן לא נמכר ולא קיים בגרסאות ללינוקס. חלופות קיימות, אולם ברוב המקרים, החלופות אינן תמיד אפליקציות מקצועיות שיהיו קלות למשתמש הממוצע להגר אליהן.
  2. הבעיה שניה קשורה דווקא לכסף – משתמשי לינוקס רבים פשוט לא מוכנים לשלם על אפליקציות מסחריות וחברות תוכנה מסחריות רבות רואות את השוק הקטן של לינוקס בתחום הדסקטופ ואת האי רצון לשלם על תוכנות ופשוט לא מוציאות גרסאות ללינוקס. נסו לשכנע את אדובי להוציא את אפליקציות Creative Cloud ללינוקס.
  3. הבעיה השלישית קשורה ל"פוליטיקה" של קוד פתוח – אנשים מעדיפים, אם הם כבר משתמשים בלינוקס – להשתמש באפליקציות בקוד פתוח גם אם המתחרה בקוד פתוח "נחות" יותר מאפליקציה מסחרית וכך קורה לעיתים שחברה שכבר הוציאה מוצר מסחרי בקוד סגור, מפסידה לקוחות לפרויקט כמעט זהה בקוד פתוח, והיו מקרים מעולם.
  4. הבעיה הרביעית קשורה לקצב ההתפתחות של הפצות לינוקס: חלקם יוצא בקצב סופר מהיר (אחת לחצי שנה) ובין גירסה לגירסה נשברים דברים מבחינת תאימות (Fedora ו-Ubuntu), ואילו ההפצות היציבות יותר מתעדכנות באפליקציות חדשות אחת לתקופה של 3 שנים בערך, וגם אז ישנן בעיות תאימות. ברוב האפליקציות שבקוד פתוח הבעיה לא רצינית כל כך ומה שיש לבצע זה הידור (compile) מחדש של קוד המקור, אבל לאפליקציות מסחריות בקוד סגור זה בעייתי.

לינוס אולי שוכח, אבל ישנה מעין גירסה של לינוקס שדווקא כן תופסת בשוק לאט לאט והיא … ChromeOS של גוגל וכמות המחשבים שנמכרים עם ChromeOS הולכת וגודלת (בגלל המחיר הנמוך של מחשב כזה, שבד"כ מגיע גם עם מפרט טכני נמוך מאוד). גוגל, בניגוד ל-Fedora ו-Ubuntu דווקא לא מעוניינת שמשתמשים יריצו אפליקציות לינוקס רגילות על ChromeOS ואכן במצב רגיל אין לך אפשרות להריץ אפליקציות מהפצות לינוקס כפי שהזכרתי לעיל – על ChromeOS. גוגל מעוניינת שמפתחים יפתחו אפליקציות Native תוך שימוש בספריית pnacl שלהם, שמצד אחד יכולות לרוץ ישירות הן על מעבדי X86 והן על מעבדים מבוססים ARM, אבל מצד שני האפליקציה תהיה יותר אפליקציית ++WEB, כלומר אפליקציה שמציגה את הפלט ומקבלת קלט דרך הדפדפן.

גוגל הצליחה להכניס לשוק את אנדרואיד שמבוסס על ליבת לינוקס בצורה שהפתיעה רבים. היא לא השתמשה בספריות שכל הפצת לינוקס משתמשת, אפילו לא בספריה שמאפשרת גרפיקה (Xorg) והיא בנתה הרבה חלקים באנדרואיד מאפס, ובסופו של דבר, בסיוע יצרנים שחיפשו כמה שיותר טלפונים וטאבלטים לשווק – היא כבשה את השוק, כך שניתן לאמר ש(ליבת) לינוקס כבשה את שוק הסלולר והטאבלטים. יכול להיות ש-ChromeOS תכבוש נתחים גדולים יותר בשוק, את זה נראה במהלך השנה שנתיים הקרובות, אבל עם הפצות הלינוקס כיום – אני בספק אם תהיה קפיצה נרחבת בשימוש לינוקס בדסקטופ. נכון, אובונטו כובש Power users רבים, אבל אותם משתמשים מתפתים ולבסוף במקרים רבים גם רוכשים – מחשבי מק לעבודה ולשימוש יומיומי – יש לך ממשק גרפי מעולה, חומרה טובה, וגם טרמינל עם המון אפליקציות שקיימות בלינוקס, שילוב מנצח עבור משתמש כזה.

האם לינוקס יכנס ל-Corporate בתור עמדת עבודה? לא, לא נראה לי. חברות אוהבות את ה"גב" שמיקרוסופט נותנת להם, וברוב המקרים הם לא יוותרו עליו במהירה. אם גוגל רוצה לכבוש את ה-Corporate עם ה-ChromeOS, הם יצטרכו לבצע מספר שינויים כמו הורדת מחיר פר משתמש, תמיכה ב-Active Directory והרבה יותר אפליקציות Clients טובות. גוגל הראתה בכנס I/O האחרון איך הם הולכים להריץ אפליקציות אנדרואיד על ChromeOS, אבל אפליקציות אלו אינן מספקות פתרון מלא שחברות מחפשות ומשתמשים עדיין רוצים אפליקציות מלאות, לא "מסורסות" גם אם הן Native.