פידבק לראיונות

לפני שנים ספורות, כשהייתי שכיר, הייתי מתראיין מדי פעם לעבודות בכל מיני חברות, בדיוק כמו רבים וטובים בתחום. מתאמים זמן, אני מגיע, מתקיים ראיון עם המנהל/ת, לעיתים הראיון "מתרחב" קצת ומביאים את האיש המקצועי שישאל שאלות מקצועיות ואתה כמרואיין אמור לתת תשובות. אתה יכול גם לשאול שאלות אולם יש שאלות שכמובן לא תקבל עליהם תשובה בהתחלה (כמו .. משכורת)

בד"כ כמה ימים לאחר הראיון, אם יש עניין בך ואתה כנראה המועמד המתאים, תזומן כנראה לראיון נוסף שבו כבר ידברו איתך על המשכורות, תנאי העסקה, תחומי אחריות וכו'. אם לעומת זאת לא נמצאת מתאים, אז בחלק קטן מהחברות תקבל מייל (או מכתב פיזי) כוללני ש"אנחנו שומרים את קורות החיים שלך" (הם לא), וכמובן "לא נמצאת מתאים". רוב החברות, אגב, כלל לא טורחות לענות למועמד לגבי המשרה אם הוא לא נמצא מתאים. לא שמעת מאיתנו? תמשיך הלאה.

כפרילאנסר, בד"כ אין את הבעיה הזו. חברה מעוניינת לשכור את שרותך? הם יוצרים איתך קשר, אין ראיון עם איזו פקידת כ"א, יש בד"כ ראיון מקצועי, ובד"כ זה ימשיך להנהלה לסכם דברים כמו כספים, תקופת עבודה, מהיכן היא תבוצע (בית או אצל הלקוח) ולפעמים גם חותמים חוזה. התהליך עצמו – הרבה יותר קצר מהשכרת שכיר.

אם אני, כפרילאנסר, מעוניין להמשיך לקבל פרויקטים או עבודות מאותו מקום עבודה, אני חייב לבדוק תמיד פידבק. האם הלקוח מרוצה? האם יש איזו בעיה? (ואם כן, לפתור אותה מיד), וגם לבדוק מהצד שלי האם הלקוח משלם בזמן את הסכומים המסוכמים ובאופן כללי לוודא שמערכת היחסים היא תקינה. אחרי הכל, כפרילאנסר, האדם יחיד שאתה יכול לסמוך עליו – הוא עצמך ואתה צריך להיזכר מ"מלכודות" שונות.

נחזור לעניין ראיונות עבודה לשכירים: רק לפני ימים ספורים פגשתי חבר. הבחור מתכנת מוכשר עם ידע מעולה בתחומים שהוא עובד ונסיון רב. הוא פנה למספר חברות (מאחר שהוא מעוניין לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלו) לגבי משרה חדשה, הוא זומן לראיונות, התראיין, אך .. לא קיבל שום תשובה.

וכאן בדיוק נמצאת הבעיה של חברות רבות: חוסר פידבק.

כששכיר מגיע להתראיין, הוא מגיע ממקום של "חסר". הוא יכול לדעת בכלליות מה מקום העבודה דורש, אך את הפרטים המדוייקים הוא יוכל אולי לקבל בזמן הראיון. כך לדוגמא חברה יכולה לזמן לראיון מישהו מומחה ל-Windows אך הוא לא יוכל לדעת שהחברה מעוניינת הרבה יותר בידע הטכני שלו ב-Networking (כי יש להם "חור" רציני בידע מקצועי בתחום הזה בחברה). יש עוד דברים רבים שאי אפשר לדעת (כמו כימיה לדוגמא בין מי שיהיה המנהל לעובד) ורק בראיון ניתן לדעת זאת.

אך חוסר הפידבק מהחברות גורם דווקא "פגיעה" באותו עובד פוטנציאלי. אותו עובד שהתראיין ולא קיבל תשובה (או קיבל תשובה שלילית) כלל אינו מודע מדוע הוא לא התקבל. הסיבות לכך יכולות סיבות לגטימיות לחלוטין, כמו לדוגמא מצב שמישהו התראיין אולם הבחור הבא שהתראיין גילה הרבה יותר בקיאות בנושאים שעליהם מרואיין המועמד, והם החליטו לשכור אותו. לעומת זאת, לעיתים אי הבנה פשוטה יכולה לגרום לחברה לפסול את המועמד וזאת מבלי לתת לו אפשרות להבהיר את העמדה שלו או לנסות לתקן את הרושם.

וכך נשאר המועמד השכיר עם סימני שאלה. האם הידע שלי אינו מספק? האם עניתי לא בצורה נכונה לשאלה כלשהי? האם משהו שגוי בקורות החיים שלי? והשאלה הכי חשובה: כיצד אני יכול לתקן את הדברים כך שאגדיל את סיכויי למצוא עבודה כשכיר במקום עבודה אחר?

לו היה איזה שהוא פידבק מהמראיינ/ת, דברים היו יכולים להיראות אחרת לגמרי. לו היתה החברה מוציאה אימייל פשוט המסביר מדוע הם לא קיבלו את אותו מועמד או האם הם ראו בעיה כלשהו – אז המועמד היה יכול לתקן את הבעיה ולהודות למראיין על הטיפ. חוסר התקשורת הזו לעיתים גם יכול לפגוע בסיכויי החברה לקבל מועמדים טובים אם ה"שם" של החברה נפגע. אישית אני מכיר כמה חברות שהרכילות עליהם זה שעדיף להתראיין במקום אחר ולא אצלן – וחבל.

לכן ההמלצה שלי לחברות: תנו פידבק. פידבק רציני ומפורט יכול לגרום למועמדים לתקן את הבעיות שהמועמדים לא מודעים אליהן ויכול להיות שתקבלו עובדים יותר טובים. אחרי הכל, אם הערתן למועמד שיש לו בעיה X הוא יכול לתקן אותה ואז מועמד כזה יכול להיות מועמד טוב לקבלה לעבודה וה"מאמץ" בשביל לתת פידבק הוא שורה או 2 של פירוט הבעיה שבגינה הוא אינו מתאים.

מוגש כחומר למחשבה 🙂

כללים לעצמאי בהיי-טק (והאם להיות אחד כזה?)

[stextbox id="info" caption="הערה לגבי פוסט זה"]מדי פעם אני מקבל שאלות לגבי החלטה להיות עצמאי או לא בתחומים הקשורים להיי-טק. בעבר כתבתי על הנושא ובפוסט זה אנסה לקצר את הדברים ולהציג עמדה מעודכנת[/stextbox]

כפרילאנסר 6+ שנים, אני עדיין מקבל שאלות מחברים ועמיתים האם "לחצות את הקוים" ולהיות עצמאי. רבים מסתכלים מהצד של להיות שכיר שנים רבות לעבר הצד השני שנראה במקרים רבים "נוצץ" וחלק לא קטן מהאנשים חושבים לחצות, במיוחד כשהם שומעים את המחירים לשעה שחברות וגופים משלמים לפרילאנסרים.

הנה דוגמא: באחד הפרויקטים שביצעתי, עבדתי עם בחור שכיר באותה חברה. באחד הימים שמתי לב שהבחור מסתכל עליי בצורה מעט מוזרה. שאלתי אותו אם ישנה בעיה כלשהי, והוא הסביר לי שבמקרה יצא לו לראות חשבונית עם הלוגו שלי על שולחן המנמ"ר והוא ראה את המחיר לשעה שאני גובה. הוא ביצע חישוב והוא מקבל רק שליש מזה לשעה (המחיר שגביתי אז היה לאותו פרויקט כ-350 ש"ח לשעה) וסקרנותו גברה – האם כדאי לו לבקש העלאת שכר רצינית? לחפש מקום עבודה אחר עם משכורת הרבה יותר גבוהה? אולי הוא מתמחר את עצמו בשכר החודשי בצורה מאוד נמוכה?

את הנקודות שהסברתי לו במשך היום, אני רוצה להעלות בפוסט זה כדי שאנשים שחושבים לעבור להיות עצמאי – יקחו בחשבון:

  • נכון, 350 ש"ח לשעה נשמע מעולה, אבל אני צריך לחשב דברים נוספים ששכיר לא צריך לחשב. נניח חברה שכרה את שרותיי לבצע 50 שעות עבודה. מה יהיה אחרי ה-50 שעות עבודה? אם יש לי פרויקטים אחרים שלקוחות אחרים שכרו את שרותיי – אז אני אמשיך אליהם ואבצע את עבודתי וארוויח, אבל יש לא מעט מקרים בהם אין עבודה נוספת מעבר לאותם 50 שעות וככל שעובר הזמן  ואין עבודה, אין פרנסה, חד וחלק, כך שהתשלום על אותם 50 שעות הוא יהיה התשלום שממנו אצטרך לשלם הכל ומזה אני אצטרך לחיות, כך שיכול להיות חודש שבו ארוויח 20K וחודש שארוויח בו … 5K וגם זה לא בטוח מבחינת זמן תשלום.
  • עצמאי קם או נופל לפי פרויקטים, בנק שעות וריטיינר ואף אחד מהם לא קל להשגה ולכל קטגוריה כזו יש צדדים חיוביים אבל גם שליליים. פרויקטים לדוגמא לוקחים חודשים ארוכים עד שדברים נחתמים ועוד יותר זמן עד שרואים כסף מהם. ריטיינר (תשלום חודשי של X אלפי שקלים תמורת Y שעות עבודה או Z אחוזי משרה בחודש) זה דבר מעולה, אבל בריטיינר הלקוח יכול לבקש תשלום Fixed של X אלפי שקלים על תחזוקה נניח – ויכול להיות שחודש אחד תצטרך לעשות שעת עבודה יחידה מהבית וחודש אחר תצטרך להקים אוהל במשרדי הלקוח כי בדיוק הם עוברים מפלטפורמה אחת לשניה והלקוח דורש שהמעבר ישולם באותו מחיר של הריטיינר החודשי או ביי.
    בנק שעות הוא פתרון נוח לתת ללקוחות שרותי תמיכה/תחזוקה לדוגמא, אבל בנק שעות יכול להיתקע כעצם בגרון אם אתה בדיוק תפוס על פרויקט גדול – תעזוב עכשיו הכל ולך תתקן שרת סורר ואין לך אפשרות להתחבר ב-Remote.
  • כשכיר – בין אם מחר פורצת מלחמה או שיש חגים (חודשי תשרי וניסן) – אתה תקבל את כספך עד העשירי לחודש ולא חשוב מה יהיה. כעצמאי, אתה תכיר לקוחות שמשלמים כמו שעון בזמן ואתה גם תכיר את הלקוחות לקוחות שבזמן המוסכם לתשלום יתנו לך רק חלק מהסכום או שידחו אותך ב"תלך תבוא" לעוד כמה שבועות או חודשים. אין לך כסף ואתה תלוי בכסף שהלקוח ישלם? בעיה שלך.

אם אתה חושב להיות עצמאי או שאתה כבר כזה, הנה מספר נקודות שאספתי לאורך השנים:

  • כעצמאי שמבצע פרויקטים – אתה חייב להיות עם יכולות חקירה טובות. רוב הפרויקטים אינם משולמים לפי שעה אלא מחיר Fixed ולכן:
    • כדאי לקבוע את התשלום לפי "אבני דרך" – לדוגמא:
      • הקמת POC – אבן א'
      • איסוף פידבק, הקמת מערכת טסטים שיודעת "לדבר" עם מערכות נוספות – אבן ב'
      • הקמת מערכת פרוקדשן שמדברת עם מערכות נוספות – אבן ג'
      • תיקוני באגים, הדרכה, כתיבת ניירת – אבן ד'
    • טיפ חשוב: כשמגיעים לתשלום – קח חלק מהסכום מראש תלוי כמה אבני דרך מדובר, כך שאם נלך לפי הדוגמא לעיל – קח 25-30% מראש. אינך מכיר את החברה והיסטוריית התשלומים שלה ואינך יודע מתי באמת תקבל את שאר הסכום. הבטחות לחוד, מציאות לחוד.
    • לפני שאתה חותם על הקו בחוזה ביניכם, קח כמה שעות, אפילו יום או יומיים ובדוק בהערכה גסה כמה שעות או ימים אתה תצטרך להשקיע. אם לא תעשה זאת, אתה תצא מופסד מהר מאוד מבחינת כמות עבודה שתצטרך להשקיע ביחס לכמות הכסף שסיכמתם.
    • חובה הסכם – גם אם הושכרת לכתוב סקריפט שכותב "Hi dear, I'm home" וזהו – אתה אף פעם לא יודע על איזו מערכת תצטרך לכתוב את הדברים ואלו בקשות "קטנות" יבקשו ממך במסגרת הפרויקט, ולכן יש צורך בכתיבה מפורטת של מה אתה הולך לעשות בפרויקט, וכדאי לציין שכל דבר אקסטרא – בתשלום נוסף.
    • תהיה אסריטיבי בכל מה שקשור לתשלום. ביצעת אבן דרך והכסף מבושש להגיע – מומלץ לעצור את המשך הפרויקט עד לקבלת תשלום (כדאי למען ההגינות לציין זאת בחוזה ולא להפתיע). יש סיכוי לא קטן שאם התשלום על אבן א' לא הגיע – התשלום לאבן ב' יתעכב או לא ישולם, אל תגיע למצב שתהיה רעב!
  • אם אתה חותם עם לקוח על בנק שעות, כדאי שיהיו בו את הדברים הבאים:
    • תפוגה (מדהים כמה עצמאים שוכחים את הסעיף הזה!) – חברה X לוקחת ממך Y שעות, אל תשאיר את הבנק שעות כך שיהיה אפשר לנצל אותו עוד 4 שנים. הגבל אותו לחצי שנה או שנה.
    • בידול שעות – יש שעות עבודה של זמן עסקים (נניח 8 בבוקר עד 5 בערב) ויש זמן מעבר לכך (לא מאמין? תפוס מונית ב-11 בלילה ותראה את ההבדל). כדאי לבדוק אם הלקוח למתי הוא צריך את השרות ובאלו שעות. יש הבדל ענק בין לנסוע מחר ולהיות ב-10 בבוקר אצל הלקוח לבין לקחת את דבריך ב-2 לפנות בוקר ולנסוע לאיזו חוות שרתים בצפון. כנ"ל לגבי סופ"ש וחגים.
    • SLA – חשוב לקבוע עם הלקוח תוך כמה הזמן הבעיה תיפתר. ככל שה-SLA קצר יותר, המחיר עולה.
    • כוננות – הנה סעיף שמעלה אצל עצמאים רבים את תחושת ה"לא נעים". שעות כוננות צריכות להיות משולמות לפי תעריף מסוים בין אם עבדת או לא עבדת.
    • דברים שצריכים להיכלל בבנק שעות ולא נותנים עליהם את הדעת: יש דברים שלא מסוכמים בחוזה אבל עדיין הם גוזלים ממך זמן ולכן צריך לגבות עליהם: הלקוח מבקש שתבדוק עבורו תוכנה מתאימה, הלקוח מבקש שתמצא לו ספק חומרה/תוכנה וכו'
  • כשזה מגיע לריטיינר – חשוב לכלול מספר נקודות:
    • מה כלול בריטיינר: האם אתה צריך לתחזק רק מערכת מסויימת או שזה כללי לגבי תחזוקת מערכות הכוללות X (לדוגמא: מערכת הפעלה ספציפית)?
    • האם הקמת מערכות נוספות או הוספת חלקים נוספים למערכת כלולה בריטיינר? במילים אחרות – הריטיינר הוא רק לגבי תחזוקת דברים קיימים או גם הוספה של חלקים ו/או מערכות נוספות?
    • האם שעות העבודה הן כמות קבועה (FIXED) או לפי מינימום שעות שהלקוח מבקש? כאן חשוב לשים לב שלא ליפול למלכודת של 20-30 שעות ואחרי חודש אתה מוצא את עצמך משקיע 80 שעות ומקבל תשלום רק על ה-20-30 שעות לדוגמא.

ועוד כמה נקודות למי שרוצה להיות עצמאי:

  • את הכסף למע"מ שומרים בצד. לא קל להתרגל לזה, אבל צריך להתרגל, במיוחד שאיחורים בתשלום מע"מ דו חודשי גוררים קנס כפול (כרגע הקנס הרגיל זה 200 ש"ח לשבוע בערך + קנס מנהלתי שיגיע אחרי כמה חודשים בדואר).
  • לעבוד באופן דיגיטלי – אתרים כמו ifreelance בחינם או iCount בתשלום מאפשרים לא רק להוציא חשבוניות מס/חשבוניות עסקה/קבלות דיגיטליות רשמיות חתומות, אלא גם מעקב אחר הוצאות, צ'קים, חשבוניות וכו' ולכן כדאי להירשם. עבודה עם ניירת מבטיחה כאב ראש רציני, במיוחד שצריך לשמור הכל.
  • נסה לשמור סכום של משכורת חודש-חודשיים בצד. יהיו ימים וזמנים שלא תהיה לך עבודה ותטפס על הקירות מעצבים. מנסיון. הסכום הזה יכול לעזור לך באותם זמנים.
  • תכיר את ה"חמקמק" – ביטוח לאומי. מדי פעם הם ינסו לגרום לך להתקף לב קטן עם דרישות תשלום מופרכות, לפעמים עם הצדקה ולפעמים בלי. לכן מומלץ להיכנס לאתר ביטוח לאומי ולראות את מצבך הפיננסי ומצב חובותיך. לא תטפל או שתשכח/תדחה את הטיפול? אתה תכיר מהר מאוד מה זה צו עיקול על חשבונותיך.
  • קנית ברשת בארץ, קנית בחו"ל – קח חשבונית (Invoice) מכל דבר. בחלק מהמקרים אתה יכול להזדכות מיידית (מע"מ), בחלק אחר רק לאחר שנה בדו"ח השנתי של מס הכנסה
  • שימוש ב-Paypal לקבלת תשלומים: בעקרון פייפאל גובה כ-3.6% + 30 סנט (וכמדומני עמלת המרה) על כל קבלת כספים (ללא קשר לסכום). חשוב לציין – על מנת לקבל כספים ב-Paypal עליך להוציא חשבונית מס (אם אתה עוסק מורשה) ולא להסתמך על החשבוניות שאפשר להוציא דרך PayPal הואיל ורשויות המס אינן מכירות בחשבוניות של PayPal.
  • "לידים" – לצערי בזמן האחרון אני רואה כי צצים מדי פעם כל מיני "מתווכים" שמוכרים לידים (Leads) של עסקאות שרות/פרויקטים. אין לי שום בעיה עם לידים, הבעיה שבשיטת המכירות הזו אתה משלם עוד לפני שאתה משוחח עם הלקוח עצמו ואם לא הסכמת על התנאים או על העבודה עם הלקוח – הלך הכסף, לכן מומלץ להימנע מלרכוש כאלו "לידים" (אלא אם לא אכפת לכם להפסיד כסף).
  • ישנם כאלו שרוצים להנות מכל העולמות – להיות שכיר ובחופשים/ערבים/סופ"ש להיות עצמאיים. אין שום בעיה עם זה רק שמומלץ להתייעץ עם רו"ח לפני כן כדי לעשות חישוב ולראות שתרוויח מזה משהו ולא תמצא את עצמך משלם כפל מס ומעלה. אם אתה זקוק לחשבוניות עבור לקוחות ואתה רק עוסק פטור, אתה יכול להוציא חשבונית עיסקה או להשתמש בשרות הזה (לא השתמשתי ולכן אינני יכול להמליץ) כדי להוציא חשבונית.
  • אתה נתקל בעבודות שאינך יכול לבצע אותן עקב חוסר ידע או חוסר זמן או גם וגם? במקום לדחות את הפונה, קבל פרטים ופרסם זאת בפייסבוק או טוויטר. מי יודע, אולי יום אחד מישהו אחר יעשה זאת ותמצא שאתה דווקא מעוניין בעבודה שאחר לא יכול לבצע אותה. מה שנקרא "שלח לחמך".

לסיכום: יש יתרונות ויש חסרונות להיות עצמאי. לא הכל נוצץ ויש לא מעט מכשולים ותסכולים בדרך אבל אם אתה הטיפוס שיכול להסתדר לבד ואינך ביישן – אתה יכול אולי להרוויח לא רע ויותר ממה שקיבלת, אבל לדעתי חשוב מאוד לשים לב לדברים שציינתי (הרבה מהדברים למדתי על בשרי, תאמין לי). אתה יכול להיות עצמאי, להישאר שכיר או גם וגם.

בהצלחה 🙂