האם לעבור מהפצת לינוקס X להפצת לינוקס Y?

כל מי שנכנס לעולם הלינוקס וחושב להתקין, רואה במקרים רבים עובדה די פשוטה: יש המון הפצות לינוקס, חלק מהאנשים ממליצים על הפצה X, חלק אחר רומז שהפצה X היא זבל וכדאי ללכת על הפצה Y, וחלק אחר יצרחו במלוא הגרון כי אם אתה חדש, לך בכלל על הפצה Z שהיא "מעולה".

אז איזו הפצת לינוקס כדאי לבחור, והאם כדאי לעבור מהפצת לינוקס נוכחית (X) להפצת לינוקס Y?

התשובה לנושא קצת מורכבת.

מבחינה טכנית, הפצות לינוקס שונות מתחלקות לקהלים שונים:

  • אובונטו, Manjero, Mint ותתי גרסאות של ההפצות (kubuntu, xubuntu, lubuntu) מיועדות בדרך כלל לקהל שמגיע מעולם ה-Windows ושלא ממש מחפש לחטט בקרביים של הפצת התוכנה רק כדי לחבר ציוד Bluetooth או להתקין codecs רק בשביל לצפות באיזה קובץ MP4.
  • הפצות כמו Debian, Arch, Gentoo, Slackware – הן הפצות שמיועדות לאנשים שנכנסים לעולם הלינוקס עם הכרות מסויימת מעולמות היוניקס, למפתחים, ולאנשים שמושגים כמו Terminal, GCC, פייתון, BASH ומושגים אחרים – לא מפחידים אותם והם מוכנים להשקיע קצת זמן להכיר אותם ולהשתמש בהם. הפצות כמו Arch ו-Gentoo לדוגמא – לא מגיעים עם GUI והכל מבוצע דרך פקודות.
  • הפצות כמו SLES, RHEL, CentOS – הן הפצות לינוקס "שמרניות". הן הפצות שיותר מקובל להשתמש בהן בחברות ובמקרים בהם לקוחות רוכשים תוכנות מסחריות (במקרים כאלו הדרישה מיצרן התוכנה תהיה להשתמש בהפצות כמו RHEL ובחלק מהמקרים SLES של סוזה). הפצת ה-CentOS היא חריגה, הואיל והיא מיועדת לשמש כגירסה חינמית וחופשית הזמינה גם לניסוי/dev/testing וגם פתוחה לשימוש הציבור.
    נקודה חשובה: ההפצות הנ"ל מאוד בררניות בתוכנות שהן מאחסנות במאגריהן הרשמיים, ולכן לא תמצאו בהן תוכנות שמנגנות קבצי מדיה מסוגים שונים ותוכנות רבות אחרות שקיימות בהפצות לינוקס אחרות. את התוכנות הללו תוכל למצוא במאגרים חופשיים צד ג'.
  • הפצות לצרכי ניסוי כגון Fedora, OpenSuSE – אלו הפצות לינוקס שיצרניהן מוציאות אותן לציבור לצרכי ניסוי ושימוש ללא תמיכה רשמית. היצרניות משתמשות בפידבק מהפצות לינוקס הללו כדי לשפר את ההפצות המסחריות שהן מוכרות.
  • ישנן עוד הפצות כמו Yocto, OpenEmbed ואחרות שלא רלוונטיות לפוסט זה והן מיועדות למערכות משובצות קטנות ולצרכים מסחריים.

מבחינה טכנית, עם כל הפצת לינוקס ניתן להגיע לתוצאות כמו הפצת הלינוקס המתחרה. אם לדוגמא סביבת הדסקטופ שלכם מבוססת GNOME, אפשר במספר קטן של פקודות לעבור לסביבת דסקטופ כמו KDE, LXDE ואחרות, וכל זאת מבלי לפרמט את המחשב, ואפשר כמובן גם לשנות מראה שיראה כמו ההפצה המתחרה.

ישנן מספר נקודות חשובות שכדאי לזכור בקשר לכל הפצת לינוקס שבוחרים ומשתמשים קדימה:

  • לבחור הפצת לינוקס עדכנית אם אתם משתמשים בלינוקס על המחשב האישי שלכם או המחשב הנייד שלכם. מערכת מעודכנת תתן לכם תמיכה לציוד חדש, תיקוני באגים ועוד, ולכן הפצות מסחריות והפצות כמו CentOS פחות מתאימות לשימוש במחשב האישי/נייד. מומלץ, אגב, מדי פעם, גם לעדכן ולשדרג את המחשב מגירסה אחת לגירסה היותר עדכנית.
  • כשיש תקלה – לא לחשוב על זריקת/החלפת הפצה. הפצות לינוקס הן שונות, אבל הן לא עד כדי כך שונות. תקלה שציינתי לדוגמא בפוסט קודם שפרסמתי – מצאתי לה פתרון דווקא בתיעוד של Arch ואילו התקלה עם ה-Scale שציינתי אתמול נפתרה בכך שעברתי לסביבת דסקטופ KDE, שם כבר טיפלו בבעיה שעדיין לא טופלה ב-GNOME. התיקונים עצמם ב-98% מהמקרים יהיו זהים בין הפצת לינוקס אחת לשניה, כאשר ישנם פה ושם הבדלים במיקומי קבצים (באובונטו נהנים כנראה לשנות סטנדרטים) ושמות חבילות תוכנה.
  • לחפש יותר לעומק: אחת ההמלצות שלי לכל משתמש לינוקס, היא לא לחפש פתרון מהיר לתקלה, אלא גם להבין ולהכיר מהי התקלה. נסה להשקיע עוד כמה דקות כדי להכיר מה הם הקונפיגורציות השונות באותה תוכנה בעייתית, ומי יודע, יכול להיות שלא רק תפתור את התקלה, תוכל אולי גם לשפר ביצועים במחשבך.
  • גיבוי גיבוי גיבוי. יש לך בעיה, מצאת לה פתרון באינטרנט שכרוך בשינוי קובץ או קבצי קונפיגורציה. רגע לפני שאתה משנה את הקבצים, השתמש בפקודת cp כדי לגבות את הקובץ לפני שאתה מבצע שינוי. זה פשוט: cp file file.backup יצור לקובץ file גיבוי בשם file.backup ואם השינוי שביצעת רק דפק את הדברים, תמיד תוכל לחזור אחורה.
  • שמור את הדיסק-און-קי של ההפצה בצד. במקרים מסויימים, שינוי של הפצת הלינוקס יכול לגרום לכך שהמערכת תקרוס או לא תרצה אפילו לעלות. תמיד תוכל בעזרת הדיסק און קי לעלות במצב "LIVE" ולתקן את המערכת ולאחר מכן לבצע reboot ולהשתמש בה כרגיל.
  • אף אחד לא קורא מחשבות: לא מעט אנשים שנכנסים לעולם הלינוקס ונתקלים בבעיה, מעלים מיד שאלה באחד הפורומים ומצפים לעזרה. הבעיה בדרך כלל היא שברוב המקרים, אין מספיק מידע מכותב השאלה, ולכן תמיד מומלץ לפרט מה אתה מנסה לעשות, מה התוצאה שקיבלת, איזו הפצת לינוקס (וגירסה) אתה משתמש, ואת מפרט הציוד שלך. בלי זה, תקבל המון תשובות שרובן לא יהיה רלוונטי.
  • להפריד בין עבודה לפרטי: הפצות כמו אובונטו (לא LTS) על שרתים הן אסון הואיל וברוב המקרים אף אחד לא ישדרג או לא יעדכן אותן. השתמשו בהפצות אחרות המיועדות לשרתים ול-Enterprise לצרכים אלו, ולא הפצות כמו Fedora או אובונטו רגיל או OpenSuSE לדוגמא.

לסיכום: בחירת הפצת לינוקס ושימוש בה משול בלא מעט מקרים ליציאה להרפתקה. לא צריך להרים ידיים על כל תקלה, וסביר להניח שברוב המקרים, היו כבר אנשים שנתקלו באותה תקלה, אולי בהפצת לינוקס אחרת ממה שאתה משתמש, ופתרו אותה. כל עוד הפצת הלינוקס שלך היא עדכנית, אין צורך להחליף לאחרת (כן, כולל לחובבי ה-KALI לינוקס, שחלק מהם עדיין לא מבין שניתן ליצור את אותה סביבה בכל הפצת לינוקס). לא צריך להיות "דתי" לגבי הפצת הלינוקס שלך ואין צורך להקניט אחרים שמשתמשים במשהו אחר ממה שאתה אוהב/משתמש.

בהצלחה.

לינוקס על הדסקטופ אצלי – סוף 2020

בחודשים האחרונים התחלתי לפצל את העבודות שאני עושה במחשב הדסקטופ שלי ל-2 מחשבים נפרדים. בראשון אני מבצע את כל הדברים שקשורים ליצירת מדיה (וידאו, מצגות וכו') ובשני – המחשב העיקרי ליצירת מסמכים, גלישה באינטרנט, כתיבת סקריפטים ב-Shell/Python ועוד. המחשבים עצמם מבוססי Windows אבל עתה אני יכול להשאיר אחד על Windows ואת השני אני יכול לפרמט ולהתקין הפצת לינוקס מודרנית ועדכנית, וזה מה שעשיתי.

בפוסט זה אתאר את ה"חוויות" שהיו לי כאיש לינוקס. אני אציין מראש שהפוסט יהיה טכני ואולי פחות מובן לאנשים שאינם מכירים/משתמשים בלינוקס.

על מנת לתת פרטים מלאים, אתאר את המחשב המדובר שעובר להיות עם לינוקס:

  • מעבד: Ryzen 7 2700 (בלי Overclocking)
  • זכרון: 48 ג'יגהבייט (ערוץ כפול)
  • אחסון: NVME SSD בגודל 2 טרהבייט של WD ועוד דיסק קשיח מכני בגודל 4 טרה של טושיבה.
  • כרטיס גרפי: GTX 1070
  • תצוגה: 2 מסכים בגודל 27" כשכל אחד מהם ברזולוציה של 2560X1440
  • אודיו: Soundbar של LG בחיבור TOSLINK (אופטי) למחשב

כמו שניתן להבין, לא בדיוק מחשב מהקצה הגבוה, אבל בהחלט מספיק לצרכיי

החלטתי בשלב ראשון לנסות את גירסת האובונטו האחרונה – 20.04. הורדתי את ה-ISO והוספתי אותו לדיסק און קי שלי (אני ממליץ מאוד על תוכנת VENTOY – מתקינים אותה חד פעמית על הדיסק און קי, וכל מה שנשאר זה פשוט להוסיף עוד ועוד קבצי ISO שאותם ניתן לבחור במהלך תהליך ה-boot) והוספתי גם את ה-ISO של פדורה 33 האחרונה שיצאה שלשום.

התקנת האובונטו עברה בצורה חלקה, בלי יותר מדי שאלות, הוא התקין את הדרייברים הבינאריים האחרונים של NVIDIA, וכל הציוד עבד מיד לאחר ה-boot אחר ההתקנה… עד שהגעתי לכמה בעיות מהותיות:

  • מכיוון שאני משתמש ב-DPI גבוה במסכים, רציתי להגדיל את ה-Scale ל-125% כדי לראות את הטקסט בצורה גדולה וברורה יותר. לשמחתי הוא איפשר זאת על המסך הראשון, אבל לא על המסך השני, ולא הראה שום שגיאות מהותיות ב-journal או כל מקום אחר שהסתכלתי. ניסיתי את המוצא האחרון (reboot) וראה זה פלא, עכשיו הוא מוכן לתת לבצע Fractal Scaling גם במסך השני! נקודה מעניינת: רד האט עובדים יחד עם קנוניקל על ה-GNOME. אובונטו מאפשרים Scale עם דרייברים של NVIDIA, רד-האט חוסמים זאת ב-GUI או דרך הטרמינל.
  • ניסיתי לצפות ביוטיוב. הכל עובד טוב ויפה עד ש.. לוחצים להציג את הוידאו במסך מלא. כאן המערכת מתחרפנת ומכבה לי את המסכים. לחיצה על ESC מחזירה לי את המסכים לחיים ובדיקה ב-journal מראה שמשום מה, המערכת מנסה לגרום למסכים לעבור לרזולוציה מפלצתית (ב-2 המסכים) מה שגורם לכיבויים. לא מצאתי שום פתרון לכך (כלומר… מצאתי 1001 הצעות לפתרונות שלחלוטין אינם קשורים לתקלה, כולל הצעות כמו "הכרטיס הגרפי שלך תקול, תחליף אותו". הוא לא).
  • מסך ה-Login – המערכת מתעקשת להציג אותו במסך הלא נכון. מכיוון שאובונטו 20 עבר ל-GNOME ומשתמש ב-GDM כמסך לחיבור משתמשים, ניסיתי לשחק עם הגדרות בקובץ בקבצים כמו custom.conf ואחרים (שנמצא ב-/var/lib/gdm אבל באובונטו החליטו להעביר את זה ל-etc/gdm3/ כי למה לשמור על אחידות…) – לא עזר.

אסכם את החוויה כך: הם (קנוניקל) עשו עבודה מעולה וההפצה היא די טובה, אך יחד עם זאת – יש עדיין תקלות, בדיוק כמו לכל הפצת לינוקס אחרת (וכן, גם ל-Windows).

מכאן עברתי לפדורה. למי שתוהה מדוע פדורה – עניין של הרגל, פרויקטים של וירטואליזציה שאני מריץ על מערכת כזו ועוד. אינני מה"מתלהבים" שירוצו לאמר למעוניינים לזרוק את הכל ולהתקין פדורה. גם לפדורה, לאובונטו ולכל הפצת לינוקס יש יתרונות ויש ערימות באגים ובעיות.

ואם כבר מדברים על בעיות, בפדורה גם לא חסרים כאלו:

  • מכיוון שאני משתמש ב-NVIDIA ומעדיף בכל הזמן את הדרייבר הבינארי, אחרי ההתקנה יהיה צורך להסיר את הדרייבר בקוד פתוח (Nouveau). הבעיה: הדרייבר מוטמע בצורה עמוקה בתוך ה-Image של ה-kernel וכל נסיון blacklist לא עוזר, ולכן יהיה צורך להשתמש ב-dracut כדי ליצור initramfs חדש ללא המודול וגם לוודא שהוא מבוטל בקובץ etc/grub/default/. אם משתמשים ב-repo כמו rpmfusion כדי להתקין דרייברים בצורה כמה שיותר אוטומטית, כדאי ראשית להוסיף את ה-REPO, להריץ dnf update, לבצע reboot ורק אז להריץ את הפקודות מהקישור. בסופו של דבר – זה עובד…
  • ..ואז מגלים שבפדורה החליטו שדרייבר בינארי של NVIDIA ו-GNOME – לא יאפשרו Scale של ה-DPI, לא חשוב מה תעשה (היו טריקים שפעלו בפדורה 31, הם בוטלו בפדורה 32). הפתרון שלי – ביי GNOME, אני עובר ל-KDE Plasme. התקנה פשוטה (פשוט להריץ את הפקודה: sudo dnf groupinstall -y "KDE Plasma Workspaces" ולאחר מכן לבצע logout, לבחור את שם המשתמש שלך ומצד ימין למטה לבחור את Plasma ואז להקיש סיסמא) ויש מערכת דסקטופ חלופית.
  • הבעיה הבאה – פונטים. אלוהים ישמור כמה זה נראה מגעיל (במיוחד אתרים בעברית). הפתרון: להשתמש בפונטים שמיקרוסופט שחררה. ההוראות – כאן, אפשר להתקין את החבילות או שאפשר להעתיק את הפונטים ממכונת/Partition של Windows. לאחר שתתקינו, אל תשכחו להגדיר את הפונטים בדפדפן המועדף עליכם (תסתכלו על ההגדרות ב-Windows)
  • ניגון וידאו. יוטיוב עובד חלק, כל אתר אחר – לא. אפשר להתקין את דפדפן כרום אך אם אתם מעדיפים להמשיך להשתמש בפיירפוקס כדפדפן עיקרי, תצטרכו להתקין כמה חבילות נוספות (ההוראות כאן).
  • נגן סרטים – כרגע הנגן הפופולרי היחיד שעובד (ממה שבדקתי) הוא VLC. נגן כמו KODI – קורס תוך 2 דקות, סביר להניח שבימים הקרובים תצא גירסה מתוקנת.
  • ה-Sound bar לא "מתגלה" למערכת לאחר יקיצה ממצב שינה (זה קורה אם מחברים את מקרן הקול בחיבור אופטי, לא בחיבור HDMI או חיבור אנלוגי). התיקון במצב כזה הוא קצת יותר מורכב ויש צורך ליצור קובץ systemd שירוץ לאחר היקיצה ושיהרוג (תחת המשתמש הרגיל, לא root) את pulseaudio כדי שהמערכת "תגלה" מחדש את מקרן הקול.
  • עוד "הפתעות" – עם מקרן קול: המערכת מפסיקה לשלוח signal למקרן הקול, ולאחר מספר שניות הוא נכבה. הפתרון: לערוך (כ-root) את הקובץ etc/pulse/default.pa/ ולחפש את השורה load-module module-suspend-on-idle ולשים # בהתחלה. לשמור, לצאת, ואז כמשתמש רגיל יש להריץ את הפקודה: pulseaudio -k וזה אמור לפתור זאת.
    פתרון נוסף – להפעיל מיקסר (עם הפקודה: alsamixer), לבחור את "כרטיס הקול" עם מקש F6 (אם אתם מחברים מקרן קול בחיבור אופטי, אז זה יופיע כ-HD AUDIO), ללכת עם החיצים ימינה עד Auto Mute וללחוץ חץ למטה כדי שיהיה Disabled ולאחר מכן ללחוץ ESC ליציאה.

נקודות שעדיין לא פתרתי:

  • בעיות בתצוגת וידאו במסך מלא – tearings (תמונה "נקרעת"). יש הצעות כמו בקישור הזה, שלא עובדות וצריך להשקיע יותר לבדוק זאת לעומק. (עדכון: הבעיה נמצאת ב-Firefox. בכרום אין בעיה אז חזרתי לכרום).
  • הפניית ציוד USB ל-RDP דרך תוכנת Remmina. תיעוד – אפס.

אז מדוע בעצם כתבתי את הפוסט? לייאש אנשים מלהשתמש בלינוקס? התשובה לכך היא: לא. כל התקלות שהיו לי ושציינתי את חלקם כאן – רובם כבר חוו אותם וכתבו תשובות במקומות שונים איך לפתור אותם, כך שבסופו של דבר ניתן בהחלט לבנות מערכות לינוקס יציבות לשימוש במחשב הרגיל, אך יחד עם זאת חשוב לזכור: אם ציפית לעבודה חלקה ב-100% של המקרים ובכל הסיטואציות – אתה טועה, ואם אתה רוצה להשתמש בכל הפצת לינוקס, תתכונן להכיר את הטרמינל

לסיכום: לינוקס על הדסקטופ זה טוב, אפשרי ועובד לא רע (ואם אתם בעניין משחקים, אז כדאי שתכירו את Proton), אך יחד עם זאת, גם לאנשים ש"חיים" לינוקס – הפצות לינוקס עושות צרות. אני בהחלט ממליץ לאנשים להכיר לינוקס, אבל גם להתאזר בסבלנות ולמצוא את הפורומים שיסייעו לכם במסע.

ובהזדמנות זו, אם אתם משתמשים בלינוקס ואתם חובבים של htop, אולי כדאי שתכירו את bpytop שמרשים אנשים רבים שחובבים תמונות "היי טק". זה נראה כך (לחצו להגדלה):