כמה מילים על “זכות” ועל “אחריות”

אני רוצה להתחיל בדוגמא תאורתית: נניח ואני נשוי, עם 4 ילדים, 2 כלבים, חתול ודג זהב. נניח שבת זוגי עובדת, ואני עובד, המצב הפיננסי שלנו לא בשמיים, אבל איך אומרים – “מסתדרים”.

יום אחד אני רואה באפליקציה של הבנק הודעה מוקפצת שאני יכול ללוות כאן ועכשיו 50 אלף שקלים בשניות ספורות! אני לוחץ על ההודעה, ממלא את הטופס אונליין ואכן תוך רגעים ספורים מתווספים לחשבון המשותף שלנו 50 אלף שקלים! אני מושך במזומן חלק מהסכום ומשתמש בכרטיס חיוב כדי “לחגוג” בקניות של מותרות, (אני כמובן לא שוחחתי עם בת הזוג על כך).

סביר להניח שמי שיקרא את הטקסט הזה, יחשוב ובצדק כי אני אדם חסר אחריות, לא ממש חכם שלא חושב קדימה ומוכן לסכן את משפחתו תמורת שטויות “נוצצות”.

אבל בואו נעזוב לרגע את עניין חוסר האחריות, הטמטום והטיפשות לעשות צעד כזה, ונתמקד ברמת הפיקסל הבודד בדבר קטן ומהותי? האם זוהי זכותי לקחת את אותה הלוואה מהבנק? מבחינה טכנית, התשובה היא “כן” (כל עוד אני מוגדר כמורשה חתימה בחשבון וכו’, אבל שוב, לא ניכנס לפרטים הללו, זו רק דוגמא תיאורתית).

וכאן בדיוק הדבר שצריך לזכור – כמעט בכל דבר של “זכות” – מוצמד לכך חלק של אחריות. זכותך המלאה עכשיו לקום ולהתפטר בגלל הבוס המעצבן או בגלל תנאים שלדעתך אינם הולמים עבורך, אבל יש עליך אחריות לדאוג לגבי משפחתך (אם אתה בעל משפחה) ולגבי תשלומים שאתה צריך לשלם בהמשך החודש, חודש הבא – משכנתא, מסים, וכו’, ובמילים פשוטות – מימוש הזכות שלך להתפטר יכול לגרום לצרות אם לא תיקח את כל הדברים בחשבון לפני שתגיש את מכתב ההתפטרות.

מבחינה טכנית, אני די בטוח שאני לא מחדש עד כה שום דבר לקוראים, כולם מבינים את עניין הזכות ומה שנכרך אחרי מימוש הזכות, אולם בתקופה האחרונה, בכל הקשור לחיסונים, אפשר לראות משהו מעניין – אנשים שצועקים בקולי קולות על זכותם לא להתחסן, ולרבים יש סיבות שונות לבחור ולממש את הזכות הזו.

העניין הוא, שלרבים מאותם אלו שצועקים לגבי זכותם לא להתחסן, העניין הלוגי של אחריות הקשורה לאותה זכות – לא מתחבר אצלם, ורבים מתפלאים על החלק שמגיע בעקבות מימוש אותה זכות: הצורה בה אחרים מסתכלים עליך, ובהתאם – איך מתנהגים איתך, או – איך מתייחסים אליך.

זוכרים את עניין ההלוואה שהזכרתי בתחילת הפוסט? איך בדיוק המשפחה, חברים ואחרים שישמעו על כך יתייחסו אליי? כ-דביל מושלם, אידיוט, אדם שלא כדאי להפקיד שום דבר שצריך אחריות! וכך בדיוק אחרים יתייחסו לאלו שבוחרים לא להתחסן.

הסיבה לכך פשוטה: כ-עם אנחנו בעצם כרגע “עם חצוי” – יש את אלו שחוסנו, ויש את אלו שבחרו לא להתחסן (לא ניכנס לאלו שלא יכולים להתחסן ודווקא בימים אלו יש הוראות חדשות לגביהם, פרטים בקופות החולים). המחוסנים לא מבינים ולא מסכימים על הבלתי מחוסנים – וההיפך. בסופו של יום, המחוסנים מסתכנים על הבלתי מחוסנים כ”פצצה מתקתקת” שיכולים פוטנציאלית להדביק אחרים שלא יכולים להתחסן (תינוקות וצעירים עד גיל 16 לדוגמא) אבל כן יכולים להידבק ולחלות מהוירוס, והפער הזה רק הולך וגדל: בסופו של יום, אותו בלתי מתחסן צריך לקחת בחשבון שהוא עלול להפסיד כמה קשרי דם ובפועל לקבל “נידוי” מכל מיני אירועים משפחתיים (אם לדוגמא כולם במשפחה חוסנו, חוץ מהעקשן שלא מתחסן) וכאן אנחנו נכנסים לסיטואציות שאינן קשורות ישירות למחלה, אלא לפער הגדול שנוצר בין המשפחה לבין אותו עקשן, דבר שלא נסגר כל כך מהר, ורבים מהבלתי מתחסנים מתחילים או חווים אותו כיום.

בפוסט זה לא באתי לנסות לשכנע בלתי מחוסנים – ללכת להתחסן (עבדכם הנאמן התחסן ואף קיבל תעודה, וישמור האל לגבי אבטחה של התעודה.. כי אין אבטחה), אבל אני חושב שאפשר להציע לבלתי מתחסנים מספר נקודות פשוטות למחשבה:

  • לא לכרוך את ה”מסביב” עם החיסון. לדוגמא – כל ההתנהגות הממשלתית, משרד הבריאות, אכיפה סלקטיבית, חוזים תמוהים, סודיות ל-30 שנה ועוד נקודות שונות, אינן משפיעות או משנות את החיסון או מרכיביו. במילים אחרות – כן, זה מעצבן, אבל אל תכרוך את זה עם החיסון עצמו.
  • השאלות הטכניות – אנחנו שפני נסיון? מה עם ההשפעה לטווח ארוך ושאר שאלות – כולן נענו במספר גרסאות ובמספר שפות. יש מענה באתרים כמו משרד הבריאות, מכון ויצמן ובעוד אתרים (קצת גוגל, לא להתעצל!) בגירסה פשוטה ומובנת לאנשים שאין להם ידע מקצועי, ויש גם אתרים אחרים (באנגלית) עם הסברים מקצועיים. לפעמים (וזה צעד לא קל לעשות, לחלק מהאנשים) צריך להתנתק מכל מיני רבנים ומכל מיני קבוצות עם דעה אחידה – כדי לחפש מידע אחר, ואולי גם לשאול במקומות יותר מקצועיים ויותר ניטרליים את השאלות שמטרידות אותך בקשר לחיסון. זכור – רוב מוחלט של השאלות נענו, הקבוצות המתנגדות לחיסון מפזרות שקרים לעוסים שוב ושוב, ואילו במקומות אחרים תמצא רוב הזמן מידע עדכני.
  • אחריות הפוכה: אותו בלתי מתחסן יכול לחטוף את הוירוס, גם אם הוא יגן על עצמו בצורה מקסימלית. הקניונים נפתחים (עם צפיפות תורים גדולה וסביר להניח שלא ישמרו שם על מרחק של 2 מטר בין הקונים), יש סופרמרקטים שגם שם לא נשמר מרחק, ובקיצור – אם אינך מחוסן, הסיכוי שתידבק מבלתי מחוסנים אחרים – לא קטן. השאלה פשוטה: אתה באמת רוצה לעבור את הסיוט הזה, ואת הבידוד? סתם תהיה..

לסיכום: יש לכל אחד זכות להתחסן או לא להתחסן, אבל חשוב לזכור שלכל זכות יש דבר מוצמד שנקרא “אחריות” שאי אפשר להתחמק ממנה, כלפיך וכלפי אחרים, ולכן כדאי, לעניות דעתי, להקדיש פה ושם כמה דקות כדי להכיר את הדברים מעט יותר לעומק, ולא להסתפק בטיעונים חלולים או מעוותים או שקריים.

הערת אגב לגבי הלוואות: לא חשוב כמה אתם צריכים כסף פה ועכשיו, אף פעם אל תיטלו הלוואה דרך האפליקציה (לא חשוב אם זו אפליקציה של הבנק, או חברת אשראי). צרו קשר עם הבנק או חברת האשראי והתווכחו על העמלות והריביות, אתם רק תרוויחו מכך.