לאפטופים חדשים, דרייברים, לינוקס – דברים שצריך לדעת

הנה אחד הדברים שניתן למצוא שוב ושוב בפורומים שונים הקשורים ללינוקס: מישהו לוקח מחשב נייד (בדרך כלל מהשנה שנתיים האחרונות), מתקין לינוקס, ואז הוא מתלונן על דברים שונים שלא עובדים: ה-WIFI, הגרפיקה איטית, קורא האצבעות לא עובד, וכמובן – איך אפשר לגשת לקבצים שנמצאים על המחיצה (Partition) של Windows…

על מנת להבין את הדברים, צריך להסתכל מה קורה אצל יצרני מחשבים ניידים.

יצרן מחשבים ניידים נמצא בדרך כלל בשיתוף פעולה עם מאות יצרני חומרה שונים שמעוניינים למכור חלקים ליצרן המחשב בכדי שישלב אותם. היצרן לא מייצר כרטיסון WIFI/Bluetooth, הוא לא מייצר קורא טביעות אצבע, הוא בטח שלא מייצר שבבים גרפיים. הוא מייצר עשרות דגמים של מחשבים ניידים בשנה שכוללים חלקים שונים. חלק מהשיתוף פעולה הוא בכך שיצרני החומרה השונים שולחים או קוד מקור או דרייברים, שיצרן המחשב חותם אותם ומכליל אותם ב-build של ה-image למחשב הנייד. ה-Image גם יכלול תוכנות שונות, קצת (או הרבה) זבל (כן, יצרנים רבים עדיין כוללים את הזבל התעשייתי שנקרא Mcafee Anti Virus) וכמובן גירסת Windows לאותו שוק עם תמיכה בשפה/שפות לאותו סגמנט. בזמן יצור המחשב, ה-Image "ישפך" ל-SSD שנמצא באותו מחשב נייד, ובהמשך הדרך היצרן מדי פעם יעדכן דרייברים בהתאם למה שהוא קיבל מיצרני החומרה השונים. במחשבים זולים מיצרנים סיניים עלומים, אתה לא תקבל שום עדכון לדרייברים ואם יש עדכון דרך Windows Update – זה מה שתקבל וזהו.

אם לעומת זאת, תיקח את המחשב הנייד, תפרמט אותו ותתקין Windows משלך (לא מה שהיצרן משאיר בתוך ה-SSD ב-Recovery), בלא מעט מקרים תצטרך להוריד מספר דרייברים נוספים מאתר התמיכה של יצרן המחשב על מנת להפעיל את כל הציוד בצורה נאותה. Windows עושה עבודה לא רעה בהתקנה אוטומטית של דרייברים לחלק מהציוד, אבל עדיין בשביל ה-GPU, ה-WIFI, קורא טביעות אצבע ועוד כמה דברים – תצטרך להוריד ולהתקין דרייברים מאתר היצרן.

מכאן – נעבור ללינוקס.

בלינוקס, ברוב המקרים, אין לאן ללכת "להוריד דרייברים" (למעט במקרים מסויימים כמו כרטיסי GPU של Nvidia, אם רוצים לקבל את כל פונקציונאליות הכרטיס, בכרטיסי רשת יקרים כמו Solar Flare, ובכרטיסי FPGA ובעוד כמה מקרים). הדרייברים עצמם נכללים בדבר נקרא "ליבה" (kernel) שהיא חלק מהפצת הלינוקס. הדרייברים בלינוקס נקראים מודולים, הם קבצים קטנים וה-kernel יודע להטעין את המודולים יחד עם תתי מערכות אחרות שבודקות מה קיים מבחינת חומרה במחשב ומה להטעין (מערכת הלינוקס בדרך כלל כיום לא ממש "תזכור" מה קיים מבחינת חומרה, ובכל reboot התהליך יבוצע ברובו מחדש, כך שאם תעביר את הפצת הלינוקס שלך ממחשב אחד לשני, ברוב המקרים לא תצטרך לעשות כמעט כלום).

יצרניות הפצות לינוקס כמו SuSE, רד-האט, קנוניקל, בדרך כלל משחררות הפצה חינמית ונסיונית (ללא שום תמיכה רשמית) אחת לחצי שנה או שנה. הפצות לינוקס אלו בדרך כלל את הגרסאות האחרונות של ה-Kernel היציב הזמין, ובדרך כלל אותן הפצות גם יכניסו דרייברים נוספים שלא נכללו רשמית עדיין, תיקוני אבטחה ודברים נוספים, ובמהלך חיי אותה גירסת הפצה, היצרן ישחרר עדכונים לגירסת ה-kernel, אם כי בדרך כלל כלל הם לא יכללו דרייברים נוספים – על מנת לשמור על יציבות המערכת.

לכן, אם מישהו רוצה להתקין הפצת לינוקס, קודם כל כדאי לו לקחת disk on key, תוכנת rufus (ב-windows) וקובץ ISO בגירסת LIVE של אחת ההפצות שהזכרתי בגירסה האחרונה, ולהתקין אותה על הדיסק און קי, ולאחר מכן במחשב שאנחנו רוצים להתקין לינוקס – להיכנס ל-BIOS/UEFI ולבחור לבצע boot מה-Disk On Key ולהפעיל את המחשב כך שיפעיל משם את הלינוקס. גירסת לינוקס זו אינה כותבת מאומה על המחשב והיא מצוינת לצרכי התנסות מבלי לגרום נזק. אם הלינוקס במחשב שלכם עולה, העכבר וה-WIFI ושאר ציוד עובד תקין – אז אפשר להפעיל בלינוקס את ההתקנה. לאחר ההתקנה והפעלה מחדש, מומלץ להפעיל בדיקת עדכונים על מנת להתקין את ה-kernel, הספריות והאפליקציות שעודכנו מאז שוחררה הפצת הלינוקס.

הפצות הלינוקס כיום מנסות לעשות את החיים מעט יותר קלים למשתמשים שאין להם מושג ירוק בלינוקס, אבל הן אינן תחליף מלא. במקרים מסוימים תצטרכו לפתוח Terminal ולהקיש פקודות (ומומלץ באותה הזדמנות גם ללמוד מה אתם מקישים, אחרת למה אתם מתקינים לינוקס?) על מנת להתקין/להפעיל/להגדיר דברים. בכל מקרה, תמיד מומלץ להשתמש בגוגל ולחפש מידע על הפצת לינוקס שאתם רוצים להתקין על המחשב הנייח/נייד שלכם לפני שאתם מתחילים את המסע. יש לא מעט כאלו שמפרסמים פוסטים באנגלית על התקנות כאלו על מחשבים כמו שיש לכם, כולל הבעיות שהם נתקלו ואיך הם פתרו אותם.

כאן אני רוצה להוסיף חלק שקשור לסיוע, סבלנות, ראש קטן, ו"קריאת מחשבות".

בשביל להכיר לינוקס טוב, חייבים סבלנות. אנשים רבים מעתיקים שורות כמו תוכי מפורומים ומתפלאים למה דברים לא עובדים, וזאת בשעה שהם לא מודעים לכך שיש הבדלים ענקיים בין דברים כמו ` לבין ' לדוגמא, וזאת רק דוגמא אחת. דוגמא שכיחה נוספת לאלו שמכירים CMD מעולם ה-Windows היא ההבדל בין \ לבין / (בלינוקס, ה \ הוא בעצם "שובר שורה" וה-/ מציין כניסה לתיקיה, כמו \ ב-Windows), ולכן צריך להשקיע זמן בהבנת הדברים, מה שמוביל לעניין בקשות תמיכה: לא מעט בקשות תמיכה בקושי מקבלים סיוע הואיל והפונה חושב שכל מי שקורא את הבקשה מצויד במכשיר קריאת מחשבות, והפניה מנוסחת בלשון של "ניסיתי X וזה לא עובד". איך בדיוק יעזרו החברים? מערכות לינוקס אוהבות ליצור ערימות על ערימות של לוגים, ולכן פלט של 20-30 שורות אחרונות מה-journal (זו המערכת שכותבת בעצם "יומן" מכל הפעולות והפלט של שרותים שונים) כחלק מבקשת הסיוע – יכולה לעזור רבות (כאן ניתן לראות איך ניתן לשלוף את המידע עם פקודת journalctl ועם פרמטרים שונים). באותה הזדמנות כדאי לזכור שחלק מהתשובות שתקבל שוות בערך לתשובות שהחתולים שלי ינפיקו לך. זכור מה כתבתי: סבלנות.

לסיכום: לינוקס עובד לא רע בכלל עם מחשבים ניידים ונייחים, אולם לא הכל יעבוד לך בפעם הראשונה. יש לא מעט מקרים שתצטרך "להפשיל שרוולים" ולהקיש פקודות כדי לגרום לדברים לעבוד ויש מקרים שלא חשוב מה תעשה – זה לא יעבוד כדי להפעיל ציוד מסוים, כי יצרן הציוד היה עצלן לכתוב מודולים ללינוקס (טוב, יצרן המחשבים לא ביקש ממנו את זה כחלק מהתנאים). אם אתה נבהל ובורח מכל בעיה קטנה, תהיה לך בעיה להסתדר עם לינוקס.

בהצלחה.

המחשב שלך מכניס לך פרנסה? קרא את הפוסט

כפרילאנסר יועץ, אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשבניתי את ה-Workflow שלי, זה להכין סביבה שהיא כמה שיותר "מעוננת". אם מחר בבוקר מחשב הדסקטופ שלי מפסיק לעבוד, הלאפטופ גם מפסיק לעבוד ובנוסף יש לי הפסקת חשמל, תהיה לי אפשרות לספק פתרונות ללקוחות ברוב המקרים. בסופו של יום, פרילאנסר רציני בתחומים שלי חייב לצפות לסיטואציות שהלקוח ירצה מסמכים שונים או קישורים שונים פה ועכשיו בכדי להבין דברים או בכדי לחזק את מה שאתה מצהיר.

יש לעומת זאת מקרים בהם אין אפשרות לעבוד בענן הציבורי ועדיין צריך מחשב נייח או נייד. קחו לדוגמא את עורכי האודיו והוידאו, אפקטים, תלת מימד וכו'. ברוב מוחלט של המקרים הם צריכים את החומרה שלהם וסביר מאוד להניח שהתוכן נמצא מאוחסן באותו מחשב (מתוך תקווה שיש להם גיבוי בדיסק חיצוני או NAS).

עובדה פשוטה וידועה היא, ש-Windows זו מערכת הפעלה שאוהבת .. להפתיע, ולא לטובה. לפעמים מערכת ההפעלה קורסת עם מסך כחול וסמיילי עצוב, לפעמים אפליקציות נתקעות, ולפעמים המחשב לא מגיב, סתם כך, בפתאומיות, ולך תחפש פתרון לבעיה. מיקרוסופט נוטה להפוך את המשתמשים שלה לבוחני BETA, ושילכו לכל הרוחות אם דברים נתקעים (תקראו את ה-EULA של Windows).

וכאן מתחילה הבעיה של חיפוש פתרון: אתרים רבים מתחזים לתת פתרונות – בכך שהם דוחפים רכישה של מוצר (שכמובן לא יעזור לפתרון הבעיה), התמיכה הוובית של מיקרוסופט (answers.microsoft.com, אני מעדיף אפילו לא לקשר לשם!) שווה בערך כמו לשאול את החתולים שלי לגבי הצעות לפתרונות, ובפורומים שונים ברוב המקרים תקבל כמה וכמה תשובות, כאשר רובן כלל לא רלוונטיות או לא נכונות. מה לגבי טכנאי מחשבים שונים ששומעים עליהם את הלל כמה הם מעולים ומקצועיים? חלקם אולי כאלו, אך לצערי חלקם הגדול עדיין לא יודע אפילו לשאוב את כל הפרטים מ-Windows (רמז, זה קצת יותר מ-Event Viewer) לגבי התקלות. דוגמא? נסו לפתור תקלה עם Code 10 שלא נפתרת גם כשהתקנתם דרייברים מחדש, או דרייברים אחרים.

לכן, אם מישהו הוא פרילאנסר והמחשב שלו מייצר בתחומו את פרנסתו, אותו אדם צריך לבצע כמה דברים כדי להמעיט כמה שיותר מקרים של Down Time:

  1. הדבר הראשון שחשוב לעשות, הוא לרכוש/להשתמש במחשב יעודי שעליו יותקנו וירוצו רק האפליקציות המשמשות לעבודה ותו לא. לא משחקים, לא כלים אחרים, לא מייל, וכו'. רק את התוכנות שצריך.
  2. הדבר השני החשוב – הוא לעבוד בתצורה של 2 דיסקים תמיד. דיסק אחד הוא דיסק עם מערכת הפעלה, ודיסק שני הוא דיסק מדיה לאחסון התכנים, כאשר הכל נשמע מבחינת תכנים בדיסק השני ואם עובדים על יצירת/עריכת תכנים – עובדים אך ורק על הדיסק השני. מחירי דיסקים SSD ירדו וממשיכים לרדת וכדאי לנצל זאת, ואם אין מקום במחשב הנייד לדיסק SSD שני, תמיד קיימים דיסקים SSD חיצוניים או שאפשר לרכוש מתאמים חיצוניים שלתוכם מלבישים דיסקים SSD שבמקור יועדו להיות פנימיים (זה גם יוצא יותר זול, אל תהיו iJustine וחבריה).
  3. הדבר השלישי שהוא הכי חשוב – הוא לרכוש או להתקין תוכנת גיבוי שיודעת לגבות דיסקים (לא רק לגבות קבצים). תוכנות כמו Macrium Reflect (היא חינמית וניתנת לשדרוג תמורת סכום נמוך) יכולה לגבות את המחשב שלכם לדיסק חיצוני או NAS כל כמה זמן שתרצו ולכן מומלץ להגדיר לה פרק זמן גיבוי של לפחות אחת לשבוע לדיסק חיצוני או NAS. הגיבוי עצמו יכלול רק את ה-SSD שכולל את מערכות ההפעלה. את התכנים תגבו בצורה אחרת לדיסק חיצוני או NAS.
  4. עבדו בחוכמה – אל תחליפו/תשדרגו תוכנות רק כי שמעתם דברים חיוביים לגבי תוכנות אלו ואחרות. קודם כל צרו גיבוי ואז התקינו את מה שאתם רוצים.
  5. רוצים לחזור אחורה? הפעילו את ה-Boot Media שתוכנת הגיבוי יוצרת (זה דרך כלל דיסק און קי שהתוכנה מאפשרת ליצור), התחברו לדיסק החיצוני או ל-NAS ושחזרו גיבוי אחרון. אם שמרתם את קבצי המדיה/פרויקטים וכו' בדיסק השני בלבד, השחזור לא ידפוק שום דבר בתהליך. אם לעומת זאת "בטעות" שמרתם על הדיסק הראשון, העבירו לדיסק שני ואז תשחזרו.

לסיכום: מחשב יעודי שלא מתקינים עליו כל מיני אפליקציות זבל/משחקים/תוכנות לא נחוצות, שמגובה תדיר – יעזור מאוד ב-Workflow שמכניס עבורכם כסף. תמיכה בפורומים או מ-לא מעט טכנאי מחשבים תהיה שווה כמו כוסות רוח למת. גיבוי, שחזור יכול להיות הדבר שיעזור לכם במקרים הכי דחופים והתהליך גיבוי/שחזור הוא יחסית די קצר וברוב המקרים יעזור המון.

בהצלחה.

רכישת מחשב לעריכה – הנקודות היותר טכניות

בחודש שעבר פרסמתי את הפוסט הזה שדיבר בכלליות על רכישת מחשב, וציינתי מספר נקודות שכל רוכש צריך לדעת לפני הרכישה. אני רוצה בהזדמנות זו להודות לקוראים ששלחו אליי אימייל והשאירו לי הודעות לגבי הפוסט.

הפוסט הנוכחי יהיה יותר טכני (אנסה שלא להיכנס יותר מדי לעומק, כדי שקוראים שאינם גיקים יוכלו להבין את הדברים פחות או יותר) ויתעסק יותר בכיוון ביצועים, פרמייר פרו 14.2 ו-Davinci Resolve 16.2 (אני פשוט אתייחס לזה בקצרה כ-ריזולב).

מבחינת חומרה, נתחיל במעבד. ראיתי בפורומים שונים הצעות שונות שכמעט כולן כוללות מעבדי אינטל דור תשיעי או אפילו דור עשירי. אל תרכשו את מעבדי אינטל. רבים מנסים להשוות את המעבדים הנ"ל למעבדי AMD מבחינת מהירות שעון, אך השוואה זו אינה נכונה הואיל ומעבדים אלו בנויים בצורה שונה לחלוטין ומהירות שעון של כל חברה היא משהו אחר. היתרון למעבדי Ryzen 3xxx של AMD בכל הקשור לעריכה (אודיו, וידאו) קשור ב-Cache שיש בתוך המעבד: מכיוון שתוכנות עריכה/יצוא/יבוא/קידוד מאוד "אוהבות" Cache – המעבדים של AMD נותנים ביצועים גבוהים יותר מהמעבדים של אינטל. היתרון היחידי נכון להיום למעבדי אינטל מבחינת עריכה – זה בתוכנות פוטושופ, שם היתרון של אינטל נע בין 4-7 אחוזים בהשוואה למעבדים עם כמות ליבות זהה של AMD. היתרון הזה, אגב, הולך (לפי השמועות) להימחק כבר בגירסא הבאה של פוטושופ, מכיוון שהם מעבירים עוד ועוד חלקים ל-GPU ויתרון מהירות השעון של אינטל כבר לא יהווה יתרון גדול.

אלו מעבדים כדאי? תלוי בתקציב. אני יכול להמליץ על 3 מעבדים:

  • Ryzen 3600X – מעבד עם 6 ליבות ו-12 Threads, עם 32 מגהבייט זכרון מטמון. המחיר שלו בארץ נע בסביבות ה-920 שקלים. לשם השוואה, i5-9600K מגיע עם 6 ליבות, 6 Threads וכמות זכרון המטמון היא .. 9 מגהבייט.
  • Ryzen 3800X – מעבד עם 8 ליבות ו-16 Threads, השאר אותו מפרט, המחיר בערך – 1600 שקל. המעבד המתחרה של אינטל – 1700 שקל. כמות זכרון המטמון במקרה של אינטל עולה ל-12 מגהבייט.
  • Ryzen 3900X – מעבד עם 12 ליבות ו-32 Threads. כאן עדיף לבדוק מחירים ממי שקונים מכיוון שבאתרים כמו ZAP המחירים אינם נכונים (מוצג מחיר בסביבות 2000, אפשר להשיג ב-1800 שקל). כמות זכרון המטמון מוכפלת ל-64 מגהבייט.
  • Threadripper 3960X, 3970X, 3990X – שלושת המעבדים הללו מתאימים יותר למי שצריך מכונה חזקה (או מפלצת, אם בוחרים ב-3970X או 3990X שמתאימה יותר לעריכה של RED ברזולוצייה מקסימלית ובדחיסה מינימלית). המעבדים בעלי 24, 32, ו-64 ליבות בהתאמה והמחירים (בדולרים בחו"ל): 1400$, 2000$, 3900$. מבחינת תחרות – הם לא משאירים שום סיכוי לשום מעבד עם כמות ליבות זהה (לאינטל אין מעבדים עם יותר מ-28 ליבות) – גם כאן, כמות זכרון המטמון מאוד נדיבה, מה שמאוד עוזרת לביצועים של התוכנות השונות.
  • 3950X – מעבד ה"מפלצת בקופסא". מעבדי ה-Threadripper מצריכים השקעה לא קטנה "מסביב" – איוורור לא כל כך זול, לוח אם יקר וכו'. ה-3950X לעומת זאת מאפשר לקבל ביצועים גבוהים, אך יחד עם זאת אינו מצריך השקעה כה גדולה באיוורור ולוח אם (מומלץ לוח אם מבוסס שבב X470 או X570) והוא עולה בערך 3600 שקל. משהו אירוני: אינטל מוכרת מעבד i9-10980XE שכולל 18 ליבות (ומבקשת על המעבד כ-5100 שקל בערך), אבל כמעט בכל המבחנים – ה-3950X עוקף אותו, כולל בפרמייר.

אין צורך לרכוש מיד את המעבדים מהקצה הכי גבוה, אפשר להתחיל באמצע, ללכת לפי התקציב, ובהמשך להחליף במעבד יותר חזק (עבודה של 5 דקות) מבלי להחליף את שאר הציוד.

ממעבדים – נעבור לאחסון. לצערי, גם פה לא מעט סוחרים מציינים מהירות קריאה של SSD NVME, רק שהם לא טורחים לציין כי גם SSD NVME שעולה 100 שקל יתן מהירות קריאה גבוהה. המבחן האמיתי הוא במהירות כתיבה וכמות כתיבה רציפה במהירות גבוהה. אם לדוגמא נערוך קובץ שמקודד ב-Proress LT בגודל 10 ג'יגהבייט (לדוגמא) – ב-SSD שרק יודע לקרוא בצורה מהירה, ברגע שנבצע שינויים (למרות שבפועל אין שינוי אמית לקובץ), האיטיות תגיע בגלל הכתיבה, ולכן יש צורך ב-SSD NVME טוב ומהיר, במיוחד אם יש לכם בפרויקט המון שכבות והרבה קבצים שאתם עובדים עליהם בתוך Timeline יחיד או רבים במקביל. מבחינת המלצות, אני ממליץ על סידרת ה-PRO של סמסונג כמו ה-970 PRO, או על ה-970 EVO Plus לדוגמא. בפרויקטים המורכבים ברובם מקבצי H.264/H.264, דיסק SSD SATA יספק, אבל אם מדובר על קבצים מקודדים ב-Cinewave/DNX/ProRes (לא חשוב איזה פרופיל) – אני ממליץ להוסיף למחשב SSD NVME מהדגמים הנ"ל ואת קבצי המדיה באותם דיסקים ולערוך משם.

נקודה חשובה נוספת: מהירות קידוד. אדובי יצאה בפרמייר 14.2 בהכרזה כי מהירות הקידוד שלה עתה בגירסה החדשה הרבה יותר מהירה, והאמת? זה נכון..

חלקית.

על מנת להבין מה הקידודים שנתמכים בקידוד מהיר (הן בפרמייר והן בריזולב), כדאי להציץ במפרטים הטכניים של כרטיסי ה-GPU הן של חברת Nvidia והן של חברת AMD. שם תוכלו לראות כי המקודדים היחידים שהם נותנים ברמת חומרה הם: H.264. HEVC/H.265 ו-VP9 – בפרופילים שונים, כאשר הדור הבא של הכרטיסים יתמוך כנראה גם במקודד AV1. כלומר אם הקבצים שקיבלת לעריכה הם BRAW (של בלאק מג'יק), או Prores או DNxHD/DNxHR או Cinewave או RED – העזרה של ה-GPU תהיה מינימלית הואיל ול-GPU אין חומרה שיודעת לפרוס את הפריימים ולכן יש כאלו שמשתמשים ב-CUDA ו-OpenCL כדי לכתוב קוד לפרוס ולעבוד עם הקודקים הללו (בריזולב) ואילו באדובי רוב העבודה הזו נופלת על המעבד, ולכן מעבדים כמו 3900X, 3950X או Threadripper (במיוחד ה-3970X) "אוכלים" את העבודה הזו בקלות. בכל מה שקשור ל-RED – הם יצאו עם תוסף שמקל את העבודה, אבל 3970X ובמיוחד 3990X עושים את העבודה בצורה יותר טובה ויעילה. אפל פתרו זאת עם חומרה (כרטיס After Burner בעלות של $2000, רק אם יש לך מק-פרו) שהם פיתחו וכוללת שבב FPGA עם קוד משלהם, רק שדבר זה תומך רק ב-Prores, אפילו לא ב-RED או כל מקודד ביניים אחר.

ולכן, אם רוצים לייצא קבצים בקידוד ביניים (Prores, DNX וכו') – גירסת פרמייר החדשה תתן פחות או יותר את אותן תוצאות כמו גירסה 14.0 או תוצאות יותר גרועות בכמה שניות. ההאצה היחידה – זה רק אם אתם מייצאים או עובדים בקבצים בקידוד H.264/H.265 בפרופילים השונים.