יש לי חברים רבים שמבחינה פוליטית הם מהצד הימני של המפה (חלק ימין קיצוני) והם דוגלים בשוק החופשי, הקפיטליסטי, ומעדיפים כמובן שלא תהיה שום רגולוציה ו/או שום התערבות ממשלתית. תנו ל"יד הנעלמה" וכוחות השוק לעשות את שלהם.
האמת? גם אני מאמין בשוק חופשי, אני בהחלט מאמין בתחרות, אבל מה לעשות – אינני חי על אמונות של "היד הנעלמה" (כן, אני בהחלט מבין שזה מטפאורה), ואני חושב ששוק חופשי זה דבר חשוב מאין כמוהו ומונופלים הם אסון.
אבל כמו כל דבר בחיים, גם בתחרות ובשוק חופשי יש בעיות וחברות אוהבות שוב ושוב להדגים כוחניות וחוסר הגינות בסיסי שמצריך התערבות של הרגולטור. קחו לדוגמא את השוק הסלולרי – לפני שהיה פה את גולן טלקום/רמי לוי/הוט מובייל וכו' – היו 3 חברות שעשו את הכל כדי לאמלל את הלקוחות. רוצה מכשיר חדש ונוצץ? קח, תחתום פה, עכשיו תשלם אותו במשך 36 תשלומים ואם אי פעם תעז לחשוב על עזיבה, אתה תשלם את מחיר המכשיר שהיה בזמן ההשקה שלו, למרות שהיום הוא לא שווה יותר מכמה מאות שקלים בודדים. רוצה DATA? קח ג'יגה במחיר מופקע ועל כל מגה שתחרוג – נשחט אותך בכמה שקלים פר מגהבייט. בלי הרגולטור הן היו ממשיכות בתעלולים הללו ועד היום החברות הגדולות "בוכות" על התחרות ומאיימות לפטר אלפי עובדים. אז כן, תחרות שינתה את מצב הסלולר בארץ מהקצה לקצה, שוק חופשי זה טוב, אבל אם הרגולטור לא יפקח עין – החברות ישמחו למצוא טריקים "לכבול" לקוחות ותסמכו על המחלקות המשפטיות שימצאו טריקים מתחת לאדמה כדי לכבול את הלקוחות. כמובן ששוק חופשי בלי התערבות הרגולטור דורסת את החלשים והעניים, אבל לא ניכנס לזה כרגע.
אחת הנקודות שלא היה בה שום התערבות ממשלתית עד כה (למעט הצעת חוק של שלי יחימוביץ' שהתייחסה רק למשרדי ממשלה) – היא עניין התשלום בין עסקים. חברות רבות מעדיפות למרר את חייהם של עסקים יותר קטנים בשיטות תשלום של שוטף + נצח ובכך לגרום לעסק הקטן צרות עסקיות. אותן חברות גדולות יודעות שאם הן ינסו לבקש מהבנקים תנאי אשראי סופר נדיבים הם יקבלו אולי בהתחלה, אולם כיום הבנקים כבר יותר זהירים והם כבר מבקשים ערבונות, ערבים, בטחונות נזילים וכו' – או שתשכח מאשראי נוסף.
אישית, כבעל עסק קטן לתחומי לינוקס/וירטואליזציה/סטורג' – אני מוצא את עצמי לא פעם עומד בסיטואציה לא נעימה וזה לא רק אני אלא גם חברים פרילאנסרים נוספים: חברת X, חברה גדולה מעוניינת בשרותים מסויימים והם צריכים את זה "אתמול". הכל טוב ויפה, עד שמגיע עניין התשלום – זה כבר "סטנדרט" לשמוע חברות שאומרות ללא הנד עפעף שהם משלמים שוטף+90 וחברות התקשורת הגדולות (פרטנר, הוט) כבר "הפליגו" לשוטף+125. עסק שיש לו כמה עשרות פרילאנסרים יכול איכשהו "לשחק" עם ההכנסות – הלקוח הזה שילם ולקוח אחר פרע את החוב ולקוחות X ו-Y צריכים לשלם בחודש הבא, אז אפשר לשלם לפרילאנסרים, אבל מה יעשה עסק קטן שמורכב מפרילאנסר אחד או 2-3? אתת החברות הגדולות זה לא מעניין. מבחינתם אתה "קו האשראי". לא תסכים? אין בעיה, יהיו קופצים אחרים על ההזדמנות.
אז מדוע שאנחנו הפרילאנסרים נממן את החברות הגדולות? אחרי הכל, חברות התקשורת הגדולות מציגות בגאווה לבורסה איך ברבעון האחרון הם הרוויחו מיליארד ויותר שקלים. האם כזה קשה לאותן חברות תקשורת לשלם זמן קצר לאחר קבלת העבודה? כמעט בכל מקום בעולם התשלום מתבצע תוך ימים ספורים. בגרמניה לדוגמא שעשיתי פרויקט מרחוק, בקושי הספקתי לסיים אותו וכבר קיבלתי טלפון מנומס שמבקש חשבונית ופרטי בנק ועוד באותו יום הועבר התשלום. שם, אגב, בין עסקים ה"סטנדרט" הוא תשלום תוך .. 10 ימי עסקים. לא 30, לא 60, לא 90 ובטח לא 120+!
שר הכלכלה החדש, אריה דרעי (שאינני נמנה ממעריציו או מאמונותיו או דרכו הפוליטית) מגבש בימים אלו הצעת חוק שתחייב תשלום לעסקים קטנים במהירות ועד שוטף+30. בטוחני שנראה גדודי לוביסטים מכל מיני חברות גדולות ששוב יריצו את הריטואל של "התערבות בשוק החופשי", איומי פיטורים, קיצוצים ושאר איומים, אבל אני כולי תקווה שאריה דרעי יצליח לעמוד ולהפעיל את כל השפעתו הפוליטית על מנת שחוק זה יעבור. אני מאמין שהשמאל הפוליטי ישמח להצביע "בעד" (לא כולם, אלא אם ראשי המפלגות יתנו הנחיה להצביע "בעד") ואני מאמין שגם המפלגות הדתיות והחרדיות יצביעו בעד, כך שכולי תקווה שהצעת חוק זו תהפוך רשמית לחוק ואנחנו הפרילאנסרים והעסקים הקטנים – נפסיק להיות ה"בנק" של החברות הגדולות.