ה-ASUS ChromeBox מול Mini PC

chromeboxבפוסט קודם שפירסמתי, סקרתי את ה-MINI PC החדש שמבוסס על מעבד ה-ATOM בעל 4 הליבות של אינטל, על מחירו הזול ועל כך שהוא יכול להוות כפתרון לא רע עבור צפיה בטלויזיה או כמחשב גלישה פשוט עבור הילדים.

הבעיה המרכזית של ה-MINI PC זה שהוא פתרון שדי "תקוע" למטה בסולם הפתרונות של אינטל. מצד אחד יש לך Windows 8.1 שרץ עליו לא רע (יחסית), אבל מצד שני – איך שלא תסתכל על זה, המכשיר מוגבל לגמרי. אין הרחבת זכרון, אין הרחבת דיסק, אין LAN, ואפילו ה-USB הוא 2.0 משותף, כלומר אם ציפית לקבל את מהירות ה-USB 2.0 (כלומר 480 מגהביט) – לא ממש תקבל אותו.

והדבר שהכי מתסכל בו – הוא המחיר: בין 100-120 דולר, ותוסיף עוד 30 דולר לרשיון Windows 8.1 (כי גרסאות Windows כמו 7 או XP לא יעבדו עליו, אין לו BIOS).

זוכרים את הכרומבוקס של ASUS? גם אותו סקרתי בעבר. בפעם שעברה שסקרתי אותו, ציינתי שזה מכשיר מעולה שמריץ בצורה מצויינת את ה-ChromeOS. כיום שאני מסתכל על המכשיר הזה, אני רואה שיש לו יתרון ענק על ה-MINI PC: המכשיר הזה ניתן להרחבה כמעט בכל צורה. אפשר להרחיב זכרון ל-16 ג'יגהבייט, אפשר להחליף את ה-SSD הקטן לכל גודל אחר שתרצה, יש לו חיבור LAN של 1 ג'יגהביט והכי חשוב – יש לו 4 יציאות USB, כולן USB 3.0.

ההבדל במחיר בין הכרומבוקס ל-MINI-PC? בין 30-40 דולר בערך. בדרך אתה מקבל גם פי 3 ביצועים יותר מהירים (לפחות לפי מבחן Octane)

עד לאחרונה הבעיה הכי גדולה של המכשיר היתה שהוא מריץ רק ChromeOS ולא היה ניתן להתקין עליו מערכות הפעלה מלאות אחרות (אפשר להתקין גירסאות לינוקס שירוצו כ-chroot עם crouton).

ומה קורה שחברה מוכרת לשוק מכשיר כמו ה-ASUS ChromeBox ואין לה שום בעיה שתפתח את המכשיר ותחטט בו? הרבה אנשים טכניים מתלהבים ורוכשים אותו, במיוחד שהמתחרה מולו של HP (שגם מריץ ChromeOS) עולה קצת יותר, ויש לו פחות מקום להרחבה (עד 8 ג'יגה זכרון במקום 16, חברת HP התקמצנה על תושבת זכרון..) וכך קהילת משתמשים ומפתחים מחליטה לשלב ידע ממקורות שונים ופתאום יש לנו דברים חדשים ומעניינים.

כעת ניתן לפצל את ה-SSD ולהתקין גם OpenELEC XBMC, כך שאם תרצה, אתה תוכל להפעיל את המכשיר ותוך 4 שניות ה-XBMC יופיע לך על המסך וגם תוכל לחזור ל-ChromeOS בשביל גלישה וכו'.

אבל יש משהו יותר מעניין – אתה יכול לעדכן את ה-Firmware של המכשיר הזה, לחבר דיסק קשיח קטן (או SSD) בחיבור USB ולהתקין Windows 8.1 שלפי כל המבחנים, הוא רץ בצורה מאוד מכובדת על המכשיר, כך שאתה יכול לעשות אפילו Triple Boot וכל זה במכשיר שעולה 150 דולר. לא רע בכלל! (הבעיה היחידה שיש כרגע עם Windows 8.1 על ה-ASUS ChromeBox זה שאין אודיו דרך ה-HDMI, אבל אתה יכול להשתמש ב-LineOut ל-Audio). אתה גם לא חייב לחבר לו חיבור LAN, יש לו WIFI ו-Bluetooth כך שאפשר לחבר אותו לרשת הביתית שלך ולמקלדת אלחוטית. אה, וגם אפשר להתקין אובונטו מלא!

כך יוצא שבהשקעה קטנה של עוד 30-40 דולר (ומומלץ להשקיע עוד כמה שקלים בהגדלת זכרון ל-4 ג'יגה אם אתה מריץ Windows 8.1) אתה יכול להנות גם מ-ChromeOS, גם מ-Windows 8.1 וגם מ-XBMC וגם אובונטו מלא!.

השקעה שווה, לא?

כמה מילים לגבי גולן טלקום/דור 4 ומכשירי סמסונג

לאחרונה יצאה גולן טלקום בהכרזה כי היא נותנת ללקוחותיה דור 4 ואף הגדילה את החבילה (לאלו שמשלמים את המחיר המלא – 99 שקל) ל-20 ג'יגהבייט לחודש במקום ה-6 שיש עם דור 3. הכל טוב ויפה, עד שהתחילו כמה בעיות שחלקן לא קשור לגולן טלקום, וחלקם קשור להסכמים בין גולן טלקום למפעילי רט"ן אחרים (אורנג', סלקום).

golan-sim-tran-630x552נתחיל בהסבר לגבי גולן טלקום, קצת על דור 4 בארץ כרגע ונסיים באיך לפתור את הבעיה (בחלק מהמקרים):

גולן טלקום אינה חברת תקשורת כמו אורנג' וסלקום. היא מפעילה וירטואלית (המינוח המקצועי הוא MVNO), כלומר היא "רוכבת" על התשתית של ספק אמיתי ובמקרה של גולן טלקום, היא "רוכבת" גם על אורנג' וגם על סלקום תוך שימוש בתשתיות שלהם. בניגוד ללקוח של אורנג' או סלקום, לקוח גולן טלקום חייב להפעיל אצלו אופציה של Roaming כי הוא בעצם "נודד" מתא סלולרי לתא סלולרי ולפעמים מתא סלולרי של אורנג' לתא סלולרי של סלקום. הסבר יותר רחב ניתן לקרוא בפוסט המעולה הזה בוויקיפדיה.

אחת הבעיות שיש ללקוחות גולן טלקום ולא חשוב איזה מכשיר יש ללקוח הוא שבחלק מהמקומות הלקוח של אורנג' או סלקום יקבל איתות 4G אולם לקוח של גולן עדיין יקבל אות של +H (כלומר HSDPA – דור 3.5). הסיבה לכך קשורה יותר להסכמים בין גולן לספקים השונים. היום בדקתי את העניין בזמן אמת, והתוצאה היא שבתל אביב כמעט כולה יש 4G ללקוח גולן, אולם לא בחולון וגם בחלק גדול מבת-ים לא היה 4G, כנ"ל בנסיעה ברכבת מתל אביב לחיפה – רוב הדרך אין 4G למעט באזורים של הערים הגדולות, כך שה"פריסה" של גולן היא חלקית ולא תמיד תקבלו 4G גם אם קיימת תשתית 4G במקום. סביר להניח שהמצב הזה ישתפר בחודשים הקרובים.

צריך  לזכור כי רוחב הפס של 4G בארץ לכל ספקי הסלולר עדיין מאוד צר. כרגע יש רק רצועה אחת ברוחב 5 מגהרץ (כמדומני) ולכן לא תקבלו לאורך זמן מהירויות גדולות, הכל תלוי באזור בו אתם נמצאים וכמות המשתמשים. יחד עם זאת, לפני כשבועיים הסתיים סוף סוף (יאללה, תוציאו קונפטי..) מכרז התדרים וכעת הספקים השונים יעשו את ה"מסחרה" ביניהם כדי לצרף רצועות תדרים ורוחב הפס יעלה. אני ממליץ לקרוא את הכתבה הזו ב"גלובס" שמראה כי למרות כל חוזי השחורות בגלל התחרות האגרסיבית – לא רק שהספקים המתחרים נשארו, גם חזי בצלאל הצליח להיכנס הפעם, כך שהתחרות עוד תגדל.

וכעת – לבעיית ה-4G עם גולן טלקום ומכשירי סמסונג (מסוג Note-3 ו-Note-4, אני לא יודע אם הבעיה קיימת ב-S5).

הבעיה עצמה קצת קשורה לבירוקרטיה, וקצת לבעיה טכנית ידועה של סמסונג.

מבחינת בירוקרטיה, גולן טלקום אינה מוכרת מכשירים סלולריים ישירות. היא מפנה את הלקוחות שמעוניינים במכשיר לחנויות כמו Best Mobile או BUG. היא לא נותנת שרות טכני מבחינת תיקונים, החלפות, שדרוגים וכו' ולכן כשגולן טלקום פונים לסמסונג, היחס אליהם הוא לא מי יודע מה. (אני לא נציג של סמסונג ואין לי קשר ישיר רשמי לחברה, זו חוות דעתי בלבד).

מבחינה טכנית – כמו תמיד, סמסונג לא אוהבים להשתמש במימוש של אחרים ומעדיפים להמציא את הגלגל מחדש, גם כשאחרים המציאו אותו 20 פעם. לחובבי XKCD נזכיר את הסטריפ הבא:

מימוש הממשק הפנימי של סמסונג לקריאת כרטיס ה-SIM שונה ממימוש שקיים במכשיר כמו נקסוס 5, מכשירי מוטורולה, LG, HTC ואחרים. כתוצאה מכך, עקב באג במימוש, SIM של גולן טלקום שמוכנס למכשיר והמכשיר מופעל, המכשיר אינו מזהה כי ברשת קיים דור 4, ולפיכך התפריט לבחירת סוגי רשתות "מתקצץ" ואפשר מקסימום לקבל WCDMA/GSM (שזה במילים אחרות H+/3G/2G). הבעיה אינה ב-SIM (תכניסו אותו לאייפון או לאחד המכשירים שציינתי לעיל ותוכלו מיד להתחבר ל-4G) אלא רק בקוד התממשקות בין המודם ל-ROM עצמו.

בזמן ההתממשקות, קבצים בתיקיית /data/property/, שם ישנם 8 קבצים שמתחילים בשם persist.radio בכל פעם שתכניסו SIM אחר וקבצים אלו קובעים עבור המכרכת אלו פונקציות תוכלו לקבל ולאלו תדרים (לדוגמא) המכשיר צריך להתחבר על מנת לקבל/להוציא שיחות, שרותי DATA, הודעות SMS וכו'. הקבצים קטנים מאוד (חלקם בייט אחד, חלקם 0 בייטים, חלקם 5-8 בייטים) אולם כדאי מאוד להיזהר איתם.

על מנת לעקוף את הבעיה (הערה: אני לא לוקח שום אחריות אם למכשיר יקרה משהו!) יש צורך לשנות קובץ אחד בתיקיה הנ"ל בשם persist.radio.lteon ולשנות את התוכן שלו מ-false ל-true, לשמור את הקובץ ולצמצם לו את ההרשאות ל-read only. (כלומר 400). מי שמכיר קצת adb ו-shell, יוכל לעשות זאת עם sed פשוט ו-chmod לקינוח. מי שלא, יכול לערוך את הקובץ עם עורך קבצי טקסט (לא Notepad ולא Word!!), לשנות הרשאות (זה ה-permissions ב-root explorer כך של-root יהיה גישה של קריאה בלבד) ולאחר מכן יש להפעיל את המכשיר מחדש ואז המכשיר ינסה להתחבר ל-4G. תוכלו גם להיכנס לתפריט More Networks / Mobile Networks ולבחור LTE/WCDMA/GSM. שימו לב: פעילות זו דורשת שהמכשיר שלכם יהיה לאחר root, אחרת אין גישה לתיקיה הנ"ל.

מתי יהיה תיקון רשמי שלא יצטרך פריצת המכשיר? שאלה טובה, אני מניח שבעדכון Lollipop שצריך לצאת גם לגלקסי Note-3 ו-4 החודש או החודש הבא יהיה תיקון. במידה ולא יהיה, אנסה להוציא תיקון כך שניתן יהיה להתקין אותו דרך ODIN מבלי לפרוץ את המכשיר.

לסיכום אני רוצה לחזור ולאמר: אין עדיין מה להתלהב מ-4G. הסתובבתי כל היום והרצתי Speed Test ולא עברתי את מהירות ה-10 מגה ב-DOWN, מהירות שאני כבר מקבל כיום ב-HSDPA. חכו שתהיה הרחבה משמעותית ל-4G ואני מאמין שעד אז כבר יהיה תיקון רשמי.

סקירה: MINI PC מבוסס אינטל

מי שעוקב אחרי שוק המולטימדיה בכל מה שקשור למזרימים (סטרימרים) והתקני מדיה קטנים שמתחברים לטלויזיה, יודע שאינטל לא ממש שולטת בשוק זה. ישנם כל מיני פתרונות כמו של ROKU, אפל TV ועוד שדי תפסו חלק נכבד מהשוק. בשנים האחרונות אחד הסגמנטים שתפס יותר חלק מעוגת הסטרימרים ופתרונות מולטימדיה לסלון היה אנדרואיד לא רשמי שנמכר כ"מקל" שמתחבר ל-HDMI תחת הכינוי Mini PC (ויש כמובן גם גרסאות של קופסאות קטנות). היתרון הענק שלהם בהשוואה למתחרים היה המחיר המאוד מאוד זול. גם עניין הפתיחות (זה אנדרואיד לכל דבר ועניין) וגם שוק ענק של אפליקציות היווה נקודה שעזרה לשכנע רבים לרכוש, גם כשכולם ידעו שאין לך ממש תמיכה של יצרן מסודר ואף אחד גם לא ישחרר בצורה רשמית עדכונים.

אינטל לטשה עיניים לשוק זה כבר מספר שנים, אולם כל פתרון שלה היה עם 3 בעיות מרכזיות:

  1. מחיר גבוה מאוד למעבד + ערכת שבבים
  2. הצורך בפתרון קירור
  3. מערכת הפעלה

מבחינת מערכת הפעלה, אינטל כבר המירה את אנדרואיד עוד מגירסה 4 לעבוד עם X86, אבל המחיר שהם רצו מהיצרנים עבור מעבד+ערכת שבבים ופתרונות הקירור שהיו צריכים לשם כך – הניאו יצרנים סיניים מלהשתמש ולמכור פתרון זה. אחרי הכל, למה להתאמץ כשחברות כמו MediaTek, AllWiner, RockChip ואחרות מציעות לך פתרון מלא (כולל מערכת אנדרואיד מוכנה, כולל תכנון לוח אם וכניסות/יציאות) שעולה ליצרן לא יותר מכמה דולרים בודדים?

אז באינטל הלכו לעשות שיעורי בית וחשבו כיצד לתקוף את השוק הזה ע"מ למכור בו כמה שיותר שבבים מבלי להוריד את המכנס.

במסגרת המאבק של אינטל בכל מה שמעבדים, אינטל הוציאו מספר שבבים תחת הם ATOM, רק שבניגוד לעבר, הפעם לא מדובר על חיתוך מאסיבי של המהירות והורדת פונקציות רבות (כמו הדורות הראשונים של ATOM), אלא פתרון שיתן ביצועים טובים עם אנדרואיד, גרפיקה מואצת למשחקים ובמיוחד – תמיכה במקודדי וידאו כך שהכל יעבוד חלק ומהר.

כמו תמיד, כשאינטל מוציאה מעבדים, הם מוציאים שורה שלמה של מעבדים שנבדלים בתכונות קטנות אחד מהשני, ואינטל הכריזה על חלק מהסידרה בפני כל העולם ואחותו בכנס ב-CES שנה שעברה וקצת לפני כן. הפעם אינטל באו מוכנים בסיוע שותף בכיר – מיקרוסופט. האג'נדה של מיקרוסופט שונה מהאג'נדה של אינטל. לאינטל ממש לא אכפת איזה מערכת הפעלה תריץ על הברזל כל עוד אתה רוכש את הברזל. למיקרוסופט יש כאב ראש שנקרא "כרומבוק" שנמכר כמו לחמניות חמות עד היום, אז מיקרוסופט יחד עם אינטל יצאו בהכרזה על נטובוקים גירסה 2: מעבד ATOM עם 1 או 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 או 32 ג'יגהבייט זכרון נדיף (Flash), ו-2 חיבורי USB וכניסת כרטיס SD או מיקרו SD (היצרן בוחר). כל זה ישווק כ-Netbook (תחת השם Notebook על מנת שלא להזכיר טראומות נשכחות למשתמשים) עם Windows 8.1 עם מנוע החיפוש בינג – במחיר זול ליצרנים וזול לצרכנים – בסביבות ה-200 ומשהו דולר לצרכן הסופי.

אינטל ערכה גם כנס נפרד שמיועד רק ליצרנים הסיניים, שם הם הכריזו על מעבד  Quad Core Z3735F BAY TRAIL TCR 1.33-1.83GHZ. אינטל החליטה להעתיק את אותם תנאים שיצרני ה-ARM הסיניים הזולים נתנו ליצרנים, והם סיפקו לאותם יצרנים הכל, כולל דיארגמות וסכמות ללוח האם, פתרון קירור, כניסות/יציאות וכו'. היצרן רק צריך להשתמש במה שאינטל נותנת, להתחיל לייצר ולמכור. המחיר הסופי יהיה קצת יותר יקר מפתרון זהה מבוסס ARM – בסביבות ה-100-130 דולר וכפיתוי ללקוח הסופי, ה-MINI PC יגיע גם עם אנדרואיד "וגם" עם Windows 8.1. מדוע שמתי מרכאות? כי ה"גם" כולל כוכבית קטנה – ה-Windows 8.1 מגיע ללא רשיון, כך שהלקוח יצטרך לשלשל למיקרוסופט עוד 120 דולר על רשיון (אפשר לרכוש את אותו רשיון דרך getsoftwarekey ברבע מהמחיר של מיקרוסופט). המשתמש כמובן יכול לוותר על ה-Windows ולבצע Boot ישירות לאנדרואיד ולשכוח מה-Windows, אבל כמה ירצו לוותר על Windows בשעה שיש לו כל כך הרבה אפליקציות מולטימדיה, סקייפ ו-1001 דברים אחרים? כך גם אינטל מרוויחה וגם מיקרוסופט שמרוויחה מחיר מלא לרשיון ולא מחיר קצוץ שהיא מוכרת ל-OEM.

pngה-MINI PC עם המעבד הנ"ל החל לצאת לפני מספר ימים בצורה רשמית, והזמנתי אחד לבדיקות. כמו תמיד, הנציגה של היצרן הסיני גם אצלי הצליחה לבלבל בין הגירסה שהזמנתי לגירסה שהיא שלחה לי, כך שאת שלי קיבלתי עם 16 ג'יגה זכרון נדיף ו-2 ג'יגה זכרון, עם Windows 8.1 ובלי אנדרואיד. את התקנת האנדרואיד אני אקבל עוד כמה ימים ואעדכן פוסט זה, כך שכרגע אני אתייחס ל-Windows וגם ללינוקס.

מבחינת חומרה וכניסות: יש כניסת USB 2.0 גדולה, כניסת מיקרו USB 2.0, כניסת חשמל בחיבור מיקרו USB, כפתור הפעלה, וכניסת כרטיס מיקרו SD שתומך עד 64 ג'יגהבייט (יכול להיות יותר, לא ניסיתי). יציאת ה-HDMI רגילה (לא ניסיתי לחבר למסך עם רזולוציה מעבר ל-FULL HD).

נתחיל ב-Windows.

גירסת ה-16 ג'יגהבייט של ה-MINI PC לא תשאיר לך הרבה מקום להתקנת אפליקציות (זיכרו, אפליקציות PC שוקלות הרבה יותר מאפליקציות אנדרואיד). כך זה נראה אצלי (תתעלמו מכרטיס המיקרו SD שהכנסתי ל-MINI PC):

10407044_832405393468497_929425930803267858_n

כן, 5.5 ג'יגהבייט מקום פנוי. אפשר כמובן להזמין את גירסת ה-32 ג'י'גהבייט (ואז יהיה פנוי לכם בערך 15 ג'יגהבייט מקום). אפשר כמובן "להצמיד" כרטיס מיקרו SD ככונן "משלים", אולם הביצועים יהיו נמוכים מאוד. כמה נמוכים? הכנסתי כרטיס של 64 ג'יגהבייט הכי מהיר שקיים בשוק (Exterme Pro) והמהירות שקיבלתי היא 20 מגהבייט לשניה בקריאה, בהשוואה ל-100 מגהבייט של הזכרון הנדיף במכשיר.

מבחינת קליטה אלחוטית – לצערי המכשיר לא מכיר את טווח ה-5 ג'יגהרץ, מה שאומר שתצטרכו להשתמש בתדר 2.4 ג'יגהרץ על כל הבעיות. מצד שני, יש לו יכולת קליטה מצויינת ובניסויים שלי בחדרים אחרים בביתי (עם דלתות סגורות כשהנתב נמצא בסלון) קיבלתי קליטה של 90-120 מגהביט לשניה (כך ה-Windows טוען) והוא לא סובל מאותן בעיות ש-MINI PC מבוססי אנדרואיד ישנים שהיו ללא אנטנה חיצונית – סבלו.

מבחינת הרצת סרטים/סדרות: לא נצפתה שום בעיה בהזרמה של 720P ו-1080P על wifi עם כולל מיני קידודים וקונטיינרים כולל Quicktime ו-MKV. הקידוד היחיד שכן "חונק" את ה-MINI PC זה קידוד HEVC, שם המעבד משתמש ב-80% מהמשאבים וישנם לא מעט Frame Drops. (השתמשתי בנגן VLC 2.1)

סה"כ התרשמות חווייתית משימוש ב-Windows על ה-MINI PC: יש לו Boot מהיר (תודות ל-Windows 8.1) כך שתוך שניות ספורות תוכל להתחבר. (לגבי מקלדת ועכבר – אפשר לחבר כמובן, אך כיום היצרנים מספקים אפליקציית אנדרואיד שתאפשר לך להשתמש בטלפון/טאבלט כדי להעביר תנועות עכבר ומקלדת). אך הדיסק הפנימי הוא איטי בהשוואה ל-PC רגיל (המהירות שהוא נותן במבחנים שבדקתי – בסביבות 100 מגהביט, כמו דיסק קשיח מהסדרות של 5400 RPM), כך שעדכוני Windows יקח להם זמן להיות מותקנים.

כעת – לינוקס:

לצערי אינטל עשתה חצי עבודה בפיתוח הצ'יפ והסביבה החומרתית שלו. ישנם טלאים להוספת המעבד וה-Chipset לקרנל 3.15, אולם לצערי אינטל לא שחררה חבילת תוכנה שתוכל להתקין את הלינוקס המועדף עליך ואז להתקין את החבילה ולקבל את כל הפונקציונאליות. ה-UEFI שקיים ב-MINI PC הוא חדש ובמקרים רבים הוא לא נתמך ע"י שום הפצה (ובנוסף ישנו באג ב-UEFI שמשום מה לוחץ על מקש רנדומאלי, גם אם תנתק מקלדת, אני אשלח להם את הבאג מחר), כך שאם אתה מעוניין להתקין לינוקס על ה-MINI PC, תתכונן "לבלות" קצת מול גוגל ועדיף שתצטייד בחיבור רשת עם מתאם USB (ה-WIFI בלינוקס לא עובד אלא אם תתקין כמה טלאים). אני מאמין שגרסאות עתידיות של לינוקס כבר יתמכו ב-MINI PC ישר מהקופסא ואני אכתוב על כך פוסט נפרד. בכל מקרה, ניסיתי גירסת אובונטו עתידית (vivid) ושם עדיין אין תמיכה ל-WIFI, אם כי הגרפיקה נתמכת, והדיסק הקשיח מוכר.

ה-MINI PC הזה הוא בסך הכל מקל נחמד אך הוא אינו מתאים למשתמש קצה שאינו מכיר מספיק טוב חומרה ו-Windows. יש לו באג קצת מעצבן שלפעמים הוא לא הכיר לי את המיקרו SD (ניסיתי גם מיקרו SD אחר בגודל קטן – אותה בעיה), וישנו באג שלא מאפשר לך להשתמש במקלדת ב-UEFI Shell (לחיצה על מקש Enter אחרי פקודה אחת וכל מה שתקליד ימחק מיד, כאילו מקש backspace תקוע, או ב-GRUB אי אפשר לבחור מהתפריט כי זה נראה כאילו משהו ממשיך ללחוץ כל הזמן את מקש חץ עליון), אבל אלו באגים שיתוקנו כבר אם לא תוקנו בגירסאות שתיקנו (ב-Windows עצמו אחרי שאתה מפעיל את המערכת אין זכר לבאג של המקלדת). אפשר להעיף את ה-Recovery Partition (אם יש לך גיבוי לזה או שאתה מתקין בעצמך Windows) ובכך לקבל עוד 4 ג'יגהבייט מקום ובסופו של דבר אם תשקיע קצת ותגגל את המעבד הזה, תמצא כל מיני פוסטים של אנשים שפתרו בעיות עם מחשבים דומים בכל הקשור ללינוקס. אם אתה מעדיף להשתמש באנדרואיד, אז כל העניין לא רלוונטי ואתה יכול לתקוע את ה-MINI PC באחד מכניסות ה-HDMI שלך, לעשות Boot לאנדרואיד, לבצע login לשם המשתמש שלך בגוגל ומיד להתקין את האפליקציות שלך ולהנות.

מי שמעוניין ב-MINI PC הזה לרכוש על מנת לנסות אותו כפתרון VDI או כ-Thin Client במסגרת Corporate, הייתי ממליץ להמתין עד שאחת מהיצרניות הגדולות תוציא מקל כזה, כך שיהיו לך עדכונים רשמיים ותמיכה רשמית.

קצת עדכונים לגבי דיסקים חדשים

בזמן האחרון הופיעו 2 טכנולוגיות דיסקים חדשות (אחת על דיסק מכני, אחת על SSD). בפוסט זה אסביר מעט על החידושים.

נתחיל עם סיגייט.

Seagate 8TB SMR driveחברת Seagate הכריזה על 3 דיסקים חדשים ששיווקם הרשמי יחל בינואר (אם כי אפשר למצוא אותם כבר עכשיו אך רק בכמויות). היתרון של הדיסקים החדשים – הגודל והמחיר. הדיסק הכי גדול – 8 טרהבייט יעלה לצרכן בארה"ב כ-260 דולר. לאלו שחובבים כמויות אחסון גדולות (כל איש IT רציני תמיד ירצה יותר אחסון) – במחיר של טיפה יותר מ-1000$ יהיו לך 32 טרהבייט של אחסון (ברוטו כמובן, לפני RAID וכו').

נשמע טוב, לא? אז אם תסתכלו על התמונה משמאל, תבינו שהוא לא ממש מיועד להיכנס לאיזו תשתית Storage רצינית לשימוש יומיומי לכל המשתמשים. מדוע? לשם כך, אסביר כמה דברים בסיסיים על דיסק מכני.

דיסקים מכניים מחולקים לפלטות, בכל פלטה יש כמות מסלולים גדולה (Tracks) וכל מסלול כזה מחולק לסקטורים. בדיסקים ישנים כל סקטור היה בגודל 512 בתים אולם מאז שהדיסקים החלו לגדול מעבר ל-2 טרהבייט, הסקטורים גדלו ל-4 קילובייט פר סקטור.

כשהמערכת שלכם כותבת קבצים, הדיסק כותב לסקטורים שנמצאים בתוך אותם מסלולים לפי מפה של מה תפוס, מה פנוי במסלול ולאיזו פלטה לכתוב. כמובן שכל המסלולים קרובים מאוד אחד לשני, אך עדיין יש רווח מינימילי ביניהם שהוא חיוני.

הדיסקים החדשים של Seagate עובדים בשיטה חדשה שנקראת SMR (ר"ת Shingled Magnetic Recording), וההבדלים הם שהפעם במקום שיהיה רווח בין מסלולים, המסלולים פשוט יושבים אחד על השני כמו רעפים שיש על גגות בתים. היתרון בשיטה הזו הוא שכך יש לך יותר מקום בדיסק ואפשר למכור דיסקים של 8 ובקרוב 10 ו-16 טרהבייט.

הבעיות מתחילות בכתיבת הנתונים. בשיטה הישנה, כל סקטור וכל מסלול הוא נפרד, אולם בשיטה החדשה שהמערכת צריכה לשנות סקטור (לעדכן או למחוק), כל המסלול כולל השכבות שמעליו צריכות להשתנות, כך שהכתיבה עצמה היא איטית (כמובן שהכתיבה נעשית ברקע). המסלולים בשיטה החדשה מחולקים לאזורים, כך שכל עדכון מחייב את הדיסק לעדכן את המסלולים והסקטורים כולם באותו אזור.

כל העניין הזה מתורגם להשהיה (Latency) שלא ממש רואים אותה כשכותבים/מוחקים כמה קבצים קטנים, אבל תתחיל לשחק עם כמה ג'יגהבייטים ותראה שההשהיה במקום להיות כמה מילישניות או עשרות מילישניות – תיהפך ל-1000+ מילישניות (שניה ומעלה). פעולה טיפוסית כמו התקנת מערכת הפעלה תהיה דבר איטי בכל מה שקשור לכתיבה ומחיקה (מערכות הפעלה בד"כ בשלב ההתקנה מעתיקות Image זמני כלשהו ומשם הן מתחילות להריץ את ההתקנה – כך זה ב-Windows וגם בלינוקס או כל מערכת אחרת). בקיצור – הסבל שלך רק יגדל.

גרוע מכך – תחשוב שאתה עורך תוכן חשוב מאוד, אין לך UPS או כרטיס RAID מגובה סוללה (או שאתה לא עובד עם ZFS וכונן SSD שמשמש ללוגים) והדיסק כל הזמן עובד כי הקובץ שאתה עורך מאוד גדול. יש הפסקת חשמל? תתכונן לבעיות, כי אם בדיסק רגיל היה הולך סקטור או מספר קטן של סקטורים שבדיוק נכתב עליהם מידע, פה ילכו אזורים שלמים לעזאזל. תתכונן לעצבים.

אז בשביל  מה הדיסק הזה? לארכיבאות. אם אתה עובד בחברה ויש צורך שהעובדים יגשו בגישה של קריאה בלבד לתוכן ישן יותר (חשבוניות ישנות, פרוייקטים ישנים, סרטים ותוכן מדיה שלא מעודכן וכו') – אז פתרון עם דיסקים כאלו (עם SSD שמשמש ל-Cache – הדיסקים האלו מאוד איטיים בקריאה/כתיבה – 150 מגהבייט לשניה בהשוואה ל-500+ מגהבייט של SSD מודרני) יכול להיות פתרון טוב ולשחרר לך מקום חשוב ב-Storage הראשי שלך. (כמובן שזה לא יהיה קל – יקח המון זמן לכתוב את הנתונים).

למתחרים – Western Digital יש גם פתרון שאיתו הם מוכרים דיסקים גדולים (דיסק ממולא הליום) והגודל המקסימלי של הדיסק אצלהם הוא 10 טרהבייט, וגם הם משתמשים ב-SMR כדי לשמור/לקרוא מידע, כך שהשיטה של SMR רק תצבור תאוצה וביצועים בדורות הבאים. בשלב זה, גם Western Digital וגם Seagate מייעדות את הכונן לארכיבאות ואחסון ענן (משהו כמו S3 של אמזון).

מכאן נעבור לדיסק SSD חדש ושיטה חדשה של סמסונג:

סמסונג הוציאה את סידרת הדיסקים EVO 850 המיועדים לשוק הביתי והסמי-מקצועי. היחוד בסידרה זו שזו הסידרה הראשונה המבוססת על טכנולוגיית 3D V-NANO. בשיטה זו שבבי הפלאש בנויים בצורה שונה מ"פרוסות" שיושבות אחת על השניה (32 שכבות) והתקשורת בין השכבות נעשית בצורה תלת מימדית. הליטוגרפיה ברכיבים האלו "ירדה" מ-19 ננומטר ל-40 ננומטר, מה שמתורגם לביצועים יותר גבוהים ולאורך חיים הרבה יותר גבוה (האחריות על הכוננים האלו גדלה מ-3 שנים ל-5 שנים). הנה סרט של סמסונג שמדגים את ה- 3D V-NANO:

המחירים של הכוננים נעים בין 100$ ל-128 ג'יגהבייט ל-500$ ל-1 טרהבייט. מכיוון ששיטה זו חוסכת מקום, סמסונג תצא בשנה הבאה עם כוננים של 2 ו-4 טרהבייט.

לשוק העסקי ול-Storage, סמסונג מציעה את ה-EVO 850 PRO שחוץ מביצועים יותר גבוהים, אתה מקבל גם 10 שנות אחריות לכונן SSD. כמובן שהמחיר יותר גבוה (בסביבות ה-650$ ל-1 טרה). נקודה חשובה למשתמשי ה-מק/לינוקס: התוכנה שמגיעה עם הכונן ומאפשרת לבצע הצפנות ושאר פונקציות קיימת רק ל-Windows, למרות שהכונן עצמו עובד בכל מערכות ההפעלה.

המדריך המקוצר איך לא לדפוק את עצמך כאיש IT

זה עתה סבלתי מתקלה של XFONE, בה חיבור האינטרנט שלי נעלם למשך שעה בערך. לא היה אפשרי להתחבר, לא היה אפשר בכלל לדעת שיש תקלה.

תקלות כמובן יכולות לקרות, במיוחד שעדכונים שוברים לפעמים אפליקציות קריטיות או מערכות הפעלה שלמות (אהלן מיקרוסופט, ששברו עדכון ל-Exchange 2010 עם SP3 ובשבוע שעבר הצליחו לחסום עדכונים של כל צד ג' כולל עצמם ע"י שחרור טלאי דפוק), ולכן כדאי לעשות את הצעדים הבאים שכל איש IT שמכבד את עצמו אמור לדעת בעל פה. קחו זאת רק כתזכורת:

  • אם השרת רץ על VM, תבצעו לו רפליקציה כ-Virtual Machine נוסף, כאשר המקור ממשיך לעבוד.
  • אם השרת מחובר ל-DB כלשהו, שכפלו את ה-DB ושנו את ההגדרות בשרת החדש שיצרתם עתה מהשכפול.
  • אם אין אפשרות לשנות כתובות IP, הפקידו את השרת + השרת העתק של ה-DB ל-VLAN נפרד או שתבצעו במתג Forward אוטומטי לזוג כתובות אחרות, כל חברה והתשית/נהלים שלה.
  • בצעו את העדכון ותנסו לבצע מספר סימולציות של חיבורי משתמשים/תוכנות שאמורות לקבל שרות. לא להסתפק ב-Client שמותקן לכם על הלאפטופ (חוקי מרפי אומרים שיש לכם Client מעודכן וחצי מהמשרד – לא)
  • "הקפיאו" את מכונת הפרודקשן ותנו לגירסה ששכפלתם לקבל Clients חדשים וישנים (אם הם זקוקים לחיבור חדש). לחלופין, אם אתם עובדים ב-Cluster, עדכנו שרת שני, ולאחר עדכון ובדיקה מוצלחת, הורידו את הראשון כך שה-LB יזרוק את הפניות לשרת המעודכן.
  • רק לאחר שהכל עובד, עדכנו את השרת פרודקשן הראשי, לא לפני כן.

תזכרו: תמיד תשמרו בצד Snapshot של השרת, Snapshot של ה-DB (אין מקום? תרימו שרת ZFS עם ערימות דיסקים SATA + דיסק אחד קטן SSD) עוד לפני שאתם מעדכנים את התוכנה בשרת פרודקשן חי ורץ. לצערי יצרני תוכנה רבים לא עושים מספיק טסטים (ראיתי כבר מספר מקרים עם אורקל ישראל כדי לחוות פאקים, לדוגמא) לפני שהם מתלבשים על השרתי פרודקשן לעדכן.

בהצלחה

אז איזה כרטיס RAID לרכוש?

בפוסט הקודם דיברתי על כרטיס MegaRaid של LSI מבוסס מעבד 9220/9240 שגם נקרא M1015 של IBM, ויש לו שמות נוספים לפי החברה המשווקת (אינטל, HP, DELL, LENOVO ואחרים משווקים אותו בשמות שונים). אני ממליץ אותו לאלו שמעוניינים להרים שרת עם מערכת ZFS, מכיוון שהכרטיס הזה מצד אחד נותן חיבור אמין ויציב בין הדיסקים למערכת, ומצד שני הוא לא "מתערב" ממש בהעברת נתונים, והמקסימום מבחינת RAID שהוא יכול לעשות זה RAID-1/10. הוא יכול לבצע גם RAID-5/6 אבל אז כל העבודה נופלת על המעבד במחשב, בדיוק כמו RAID תוכנה. ב-ZFS זה יתרון, במערכות מבוססות RAID תוכנה אחרות – זה לא ממש יתרון.

ZFS זה טוב, אבל יש מצבים שאי אפשר (או לא מעוניינים) להשתמש ב-ZFS. אם לדוגמא אתם רוצים להשתמש בשרת Windows כשרת קבצים, או מערכות File System אחרות כמו EXT4 או XFS. במערכות הקבצים הללו מאוד מומלץ שיהיה כרטיס RAID אמיתי שידע לא רק לבצע את ה-RAID (שוב – החל ב-RAID 1/10 וכלה ב-5/50/60), אלא גם ידע לדווח לכם על שגיאות בדיסקים במקרה של תקלה.

אז איזה כרטיס אני ממליץ? תסתכלו בתמונה – ניחשתם נכון, אני עדיין ממליץ על הכרטיסים המבוססים LSI. הם הכי נפוצים בשוק עם התמיכה הכי רחבה שיש, תהיה מערכת ההפעלה שתהיה – הכרטיס נתמך עם כל הפונקציות שלו.

אבל איזה דגם לרכוש? פה זה כבר תלוי בכם. הנה מספר דוגמאות:

  • אם כל הדיסקים יושבים בתוך השרת (או "שרת") – אז כרטיס שמסתיים ב-8i (ה-i זה internal וה-e זה external) עם מעבד 9260 יכול לתת לכם את כל פונקציות ה-RAID בחומרה (צ'יפ 9240 עושה RAID 1/10 בחומרה, אבל שאר מצבי ה-RAID נעשים על המעבד שלכם, לא על הצ'יפ של הכרטיס) ואפשר לחבר אליה עד 8 דיסקים SAS או SATA. אם יש לכם רק 2-3 דיסקים ואתם לא מתכוננים להתרחב, אתם יכולים לרכוש את גירסה 4i שאפשר לחבר עד 4 דיסקים. ההבדל במחירים בין 4i ל-8i זניח ולכן אני ממליץ ללכת על 9260 8i.
  • אם לעומת זאת אתם חושבים להכניס קופסת JBOD חיצונית שבתוכה ישבו הדיסקים ואת הקופסא אתם רוצים לחבר לשרת – אז חפשו כרטיסים 9260 עם אחת האופציות כמו 8e או 4e, הבעיה בד"כ בחיפוש כרטיסים כאלו שקל למצוא – אבל הם יקרים, כמה אלפי שקלים לכרטיסים חדשים. במקום זה הייתי ממליץ לכם לתחמן קצת ולקנות מתאם כמו זה בתמונה מימין – זה עולה בערך 100 שקל (כאן לדוגמא) כך שאתם מחברים את הכרטיסון הזה אל הכרטיס בקר שלכם מבפנים עם כבל SFF 8087 (רכשו כבל קצר של SFF 8087 מ-2 הצדדים) וכבל SFF 8088 בין הכרטיסון לקופסת JBOD. עם החיבור הזה אתם יכולים גם לשרשר בין מספר קופסאות JBOD לשרת.
  • סוללה – הפסקות חשמל קורות ורוב מערכות ה-RAID לא ממש יודעות לעמוד טוב בהפסקת חשמל (אם ה-UPS לא עבד לדוגמא). עם ZFS יש לו פתרון משלו, אבל במקרה של מערכות קבצים אחרות – סוללת גיבוי על כרטיס הבקר תעזור לסנכרן את המידע ברגע שהחשמל יחזור.
  • זכרון נדיף (FLASH) או זכרון RAM כתוסף לכרטיס על מנת להאיץ ביצועים – ותרו. בפוסט הבא נדבר על פתרון הרבה יותר רציני לגבי האצה.

אם אתם קונים שרת יד שניה (אני מדבר על שרת פיזי ולא PC שעשה "גיור" להיות שרת), סביר להניח שיש לכם כבר כרטיס RAID בתוכו. בדקו מה הפונקציות שקיימות והאם יש צורך ברכישת כרטיס RAID חלופי. ספקים רבים עושים טריקים (כמו עם הכרטיסים הנ"ל) על מנת לאלץ אתכם לרכוש "כרטיס אחות" על מנת לקבל פונקציה מסויימת והכרטיסי "אחות" האלו לא ממש זולים.

חשוב לזכור: ישנם כרטיסים רבים שמאפשרים חיבורים של SAS או SATA אולם כרטיסים אלו אינם כרטיסי RAID, הם מאופיינים בכך שהם זולים מאוד (בערך 200-400 שקל). אם אתם רוצים לחסוך ויש לכם JBOD חיצוני – קנו כרטיס 8i, את המתאם בתמונה למעלה מימין וחברו בין כל הציודים. זהו פתרון שמתאים לבית או לעסק קטן. אם מדובר בחברה רצינית, אז תפסו שיחה צפופה עם אחד הסמנכל"ים הטכניים ורכשו כרטיס RAID רציני מבוסס 9280 עם פורטים פנימיים וחיצוניים.

בפוסט הבא נדבר על דיסקים ואיך לקבל ביצועים גבוהים גם עם דיסקים SATA פשוטים.

הסיפור עם כרטיס M1015 ותכירו את ה-Mobile RACK

כשאתה מחליט לבנות שרת קבצים רציני מבוסס ZFS, אחת ההמלצות הכי חשובות היא להעדיף בקר כמה שיותר פשוט כי ZFS לא ישתמש בשום RAID חומרתי, לא ב-Cache שעל הכרטיס ולא בשום פונקציה אחרת למעט כתיבה וקריאה ישירה אל הכוננים (לברזל). אחת ההמלצות האחרות (מ-SUN) היא להעדיף שלא להשתמש ביציאות SATA שיש על לוחות אם בתצורת דסקטופ מכיוון שיש ברבים מהם באגים במימוש/באגים בדרייברים שמדברים עם ה-CHIP שנותן שרותי SATA וכו'. (נוכחתי בכך בשבוע שעבר עם לוח קצת ישן של ASUS).

אחד הבקרי RAID הכי ידועים בשוק ושהם עדיין נמכרים בערימות, הם בקרי RAID של LSI מבוססים צ'יפ עם המספר 92XX. בסידרה יש את המספרים 9211, 9240, 9260, 9270 וכו'. חברת LSI מוכרת אותם ליצרני מחשבים וגם מוכרת אותם בהסכמי OEM כך שהלוח של הכרטיס נושא תוית שונה, אך עדיין בצד הקדמי יש את הלוגו של LSI, אולם כשמפעילים את הכרטיס, השם שמופיע על המסך בנוסף הוא שם ה-OEM. (לנובו, HP, DELL ו-IBM מכניסים את המערכת הזו בלוח האם עד היום)

אני רכשתי כרטיס כזה של IBM. ב-IBM מוכרים את הכרטיס תחת השם ServerRAID M1015, רק שכאן מתגלה הפתעה קטנה ולא נעימה: תחת M1015 ישנם צ'יפים שהזכרתי לעיל, ללא תתי דגמים ואין שום דרך לדעת מה הצ'יפ שלך אלא אם תסתכל פיזית על הצד האחורי ועל מדבקה שם שמציינת מה הצ'יפ. אצלי הצ'יפ היה 9220-8i. חיפוש קושחה לצ'יפ זה גילתה לי עובדה מעניינת – אין את הצ'יפ הזה ב-LSI. יש 9211 ויש 9240. 9220? אין חיה כזו.

החלטתי להתקין (עוד לפני שהסתכלתי על הלוח ועל המדבקה מאחורה) את הקושחה האחרונה שקיימת ל-9240. התקנת הקושחה הצליחה, ה-ROM עולה ואפשר להיכנס ולהגדיר את הדיסקים למצב JBOD, אך הבעיה מתגלה אחר כך – גם ESXI וגם גירסאות לינוקס שונות פשוט לא מראות שום דיסקים והמערכת נתקעת (לזמן מה בלינוקס, לגמרי ב-ESXI) בזמן ה-Boot (תוכלו לראות שגיאות רבות כאלו בחיפוש בגוגל), ובקיצור – כל עוד הכרטיס בתוך המחשב, והדיסקים מחוברים לבקר זה – לא תראה כולם.

מכיוון שמדובר בכרטיס מאוד פופולרי וזול ($100 בערך ב-eBay), מישהו הוציא MOD חדשים לכרטיס, 2 מודים ליתר דיוק. IT שלא נותן לך אפשרות להיכנס למסך הגדרות כרטיס (כי פשוט החלק הזה של ה-ROM לא נמצא) אך הוא כן סורק את הכרטיס + הדיסקים ומיידע את המערכת בהמשך לגבי מה הדיסקים ומאפשר גישה, ומצב IR שנותן אותו מצב כמו IT רק עם ROM כדי שתוכל להיכנס, לפרמט low level את הכונן, להגדיר RAID-1 (אם אתה לא משתמש ב-ZFS).

על מנת לבצע זאת, תצטרך להפעיל את המערכת ב-DOS, ולעקוב אחר ההוראות (שנמצאות כאן), אבל אם יש לך לוח מודרני עם UEFI, הטריק לא יעבוד כי המערכת לא נותנת תאימות מלאה ל-DOS ותקבל שגיאה של PAL. לשם כך תצטרך להפעיל את ה-EFI SHELL מה-UEFI של לוח האם שלך. אין לך SHELL? קח את refind (את ה-CD-R IMAGE) ושפוך אותו על כרטיס USB או כרטיס SD (ותוודא שה-Partition מוגדר ל-boot, תוכל לעשות זאת עם parted או gparted בלינוקס, או diskpart ב-Windows). לאחר ששפכת, כנס לתיקיית ה- EFI/BOOT והעתק לשם את ה-EFI SHELL (גירסה 2) מתוך  Arch wiki (כאן), רק כדאי שתתן לו שם שונה כדי שתזהה את השם. הפעל את ה-USB ב-boot על המחשב, ובחר את ה-shell שלך, ומשם עקוב אחר ההוראות כאן. (לקח לי כמה שעות להבין ולחפש את הקבצים..)

בסופו של דבר הכרטיס שלך יהפוך ל-9211 עם דרייבר שנקרא MPT2SAS, הדרייבר קיים בגירסאות לינוקס עדכניות וגם ישנות יותר וכמו כן מוכר ב-ESXI מגירסה 4 ומעלה.

המלצה נוספת היא שאם אתה מתקין ערימות של דיסקים באותו שרת קבצים והם מבוססות mirror (כלומר RAID-1), עדיף שכל דיסק ישב על בקר שונה. פה דווקא מצאתי שאם כבר mirror אז עדיף שדיסק אחד ישב על הבקר RAID ואחד על ה-SATA על הלוח, כך שגם אם יש בעיה עם ה-SATA על הלוח, המערכת שלך ממשיכה לעבוד. אם יש לך כסף, אז כדאי שפשוט תוסיף כרטיס בקר נוסף (הכרטיס עולה בערך $100 ב-eBay).

מכאן נעבור למודול אחסון דיסקים..

אם שרת הקבצים שלך מורכב מ-2 דיסקים, אז כל מה שצריך הוא להכניס את הדיסקים למארז, לסגור 4 ברגים, לחבר חשמל ו-SATA ולהתחיל לעבוד. הבעיה מתחילה אם אתה מכניס יותר מ-2 ויש לך תקלה – תצטרך לפתוח את השרת קבצים ולהשבית אותו, ואם יש לך שרתי ESXI או שרתים/מכונות אחרות שעובדות עם NFS לדוגמא, תצטרך להוריד אותן קודם ולאחר מכן את שרת הקבצים, להתחיל לחפש מי הדיסק התקול, להחליף, לקוות שהחלפת את הנכון, להפעיל את המחשב מחדש, לראות שהכל תקין ואז להרים את שאר המערכות.

לא כיף.

תכירו את המודול הזה בעל השם המורכב cse-m35t-1b של SuperMicro. מדובר על מודול שנכנס בדיוק במקומות שבעבר הייתם מכניסים צורבים, וכיום בכל מארז MIDI ומעלה קיימים 3 מפרצים כאלו שלא מלאים בכלום. כדי להרכיב את המודול הזה, כל מה שתצטרכו הוא לפרק את הפלסטיקים מהמארז, עם פלייר (או קאטר) לעקם במארז את הבליטות שתופסות את הכונן שהיה אמור להיכנס שם ואז להכניס את המודול הזה, לחבר אליו 5 חיבורי SATA (הוא מגיע עם כבל שמצד אחד יש לו 4 חיבורי SATA ובצידו השני MINI SAS – בדיוק מתאים ל-LSI 9240 שדיברתי עליו מקודם 🙂 ), ו-2 חיבורי MOLEX  לחשמל עבור המודול.

מודול זה מאפשר לכם להכניס ולהוציא בצורה חמה דיסקים, ואם יש תקלה בדיסק, אתם תראו את זה ישירות על הנורה של אותו דיסק (ירוק דלוק כל הזמן – הדיסק פעיל אך יש בו שגיאות, מומלץ להחליף בהזדמנות קרובה. אדום מהבהב או אדום דלוק קבוע – תחליף דיסק כמה שיותר מהר). המודול הוא עצמאי בבדיקות שלו כך שהוא אינו קשור למערכת ההפעלה ולמערכת ניטור שלכם (אם שכחתם להגדיר/להתקין/להפעיל). – אם אתם עובדים עם לינוקס, כדאי שתבדקו כל דיסק עם smartctl.

יש למודול גם מאוורר מאחור שדואג לקירור הדיסקים רק כדאי שתשימו לב – המאוורר מרעיש. לא בצורת רעש של שרת ממוצע, אבל אם זה יהיה ליד אנשים, הם בהחלט ישמעו את הרעש, ולכן כדאי לדאוג למארז כמה שיותר סגור או אכסון השרת במקום שלא יפריע לדיירי הבית. (משהו שלא מומלץ – לנתק את המאוורר. אין לו חיבור חשמל סטנדרטי והחיבור שלו כולל חיישנים של חום ומהירות. ניתקתם – תראו 2 נורות LED דולקות באדום במודול).

המודול קיים בצבעים שחור ולבן ותוכלו לרכוש אותו ב-eBay (הנה קישור) במחיר של 450-500 שקל + משלוח לארץ. אותי הוא כבר הציל עם דיסק תקול.

פוסט My-Lab – לוחות אם לשרת קבצים

ברוכים הבאים לפוסטים בסידרת My-Lab. פוסטים אלו יופיעו מפעם לפעם בבלוג זה והם מיועדים לאיש המחשבים שרוצה להקים לעצמו בבית מעין "מעבדה" עם שרת אחד או יותר או שרת קבצים וכו'. בפוסטים אלו אני אכתוב הן מהצד של חומרה והן מהצד של איך להגדיר שרותים שונים בלינוקס או מערכות הפעלה אחרות – לשימוש המעבדה שלך. מי שמעוניין לראות את כל הפוסטים בנושא, יכול בשלב זה ללחוץ על הקטגוריה My-Lab מצד ימין בקוביית הקטגוריות והוא יקבל את כל הפוסטים בנושא. תודה.

הבה נדבר על שרתים לבית. ברוב הבתים אין שרתים בבית והמשתמשים שומרים את הכל על המחשבים האישיים שלהם, אולם אנשי מחשבים רבים מקימים לעצמם שרת אחד או יותר בבית. בד"כ זה שרת קבצים (כדי לאחסן חומרים, מדיה וכו'), ובמקרים רבים אותו שרת גם משתמשים בו להקמת מערכות הפעלה אחרות על מנת ללמוד אותן, ולנסות כלים חדשים.

בפוסט זה אני כותב לגבי שרת קבצים.

כמעט בכל פורום על שרתי קבצים, ההמלצה הגורפת היא לקחת את המחשב הישן שלך, להחליף לו דיסק, להגדיל זכרון ולהשתמש בו כשרת קבצים. אחרי הכל – שרת קבצים אינו צורך משאבים רבים. הוא מאחסן ונותן קבצים, והפעילות הזו לא ממש צריכה משאבי מעבד רציניים.

הבעיה עם ההצהרה לעיל, שהיא לא כל כך מתאימה למצבים מודרניים כיום. אם לדוגמא תשתמש במערכת קבצים ZFS, תרצה בוודאי להשתמש ביכולות שלה כמו Deduplication (על מנת שתוכן לא ישמר בצורה כפולה ויותר בדיסקים), דחיסה, snapshots, הצפנה, שרות CIFS (ל-Windows) או NFS (ללינוקס/ESXI) ופונקציות רבות אחרות, ואלו דווקא כן צריכים משאבי מעבד. נקודה נוספת היא עניין הבלאי והצריכת חשמל: מעבד של מחשב רגיל מלפני שנתיים ויותר צורך לא מעט חשמל כשהוא עושה עבודה, נוסיף לזה מאווררים שמסתובבים כל הזמן ושהשרת עצמו יעבוד 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ואם אנחנו גם נפעיל שרותי Streaming (כמו Plex) על אותו שרת – נצטרך להבין שאותו שרת שנקים יעלה לנו את המחיר החודשי לתשלום לחברת חשמל.

לכן אני ממליץ לחשוב על רעיון קצת אחר.

בשנתיים האחרונות אינטל החלה להוציא מעבדי Atom לשרתים. בניגוד למעבדי Atom שמיועדים למחשבי קצה נמוכים או מחשבים ניידים, ה-Atom לשרתים הוא מעבד הרבה יותר חזק. יש יותר זכרון מטמון, יש יותר ליבות, יש תמיכה ב-VT לסוגיו השונים, ויש גם תמיכת חומרה בהצפנה. בנוסף – אין צורך במאווררים (יכול להיות שתצטרך מאוורר אחד או 2 לדיסקים הקשיחים במארז, אך זהו עניין אחר). אני אתרכז ב-2 מעבדים, ה-Avoton C2750 וה-Rangeley C-2758. יש מספר הבדלים קטנים בין 2 המעבדים. צריכת החשמל שלהם – מזערית, וגם כשהמעבד נמצא בצריכת 100% עם כל הליבות, הוא לא מושך יותר מ-20 וואט. תשוו את זה לכל מעבד דסקטופ אחר.

להלן 3 לוחות אם שמגיעים עם המעבד מולחם ללוח, כולל צלעות קירור:

הלוח לבעלי דיסקים קשיחים מרובים

ישנם לא מעט אנשי מחשבים שיעדיפו להקים שרת קבצים עם דיסקים רבים על פני כמות קטנה של דיסקים קשיחים גדולים (יתרונות כמו מחיר זול בהרבה פר דיסק, זמן rebuild יותר קצר, וסיכון קטן יותר). לקנות בקר דיסקים בשביל כמות של 5 דיסקים ומעלה הופך את עניין הקמת השרת למשהו קצת יותר יקר משחשבנו (תוספת של בערך 1300 שקל לבקר). אם אנחנו משתמשים ב-File System כמו ZFS, הרי שעניין צורך בבקר מיוחד הופך למיותר ואפשר להשתמש בחיבורי ה-SATA שעל לוח האם.

C2750D4I-1(L)בחטיבת לוחות השרתים של חברת ASRock חשבו על אנשים כאלו והם הוציאו את ה-C2750D4I – לוח שמתאים בול לאנשים שתיארתי לעיל. יש לך לא פחות מ-12 כניסות SATA, עד 64 ג'יגהבייט זכרון, יש 2 יציאות רשת 1 ג'יגהביט + יציאת רשת שמשמשת ל-IPMI/KVM לשליטה מרחוק, ואפילו כניסת Serial (בכל זאת, מדובר על לוח שמיועד לשרתים). חלק מכניסות ה-SATA הם SATA-2, אך בין כה דיסקים קשיחים של SATA לא ממש מוציאים (פר דיסק) 6 ג'יגהביט. חיבור החשמל ללוח הוא ATX רגיל, והלוח הוא Mini-ITX, כך שלא יהיה מסובך להכניס אותו למארז מודרני. לקינוח יש גם כניסת כרטיס PCI-E X8, אם אתה רוצה להכניס כרטיס רשת כפול/מרובע כניסות לדוגמא.

IMG_20131015_215341הלוח הבא (תמונה מימין) הוא של חברת SuperMicro והוא דגם A1SAi-2750F. בדגם זה הזכרון הוא בצורה של כרטיסי SODIMM (עד 64 ג'יגהבייט), והיחודיות של לוח זה היא ביותר כניסות רשת – יש לך 4 כניסות של 1 ג'יגהביט פר כניסה + כניסת IPMI/KVM. טריק נוסף (שהוא יותר "סימן מסחרי" של SuperMicro) הוא כניסת USB שנמצאת על הלוח ומופנית כלפי מעלה, כך שאתה יכול להתקין את המערכת הפעלה על Disk On Key ולהכניס אותו לכניסה על הלוח ולנעול את המארז. כמות היציאות הנפרדות מתאימה למצבים שבהם אתה רוצה להוציא iSCSI בפורט אחד, NFS באחר ואולי לעשות Teaming/Aggregation או Fail Over.

supermicroהלוח הבא מתאים במיוחד לאלו שיש להם מספר שרתים בבית או בעסק והם מעוניינים להקים Firewall עצבני או נתב מתוחכם. גם כאן מדובר בלוח של SuperMicro והוא נושא את השם המסובך A1SRM-LN7F-2758. בלוח זה קיימים לא פחות מ-8 כניסות רשת, כאשר 7 מהם שמישים ל-LAN וכולם ניתנים לתכנות (Bypass, Passive וכו') ולא מדובר בבקר רשת יחיד כי אם ב-3 בקרים (4 אם נוסיף את ה-IPMI). בנוסף אפשר להתקין על הלוח כרטיס אחסון mSATA (יעיל אם אתם לוקחים את הלוח לבניית פתרון סגור עבור לקוח).

מחיר: מחירי הלוחות הנ"ל נעים בין 300-500$ (האחרון הוא הכי יקר) לערך, מכיוון שמדובר בלוחות בקטגוריית שרתים עם מעבד כלול. זהו פתרון שיכול לעבוד בלי שום בעיה 3-5 שנים, כאשר הטיפולים היחידים שצריך הוא להחליף דיסק (אם נדפק) או להגדיל זכרון.

עוד משהו שקשור ללוחות, הוא ספק כח. נכון, לוחות אלו אינם צורכים חשמל רב, וגם הדיסקים הקשיחים לא צורכים הרבה חשמל, אך כשמפעילים מחשב כזה, צריכת החשמל בשניות הראשונות היא בשיא לשם הפעלת הדיסקים (Spin-Up), ולכן חשוב לשים לב לכמה וואט הספק תומך (עדיף ספק כח אקטיבי). אם יש לך לדוגמא 4 דיסקים, ספק כח של 300-350 וואט אמור לעבוד בלי שום בעיה (אני ממליץ על האתר הזה על מנת לבצע חישובים לגבי ספק כח). מצד שני, אם החלטת לאחסן כמויות ענק של סרטים על 20 דיסקים קשיחים גדולים, כדאי שתחשוב על ספק כח עם 4 ספרות בוואט..

אלו פתרונות שהם יחסית שווים את מחירם, אך זהו אינו המחיר הסופי. מארז פשוט וספק טוב יעלו יחד בסביבות ה-300-400 שקלים, ולכך צריך להוסיף כמות זכרון, וכאן כלל האצבע (אם משתמשים בפתרון מבוסס ZFS כמו FreeNAS או ZFS On Linux – יהיה על כך פוסט נפרד) הוא שעל כל 1 טרה דיסק (לפני בתצורת RAID/RAIDZ) יש להוסיף 1 ג'יגהבייט זכרון, כך שאם יש לך 5 דיסקים של 2 טרהבייט – אז יש לך צורך ב-16 ג'יגהבייט זכרון (חשוב להתחיל עם 4 ג'יגהבייט זכרון מינימום + 1 ג'יגה פר 1 טרה דיסק). שימו לב – אם אתם מזמינים לוח מחו"ל ומזמינים זכרון, תסתכלו איזה זכרון הלוח תומך. חלק מהלוחות כאן תומכים רק ב-ECC ואחרים מוכנים לקבל גם ECC וגם זכרון רגיל.

בפוסט הבא נדבר על דיסקים קשיחים.

סקירה: גלקסי Note 4

הערה: סקירה זו היא יותר סקירה לאנשים טכניים. למשתמשי קצה שמעוניינים בסקירה יותר פשוטה על המכשיר – בסוף הפוסט ישנו וידאו שנותן סקירה מעולה

SM-N910_Frost White_Left-45- degree-Pen_011

כשסמסונג המציאו את קטגרויית ה-Phablet, רבים צחקו על המכשיר. אמרו שהוא גדול מדי, עבה מדי, ומה לכל הרוחות צריך סטיילוס בעידן שמשתמשים באצבעות? סמסונג, בניגוד למקרים אחרים, החליטה לא להקשיב לביקורת והמשיכה בקו המוצרים. ה-Note הראשון לא כל כך הצליח מבחינת מכירות אך הוא כן גרם לסקרנות. ב-Note-2 סמסונג שיפרו דברים וגם הגדילו עוד יותר את המסך – וגרף המכירות החל לעלות.

גלקסי Note 4 אינו מכשיר מהפכני. הוא מכשיר שמקבל את הטכנולוגיות האחרונות שסמסונג פיתחה או שילבה/משלבת במוצרים שלה. הסוללה לדוגמא היא אותה סוללה כמו Note-3 בערך (הבדל של 20 מיליאמפר), הסטיילוס עצמו הוא אותו סטיילוס אך הרכיבים בפנים הקשורים לסטיילוס נותנים רגישות יותר גבוהה מבחינת לחץ כך שאפשר לצייר איתו בצורה יותר מדוייקת וישנם עוד כמה שיפורים שאזכיר אותם בהמשך.

ה-Note 4 עבר שיפוץ ויזואלי בכל מה שקשור לרכיבים. המסגרת מסביב למכשיר עשויה אלומיניום ולא פלסטיק שנראה אלומיניום כבעבר, מה שנותן למכשיר מראה יוקרתי. ה"עור" המזויף מאחור נשאר אותו דבר אך לשם שינוי סמסונג נפתרו מה"תפרים" – דבר שהיה נראה מגוחך. המכשיר גדל ל-5.7 אינטש אך מנסיוני (היה לי Note-2) לא ממש מרגישים מהבדל, ואם אין לך אצבעות ממש ממש ארוכות, תצטרך להשתמש במכשיר ב-2 ידיים (או לעבור למצב One Hand).

כשזה מגיע למסך – סמסונג שיחקה אותה בגדול. טכנולוגיית ה-Super AMOLED שנמצאת במכשיר נותנת את התמונה הכי טובה שאפשר, הן מבחינת דיוק צבעים, והן מבחינת תאורה (מכיוון שהטכנולוגיה היא בעצם OLED, אין למכשיר תאורה אחורית, אין צורך בכך). מי שהשתמש בעבר במכשירי ה-Note הקודמים או ה-S5 וקודמיו, ידע שהחיישן שמגדיר את בהירות המסך לא עובד מי יודע מה ובשביל תוצאות טובות, עדיף לבטל את החיישן האוטומטי ולהגדיר ידנית את עוצמת הבהירות. במקרה של Note-4 יש שיפור משמעותי לחיישן ורוב הזמן הוא מצליח להגדיר בצורה אוטומטית את עוצמת הבהירות הנכונה וסמסונג הוסיפו בהגדרות האוטומטיות את האפשרות להגדיל במעט את הבהירות תוך התחשבות בחיישן, אבל ההפתעה מגיעה אם אתה מבטל את החיישן האוטומטי במיוחד בלילה: בהירות המסך כזו חזקה בהגדרות הידניות, שאם תכוון למקסימום, יהיה לך פרוז'קטור ביד, כך שאם חשוב לך בהירות, דיוק צבעים, מסך גדול – ה-Note-4 בהחלט יכול להתאים לך.

בכל הקשור ל-TouchWiz והכפתורים למטה – סמסונג שיפרו במעט את הממשק. כפתור התפריט (משמאל למטה) שונה ומעתה הוא מציג כרטיסיות של האפליקציות האחרונות שהפעלת או הדפים האחרונים שגלשת. בממשק ה-TouchWiz עצמו נראה שסמסונג עשו קצת דיאטה לעומס ההגדרות (במיוחד רואים זאת כששולפים את הסטיילוס). תפריט ההגדרות לדוגמא עבר שינוי מרענן ובמקום 4 טאבים שהופיעו בעבר ולך תחפש את מה שאתה צריך, מופיעים עתה בעמוד אחד מתגלגל שהוא מחולק לקטגוריות שונות, ובחלק העליון אתה יכול להגדיר כפתורים עגולים של פונקציות שאתה משתמש בהם הרבה. אם תעביר אצבע בדף הבית הראשי משמאל לימין, תקבל את Flipboard (במכשירים אחרים מעודכנים תקבל בד"כ את Google Now). גם כמות המסכים לגלילה עם כל השטויות של סמסונג – צומצמה ל-4 במקום ל-8 שהיה בעבר. ה-Widgets של סמסונג נמצאים עדיין אך תצטרך להפעיל את ה-Widgets ולגרור אותם לדף שתרצה.

מבחינת מעבד ושאר מפרט טכני, אין הרבה חדשות. המעבד שודרג ל-Snapdragon 805 (זה מה שימכר ע"י היבואן הרשמי בארץ, דגם SM-N910F) ובגרסאות אחרות של המכשיר יש דגם יותר עוצמתי של מעבד Exynos של סמסונג). כמות הזכרון נשארה זהה – 3 ג'יגהבייט והמכשיר נמכר בגירסה של 32 או 64 ג'יגהבייט זכרון. תמיכה לכרטיס מיקרו-SD תוקנה סוף סוף וניתן להכניס כרטיסים של 128 ג'יגהבייט ומעלה.

בכל הקשור למצלמה – סמסונג לקחו את המצלמה של S5 והוסיפו לה יצוב תמונה אופטי. כמו ב-S5 אפשר להקליט וידאו ברזלוציית "4K", אפשר להקליט וידאו במהירות 240 פריימים לשניה, ויש לא פחות מ-5 דרכים לצלם סלפי עם המצלמה הקדמית ששופרה.

מבחינת סוללה – סמסונג טוענים לשיפור משמעותי בכל הקשור לטעינה. אם תשתמש במטען שמגיע עם המכשיר בקופסא (ולא עם מטען אחר שיש לך) תוכל להטעין את הסוללה מאפס ל-50% תוך חצי שעה. איך הם עשו את זה? ע"י שינוי בספק עצמו שמעתה מוציא גם 5V וגם 9V. מה קורה כשאתה מנסה להטעין דרך מטען שאינו סמסונג או דרך חיבור ה-USB (כן, גם USB-3) במחשב שלך? תתכונן לטעינה איטית של 360 מיליאמפר ומנסיון שלי: ממצב סוללה של 72% ל-97% לקח למכשיר 6 שעות להיטען דרך חיבור ה-USB-3 במחשב שלי. איך פותרים זאת? תמשיכו לקרוא…

המכשיר מגיע עם KITKAT 4.4.4 ועדכון לאנדרואיד 5 יצא למכשיר זה בעוד כ-3 חודשים לערך (אין עדיין הכרזה רשמית). מבחינת ה-Kernel עצמו הוא בגירסה 3.10 עם ערימת טלאים שסמסונג הכניסה. לאלו שרוצים לעשות root למכשיר, chainfire כבר הוציא root למכשיר זה אך זכרו – ברגע שתעשו root אין יותר עדכונים (לפחות לא בצורה של OTA אלא רק עם ODIN) וישנו ביט שמשתנה שמבטל את האחריות למכשיר (כך שאם תיקחו אותו לתיקון, במעבדה יראו ישר שעשיתם root גם אם ביטלתם את ה-root). יש דרכים לאפס את ה-BIT הזה אך עדיין לא לגלקסי Note 4. ישנו טלאי שמסתובב ברשת להפעיל Fast Charging גם דרך ה-USB במחשב אך שוב – מכיוון שאין עדיין קוד קרנל בחוץ, יהיה קשה לקמפל קרנל אחר למכשיר. ברגע שיצא הקוד, אני אחפש את הטלאי ואשלב אותו בקרנל ואוציא חבילה שתתאים להתקנה עם CWM/TWRP.

לסיכום: זהו מכשיר הדגל של סמסונג לשנה הקרובה. האם שווה לרכוש את המכשיר? אם הגודל הפיזי מתאים לך ואין לך Note-3, אז כן, אני בהחלט ממליץ עליו (הוא נמכר ביבוא רשמי במחיר של 3999 שקל כולל מע"מ). אם יש לך Note-3, אז כל מה שתצטרך זה פשוט להמתין לעדכון הקרוב שיתן לך את רוב הפונקציונאליות (אך כמובן לא את המסך המהמם).

למי שמעוניין בסקירה פחות טכנית ויותר תמציתית על Note-4, ב-The Verge פרסמו סקירה שתוכלו לקרוא אותה פה. הנה הוידאו שמצורף לסקירה שלהם:

אנדרואיד 5.0 (Lollipop)

 

slide02-2200

אנדרואיד 5.0 היא המערכת הפעלה החדשה של גוגל המיועדת לתחום המובייל ומעלה. אנדרואיד 5 באה לענות על צרכים שלא היו בעבר נתמכים (שעונים, רכבים וכו'), יחד עם שיפורים גדולים לכל מה שהיה קיים עד כה. אם נשווה זאת למערכות הפעלה אחרות שעשו קפיצה משמעותית, אז אפשר להשוות זאת כמו הקפיצה מ-Windows 9X ל-NT/2000/XP – הקפיצה שמיקרוסופט רשמית נטשה את כל ה-DOS וה-16 ביט.

גוגל של שנת 2014 שונה מגוגל של 2011 בכל הקשור לאנדרואיד. בעבר גוגל עשתה הכל על מנת שמערכת האנדרואיד שלה תהיה בתוך מכשירים והיא נתנה ליצרנים הסלולרים ולחברות התקשורת יד חופשית לשנות את המערכת כרצונם והתוצאות כמובן בהתאם – מכשירים רבים שאמנם מגיעים עם אנדרואיד, אך מגיעים עם ערימות תוכנות זבל, איטיים ועדכונים שבקושי מגיעים למכשירים (תודות לחברות הסלולר והיצרנים שלא היה להם כל כך רצון לעדכן מכשיר שכבר נמכר). אנדרואיד של 2011 היה "ספגטי" למשתמש הפשוט והמערכת של אפל היתה נראית כמו גן-עדן למשתמש הפשוט, בזמן שהמשתמש הטכני הכבד יכל לבצע שינויים מכאן עד הודעה חדשה. אנדרואיד 3 היה יותר Hack של אנדרואיד 2 בשביל לתמוך בטאבלטים, וגוגל הוציאה את אנדרואיד 4.0 ששם הדברים החלו להסתדר, עם יותר הגיון בהגדרות ואפליקציות שמגיעות עם המכשיר. גוגל המשיכה להוציא תת גרסאות ל-4 כדי לענות על כל מיני צרכים וכדי לתמוך ביותר טכנולוגיות, אך בשנתיים האחרונות, במקביל להוצאת הגרסאות הנ"ל, ישבו בגוגל על אנדרואיד 5.0, הגירסה שבה דברים משתנים מקצה לקצה.

אנדרואיד 5.0, כפי שציינתי לעיל, תומך בשורה של פלטפורמות חדשות שבעבר לא היו קיימים או שהם עברו שיפורים רציניים. כך לדוגמא גוגל הוציאה את Android Wear (שכבר בקרוב יצא לו עדכון גם ל-5.0) שתומך במשקפיים של גוגל, ובשעונים חכמים. אנדרואיד 5.0 גם מגדיר מחדש את הטלויזיה עם Android TV ואת הרכב עם Android Auto. בכל אותם ציודים מערכת ההפעלה היא אותה מערכת הפעלה, אך ממשק המשתמש שונה, הופשט והותאם למימדים של הציוד. אחרי הכל, אנדרואיד שרץ על שעון לא יכול להציג מה שרץ על טלויזיה 50 אינטש בסלון, ומה שרץ בסלון בעייתי לתצוגה על טלפון סלולרי שמוחזק בצורה אנכית והטלויזיה שמציגה בצורה אופקית.

חוויית המשתמש באנדרואיד 5.0 הוחלפה ונכתבה מאפס. היא נקראת Material Design והיא רצה על כל ציוד שיריץ אנדרואיד 5. בחוויית המשתמש הזו, הגרפיקה דינמית לחלוטין. כאשר אתה לוחץ על משהו, אתה רואה את הלחיצה, אתה רואה איך הלחיצה מגיבה והאנימציה מסייעת בזרימת חוויית המשתמש, החל מבחירת אפליקציה, דרך הקשה של טקסט, גרירה מצידי המסך מחשיכה חלקים מסויימים על מנת לאפשר למשתמש להתרכז בחלק החדש, הודעות חשובות מופיעות במלואן בחלק העליון של המסך ולא חשוב איזו אפליקציה אתה מריץ, כך שתוכל להגיב מבלי לצאת מהאפליקציה ועוד, ומכיוון שכל ה-Material Design רץ על המעבד הגרפי, המכשיר שלך מגיב יותר מהר, וקל יותר לנווט ולעשות דברים. הנה הדגמה קצרה איך זה נראה:

nexus2cee_Screenshot_2014-10-17-11-30-31אם רכשת מכשיר חדש עם אנדרואיד 5 או ששדרגת (עם wipe) לאנדרואיד 5, תוכל לראות את ה-Material Design כבר לאחר אנימציית ה-Boot. זה מתחיל בדברים פשוטים כמו במכשיר חדש – הגדרות של יבוא הפרטים שלך, אנשי קשר, אפליקציות וכו' (לחץ על התמונות להגדלה). מעתה באנדרואיד 5 אם המכשיר הישן והחדש תומכים ב-NFC, כל מה שתצטרך הוא פשוט להצמיד לרגע מכשיר למכשיר בגב, ואנדרואיד יעשה את השאר. אין NFC? אל דאגה, גוגל יכול לעשות את אותם דברים גם דרך Bluetooth. 

nexus2cee_1_thumb10אבטחה: באנדרואיד 5 גוגל מפעילה בברירת המחדל הצפנה של המכשיר שלך, כך שמהרגע הראשון הכל מוצפן, אבל גוגל לא עוצרת כאן. גוגל ממליצה למשתמש להפעיל אותנטיקציה דו שלבית, כך שאם מישהו ינסה לפרוץ לחשבונך או להיכנס אליו ממכשיר/מחשב שאינו שלך, אתה תקבל הודעה על כך. עוד פונקציה מועילה מאוד שגוגל הוסיפה היא חסימת האפשרות לאפס את המכשיר – אלא אם יש למאפס המכשיר את הסיסמא שלך, כך שאם מישהו גונב את מכשירך, הוא לא יכול לאפס אותו ולמכור אותו, אולם מצד שני אם אבד מכשירך ומצאת אותו, תוכל להמשיך להשתמש בו ללא צורך באיפוס, שחזור וכו'. אגב, את מכשירכם אתם יכולים למצוא דרך גוגל ולנעול אותו כבר היום באתר הזה של גוגל ולגרום למכשיר לצלצל, לנעול או למחוק אותו.

הודעות (Notifications): מעתה תוכלו לראות את ההודעות שלכם גם ממסך הנעילה (כן, כמו באייפון/אייפד), אבל שוב – גוגל לקחו את זה צעד קדימה, ומעתה כשתלחצו לחיצה ארוכה, תוכלו לראות מי האפליקציה שיצרה את ההודעה. מאוד יעיל כשאתם מקבלים פרסומות בהודעות ולא יודעים מי האפליקציה שיצרה את ההודעה, כך שתוכלו ללחוץ לחיצה ארוכה, לראות את שם האפליקציה (והאייקון שלה) ולהחליט אם להעיף אותה ממכשירכם. פונקציונאליות חדשה שהתווספה – האפשרות לא לקבל הודעות שאינן חשובות לכם בזמן שאתם בישיבה או עסוקים בפעילות ואינכם מעוניינים שיפריעו לכם.

recents_screenגם מסך ה-Recents (אפליקציות אחרונות שרצו) עודכן, כך שמעתה ניתן ללחוץ על הכפתור הימני למטה (מכשירי סמסונג – לחיצה ארוכה על כפתור ה-HOME) ולקבל ערימת כרטיסיות של כל האפליקציות שאתם מריצים כעת, לגלול ביניהם ולבחור לאן אתם רוצים לחזור (יעיל מאוד כשרוצים להעתיק תוכן טקסטואלי ממסך אחד לאחר), ומעתה ניתן גם לסגור את כולם בלחיצה אחת. גם הטאבים מהדפדפן יופיעו כל אחד ככרטיסיה נפרדת ובנוסף גם שורת החיפוש נוספה למעלה (לא מופיעה בתמונה מימין). אגב, בניגוד לעבר, אם עשיתם Reboot למכשיר, ההיסטוריה תחזור בדיוק לאותו מצב מלפני ה-Reboot. נקודה שרבים טועים בה: אלו אפליקציות שרצו במכשיר, זה לא אומר שהם רצים כרגע.

מעוניינים לשתף תוכן/דף/לינק? אנדרואיד נותן שיתוף בצורה מעולה, אך בעבר היתה בעיה שרשימת האפשרויות שיתוף היתה מסודרת לפי ABC, והיית צריך לגלול בכל פעם כדי למצוא את אפליקציית השיתוף המועדפת עליך. לא עוד. מעתה הרשימה תהיה מסודרת לפי השימוש שלך, כך שאם אתה משתף הרבה דרך כפתור הפייסבוק, הוא יופיע ראשון ואחריו יופיעו אפשרויות השיתוף לפי מה שהשתמשת יותר בעבר.

ביצועים: אנדרואיד 5 נוטש בצורה רשמית את Dalvik (ה-JVM שמריץ אפליקציות אנדרואיד במכשיר) ועובר ל-ART 2.0 כברירת מחדל, מה שאומר שברגע שעדכנתם את מכשירכם לאנדרואיד 5, צפו לביצועים כפולים במהירות הרצת האפליקציות שלכם (בין פי 2 לפי 2.5 לפי גוגל) על אותו מכשיר. החסרון הגדול הוא תאימות של אפליקציות – לא כל האפליקציות יודעות לרוץ תחת ART 2, במיוחד אפליקציות שדורשות root כמו Titanium Backup (במקרה של האפליקציה הנ"ל – יש לה כבר גירסה שתומכת ב-ART), לכן אם אתם מחליטים לשדרג והמכשיר שלכם עבר root, בצעו גיבוי מלא או דרך Titanium Backup או דרך CWM/TWRP ברמת ROM.

byod_lead_image-100373897-primary.idgeכיף עם אנדרואיד, אבל מה עם עבודה? בגוגל 5 תוכל להגדיר מספר משתמשים שונים כשלכל אחד מהם חשבון שונה עם מאפיינים שונים, וגוגל הוסיפו את Android for Work, מה שמאפשר למחלקת ה-IT בחברה להכניס למכשירים אפליקציות שהעובד/מנהל צריך בקלות, עם הצפנת הנתונים ואבטחה של KNOX (גם למכשירים שאינם מיוצרים ע"י סמסונג). מעתה גם ניתן יותר בקלות לנהל את המכשירים, לאפס, למחוק או להטעין את האפליקציות מחדש ואין צורך בשינויים/טלאים למערכת ההפעלה – הכל כבר בתוך אנדרואיד 5.

נחזור לכיף: באנדרואיד 5 כל תשתית הצילום שונתה ומעתה ניתן לקבוע הרבה יותר פרמטרים מבלי לסמוך על הצילום האוטומטי וה"חכם" של המצלמה. אפליקציות חדשות שידעו לנצל את ה-API החדש (Camera2) עדיין לא יצאו ורוב האפליקציות צילום שמגיעות עם המכשירים של חברות כמו סוני, LG וסמסונג – מתעלמים לחלוטין מה-API הקודם של גוגל, כך שסביר להניח שעדכון חדש למכשירכם שיצא – ידע לתמוך ב-API החדש או יאפשר לכל הפחות לאפליקציות לדבר בצורה "יותר חופשית" עם חומרת המצלמה.

עדכונים: עדיין התמונה אינה מלאה, אולם לפי מה שנראה כרגע, חברת SONY תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל מכשירי ה-Z, מוטורולה תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל המכשירים שיצאו בשנתיים האחרונות, וסמסונג תשחרר עדכון לסידרת Note 2,3,4 וסידרת S-4 ומעלה (הם עדיין לא הוציאו הודעה רשמית, זה מה ששמעתי מאחד מהמהנדסים שם). חברות אחרות עדיין לא הודיעו על מדיניות עדכון לאנדרואיד 5 וסביר להניח שנשמע בימים הקרובים (למעוניינים, אני מפרסם עדכונים בדף הפייסבוק שלי). מכשירי נקסוס יקבלו כולם (כולל נקסוס 4 ונקסוס 7 ו-10 הישנים) עדכון לאנדרואיד 5.

וכרגיל, במסגרת המסורת של גוגל, כשיוצא אנדרואיד חדש, יוצאים מכשירים חדשים, אסקור אותם בקצרה:

  • נקסוס 6 – מפלצת של פאבלט. מסך 5.92 אינטש, רזולוציית 2560X1440, מעבד Snapdragon 805, כ-2 ג'יגה זכרון, מצלמה 13 מגהפיקסל שיודעת לצלם גם וידאו ברזולוציית 4K, סוללת 3220 מיליאמפר, טעינה אלחוטית, וזכרון 32/64 ג'יגהבייט (אין אפשרות להכניס כרטיס מיקרו SD, לפי המסורת של גוגל). מכשיר חייתי ומפלצתי, מתאים לבעלי ידיים גדולות. סקירות עדיין לא יצאו על המכשיר, כשיצאו – אפרסם קישור. מחיר לא זול – $679, אך יותר זול מ-Note-4. הוא ימכר בארץ בסוף השנה.
  • נקסוס 9 – בגוגל החליטו הפעם ליישר קו עם אפל ולהוציא טאבלט עם מסך באספקט 4:3 (אין לי מושג ירוק מדוע). מדובר על הטאבלט הראשון שמבוסס אנדרואיד ושהוא 64 ביט ורץ על מעבד Tegra-K של nVidia. מבחינת ביצועים – חיה רעה! במבחן GeekBench שפורסם לאחרונה, התברר שהמכשיר "מרביץ" לכל מכשיר אחר בשוק כולל מחשבים ישנים והוא משתווה למק-פרו משנת 2012! לא רע לטאבלט! יש לו 2 ג'יגה זכרון, מסך IPS, ואחסון 32/64. מחיר – די זול – 399$.
  • נקסוס Player – ושוב גוגל משתפים פעולה עם ASUS והפעם הם מוציאים מכשיר שמיועד לחיבור לטלויזיה שלך. תוכל לצפות בו בסדרות האהובות עליך (לתושבי ארה"ב או לכאלו שיש להם מנוי ל-unblock-us/Unotelly מישראל), להריץ משחקים (ג'ויסטיק למכשיר נמכר בנפרד), ויש לו גם את כל הפונקציונאליות של ChromeCast – כך שתוכל להזרים אליו וידאו ישירות מהמחשב/טאבלט/טלפון שלך. מדובר על מכשיר עם מעבד ATOM מרובע ליבות, 1 ג'יגה זכרון, 8 ג'יגה אחסון, ומעבד גרפי PowerVR שנמצא גם באייפד האחרונים (לא אלו שהוכרזו השבוע) כך שמבחינת משחקים – סביר להניח שמדובר במשהו לא רע. מחיר – 99$, כך שאם אתם חושבים לקנות או להחליף סטרימר – חכו למכשיר זה (הוא גם ימכר בארץ בסוף השנה).

אנדרואיד 5 זו ה"מהפכה" של גוגל בכל מובן אפשרי. גוגל נותנת כאן כלים חדשים ו-5000 API חדשים/משופרים למתכנתים לכתוב אפליקציות והיא פותחת אפיקים חדשים שלמתחרים עדיין אין שום תשובה אליהם (אהלן מיקרוסופט). אנדרואיד הולך וגודל ונכנס גם לעסקים ויותר ויותר לשימושים רציניים. גוגל עדיין עובדת על הכנסת אפליקציות אנדרואיד שיפעלו דרך הדפדפן וכרום OS, וגם כרום OS (יחד עם כרומבוקים) קיבל לאחרונה תוכנית חדשה לחברות אשר מאפשרת סוף סוף אפשרות להכניס כרומבוקים ולאפשר אותנטיקציה ודברים נוספים עם Active Directory, אינטגרציה עם Citrix וכו'. כמה זמן יקח עד שלרוב המשתמשי אנדרואיד תהיה גירסה 5? שאלה טובה. יקח זמן אבל הרבה פחות מבעבר, במיוחד שגוגל דוחקת בחברות לשחרר עדכונים ולאפשר למשתמשים לקבל מהמכשירים שלהם יותר.