התרשמות מסוני ZV-1

לפני מספר שבועות רכשתי את הסוני ZV-1. ראיתי את הסקירות עליה והחלטתי שגם לי יתאים אם תהיה לי מצלמה קומפקטית, איכותית, שאפשר להכניס אותה לכל תיק ולשלוף בעת הצורך. כי עם כל הכבוד, טלפונים סלולריים עדיין לא נותנים את אותה פונקציונאלית של מצלמת Point & Shoot כמו ה-ZV-1.

מאז שרכשתי את המצלמה, השתמשתי בה לצרכים שונים, החל מצילום וידאו, השתתפות בשיחות זום, צילומי "דוגמנות" של החתולים שלי ועוד, ורציתי לשתף עמכם את חוויית השימוש במצלמה.

לאלו המקצוענים שקוראים את הבלוג הזה ורוצים לדעת איך המצלמה, אומר כך: קחו מצלמה של סוני מסידרת האלפא (כמו A6500), החליפו לה מסך לגירסה מסתובבת, הקטינו אותה פיזית ברוחב ב-2 ס"מ בערך ובגובה ב-0.6 ס"מ לערך, ובדרך גם תקטינו את הכפתורים. נוריד רזולוציית צילום וידאו מרמה מקסימלית של 4K ב-60 פריימים ל-4K ב-30 פריימים. כמובן שלא נכניס 10 ביט בשום מצב, ואת החיישן נשנה למה שקיים בסידרת ה-RX האחרונים. את חיי הסוללה נקצץ קשות (פתאום סוללת ה-FW50 לא כזו גרועה…) וכמובן שאין שום אפשרות להחליף עדשה.

עם מה נשארנו? עם מצלמה די טובה!

מבחינת וידאו, יש לנו כל מה שצריך לרמה ההתחלתית עד בינונית. יש IBIS לא רע בכלל (כמובן שזה במחיר של Crop סימלי), יש פוקוס אוטומטי מעולה (והרבה יותר מהיר ממה שקיים גם ב-A6600, אגב) ואפשר להקליט עד 75 דקות עד שהסוללה נגמרת (אפשר להקליט יותר, אם מחברים Power Bank לחיבור ה-USB – כך ניתן לצלם יותר משעתיים, מנסיון). פרופילי תמונה (כולל S-LOG3, HLG וכו') קיימים וניתנים לשימוש, אם כי ב-8 ביט בלבד (בניגוד ל-A6100 שסוני הורידו את הפונקציונאליות הזו בדגם הנ"ל). מבחינת Bit rate – ב-4K אפשר להגיע מ-60 עד 100 מגהביט, ב-Full HD ניתן להגיע בין 16-100 מגהביט, ומבחינת כמות פריימים לשניה – ניתן להגיע עד 120. בקיצור – אם מצליחים להסתדר עם הטווח הקצר של העדשה (24-70 מ"מ עם F/1.8-2.8) – אפשר להגיע לאחלה וידאו. יכול להיות שתצטרכו להיות קצת יצירתיים…

מבחינת סטילס – זה קצת פחות מה-A6000 למיניהם, כאשר החיישן הפעם הוא 20 מגה-פיקסל, אך עדיין ניתן לצלם תמונות מדהימות, במיוחד שמייצב התמונה עובד מעולה ו"סולח" לידיים שאינן כל כך יציבות. אם אתם מצלמים בחוץ, תשמחו לדעת שהמצלמה כוללת כבר ND שעושה עבודה לא רעה (הוא די בסיסי, תשכחו מ-רמות של ND, זה לא C70 של קאנון). למי שעוקב אחר דף הפייסבוק שלי, התמונות שהעליתי בימים האחרונים – צולמו ב-ZV-1. מכיוון שסוני די "כיסחה" כפתורי Custom, תצטרכו להגדיר את הכפתורים שתרצו מחדש, אם אתם רוצים דברים כמו Exposure Lock (או AEL) ודברים נוספים שרגילים אליהם ממצלמות אחרות. מה שאני כן יכול להזהיר לגביו – הוא ה-Auto ISO – המצלמה "משתוללת" בערכים וקופצת בחופשיות בין 1000, 1600, 3200 ועוד, מה שגורם לתמונות להיראות מאוד גרעיניות, ולכן כדאי אולי להגדיר את ה-ISO ידנית, ואם אפשר – לצלם ב-RAW כך שניתן יהיה לסדר בפוסט את החשיפה, אם צריך.

עם כל הדברים הטובים – היו גם כמה דברים .. לא כל כך טובים:

  • אם אתה מחבר את המצלמה לחצובה, שכח מהחלפת כרטיס SD או סוללה. צריך לנתק מהחצובה כל פעם כדי לשלוף את הסוללה או את הכרטיס.
  • הכפתורים קטנים – אם יש לך ידיים גדולות ואתה חושב לרכוש את ה-ZV-1 (מחיר בארץ, אגב, 2850 שקל כולל מע"מ) – כדאי שתבדוק בחנות אם זה נוח לך.
  • אם אתה רוצה להשתמש במצלמה כ-Webcam לשיחות זום/סקייפ, רכוש לך דונגל לוכד HDMI (כזה עולה 17$ פלוס משלוח, יש לי 2 כאלו, הוא לא נותן איכות שידור וידאו מטורפת, אבל זה בהחלט מספיק לשיחות וידאו), חבר ב-HDMI את המצלמה ותקבל איכות הרבה יותר טובה ממה שסוני נותנים עם הקושחה החדשה שלהם למצלמה זו (עם הקושחה מקבלים 720P, בין 15-30 פריימים לשניה).
  • אם אתה רוצה לצלם לאורך זמן, הצטייד ב-Power Bank, חבר דרך המיקרו USB וצלם. זה מחזיק יפה גם שעתיים, שלוש ומעלה.
  • אם אתה רוצה להשתמש במצלמה זו למטרה שסוני הגדירו אותה (Vlogging) – קח בחשבון שתצטרך להרחיק אותה באופן משמעותי ממך (תצטרך להפעיל Steady shot, זה crop, וה-F/1.8 הוא רק במילימטרים הראשונים בלבד). זו אחת התלונות העיקריות של רוב סוקרי המצלמה הזו.

לסיכום: רבים האנשים שרכשו את ה-ZV1 ואהבו את המצלמה (לא מעט מאותם אנשים הם גם בעלים של מצלמות A6XXX, A7, A9) ויש בהחלט סיבות לכך. אפשר להוציא ממנה תמונות סטילס ווידאו מעולות, אם רק קצת משקיעים בתכנון הצילום. יחד עם זאת, אני ממליץ לנסות אותה בחנות לפני שמחליטים לרכוש, ולבדוק אם היא מתאימה לידיים שלכם (כבעל ידיים לא ממש קטנות, אני נאבק ללחוץ על הכפתורים הקטנים). מבחינת מחיר – לדעתי המחיר שווה בהחלט.

תכירו: Raspberry Pi Pico

בשנים האחרונות הוציאה קרן Raspberry Pi מחשבים קטנים שיועדו בהתחלה לקהל צעיר שרצה להיכנס לעולם המחשבים. מחירי המחשבים היו נמוכים מאוד, מה שגרם לחברות רבות להסתער על ההצעות של הקרן, ולקרן להוציא גרסאות שונות שמתאימות יותר לשוק המסחרי (כולל כל ה-Compute Module). אחד הדברים הטובים שניתן לאמר על הקרן – הוא שהקרן לא שכחה את הקהל המקורי והיא אף הוציאה לאחרונה את ה-Raspberry Pi 400 – מקלדת שבתוכה מחשב, כמו המחשבים שהיו בשנות ה-80 המאוחרות ושנות ה-90 המוקדמות.

לאחרונה הוציאה הקרן משהו חדש, שלא כולם יודעים איך "לבלוע". פוסט זה ינסה להבהיר במה מדובר, במה זה שונה משאר לוחות ה-Pi ומדוע בעצם כל המתחרים של ה-Pi – די מתלהבים.

לפניכם מצד ימין ה-Pi Pico. מי שיסתכל מקרוב, יזהה משהו די מוזר: אין שום חיבורים למסך, יש חיבור מיקרו USB יחיד, נורת LED, הרבה חורים, כפתור, כמה שבבים ו.. זהו. מה זה?

ה-Pico, בניגוד לאחיו בסידרת ה-Raspberry Pi, אינו מחשב כללי מבוסס ARM (ולא, הוא לא מריץ לינוקס). מה שיש ב-Pico הוא בעצם מיקרו-בקר (Microcontroller) שמכיל כמה דברים, כמו מעבד +ARM-M0 דו ליבתי שרץ במהירות 133 מגהרץ, כ-264 קילובייט של זכרון סטטי, ו-2 מגהבייט אחסון Flash. הרעיון המרכזי כאן, שאין כאן OS כמו לינוקס, וכל מה שהבקר מריץ – רץ בזמן אמת.

ה-Pico עצמו לא יתן לך הרבה אם תרכוש אותו (הוא נמכר בזול: 4$ לחתיכה), הואיל ובברירת מחדל אין לך הרבה מול מה לעבוד, וזו בדיוק כל הנקודה של ה-Pico: את ה-Pico משלבים יחד עם חלקים אחרים (בשביל זה החורים בלוח) אם אנחנו רוצים לשלב סנסורים או אם אנחנו בכלל רוצים ליצור תקשורת כלשהי החוצה (ל-Pico אין WIFI או Bluetooth).

הקרן בנתה מיקרו-בקר שלראשונה פונה לקהל חדש – אלו שלא ממש חובבים/יודעים לכתוב ב-C ואף פעם לא תכנתו מיקרו-בקר. את ה-Pico אפשר לתכנת עם MicroPython שניתן להוריד למחשב, להתקין ל-Pico, וניתן בקלות לעבוד עם ה-Python, הן במצב REPL (כלומר – הכנסת פקודות וקבלת פלט בצורה מיידית דרך חיבור ה-USB של ה-Pico והתוכנה במחשב) או לשמור ב-2 מגהבייט Flash תוכנות פייתון ולהריץ אותן. כעת, כל מה שצריך זה הבנה די בסיסית בפייתון כדי להתחיל לתכנת מיקרו-בקר, וזו בהחלט גישה מרעננת.

אולם הקרן לא עצרה כאן ולא ניסתה להתחרות בלוחות של יצרנים אחרים, אלא להיפך: הקרן פנתה לכל ה"מתחרים" והציעה להם לבנות פתרונות שגם יתחרו ב-Pico וגם יתנו פונקציונאליות משלימה כמו תצוגה, אודיו, תקשורת, חיישנים ועוד, וחברות כמו Pimoroni, Adafruit, Arduino ואחרים – הכריזו על מוצרים חדשים שמבוססים על ה-RP2040 – המיקרו-בקר החדש של הקרן.

למי שתוהה איך המיקרו-בקר בהשוואה לאחרים: מדובר בסופו של דבר ב"מפלצת". אם נשווה לדוגמא מול Arduino Uno, אז ל-UNO מהירות השעון של המיקרו-בקר היא 16 מגהרץ עם ליבה יחידה בשעה שה-Pico הוא עם ליבה כפולה ורץ במהירות 133 מגהרץ. ל-UNO יש 32K אחסון Flash בשעה של-Pico יש 2 מגהבייט, זכרון ל-UNO יש 2K ול-Pico יש 264K, ומבחינת מחיר – ה-Pico עולה 4$. אפשר לקנות באלי-אקספרס UNO ב-3-5$, אך יש גם סיכוי די גדול שתקבל מיקרו-בקר מזויף. לכן, גם אם אתה חובב ומשתמש ב-Arduino, תוכל לרכוש בקרוב את ה-Arduino Nano RP2040 Connect (בתמונה משמאל) ותוכל להשתמש בכל הספריות והכלים שאתה רגיל אליהם.

לסיכום: ה-Pico הוא כיוון חדש שהקרן לוקחת (לא, היא לא הולכת לרדת מסידרת ה-Pi בקרוב) בכך שהיא מפתחת מיקרו-בקר חדש (היא עבדה עליו במשך ה-6 שנים האחרונות) ולא מנסה להתחרות באחרים אלא להציע להם את המיקרו-בקר עם הרבה יותר פונקציות וביצועים יותר גבוהים, ובמחיר שחותך את רוב המתחרים. לראשונה – גם אלו שאין להם שום נסיון עם תכנות מיקרו-בקרים – יכולים להתחיל מאפס עם תיעוד עשיר ובמחיר שווה לכל נפש.