בימים האחרונים נודע כי המשא ומתן בין ממשלת ישראל למיקרוסופט בעניין חידוש שנתי של הרשיונות – התפוצץ. בדה-מרקר כבר הוציאו כתבה שממשלת ישראל לא תחדש את את הרישוי ובמקום זה יבדקו מה ניתן לעשות עם רשיונות קיימים והיכן ניתן להשתמש בקוד פתוח.
אז מה קרה הפעם שהממשלה, שכמו שעון שוויצרי רוכשת את הרשיונות כל שנה החליטה לפוצץ את המו"מ הפעם? כמה דברים:
- Windows Server 2016/2019 – מיקרוסופט מודעים היטב לכך שאינטל ו-AMD מוציאים שורת מעבדים שבכל דגם יש כמות מסויימת של ליבות ונימים (Threads). זה מתחיל ב-4 ליבות ו-8 נימים וגנמר (במקרה של אינטל) ב-28 ליבות ו-56 נימים או 32 ליבות ו-64 נימים (במקרה של AMD). עד גירסת Windows Server 2012R2, זה שיש לך מעבד עם 4 ליבות או 32 ליבות – לא ממש שינה ברשיון. הנה החלק הרלוונטי ב-License Datasheet של Windows Server 2012 – שימו לב לשורה האחרונה המתחילה ב-Note בסוגריים:
עם Windows Server 2016 – למיקרוסופט "נפתח התאבון". זה נחמד שבכל שרת שלך יש 2 ליבות, עכשיו בוא נספור כמה ליבות (לא נימים) יש לך בכל מעבד, כך שאם לדוגמא חושבים להתקין שרת Windows Server 2016 (להריץ אפליקציות "על הברזל", Hyper-V וכו') – אתה תשלם החל מפי-4 על Windows Server 2016 בהשוואה ל-Windows Server 2012R2 (פתאום כל אלו שהשוויצו כמה Hyper-V "יותר זול" רואים שעכשיו פתאום העיסקה על vSphere יותר זולה בהשוואה למחיר Windows Server 2016 ו-Hyper-V).
- הבעיה המהותית השניה קשורה יותר ל-Office. מיקרוסופט עושה הכל כדי לדחוף את הלקוחות משתמשי אופיס שלה לענן כך שהם ישלמו תשלום חודשי או שנתי כמנוי. הסיכוי שהחשכ"ל והרגולטור וגופי אבטחת מידע יאשרו לעבוד בענן שווה בערך לסיכוי שלי להיות ראש ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה. מיקרוסופט מצידה מעלה כבר באוקטובר הקרוב את מחירי אופיס (הרגילים, לא 365) ב-10% (וזה בארה"ב, באירופה וישראל המחיר יעלה יותר). כשקונים 20 רשיונות זה כואב טיפה, שאתה מדבר על מאות אלפי רשיונות – העצבים מתחילים לרתוח.
אז מה לגבי תחליפים מבוססי קוד פתוח?
כאחד שביקר בכמה וכמה גופים ממשלתיים, אני יכול לאמר שכיום יותר מתמיד, אין כמעט התנגדות לכלים מבוססי קוד פתוח. לא מעט שרתי לינוקס כבר רצים במשרדים ממשלתיים ותוכנות לביצוע CI/CD קיימים (אם כי הדבר שהכי קשה להכניס שם הם שרתים ל-GIT כמו Gitlab, Bitbucket וכו' – הם "מכורים" ל-TFS ולא רוצים לרדת מזה) – כך שכניסת כלים מבוססים קוד פתוח למשרדים ממשלתיים – בעיצומה (בצבא זה הרבה יותר חזק בפנים).
אבל כשזה מגיע לדסקטופ, האפשרות שכלים מבוססי קוד פתוח יכנסו למשרד של הפקידה רבקה ממס הכנסה או רויטל במשרד הבריאות – קלוש (טוב, למעט Web Application, וגם זה – רק אם זה רץ על אקספלורר!).
מדוע? הסיבה נורא פשוטה ונראה לי שרבים מאנשי לינוקס המקצועיים (גם אצל מפתחים בהפצות לינוקס שונות) מפספסים אותה: אלו שחושבים בראש של מהנדסים ומפתחים, חושבים על פונקציונאליות, API, סקריפטים וטרמינל, שזה מעולה – אבל מפספס לגמרי את אותם משתמשי קצה. קחו לדוגמא את אופיס, יש את LibreOffice – זה יכול להחליף? מבחינת פונקציונאליות, כן ברוב המקרים, אבל לא מבחינת ויזואליות. ל-LibreOffice יש ממשק שמזכיר את אופיס מלפני 11 שנה ואנשים רוצים ממשק שהם מכירים כיום, הם רוצים החלקת פונטים בדיוק כמו שיש להם ב-Windows (דבר ש-LibreOffice עדיין עושה בצורה די עקומה) ואלו שמעל אותן פקידות, אלו שמפתחים כל מיני כלים סביב ה-Office מחפשים את האינטגרציה בין האופיס ל-Access (ישמרנו האל!), למאקרו, לטפסים האוטומטיים וכו'. אנחנו מדברים על שנים על גבי שנים של עבודת אינטגרציה, ושום LibreOffice לא יכול להחליף את זה בלי חתיכת עבודה רצינית וכבדה מאוד.
נוסיף על כך את העניין שבמשרדים ממשלתיים הכל מתקדם לאט והם עדיין משתמשים ב-Windows 7, עם אקספלורר (כמו הבנקים), ונוכל להבין שפתרון קוד פתוח לדסקטופים לא הולך לקרות בקרוב מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר יהיה הרבה יותר זול "לבלוע" את התוספת במחיר לרשיונות אופיס מאשר לממן פרויקט מבוסס LibreOffice או החלפת דפדפן ושכתוב מאסיבי של קוד עתיק או בכלל לינוקס על דסקטופ.
כך שלסיכום: לינוקס בשרתים? מקובל מאוד ברוב המקרים. לינוקס לצרכי דסקטופ? אין מצב. צר לי, זו המציאות.