האם לעבור מהפצת לינוקס X להפצת לינוקס Y?

כל מי שנכנס לעולם הלינוקס וחושב להתקין, רואה במקרים רבים עובדה די פשוטה: יש המון הפצות לינוקס, חלק מהאנשים ממליצים על הפצה X, חלק אחר רומז שהפצה X היא זבל וכדאי ללכת על הפצה Y, וחלק אחר יצרחו במלוא הגרון כי אם אתה חדש, לך בכלל על הפצה Z שהיא “מעולה”.

אז איזו הפצת לינוקס כדאי לבחור, והאם כדאי לעבור מהפצת לינוקס נוכחית (X) להפצת לינוקס Y?

התשובה לנושא קצת מורכבת.

מבחינה טכנית, הפצות לינוקס שונות מתחלקות לקהלים שונים:

  • אובונטו, Manjero, Mint ותתי גרסאות של ההפצות (kubuntu, xubuntu, lubuntu) מיועדות בדרך כלל לקהל שמגיע מעולם ה-Windows ושלא ממש מחפש לחטט בקרביים של הפצת התוכנה רק כדי לחבר ציוד Bluetooth או להתקין codecs רק בשביל לצפות באיזה קובץ MP4.
  • הפצות כמו Debian, Arch, Gentoo, Slackware – הן הפצות שמיועדות לאנשים שנכנסים לעולם הלינוקס עם הכרות מסויימת מעולמות היוניקס, למפתחים, ולאנשים שמושגים כמו Terminal, GCC, פייתון, BASH ומושגים אחרים – לא מפחידים אותם והם מוכנים להשקיע קצת זמן להכיר אותם ולהשתמש בהם. הפצות כמו Arch ו-Gentoo לדוגמא – לא מגיעים עם GUI והכל מבוצע דרך פקודות.
  • הפצות כמו SLES, RHEL, CentOS – הן הפצות לינוקס “שמרניות”. הן הפצות שיותר מקובל להשתמש בהן בחברות ובמקרים בהם לקוחות רוכשים תוכנות מסחריות (במקרים כאלו הדרישה מיצרן התוכנה תהיה להשתמש בהפצות כמו RHEL ובחלק מהמקרים SLES של סוזה). הפצת ה-CentOS היא חריגה, הואיל והיא מיועדת לשמש כגירסה חינמית וחופשית הזמינה גם לניסוי/dev/testing וגם פתוחה לשימוש הציבור.
    נקודה חשובה: ההפצות הנ”ל מאוד בררניות בתוכנות שהן מאחסנות במאגריהן הרשמיים, ולכן לא תמצאו בהן תוכנות שמנגנות קבצי מדיה מסוגים שונים ותוכנות רבות אחרות שקיימות בהפצות לינוקס אחרות. את התוכנות הללו תוכל למצוא במאגרים חופשיים צד ג’.
  • הפצות לצרכי ניסוי כגון Fedora, OpenSuSE – אלו הפצות לינוקס שיצרניהן מוציאות אותן לציבור לצרכי ניסוי ושימוש ללא תמיכה רשמית. היצרניות משתמשות בפידבק מהפצות לינוקס הללו כדי לשפר את ההפצות המסחריות שהן מוכרות.
  • ישנן עוד הפצות כמו Yocto, OpenEmbed ואחרות שלא רלוונטיות לפוסט זה והן מיועדות למערכות משובצות קטנות ולצרכים מסחריים.

מבחינה טכנית, עם כל הפצת לינוקס ניתן להגיע לתוצאות כמו הפצת הלינוקס המתחרה. אם לדוגמא סביבת הדסקטופ שלכם מבוססת GNOME, אפשר במספר קטן של פקודות לעבור לסביבת דסקטופ כמו KDE, LXDE ואחרות, וכל זאת מבלי לפרמט את המחשב, ואפשר כמובן גם לשנות מראה שיראה כמו ההפצה המתחרה.

ישנן מספר נקודות חשובות שכדאי לזכור בקשר לכל הפצת לינוקס שבוחרים ומשתמשים קדימה:

  • לבחור הפצת לינוקס עדכנית אם אתם משתמשים בלינוקס על המחשב האישי שלכם או המחשב הנייד שלכם. מערכת מעודכנת תתן לכם תמיכה לציוד חדש, תיקוני באגים ועוד, ולכן הפצות מסחריות והפצות כמו CentOS פחות מתאימות לשימוש במחשב האישי/נייד. מומלץ, אגב, מדי פעם, גם לעדכן ולשדרג את המחשב מגירסה אחת לגירסה היותר עדכנית.
  • כשיש תקלה – לא לחשוב על זריקת/החלפת הפצה. הפצות לינוקס הן שונות, אבל הן לא עד כדי כך שונות. תקלה שציינתי לדוגמא בפוסט קודם שפרסמתי – מצאתי לה פתרון דווקא בתיעוד של Arch ואילו התקלה עם ה-Scale שציינתי אתמול נפתרה בכך שעברתי לסביבת דסקטופ KDE, שם כבר טיפלו בבעיה שעדיין לא טופלה ב-GNOME. התיקונים עצמם ב-98% מהמקרים יהיו זהים בין הפצת לינוקס אחת לשניה, כאשר ישנם פה ושם הבדלים במיקומי קבצים (באובונטו נהנים כנראה לשנות סטנדרטים) ושמות חבילות תוכנה.
  • לחפש יותר לעומק: אחת ההמלצות שלי לכל משתמש לינוקס, היא לא לחפש פתרון מהיר לתקלה, אלא גם להבין ולהכיר מהי התקלה. נסה להשקיע עוד כמה דקות כדי להכיר מה הם הקונפיגורציות השונות באותה תוכנה בעייתית, ומי יודע, יכול להיות שלא רק תפתור את התקלה, תוכל אולי גם לשפר ביצועים במחשבך.
  • גיבוי גיבוי גיבוי. יש לך בעיה, מצאת לה פתרון באינטרנט שכרוך בשינוי קובץ או קבצי קונפיגורציה. רגע לפני שאתה משנה את הקבצים, השתמש בפקודת cp כדי לגבות את הקובץ לפני שאתה מבצע שינוי. זה פשוט: cp file file.backup יצור לקובץ file גיבוי בשם file.backup ואם השינוי שביצעת רק דפק את הדברים, תמיד תוכל לחזור אחורה.
  • שמור את הדיסק-און-קי של ההפצה בצד. במקרים מסויימים, שינוי של הפצת הלינוקס יכול לגרום לכך שהמערכת תקרוס או לא תרצה אפילו לעלות. תמיד תוכל בעזרת הדיסק און קי לעלות במצב “LIVE” ולתקן את המערכת ולאחר מכן לבצע reboot ולהשתמש בה כרגיל.
  • אף אחד לא קורא מחשבות: לא מעט אנשים שנכנסים לעולם הלינוקס ונתקלים בבעיה, מעלים מיד שאלה באחד הפורומים ומצפים לעזרה. הבעיה בדרך כלל היא שברוב המקרים, אין מספיק מידע מכותב השאלה, ולכן תמיד מומלץ לפרט מה אתה מנסה לעשות, מה התוצאה שקיבלת, איזו הפצת לינוקס (וגירסה) אתה משתמש, ואת מפרט הציוד שלך. בלי זה, תקבל המון תשובות שרובן לא יהיה רלוונטי.
  • להפריד בין עבודה לפרטי: הפצות כמו אובונטו (לא LTS) על שרתים הן אסון הואיל וברוב המקרים אף אחד לא ישדרג או לא יעדכן אותן. השתמשו בהפצות אחרות המיועדות לשרתים ול-Enterprise לצרכים אלו, ולא הפצות כמו Fedora או אובונטו רגיל או OpenSuSE לדוגמא.

לסיכום: בחירת הפצת לינוקס ושימוש בה משול בלא מעט מקרים ליציאה להרפתקה. לא צריך להרים ידיים על כל תקלה, וסביר להניח שברוב המקרים, היו כבר אנשים שנתקלו באותה תקלה, אולי בהפצת לינוקס אחרת ממה שאתה משתמש, ופתרו אותה. כל עוד הפצת הלינוקס שלך היא עדכנית, אין צורך להחליף לאחרת (כן, כולל לחובבי ה-KALI לינוקס, שחלק מהם עדיין לא מבין שניתן ליצור את אותה סביבה בכל הפצת לינוקס). לא צריך להיות “דתי” לגבי הפצת הלינוקס שלך ואין צורך להקניט אחרים שמשתמשים במשהו אחר ממה שאתה אוהב/משתמש.

בהצלחה.

כשהסקירות לא ממש נכונות לגבי מכשירים שונים

יוצא לי לא מעט פעמים לשמוע מאנשים (או לקרוא בכל מיני אתרים) חוויות ו”סקירות” של אנשים על כל מיני מכשירים שהם רכשו או שהם שמעו מאנשים אחרים – והם מעבירים הלאה. הדוגמא הכי נפוצה היא לגבי מכשירי טלפון כמו של סמסונג, שאנשים רבים מעלים טקסט באתרים כמו ZAP ובמקומות אחרים – כמה המכשירים נתקעים, איטיים, לא מגיבים טוב ואפליקציות קורסות להם.

רכשתי היום את המכשיר שבתמונה משמאל: מכשיר Mi Box S של חברת שיאומי. המכשיר הוא סטרימר מבוסס אנדרואיד TV – בלי כל מיני תוספות ויזואליות או ממשק משתמש שונה (באנדרואיד TV, בניגוד לאנדרואיד רגיל, גוגל די קשוחה ולא מאפשרת לבצע הרבה שינויים, אפילו לא במפרט הטכני, ולכן המפרט הוא ממש חלש – 2 ג’יגהבייט זכרון, 8 ג’יגהבייט אחסון). את המכשיר קניתי עבור פוסט חדש שאפרסם בקרוב.

אחד הדברים ששמתי אליהם לב בכל מיני אתרים כמו Reddit ופורומים אחרים – זה שאנשים קוטלים את המכשיר על ימין ועל שמאל, במיוחד לאחר עדכון גירסת אנדרואיד ששחררה גוגל (כן, מכשירי הסטרימינג שמבוססים על אנרואיד TV [ולא על אנדרואיד רגיל] מעודכנים ישירות על ידי גוגל בלבד, לא על ידי יצרן הקופסא/טלויזיה, אם כי מי שבונה את הדרייברים/מודולים זה יצרן השבב ויצרן הקופסא בודק אותם, והכל עובר לגוגל – לחתימה ושחרור).

העניין הוא שאנשים התקינו את גרסאות הבטא של אנדרואיד 9, ושם בהחלט היו תקלות, אבל היה ניתן לחזור אחורה (אם כי זה קצת היה מורכב). אנשים פשוט “מהתלהבות” התלוננו תחת כל עץ רענן ופשוט התעלמו מכך שזה בטא. כמובן שאם הם היו קוראים לדוגמא את התוכן הזה, אולי הם לא היו רצים להתקין את הבטא, הואיל וגוגל עצמם אישרו שיש בעיית Bluetooth כללית. כיום, אגב, לאחר העדכון, מומלץ לעשות לקופסא Reset או לחלופין להסיר כל ציוד Bluetooth שחובר לקופסא ולבצע Pair מחדש לציוד. היתה לי בדיוק התופעה הזו וזה מה שעשיתי – והפלא ופלא, הכל עובד בצורה תקינה וחלקה.

הדברים נהיים יותר גרועים מבחינת “סקירות” ו”המלצות” כשמדובר על טלפונים. אנשים משום מה חושבים שטלפון אמור “לטוס” גם אם התקנת עליו עשרות משחקים, תוכנות דוחפות פרסומות, תוכנות שמרגלות אחריך וכו’ – והם מתפלאים איך טלפונים חדשים לגמרי שבקושי עובדים כמה ימים – נתקעים, עובדים לאט וכו’, וכאן הבעיה: אף אחד לא מסביר לאותם אנשים שלא חשוב כמה זכרון וכמה אחסון יהיו במכשיר החדש, אם תתקין חצי מהאפליקציות שקיימות בחנות גוגל בטלפון – המכשיר בסופו של דבר יזחל, ואנדרואיד עדיין לא יודע לנהל טוב זכרון כשרצים 100 אפליקציות במקביל.

בשביל לבדוק ברצינות מכשיר סלולרי או טאבלט, חשוב לשים לב לכמה דברים:

  • יצרן ידוע – מכשירים סיניים זולים ללא שם הם אולי זולים ומפתים במחיר, אבל ברוב המקרים הם עתירי באגים מבחינת אנדרואיד ובדרך כלל כבר לאחר כמה חודשים שהמכשיר יצא לשוק, היצרן לא יטרח אפילו לנסות לתקן את הבאגים, וכך תקבלו מכשיר שבאמת לא חשוב מה תעשו – תלוי בבאגים, המכשיר יפעל טוב או שאפליקציות יעופו, או שתהיה חוסר יציבות. לכן, גם אם רוצים מכשיר זול וסיני, קחו מכשיר עם שם: שיאומי, הוואוואי, ZTE, OnePlus, Oppo. אלו חברות שמתקנות באגים אחרי שהמכשיר יצא, וברוב המקרים גם שנה אחרי.
    אם אתם רוצים מכשירים של יצרנים מוכרים אך זולים – אז כולם מציעים מכשירים כאלו, כולל חברות כמו סמסונג, LG ואחרים. פשוט תסתכלו מה הדגמים ואז חפשו אותם בזאפ.
  • בעת ההפעלה הראשונית של המכשיר וכניסה עם שם משתמש/סיסמא שלכם בגוגל, המערכת תציע לכם להתקין כמעט את כל האפליקציות שלכם ממכשיר קודם. אל תעשו זאת. תתחילו לעבוד עם המכשיר ותראו איך הוא מגיב. אם הכל תקין אחרי כמה שעות – כנסו לחנות של גוגל, בתפריט עם ה-3 קווים מאוזנים בחרו ב”האפליקציות שלי”, בחרו ב”ספריה” ואז תבחרו כמות קטנה של אפליקציות: וואטסאפ, דברים כאלו שאתם רוצים וזקוקים להם (אל תשכחו במכשיר הישן לבדוק שיש גיבוי, ואם לא – צרו גיבוי במכשיר הישן כשה-SIM עדיין בתוכו). אל תתקינו עוד 30-50 אפליקציות במכה, תתקינו עוד 5-8, תנו לזה יום ותראו איך הדברים עובדים, והמשיכו כך תוך תשומת לב להתקין רק מה שצריכים, רבים מתקינים כמויות זבל אדירות ושוכחים להסיר את האפליקציות.
  • העדיפו מכשיר כמה שיותר “נקי” או “קרוב לנקי” מבחינת האנדרואיד. מכשירים כמו Xiaomi ואחרים שנותנים את החוויה של אנדרואיד מבלי שהם מוסיפים ממשק משלהם וממשקים אחרים, אלו בדרך כלל המכשירים עם יציבות פחותה (במיוחד ה-MIUI של שיאומי או EMUI של Huawei). אני ממליץ להסתכל על המכשירים של גוגל כמו ה-Pixel 2, Pixel 3a, ו-Pixel 4a שאמור לצאת כבר בקרוב במחיר של 350$. אלו מכשירים שבדרך כלל גם יתנו יציבות יותר טובה.

לסיכום: לא מעט “סקירות” של כל מיני אנשים (ולצערי גם לא מעט סקירות שאמורות להיות מקצועיות) עושים צעדים שגויים ומטעים (עם או בלי כוונה) לקוחות פוטנציאליים המתעניינים במכשיר זה או אחר. תמיד כדאי קצת לעשות “עבודת בילוש” ולראות אם החברה שאתם מעוניינים במוצר שלה משחררת עדכונים, תיקונים וכו’ ולא רק להתייחס לתלונות של “האוזניות כבר לא מתחברות לי” (שבמקרים רבים מדובר על משתמש אידיוט שלא יודע אפילו לקרוא את חוברת ההפעלה שמגיעה עם האוזניות).

בהצלחה ברכישה 🙂

מדוע מכשיר הסמארטפון שלי זוחל?

לא מעט אנשים נתקלים בסיטואציה הבאה: יש להם מכשיר סמארטפון (טלפון חכם) בן 3-4 שנים (לפעמים פחות מכך) והמכשיר היקר שנרכש מתחיל להתנהג בצורה מוזרה. לוחצים על משהו, הוא לא מגיב או מגיב לאט מאוד. הטלפון מצלצל וכשמנסים להחליק אצבע כדי לענות, לוקח לו שניה או שתיים כדי “לקבל” זאת ולתת לשיחה לזרום. זה לא קשור למכשיר מסוים וזה יכול לקרות במכשירים מבוססי אנדרואיד וגם באייפונים.

מדוע זה קורה, ומה ניתן לעשות בנידון?

כדי להבין מדוע זה קורה, נחזור מספר שנים אחורה לימים בהם היו מכשירים כמו המכשיר משמאל (נוקיה 3310). בהשוואה לכל סמארטפון שקיים כיום, המכשיר הזה נראה כיום “נכה” לחלוטין. כמות הפונקציונאליות שהיתה לו היתה אולי מאית ממה שכל סמארטפון מודרני נותן כיום והוא נתן את הדברים הבסיסיים ביותר: קבלת והוצאת שיחות, הודעות SMS, מצלמה סופר בסיסית וגרועה (בהשוואה לכל סמארטפון היום), וכמובן … סנייק. טלפונים משופרים יותר הציעו מסכים צבעוניים, מוסיקה פוליפונית ואפילו ניגון של קבצי MP3!

בסופו של דבר, המכשירים הללו, עם כל המגבלות שלהם, עבדו בצורה יוצאת מן הכלל למטרה היעודית שלהם ואם שכחת לטעון אותם בלילה אז לא היית צריך לדאוג, הם היו מחזיקים גם מספר ימים ללא טעינה. המכשירים עצמם נתנו עבודה מעולה במשך מספר שנים מזמן הרכישה בלי בעיות מיוחדות.

אנשים היו רגילים בדיוק לדברים הללו, בדיוק כמו הטלויזיה, המיקרוגל, המקרר ומכונת הכביסה שלכם: אתם לא מחליפים אותם כל שנתיים שלוש, ורוב האנשים מחזיקים את המכשירים האלו 5 שנים ומעלה.

ואז הגיעו הסמארטפונים (ולא, אפל לא היתה הראשונה. נוקיה היתה קודם עם מערכת הפעלה Symbian S60) שעודדו להתקין אפליקציות. אייפון ואנדרואיד לקחו את זה קדימה והציעו הרבה יותר ממכשירי הסלולר הפשוטים: רוצה פונקציונאליות מסויימת? תתקין אפליקציה וזהו. וכאן בעצם מכשירי הסמארטפון מתחילים להתנהג כמו ה-PC: אתה מתקין אפליקציות, האפליקציות תופסות משאבים שונים, מריצים דברים שונים ברקע ואם אתה לא איש טכני עם ידע טוב, ה-PC שלך יתחיל להתנהג כמו “משוגע” לפעמים, וזה גם הגיע לסמארטפונים ושוב – גם באייפון וגם במכשירי אנדרואיד (וכן, גם ב-Windows Phone/Mobile).

האפליקציות כיום דורשות לא מעט זכרון, הן מריצות שרותים רבים ברקע, ומכשירים בני 3-4 שנים אינם מכילים הרבה זכרון, כך שאפליקציות עדכניות על מכשירים כאלו – די מבטיחים תוצאה ברורה: המכשיר יזחל, לא יגיב, יקרוס, ושלל צרות אחרות.

אם ניקח לדוגמא את המכשיר מימין (גלקסי Note-4), מכשיר שרבים מחשיבים כמודרני למרות שעברו 3 שנים מאז שהוא יוצר. המכשיר כיום עם אפליקציות מודרניות רבות יכול בהחלט להגיע למצב של “זחילה” (למרות שיש לו מעבד לא רע ו-3 ג’יגהבייט זכרון) בגלל אפליקציות כמו פייסבוק ואפליקציות נוספות שמתקינות חלקים נוספים שכל מטרתם היא לזרוק לך הודעות על מבצעים ושאר הודעות מטרידות (ניו-פארם, 365, סופר-פארם, קופות חולים שונים ושאר אפליקציות שטורחות להזכיר לך שממש עכשיו יש מבצע שאם לא תרכוש – אלוהים יעניש אותך!). כל הדברים הללו צורכים זכרון כל הזמן וגורמים להאטת המכשיר.

אז מה עושים בנידון? הנה כמה דברים, נעבור מה”קל” אל “הכבד”:

  • מסירים אפליקציות. כנסו לסמארטפון שלכם והתחילו להסיר אפליקציות לא נחוצות. האפליקציות שציינתי לעיל? רובן חסרות תוכלת (אני מדבר על אפליקציות ישראליות) וכל מטרתן היא להציף אתכם בפרסומות. במקרים רבים בגלישה לאתר תוכלו לקבל את אותם פונקציונאליות ולכן כדאי להסיר אותן. מקסימום תוכלו להתקין אותם מחדש בעת הצורך.
  • מחפשים גרסאות Lite של אפליקציות. פייסבוק לדוגמא היא תוכנה שאוכלת סוללה וזכרון בלי חשבון, אז חפשו Facebook lite בחנות האפליקציות, כנ”ל לגבי Whatsapp ותוכנות אחרות. הסירו את האפליקציה הקיימת (אם לא ניתן להסיר – ניתן לבטל אותן מלרוץ (הוראות לדוגמא כאן) ואז התקינו את גרסאות ה-Lite.
  • עשיתם את הכל ולא עזר? הגיע הזמן לאפס את המכשיר (כאן תוכלו לראות כיצד לבצע זאת במכשירי אנדרואיד). שימו לב לנקודות הבאות לפני איפוס:
    • תצטרכו את שם המשתמש והסיסמא שלכם ב-GMAIL כדי להתחבר לשרותי גוגל השונים.
    • תמונות וסרטים – הם ימחקו, ולכן כדאי לפני הכל להתקין Google Photos (או “תמונות גוגל” בעברית) ואז לגבות את התמונות (עזרה לכך תמצאו בלינק הזה) כדי שהכל ישב בענן (כך שגם אם קורה משהו – התמונות והסרטונים שמורים).
    • אם יש ברשותכם מכשירים כמו של סמסונג, תוכנת Samsung Kies תוכל לסייע לכם בכל הקשור לגיבוי המכשיר ל-PC ושדרוג קושחה שלו. התוכנה זמינה גם בעברית. אם יש לכם מכשירים אחרים, החברות האחרות יצרו תוכנות דומות, תוכלו לגבות איתם את כל התכנים שבמכשיר ישירות ל-PC.
    • לאחר האיפוס, יתכן ותצטרכו להתקין אפליקציות שונות, בחרו רק את מה שאתם צריכים. יכול להיות שתצטרכו להזין שם משתמש וסיסמא בתוכנות שונות בהתאם לשרות שהתקנתם.

עשיתם את כל הכל כולל איפוס ולא עזר? נצטרך לעבור לכלים יותר כבדים. בשלב הבא הדברים שאתאר יבטלו אחריות למכשירכם (אם עדיין קיימת אחריות). אם המכשיר שלכם ניתן לכם מהעבודה או שאתם מקבלים שרות ממקום העבודה שלכם לגבי המכשיר – אל תבצעו זאת.

למכשירי מסארטפון רבים (וטאבלטים) מבוססי אנדרואיד ישנן מערכות הפעלה אלטרנטיביות שגם מבוססות אנדרואיד. יתרונן בכך שהם רזות מאוד ומכילות רק את הפונקציות ההכרחיות. כאן לא תמצאו במערכת אפליקציות כפולות (כפי שסמסונג עדיין נוהגת להתקין במכשיר – 2 אפליקציות מייל, 2 אפליקציות יומן, 2 דפדפנים וכו’ וכו’) אלא רק הדברים ההכרחיים בלבד, ומשם אתם נכנסים לחנות של גוגל (ה-Play Store) ומתקינים מה שאתם רוצים (אפשר גם להיכנס במחשב לקישור הזה כל עוד אתם משתמשים באותו שם משתמש וסיסמא ל-GMAIL ולהתקין אפליקציות משם והם יותקנו על המכשיר אוטומטית ללא צורך בחיבור כבל או חיבור אחר למעט חיבור סלולרי לאינטרנט או WIFI).

לשם ביצוע עבודה זו, יש צורך ב”פריצת” המכשיר על מנת להחליף תוכנת שחזור (Recovery) ומשם להתקין מערכת הפעלה אלטרנטיבית כמו Lineage OS ואחרות. אם אינכם מכירים את הנושא, אל תנסו לבצע זאת בעצמכם – אתם עלולים להשבית טוטאלית את מכשירכם! פנו לחבר או טכנאי (אני מאמין שחנויות רבות ישמחו לעשות זאת עבורכם בתשלום כלשהו) שיבצעו זאת עבורכם.

יתכן וגם אחרי כל הפעולות הללו המכשיר לא יעבוד כנדרש. דוגמא נפוצה היא מכשירי ה-Note-4 שגם אחרי החלפת מערכת ההפעלה – הסוללה נגמרת תוך שעות ספורות גם אם תחליפו סוללה. אלו באגים (תקלות) שקשורים לרכיבים פנימיים ובמקרים כאלו אין ברירה אלא להחליף מכשיר סלולרי. לשמחתינו, כיום ישנם מכשירים כמו של חברת Xiaomi לדוגמא, שאינם עולים הרבה (שימו לב, באתרים כמו ZAP חנויות רבות מציעים מחירים מפתים מאוד, אולם במקרים רבים אתם תקבלו מכשיר ללא מטען מקורי, ללא אריזה מקורית ואחריות מאוד “חפיפניקית”, ולכן אם אתם קונים מכשירים של Xiaomi, דירשו אחריות מקורית של חברת המילטון, היבואנית הרשמית ולא אחריות של החנות!) בסכומים מ-750 ועד 2000 שקלים. מנסיון אישי – מכשירים אלו בהחלט מספיקים לאנשים שאינם טכניים וגם קלים לשימוש – במיוחד לאלו שמגיעים ממכשירי אייפון.

לסיכום: מכשירי סמארטפון במוקדם או במאוחר יעבדו לא כמו שצריך. לקידמה הזו שקיימת כיום יש מחיר ורובם לא רוצים לחזור למכשירים עם המקשים הפיזיים והפונקצינאליות המאוד מוגבלת. יחד עם זאת ניתן לטפל בבעיות אלו וברוב המקרים אין צורך להוציא אלפי שקלים מחדש על מכשיר חדש ונוצץ, ואם רוצים לשמור המכשיר לאורך זמן, כדאי לעבור עליו מדי פעם ולבצע “נקיון אביב” מבחינת אפליקציות מיותרות. אם זה לא עוזר – אתם יכולים לראות לעיל את הצעדים שיכולים לסייע לכם.