מפלצות ה-D-SLR

קרדיט תמונה: DPREVIEW

לאחרונה התחלתי לעשות את הצעדים הראשונים שלי במצלמות רפלקס דיגיטליות (D-SLR). אפשר לאמר שאני די "ירוק" כשזה מגיע ל-D-SLR ספציפית, אך יש לי נסיון עם מצלמות יותר נמוכות מסוג ה-Super Zoom למיניהן כמו של קאנון, פנאסוניק ואחרות. אחד היתרונות הכי גדולים של ה-D-SLR זו האפשרות להתפתח הרבה יותר ממצלמות הסופר-זום ש"כולאות" אותך לעדשה מסויימת, פורמט תמונה JPG (רק הדגמים החדשים שהתחילו לצאת לאחרונה החלו לאפשר לצלם גם ב-RAW), ואיכויות תמונה בינוניות עם המון "גרעיניות" (grain). יש עוד חסרונות כמו חיי סוללה די קצרים, מסכים לא כל כך מרשימים וכמובן – אין את כל ה-Accessories שקיימים ואפשר לחבר ל-D-SLR.

במקצועי, אני איש מערכות הפעלה Linux, ובלינוקס – מורכבות זה שם המשחק. רוב העבודה נעשית ע"י מקצוענים דרך ה-Command Line, בלי סביבה גרפית, כי כך הוא עולם היוניקס מאז ומתמיד. ישנן סביבות גרפיות, אך בד"כ כשצריך להקים או לנהל שרתים – הכל נעשה דרך Command Line (שוב, ע"י המקצוענים. אלו שלא ממש מקצועיים – מחפשים להם כל מיני "פאנלים" גרפיים כדי ללחוץ על כפתורים, והתוצאות … בהתאם). מדוע אני טורח לציין זאת? כי בשבילי כלי או מערכת מורכבת היא לא דבר שקשה ללמוד.

רכשתי את ה-Nikon D7001. זו כמובן לא מצלמת D-SLR מה-High End, אין לה זכרון ענק, אין לה חיישן Full Frame ותכונות רבות הן מקוצצות (כדי ש-Nikon יוכלו למכור דגמים עם פונקציונאליות מלאה יותר במחיר גבוה יותר). מה שיש – זה ערימות של כפתורים שצריך ללחוץ כדי לקבל תגובה מסויימת ובחלק מהמקרים – ללחוץ ולסובב חוגה כלשהי. ממש כמו Shift/CTRL./ALT במקלדת. גם מבחינת תפריטים במצלמה, הדברים מסובכים לעילא ולעילא למשתמש שלא הכיר בעבר שום מצלמת D-SLR. שוב, ניתן ללמוד זאת, אבל התחושה היא שמי שבנה את זה הם מהנדסים שמבינים בהנדסת אנוש בערך כמו שהחתולים שלי מבינים. זה כמובן לא רק במצלמה הזו אלא בכל מצלמת D-SLR. לפעמים נדמה לי כי החברות גובות מחיר יותר גבוה ככל שהן מוסיפות כפתורים…

נעזוב לרגע את מצלמות ה-D-SLR ונעבור למה שיש לכולנו בכיס – סמארטפונים.

זה לא סוד שטלפונים בשנות ה-1990-2005 בערך היו מורכבים לתפעול. רוב הציבור לא ידע ממש להפעיל את המכשיר שברשותו חוץ מלהוציא/לקבל שיחות ולשלוח/לקבל SMS. דברים כמו סינכרון ספר כתובות, פגישות, הגדרות שאיבת/דחיפת אימיילים, טעינת שירים וקבצי מדיה אחרים היו מסובכים למשתמשים הפשוטים ורובם פשוט לא עשו זאת כי זה היה מורכב מדי. היכן שכן הדברים בוצעו – במכשירים כמו סידרת E של נוקיה או בלאקברי או Windows Mobile – הדברים נעשו בעזרת התמיכה או אם זה היה טלפון של החברה – דרך מחלקת ה-IT. כתוצאה מכך היה ניתן לראות כל מיני מקרים שאנשים העבירו את ה-SIM שלהם ממכשיר אחד לשני ולפתע כל אנשי הקשר נעלמו (כי בברירת המחדל אותם טלפונים שמרו את זה לזכרון FLASH במכשיר, לא לכרטיס SIM שהיה בין כה מוגבל בכמות האותיות ומספרים פר שם). חברות הוציאו תוכנות עזר ל-PC (זוכרים Nokia PC Suite?) אך כמו כל דבר שנבנה ע"י מהנדסים שלא מבינים הרבה ב-UX, התוכנות האלו במקרים רבים לא הצליחו לעזור הרבה למשתמש הקצה, ולך תסביר לחבר איך לעבור ממצב שבו המכשיר חושף את עצמו כ-USB Storage לעבור למצב USB אחר (כמו במקרים של מכשירי סמסונג).

ב-2005 בערך החלו השמועות שאפל הולכת להוציא טלפון, ובאינטרנט הופיעו כל מיני Mock ups למיניהם. יעברו עוד שנתיים עד שאפל תוציא מכשיר. באותו זמן, בפינלנד, הציגו מהנדסי נוקיה לחברי ההנהלה מכשיר חדש כמעט ללא מקשים עם מגע אצבע (ולא בטכנולוגיית ה-resistive שהשתמשה בציפורן שלך או בסטיילוס), עם 3 כפתורים למטה ומסך שתופס את רוב השטח. במכשיר רצה גירסת לינוקס שנוקיה בנו ושינו (מבוססת Debian) והפעולות היו הרבה יותר פשוטות והכי חשוב – אינטואיטיביות. המכשיר לא תאם לשום מערכת הפעלה אחרת שהיתה לנוקיה באותו זמן (סימביאן סדרות 40 ו-60). ההנהלה השמרנית החליטה שאנשים לא ירצו טלפון שכולו יהיה מסך מגע והפרויקט בוטל. מאוחר יותר הם יחזרו לממשק הגרפי, אך הוא ירוץ תחת המערכות הפעלה הישנות.

שנתיים עברו, אפל הציגו את האייפון, ולהפתעת הנהלת נוקיה וחברות אחרות – אנשים כן רצו מכשיר כזה, גם כשחיבור האינטרנט שלו היה איטי מאוד (2G בדגם הראשון והשני), עם בעיות קליטה ושלל בעיות נוספות. אפל מכרה מיליוני מכשירים, גוגל הצטרפה לחגיגה עם שלל חברות יצרניות מכשירים, וכיום נוקיה כפי שהיתה כבר אינה קיימת. כיום היא חטיבה של מיקרוסופט, ומיקרוסופט מוצאת את עצמה כיצרנית כמעט בודדה ביצור מכשירי ה-Windows Phone. רק בשבוע שעבר הודיע אחד היצרנים הגדולים ביותר בסין (Huawei) כי מבחינתם יצור מכשירים מבוססי Windows Phone הסתיים. הם מעתה רק עם אנדרואיד, וגם תוכניות שהיו להם להשתמש במערכת של סמסונג (Tizen) – ירדו מהשולחן.

כיום הטלפונים החכמים הרבה יותר קלים לשימוש מכל מכשיר שהיה בשוק מלפני שנים ספורות. אנדרואיד היה בהתחלה גם טלפון מורכב מאוד לשימוש אך החל בגירסה 4.0 גוגל שינתה את ההגדרות והממשק כך שיהיה הרבה יותר קל לשימוש, כך שהיום אפשר לראות אנשים שאין להם ממש הבנה במחשבים מתקינים אפליקציות ומשנים הגדרות מבלי "לפחד" או להסתבך כבעבר. זה עדיין לא הדבר הכי קל – אך נעשתה כברת דרך ארוכה להקל על המשתמשי קצה.

נחזור למצלמות ה-D-SLR.

כפתורים במיקומים מוזרים, חוגות שינוי פונקציה, חוגות תת-שינוי פונקציה, מסכים עם טכנולוגיה ישנה, חוסר זכרון RAM וכו' – אלו תופעות שקיימות גם במצלמות High End מאוד יוקרתיות ואלו דברים שכיום נראים ארכאיים. את רוב הכפתורים והחוגות ניתן להעיף ולשלב את הפונקציונאליות במסך עצמו בתפריטים אינטואיטיביים. אחרי הכל, אם אתה רוצה לעבור למצב שליטה בצמצם (Ev) או בתריס (Shutter), אתה צריך תפריטים שחלקם זהים וחלקם שונים, מדוע לא לאחד מה שצריך עם פונקציות נפרדות בהמשך האיחוד? או לדוגמא המסך שגם בדגמים הכי גבוהים של מצלמות ה-D-SLR הוא LCD די פשוט, לא IPS ובוודאי שלא AMOLED או בכלל OLED. השתיים האחרונים יכולים לחסוך חיי סוללה, אפשר לראות היטב גם בתאורת יום ללא הזדקקות למוניטור חיצוני. צמצום כל המנגנוני הכפתורים יכול גם לאפשר הכנסת סוללות יותר גדולות כך שלא יהיה צורך כל כך ב-Grip שמן כשאתה מצלם ביום צילומים בחוץ.

גם מבחינת המעבדים של המצלמות, הגיע הזמן לשינוים. ניקון לדוגמא מתפארת ב-Expeed שלה וכמה דברים הוא יכול לעשות ובמהירות. קאנון כמובן לא נשארת מאחור והיא מתגאה במעבדי ה-DIGIC שלה, אך עם כל הכבוד למעבדים אלו, מעבדים כמו Snapdragon 600 או מעבד A7 או Tegra-4 (כלומר לא המעבדים האחרונים) הרבה יותר חזקים ממה שיש גם במצלמת ה-D-SLR הכי יקרה, והמגבלה היחידה עד כה היתה ב-API של מערכות ההפעלה הסלולריות. קצת בשביל הפרופורציה: מכשיר אייפון 6 יכול לצלם כיום 240 פריימים לשניה וידאו ב-1080P. נקסוס 7 עם האנדרואיד החדש יכול לצלם 30 פריימרים RAW לשניה ברזולוציה של יותר מ-4K (כ-8 מגהפיקסל). תשוו את זה ל-60 פריימים ב-1080P שהמצלמה הכי חזקה של קאנון מצלמת. כמובן שהאיכות D-SLR תהיה הרבה יותר גבוהה מכל סמארטפון בגלל כל המכניקה, עדשות, גודל חיישן וכו'. גם מבחינת צילום תמונות ב"התפרצות" – הכמות היא יחסית זעירה (15 ב-RAW במצלמות קצה גבוה) למרות שליצרניות יעלה משהו כמו $20 כדי להוסיף 4 ג'יגהבייט RAM כדי לאפשר לצלם 30 פריימים, אבל הן מסרבות להכניס זאת.

עכשיו נסו לדמיין מה היה קורה אם היינו מכניסים סמארטפון לתוך מצלמת D-SLR…

כל יצרני מצלמות ה-D-SLR, סופר-זום, P&S יודעות שהן צריכות שינוי רציני והן עושות צעדים מהוססים מאוד, לא שיש להן הרבה ברירות. בשנתיים האחרונות נכנסה יצרנית אחת מאוד עקשנית לשוק מצלמות ה-Super Zoom, אותה יצרנית שידועה בכך שהיא מחסלת תחרות רצינית. בטח שמעתם עליה, סמסונג. הם התחילו להוציא מצלמות, כאשר האחרונה שבהם היא המצלמה מימין (שגם נמכרת בארץ ביבוא רשמי של סמסונג), ה-Galaxy K Zoom. מצד אחד יש לה זום אופטי X10, היא יכולה לצלם 1080P ב-60 פריימים לשניה, אבל כפי שאתם יכולים לקרוא בסקירה – חיי הסוללה שלה חלשים והתוצאות צילום שלה בסטילס – לא אחידות. מה שסמסונג כן עושה ואחרים לא עושים – הוא להוציא מכשירים חדשים כל מספר חודשים עם שיפורים בהשוואה לדור הקודם – עד שזה יתפוס. כך הם עשו עם ה-Note (שכולם בהתחלה צחקו עליו), וכך הם עושים עם מצלמת טלפון (שהיא הרבה יותר מצלמה מטלפון). התשובה של ניקון לדוגמא, היא ה-CoolPix S800c שגם היא מבוססת אנדרואיד, וכפי שניתן לקרוא כאן, זו לא מצלמה שהייתם רוצים לקנות לאחד מבני המשפחה – גם איכות התמונה לא משהו, גם גירסת האנדרואיד איטית, והסוללה נגמרת במהירות.

השאלה עכשיו הן מה אותן חברות יעשו..

אפל, לדוגמא, מאוד מעוניינת בשוק ה-Low End של ה-D-SLR בתור התחלה. כפי שאנו יודעים, אחד הדברים שיש ב-D-SLR (או כל SLR) זה האפשרות להחליף עדשות, אז איך בדיוק תחליף עדשה באייפון? או, בשביל זה אפל הוציאה פטנט על חיבור עדשות חיצוניות. חיבור כמובן לא יספיק אם יש לך חיישן פיצי מסכן בהשוואה ל-D-SLR מקצועי, אבל תסמכו על אפל שהם ישנו את החיישן ודברים אחרים, ואם אפל שם – אז תהיו בטוחים שגם סמסונג עובדים על כך. אחרי הכל, יש לסמסונג חטיבת צילום הרבה יותר גדולה ממה שיש לאפל, כך שסביר להניח שנראה מסמסונג משהו בעתיד הקרוב.

זה יקח לפחות שנתיים-שלוש, אבל שוק הסופר-זום ובכלל שוק ה-Point & Shoot ימותו בגלל אפל וסמסונג. אחרי הכל, אם יש לך מצלמה טובה מספיק בסמארטפון, לשם מה תסחב איתך מצלמה נוספת? (אלא אם אתה צלם מקצועי או צלם חובב עם D-SLR שהולך לאירוע על מנת להשתתף ולצלם אותו) ועל כך אותן חברות בונות. ניקון וקאנון בשלב זה "מגמגמות" – קאנון רק בשלב השמועות, ניקון עם ה-S800C. סוני גם נמצאת באותו מצב, אם כי בסוני דווקא עושים צעדים כדי להתממשק לסמארטפונים (סידרת ה-QX) והיא בהחלט עושה שינוים בקצה הגבוה (ה-A75 שזו מצלמה ללא מראה אך עם חיישן פריים מלא בגוף דק מאוד ושניתן להחליף עדשות), אך שאר המצלמות שלה דומות למתחרות עם אותה סיבוכיות. מי תהא מהן הראשונה לבצע את השינוי המסיבי? מי תמצא את שווי השוק שלה מתדלדל במהירות? את זה אנחנו כנראה נראה בשנים הקרובות. תזכרו – בעבר אף אחד לא דמיין שחברות צילום כמו קודאק ופולארויד ימותו, כיום הן כבר בר מינן, כל זאת בגלל שהם לא צעדו קדימה בזמן.

האם כדאי לרכוש עתה שעון חכם?

Market_Share_Smartwatch_Industry_2013לאחרונה החלה "התקפת" שעונים מחכמים מכל יצרן חומרה כמעט. זה התחיל הרבה לפני שגוגל הוציאו את Android Wear. חברות כמו Pebble הוציאו שעון שזכה להתלהבות גדולה בפרוייקט מימון ההמונים שלו, המשיך עם Nike, Fitbit ואחרים וכעת מגיעים השחקנים הגדולים כמו גוגל, אפל ובקרוב – גם מיקרוסופט תוציא משהו (כרגיל, הם מאחרים).

רבים שואלים – האם כדאי לרכוש שעון שמריץ Android Wear של גוגל? או אולי להמתין לתחילת השנה ל-Apple ולשעון החדש שלה?

לעניות דעתי – התשובה, במקרה של גוגל ואפל – היא שלא כדאי לרכוש אותם עכשיו, גם אם יש לך את הכסף לכך, וברשותכם אסביר.

עניין השעונים החכמים הוזכר במאמרי דעה רבים זמן רב. כל ספר שדיבר על העתיד דיבר על שעון חכם שנותן לך מידע חשוב, יודע לסייע לך בכל מה שקשור לבריאות, וכן – גם מראה לך את השעה ותכונות נוספות. מי שזוכר, כצעירים – היתה סידרה שנקראה Knight Rider שהכוכב שלה היה מדבר עם האוטו שלו דרך שעון ממוחשב (מי חשב שאי פעם נגיע למצב שנוכל להגיב ל-Whatsapp בדיבור עם השעון שלנו?). בשנת 2013 – שווי השוק של שעונים חכמים היה 700 מיליון דולר והוא היה מחולק לפי הגרף משמאל.

חברות רבות ניסו לקיים את החזון הזה. הנה לדוגמא תמונת אב-טיפוס של שעון מבוסס לינוקס שב-IBM עבדו על כך לא מעט. ניתן היה כבר אז לבנות שעון, אך הסוללה לא החזיקה יותר משעה, הממשק היה מזעזע, וכל הרעיון נפל.

בזמן שחברות כמו Pebble הוציאו שעון חכם עם תצוגת E-Ink (תצוגת שחור לבן שאינה מצריכה תאורה, אך מצד שני זמן עדכון המסך הוא איטי כך שלא ניתן לצפות באנימציות מורכבות וכו') שמחזיק שבוע, חברות מחשבים רבות כבר עבדו ב-R&D שלהם על שעון ומדי פעם חברות שונות הוציאו שעונים חכמים כדי לבדוק את השוק. חברת Sony הוציאה בעבר שעון חכם שכולו Android (לא Wear) ונחלה כשלון. גם מוטורולה הוציאה שעון מאוד מוגבל וגם הוא לא הצליח.

השעונים שיוצאים כיום הם מוצרים שהעבודה עליהם לקחה בין שנתיים לשלוש, כלומר הטכנולוגיה שבתוך השעון היא בת שנתיים אם לא יותר בחלק מהמקרים. בחלק אחר (כמו במקרה של LG G Watch R העגול עם מסך ה-P-Oled) – הטכנולוגיה הבשילה רק לפני מספר חודשים והחברה מיד הכניסה אותה לשעון למכירה. במקרה של מוטורולה עם ה-MOTO 360 כש-iFixit פירקו את השעון לגורמים, ראו שהמעבד הוא מעבד ישן מ-2011 במקום מעבד משנת 2012 שדווקא יודע לחסוך בחיי סוללה.

התוצאה: השעונים כיום המבוססים על מערכת ההפעלה מבוססת של אפל או של גוגל מחזיקים בין יום (ללא פעילות אינטנסיבית) עד 2-3 ימים מקסימום (במקרה של סמסונג עם ה-Galaxy Gear Live). השעון של אפל, לפי כל מיני מקורות, מחזיק "מקסימום" עד הלילה וכל לילה חייבים להטעין אותו, נכון להרגע.

בניגוד לטלפון הסלולרי שמתוך הרגל אנו מטעינים אותו כל לילה, אנשים רבים רגילים לישון עם השעון על זרועם, מה שאומר שבמקרים רבים אנשים ישכחו להטעין אותו, ובבקר הם יתעצבנו לגלות שהשעון שלהם הפך לברזל/פלסטיק יקר ולא שמיש עד שיטעינו אותו, כך שאנשים מצפים לשעון שיחזיק לפחות מספר ימים אם לא יותר ולא ישבוק חיים באמצע היום או יום אחד בלבד.

לפיכך, היצרנים חזרו מזמן אל התכנונים שלהם, והם יצטרכו לשנות כמה וכמה דברים:

  1. לאמר "שלום" יפה לכל מסך מבוסס LCD או כל מסך עם תאורה אחורית. OLED, SuperAmoled או כל מסך בתצוגה שלא דורשת תאורה אחורית כלשהי.
  2. הם יצטרכו למצוא (או לתכנן בעצמם) מעבדים חדשים שלוקחים בין רבע לשליש תצרוכת חשמל מהמצב כיום. היצרן הראשון שיוצא SOC שכולל כמעט את כל מה שיש בלוח אם של שעון חכם כולל RAM וצריכת חשמל נמוכה במיוחד, יזכה ברכישות רבות מאותם יצרני שעונים.
  3. הם יצטרכו למצוא דרך איך להכניס סוללה יותר גדולה מבלי לעבות את השעון יותר ממה שהם כרגע. אנשים מסוגלים לסבול עובי של 8-9 מ"מ, לא 15 מ"מ.

ואם כל זה לא הספיק, גוגל ואפל כבר דוחפות תכונות נוספות למכשיריהם. אפל כבר הודיעה שתוכל להאזין למוסיקה ללא טלפון, גוגל הוסיפה גם GPS שיהיה מובנה בשעון (אחרי הכל ה-GPS שבתוך הטלפון כשהוא בכיס אינו קולט תמיד את הלוויינים, שעון שנמצא על היד – דווקא כן) ו-Android Wear 2.0 נמצא ממש מעבר לפינה והוא ישחרר בחלקים מחודש הבא.

אז השעון החכם שתוכלו לרכוש עתה לא יחזיק הרבה זמן מעמד (בכל מובן). אם אתה טיפוס "מאמץ מוקדם" אז בוודאי כבר הזמנת או שתזמין את השעון המועדף עליך, אולם כל אחד אחר שרוכש מכשיר טלפון חכם לשנתיים לפחות (לדוגמא) – עדיף שלא יתפתה למבצעים (סמסונג כבר מכינה מבצע עם ה-Note-4) וימתין לפיתוחים חדשים כמו דור שני (או במקרה של סמסונג – דור עשירי לפחות, הם כבר שחררו 6 שעונים!).

עתיד המצלמות בסמארטפונים

לפני מספר ימים התחלתי לחפש לעצמי מצלמה דיגיטלית חדשה. אינני צלם מקצועי, אך אני מכיר את הבסיס. אני צריך את המצלמה לצלם כל מיני תמונות כשאני עושה סקירות וסתם לצלם תמונות מעניינות בחוץ אם אני נתקל בכל מיני דברים מעניינים ואני מעוניין במשהו שהוא יותר איכותי ממה שיש לי בטלפון (נקסוס 5). לא חיפשתי לעצמי DSLR מפלצתית אלא משהו שקרוב מאוד ל-DSLR או מצלמת סופר זום ממש טובה.

מצאתי כל מיני מצלמות מעניינות, אבל משהו אחד מאוד הפריע לי: מי שמכיר אותי, יודע שבכל מה שקשור לציוד שהוא שלי פרטי, אני "קונטרול פריק" במובן שאני אוהב לשלוט בכל אספקט של הציוד ולהכיר אותו כמה שאני יכול, ואם זה אומר לפתוח את הציוד – בשמחה ולעזאזל האחריות (בין כה על רוב הציוד שיש לי האחריות פגה אחרי … 10 דקות מהרגע שאני מגיע הביתה איתו).

וזה בדיוק מה שהפריע לי עם המצלמות סופר זום. אתה יכול לצלם תמונה ב-20 מגה-פיקסל, אבל וידאו? 1080P בקידוד שנקבע, באחד הפורמטים שנקבע ולא פיקסל או פריים אחד יותר למרות שרוב המצלמות יכולות לצלם ביותר פריימרים לשניה את הוידאו או מצב Burst יותר גבוה, אבל היצרנים חוסמים זאת ופותחים זאת בדגמים יותר גבוהים וכך הם מרוויחים על אותה חומרה בשם דגם אחר – יותר.

בשוק הסמארטפונים המצב עד כה הוא אותו דבר. אתה יכול לצלם תמונות מרהיבות וגדולות, אבל כשזה מגיע למצב צילום Burst לדוגמא, תקבל מקסימום 10-15 תמונות והוידאו – במקרה הטוב 1080P למרות שאין ממש מגבלת חומרה לצלם יותר פריימים. מה שכן יש, אלו מגבלות מערכת הפעלה, וכאן העניין נמצא גם ב-iOS וגם באנדרואיד.

המצב הזה – הולך להשתנות ממש בקרוב.

בצד של אפל – רק חלק מהטלפונים יוכל להנות מכך (מכשירי אייפון 5 ומעלה), ואילו באנדרואיד – כל מכשיר שיהיה לו עדכון (רשמי או לא) לגירסת האנדרואיד החדשה שתשוחרר חודש הבא – יוכל לצלם בצורה הרבה יותר טובה.

על מה שקורה ב-iOS 8 בכל הקשור למצלמה תוכלו לקרוא כאן

באנדרואיד מה שקורה הוא שגוגל החליטו לבנות את ה-API מאפס ולזרוק את כל מה שהיה מקודם. עד כה, ה-API באנדרואיד איפשר שליטה מאוד מצומצמת במצלמה והמפתחים לא יכלו להשתמש בכל הפוקנציות שלה. היו מספר מצבי צילום קבועים (וידאו, HDR, סטילס) ומעט מאוד הגדרות. כל זה משתנה באנדרואיד החדש ומעתה יש מצב יחיד של סטילס, כאשר האפליקציית צילום תאפשר למשתמש להגדיר כל פיפס אפשרי, החל מ-White Balance ועד מהירות צילום, רזולוציות איזה שהוא רוצה, צילום מקבילי (סטילס ווידאו ברזולוציה יותר נמוכה – ביחד).

אחת הדוגמאות שגוגל נתנה, היא בנקסוס 5. המכשיר כולל מצלמת 8 מגהפיקסל שהתמונות שיוצאות עם האפליקציה שמגיעה איתה כיום היא לא משהו ממש לרוץ ולהתגאות בו (הגרעיניות מטורפת וקשה מאוד להגדיר הרבה פרטים כמו בהירות וכו' באותה אפליקציה), ישנה אפליקציה כמו Camera FV-5 שעולה 10.4 שקלים, אבל היא שווה כל שקל והתמונות שהיא מוציאה הרבה יותר חדות, אבל עדיין – שום אפליקציה לא יכולה לעקוף את מערכת ההפעלה. לאחר העדכון, המצלמה יכולה לצלם 30 פריימים בשניה ברזולוציית 8 מגהפיקסל, ובמילים אחרות: רזולוציה של 4K (לא סטודיו) ב-30 פריימים ללא דחיסה (RAW).

כמה זה פרקטי עם נקסוס 5? לא הרבה, כי המכשיר לא כולל כניסת כרטיס מיקרו SD ואי אפשר להכניס כרטיס עתיר אחסון (כמו זה), אבל צילום HDR ודברים אחרים – יהיו בהחלט אפשריים עם שיפור ענק בהשוואה למצב כיום.

גוגל כמובן אינה מייצרת מכשירים, אך יצרני המכשירים כבר מטמיעים את האנדרואיד החדש שיצא, ומפתחים כבר עובדים על הפונקציונאליות החדשה, כך שבמכשירים הקיימים תוכל להתקין אפליקציה צד ג' ואיתה תוכל לצלם וידאו ברזולוציות 4K ב-Bit rate הרבה יותר גבוה ממה שהיצרן נותן לך (יש GPU במכשיר אז איתו ניתן לדחוס לאיכות גבוהה את הוידאו ולא מה שסמסונג לדוגמא נותנת כרגע – איכות בינונית במטה ברזולוציית 4K וגם ברזולוציות אחרות). תוכל כמובן לצלם ב-RAW ולייצא מהמכשיר קבצי DNG שתוכל לשפר אותם עם Light room של אדובי, מבלי לסבול את הדחיסות האגרסיביות שיצרן הטלפון בחר להשתמש בהם.

לסיכום: אני מבחינתי ירדתי כרגע מהרעיון לרכוש מצלמה דיגיטלית חדשה. אנדרואיד L ו-iOS ישפרו את מצב הצילום בסמארטפונים (וכן, גם בטאבלטים) בצורה חדה. כיום, מכשירים כמו סמסונג S5 ואייפון 5S מציגים יכולות צילום מעולות (נמתין לראות תוצאות של S6 ו-Note-4) והם יקבלו שיפור משמעותי כבר בחודשים הקרובים, ואני מאמין שיצרני ציוד משלים לצילום לסמארטפונים (כמו עדשות או פלאש) ירוויחו הרבה יותר (אפל כבר הוציאה פטנט להברגת עדשות לסמארטפונים/טאבלטים עתידיים, אין לי מושג איך אישרו לאפל פטנט על זה).

הולך להיות מעניין…

כמה מילים על Apple Pay

לפני מספר ימים הכריזה אפל, כמקובל מדי שנה בספטמבר, על שורת החידושים שהיא מציגה ללקוחותיה. אני בהזדמנות אכתוב פוסט המתייחס למכשירי האייפון ולשעון. הפעם אני רוצה להתייחס למשהו קצת שונה, ל-Apple Pay. הנה הוידאו מההכרזה (החלק של ה-Apple Pay מסתיים בדקה 55:34).

ב-3 שנים האחרונות, חברות האשראי מנסות לדחוף את הצרכן להשתמש בפתרונות ללא-מגע (Contactless), וכרגיל, כשמדובר בבנקים ובחברות אשראי, כל הטעויות נעשות, כולל פה בישראל.

גוגל מנסה ב-3 שנים האחרונות לדחוף פתרון של תשלום עם הטלפון הסלולרי שלך. הפתרון מבוסס על Paypass (שבארץ חברת ישראכרטמייצגת אותו ובנק לאומי, בנק פועלים ומשתמשים בו), אבל הבעיה המרכזית היא שחברות הסלולר לא מעוניינות שהמשתמש יקבל חיים קלים ומאובטחים כמו שגוגל יודעת לבצע, ולכן מכשירים שנמכרו דרך ספקי סלולר כמו Verizon או AT&T נחסמו להתקנת Google Wallet, שהוא הפתרון שגוגל למכשירי NFC וגם לאייפון (כפתרון חלקי). חברות האשראי לא רצו לעבוד עם גוגל (למעט Master Card), כי גוגל רצתה שהמידע ללקוח יהיה שקוף עבורו, כך שהלקוח יקבל היסטוריית רכישה של מה הוא רכש, מתי, והיכן, כך שאם פתאום תראה בחיוב החודשי חיוב של 250$, תוכל לגשת ל-Google Wallet ולראות בדיוק את הפרטים המדוייקים ולא כמו המצב כיום שלעיתים שם העסק שונה לחלוטין מהשם שמופיע בחיוב ואתה מגרד בפדחתך כדי להיזכר מה היתה הרכישה.

בחודשים האחרונים גוגל מצאה פתרון חדש: כרטיס חיוב (Debit Card) של גוגל שאתה מקבל ואליו אתה מעביר כספים מכל כרטיס אשראי אחר או מחשבון הבנק שלך – ואיתם אתה רוכש מוצרים בכל חנות שיש לה Paypass כל עוד למכשירך יש NFC, ורכישות אוןליין יכולות להיות מבוצעות הן עם הכרטיס חיוב של גוגל או כרטיס האשראי הרגיל שלך. פתרון עקום קצת, אבל זה הפתרון שגוגל יכלה להגיע עם חברות האשראי.

iphone-4s-citi-life-mastercard-paypass-sticker-1בארץ, חברת ישראכרט העדיפה להתעלם מכך שלרוב המכשירים שמבוססים אנדרואיד כבר יש NFC והם הלכו על פתרון מדבקה. הסתכלו בבקשה על התמונה מימין – אתם הייתם מוכנים להדביק מדבקה של חברת אשראי על הטלפון שלכם (ולהסיר אותה אם המכשיר הולך לתיקון!)? אני מאמין שלא. גרוע מכך – לפתרון זה אין הגנה כלל וכלל בעת רכישת מוצר, כלומר אני יכול לגנוב למישהו את הטלפון עם המדבקה, להיכנס לחנות ולהשתמש ב-Paypass ללא צורך בשום סיסמא או קוד כלשהו!

אז כן, טים קוק צודק במה שהוא אומר.

אבל הוא שוכח חלק חשוב מאוד – וזה החלק של אפל.

טכנולוגיית NFC קיימת יותר מעשור. מכשירי נוקיה ישנים כמו ה-6131 הכילה רכיבי NFC וזה היה ב-2006. אדי קיו בוידאו מדבר על כל מיני הצפנות, Unique ID ועוד דברים והם קיימים זמן רב בשוק. אפל יכלו להכניס NFC עוד מאייפון 3, בדיוק כמו שסמסונג הכלילה NFC עוד מאז הגלקסי S3, גם LG וגם HTC, סוני, ואחרות הכלילו את הטכנולוגיה הזו במכשיר. גוגל הוסיפה תמיכה רשמית עוד מאז שיצא הסמסונג NEXUS S – וזה היה ב-2010!

אז אפל רק עכשיו מועילה בטובה להוסיף NFC וכמובן שזה יהיה זמין רק לאייפון 6/6 פלוס ורק ל-IOS-8 אחרי עדכון.

אז מה עם כל הטרראם שאפל מבטיחים בוידאו מבחינת הגנות? כן, הגנות יהיו בדיוק כמו שאפליקציית Google Wallet מגינה, אבל אפל משתמשת בדיוק בפרוטוקול 14443-4 שהוא חלק מ-תקן ISO 14443, במילים אחרות – זה עובד על Paypass, כמו גוגל, וזה עובד גם על Paywave של ויזה. בזמן שאפל מדברים על Secure Element חומרה שקיים באייפון 6, גוגל הוסיפו ב-Kitkat חלק שנקרא Host based Card Emulation, שמאפשר גם למכשירים ישנים שיש להם NFC – לעבוד גם עם Paywave וגם עם Paypass בשעה שמשתמשי אפל עם מכשירי 5/5S ומטה יאלצו .. להדביק מדבקות אם הם רוצים לשלם Contactless.

האם הצעד של אפל יקדם נמרצות אפשרות תשלום כזו? לא ממש, לפחות לא בזמן הקרוב עקב כמות מכשירים שתהיה קיימת בשוק. אם אפל היתה עובדת עם גוגל, אז המצב היה אחר, אבל כרגיל באפל, אם זה לא הומצא בקופרטינו – זה לא קיים.

דעה: על המורה, תמונות, אייפד והמון צביעות

ipad-erotic
(תמונת אילוסטרציה)

בימים האחרונים פורסמו מספר כתבות (כמו זו) על מורה מאשקלון שהגיעה לבית הספר עם האייפד שלה ובטעות השאירה אותו בכיתה לאחר שיצאה. התלמידים שראו את האייפד נכנסו, מצאו בו תמונות אירוטיות (או עירום) שלה והם הורידו את התמונות והפיצו אותם. ניתן היה לחשוב שהנהלת בית הספר תעניש את התלמידים, אך לא, היא באה בדרישה למורה להתפטר.

מבחינה טכנולוגית, אחת הבעיות הגדולות בכל מה שקשור לטאבלטים וסמארטפונים היא עניין הסנכרון. באנדרואיד בברירת המחדל אם אינך מפעיל את הגיבוי האוטומטי לגוגל+ או לשרות אחר, התמונות שלך נשארות במכשיר שבו הן צולמו (וכמובן, אם נעלם או ניזוק המכשיר – הלכו גם התמונות, אם לא ביצעת גיבוי). אם לדוגמא יש לך טאבלט אנדרואיד ומכשיר טלפון מבוסס אנדרואיד ועל הטאבלט אין את גוגל+, אף אחד לא יראה את התמונות שלך בטאבלט. באפל לעומת זאת, כשאתה מפעיל את פונקציית ה-Photo Stream, המערכת מייצרת אוטומטית עותקים של התמונות שמאוחסנות מקומית בכל הציודים שלך, כלומר אם צילמת תמונות באייפון (מה שקרה עם המורה), יראו אותם גם באייפד באופן אוטומטי.

בבלוג זה, רוב הקוראים הם אנשים טכניים שמבינים את עניין הסנכרון, אך מה לעשות ורוב האנשים שרוכשים את מוצרי אפל (ובמקרים רבים מכשירים מבוססי אנדרואיד) אינם מבינים את הטרמינולוגיה, הסיכונים, ההגדרות וכו'.

מבחינת התמונות – לכל אחד מאיתנו יש היכן שהוא תמונה או תוכן כלשהו שלא נרצה שאחרים יראו. בת זוג יכולה לשלוח תמונה סקסית שלה לבן זוגה לדוגמא ואין שום בעיה עם כך. במקרים רבים אחרים, אנשים המעוניינים להכיר בנות (או ההיפך) שולחים תמונות שהם די לא-צנועות שלהם בצ'אט של פייסבוק, בסקייפ או בכל תוכנת מסרים אחרת.

בינתיים התפרסמו להם מאמרי דעה, כמו זה של אייל סגל שכתב מאמר שהוא לעניות דעתי מלא בצביעות (שלא לדבר על אי הבנה בטכנולוגיה, כמו העניין ה"פעוט" שהתמונה צולמה בכלל באייפון שלה!) ולצערי רבים תומכים בדעתו מבלי להבין שמי שאשם כאן הם אותם תלמידים שחיטטו ללא רשות ופשוט גנבו את התמונות והפיצו אותם. הנהלת בית הספר צריכה להעניש אותם ולא את המורה שאינה בקיאה בטכנולוגיה. אני בספק אם היא מבינה את עניין הסינכרוניזציה ואם היא היתה מודעת לכך, בטוחני שהיא היתה מבטלת מיידית את האפשרות הזו. האם המורה חטאה בכך שהיא הצטלמה? לא, אלו תמונות פרטיות שלה והיא לא הפיצה אותם לציבור. מי שהפיץ – הם התלמידים והם צריכים להיענש.

אם יש משהו שחברות טכנולוגיה כמו אפל ואחרות צריכות לעשות, הן להפיק קטעי וידאו שיהיו נגישים דרך המכשירים כדי שיסבירו למשתמשים החדשים מה הם הפונקציות, מה מומלץ מבחינת אבטחת מידע, מה לא מומלץ ומהם הסיכונים. אני בספק אם זה יעשה (למרות שההשקעה בכך מאוד קטנה), ולכן אני ממליץ לכל אחד ואחת שרוכשים מכשיר והוא/היא אינו/ה איש/ה עם הבנה עמוקה בטכנולוגיה – לשבת עם מישהו טכנולוגי שמבין כדי ללמוד את המכשיר ובמיוחד את הגדרות האבטחה.

אנדרואיד מגיע לכרום OS

chrome-androidעדכון 13.9 – הסבר יותר מפורט איך כרום OS יריץ אפליקציות אנדרואיד.

כרום OS היא מערכת שנמכרת בתוך מחשבים זולים (בין 200-300 דולר) והמכירות, כפי שציינתי בעבר, בהחלט נאות. יש לך במערכת דפדפן מלא ודברים מינימליים אחרים, מה שאומר שמבחינת תחזוקה ומבחינת עקומת הלימוד – אין הרבה מה לתחזק ומה ללמוד, אתה מתחבר עם שם המשתמש והסיסמא שלך בגוגל וזהו, אתה יכול לגלוש בדיוק כמו שאתה גולש ממחשבך הרגיל.

אבל הבעיה הכי גדולה של כרום OS הם האפליקציות. ישנן אפליקציות Web פה ושם וישנם הרבה אתרים שמשחררים "אפליקציות" שהם לא יותר מאשר קיצור דרך לאתר (כמו שמיקרוסופט עושה עם Office Online בחנות של גוגל). יש כל מיני אמולטורים ומשחקים פה ושם – אבל קשה להתווכח עם המציאות – כמות האפליקציות היעודיות לכרום OS היא קטנה.

בשנה שעברה אנדי רובין, האיש שהיה ה"בוס" בכל מה שקשור לאנדרואיד, החליט לסיים את תפקידו הנוכחי ולעבור בגוגל לתפקיד שעניין אותו יותר – רובוטים (עוד תחום שגוגל משקיעה בו המון ואני מאמין שבהתחלת שנה הבאה יוצג משהו) ומי שלקח את הניהול של אנדרואיד (בנוסף לתפקידו הנוכחי כמנהל כרום) הוא סונדר פיצ'אי, ובפניו ניצבה החלטה לא קלה: יש לגוגל 2 מערכות הפעלה. אנדרואיד שמניבה רווחים נאים מאוד לגוגל, וכרום OS שנועדה לזנב במיקרוסופט מלמטה. שתי מערכות ההפעלה אינן תואמות אחת לשניה ואין להן משהו טכני משותף (חוץ מהליבת לינוקס, אבל גם בזה הליבות שונות מהותית מבחינת מה מקומפל פנימה ומה לא). מבחינה טכנית, אי אפשר לבוא ו"לזרוק" מערכת הפעלה אנדרואיד לתוך כרום OS – כי אז המשתמשים יקבלו מערכת מאוד איטית שלא ממש טובה בתמיכה של מקלדת ועכבר ללא מסכי מגע.

בכנס גוגל I/O הסביר סונדר מה הם הולכים לעשות בנידון. הנה וידאו:

 

כפי שאתם רואים בהדגמה, אפליקציות כמו EverNote, Vine, Flipboard רצות בצורה יפה מאוד על כרומבוק.

אבל כפי שהסברתי מקודם – אי אפשר לזרוק מערכת הפעלה של אנדרואיד לתוך כרום OS, צריך לזכור שבתוך מחשבי כרומבוק ישנם מעבדים חלשים וכמות הזכרון הסטנדרטית היא 2 ג'יגהבייט ובנוסף המערכת כבר מריצה את כרום OS, אז רק Boot של אנדרואיד די "יהרוג" את הכרומבוק, שלא לדבר על כך שמשתמש יצטרך לחכות לפחות דקה וחצי עד שהאפליקציה תעלה.

בקטע הזה, גוגל אינה מרחיבה מה היא עושה.

גוגל שחררה היום 4 אפליקציות ראשונות שהן מבוססות אנדרואיד ורצות על כרום OS. הנה דוגמא איך אצלי על כרום OS אפליקציית Vine נראית (מימין כשהמצלמה באפליקציה מצלמת אותי):

Screenshot 2014-09-11 at 20.42.37

מבחינת שימושיות, אני יכול לדווח כי האפליקציה רצה מאוד מהר ובצורה חלקה. יש פה ושם באגים (שמנסים לכתוב שם משתמש ולמחוק – הוא מוחק את כל שם המשתמש ולא אות), אבל בסופו של דבר, זה רץ בצורה מרשימה. מבחינת האפליקציה עצמה, היא מופיעה בדיוק כמו שאר האפליקציות ב-Launcher והמשתמש הרגיל לא יוכל להבחין שמדובר באפליקציית אנדרואיד.

אז איך בעצם גוגל עושה זאת? עבדכם הנאמן החליט קצת לחטט קצת לעומק…

על מנת להסביר באיזה טריקים גוגל משתמשת, אכיר לכם אפליקציה שמשתמשי לינוקס מכירים שנקראת Wine. מה שאפליקציית Wine עושה בסופו של דבר הוא בעצם להריץ אפליקציות של Windows אבל במקום לתת לאפליקציה את מה ש-Windows דורשת, היא מספקת ל-API את אותו דבר רק מתוך לינוקס. כך לדוגמא, כאשר אפליקציה רוצה לגשת למסך ולצייר לוחם עם חרב שרוצה להשמיד חייזר תוך שימוש ב-DirectX שרץ על כרטיס המסך, Wine נותנת את אותו דבר דרך המערכת הגרפית של לינוקס (שהיא Xorg). מכיוון שלמפתחי Wine אין את קוד המקור של Windows, הם מנסים כמה שיותר לאלתר וחברה כמו Codeweavers עובדת קשה כדי לגרום לאפליקציות כמו אופיס לרוץ בצורה טבעית לגמרי ללא איבוד מהירות על לינוקס ללא צורך ברכישת רשיון Windows.

וזה מה שגוגל עושה עם אנדרואיד על כרום OS רק בצורה שונה: גוגל פשוט מקמפלת את אנדרואיד ומשתמשת בספריות ה-PNaCL כדי לקמפל את אנדרואיד להרצה כ-Native App, מה שאומר שאפליקציות ירוצו מאוד מהר.

גוגל עדיין לא סיימו עם הפרויקט, זה יקח עוד כמה חודשים טובים, אבל ההתחלה נראית טוב.

מבחינת מפתחי אפליקציה, להם לא מחכה עבודת שינוי קוד מאסיבי. יכול להיות בחלק מהמקרים שיהיה צורך בשינוי ויזואלי (שוב, כי אין מסך מגע) ומפתחים יכולים לקחת את אותה הזדמנות ולשנות דברים, אך גוגל כרגע עובדת לאט ובזהירות. מפתחי אפליקציות יכולים למלא טופס קטן אם הם מעוניינים לעבוד עם גוגל להוציא את האפליקציה שלהם לכרום OS (יש לי תחושה שגוגל כבר מוצפים בבקשות).

לסיכום: כיום, לפי Appbrain ישנם יותר מ-1.3 מיליון אפליקציות לאנדרואיד. לאחר שגוגל תסיים את הפרויקט, פתאום תהיה סיבה טובה לרכוש כרומבוק. מבחינת מפתחי אפליקציות מסחריות, ישנו שוק נוסף של משתמשים שיכולים להשתמש באפליקציות שלהם והם יכולים להרוויח עוד. משחקים ותוכנות שהיו זמינים רק לטלפון או לטאבלט יהיו זמינים גם לכרום OS, ואז – כרום OS באמת יחטוף ממיקרוסופט פלח נוסף בשוק ויהיה הרבה יותר פופולרי.

מוטורולה, שוב מאחרים

אם יש משהו אחד טוב שאפשר לאמר על חברת מוטורולה, זה שהם יודעים להמציא דברים מעולים, אחרי הכל, לחברה יש מקום של כבוד בהמצאות של תקשורת דו כיוונית, תקשורת סלולרית וכו'. מוטורולה יודעת למכור את המוצרים בשוק שאין בו תחרות (תשאלו את נהגי המוניות בארץ, צה"ל וכו'), אבל כשזה מגיע לתחרות.. משום מה מוטורולה תמיד מצליחה להכניס לעצמה גול עצמי או שניים.

בשנים האחרונות מוטורולה עברה תהפכות די רציניות. גוגל קנתה אותם (בשביל הפטנטים, מהלך לא מי יודע מה מוצלח מהבחינה הזו, אם כי מוצלח מבחינת מיסוי שגוגל קיבלה), פירקה אותם ומכרה חלקים לחברות אחרות, גוגל גם "בלעה" חלק גדול מצוות ה-R&D לתוך גוגל עצמה (הם היו חלק מהצוות שהמציא את פרויקט Tango) ולאחרונה חטיבת הטלפונים הסלולריים נרכשה ע"י לנובו. תהליך הרכישה עצמה הסתיים לפני זמן קצר.

אחד הדברים שמוטורולה עבדה על פיתוחו (עוד לפני שגוגל חשבו על Android Wear), הוא מחשב לביש בצורת שעון. במוטורולה בד"כ משקיעים קודם כל בחומרה וכפי שניתן לראות מהדלפות שהיו, המעבד המרכזי של השעון הוא מעבד OMAP של TI (כן, צ'יפ שעדיין מיוצר אבל לא מפותח יותר, Texas Instruments ירדו מזה). במוטורולה התחילו לחשוב בשלב שכמעט סיימו עם תכנון החברה על מערכת הפעלה. היו כל מיני רעיונות עד שגוגל שיתפה אותם בכל רעיון ה-Android Wear, לפתע השילוב נראה מלהיב – שעון שנראה מעולה (אפילו חובבי מק מושבעים מציינים זאת) עם מסך עגול ושנראה כמו שעון רגיל, מריץ מערכת הפעלה קטנה ומודרנית. מוטורולה החלה להפיץ תמונות וטיזרים, מה שכמובן גרמו לגולשים לרצות לרכוש את המכשיר ועכשיו..

אבל מוטורולה לא התחילה למכור את המכשיר. היא עדיין לא מוכרת אותו. המחיר שלו הודלף בטעות ע"י Best Buy והוא יהיה 249$ מה שגרם לעוד יותר אנשים טכניים לרצות לרכוש את המכשיר הזה, ועדיין – מוטורולה לא מוכרת אותו והיא תתחיל למכור אותו באמצע חודש הבא לערך וה-Back Log הולך להיות די גדול, מכיוון שגוגל נתנה בחינם ואוצ'רים למשתתפי ה-I/O לרכישת המכשיר ושלחה לאחרונה תזכורת באימייל לקראת יציאת המכשיר.

עד כאן נשמע מעולה, לא? ללנובו יש יכולות יצור הרבה יותר ממה שהיו למוטורולה, והם יכולים להרוויח לא רע מהמכירות.

יש רק בעיה אחת, קטנה.

המתחרים.

בזמן שמוטורולה עשו טיזינג לכל העולם ואחותו על השעון המהמם, בסמסונג וב-LG (וסביר להניח שגם ב-SONY) ההנהלה הבכירה ראתה את התמונות והם הנחיתו הוראות לייצר כזה ועכשיו. סמסונג עובדים על זה עוד ממרץ 2013 והם הגישו בקשות לפטנטים על כך (והפטנטים אושרו). אם יש משהו שמייחד את LG וסמסונג, בשונה ממוטורולה, אותו משהו הוא של-2 החברות יש חטיבות יצור מסכים ופאנלים, הם לא צריכים להסתמך על יצרנים אחרים (כמו מוטורולה), אז ב-2 החברות ניתנה הוראה לייצר פאנלים קטנים עגולים.

התוצאה של LG לפניכם בטיזר ששוחרר שלשום מ-LG:

 

ההבדל הגדול? תסתכלו למעלה על השעון של מוטורולה. רואים את החלק התחתון השחור? הוא שחור כי למוטורולה יש שם רכיבים (מה שנקרא "דרייברים", לא במובן התוכנתי) כך שמוטרולה לא הצליחו לייצר מסך עגול לגמרי. ב-LG דווקא הצליחו גם הצליחו ותהיו בטוחים שגם סמסונג הצליחו לפתור את הבעיה של המסך.

כך יוצא שברגע שמוטורולה תתחיל למכור, גם LG וגם סמסונג (אם כי סמסונג, לפי השמועות, תמכור גירסה עגולה עוד חודש וחצי בערך) פשוט יחטפו את השוק למוטורולה. מוטורולה רוצה 250$? אז LG וסמסונג ימכרו ב-220-240 דולר, ותהיו בטוחים שהם יפמפמו לשוק את הקטע של העיגול המושלם. במוטורולה השעון הוא ברזל? יהיו גם דגמים מברזל. למוטורולה יש כפתור בצד? יהיה כפתור בצד גם למתחרים (כמו שתראו בוידאו לעיל).

בקיצור, ההשתהות של מוטורולה שוב תגרום לה להפסיד קונים.

כולי תקווה שעם הבעלים החדשים של מוטורולה (לנובו), הדברים יהיו אחרים, ומי יודע, אולי סוף סוף היבואנים של לנובו בארץ יחלו לייבא מחדש בצורה רשמית ומסודרת את המוצרים של מוטורולה. הטלפונים מדגמי E ו-X מאוד יכולים להתאים לשוק הישראלי עם המחיר הזול (מאוד) שלהם, ועם חומרה שלא רק נראית טוב, אלא גם עובדת טוב ומעודכנת הרבה יותר מהר מהמתחרים (היבוא שיש היום, למיטב ידיעתי, הוא יבוא לא רשמי).