הארנקים האלקטרוניים של הבנקים

לפני בערך שנתיים פתחו הבנקים הישראליים השונים ארנקים אלקטרוניים עבור הלקוחות הפרטיים. הם יצאו בקמפיינים בכל סוגי המדיה והבטיחו פשטות, אפס עמלות, ובדרך גם קרצו ללקוחות עסקיים קטנים עם רמיזה שאולי כדאי לגבות כך תשלום ולקבל את הכסף במהירות.

ואז קרה הדבר שכולם ציפו, רק בעוצמה חזקה – אנשים אשכרה התחילו להשתמש בזה, ובעלי עסקים קטנים לא חשבו פעמיים והחלו לגבות דרך ארנקים אלו תשלומים מלקוחותיהם.

אנרקים אלו מתחרים בעצם בחברות האשראי. כשחברת האשראי סולקת עיסקה, היא גובה מכל הצדדים עמלות שונות, מהמוכר היא גובה אחוזים רציניים, מהלקוח היא גובה בעמלות חודשיות/שנתיות ואם חס ושלום רכשת במטבע שאינו שקל, הם ישמחו לגבות עמלות המרה גבוהות. חברות האשראי לא ממש אוהבות את הארנקים האלקטרוניים של הבנקים (אבל מצד שני, אין להם ברירה אלא לעבוד עם הבנקים, לך תסרב לסלוק לבנק בעמלת 0%), אז בכרטיסים החיצוניים שלהם, החלו חברות האשראי גם להציע העברות כספים פרטיות בין לקוחות בצורה של העברה או בקשה בסכומים של עד 4000 שקל (נכון לגבי כרטיסים של MAX/לאומי קארד, לא בדקתי אחרים).

וכאן – מתחילות הבעיות.

אני מכיר לפחות עצמאית אחת ושני בעלי עסקים קטנים שאשכרה לקחו את עניין התשלום דרך הארנק האלקטרוני ברצינות, ומצאו את עצמם פתאום במצב שהם לא יכולים לגבות כספים, למרות שהם כלל לא הגיעו למסגרת השנתית של קבלת כספים. כמובן שמחלקות השרות השונות סיפקו הסברים הזויים במקרים הללו, ולאותם בעלי עסקים לא היתה ברירה אלא לחזור לשיטות הקודמות או לעבור לארנקים אחרים.

הבעיה השניה קשורה לסכומים: תקרת הסכומים בהעברה אחת היתה די מצחיקה בכל הארנקים, וכיום המצב .. כמעט לא השתנה. ב-BIT נותנים להעביר עד 3,600 שקלים, בפייבוקס – 1500 ובלאומי PAY (לא מצאו שם יותר קליט?) – עד 2000 שקלים. כדי שלא "תחגוג" יותר מדי (גם אם יש לך את הכספים לכך) – ב-לאומי PAY אתה יכול להעביר עד 6000 שקל בחודש, ב-BIT עד 12,000 בחודש, וב-PAYBOX עד 7500 שקל בחודש. תקרת התקבולים השנתית – בלאומי PAY היא עד 50,000 שקל, ב-BIT היא 50,000 שקל ובפייבוק אשכרה חשבו על עסקים קטנים (יותר לכיוון עוסק פטור) – עד 150,000 שקל בשנה.

מה הבעיה עם הסכומים? הכמות האפשרית בהעברה חד פעמית. לשם הדוגמא, נניח ואני צריך לשלם שכ"ד של 4000 שקל, אני לא יכול להעביר אותו דרך אף ארנק. מדוע? מחשש שאני אלבין הון, ותיכף אסביר על כך. גם הכמות המצטברת בחודש של סכומים שאפשר להעביר – היא קטנה מאוד וכלל לא לוקחת בחשבון שלא מעט עסקים קטנים דווקא כן החלו לקבל תשלום דרך ארנקים אלקטרוניים.

ואז החליט בנק ישראל (מוטו: לדרוך על כל מוקש אפשרי, כולל הפוטנציאליים שבהם, עוד מאז קום המדינה!) להקשיח את תנאי השימוש באפליקציה. כבר בקרוב לקוחות הארנקים האלקטרוניים יצטרכו להזדהות עם מינימום של תעודת זהות, ובמקרים מסויימים תצטרכו לעבור הזדהות בוידאו ואמצעי זיהוי אחרים, ואם אתם עצמאיים שמקבלים את הכסף לחשבון הבנק הפרטי שלכם – אז נו נו נו, חס ושלום. בשביל מה הבלאגן הזה? אה, "כדי להשוות את כללי הפתיחת החשבון בין חברות האשראי לאפליקציות התשלום", וכאן בנק ישראל כמובן יתעלם מזה שעסקים קטנים כמו עצמאיים ועוסקים פטורים בורחים כמו מאש מפתיחת חשבונות אצל חברות האשראי ותשלום עמלות מופרזות על כל סליקה עם תנאי קבלת כספים גרועים (חכה לחודש הבא לקבל כסף, גם כשהם קיבלו את הכסף מיידית!).

ושוב – מה החשש של בנק ישראל? כמו תמיד, אותו תירוץ: "הלבנת הון", "הונאה" – למרות שהדרך היחידה להעביר כספים מהארנקים זה או חשבון בנק ישראלי או כרטיס אשראי ישראלי (לא Debit) והכל בשקלים בלבד. אין אפשרות ל-IBAN או SWIFT. אז איך בדיוק מדובר פה בהלבנת הון או הונאה? הרי אם מדובר בהונאה, גם הבנקים וגם חברות האשראי מבוטחות, וכל הכרטיסים וחשבונות הבנק רשומים על שם אנשים אמיתיים לאחר וידוא פרטיהם.

בנק ישראל והבנקים צריכים להחליט אחת ולתמיד – אתם רוצים שעסקים קטנים יוכלו לגבות כספים דרך ארנקים ואפליקציות? מצוין, תפסיקו עם התקרת סכומים המגוכחת הזו. עוסק פטור יכול לקבל בשנה עד 102,000 שקלים, כך שחוץ מ-Paybox, בשום ארנק אלקטרוני או אפליקציה ישראלית של הבנקים הוא לא יכול לעבוד אקסלוסיבית ולגבות במתודה זו כספים, וזה עוסק פטור, לא דיברתי עדיין על עוסק מורשה.

ומה המצב עם אפליקציות תשלומים קצת יותר רציניות כמו אפל פיי או גוגל פיי? ובכן, באותן פלטפורמות, אפשר להעביר עד 10,000 דולר במכה אחת והמגבלה לגבי אותו סכום היא שניתן לעשות זאת פעם אחת בשבוע. כאן בישראל? שקל מעל יותר מ-3600 שקל (במקרה של ביט) והמערכת מיד תחסום פעולה זו! חס ושלום לאשר טרנזאקציות יותר מהסכום הנ"ל.

לסיכום: בנק ישראל והבנקים האחרים צריכים לשאול את עצמם אם הם רוצים לקדם את נושא הארנקים האלקטרוניים ואפליקציות התשלום ברצינות או לא. אם התשובה לכך היא חיובית, יש להגדיל במהירות את הסכומים המותרים להעברה, במיוחד כשמבינים שמדובר בהעברות שהן לא יותר מאשר פנים ארציות ובשקלים בלבד כך שהסיכונים הם נמוכים ומי שבאמת רוצה להלבין כספים, יכול למצוא 1001 דרכים אחרות לשם כך.

Print Friendly, PDF & Email

Comments

comments

תגובה אחת בנושא “הארנקים האלקטרוניים של הבנקים”

  1. אני לא יודע איך המצב עם החברות שאתה בדקת אבל ממה שראיתי לפחות בחברה אחת בשונה מתשלום בכרטיס אשראי או מזומן , הכרטיסים האלקטורנים שמים את כל האחריות על בעל הכרטיס ואין שום ביטוח על הנושא. אם אני עושה charge back בכרטיס אשראי מענישים את בעל העסק (כמובן אחרי בדיקה) אבל בעל העסק מוגן ובעל הכרטיס מוגנים. אם גנבו לך את הcredntials או שזייפו אותם ועשו עסקאות זה אתה שצריך לרוץ ולבטל את העסקאות ואתה משלם על כל זה ( זה בתנאי השירות שאתה חותם כשאתה פותח כרטיס אלקטרוני).

    בכרטיס אלקטרוני (לפחות מה שראיתי) אין שום ביטוח ואפשרות לעשות charge back עם בדיקה שמופעלת ע"י הלקוח והלקוח צריך להתקשר לשירות הלקוחות בשביל לבצע את זה.

    המצב עם זיכוי מבית העסק עוד יותר גרוע , כי אתה מחוייב בעמלה על זיכוי פעולה (זה מופיע כהעברה לכל דבר) ובמקרה שהעסק שלך נפל קורבן לבדיקת חשבונות פרוצים אתה הולך לשלם עמלה ומס (במקרה של כרטיסי אשראי של זיכוי בגלל שימוש לרעה אין עמלה מהסליקה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.