"בכסף הזה היה אפשר לרכוש מחשבים עם לינוקס"

ראיתי לא מעט מקרים שבהם אנשים מתלוננים על כך שגופים ממשלתיים מוציאים תקציבים על רכישת חומרה (כמו מחשבים) עם Windows, על כך שמשרד האוצר שוב ושוב כמו שעון חותם עם מיקרוסופט על רשיונות לתוכנות שונות – במקום לעבוד עם לינוקס ומוצרי קוד פתוח.

והאמת – אני הייתי גם מהמתלוננים הללו, וכתבתי לא מעט פוסטים על כך.

אבל החיים, כמו תמיד, מלאים בהפתעות, וכפרילאנס יצא לי למצוא את עצמי בלא מעט מקרים מייעץ לאותם גופים לגבי רכישה של חומרה, תוכנה, רשיונות וכו', ואז ראיתי את הדברים בצורה שונה לגמרי בהשוואה לאיך שראיתי את הדברים כאיש לינוקס.

אז בואו נתחיל בעניין רכישת מחשבים, הנה ההודעה באתר החדשות של ערוץ 7. ניקח את המספרים ונחלק: 50 מיליון ל-30,000 מחשבים, יצא לנו בערך 1,666 שקל למחשב, הווה אומר שהמחשב הזה יהיה מחשב מותג, והוא ממש לא יהיה חזק. מה שכן, המחיר הזה כן כולל רשיונות Windows ואופיס. אחד הדברים החשובים לזכור, הוא שכשרוכשים כמות כזו של מחשבים, עלויות הרישוי של Windows ואופיס אינן כה גבוהות ואני בספק אם המחיר שישולם עבור הרשיונות פר מחשב יעברו את ה-150-200 שקלים.

נניח ויבוא מאן דהוא ויאמר "אל תרכשו את האופיס ו-Windows, החברה שלנו תתקין על כל המחשבים הללו הפצת לינוקס + Libre Office והממשלה תקבל מהחברה שרותי תמיכה, הכל תמורת מחיר FIXED שיהיה זול בהרבה מרכישת אותם רשיונות". נשמע רעיון לגטימי, לא?

אם היו שואלים לדעתי לגבי עיסקה כזו עם אותה חברה, תשובתי היתה פשוטה וקצרה: לא.

מדוע? מהסיבה הפשוטה שלצערי רוב אנשי הלינוקס שחושבים שזה רעיון מצוין להתקין לינוקס על כל מחשב דסקטופ – מפספסים, והוא: עניין התמיכה. מה עושים כשהמחשב לא מוכן להשמיע מוסיקה ברמקולים או שהוא עושה בעיות בתצוגה והבעיה קשורה לדרייבר? אפשר לפתוח באג על זה, שיהיה בהצלחה. חברות רוצות יותר, הן רוצות פתרון לבעיות פה ועכשיו והן רוצות זאת מיצרני החומרה. יצרני החומרה (גם אלו שמוכרים מחשבים עם הפצת לינוקס כאופציה) לא יטפלו בתקלה והן תעברנה את התקלה ליצרן הפצת הלינוקס, והוא יהיה מוכן לטפל בבעיה .. רק אם רכשתם רשיונות פר מחשב לאותה הפצת לינוקס, והרשיונות הרשמיים שנמכרים אינם זולים: הם מתחילים ב-199$ לשנה ואם קניתם כמות – המחיר יורד ל-100$ לשנה. יכול להיות שהמחיר יהיה יותר זול אבל הוא לא יהיה יותר זול ממה שמיקרוסופט מבקשת על אותה כמות מחשבים.

ואז מגיעה הבעיה השניה: תאימות. חברות אוהבות שהמחשבים שלהם מריצים תוכנות שאותן חברות משתמשות ומכירות. כן לאופיס, לא ל-Libre Office, ולך תסביר למשתמשים למה Libre Office נראה ומתנהג כאילו מדובר באופיס 97 כולל באגים של המרת מסמכי אופיס בעברית מאופיס ל-Libre Office, ועוד לא דיברתי על שלל התוכנות האחרות שיותקנו על המחשבים שלא קיימות ללינוקס או שקיימות ואין חברה מסחרית שתומכת בהן במקרים של באגים, מפת דרכים לגבי האפליקציה וכו' וכו'.

ולכן, טענותיי הן:

  • הפצת לינוקס לא נותנת יתרון כלשהו על מכונות דסקטופ לארגונים ממשלתיים – בכל הקשור לכסף לדוגמא.
  • על מנת לקבל תמיכה מיצרן הפצת לינוקס, יש לשלם רשיון פר מכונה, ומחירי הרשיונות יהיו יותר יקרים מהרשיונות שמיקרוסופט מבקשים.
  • יש בעיה מהותית של תאימות של תוכנות שכל גוף רוצה להריץ, ואף אחד לא מעוניין להריץ 2 תוכנות שונות בארגון שעושות אותו דבר.
  • עקומת הלימוד תהיה הרבה יותר מורכבת מאחר שכולם לומדים להשתמש במערכת אחת וקשה פתאום להתחיל ללמד אחרים מערכת אחרת.

ומה עם כרומבוקים/כרומבוקסים?

גוגל השקיעה לא מעט ביצירת הפצת לינוקס קניינית שמגיעה אך ורק עם מחשבי כרומבוק/כרומבוקס (למי שרוצה להתקין Chrome OS לא רשמי על מחשב ישן – יכול להשתמש בגירסה הזו) והמחשבים שנמכרים עם מערכת זו הם מחשבים עם משאבים צנועים (מעבדי Celeron, I3, לפעמים מעבדים מבוססי ARM) עם 4 ג'יגהבייט זכרון וכמות אחסון פעוטה של 16 או 32 ג'יגהבייט.

מערכת Chrome OS בנויה רובה ככולה לעבוד עם ה-Eco System של גוגל, מה שאומר שחייבים לרכוש מנוי חודשי פר משתמש ורוב התוכנות שניתן להריץ הן או אפליקציות Web או אפליקציות אנדרואיד (עובד ככה ככה), כך שאפליקציות קיימות של הארגון – לא ירוצו. עם כרומבוק, לצערי – המחיר יצא הרבה יותר גבוה פר מחשב, מאשר רכישה חד פעמית של המחשבים + רשיונות של מיקרוסופט ל-Windows ו-Office.

לסיכום: לינוקס יכול להתאים לי, יכול להתאים לך לשימוש הביתי שלך, ויכול להתאים להרבה אנשים שמוכנים לשבת וללמוד כדי להכיר לינוקס, אבל לינוקס לא מתאים כמערכת הפעלה חלופית לארגונים, הואיל ותמיכה היא דרישה מספר אחת של אותם ארגונים והם רוצים תמיכה ישירות מיצרן הפצת הלינוקס ואז יש לשלם מחיר שדי מוריד כל חסכון שהיה מושג ללא רכישת הרשיונות של מיקרוסופט. גם עניין תאימות אפליקציות משחק תפקיד רציני שדי מבטל שימוש בלינוקס על דסקטופ בארגונים.

Print Friendly, PDF & Email

11 תגובות בנושא “"בכסף הזה היה אפשר לרכוש מחשבים עם לינוקס"”

  1. לא חולק על המסקנות, אבל בחישוב שלך חסרה העלות של רישיון התקנות לחברה (open license), שמאוד מייקר. מי שקונה עשרות אלפי מחשבים (או רק אלפי, או אפילו מאות) לא מתכוון להשאיר את הגרסה המקורית של חלונות ואופיס לעובדים שלו, אלא ירצה להתקין גרסאות אחידות, כך שבטוח יש עלות נכבדה גם על הרישוי הזה.

    1. המחיר כולל את כל הרשיונות שצריך. הגרסאות שמגיעות עם מחשבים אלו היא ל-Enterprise. לא ל-HOME.

  2. יש מחשבי מותג שמגיעים עם לינוקס רשמית ללא מנוי – דל עם אובונטו למשל. שנית, הרבה מאוד ארגונים בכלל לא עושים שימוש בווינדוס עצמו אלא באפליקציה שרצה בדפדפן. אם אין שימוש באאוטלוק ואופיס אלא אפליקציית ווב אין עדיפות לווינדוס, חוץ מזה שמבחינת ארגונים זה ראש שקט אם יווצר צורך באופיס או אפליקציית ווינדוס, וניהול שהם מכירים.

    1. זה צעד שיווקי, שבסופו של יום לא נותן לך כלקוח שום תמיכה רשמית מיצרן ההפצה. אל תצפה שאם תפתח קריאה הם יענו לך (יצרן ההפצה כמובן) או יתקנו עבורך באגים בזמן קצר.

      1. אם אני כארגון עסקי קונה מחשבים של דל עם אובונטו אני יודע שהם נבדקו והדרייברים תומכים. אם יהיה מצב בעתיד שבו הדרייברים נשברים אני יכול לפנות כלקוח עסקי לדל. אף אחד לא מבטיח תמיכה טובה יותר במקרה ומייקרוסופט החליטו להקפיץ גרסה לווינדוס ולשבור תאימות – מצב הלקוח יהיה זהה

        1. תתפלא. יש לי כאן Thinkpad T480s שניתן לרכוש עם אובונטו. חבר רכש מחשב זהה עם האובונטו מותקן ותנחש מה – לשתינו ההזדהות עם טביעת אצבע לא עובדת כי אין דרייבר, אבל זה לא מפריע ללנובו למכור את המחשב עם אותו אובונטו. הוא הוציא בקשת תמיכה מלנובו, הם העבירו אותו לקנוניקל, קנוניקל לא רצו לדבר איתו כי הוא לא רכש מהם את הגירסה המסחרית (מה זה?)

          1. לנובו באמת די שמים פס על הלקוח. מעניין אם זה היה המקרה של דל. מצד שני, אם אין דרייבר מצד יצרן החומרה לווינדוס בגלל שבירת תאימות בגרסה חדשה, נניח, ודל יפנו אותי למייקרוסופט, אני לא חושב שהם כן יטרחו לעשות משהו (אם הם יכולים – בדכ זה רצון טוב של יצרן החומרה להתיישר עם הספציפיקציות החדשות של מייקרוסופט לדרייברים), לא משנה אם אתה לקוח עסקי או ביתי, בשניהם אתה משלם על תמיכה ולא תקבל אותה מעבר להשתלטות מרחוק על ידי נציג מייקרוסופט.

  3. באמת אתה רואה שתלמיד שיש לו תקלת דרייבר, יקבל תמיכה ממייקרוסופט?!?!
    עסק שמאיים עליהם שאם לא הוא יעביר את כל השרתים שלו למתחרה או לענן מתחרה – יתייחסו אליו (אולי).
    אבל תלמיד שקיבל ממשרד החינוך, אחרי שזה עבר דרך ועדות, ורשויות מקומיות, ועוד ועוד – יקבל שירות ממייקרוסופט?
    עלות התמיכה אם כן לא רלוונטית.
    לגבי התאימות – זה כמובן נושא רחב יותר. וכמו נושאים אחרים בקורונה: צריך להחליט אם זו הזדמנות לשינוי רוחבי, או שמעדיפים לא לפתוח מוקדי מאמץ נוספים.
    זו שאלה לא פשוטה כמובן, אבל היא זו שראויה לתשומת הלב.

    1. הנקודה שלי היא לגבי גוף/ארגון שקונה, הוא יכול לקבל תמיכה (ולגבי דרייברים – זה חייב לעבור דרך יצרן, לא ישירות מול מיקרוסופט)

  4. אומנם אין לי ניסיון עם ארגונים בסדר גודל של עשרות אלפי עמדות, אבל מניסיון בחברה קטנה (10+) וארגון בינוני (2000 +\-), עוד לא ראיתי תמיכה של MS עושה משהו ששווה את המחיר באמת.

    הסיפור האהוב עלי ביותר בנושא הזה הוא של מחשב בחדר ישיבות, אשר עודכן מ-Windows 7 ל-Windows 10 וכתוצאה מזה המקלדת ועכבר אלחוטיים הפסיקו לעבוד. לחלוטין.

    התשובה הרשמית של תמיכה של MS היית שהסט הספציפי הזה לא נתמך ב-Windows 10 ולא צפוי להיתמך בעתיד.

    רוצה לנחש מי היצרן של הסט?

     

    בארגון הבינוני, Office מהווה רק חלק קטן מתוכנות שבשימוש רוב עובדי החברה, ומכאן גם שהבעיות בהן מטפלת מחלק ה-IT הייעודית שהארגון מחזיק (מחיר ששום חוזה תמיכה של יצרן תוכנה או חומרה לא מבטל אותו) נוגעות למוצרים שאינם באחריות MS.

    למשל, בתקופה האחרונה, רוב ההתעסקות היא מול ספק ה-VPN.

     

    אני רק מפתח תוכנה שרואה את הדברים האלה מהצד של המשתמש הארגוני, אבל בכנות כל התירוצים נשמעים לי גינריים, מיושנים, ולא קשורים למצב בשטח.
    אין התחשבות בצרכים הארגוניים, אין התחשבות בעדכונים ש-MS כופה על הלקוחות (גם הענקיים), אין התחשבות בזליגת מידע עצומה שיש ב-Windows 10 שעלולה להוות בעיה לארגונים, וכו'.

     

    אני לא אומר ש-Windows מתאים לכל אחד, אבל חברה אחת לפחות בה עבדתי פעם חסכה הרבה כסף ע"י וויתור על מנוי MSDN והעברת רוב העמדות ל-Ubuntu.

    באשר ל-MS Office אנשים נוטים לשכוח משום מה שיש בעיות תאימות גם בין גרסאות שלו עצמו, במיוחד במסמכים עם עיצובים מורכבים כמו טבלאות או תמונות מוטמעות בטקסט.
    זה פחות בא לידי ביטוי כשמסמכים מועברים בתוך ארגון, כשבד"כ כל העובדים נמצאים על אותה גרסת Office, אבל בשיתוף מסמכים בין ארגוני גם כשכולם עובדים עם MS עדיין יש בעיות.
    הדרך היחידה לשתף מסמך בצורה בטוחה היא עד היום PDF.

     

    ובאשר לעקומת למידה של משתמשים, אני זוכר היטב המון כתבות ובכי כש-MS החליפה את הממשק הרגיל של Office ל-Ribon.
    כולם זעקו שהמזכירות המסכנות לא יסתדרו עם הממשק המוזר החדש.
    בסוף, הכל המשיך כרגיל…

  5. לגבי עניין התאימות, אתה כנראה צודק. אבל בחברות רבות לא צריך בכל המחשבים יישומים שלא רצים בלינוקס. חברה יכולה גם על חלק מהמחשבים להריץ לינוקס ועל חלק windows, ואז לשלם פחות כסף על רישיון. לגבי עניין התמיכה, אחד היתרונות של לינוקס הוא קלות ההרצה וההתקנה, כך שבמקרה של בעיה ניתן בקלות להריץ את לינוקס מהתקליטור, לגבות את כל הקבצים ו/או להתקין.

להגיב על לב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.