אנדרואיד – עמוד 2 – כמה מילים ברשותכם V2.0

קצת על פתרון אחסון חדש לציודים קטנים

כשמסתכלים על תחום המובייל, רואים כי ישנם דברים שמתקדמים לעיתים בקצב מהיר (התפתחות המצלמה האחורית לדוגמא, כמות האחסון, כמות הזכרון [אוקיי, למעט באפל ששם לוקח זמן רב עד שהם מוסיפים RAM], רזולוציית ואיכות מסך ועוד), אך אחד הדברים שבקושי התפתחו בתחום הוא עניין אמצעי האחסון, הן פנימית והן מבחינת כרטיסי מיקרו SD.

עד לפני שנה פלוס, האחסון הפנימי שבטלפון/טאבלט/PC-במקל/PC מבוסס טאבלט היו מבוססים על ארכיטקטורת eMMC, זו אותה ארכיטקטורה ישנה שהיתה עוד בימי ה-Pocket PC ו-PALM (הצבעוניים). עם הזמן יצאו כמה גרסאות (גירסה 4 שלטה זמן בשוק ולפני בערך שנתיים וחצי יצאה גירסה 5, אתם יכולים להסתכל על ההבדלים מבחינת תכונות כאן). גם גירסה 5 של ה-eMMC לא בדיוק הציגה ביצועים מרשימים כל כך (בהשוואה אפילו ל-SSD ביתי!). כן, יכולות הכתיבה והקריאה היו די טובות למובייל, אבל כיום הדרישות הן ליותר: חברות מעוניינות לפתח תוכנות עריכה מתקדמות יותר, אנשים רוצים לעשות עריכות וידאו או תמונות, משהו קצת יותר מהבסיס – לפני שהם משתפים את כל העולם ואחותו ויש עוד המון פונקציות שחברות פיתוח היו שמחות לפתח למובייל – אם יחידת האחסון היתה מגיבה קצת…יותר..מהר והיה אפשר לעשות יותר פעולות במקביל.

גם בתחום המיקרו SD חלו התפתחויות, אך ההתפתחויות הללו היו יותר שיפורים של פונקציות קיימות כמו כתיבה יותר מהירה וקריאה יותר מהירה עם תאימות אחורה ותמיכה לגדלים מעל 64 ג'יגהבייט (SDXC), אבל הבעיה העיקרית של כל פורמט המיקרו SD הן היכולות שלו – אתה יכול לכתוב בצורה רציפה או לקרוא בצורה רציפה (או למחוק וכו') אבל אתה לא יכול לעשות מספר דברים במקביל כמו קריאה וכתיבה ביחד. הפורמט של מיקרו SD לא מאפשר זאת ולכן אמצעי האחסון הזה הוא מוגבל מאוד ויותר משמש לאחסון מאשר לעריכת תמונה לדוגמא (העריכה תתבצע על ה-RAM והתוצאה תישמר על ה-eMMC/מיקרו SD ובמקרה של תוכנות מתקדמות – העריכה תתבצע על ה-eMMC והתוצאה תישמר על מיקרו SD).

ומה לגבי האח הגדול של מיקרו SD, כרטיסי ה-SD? ובכן, מבחינת פונקציונאליות כרטיסים אלו זהים לאחיהם הקטן, אך מכיוון שהם גדולים יותר, החברות יצרו כרטיסים בעלי כמות אחסון כמו 512GB, דבר שעדיין לא ניתן לעשות כיום במיקרו SD. גם האמינות שלהם טובה יותר וכמובן – אם הם נופלים, קל לזהות אותם על הדשא, שטח וכו'.

ב-30 למרץ השנה פורום JEDEC הוציא סוף סוף הודעה על המפרט המיוחל שיחליף בהמשך את עניין כרטיסי המיקרו SD (ובהמשך את כרטיסי ה-SD), הלו הוא פורמט ה-UFS.

256GB-UFS_03

פורמט ה-UFS בא להחליף את כל מה שקשור לאחסון מבחינת מובייל/טאבלט וכו'. בפורמט זה "משאילים" את מה שיש לך ב-PC ומכווצים אותו לפורמט מובייל. כך לדוגמא, מהירות הקריאה היא כמו מהירות SSD בחיבור SATA (כלומר עד 550 מגהביט), מהירות כתיבה עד 95 מגהבייט לשניה, ו-IOPS של 40,000 וזאת בהשוואה ל-100 IOPS שאפשר להוציא ממיקרו SD.

UFS_02 כפי שאתם יכולים לראות – פורמט ה-UFS הוא פורמט שאינו תואם לכרטיסי מיקרו SD. אינכם יכולים להשתמש בו בציודים נוכחיים, לא רק בגלל צורת הפלסטיק שמעט שונה, אלא גם בגלל כמות ומיקום הפנימים בתחתית הכרטיס. יקח כמובן זמן עד שהיצרנים יתמכו בפורמט זה אך לא זמן רב – כל החברות שמשתתפות בפורום JEDEC כבר התחייבו להוציא ציוד תואם וכך חברות כמו סמסונג, סוני, ניקון, קאנון, מוטורולה ואחרות עובדות בימים אלו על שילוב UFS במוצריהן. הראשונה שיצאה עם כרטיסים היא סמסונג, אך היצרנים האחרים גם יוציאו כרטיסים (בחבילה יכלל מתאם ל-PC) במהלך השנה הקרובה.

פורמט ה-UFS הוא הרבה יותר רחב מאשר כרטיסים אלו, הפורמט הוא גם לאחסון פנימי בטלפון וכו'. כך לדוגמא, אם יש לכם מכשירים כמו סמסונג Galaxy S6 ומעלה, האחסון הפנימי הוא מבוסס UFS, כך שהביצועים שם יותר גבוהים בהשוואה למכשירים אחרים מבחינת FILE I/O (אם כי עדיין אין תוכנות חיצוניות שמשתמשות בפונקציונאליות זו).

אז איפה UFS בעצם יסייע לנו? הנה מספר דוגמאות:

כל מי שרוכש מצלמת DSLR לקהל המקצועי-ביתי למיניהם מכיר את הבעיה – אתה יכול לצלם כמות של 15-20 תמונות ברצף ואחרי זה .. אתה צריך לחכות שהמידע יעבור מה-RAM לכרטיס. עם UFS אפשר יהיה "להשתולל" כי ה-UFS יכול לכתוב במהירות את התוכן לכרטיס.
כיום ניתן לצלם וידאו 4K בכל סלולרי מודרני מהשנה שנתיים האחרונות, אבל אם תנסו להשוות את איכות הוידאו שצילמתם בסלולרי לאיכות מצלמת וידאו טובה (לדוגמא: Sony PXW-Z150) יראה שההבדלים הם שמיים וארץ, וזה לא רק בגלל החיישן אלא יותר בגלל שהטלפון צריך לדחוס "באכזריות" את הוידאו כך שהוידאו מהסלולר בעיניים מקצועיות יראה די עלוב. עם UFS אפשר לשמור באיכות מאוד גבוהה את הוידאו ישירות לכרטיס וגם אפשר להקליט לפרקי זמן יותר ארוכים (רק שימו לב שהסוללה "תיאכל" בצילום כזה, הקלטות כאלו צורכות המון חשמל והטלפון מתחמם במהירות).
כל מקלות ה-PC הזולים (בסביבות ה- ~100$) מגיעים עם כמות מועטה של אחסון: 32 או 64 ג'יגהבייט והוספת כרטיס מיקרו SD כיום לא עוזרת הרבה. אפשר כמובן להתקין תוכנות על המיקרו SD אבל הביצועים יהיו מחפירים. עם UFS לעומת זאת, אפשר יהיה לוותר על התקנת מערכת ההפעלה שהיצרן התקין ולהעביר/להתקין אותה ישירות על כרטיס UFS יחד עם האפליקציות שלכם. הביצועים יהיו כמו SSD ביתי פשוט (לא כמו Samsung 950 Pro), אבל זה הרבה יותר טוב מהמצב כיום. אגב, תהליך זה יקח זמן הואיל ואינטל עד כה לא הוציאה שום Chipset שתומך ב-UFS בצורה "טבעית" ובמקלות PC היצרנים לא נוטים להוסיף צ'יפים מעבר למה שאינטל ממליצה.

לסיכום: UFS מביא סוף סוף את האחסון הקטן לעולם המודרני של משהו שמזכיר SATA (אם כי UFS יותר מתוחכם מ-SATA הואיל והוא יכול לקבל מספר פקודות לביצוע במקביל ולא אחד אחד כמו SATA). אני מתקשה להאמין שנראה בשנה שנתיים הקרובות את האחסון הקטן מתקרב ל"אח" הגדול (NVMe) שנותן מהירויות פנטסטיות, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר. מבחינה פרקטית אם אתם רוצים UFS ככרטיסון – תוכלו להשתמש בו ב-Galaxy Note-7 שיוכרז בהתחלת חודש הבא (2 לאוגוסט), סמסונג מכניסה במכשיר הסלולרי הזה התקן שידע לתמוך הן במיקרו SD רגיל והן בכרטיסון UFS (רק אחד יכול להיות בפנים). שאר החברות בוודאי יתנו פתרון כזה בהמשך השנה או בשנה הבאה.

אמזון Fire TV Stick – אחרי מספר חודשים

לפני מספר חודשים הוציאה אמזון את ה-Fire TV Stick. מכיוון שלמנויי Amazon Prime המחיר היה מאוד אטרקטיבי (20$ בערך לא כולל משלוח) הזמנתי אחד. כתבתי עליו בעבר ודי זנחתי את ה"מקל" הזה.

לאחרונה ביצעתי מספר שינויים בביתי והכנסתי מסך 27" לחדר השינה. אין לי הוט או Yes, ובדקתי מה יכול להתאים לי בחדר השינה. חיבור מחשב למסך הגדול לא יהיה רעיון טוב כי הדבר האחרון שאני מחפש על המיטה זה מקלדת/עכבר, כך ש-MINI PC עף מהרשימה. חיבור של טאבלט דרך Miracast הוא רעיון נחמד אבל איכות הוידאו היא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה, מה גם שתכנים שמוגנים ב-DRM (נטפליקס וכו') לא כל כך נראים טוב (מקסימום 720P מבחינת רזולוציה), אז החלטתי לחבר את ה-Fire TV Stick.

מבחינת שימושיות – אם אתה "מכור" ל"גן הסגור" של אמזון, המקל עושה עבודה לא רעה. הסרטים והסדרות שאמזון מקרינה נראים מעולה ובמקרים של HD יש ציון לכך והזרימה עובדת טוב (אם כי במקרה שלי היא לא זרמה טוב ב-2.4 ג'יגהרץ, רק ב-5 ג'יגהרץ והמקל של אמזון תומך בכך). אתה יכול להשתמש בשלט של ה-Stick כדי להקיש חיפוש (יש לך מקלדת על המסך ואתה זז ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, ולוחץ באמצע, בערך כמו האייפודים הישנים). גם נטפליקס עובד לא רע בכלל עם המקל, כל עוד התקנת את אפליקציית נטפליקס מהחנות של אמזון (ובחנות הגדרת את ה"ארץ" שלך כ-United States והתקנת את האפליקציה דרך האתר של אמזון ולא דרך המקל).

אבל הבעיות מתחילות כשאתה צריך דברים אחרים.

ניקח את יוטיוב לדוגמא. ישנה אפליקציית יוטיוב (משהו מאוד בסיסי), אבל היא מאוד א-י-ט-ית. כמה איטית? אתה עובר בין התפריטים ואתה מחכה בין 1-3 שניות. כשאתה מתחיל לנגן, אין לך אפשרות לנגן ישירות ב-HD, וזה מתחיל באיכות מאוד נמוכה ולפעמים מטפס כלפי מעלה באיכות.

ישנם דברים שלא נמצאים ב-App Store ולשם התקנתם תצטרך לחזור ל-ADB ו-adb push. אפליקציה כמו XBMC/KODI לדוגמא – תצטרך להתקין אותה כך, אבל אתה לא תראה אותה מותקנת בתפריטים הרגילים, אלא שתצטרך ללכת להגדרות, לאפליקציות, לבחור Manage Installed Applications, לגלול בין ערימת האפליקציות ואז לבחור את KODI. אפליקציות אחרות שתתקין יכול להיות שיפעלו, ויכול להיות שלא. חלק מהאפליקציות שאני ניסיתי נתנו לי ממשק ברזולוציה מאוד נמוכה (כנראה בגלל Manifest עם הגדרות שגויות).

אם אתה רוצה לחבר ציודים מבוססי Bluetooth, תופתע לגלות שבכל מה שקשור למקל, אתה מאוד מוגבל. השלט של המקל עובד ב-Bluetooth, אולם אינך יכול לחבר רמקולים או אוזניות מבוססי BlueTooth (את זה אפשרי רק בגירסת המכשיר Fire TV, לא במקל), והדבר שאותי הכי עיצבן – הוא שאין לך אפשרות להגדיר Time Zone מקומי או קבלת פרטי שעון/תאריך משרת אחר באופן אוטומטי.

אם אתה חושב להריץ דפדפן, תשכח מזה. שום דפדפן לא רץ על המקל (אתה יכול לנסות עם adb push, לא ניסיתי יותר מדי|), אבל גם אם תצליח, אתה תמצא שהמקל מאוד איטי, כך שפעולות פשוטות של גלילה יהיו איטיות מאוד. ניסיתי בשביל השעשוע להתקין קורא קבצי PDF והעליתי קובץ PDF פשוט של ספר בגוגל 3.5 מגהבייט. הגלילה היתה איטית ובלתי נסבלת.

חושב לפרוץ את המכשיר? תשכח מזה. זהו המכשיר היחידי שאני מכיר שכדי לפרוץ אותו, תצטרך מלחם וכישורי הלחמה טובה. גם אם תמצא פירצה מבוססת תוכנה, המקל פשוט יגרום לעצמו נזק כך שהמכשיר יציג את הלוגו של אמזון, ויעשה Boot Loop.

אם מישהו חושב לרכוש את ה-Fire TV Stick, אני ממליץ לו שיחפש פתרון אחר. ישנן יותר ויותר חברות שמוציאות מוצרים מבוססי Android TV. עם אנדרואיד TV אתה מקבל עדכונים ישירות מגוגל, כל החברות שמוכרות מנויים לסרטים וסדרות (למעט אפל כמובן) ולא חסרות אפליקציות לפלטפורמה, ואם יש לך סבלנות – במאי צריך לצאת ה-nVidia Shield Console, הקונסולה שמבוססת על אנדרואיד TV ותוכל איתה לא רק לצפות בתכנים, אלא גם לשחק משחקים (בחבילה יש ג'ויסטיק שכולל אגב מיקרופון מובנה וכניסת אוזניות רגילות).

כרומבוק לדודה והדוד?

בתקופה האחרונה קיבלתי מספר פניות בשאלה לגבי מחשב לדודה והדוד (הכוונה מחשבים לאנשים שאין להם ידע רציני במחשבים) והפוסט הזה ינסה לענות על כך.

קצת הסבר למי שלא מכיר את הכרומבוק: זוהי פלטפורמה של גוגל שמוכרת מפרט (ולעיתים שרטוטים, BOM וכו') ליצרני המחשבים וגוגל עובדת עם היצרנים בשת"פ הדוק. העדכונים עצמם מתקבלים ישירות מגוגל באופן אוטומטי וכל גירסה של כרום OS (היא מתעדכנת בערך אחת לחודש וחצי, אם כי התאימות נשמרת) נבדקת לעומק לפני שהיא משוחררת לכרומבוקים השונים (כך יוצא שגרסאות מסויימות משוחררות לכרומבוקים של יצרנים מסוימים ואחרים יקבלו שדרוג קצת יותר מאוחר).

הרעיון של כרום OS הוא להריץ את כרום כ"מערכת ראשית" ובהמשך אפליקציות אנדרואיד שיהוו השלמה לדברים שלא קיימים כאפליקציות מבוססות WEB. ישנן גם אפליקציות שהם "חצי WEB" שהן בעצם אפליקציות שהודרו לעבוד עם המערכת של גוגל שנקראת NaCL (כלומר Native Client) שנותנות מקסימום ביצועים אך הן רצות בתוך הדפדפן.

אז קודם כל, על מנת לחשוב אם זה מתאים למישהו – יש צורך לבדוק בעצם מיהו המשתמש. משתמשים שיש להם רקע ונסיון במחשבים ומחפשים להם את Windows וכל אפליקציות ה-Windows – כרום OS לא יעזור להם הרבה. נכון, יש הרבה מאוד שרותים שיכולים להחליף כל מיני אפליקציות ל-Windows, אך עדיין – משתמשים שמחפשים להשתמש ספציפית בכל מיני אפליקציות Windows – מוטב שירכשו לעצמם וישתמשו ב-Windows.

משתמשים שאין להם הרבה נסיון במחשבים לעומת זאת, ורוב השימוש שלהם הוא גלישה/שימוש באתרים, מוסיקה, וצפיה בכל מיני סרטים ומדיות בזרימה (Streaming) מהאינטרנט לעומת זאת – כרום OS יכולים להתאים להם.

אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון הוא עניין האבטחה. קוראים רבים של הבלוג הזה יכולים לזהות הודעה מזוייפת ש"מחשבך נמצא בסכנה" שנעשתה ב-HTML ו-CSS – מקילומטר, והם ידעו להתעלם. משתמשים שאין להם נסיון – עלולים להאמין ולהתקין (במקרה של Windows) את הנוזקה. בל נשכח שמשתמשים שאינם טכניים גם נוטים להתעלם מאזהרות אבטחה, מעדכונים, והם נוטים להריץ קבצים שאיש טכני לא היה מריץ בשום אופן. ה"אופנה" האחרונה שישנה היום (ותוכנות אנטי וירוס רבות לא יודעות להתמודד טוב איתה) היא ה-Ransomware, אפליקציה שמגיעה בשיטות שונות (לא רק באימייל) ומצפינה ברקע את כל הקבצי משתמש בדיסק הקשיח (וגם בשרותי ענן כמו DropBox וכו') ואז נותנת הודעה למשתמש שכל קבציו הוצפנו ועל מנת לפתוח אותם – הוא חייב לשלם. לך תסביר עכשיו למשתמש הקצה שאם אין לו גיבוי (וברוב המקרים אין לו גיבוי) – הוא יצטרך לשלם או שהכל אבוד.

כרוםבוק (או כרומבוקס – במקרה של תחנה נייחת) כפי שציינתי לעיל – דווקא יכול להתאים לאנשים אלו. אין צורך לדאוג לעניין האבטחה כי לא חשוב מה שישלחו למשתמש – זה פשוט לא יכול לרוץ על כרום OS (כרום OS היא מערכת מבוססת לינוקס). אז אין Ransomware ושום אפליקציה שמתחזה לאנטי וירוס לא יכולה להתקין את עצמה. גם מבחינת נזק אי אפשר לעשות הרבה כי במקרה הכי גרוע, אפשר לאפס את המכשיר (מה שנקרא Wash בכרום OS) ולאחר שהמשתמש יזדהה מחדש, כרום OS יוריד את הפרופיל משרתי גוגל ותוך רגעים ספורים הוא יוכל לגלוש מחדש. בנוסף, אם המשתמש ממש זקוק לעזרה מרחוק, ישנו תוסף כרום מובנה שדואג לכל עניין החיבוריות כך שתוכל להתחבר מרחוק ולסייע (במקום להתקין תוכנות צד ג' לשליטה מרחוק).

עתה נסתכל לגבי אפליקציות:

אם אתם מחפשים להשתמש ספציפית בסקייפ. יש אפשרות להתקין את אפליקציית האנדרואיד של סקייפ על הכרומבוק ולהשתמש, אולם ההתקנה מצריכה ידע טכני מהצד שלך וזה עדיין לא יציב לגמרי. מהצד השני – מיקרוסופט עובדת כרגע על יישום סקייפ שירוץ דרך הדפדפן ללא צורך בתוספים, כך שהוא גם ירוץ על כרום OS. ישנן אלטרנטיבות כמו Hangouts וישנם גם שרותים מבוססי Web שנותנים צ'אט אודיו/וידאו.
אופיס – לגוגל יש Google Docs שנותן למשתמש אפשרות לכתוב מסמכים, גליונות עבודה, מצגות ועוד דברים רבים (ישנו שוק עשיר של תוספים לגוגל Docs), אך גם למיקרוסופט יש פתרונות מבוססים Web שעובדים בצורה מעולה על כרום OS בדפדפן, כך שאם המשתמש צריך להשתמש באופיס -הוא יכול להשתמש בשרותי ה-Web של מיקרוסופט ללא בעיות.
תוכנות מסרים מיידיים – אם המשתמש אוהב להשתמש בשרותים כמו WhatsUP או Viber וכו' – הוא יוכל להשתמש בממשקי ה-Web כדי להמשיך לשוחח, לקבל ולשלוח קבצים (כרום OS תומך בכרטיסי SD ובכל המכשירים יש קורא SD מובנה).
גיבויים – בכרום OS אין מה לגבות.

מכיוון שישנן לא מעט כרומבוקים/כרומבוקסים בחוץ – כדאי ללכת לפי הכללים הבאים:

אם המשתמש מוכן להשקיע במסך חיצוני – כדאי לרכוש כרומבוקס ולא כרומבוק. הם גם יותר קלים לפריקה ולשינוי (זכרון, SSD וכו'). אם המשתמש אוהב לעבוד עם הרבה טאבים פתוחים, כדאי להגדיל את הזכרון ל-4 ג'יגהבייט (זכרון DDR3L). אני ממליץ על ASUS ChromeBox עם מעבד Celeron.
אם מחליטים על תצורת נייד – כדאי לקחת את הגירסה של ה-4 ג'יגהבייט.

בישראל עדיין אין מספיק דגמי כרומבוקים מכיוון שהיבואנים לא ממש טרחו לייבא (כי לא היתה דרישה) ולכן כדאי לרכוש את הכרומבוק/כרומבוקס מחו"ל.

לסיכום: כרומבוק/כרומבוקס יכולים להתאים מאוד למשתמשים שאינם בקיאים במחשבים. עקומת הלימוד היא די קטנה אם המשתמש גלש בעבר באינטרנט. אם אתה רוצה להתקין לאחרים כרומבוק ואין לך עדיין, תוכל להרים VM עם כרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS) ולשחק עם זה כדי להכיר על מה מדובר.

כמה מילים לגבי גולן טלקום/דור 4 ומכשירי סמסונג

לאחרונה יצאה גולן טלקום בהכרזה כי היא נותנת ללקוחותיה דור 4 ואף הגדילה את החבילה (לאלו שמשלמים את המחיר המלא – 99 שקל) ל-20 ג'יגהבייט לחודש במקום ה-6 שיש עם דור 3. הכל טוב ויפה, עד שהתחילו כמה בעיות שחלקן לא קשור לגולן טלקום, וחלקם קשור להסכמים בין גולן טלקום למפעילי רט"ן אחרים (אורנג', סלקום).

golan-sim-tran-630x552 נתחיל בהסבר לגבי גולן טלקום, קצת על דור 4 בארץ כרגע ונסיים באיך לפתור את הבעיה (בחלק מהמקרים):

גולן טלקום אינה חברת תקשורת כמו אורנג' וסלקום. היא מפעילה וירטואלית (המינוח המקצועי הוא MVNO), כלומר היא "רוכבת" על התשתית של ספק אמיתי ובמקרה של גולן טלקום, היא "רוכבת" גם על אורנג' וגם על סלקום תוך שימוש בתשתיות שלהם. בניגוד ללקוח של אורנג' או סלקום, לקוח גולן טלקום חייב להפעיל אצלו אופציה של Roaming כי הוא בעצם "נודד" מתא סלולרי לתא סלולרי ולפעמים מתא סלולרי של אורנג' לתא סלולרי של סלקום. הסבר יותר רחב ניתן לקרוא בפוסט המעולה הזה בוויקיפדיה.

אחת הבעיות שיש ללקוחות גולן טלקום ולא חשוב איזה מכשיר יש ללקוח הוא שבחלק מהמקומות הלקוח של אורנג' או סלקום יקבל איתות 4G אולם לקוח של גולן עדיין יקבל אות של +H (כלומר HSDPA – דור 3.5). הסיבה לכך קשורה יותר להסכמים בין גולן לספקים השונים. היום בדקתי את העניין בזמן אמת, והתוצאה היא שבתל אביב כמעט כולה יש 4G ללקוח גולן, אולם לא בחולון וגם בחלק גדול מבת-ים לא היה 4G, כנ"ל בנסיעה ברכבת מתל אביב לחיפה – רוב הדרך אין 4G למעט באזורים של הערים הגדולות, כך שה"פריסה" של גולן היא חלקית ולא תמיד תקבלו 4G גם אם קיימת תשתית 4G במקום. סביר להניח שהמצב הזה ישתפר בחודשים הקרובים.

צריך לזכור כי רוחב הפס של 4G בארץ לכל ספקי הסלולר עדיין מאוד צר. כרגע יש רק רצועה אחת ברוחב 5 מגהרץ (כמדומני) ולכן לא תקבלו לאורך זמן מהירויות גדולות, הכל תלוי באזור בו אתם נמצאים וכמות המשתמשים. יחד עם זאת, לפני כשבועיים הסתיים סוף סוף (יאללה, תוציאו קונפטי..) מכרז התדרים וכעת הספקים השונים יעשו את ה"מסחרה" ביניהם כדי לצרף רצועות תדרים ורוחב הפס יעלה. אני ממליץ לקרוא את הכתבה הזו ב"גלובס" שמראה כי למרות כל חוזי השחורות בגלל התחרות האגרסיבית – לא רק שהספקים המתחרים נשארו, גם חזי בצלאל הצליח להיכנס הפעם, כך שהתחרות עוד תגדל.

וכעת – לבעיית ה-4G עם גולן טלקום ומכשירי סמסונג (מסוג Note-3 ו-Note-4, אני לא יודע אם הבעיה קיימת ב-S5).

הבעיה עצמה קצת קשורה לבירוקרטיה, וקצת לבעיה טכנית ידועה של סמסונג.

מבחינת בירוקרטיה, גולן טלקום אינה מוכרת מכשירים סלולריים ישירות. היא מפנה את הלקוחות שמעוניינים במכשיר לחנויות כמו Best Mobile או BUG. היא לא נותנת שרות טכני מבחינת תיקונים, החלפות, שדרוגים וכו' ולכן כשגולן טלקום פונים לסמסונג, היחס אליהם הוא לא מי יודע מה. (אני לא נציג של סמסונג ואין לי קשר ישיר רשמי לחברה, זו חוות דעתי בלבד).

מבחינה טכנית – כמו תמיד, סמסונג לא אוהבים להשתמש במימוש של אחרים ומעדיפים להמציא את הגלגל מחדש, גם כשאחרים המציאו אותו 20 פעם. לחובבי XKCD נזכיר את הסטריפ הבא:

מימוש הממשק הפנימי של סמסונג לקריאת כרטיס ה-SIM שונה ממימוש שקיים במכשיר כמו נקסוס 5, מכשירי מוטורולה, LG, HTC ואחרים. כתוצאה מכך, עקב באג במימוש, SIM של גולן טלקום שמוכנס למכשיר והמכשיר מופעל, המכשיר אינו מזהה כי ברשת קיים דור 4, ולפיכך התפריט לבחירת סוגי רשתות "מתקצץ" ואפשר מקסימום לקבל WCDMA/GSM (שזה במילים אחרות H+/3G/2G). הבעיה אינה ב-SIM (תכניסו אותו לאייפון או לאחד המכשירים שציינתי לעיל ותוכלו מיד להתחבר ל-4G) אלא רק בקוד התממשקות בין המודם ל-ROM עצמו.

בזמן ההתממשקות, קבצים בתיקיית /data/property/, שם ישנם 8 קבצים שמתחילים בשם persist.radio בכל פעם שתכניסו SIM אחר וקבצים אלו קובעים עבור המכרכת אלו פונקציות תוכלו לקבל ולאלו תדרים (לדוגמא) המכשיר צריך להתחבר על מנת לקבל/להוציא שיחות, שרותי DATA, הודעות SMS וכו'. הקבצים קטנים מאוד (חלקם בייט אחד, חלקם 0 בייטים, חלקם 5-8 בייטים) אולם כדאי מאוד להיזהר איתם.

על מנת לעקוף את הבעיה (הערה: אני לא לוקח שום אחריות אם למכשיר יקרה משהו!) יש צורך לשנות קובץ אחד בתיקיה הנ"ל בשם persist.radio.lteon ולשנות את התוכן שלו מ-false ל-true, לשמור את הקובץ ולצמצם לו את ההרשאות ל-read only. (כלומר 400). מי שמכיר קצת adb ו-shell, יוכל לעשות זאת עם sed פשוט ו-chmod לקינוח. מי שלא, יכול לערוך את הקובץ עם עורך קבצי טקסט (לא Notepad ולא Word!!), לשנות הרשאות (זה ה-permissions ב-root explorer כך של-root יהיה גישה של קריאה בלבד) ולאחר מכן יש להפעיל את המכשיר מחדש ואז המכשיר ינסה להתחבר ל-4G. תוכלו גם להיכנס לתפריט More Networks / Mobile Networks ולבחור LTE/WCDMA/GSM. שימו לב: פעילות זו דורשת שהמכשיר שלכם יהיה לאחר root, אחרת אין גישה לתיקיה הנ"ל.

מתי יהיה תיקון רשמי שלא יצטרך פריצת המכשיר? שאלה טובה, אני מניח שבעדכון Lollipop שצריך לצאת גם לגלקסי Note-3 ו-4 החודש או החודש הבא יהיה תיקון. במידה ולא יהיה, אנסה להוציא תיקון כך שניתן יהיה להתקין אותו דרך ODIN מבלי לפרוץ את המכשיר.

לסיכום אני רוצה לחזור ולאמר: אין עדיין מה להתלהב מ-4G. הסתובבתי כל היום והרצתי Speed Test ולא עברתי את מהירות ה-10 מגה ב-DOWN, מהירות שאני כבר מקבל כיום ב-HSDPA. חכו שתהיה הרחבה משמעותית ל-4G ואני מאמין שעד אז כבר יהיה תיקון רשמי.

סקירה: MINI PC מבוסס אינטל

מי שעוקב אחרי שוק המולטימדיה בכל מה שקשור למזרימים (סטרימרים) והתקני מדיה קטנים שמתחברים לטלויזיה, יודע שאינטל לא ממש שולטת בשוק זה. ישנם כל מיני פתרונות כמו של ROKU, אפל TV ועוד שדי תפסו חלק נכבד מהשוק. בשנים האחרונות אחד הסגמנטים שתפס יותר חלק מעוגת הסטרימרים ופתרונות מולטימדיה לסלון היה אנדרואיד לא רשמי שנמכר כ"מקל" שמתחבר ל-HDMI תחת הכינוי Mini PC (ויש כמובן גם גרסאות של קופסאות קטנות). היתרון הענק שלהם בהשוואה למתחרים היה המחיר המאוד מאוד זול. גם עניין הפתיחות (זה אנדרואיד לכל דבר ועניין) וגם שוק ענק של אפליקציות היווה נקודה שעזרה לשכנע רבים לרכוש, גם כשכולם ידעו שאין לך ממש תמיכה של יצרן מסודר ואף אחד גם לא ישחרר בצורה רשמית עדכונים.

אינטל לטשה עיניים לשוק זה כבר מספר שנים, אולם כל פתרון שלה היה עם 3 בעיות מרכזיות:

מחיר גבוה מאוד למעבד + ערכת שבבים
הצורך בפתרון קירור
מערכת הפעלה

מבחינת מערכת הפעלה, אינטל כבר המירה את אנדרואיד עוד מגירסה 4 לעבוד עם X86, אבל המחיר שהם רצו מהיצרנים עבור מעבד+ערכת שבבים ופתרונות הקירור שהיו צריכים לשם כך – הניאו יצרנים סיניים מלהשתמש ולמכור פתרון זה. אחרי הכל, למה להתאמץ כשחברות כמו MediaTek, AllWiner, RockChip ואחרות מציעות לך פתרון מלא (כולל מערכת אנדרואיד מוכנה, כולל תכנון לוח אם וכניסות/יציאות) שעולה ליצרן לא יותר מכמה דולרים בודדים?

אז באינטל הלכו לעשות שיעורי בית וחשבו כיצד לתקוף את השוק הזה ע"מ למכור בו כמה שיותר שבבים מבלי להוריד את המכנס.

במסגרת המאבק של אינטל בכל מה שמעבדים, אינטל הוציאו מספר שבבים תחת הם ATOM, רק שבניגוד לעבר, הפעם לא מדובר על חיתוך מאסיבי של המהירות והורדת פונקציות רבות (כמו הדורות הראשונים של ATOM), אלא פתרון שיתן ביצועים טובים עם אנדרואיד, גרפיקה מואצת למשחקים ובמיוחד – תמיכה במקודדי וידאו כך שהכל יעבוד חלק ומהר.

כמו תמיד, כשאינטל מוציאה מעבדים, הם מוציאים שורה שלמה של מעבדים שנבדלים בתכונות קטנות אחד מהשני, ואינטל הכריזה על חלק מהסידרה בפני כל העולם ואחותו בכנס ב-CES שנה שעברה וקצת לפני כן. הפעם אינטל באו מוכנים בסיוע שותף בכיר – מיקרוסופט. האג'נדה של מיקרוסופט שונה מהאג'נדה של אינטל. לאינטל ממש לא אכפת איזה מערכת הפעלה תריץ על הברזל כל עוד אתה רוכש את הברזל. למיקרוסופט יש כאב ראש שנקרא "כרומבוק" שנמכר כמו לחמניות חמות עד היום, אז מיקרוסופט יחד עם אינטל יצאו בהכרזה על נטובוקים גירסה 2: מעבד ATOM עם 1 או 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 או 32 ג'יגהבייט זכרון נדיף (Flash), ו-2 חיבורי USB וכניסת כרטיס SD או מיקרו SD (היצרן בוחר). כל זה ישווק כ-Netbook (תחת השם Notebook על מנת שלא להזכיר טראומות נשכחות למשתמשים) עם Windows 8.1 עם מנוע החיפוש בינג – במחיר זול ליצרנים וזול לצרכנים – בסביבות ה-200 ומשהו דולר לצרכן הסופי.

אינטל ערכה גם כנס נפרד שמיועד רק ליצרנים הסיניים, שם הם הכריזו על מעבד Quad Core Z3735F BAY TRAIL TCR 1.33-1.83GHZ. אינטל החליטה להעתיק את אותם תנאים שיצרני ה-ARM הסיניים הזולים נתנו ליצרנים, והם סיפקו לאותם יצרנים הכל, כולל דיארגמות וסכמות ללוח האם, פתרון קירור, כניסות/יציאות וכו'. היצרן רק צריך להשתמש במה שאינטל נותנת, להתחיל לייצר ולמכור. המחיר הסופי יהיה קצת יותר יקר מפתרון זהה מבוסס ARM – בסביבות ה-100-130 דולר וכפיתוי ללקוח הסופי, ה-MINI PC יגיע גם עם אנדרואיד "וגם" עם Windows 8.1. מדוע שמתי מרכאות? כי ה"גם" כולל כוכבית קטנה – ה-Windows 8.1 מגיע ללא רשיון, כך שהלקוח יצטרך לשלשל למיקרוסופט עוד 120 דולר על רשיון (אפשר לרכוש את אותו רשיון דרך getsoftwarekey ברבע מהמחיר של מיקרוסופט). המשתמש כמובן יכול לוותר על ה-Windows ולבצע Boot ישירות לאנדרואיד ולשכוח מה-Windows, אבל כמה ירצו לוותר על Windows בשעה שיש לו כל כך הרבה אפליקציות מולטימדיה, סקייפ ו-1001 דברים אחרים? כך גם אינטל מרוויחה וגם מיקרוסופט שמרוויחה מחיר מלא לרשיון ולא מחיר קצוץ שהיא מוכרת ל-OEM.

png ה-MINI PC עם המעבד הנ"ל החל לצאת לפני מספר ימים בצורה רשמית, והזמנתי אחד לבדיקות. כמו תמיד, הנציגה של היצרן הסיני גם אצלי הצליחה לבלבל בין הגירסה שהזמנתי לגירסה שהיא שלחה לי, כך שאת שלי קיבלתי עם 16 ג'יגה זכרון נדיף ו-2 ג'יגה זכרון, עם Windows 8.1 ובלי אנדרואיד. את התקנת האנדרואיד אני אקבל עוד כמה ימים ואעדכן פוסט זה, כך שכרגע אני אתייחס ל-Windows וגם ללינוקס.

מבחינת חומרה וכניסות: יש כניסת USB 2.0 גדולה, כניסת מיקרו USB 2.0, כניסת חשמל בחיבור מיקרו USB, כפתור הפעלה, וכניסת כרטיס מיקרו SD שתומך עד 64 ג'יגהבייט (יכול להיות יותר, לא ניסיתי). יציאת ה-HDMI רגילה (לא ניסיתי לחבר למסך עם רזולוציה מעבר ל-FULL HD).

נתחיל ב-Windows.

גירסת ה-16 ג'יגהבייט של ה-MINI PC לא תשאיר לך הרבה מקום להתקנת אפליקציות (זיכרו, אפליקציות PC שוקלות הרבה יותר מאפליקציות אנדרואיד). כך זה נראה אצלי (תתעלמו מכרטיס המיקרו SD שהכנסתי ל-MINI PC):

10407044_832405393468497_929425930803267858_n

כן, 5.5 ג'יגהבייט מקום פנוי. אפשר כמובן להזמין את גירסת ה-32 ג'י'גהבייט (ואז יהיה פנוי לכם בערך 15 ג'יגהבייט מקום). אפשר כמובן "להצמיד" כרטיס מיקרו SD ככונן "משלים", אולם הביצועים יהיו נמוכים מאוד. כמה נמוכים? הכנסתי כרטיס של 64 ג'יגהבייט הכי מהיר שקיים בשוק (Exterme Pro) והמהירות שקיבלתי היא 20 מגהבייט לשניה בקריאה, בהשוואה ל-100 מגהבייט של הזכרון הנדיף במכשיר.

מבחינת קליטה אלחוטית – לצערי המכשיר לא מכיר את טווח ה-5 ג'יגהרץ, מה שאומר שתצטרכו להשתמש בתדר 2.4 ג'יגהרץ על כל הבעיות. מצד שני, יש לו יכולת קליטה מצויינת ובניסויים שלי בחדרים אחרים בביתי (עם דלתות סגורות כשהנתב נמצא בסלון) קיבלתי קליטה של 90-120 מגהביט לשניה (כך ה-Windows טוען) והוא לא סובל מאותן בעיות ש-MINI PC מבוססי אנדרואיד ישנים שהיו ללא אנטנה חיצונית – סבלו.

מבחינת הרצת סרטים/סדרות: לא נצפתה שום בעיה בהזרמה של 720P ו-1080P על wifi עם כולל מיני קידודים וקונטיינרים כולל Quicktime ו-MKV. הקידוד היחיד שכן "חונק" את ה-MINI PC זה קידוד HEVC, שם המעבד משתמש ב-80% מהמשאבים וישנם לא מעט Frame Drops. (השתמשתי בנגן VLC 2.1)

סה"כ התרשמות חווייתית משימוש ב-Windows על ה-MINI PC: יש לו Boot מהיר (תודות ל-Windows 8.1) כך שתוך שניות ספורות תוכל להתחבר. (לגבי מקלדת ועכבר – אפשר לחבר כמובן, אך כיום היצרנים מספקים אפליקציית אנדרואיד שתאפשר לך להשתמש בטלפון/טאבלט כדי להעביר תנועות עכבר ומקלדת). אך הדיסק הפנימי הוא איטי בהשוואה ל-PC רגיל (המהירות שהוא נותן במבחנים שבדקתי – בסביבות 100 מגהביט, כמו דיסק קשיח מהסדרות של 5400 RPM), כך שעדכוני Windows יקח להם זמן להיות מותקנים.

כעת – לינוקס:

לצערי אינטל עשתה חצי עבודה בפיתוח הצ'יפ והסביבה החומרתית שלו. ישנם טלאים להוספת המעבד וה-Chipset לקרנל 3.15, אולם לצערי אינטל לא שחררה חבילת תוכנה שתוכל להתקין את הלינוקס המועדף עליך ואז להתקין את החבילה ולקבל את כל הפונקציונאליות. ה-UEFI שקיים ב-MINI PC הוא חדש ובמקרים רבים הוא לא נתמך ע"י שום הפצה (ובנוסף ישנו באג ב-UEFI שמשום מה לוחץ על מקש רנדומאלי, גם אם תנתק מקלדת, אני אשלח להם את הבאג מחר), כך שאם אתה מעוניין להתקין לינוקס על ה-MINI PC, תתכונן "לבלות" קצת מול גוגל ועדיף שתצטייד בחיבור רשת עם מתאם USB (ה-WIFI בלינוקס לא עובד אלא אם תתקין כמה טלאים). אני מאמין שגרסאות עתידיות של לינוקס כבר יתמכו ב-MINI PC ישר מהקופסא ואני אכתוב על כך פוסט נפרד. בכל מקרה, ניסיתי גירסת אובונטו עתידית (vivid) ושם עדיין אין תמיכה ל-WIFI, אם כי הגרפיקה נתמכת, והדיסק הקשיח מוכר.

ה-MINI PC הזה הוא בסך הכל מקל נחמד אך הוא אינו מתאים למשתמש קצה שאינו מכיר מספיק טוב חומרה ו-Windows. יש לו באג קצת מעצבן שלפעמים הוא לא הכיר לי את המיקרו SD (ניסיתי גם מיקרו SD אחר בגודל קטן – אותה בעיה), וישנו באג שלא מאפשר לך להשתמש במקלדת ב-UEFI Shell (לחיצה על מקש Enter אחרי פקודה אחת וכל מה שתקליד ימחק מיד, כאילו מקש backspace תקוע, או ב-GRUB אי אפשר לבחור מהתפריט כי זה נראה כאילו משהו ממשיך ללחוץ כל הזמן את מקש חץ עליון), אבל אלו באגים שיתוקנו כבר אם לא תוקנו בגירסאות שתיקנו (ב-Windows עצמו אחרי שאתה מפעיל את המערכת אין זכר לבאג של המקלדת). אפשר להעיף את ה-Recovery Partition (אם יש לך גיבוי לזה או שאתה מתקין בעצמך Windows) ובכך לקבל עוד 4 ג'יגהבייט מקום ובסופו של דבר אם תשקיע קצת ותגגל את המעבד הזה, תמצא כל מיני פוסטים של אנשים שפתרו בעיות עם מחשבים דומים בכל הקשור ללינוקס. אם אתה מעדיף להשתמש באנדרואיד, אז כל העניין לא רלוונטי ואתה יכול לתקוע את ה-MINI PC באחד מכניסות ה-HDMI שלך, לעשות Boot לאנדרואיד, לבצע login לשם המשתמש שלך בגוגל ומיד להתקין את האפליקציות שלך ולהנות.

מי שמעוניין ב-MINI PC הזה לרכוש על מנת לנסות אותו כפתרון VDI או כ-Thin Client במסגרת Corporate, הייתי ממליץ להמתין עד שאחת מהיצרניות הגדולות תוציא מקל כזה, כך שיהיו לך עדכונים רשמיים ותמיכה רשמית.

אנדרואיד 5.0 (Lollipop)

slide02-2200

[dropcap type="round"]א[/dropcap]נדרואיד 5.0 היא המערכת הפעלה החדשה של גוגל המיועדת לתחום המובייל ומעלה. אנדרואיד 5 באה לענות על צרכים שלא היו בעבר נתמכים (שעונים, רכבים וכו'), יחד עם שיפורים גדולים לכל מה שהיה קיים עד כה. אם נשווה זאת למערכות הפעלה אחרות שעשו קפיצה משמעותית, אז אפשר להשוות זאת כמו הקפיצה מ-Windows 9X ל-NT/2000/XP – הקפיצה שמיקרוסופט רשמית נטשה את כל ה-DOS וה-16 ביט.

גוגל של שנת 2014 שונה מגוגל של 2011 בכל הקשור לאנדרואיד. בעבר גוגל עשתה הכל על מנת שמערכת האנדרואיד שלה תהיה בתוך מכשירים והיא נתנה ליצרנים הסלולרים ולחברות התקשורת יד חופשית לשנות את המערכת כרצונם והתוצאות כמובן בהתאם – מכשירים רבים שאמנם מגיעים עם אנדרואיד, אך מגיעים עם ערימות תוכנות זבל, איטיים ועדכונים שבקושי מגיעים למכשירים (תודות לחברות הסלולר והיצרנים שלא היה להם כל כך רצון לעדכן מכשיר שכבר נמכר). אנדרואיד של 2011 היה "ספגטי" למשתמש הפשוט והמערכת של אפל היתה נראית כמו גן-עדן למשתמש הפשוט, בזמן שהמשתמש הטכני הכבד יכל לבצע שינויים מכאן עד הודעה חדשה. אנדרואיד 3 היה יותר Hack של אנדרואיד 2 בשביל לתמוך בטאבלטים, וגוגל הוציאה את אנדרואיד 4.0 ששם הדברים החלו להסתדר, עם יותר הגיון בהגדרות ואפליקציות שמגיעות עם המכשיר. גוגל המשיכה להוציא תת גרסאות ל-4 כדי לענות על כל מיני צרכים וכדי לתמוך ביותר טכנולוגיות, אך בשנתיים האחרונות, במקביל להוצאת הגרסאות הנ"ל, ישבו בגוגל על אנדרואיד 5.0, הגירסה שבה דברים משתנים מקצה לקצה.

אנדרואיד 5.0, כפי שציינתי לעיל, תומך בשורה של פלטפורמות חדשות שבעבר לא היו קיימים או שהם עברו שיפורים רציניים. כך לדוגמא גוגל הוציאה את Android Wear (שכבר בקרוב יצא לו עדכון גם ל-5.0) שתומך במשקפיים של גוגל, ובשעונים חכמים. אנדרואיד 5.0 גם מגדיר מחדש את הטלויזיה עם Android TV ואת הרכב עם Android Auto. בכל אותם ציודים מערכת ההפעלה היא אותה מערכת הפעלה, אך ממשק המשתמש שונה, הופשט והותאם למימדים של הציוד. אחרי הכל, אנדרואיד שרץ על שעון לא יכול להציג מה שרץ על טלויזיה 50 אינטש בסלון, ומה שרץ בסלון בעייתי לתצוגה על טלפון סלולרי שמוחזק בצורה אנכית והטלויזיה שמציגה בצורה אופקית.

חוויית המשתמש באנדרואיד 5.0 הוחלפה ונכתבה מאפס. היא נקראת Material Design והיא רצה על כל ציוד שיריץ אנדרואיד 5. בחוויית המשתמש הזו, הגרפיקה דינמית לחלוטין. כאשר אתה לוחץ על משהו, אתה רואה את הלחיצה, אתה רואה איך הלחיצה מגיבה והאנימציה מסייעת בזרימת חוויית המשתמש, החל מבחירת אפליקציה, דרך הקשה של טקסט, גרירה מצידי המסך מחשיכה חלקים מסויימים על מנת לאפשר למשתמש להתרכז בחלק החדש, הודעות חשובות מופיעות במלואן בחלק העליון של המסך ולא חשוב איזו אפליקציה אתה מריץ, כך שתוכל להגיב מבלי לצאת מהאפליקציה ועוד, ומכיוון שכל ה-Material Design רץ על המעבד הגרפי, המכשיר שלך מגיב יותר מהר, וקל יותר לנווט ולעשות דברים. הנה הדגמה קצרה איך זה נראה:

אם רכשת מכשיר חדש עם אנדרואיד 5 או ששדרגת (עם wipe) לאנדרואיד 5, תוכל לראות את ה-Material Design כבר לאחר אנימציית ה-Boot. זה מתחיל בדברים פשוטים כמו במכשיר חדש – הגדרות של יבוא הפרטים שלך, אנשי קשר, אפליקציות וכו' (לחץ על התמונות להגדלה). מעתה באנדרואיד 5 אם המכשיר הישן והחדש תומכים ב-NFC, כל מה שתצטרך הוא פשוט להצמיד לרגע מכשיר למכשיר בגב, ואנדרואיד יעשה את השאר. אין NFC? אל דאגה, גוגל יכול לעשות את אותם דברים גם דרך Bluetooth.

אבטחה: באנדרואיד 5 גוגל מפעילה בברירת המחדל הצפנה של המכשיר שלך, כך שמהרגע הראשון הכל מוצפן, אבל גוגל לא עוצרת כאן. גוגל ממליצה למשתמש להפעיל אותנטיקציה דו שלבית, כך שאם מישהו ינסה לפרוץ לחשבונך או להיכנס אליו ממכשיר/מחשב שאינו שלך, אתה תקבל הודעה על כך. עוד פונקציה מועילה מאוד שגוגל הוסיפה היא חסימת האפשרות לאפס את המכשיר – אלא אם יש למאפס המכשיר את הסיסמא שלך, כך שאם מישהו גונב את מכשירך, הוא לא יכול לאפס אותו ולמכור אותו, אולם מצד שני אם אבד מכשירך ומצאת אותו, תוכל להמשיך להשתמש בו ללא צורך באיפוס, שחזור וכו'. אגב, את מכשירכם אתם יכולים למצוא דרך גוגל ולנעול אותו כבר היום באתר הזה של גוגל ולגרום למכשיר לצלצל, לנעול או למחוק אותו.

הודעות (Notifications): מעתה תוכלו לראות את ההודעות שלכם גם ממסך הנעילה (כן, כמו באייפון/אייפד), אבל שוב – גוגל לקחו את זה צעד קדימה, ומעתה כשתלחצו לחיצה ארוכה, תוכלו לראות מי האפליקציה שיצרה את ההודעה. מאוד יעיל כשאתם מקבלים פרסומות בהודעות ולא יודעים מי האפליקציה שיצרה את ההודעה, כך שתוכלו ללחוץ לחיצה ארוכה, לראות את שם האפליקציה (והאייקון שלה) ולהחליט אם להעיף אותה ממכשירכם. פונקציונאליות חדשה שהתווספה – האפשרות לא לקבל הודעות שאינן חשובות לכם בזמן שאתם בישיבה או עסוקים בפעילות ואינכם מעוניינים שיפריעו לכם.

גם מסך ה-Recents (אפליקציות אחרונות שרצו) עודכן, כך שמעתה ניתן ללחוץ על הכפתור הימני למטה (מכשירי סמסונג – לחיצה ארוכה על כפתור ה-HOME) ולקבל ערימת כרטיסיות של כל האפליקציות שאתם מריצים כעת, לגלול ביניהם ולבחור לאן אתם רוצים לחזור (יעיל מאוד כשרוצים להעתיק תוכן טקסטואלי ממסך אחד לאחר), ומעתה ניתן גם לסגור את כולם בלחיצה אחת. גם הטאבים מהדפדפן יופיעו כל אחד ככרטיסיה נפרדת ובנוסף גם שורת החיפוש נוספה למעלה (לא מופיעה בתמונה מימין). אגב, בניגוד לעבר, אם עשיתם Reboot למכשיר, ההיסטוריה תחזור בדיוק לאותו מצב מלפני ה-Reboot. נקודה שרבים טועים בה: אלו אפליקציות שרצו במכשיר, זה לא אומר שהם רצים כרגע.

מעוניינים לשתף תוכן/דף/לינק? אנדרואיד נותן שיתוף בצורה מעולה, אך בעבר היתה בעיה שרשימת האפשרויות שיתוף היתה מסודרת לפי ABC, והיית צריך לגלול בכל פעם כדי למצוא את אפליקציית השיתוף המועדפת עליך. לא עוד. מעתה הרשימה תהיה מסודרת לפי השימוש שלך, כך שאם אתה משתף הרבה דרך כפתור הפייסבוק, הוא יופיע ראשון ואחריו יופיעו אפשרויות השיתוף לפי מה שהשתמשת יותר בעבר.

ביצועים: אנדרואיד 5 נוטש בצורה רשמית את Dalvik (ה-JVM שמריץ אפליקציות אנדרואיד במכשיר) ועובר ל-ART 2.0 כברירת מחדל, מה שאומר שברגע שעדכנתם את מכשירכם לאנדרואיד 5, צפו לביצועים כפולים במהירות הרצת האפליקציות שלכם (בין פי 2 לפי 2.5 לפי גוגל) על אותו מכשיר. החסרון הגדול הוא תאימות של אפליקציות – לא כל האפליקציות יודעות לרוץ תחת ART 2, במיוחד אפליקציות שדורשות root כמו Titanium Backup (במקרה של האפליקציה הנ"ל – יש לה כבר גירסה שתומכת ב-ART), לכן אם אתם מחליטים לשדרג והמכשיר שלכם עבר root, בצעו גיבוי מלא או דרך Titanium Backup או דרך CWM/TWRP ברמת ROM.

byod_lead_image-100373897-primary.idge כיף עם אנדרואיד, אבל מה עם עבודה? בגוגל 5 תוכל להגדיר מספר משתמשים שונים כשלכל אחד מהם חשבון שונה עם מאפיינים שונים, וגוגל הוסיפו את Android for Work, מה שמאפשר למחלקת ה-IT בחברה להכניס למכשירים אפליקציות שהעובד/מנהל צריך בקלות, עם הצפנת הנתונים ואבטחה של KNOX (גם למכשירים שאינם מיוצרים ע"י סמסונג). מעתה גם ניתן יותר בקלות לנהל את המכשירים, לאפס, למחוק או להטעין את האפליקציות מחדש ואין צורך בשינויים/טלאים למערכת ההפעלה – הכל כבר בתוך אנדרואיד 5.

נחזור לכיף: באנדרואיד 5 כל תשתית הצילום שונתה ומעתה ניתן לקבוע הרבה יותר פרמטרים מבלי לסמוך על הצילום האוטומטי וה"חכם" של המצלמה. אפליקציות חדשות שידעו לנצל את ה-API החדש (Camera2) עדיין לא יצאו ורוב האפליקציות צילום שמגיעות עם המכשירים של חברות כמו סוני, LG וסמסונג – מתעלמים לחלוטין מה-API הקודם של גוגל, כך שסביר להניח שעדכון חדש למכשירכם שיצא – ידע לתמוך ב-API החדש או יאפשר לכל הפחות לאפליקציות לדבר בצורה "יותר חופשית" עם חומרת המצלמה.

עדכונים: עדיין התמונה אינה מלאה, אולם לפי מה שנראה כרגע, חברת SONY תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל מכשירי ה-Z, מוטורולה תשחרר עדכון לאנדרואיד 5 לכל המכשירים שיצאו בשנתיים האחרונות, וסמסונג תשחרר עדכון לסידרת Note 2,3,4 וסידרת S-4 ומעלה (הם עדיין לא הוציאו הודעה רשמית, זה מה ששמעתי מאחד מהמהנדסים שם). חברות אחרות עדיין לא הודיעו על מדיניות עדכון לאנדרואיד 5 וסביר להניח שנשמע בימים הקרובים (למעוניינים, אני מפרסם עדכונים בדף הפייסבוק שלי). מכשירי נקסוס יקבלו כולם (כולל נקסוס 4 ונקסוס 7 ו-10 הישנים) עדכון לאנדרואיד 5.

וכרגיל, במסגרת המסורת של גוגל, כשיוצא אנדרואיד חדש, יוצאים מכשירים חדשים, אסקור אותם בקצרה:

נקסוס 6 – מפלצת של פאבלט. מסך 5.92 אינטש, רזולוציית 2560X1440, מעבד Snapdragon 805, כ-2 ג'יגה זכרון, מצלמה 13 מגהפיקסל שיודעת לצלם גם וידאו ברזולוציית 4K, סוללת 3220 מיליאמפר, טעינה אלחוטית, וזכרון 32/64 ג'יגהבייט (אין אפשרות להכניס כרטיס מיקרו SD, לפי המסורת של גוגל). מכשיר חייתי ומפלצתי, מתאים לבעלי ידיים גדולות. סקירות עדיין לא יצאו על המכשיר, כשיצאו – אפרסם קישור. מחיר לא זול – $679, אך יותר זול מ-Note-4. הוא ימכר בארץ בסוף השנה.
נקסוס 9 – בגוגל החליטו הפעם ליישר קו עם אפל ולהוציא טאבלט עם מסך באספקט 4:3 (אין לי מושג ירוק מדוע). מדובר על הטאבלט הראשון שמבוסס אנדרואיד ושהוא 64 ביט ורץ על מעבד Tegra-K של nVidia. מבחינת ביצועים – חיה רעה! במבחן GeekBench שפורסם לאחרונה, התברר שהמכשיר "מרביץ" לכל מכשיר אחר בשוק כולל מחשבים ישנים והוא משתווה למק-פרו משנת 2012! לא רע לטאבלט! יש לו 2 ג'יגה זכרון, מסך IPS, ואחסון 32/64. מחיר – די זול – 399$.
נקסוס Player – ושוב גוגל משתפים פעולה עם ASUS והפעם הם מוציאים מכשיר שמיועד לחיבור לטלויזיה שלך. תוכל לצפות בו בסדרות האהובות עליך (לתושבי ארה"ב או לכאלו שיש להם מנוי ל-unblock-us/Unotelly מישראל), להריץ משחקים (ג'ויסטיק למכשיר נמכר בנפרד), ויש לו גם את כל הפונקציונאליות של ChromeCast – כך שתוכל להזרים אליו וידאו ישירות מהמחשב/טאבלט/טלפון שלך. מדובר על מכשיר עם מעבד ATOM מרובע ליבות, 1 ג'יגה זכרון, 8 ג'יגה אחסון, ומעבד גרפי PowerVR שנמצא גם באייפד האחרונים (לא אלו שהוכרזו השבוע) כך שמבחינת משחקים – סביר להניח שמדובר במשהו לא רע. מחיר – 99$, כך שאם אתם חושבים לקנות או להחליף סטרימר – חכו למכשיר זה (הוא גם ימכר בארץ בסוף השנה).

אנדרואיד 5 זו ה"מהפכה" של גוגל בכל מובן אפשרי. גוגל נותנת כאן כלים חדשים ו-5000 API חדשים/משופרים למתכנתים לכתוב אפליקציות והיא פותחת אפיקים חדשים שלמתחרים עדיין אין שום תשובה אליהם (אהלן מיקרוסופט). אנדרואיד הולך וגודל ונכנס גם לעסקים ויותר ויותר לשימושים רציניים. גוגל עדיין עובדת על הכנסת אפליקציות אנדרואיד שיפעלו דרך הדפדפן וכרום OS, וגם כרום OS (יחד עם כרומבוקים) קיבל לאחרונה תוכנית חדשה לחברות אשר מאפשרת סוף סוף אפשרות להכניס כרומבוקים ולאפשר אותנטיקציה ודברים נוספים עם Active Directory, אינטגרציה עם Citrix וכו'. כמה זמן יקח עד שלרוב המשתמשי אנדרואיד תהיה גירסה 5? שאלה טובה. יקח זמן אבל הרבה פחות מבעבר, במיוחד שגוגל דוחקת בחברות לשחרר עדכונים ולאפשר למשתמשים לקבל מהמכשירים שלהם יותר.

מפלצות ה-D-SLR

לאחרונה התחלתי לעשות את הצעדים הראשונים שלי במצלמות רפלקס דיגיטליות (D-SLR). אפשר לאמר שאני די "ירוק" כשזה מגיע ל-D-SLR ספציפית, אך יש לי נסיון עם מצלמות יותר נמוכות מסוג ה-Super Zoom למיניהן כמו של קאנון, פנאסוניק ואחרות. אחד היתרונות הכי גדולים של ה-D-SLR זו האפשרות להתפתח הרבה יותר ממצלמות הסופר-זום ש"כולאות" אותך לעדשה מסויימת, פורמט תמונה JPG (רק הדגמים החדשים שהתחילו לצאת לאחרונה החלו לאפשר לצלם גם ב-RAW), ואיכויות תמונה בינוניות עם המון "גרעיניות" (grain). יש עוד חסרונות כמו חיי סוללה די קצרים, מסכים לא כל כך מרשימים וכמובן – אין את כל ה-Accessories שקיימים ואפשר לחבר ל-D-SLR.

במקצועי, אני איש מערכות הפעלה Linux, ובלינוקס – מורכבות זה שם המשחק. רוב העבודה נעשית ע"י מקצוענים דרך ה-Command Line, בלי סביבה גרפית, כי כך הוא עולם היוניקס מאז ומתמיד. ישנן סביבות גרפיות, אך בד"כ כשצריך להקים או לנהל שרתים – הכל נעשה דרך Command Line (שוב, ע"י המקצוענים. אלו שלא ממש מקצועיים – מחפשים להם כל מיני "פאנלים" גרפיים כדי ללחוץ על כפתורים, והתוצאות … בהתאם). מדוע אני טורח לציין זאת? כי בשבילי כלי או מערכת מורכבת היא לא דבר שקשה ללמוד.

רכשתי את ה-Nikon D7001. זו כמובן לא מצלמת D-SLR מה-High End, אין לה זכרון ענק, אין לה חיישן Full Frame ותכונות רבות הן מקוצצות (כדי ש-Nikon יוכלו למכור דגמים עם פונקציונאליות מלאה יותר במחיר גבוה יותר). מה שיש – זה ערימות של כפתורים שצריך ללחוץ כדי לקבל תגובה מסויימת ובחלק מהמקרים – ללחוץ ולסובב חוגה כלשהי. ממש כמו Shift/CTRL./ALT במקלדת. גם מבחינת תפריטים במצלמה, הדברים מסובכים לעילא ולעילא למשתמש שלא הכיר בעבר שום מצלמת D-SLR. שוב, ניתן ללמוד זאת, אבל התחושה היא שמי שבנה את זה הם מהנדסים שמבינים בהנדסת אנוש בערך כמו שהחתולים שלי מבינים. זה כמובן לא רק במצלמה הזו אלא בכל מצלמת D-SLR. לפעמים נדמה לי כי החברות גובות מחיר יותר גבוה ככל שהן מוסיפות כפתורים…

נעזוב לרגע את מצלמות ה-D-SLR ונעבור למה שיש לכולנו בכיס – סמארטפונים.

זה לא סוד שטלפונים בשנות ה-1990-2005 בערך היו מורכבים לתפעול. רוב הציבור לא ידע ממש להפעיל את המכשיר שברשותו חוץ מלהוציא/לקבל שיחות ולשלוח/לקבל SMS. דברים כמו סינכרון ספר כתובות, פגישות, הגדרות שאיבת/דחיפת אימיילים, טעינת שירים וקבצי מדיה אחרים היו מסובכים למשתמשים הפשוטים ורובם פשוט לא עשו זאת כי זה היה מורכב מדי. היכן שכן הדברים בוצעו – במכשירים כמו סידרת E של נוקיה או בלאקברי או Windows Mobile – הדברים נעשו בעזרת התמיכה או אם זה היה טלפון של החברה – דרך מחלקת ה-IT. כתוצאה מכך היה ניתן לראות כל מיני מקרים שאנשים העבירו את ה-SIM שלהם ממכשיר אחד לשני ולפתע כל אנשי הקשר נעלמו (כי בברירת המחדל אותם טלפונים שמרו את זה לזכרון FLASH במכשיר, לא לכרטיס SIM שהיה בין כה מוגבל בכמות האותיות ומספרים פר שם). חברות הוציאו תוכנות עזר ל-PC (זוכרים Nokia PC Suite?) אך כמו כל דבר שנבנה ע"י מהנדסים שלא מבינים הרבה ב-UX, התוכנות האלו במקרים רבים לא הצליחו לעזור הרבה למשתמש הקצה, ולך תסביר לחבר איך לעבור ממצב שבו המכשיר חושף את עצמו כ-USB Storage לעבור למצב USB אחר (כמו במקרים של מכשירי סמסונג).

ב-2005 בערך החלו השמועות שאפל הולכת להוציא טלפון, ובאינטרנט הופיעו כל מיני Mock ups למיניהם. יעברו עוד שנתיים עד שאפל תוציא מכשיר. באותו זמן, בפינלנד, הציגו מהנדסי נוקיה לחברי ההנהלה מכשיר חדש כמעט ללא מקשים עם מגע אצבע (ולא בטכנולוגיית ה-resistive שהשתמשה בציפורן שלך או בסטיילוס), עם 3 כפתורים למטה ומסך שתופס את רוב השטח. במכשיר רצה גירסת לינוקס שנוקיה בנו ושינו (מבוססת Debian) והפעולות היו הרבה יותר פשוטות והכי חשוב – אינטואיטיביות. המכשיר לא תאם לשום מערכת הפעלה אחרת שהיתה לנוקיה באותו זמן (סימביאן סדרות 40 ו-60). ההנהלה השמרנית החליטה שאנשים לא ירצו טלפון שכולו יהיה מסך מגע והפרויקט בוטל. מאוחר יותר הם יחזרו לממשק הגרפי, אך הוא ירוץ תחת המערכות הפעלה הישנות.

שנתיים עברו, אפל הציגו את האייפון, ולהפתעת הנהלת נוקיה וחברות אחרות – אנשים כן רצו מכשיר כזה, גם כשחיבור האינטרנט שלו היה איטי מאוד (2G בדגם הראשון והשני), עם בעיות קליטה ושלל בעיות נוספות. אפל מכרה מיליוני מכשירים, גוגל הצטרפה לחגיגה עם שלל חברות יצרניות מכשירים, וכיום נוקיה כפי שהיתה כבר אינה קיימת. כיום היא חטיבה של מיקרוסופט, ומיקרוסופט מוצאת את עצמה כיצרנית כמעט בודדה ביצור מכשירי ה-Windows Phone. רק בשבוע שעבר הודיע אחד היצרנים הגדולים ביותר בסין (Huawei) כי מבחינתם יצור מכשירים מבוססי Windows Phone הסתיים. הם מעתה רק עם אנדרואיד, וגם תוכניות שהיו להם להשתמש במערכת של סמסונג (Tizen) – ירדו מהשולחן.

כיום הטלפונים החכמים הרבה יותר קלים לשימוש מכל מכשיר שהיה בשוק מלפני שנים ספורות. אנדרואיד היה בהתחלה גם טלפון מורכב מאוד לשימוש אך החל בגירסה 4.0 גוגל שינתה את ההגדרות והממשק כך שיהיה הרבה יותר קל לשימוש, כך שהיום אפשר לראות אנשים שאין להם ממש הבנה במחשבים מתקינים אפליקציות ומשנים הגדרות מבלי "לפחד" או להסתבך כבעבר. זה עדיין לא הדבר הכי קל – אך נעשתה כברת דרך ארוכה להקל על המשתמשי קצה.

נחזור למצלמות ה-D-SLR.

כפתורים במיקומים מוזרים, חוגות שינוי פונקציה, חוגות תת-שינוי פונקציה, מסכים עם טכנולוגיה ישנה, חוסר זכרון RAM וכו' – אלו תופעות שקיימות גם במצלמות High End מאוד יוקרתיות ואלו דברים שכיום נראים ארכאיים. את רוב הכפתורים והחוגות ניתן להעיף ולשלב את הפונקציונאליות במסך עצמו בתפריטים אינטואיטיביים. אחרי הכל, אם אתה רוצה לעבור למצב שליטה בצמצם (Ev) או בתריס (Shutter), אתה צריך תפריטים שחלקם זהים וחלקם שונים, מדוע לא לאחד מה שצריך עם פונקציות נפרדות בהמשך האיחוד? או לדוגמא המסך שגם בדגמים הכי גבוהים של מצלמות ה-D-SLR הוא LCD די פשוט, לא IPS ובוודאי שלא AMOLED או בכלל OLED. השתיים האחרונים יכולים לחסוך חיי סוללה, אפשר לראות היטב גם בתאורת יום ללא הזדקקות למוניטור חיצוני. צמצום כל המנגנוני הכפתורים יכול גם לאפשר הכנסת סוללות יותר גדולות כך שלא יהיה צורך כל כך ב-Grip שמן כשאתה מצלם ביום צילומים בחוץ.

גם מבחינת המעבדים של המצלמות, הגיע הזמן לשינוים. ניקון לדוגמא מתפארת ב-Expeed שלה וכמה דברים הוא יכול לעשות ובמהירות. קאנון כמובן לא נשארת מאחור והיא מתגאה במעבדי ה-DIGIC שלה, אך עם כל הכבוד למעבדים אלו, מעבדים כמו Snapdragon 600 או מעבד A7 או Tegra-4 (כלומר לא המעבדים האחרונים) הרבה יותר חזקים ממה שיש גם במצלמת ה-D-SLR הכי יקרה, והמגבלה היחידה עד כה היתה ב-API של מערכות ההפעלה הסלולריות. קצת בשביל הפרופורציה: מכשיר אייפון 6 יכול לצלם כיום 240 פריימים לשניה וידאו ב-1080P. נקסוס 7 עם האנדרואיד החדש יכול לצלם 30 פריימרים RAW לשניה ברזולוציה של יותר מ-4K (כ-8 מגהפיקסל). תשוו את זה ל-60 פריימים ב-1080P שהמצלמה הכי חזקה של קאנון מצלמת. כמובן שהאיכות D-SLR תהיה הרבה יותר גבוהה מכל סמארטפון בגלל כל המכניקה, עדשות, גודל חיישן וכו'. גם מבחינת צילום תמונות ב"התפרצות" – הכמות היא יחסית זעירה (15 ב-RAW במצלמות קצה גבוה) למרות שליצרניות יעלה משהו כמו $20 כדי להוסיף 4 ג'יגהבייט RAM כדי לאפשר לצלם 30 פריימים, אבל הן מסרבות להכניס זאת.

עכשיו נסו לדמיין מה היה קורה אם היינו מכניסים סמארטפון לתוך מצלמת D-SLR…

כל יצרני מצלמות ה-D-SLR, סופר-זום, P&S יודעות שהן צריכות שינוי רציני והן עושות צעדים מהוססים מאוד, לא שיש להן הרבה ברירות. בשנתיים האחרונות נכנסה יצרנית אחת מאוד עקשנית לשוק מצלמות ה-Super Zoom, אותה יצרנית שידועה בכך שהיא מחסלת תחרות רצינית. בטח שמעתם עליה, סמסונג. הם התחילו להוציא מצלמות, כאשר האחרונה שבהם היא המצלמה מימין (שגם נמכרת בארץ ביבוא רשמי של סמסונג), ה-Galaxy K Zoom. מצד אחד יש לה זום אופטי X10, היא יכולה לצלם 1080P ב-60 פריימים לשניה, אבל כפי שאתם יכולים לקרוא בסקירה – חיי הסוללה שלה חלשים והתוצאות צילום שלה בסטילס – לא אחידות. מה שסמסונג כן עושה ואחרים לא עושים – הוא להוציא מכשירים חדשים כל מספר חודשים עם שיפורים בהשוואה לדור הקודם – עד שזה יתפוס. כך הם עשו עם ה-Note (שכולם בהתחלה צחקו עליו), וכך הם עושים עם מצלמת טלפון (שהיא הרבה יותר מצלמה מטלפון). התשובה של ניקון לדוגמא, היא ה-CoolPix S800c שגם היא מבוססת אנדרואיד, וכפי שניתן לקרוא כאן, זו לא מצלמה שהייתם רוצים לקנות לאחד מבני המשפחה – גם איכות התמונה לא משהו, גם גירסת האנדרואיד איטית, והסוללה נגמרת במהירות.

השאלה עכשיו הן מה אותן חברות יעשו..

אפל, לדוגמא, מאוד מעוניינת בשוק ה-Low End של ה-D-SLR בתור התחלה. כפי שאנו יודעים, אחד הדברים שיש ב-D-SLR (או כל SLR) זה האפשרות להחליף עדשות, אז איך בדיוק תחליף עדשה באייפון? או, בשביל זה אפל הוציאה פטנט על חיבור עדשות חיצוניות. חיבור כמובן לא יספיק אם יש לך חיישן פיצי מסכן בהשוואה ל-D-SLR מקצועי, אבל תסמכו על אפל שהם ישנו את החיישן ודברים אחרים, ואם אפל שם – אז תהיו בטוחים שגם סמסונג עובדים על כך. אחרי הכל, יש לסמסונג חטיבת צילום הרבה יותר גדולה ממה שיש לאפל, כך שסביר להניח שנראה מסמסונג משהו בעתיד הקרוב.

זה יקח לפחות שנתיים-שלוש, אבל שוק הסופר-זום ובכלל שוק ה-Point & Shoot ימותו בגלל אפל וסמסונג. אחרי הכל, אם יש לך מצלמה טובה מספיק בסמארטפון, לשם מה תסחב איתך מצלמה נוספת? (אלא אם אתה צלם מקצועי או צלם חובב עם D-SLR שהולך לאירוע על מנת להשתתף ולצלם אותו) ועל כך אותן חברות בונות. ניקון וקאנון בשלב זה "מגמגמות" – קאנון רק בשלב השמועות, ניקון עם ה-S800C. סוני גם נמצאת באותו מצב, אם כי בסוני דווקא עושים צעדים כדי להתממשק לסמארטפונים (סידרת ה-QX) והיא בהחלט עושה שינוים בקצה הגבוה (ה-A75 שזו מצלמה ללא מראה אך עם חיישן פריים מלא בגוף דק מאוד ושניתן להחליף עדשות), אך שאר המצלמות שלה דומות למתחרות עם אותה סיבוכיות. מי תהא מהן הראשונה לבצע את השינוי המסיבי? מי תמצא את שווי השוק שלה מתדלדל במהירות? את זה אנחנו כנראה נראה בשנים הקרובות. תזכרו – בעבר אף אחד לא דמיין שחברות צילום כמו קודאק ופולארויד ימותו, כיום הן כבר בר מינן, כל זאת בגלל שהם לא צעדו קדימה בזמן.

האם כדאי לרכוש עתה שעון חכם?

Market_Share_Smartwatch_Industry_2013 לאחרונה החלה "התקפת" שעונים מחכמים מכל יצרן חומרה כמעט. זה התחיל הרבה לפני שגוגל הוציאו את Android Wear. חברות כמו Pebble הוציאו שעון שזכה להתלהבות גדולה בפרוייקט מימון ההמונים שלו, המשיך עם Nike, Fitbit ואחרים וכעת מגיעים השחקנים הגדולים כמו גוגל, אפל ובקרוב – גם מיקרוסופט תוציא משהו (כרגיל, הם מאחרים).

רבים שואלים – האם כדאי לרכוש שעון שמריץ Android Wear של גוגל? או אולי להמתין לתחילת השנה ל-Apple ולשעון החדש שלה?

לעניות דעתי – התשובה, במקרה של גוגל ואפל – היא שלא כדאי לרכוש אותם עכשיו, גם אם יש לך את הכסף לכך, וברשותכם אסביר.

עניין השעונים החכמים הוזכר במאמרי דעה רבים זמן רב. כל ספר שדיבר על העתיד דיבר על שעון חכם שנותן לך מידע חשוב, יודע לסייע לך בכל מה שקשור לבריאות, וכן – גם מראה לך את השעה ותכונות נוספות. מי שזוכר, כצעירים – היתה סידרה שנקראה Knight Rider שהכוכב שלה היה מדבר עם האוטו שלו דרך שעון ממוחשב (מי חשב שאי פעם נגיע למצב שנוכל להגיב ל-Whatsapp בדיבור עם השעון שלנו?). בשנת 2013 – שווי השוק של שעונים חכמים היה 700 מיליון דולר והוא היה מחולק לפי הגרף משמאל.

חברות רבות ניסו לקיים את החזון הזה. הנה לדוגמא תמונת אב-טיפוס של שעון מבוסס לינוקס שב-IBM עבדו על כך לא מעט. ניתן היה כבר אז לבנות שעון, אך הסוללה לא החזיקה יותר משעה, הממשק היה מזעזע, וכל הרעיון נפל.

בזמן שחברות כמו Pebble הוציאו שעון חכם עם תצוגת E-Ink (תצוגת שחור לבן שאינה מצריכה תאורה, אך מצד שני זמן עדכון המסך הוא איטי כך שלא ניתן לצפות באנימציות מורכבות וכו') שמחזיק שבוע, חברות מחשבים רבות כבר עבדו ב-R&D שלהם על שעון ומדי פעם חברות שונות הוציאו שעונים חכמים כדי לבדוק את השוק. חברת Sony הוציאה בעבר שעון חכם שכולו Android (לא Wear) ונחלה כשלון. גם מוטורולה הוציאה שעון מאוד מוגבל וגם הוא לא הצליח.

השעונים שיוצאים כיום הם מוצרים שהעבודה עליהם לקחה בין שנתיים לשלוש, כלומר הטכנולוגיה שבתוך השעון היא בת שנתיים אם לא יותר בחלק מהמקרים. בחלק אחר (כמו במקרה של LG G Watch R העגול עם מסך ה-P-Oled) – הטכנולוגיה הבשילה רק לפני מספר חודשים והחברה מיד הכניסה אותה לשעון למכירה. במקרה של מוטורולה עם ה-MOTO 360 כש-iFixit פירקו את השעון לגורמים, ראו שהמעבד הוא מעבד ישן מ-2011 במקום מעבד משנת 2012 שדווקא יודע לחסוך בחיי סוללה.

התוצאה: השעונים כיום המבוססים על מערכת ההפעלה מבוססת של אפל או של גוגל מחזיקים בין יום (ללא פעילות אינטנסיבית) עד 2-3 ימים מקסימום (במקרה של סמסונג עם ה-Galaxy Gear Live). השעון של אפל, לפי כל מיני מקורות, מחזיק "מקסימום" עד הלילה וכל לילה חייבים להטעין אותו, נכון להרגע.

בניגוד לטלפון הסלולרי שמתוך הרגל אנו מטעינים אותו כל לילה, אנשים רבים רגילים לישון עם השעון על זרועם, מה שאומר שבמקרים רבים אנשים ישכחו להטעין אותו, ובבקר הם יתעצבנו לגלות שהשעון שלהם הפך לברזל/פלסטיק יקר ולא שמיש עד שיטעינו אותו, כך שאנשים מצפים לשעון שיחזיק לפחות מספר ימים אם לא יותר ולא ישבוק חיים באמצע היום או יום אחד בלבד.

לפיכך, היצרנים חזרו מזמן אל התכנונים שלהם, והם יצטרכו לשנות כמה וכמה דברים:

לאמר "שלום" יפה לכל מסך מבוסס LCD או כל מסך עם תאורה אחורית. OLED, SuperAmoled או כל מסך בתצוגה שלא דורשת תאורה אחורית כלשהי.
הם יצטרכו למצוא (או לתכנן בעצמם) מעבדים חדשים שלוקחים בין רבע לשליש תצרוכת חשמל מהמצב כיום. היצרן הראשון שיוצא SOC שכולל כמעט את כל מה שיש בלוח אם של שעון חכם כולל RAM וצריכת חשמל נמוכה במיוחד, יזכה ברכישות רבות מאותם יצרני שעונים.
הם יצטרכו למצוא דרך איך להכניס סוללה יותר גדולה מבלי לעבות את השעון יותר ממה שהם כרגע. אנשים מסוגלים לסבול עובי של 8-9 מ"מ, לא 15 מ"מ.

ואם כל זה לא הספיק, גוגל ואפל כבר דוחפות תכונות נוספות למכשיריהם. אפל כבר הודיעה שתוכל להאזין למוסיקה ללא טלפון, גוגל הוסיפה גם GPS שיהיה מובנה בשעון (אחרי הכל ה-GPS שבתוך הטלפון כשהוא בכיס אינו קולט תמיד את הלוויינים, שעון שנמצא על היד – דווקא כן) ו-Android Wear 2.0 נמצא ממש מעבר לפינה והוא ישחרר בחלקים מחודש הבא.

אז השעון החכם שתוכלו לרכוש עתה לא יחזיק הרבה זמן מעמד (בכל מובן). אם אתה טיפוס "מאמץ מוקדם" אז בוודאי כבר הזמנת או שתזמין את השעון המועדף עליך, אולם כל אחד אחר שרוכש מכשיר טלפון חכם לשנתיים לפחות (לדוגמא) – עדיף שלא יתפתה למבצעים (סמסונג כבר מכינה מבצע עם ה-Note-4) וימתין לפיתוחים חדשים כמו דור שני (או במקרה של סמסונג – דור עשירי לפחות, הם כבר שחררו 6 שעונים!).

עתיד המצלמות בסמארטפונים

לפני מספר ימים התחלתי לחפש לעצמי מצלמה דיגיטלית חדשה. אינני צלם מקצועי, אך אני מכיר את הבסיס. אני צריך את המצלמה לצלם כל מיני תמונות כשאני עושה סקירות וסתם לצלם תמונות מעניינות בחוץ אם אני נתקל בכל מיני דברים מעניינים ואני מעוניין במשהו שהוא יותר איכותי ממה שיש לי בטלפון (נקסוס 5). לא חיפשתי לעצמי DSLR מפלצתית אלא משהו שקרוב מאוד ל-DSLR או מצלמת סופר זום ממש טובה.

מצאתי כל מיני מצלמות מעניינות, אבל משהו אחד מאוד הפריע לי: מי שמכיר אותי, יודע שבכל מה שקשור לציוד שהוא שלי פרטי, אני "קונטרול פריק" במובן שאני אוהב לשלוט בכל אספקט של הציוד ולהכיר אותו כמה שאני יכול, ואם זה אומר לפתוח את הציוד – בשמחה ולעזאזל האחריות (בין כה על רוב הציוד שיש לי האחריות פגה אחרי … 10 דקות מהרגע שאני מגיע הביתה איתו).

וזה בדיוק מה שהפריע לי עם המצלמות סופר זום. אתה יכול לצלם תמונה ב-20 מגה-פיקסל, אבל וידאו? 1080P בקידוד שנקבע, באחד הפורמטים שנקבע ולא פיקסל או פריים אחד יותר למרות שרוב המצלמות יכולות לצלם ביותר פריימרים לשניה את הוידאו או מצב Burst יותר גבוה, אבל היצרנים חוסמים זאת ופותחים זאת בדגמים יותר גבוהים וכך הם מרוויחים על אותה חומרה בשם דגם אחר – יותר.

בשוק הסמארטפונים המצב עד כה הוא אותו דבר. אתה יכול לצלם תמונות מרהיבות וגדולות, אבל כשזה מגיע למצב צילום Burst לדוגמא, תקבל מקסימום 10-15 תמונות והוידאו – במקרה הטוב 1080P למרות שאין ממש מגבלת חומרה לצלם יותר פריימים. מה שכן יש, אלו מגבלות מערכת הפעלה, וכאן העניין נמצא גם ב-iOS וגם באנדרואיד.

המצב הזה – הולך להשתנות ממש בקרוב.

בצד של אפל – רק חלק מהטלפונים יוכל להנות מכך (מכשירי אייפון 5 ומעלה), ואילו באנדרואיד – כל מכשיר שיהיה לו עדכון (רשמי או לא) לגירסת האנדרואיד החדשה שתשוחרר חודש הבא – יוכל לצלם בצורה הרבה יותר טובה.

על מה שקורה ב-iOS 8 בכל הקשור למצלמה תוכלו לקרוא כאן

באנדרואיד מה שקורה הוא שגוגל החליטו לבנות את ה-API מאפס ולזרוק את כל מה שהיה מקודם. עד כה, ה-API באנדרואיד איפשר שליטה מאוד מצומצמת במצלמה והמפתחים לא יכלו להשתמש בכל הפוקנציות שלה. היו מספר מצבי צילום קבועים (וידאו, HDR, סטילס) ומעט מאוד הגדרות. כל זה משתנה באנדרואיד החדש ומעתה יש מצב יחיד של סטילס, כאשר האפליקציית צילום תאפשר למשתמש להגדיר כל פיפס אפשרי, החל מ-White Balance ועד מהירות צילום, רזולוציות איזה שהוא רוצה, צילום מקבילי (סטילס ווידאו ברזולוציה יותר נמוכה – ביחד).

אחת הדוגמאות שגוגל נתנה, היא בנקסוס 5. המכשיר כולל מצלמת 8 מגהפיקסל שהתמונות שיוצאות עם האפליקציה שמגיעה איתה כיום היא לא משהו ממש לרוץ ולהתגאות בו (הגרעיניות מטורפת וקשה מאוד להגדיר הרבה פרטים כמו בהירות וכו' באותה אפליקציה), ישנה אפליקציה כמו Camera FV-5 שעולה 10.4 שקלים, אבל היא שווה כל שקל והתמונות שהיא מוציאה הרבה יותר חדות, אבל עדיין – שום אפליקציה לא יכולה לעקוף את מערכת ההפעלה. לאחר העדכון, המצלמה יכולה לצלם 30 פריימים בשניה ברזולוציית 8 מגהפיקסל, ובמילים אחרות: רזולוציה של 4K (לא סטודיו) ב-30 פריימים ללא דחיסה (RAW).

כמה זה פרקטי עם נקסוס 5? לא הרבה, כי המכשיר לא כולל כניסת כרטיס מיקרו SD ואי אפשר להכניס כרטיס עתיר אחסון (כמו זה), אבל צילום HDR ודברים אחרים – יהיו בהחלט אפשריים עם שיפור ענק בהשוואה למצב כיום.

גוגל כמובן אינה מייצרת מכשירים, אך יצרני המכשירים כבר מטמיעים את האנדרואיד החדש שיצא, ומפתחים כבר עובדים על הפונקציונאליות החדשה, כך שבמכשירים הקיימים תוכל להתקין אפליקציה צד ג' ואיתה תוכל לצלם וידאו ברזולוציות 4K ב-Bit rate הרבה יותר גבוה ממה שהיצרן נותן לך (יש GPU במכשיר אז איתו ניתן לדחוס לאיכות גבוהה את הוידאו ולא מה שסמסונג לדוגמא נותנת כרגע – איכות בינונית במטה ברזולוציית 4K וגם ברזולוציות אחרות). תוכל כמובן לצלם ב-RAW ולייצא מהמכשיר קבצי DNG שתוכל לשפר אותם עם Light room של אדובי, מבלי לסבול את הדחיסות האגרסיביות שיצרן הטלפון בחר להשתמש בהם.

לסיכום: אני מבחינתי ירדתי כרגע מהרעיון לרכוש מצלמה דיגיטלית חדשה. אנדרואיד L ו-iOS ישפרו את מצב הצילום בסמארטפונים (וכן, גם בטאבלטים) בצורה חדה. כיום, מכשירים כמו סמסונג S5 ואייפון 5S מציגים יכולות צילום מעולות (נמתין לראות תוצאות של S6 ו-Note-4) והם יקבלו שיפור משמעותי כבר בחודשים הקרובים, ואני מאמין שיצרני ציוד משלים לצילום לסמארטפונים (כמו עדשות או פלאש) ירוויחו הרבה יותר (אפל כבר הוציאה פטנט להברגת עדשות לסמארטפונים/טאבלטים עתידיים, אין לי מושג איך אישרו לאפל פטנט על זה).

הולך להיות מעניין…

כמה מילים על Apple Pay

לפני מספר ימים הכריזה אפל, כמקובל מדי שנה בספטמבר, על שורת החידושים שהיא מציגה ללקוחותיה. אני בהזדמנות אכתוב פוסט המתייחס למכשירי האייפון ולשעון. הפעם אני רוצה להתייחס למשהו קצת שונה, ל-Apple Pay. הנה הוידאו מההכרזה (החלק של ה-Apple Pay מסתיים בדקה 55:34).

ב-3 שנים האחרונות, חברות האשראי מנסות לדחוף את הצרכן להשתמש בפתרונות ללא-מגע (Contactless), וכרגיל, כשמדובר בבנקים ובחברות אשראי, כל הטעויות נעשות, כולל פה בישראל.

גוגל מנסה ב-3 שנים האחרונות לדחוף פתרון של תשלום עם הטלפון הסלולרי שלך. הפתרון מבוסס על Paypass (שבארץ חברת ישראכרטמייצגת אותו ובנק לאומי, בנק פועלים ומשתמשים בו), אבל הבעיה המרכזית היא שחברות הסלולר לא מעוניינות שהמשתמש יקבל חיים קלים ומאובטחים כמו שגוגל יודעת לבצע, ולכן מכשירים שנמכרו דרך ספקי סלולר כמו Verizon או AT&T נחסמו להתקנת Google Wallet, שהוא הפתרון שגוגל למכשירי NFC וגם לאייפון (כפתרון חלקי). חברות האשראי לא רצו לעבוד עם גוגל (למעט Master Card), כי גוגל רצתה שהמידע ללקוח יהיה שקוף עבורו, כך שהלקוח יקבל היסטוריית רכישה של מה הוא רכש, מתי, והיכן, כך שאם פתאום תראה בחיוב החודשי חיוב של 250$, תוכל לגשת ל-Google Wallet ולראות בדיוק את הפרטים המדוייקים ולא כמו המצב כיום שלעיתים שם העסק שונה לחלוטין מהשם שמופיע בחיוב ואתה מגרד בפדחתך כדי להיזכר מה היתה הרכישה.

בחודשים האחרונים גוגל מצאה פתרון חדש: כרטיס חיוב (Debit Card) של גוגל שאתה מקבל ואליו אתה מעביר כספים מכל כרטיס אשראי אחר או מחשבון הבנק שלך – ואיתם אתה רוכש מוצרים בכל חנות שיש לה Paypass כל עוד למכשירך יש NFC, ורכישות אוןליין יכולות להיות מבוצעות הן עם הכרטיס חיוב של גוגל או כרטיס האשראי הרגיל שלך. פתרון עקום קצת, אבל זה הפתרון שגוגל יכלה להגיע עם חברות האשראי.

iphone-4s-citi-life-mastercard-paypass-sticker-1 בארץ, חברת ישראכרט העדיפה להתעלם מכך שלרוב המכשירים שמבוססים אנדרואיד כבר יש NFC והם הלכו על פתרון מדבקה. הסתכלו בבקשה על התמונה מימין – אתם הייתם מוכנים להדביק מדבקה של חברת אשראי על הטלפון שלכם (ולהסיר אותה אם המכשיר הולך לתיקון!)? אני מאמין שלא. גרוע מכך – לפתרון זה אין הגנה כלל וכלל בעת רכישת מוצר, כלומר אני יכול לגנוב למישהו את הטלפון עם המדבקה, להיכנס לחנות ולהשתמש ב-Paypass ללא צורך בשום סיסמא או קוד כלשהו!

אז כן, טים קוק צודק במה שהוא אומר.

אבל הוא שוכח חלק חשוב מאוד – וזה החלק של אפל.

טכנולוגיית NFC קיימת יותר מעשור. מכשירי נוקיה ישנים כמו ה-6131 הכילה רכיבי NFC וזה היה ב-2006. אדי קיו בוידאו מדבר על כל מיני הצפנות, Unique ID ועוד דברים והם קיימים זמן רב בשוק. אפל יכלו להכניס NFC עוד מאייפון 3, בדיוק כמו שסמסונג הכלילה NFC עוד מאז הגלקסי S3, גם LG וגם HTC, סוני, ואחרות הכלילו את הטכנולוגיה הזו במכשיר. גוגל הוסיפה תמיכה רשמית עוד מאז שיצא הסמסונג NEXUS S – וזה היה ב-2010!

אז אפל רק עכשיו מועילה בטובה להוסיף NFC וכמובן שזה יהיה זמין רק לאייפון 6/6 פלוס ורק ל-IOS-8 אחרי עדכון.

אז מה עם כל הטרראם שאפל מבטיחים בוידאו מבחינת הגנות? כן, הגנות יהיו בדיוק כמו שאפליקציית Google Wallet מגינה, אבל אפל משתמשת בדיוק בפרוטוקול 14443-4 שהוא חלק מ-תקן ISO 14443, במילים אחרות – זה עובד על Paypass, כמו גוגל, וזה עובד גם על Paywave של ויזה. בזמן שאפל מדברים על Secure Element חומרה שקיים באייפון 6, גוגל הוסיפו ב-Kitkat חלק שנקרא Host based Card Emulation, שמאפשר גם למכשירים ישנים שיש להם NFC – לעבוד גם עם Paywave וגם עם Paypass בשעה שמשתמשי אפל עם מכשירי 5/5S ומטה יאלצו .. להדביק מדבקות אם הם רוצים לשלם Contactless.

האם הצעד של אפל יקדם נמרצות אפשרות תשלום כזו? לא ממש, לפחות לא בזמן הקרוב עקב כמות מכשירים שתהיה קיימת בשוק. אם אפל היתה עובדת עם גוגל, אז המצב היה אחר, אבל כרגיל באפל, אם זה לא הומצא בקופרטינו – זה לא קיים.