המעבר ל-MINI PC

לאלו שעוקבים אחרי הבלוג הזה – פירסמתי כאן לאחרונה פוסט על מיני PC, והיתרונות מול PI-3. הזמנתי את ה-Wintel Pro CX-W8 ואחרי שבוע הוא הגיע אליי. בדיוק הגיע אליי גם וירוס מדבק (לא של מחשבים, אלא כזה שדופק את הגרון ומיתרי הקול) כך שהייתי ב"מעצר בית", אז אם כבר – אז כבר. התחלתי לשחק עם הצעצוע.

screenshot-gloimg-gearbest-com-2016-09-17-13-26-01לפני שניכנס לעניינים טכניים, אני רוצה לאמר כמה דברים בנושא "פוליטי טכנולוגי". הצעצוע משמאל (זה שרכשתי) מבוסס על משפחת ה-Cherry Trail של אינטל, וכשזה מגיע ללינוקס, אינטל דווקא עושה עבודה מעולה בכל הקשור לכך שהציוד יפעל ויפעל טוב על הציוד שהם מוכרים, בין אם זה מעבדים, כרטיסי רשת, כונני SSD וכו'. לאינטל יש מספר צוותי לינוקס ובד"כ הדרייברים ללינוקס מופיעים מספר חודשים לפני שהציוד עצמו בכלל קיים בשוק ומפיצי הלינוקס מכניסים אותם לתוך ה-Kernel ומכירים בהם במסגרת ההפצה.

עד שזה מגיע ל-Cherry Trail. אין לי מושג ירוק מדוע, כאן אינטל החליטה לחזור 20 שנה אחורה לזמנים אפלים בהם אינטל תמכה רק ב-Windows, פה אינטל החליטה שה-Cherry Trail יתמך רק ב-Windows 10 ותו לא. אחת התקלות הידועות עקב החלטה תמוהה זו היתה שאנשים ניסו להריץ Kodi בגירסת OpenElec לדוגמא – הם היו מצליחים להתקין ולהריץ, אבל לא היה אפשרי לשמוע Audio דרך חיבור ה-HDMI. גם דרייברים ל-WIFI לא ממש עבדו, אבל בלינוקס כמו לינוקס – יש קהילה שלמה של מפתחים שיש להם פה ושם זמן פנוי והם הצליחו לבצע "השלמות" לתמיכה ב-Cherry Trail כך שהוא עובד די טוב עם לינוקס, למעט בעיה שעליתי עליה ושאינני מוצא לה פתרון – אם אתה מפעיל את הציוד עם לינוקס אך ללא שום חיבור USB לקופסא — הלינוקס עולה, אבל אינך יכול להתחבר אליו. ה"פתרון"? מצא איזה USB דונגל כלשהו שאינך משתמש ותקע אותו במכשיר – עכשיו הכל יעבוד.

ומ"פוליטיקה" נעבור לשלב הטכני.

מכיוון שמשפחת הרכיבים Cherry Trail היא די חדשה (ולמען האמת החל מלפני חודשיים אינטל הכריזה שכל משפחת Atom "מתה" והם פשוט עכשיו מוכרים את המלאי שהם יצרו) – הפצות לינוקס שונות מכירות חלקית בציוד, מכירות בצורה מלאה וכלל לא מכירות. (השימוש שלי במיני PC הזה הוא כ"שרת" ראשי שאמור להחליף כמה מכונות VM קטנטנות ועל כך פוסט זה), אז ניסיתי כמה הפצות לינוקס. מבחינתי הדברים החשובים לי שזה יכיר ב-eMMC (שזה ה"דיסק קשיח" בגודל 32 ג'יגה שנמצא על הלוח אם), וביציאת ה-LAN בצורה טובה ובחיבור ה-USB-3 שקיים בקופסא במצב USB-3. כל השאר לא ממש עניין אותי.

להלן הפצות הלינוקס שניסיתי והערותיי:

  • אובונטו 16.04.01 – ההפצה מכירה בכל הציודים שקיימים בקופסא והיא מתקינה את עצמה בצורה לא רעה, אולם כפי הנראה ישנן בעיות עם דרייבר ה-LAN, התקנת העדכונים היתה מאוד איטית (למרות שלפי ההודעות מערכת הוא עבר ל-Mirror ישראלי). מכיוון שהמערכת התקינה את כל הדסקטופ + אופיס + 1001 דברים שאין לי צורך בהם, הפעלתי tasksel כדי לבחור רק התקנה של שרת SSH. בתגובה ה-tasksel מחק ערימות של דברים וביניהם גם את ה-kernel image (נו באמת, למה צריך שיהיה boot..). מי שמכיר Debian ו-Ubuntu בצורה עמוקה מכיר בוודאי את ה-preseed אבל לי לא היה שום חשק להתחיל לשחק עם זה. עברתי הלאה.
    מסקנה: אם אתה מחפש לך לינוקס דסקטופ על המיני PC ואתה מכיר רק אובונטו – לך על זה.
  • אובונטו 16.04.01 גירסת Server – פה הדברים היו פשוטים. ההפצה לא מכירה לא ב-wifi, ולא ב-LAN. קצת מרגיז שקנוניקל לא יודעת לשחרר את אותם גרסאות קבצים בינאריים של הקרנל בצורה זהה לדסקטופ ולשרתים כמו שאר ההפצות לינוקס.
  • OpenSuSE – לא מכיר ב-LAN. נקסט!
  • Debian Jessie – כנ"ל.
  • CentOS 7.2 – התחיל לעשות Boot ואחרי 5 שניות … Kernel Panic.
  • Fedora 24 Workstation – עובד יפה, אם כי לא בדקתי Wifi (בין כה לא מומלץ לסמוך על ה-Wifi בקופסא – הוא בקושי קולט אות וגם אז – רק 2.4 ג'יגהרץ) אך כמו אובונטו דסקטופ – הוא מתקין יותר מדי שטויות שאני לא צריך.
  • Fedora 24 Server – עובד יפה, התקנה של Minimal עבדה חלק.

החלטה שלי: לעבוד עם Fedora 24 Server. הכנסתי כתובת IP קבועה, DNS של גוגל ויאללה – לעבודה מרחוק.

במהלך היומיים עבודה (חולה, נו…) הרמתי על הקופסא את השרותים הבאים:

  • שרות Active Directory עם שרות DNS פנימי. החלטתי ללכת "על הקצה" ולהשתמש ב-Samba 4.5 שיצא לפני ימים ספורים ובחבילות שקיימות כאן ל-Fedora 24 (שלא תעיזו להרים דבר כזה לפרודקשן או למקום אחר אם אין לכם הבנה טובה בלינוקס, אפילו הפעלת השרות מצריכה ידע בלינוקס, זה לא systemctl start smb!). אחרי כמה משחקים ונסיונות, ה-Samba הוכיח את עצמו כשרת AD מעולה ומכונות Windows 10,7, Server 2012R2 קיבלו אותו בשמחה מבלי לשנות מאומה. גם מבחינת DNS הוא הוכיח את עצמו כעובד מעולה ולעצלנים מבינינו – אפשר לנהל את ה-DNS דרך RSAT של Windows ואת ה-AD גם דרך Windows (אני מעדיף סקריפטיאדה בלינוקס)
  • שרת Mail – הגדרתי SMTP לחשבון שלי בגוגל, אפשרתי קבלת מיילים מ-Class כתובות שלי בבית וגם הצלחתי עם mailx (בלי להתקין sendmail או postfix) בתחנות לשלוח מיילים.
  • שרת NGINX – לשרת דברים סטטיים (בלי PHP או דברים כאלו)
  • שרת TFTP – לשימוש PXE
  • מערכת iPXE – ל-PXE יותר מתקדם (מה לעשות, TFTP די איטי, ואם משתמשים ב-UEFI אז הוא בכלל "זוחל" ו-iPXE מאפשר סקריפטיאדה נחמדה וקלה מאוד.
  • שרת Transmission כולל ממשק Web – טורנטים, אתם יודעים
  • NFS Client – הקבצים הסטטיים והטורנטים ישבו בשרת קבצים אחר, חבל להרוג את המיני PC באירוח קבצים מקומי עם mount ב-fstab כולל אופטימיזציה ל-NFS-3
  • שרת NTP – שיהיה שעון מרכזי

בהמשך אני מתכנן:

  • חיבור למודם סלולרי וסקריפטיאדה אם אין תקשורת דרך ה-DSL
  • מעקב מצלמות (זה הולך להיות כאב ראש בכל הקשור ל-Detection. שום Detection לא מסתדר עם אור חלקי ו-2 חתולים משתוללים בבית) ו-Upload לענן + אפשרות שידור ישיר לפי דרישה.
  • מיני קונטיינר קטן עם SSH שפועל עם מפתחות בלבד ו-Port Knocking – לחיבור מרחוק בעת הצורך.

סה"כ אחרי העבודה הזו נשאר במכונה 14 ג'יגה פנוי ומבחינת RAM יש פחות או יותר 1 ג'יגהבייט זכרון פנוי (תלוי בשרותים שמופעלים, יש כבר 14 סקריפטים ב-crontab).

מסקנות
קופסא שעולה 75$ עושה את העבודה בצורה לא רעה. יש לה UEFI מהגהינום (אין שם אפילו פונקציה להפעיל את הקופסא אוטומטית במקרה שהחשמל הפסיק וחזר) אבל נו .. זה יצרן סיני. האם הייתי קונה קופסא עם יותר RAM? אולי, אך לצערי כל קופסא שראיתי עם אותו מעבד או מעבד Atom X7 מכפילה את המחיר ל-150$ ומעלה ואני לא מוכן לשלם כפול בשביל עוד 2 ג'יגה זכרון.

האם אני ממליץ? כן, אם יש לך סבלנות וידע בלינוקס. האם Windows Server 2012R2 יעבוד על קופסא כזו? לא חושב, במיוחד עם כמות זכרון קטנה ודרייברים שאני לא בטוח שיהיו מוכנים להיות מותקנים על מערכת הפעלה כזו.

למי שרוצה פתרון שקצת יותר נתמך בלינוקס ושישמש כ"שרת" – חפשו קופסא כזו עם מעבד Celeron N3160 לדוגמא. שם אינטל בהחלט משקיעים בתיקון דרייברים ושחרור עדכונים (שמגיעים להפצות לינוקס, לקרנל ומשם למשתמשים)

קצת על פתרון אחסון חדש לציודים קטנים

כשמסתכלים על תחום המובייל, רואים כי ישנם דברים שמתקדמים לעיתים בקצב מהיר (התפתחות המצלמה האחורית לדוגמא, כמות האחסון, כמות הזכרון [אוקיי, למעט באפל ששם לוקח זמן רב עד שהם מוסיפים RAM], רזולוציית ואיכות מסך ועוד), אך אחד הדברים שבקושי התפתחו בתחום הוא עניין אמצעי האחסון, הן פנימית והן מבחינת כרטיסי מיקרו SD.

עד לפני שנה פלוס, האחסון הפנימי שבטלפון/טאבלט/PC-במקל/PC מבוסס טאבלט היו מבוססים על ארכיטקטורת eMMC, זו אותה ארכיטקטורה ישנה שהיתה עוד בימי ה-Pocket PC ו-PALM (הצבעוניים). עם הזמן יצאו כמה גרסאות (גירסה 4 שלטה זמן בשוק ולפני בערך שנתיים וחצי יצאה גירסה 5, אתם יכולים להסתכל על ההבדלים מבחינת תכונות כאן). גם גירסה 5 של ה-eMMC לא בדיוק הציגה ביצועים מרשימים כל כך (בהשוואה אפילו ל-SSD ביתי!). כן, יכולות הכתיבה והקריאה היו די טובות למובייל, אבל כיום הדרישות הן ליותר: חברות מעוניינות לפתח תוכנות עריכה מתקדמות יותר, אנשים רוצים לעשות עריכות וידאו או תמונות, משהו קצת יותר מהבסיס –  לפני שהם משתפים את כל העולם ואחותו ויש עוד המון פונקציות שחברות פיתוח היו שמחות לפתח למובייל – אם יחידת האחסון היתה מגיבה קצת…יותר..מהר והיה אפשר לעשות יותר פעולות במקביל.

גם בתחום המיקרו SD חלו התפתחויות, אך ההתפתחויות הללו היו יותר שיפורים של פונקציות קיימות כמו כתיבה יותר מהירה וקריאה יותר מהירה עם תאימות אחורה ותמיכה לגדלים מעל 64 ג'יגהבייט (SDXC), אבל הבעיה העיקרית של כל פורמט המיקרו SD הן היכולות שלו – אתה יכול לכתוב בצורה רציפה או לקרוא בצורה רציפה (או למחוק וכו') אבל אתה לא יכול לעשות מספר דברים במקביל כמו קריאה וכתיבה ביחד. הפורמט של מיקרו SD לא מאפשר זאת ולכן אמצעי האחסון הזה הוא מוגבל מאוד ויותר משמש לאחסון מאשר לעריכת תמונה לדוגמא (העריכה תתבצע על ה-RAM והתוצאה תישמר על ה-eMMC/מיקרו SD ובמקרה של תוכנות מתקדמות – העריכה תתבצע על ה-eMMC והתוצאה תישמר על מיקרו SD).

sdומה לגבי האח הגדול של מיקרו SD, כרטיסי ה-SD? ובכן, מבחינת פונקציונאליות כרטיסים אלו זהים לאחיהם הקטן, אך מכיוון שהם גדולים יותר, החברות יצרו כרטיסים בעלי כמות אחסון כמו 512GB, דבר שעדיין לא ניתן לעשות כיום במיקרו SD. גם האמינות שלהם טובה יותר וכמובן – אם הם נופלים, קל לזהות אותם על הדשא, שטח וכו'.

ב-30 למרץ השנה פורום JEDEC הוציא סוף סוף הודעה על המפרט המיוחל שיחליף בהמשך את עניין כרטיסי המיקרו SD (ובהמשך את כרטיסי ה-SD), הלו הוא פורמט ה-UFS.

256GB-UFS_03

פורמט ה-UFS בא להחליף את כל מה שקשור לאחסון מבחינת מובייל/טאבלט וכו'. בפורמט זה "משאילים" את מה שיש לך ב-PC ומכווצים אותו לפורמט מובייל. כך לדוגמא, מהירות הקריאה היא כמו מהירות SSD בחיבור SATA (כלומר עד 550 מגהביט), מהירות כתיבה עד 95 מגהבייט לשניה, ו-IOPS של 40,000 וזאת בהשוואה ל-100 IOPS שאפשר להוציא ממיקרו SD.

UFS_02כפי שאתם יכולים לראות – פורמט ה-UFS הוא פורמט שאינו תואם לכרטיסי מיקרו SD. אינכם יכולים להשתמש בו בציודים נוכחיים, לא רק בגלל צורת הפלסטיק שמעט שונה, אלא גם בגלל כמות ומיקום הפנימים בתחתית הכרטיס. יקח כמובן זמן עד שהיצרנים יתמכו בפורמט זה אך לא זמן רב – כל החברות שמשתתפות בפורום JEDEC כבר התחייבו להוציא ציוד תואם וכך חברות כמו סמסונג, סוני, ניקון, קאנון, מוטורולה ואחרות עובדות בימים אלו על שילוב UFS במוצריהן. הראשונה שיצאה עם כרטיסים היא סמסונג, אך היצרנים האחרים גם יוציאו כרטיסים (בחבילה יכלל מתאם ל-PC) במהלך השנה הקרובה.

פורמט ה-UFS הוא הרבה יותר רחב מאשר כרטיסים אלו, הפורמט הוא גם לאחסון פנימי בטלפון וכו'. כך לדוגמא, אם יש לכם מכשירים כמו סמסונג Galaxy S6 ומעלה, האחסון הפנימי הוא מבוסס UFS, כך שהביצועים שם יותר גבוהים בהשוואה למכשירים אחרים מבחינת FILE I/O (אם כי עדיין אין תוכנות חיצוניות שמשתמשות בפונקציונאליות זו).

אז איפה UFS בעצם יסייע לנו? הנה מספר דוגמאות:

  • כל מי שרוכש מצלמת DSLR לקהל המקצועי-ביתי למיניהם מכיר את הבעיה – אתה יכול לצלם כמות של 15-20 תמונות ברצף ואחרי זה .. אתה צריך לחכות שהמידע יעבור מה-RAM לכרטיס. עם UFS אפשר יהיה "להשתולל" כי ה-UFS יכול לכתוב במהירות את התוכן לכרטיס.
  • כיום ניתן לצלם וידאו 4K בכל סלולרי מודרני מהשנה שנתיים האחרונות, אבל אם תנסו להשוות את איכות הוידאו שצילמתם בסלולרי לאיכות מצלמת וידאו טובה (לדוגמא: Sony PXW-Z150) יראה שההבדלים הם שמיים וארץ, וזה לא רק בגלל החיישן אלא יותר בגלל שהטלפון צריך לדחוס "באכזריות" את הוידאו כך שהוידאו מהסלולר בעיניים מקצועיות יראה די עלוב. עם UFS אפשר לשמור באיכות מאוד גבוהה את הוידאו ישירות לכרטיס וגם אפשר להקליט לפרקי זמן יותר ארוכים (רק שימו לב שהסוללה "תיאכל" בצילום כזה, הקלטות כאלו צורכות המון חשמל והטלפון מתחמם במהירות).
  • כל מקלות ה-PC הזולים (בסביבות ה- ~100$) מגיעים עם כמות מועטה של אחסון: 32 או 64 ג'יגהבייט והוספת כרטיס מיקרו SD כיום לא עוזרת הרבה. אפשר כמובן להתקין תוכנות על המיקרו SD אבל הביצועים יהיו מחפירים. עם UFS לעומת זאת, אפשר יהיה לוותר על התקנת מערכת ההפעלה שהיצרן התקין ולהעביר/להתקין אותה ישירות על כרטיס UFS יחד עם האפליקציות שלכם. הביצועים יהיו כמו SSD ביתי פשוט (לא כמו Samsung 950 Pro), אבל זה הרבה יותר טוב מהמצב כיום. אגב, תהליך זה יקח זמן הואיל ואינטל עד כה לא הוציאה שום Chipset שתומך ב-UFS בצורה "טבעית" ובמקלות PC היצרנים לא נוטים להוסיף צ'יפים מעבר למה שאינטל ממליצה.

לסיכום: UFS מביא סוף סוף את האחסון הקטן לעולם המודרני של משהו שמזכיר SATA (אם כי UFS יותר מתוחכם מ-SATA הואיל והוא יכול לקבל מספר פקודות לביצוע במקביל ולא אחד אחד כמו SATA). אני מתקשה להאמין שנראה בשנה שנתיים הקרובות את האחסון הקטן מתקרב ל"אח" הגדול (NVMe) שנותן מהירויות פנטסטיות, אבל זה יקרה במוקדם או במאוחר. מבחינה פרקטית אם אתם רוצים UFS ככרטיסון – תוכלו להשתמש בו ב-Galaxy Note-7 שיוכרז בהתחלת חודש הבא (2 לאוגוסט), סמסונג מכניסה במכשיר הסלולרי הזה התקן שידע לתמוך הן במיקרו SD רגיל והן בכרטיסון UFS (רק אחד יכול להיות בפנים). שאר החברות בוודאי יתנו פתרון כזה בהמשך השנה או בשנה הבאה.

איך יצרנים מכריחים אותך להחליף ציוד

אם יש משהו אחד שלא רבים מודעים אליו, הרי זו טכנולוגיית ההצפנה וההגנה של תכנים לשידור ברשת, מנגן DVD או Blu-Ray, מהאייפון או מאנדרואיד ושלל ציודים אחרים. בדרך כלל כשאתה צופה בתוכן כמו סרט או פרק בסידרה שמשודרת ברשת בצורה רשמית או בציודים מהסוג שהזכרתי לעיל – ישנה טכנולוגיית נז"ק (Digital Rights Management) שמיועדת בראש ובראשונה למנוע ממך לעשות דברים שתרצה אך מפיץ/יצרן התוכן לא תרצה שתעשה. הדוגמא הכי ידועה היא שאם יש לך לדוגמא iPad ואתה שוכר פרק או סרט, תוכל לצפות בו ב-iPad אך לא תוכל לחבר את ה-iPad לטלויזיה ולצפות בו, כי האולפנים אוסרים זאת. כמובן שאם תוריד את אותו תוכן בצורה פיראטית, תוכל לצפות בו היכן שתרצה ועם איזה מסך שתרצה.

hdcpהטריק האחרון שהוכנס בשנים האחרונות לציודים נקרא HDCP (ר"ת High Definition Content Protection) והוא פתרון בתצורת חומרה שנמצא בתוך הציוד שלך והוא מתקשר עם הצג/טלויזיה/מקרן שלך. כשאתה מנגן תוכן או משחק משחק ברזולוציה גבוהה (כמו FULL HD), מנגנון ה-HDCP בודק מול המסך שלך אם יש תמיכת HDCP. אין? תקבל את התמונה הבאה:

העניין הוא שמי שיקבל את התמונה הזו במקרים רבים – הם אנשים שאינם מעוניינים כלל וכלל לפרוץ את ההגנה. יש להם נניח מסך טלויזיה גדול שנמצא אצלהם יותר מ-5 שנים, או אולי פרוז'קטור שנקנה ממזמן במחיר מאוד יקר, או מסך מחשב שאין לו כניסת HDMI והמשתמש בסך הכל חיבור את המסך לציוד דרך חיבור מתאם בין HDMI ל-VGA או DVI.

האם יש לכך פתרון? במקרים כמו של סוני פלייסטיישן 4 לדוגמא, יש אפשרות לבטל זמנית את ה-HDCP, אבל ברוב הציודים – אין אפשרות לבטל ומה שיותר גרוע הוא שאין לך אפשרות לשדרג איזו קושחה בציוד שאתה צופה איתו. אחרי הכל, מתי ראית קושחה זמינה למסך הטלויזיה הישן שלך או לפרוז'קטור שלך?

אז מה יעשה אדם שיש לו ציוד ויש לו את הבעיה הזו? הפתרון נמצא אצל ידידנו הסיניים שמייצרים "מפצלים", אלו הם ציודים קטנים שנועדו בעצם לקבל כניסת HDMI ומיועדים להוציא את הוידאו ואודיו דרך יציאת HDMI או VGA או DVI. ה"סוד" הגדול ברכישת מתאם כזה הוא שהיית צריך לחפש את המילה "HDCP" בתיאור. אם היה מופיע בתיאור HDCP, אז אותו ציוד היה "מפשיט" את ה-HDCP בתוכו ופולט וידאו ללא הגנות. כך מצד אחד היה ניתן לצפות סוף סוף בתוכן ומצד שני פיראטים היו יכולים בנקל להתחבר לכל אתר שמזרים סרטים/פרקים בצורה רשמית על מנת להעביר אותם למחשב ובמקרים של פיראטים – אל אתרי טורנטים למיניהם.

לאחרונה החלו אתרים כמו אמזון פריים ונטפליקס לשדר חלק מהתכנים ברזולוציה של "4K" (או "UHD" למרות שזה לא רזולוציית הסטודיו), והאפליקציות שמשדרות את אותן תכנים מאותם אתרים לא היו מוכנות לעבוד עם כל מיני סטרימרים אלא אך ורק עם קבוצה מאוד מצומצמת של ציודים. שוב נרתמו חברות סיניות קטנות שהוציאו מפצלי HDMI חדשים עם תמיכת HDCP בגירסה 2.2 (שתומכת ב-4K) וכך שוב בעלי אותם אתרים (וכמובן האולפנים) ראו איך התכנים היוקרתיים שלהם שוב זמינים ברשת, ומי שיודע לקרוא את הפרטים לגבי הטורנט, יכול למצוא שאכן מדובר בגירסת 4K לפי הדוגמא הבאה:

sample

התוצאה? נכון לאתמול, אינטל וחברת Warner החליטו לתבוע יצרן סיני פופולרי המייצר ציודים כאלו. שלא אובן בצורה לא נכונה – אני מאמין שתביעה כזו במקום, אבל הבעיה המרכזית היא ששוב – הלקוחות נדפקים.

מדוע? כי ברוב המקרים אין אפשרות לצרכן אפשרות לעדכן קושחה בציוד שאיתו הוא צופה. יכול להיות שיהיה עדכון קושחה למסך הטלויזיה המאוד יקר שרכשת ב-10000+ שקל בשנה האחרונה, אולם אם נציץ ברשימה הזו מאתר ZAP על מסכים במחירים פחות מ-5000 שקל, הסיכוי לקבל עדכון קושחי הוא אפסי, בוודאי שלא עדכון אוטומטי, ומה שקורה הוא שחלק לא קטן מהמסכים מגיעים לדוגמא עם HDCP בגירסה 2.0 ואמזון/נטפליקס מחייבים HDCP 2.2, כך שהמקסימום רזולוציה שתקבל על המסך החדש שלך היא … FULL HD, כמו מסך שעולה 2000 ש"ח ומטה.

כך יוצא שוב, כמו תמיד, שהפיראטים יכולים למצוא פתרונות בנקל, אבל הצרכן ההגון שלא מחפש להוריד תכנים גנובים, כן מוכן לשלם על התכנים – שוב נדפק.

 

אמזון Fire TV Stick – אחרי מספר חודשים

לפני מספר חודשים הוציאה אמזון את ה-Fire TV Stick. מכיוון שלמנויי Amazon Prime המחיר היה מאוד אטרקטיבי (20$ בערך לא כולל משלוח) הזמנתי אחד. כתבתי עליו בעבר ודי זנחתי את ה"מקל" הזה.

לאחרונה ביצעתי מספר שינויים בביתי והכנסתי מסך 27" לחדר השינה. אין לי הוט או Yes, ובדקתי מה יכול להתאים לי בחדר השינה. חיבור מחשב למסך הגדול לא יהיה רעיון טוב כי הדבר האחרון שאני מחפש על המיטה זה מקלדת/עכבר, כך ש-MINI PC עף מהרשימה. חיבור של טאבלט דרך Miracast הוא רעיון נחמד אבל איכות הוידאו היא לא משהו לרוץ לספר לחבר'ה, מה גם שתכנים שמוגנים ב-DRM (נטפליקס וכו') לא כל כך נראים טוב (מקסימום 720P מבחינת רזולוציה), אז החלטתי לחבר את ה-Fire TV Stick.

מבחינת שימושיות – אם אתה "מכור" ל"גן הסגור" של אמזון, המקל עושה עבודה לא רעה. הסרטים והסדרות שאמזון מקרינה נראים מעולה ובמקרים של HD יש ציון לכך והזרימה עובדת טוב (אם כי במקרה שלי היא לא זרמה טוב ב-2.4 ג'יגהרץ, רק ב-5 ג'יגהרץ והמקל של אמזון תומך בכך). אתה יכול להשתמש בשלט של ה-Stick כדי להקיש חיפוש (יש לך מקלדת על המסך ואתה זז ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, ולוחץ באמצע, בערך כמו האייפודים הישנים). גם נטפליקס עובד לא רע בכלל עם המקל, כל עוד התקנת את אפליקציית נטפליקס מהחנות של אמזון (ובחנות הגדרת את ה"ארץ" שלך כ-United States והתקנת את האפליקציה דרך האתר של אמזון ולא דרך המקל).

אבל הבעיות מתחילות כשאתה צריך דברים אחרים.

ניקח את יוטיוב לדוגמא. ישנה אפליקציית יוטיוב (משהו מאוד בסיסי), אבל היא מאוד א-י-ט-ית. כמה איטית? אתה עובר בין התפריטים ואתה מחכה בין 1-3 שניות. כשאתה מתחיל לנגן, אין לך אפשרות לנגן ישירות ב-HD, וזה מתחיל באיכות מאוד נמוכה ולפעמים מטפס כלפי מעלה באיכות.

ישנם דברים שלא נמצאים ב-App Store ולשם התקנתם תצטרך לחזור ל-ADB ו-adb push. אפליקציה כמו XBMC/KODI לדוגמא – תצטרך להתקין אותה כך, אבל אתה לא תראה אותה מותקנת בתפריטים הרגילים, אלא שתצטרך ללכת להגדרות, לאפליקציות, לבחור Manage Installed Applications, לגלול בין ערימת האפליקציות ואז לבחור את KODI. אפליקציות אחרות שתתקין יכול להיות שיפעלו, ויכול להיות שלא. חלק מהאפליקציות שאני ניסיתי נתנו לי ממשק ברזולוציה מאוד נמוכה (כנראה בגלל Manifest עם הגדרות שגויות).

אם אתה רוצה לחבר ציודים מבוססי Bluetooth, תופתע לגלות שבכל מה שקשור למקל, אתה מאוד מוגבל. השלט של המקל עובד ב-Bluetooth, אולם אינך יכול לחבר רמקולים או אוזניות מבוססי BlueTooth (את זה אפשרי רק בגירסת המכשיר Fire TV, לא במקל), והדבר שאותי הכי עיצבן – הוא שאין לך אפשרות להגדיר Time Zone מקומי או קבלת פרטי שעון/תאריך משרת אחר באופן אוטומטי.

אם אתה חושב להריץ דפדפן, תשכח מזה. שום דפדפן לא רץ על המקל (אתה יכול לנסות עם adb push, לא ניסיתי יותר מדי|), אבל גם אם תצליח, אתה תמצא שהמקל מאוד איטי, כך שפעולות פשוטות של גלילה יהיו איטיות מאוד. ניסיתי בשביל השעשוע להתקין קורא קבצי PDF והעליתי קובץ PDF פשוט של ספר בגוגל 3.5 מגהבייט. הגלילה היתה איטית ובלתי נסבלת.

חושב לפרוץ את המכשיר? תשכח מזה. זהו המכשיר היחידי שאני מכיר שכדי לפרוץ אותו, תצטרך מלחם וכישורי הלחמה טובה. גם אם תמצא פירצה מבוססת תוכנה, המקל פשוט יגרום לעצמו נזק כך שהמכשיר יציג את הלוגו של אמזון, ויעשה Boot Loop.

אם מישהו חושב לרכוש את ה-Fire TV Stick, אני ממליץ לו שיחפש פתרון אחר. ישנן יותר ויותר חברות שמוציאות מוצרים מבוססי Android TV. עם אנדרואיד TV אתה מקבל עדכונים ישירות מגוגל, כל החברות שמוכרות מנויים לסרטים וסדרות (למעט אפל כמובן) ולא חסרות אפליקציות לפלטפורמה, ואם יש לך סבלנות – במאי צריך לצאת ה-nVidia Shield Console, הקונסולה שמבוססת על אנדרואיד TV ותוכל איתה לא רק לצפות בתכנים, אלא גם לשחק משחקים (בחבילה יש ג'ויסטיק שכולל אגב מיקרופון מובנה וכניסת אוזניות רגילות).

כרומבוק לדודה והדוד?

בתקופה האחרונה קיבלתי מספר פניות בשאלה לגבי מחשב לדודה והדוד (הכוונה מחשבים לאנשים שאין להם ידע רציני במחשבים) והפוסט הזה ינסה לענות על כך.

קצת הסבר למי שלא מכיר את הכרומבוק: זוהי פלטפורמה של גוגל שמוכרת מפרט (ולעיתים שרטוטים, BOM וכו') ליצרני המחשבים וגוגל עובדת עם היצרנים בשת"פ הדוק. העדכונים עצמם מתקבלים ישירות מגוגל באופן אוטומטי וכל גירסה של כרום OS (היא מתעדכנת בערך אחת לחודש וחצי, אם כי התאימות נשמרת) נבדקת לעומק לפני שהיא משוחררת לכרומבוקים השונים (כך יוצא שגרסאות מסויימות משוחררות לכרומבוקים של יצרנים מסוימים ואחרים יקבלו שדרוג קצת יותר מאוחר).

הרעיון של כרום OS הוא להריץ את כרום כ"מערכת ראשית" ובהמשך אפליקציות אנדרואיד שיהוו השלמה לדברים שלא קיימים כאפליקציות מבוססות WEB. ישנן גם אפליקציות שהם "חצי WEB" שהן בעצם אפליקציות שהודרו לעבוד עם המערכת של גוגל שנקראת NaCL (כלומר Native Client) שנותנות מקסימום ביצועים אך הן רצות בתוך הדפדפן.

אז קודם כל, על מנת לחשוב אם זה מתאים למישהו – יש צורך לבדוק בעצם מיהו המשתמש. משתמשים שיש להם רקע ונסיון במחשבים ומחפשים להם את Windows וכל אפליקציות ה-Windows – כרום OS לא יעזור להם הרבה. נכון, יש הרבה מאוד שרותים שיכולים להחליף כל מיני אפליקציות ל-Windows, אך עדיין – משתמשים שמחפשים להשתמש ספציפית בכל מיני אפליקציות Windows – מוטב שירכשו לעצמם וישתמשו ב-Windows.

משתמשים שאין להם הרבה נסיון במחשבים לעומת זאת, ורוב השימוש שלהם הוא גלישה/שימוש באתרים, מוסיקה, וצפיה בכל מיני סרטים ומדיות בזרימה (Streaming) מהאינטרנט לעומת זאת – כרום OS יכולים להתאים להם.

אחד הדברים החשובים שצריך לקחת בחשבון הוא עניין האבטחה. קוראים רבים של הבלוג הזה יכולים לזהות הודעה מזוייפת ש"מחשבך נמצא בסכנה" שנעשתה ב-HTML ו-CSS – מקילומטר, והם ידעו להתעלם. משתמשים שאין להם נסיון – עלולים להאמין ולהתקין (במקרה של Windows) את הנוזקה. בל נשכח שמשתמשים שאינם טכניים גם נוטים להתעלם מאזהרות אבטחה, מעדכונים, והם נוטים להריץ קבצים שאיש טכני לא היה מריץ בשום אופן. ה"אופנה" האחרונה שישנה היום (ותוכנות אנטי וירוס רבות לא יודעות להתמודד טוב איתה) היא ה-Ransomware, אפליקציה שמגיעה בשיטות שונות (לא רק באימייל) ומצפינה ברקע את כל הקבצי משתמש בדיסק הקשיח (וגם בשרותי ענן כמו DropBox וכו') ואז נותנת הודעה למשתמש שכל קבציו הוצפנו ועל מנת לפתוח אותם – הוא חייב לשלם. לך תסביר עכשיו למשתמש הקצה שאם אין לו גיבוי (וברוב המקרים אין לו גיבוי) – הוא יצטרך לשלם או שהכל אבוד.

כרוםבוק (או כרומבוקס – במקרה של תחנה נייחת) כפי שציינתי לעיל – דווקא יכול להתאים לאנשים אלו. אין צורך לדאוג לעניין האבטחה כי לא חשוב מה שישלחו למשתמש – זה פשוט לא יכול לרוץ על כרום OS (כרום OS היא מערכת מבוססת לינוקס). אז אין Ransomware ושום אפליקציה שמתחזה לאנטי וירוס לא יכולה להתקין את עצמה. גם מבחינת נזק אי אפשר לעשות הרבה כי במקרה הכי גרוע, אפשר לאפס את המכשיר (מה שנקרא Wash בכרום OS) ולאחר שהמשתמש יזדהה מחדש, כרום OS יוריד את הפרופיל משרתי גוגל ותוך רגעים ספורים הוא יוכל לגלוש מחדש. בנוסף, אם המשתמש ממש זקוק לעזרה מרחוק, ישנו תוסף כרום מובנה שדואג לכל עניין החיבוריות כך שתוכל להתחבר מרחוק ולסייע (במקום להתקין תוכנות צד ג' לשליטה מרחוק).

עתה נסתכל לגבי אפליקציות:

  • אם אתם מחפשים להשתמש ספציפית בסקייפ. יש אפשרות להתקין את אפליקציית האנדרואיד של סקייפ על הכרומבוק ולהשתמש, אולם ההתקנה מצריכה ידע טכני מהצד שלך וזה עדיין לא יציב לגמרי. מהצד השני – מיקרוסופט עובדת כרגע על יישום סקייפ שירוץ דרך הדפדפן ללא צורך בתוספים, כך שהוא גם ירוץ על כרום OS. ישנן אלטרנטיבות כמו Hangouts וישנם גם שרותים מבוססי Web שנותנים צ'אט אודיו/וידאו.
  • אופיס – לגוגל יש Google Docs שנותן למשתמש אפשרות לכתוב מסמכים, גליונות עבודה, מצגות ועוד דברים רבים (ישנו שוק עשיר של תוספים לגוגל Docs), אך גם למיקרוסופט יש פתרונות מבוססים Web שעובדים בצורה מעולה על כרום OS בדפדפן, כך שאם המשתמש צריך להשתמש באופיס -הוא יכול להשתמש בשרותי ה-Web של מיקרוסופט ללא בעיות.
  • תוכנות מסרים מיידיים – אם המשתמש אוהב להשתמש בשרותים כמו WhatsUP או Viber וכו' – הוא יוכל להשתמש בממשקי ה-Web כדי להמשיך לשוחח, לקבל ולשלוח קבצים (כרום OS תומך בכרטיסי SD ובכל המכשירים יש קורא SD מובנה).
  • גיבויים – בכרום OS אין מה לגבות.

מכיוון שישנן לא מעט כרומבוקים/כרומבוקסים בחוץ – כדאי ללכת לפי הכללים הבאים:

  • אם המשתמש מוכן להשקיע במסך חיצוני – כדאי לרכוש כרומבוקס ולא כרומבוק. הם גם יותר קלים לפריקה ולשינוי (זכרון, SSD וכו'). אם המשתמש אוהב לעבוד עם הרבה טאבים פתוחים, כדאי להגדיל את הזכרון ל-4 ג'יגהבייט (זכרון DDR3L). אני ממליץ על ASUS ChromeBox עם מעבד Celeron.
  • אם מחליטים על תצורת נייד – כדאי לקחת את הגירסה של ה-4 ג'יגהבייט.

בישראל עדיין אין מספיק דגמי כרומבוקים מכיוון שהיבואנים לא ממש טרחו לייבא (כי לא היתה דרישה) ולכן כדאי לרכוש את הכרומבוק/כרומבוקס מחו"ל.

לסיכום: כרומבוק/כרומבוקס יכולים להתאים מאוד למשתמשים שאינם בקיאים במחשבים. עקומת הלימוד היא די קטנה אם המשתמש גלש בעבר באינטרנט. אם אתה רוצה להתקין לאחרים כרומבוק ואין לך עדיין, תוכל להרים VM עם כרומיום OS (גירסת הקוד הפתוח של כרום OS) ולשחק עם זה כדי להכיר על מה מדובר.

מחשבות על המקבוק החדש

MacBook_PF_OP30_Svr-PRINT

כל מי שעוקב אחרי התפתחויות המחשוב האישי, יודע שאפל ממציאה מחשבים שנראים לא פחות מ-מהממים. בשעה שחברות מתחרות במקרים רבים מגרשים את המעצבים עם מטאטא מחוץ לשולחן הדיונים, באפל זה בדיוק ההיפך, ואת האמת – רואים את זה כמעט על כל מוצר שלהם, כך שאם עיצוב המחשב חשוב לך מאוד – אתה בוודאי תרכוש (במחיר ממש לא זול) את המחשבים של אפל.

אפל דוחפת את המשתמשים שלה בלי יותר מדי להתחשב בכל מיני "תאימויות אחורה". פעם לדוגמא היה Firewire – היום זה מת. זוכרים מתאם לאייפון של 30 פינים? מת. אפל כמובן לא תנטוש אותך לאנחות עם מוצר שיצא רק לפני שנה, הם ימכרו לך מתאם כלשהו במחיר פרימיום. בדרך כלל החיבורים של אפל (למעט ה-USB) קנייניים וסגורים לציבור. כך לדוגמא חיבור ה-lightning הוא חיבור קנייני לחלוטין של אפל. חברות לא יכולות ליצור ציוד מבלי לקבל אישורים ולשלם תמלוגים לאפל. גם חיבורים סמי-סטנדרטיים כמו Thunderbolt שאפל משתמשת בהם כמעט בכל מחשב (חוץ מהמקבוק החדש) נעשו אמנם בשיתוף פעולה עם אינטל, אבל בתחום ה-PC נדיר עדיין למצוא לוחות-אם עם החיבורים (מה גם שזה מצריך שינויי UEFI מאוד גדולים [והם גם סגורים – אפל לא רוצה לפרסם מה שהם שינו], דבר שאף חברה שכותבת UEFI לא מוכנה לעשות אלא אם ישלמו להם על כך – ולבינתיים אין ממש דרישה).

המקבוק החדש של אפל דוחף את החברה לקו חדש של מוצרים שמזכיר בעצם מוצר אחר פופולרי של החברה – את ה-iPad. גם שם יש לך חיבור יחיד (שסביר להניח שבגירסה הבאה ישונה מ-lightning ל-USB Type-C) וחיבור אוזניות. אפל מבחינתה נותנת לך במקבוק החדש חיבור יחיד של USB Type-C וחיבור אוזניות. אין כניסת כרטיס SD, אין חיבורי מסך, אין כלום. מדוע? כי בחזון של אפל, המשתמש שישתמש במחשב הזה, לא יצטרך שום חיבור נוסף למעט אולי חשמל ואולי להכניס איזה ציוד USB מזדמן (שהמשתמש כמובן יצטרך מתאם עבורו אם לציוד אין יציאת Type-C). אם למשתמש יש מסך חיצוני של אפל, דיסקים חיצוניים וכו' – הוא יצטרך לרכוש לעצמו מתאם או מתאמים. אחרי הכל – אם אתה חובב אפל, אתה לא יכול להיות "קמצן" – אתה צריך להוציא כמה עשרות דולרים על חיבורים שונים…

האם אפל יכלו להוסיף חיבורים למחשב זה? בוודאי. אין שום בעיה מבחינת הרווח להכניס עוד חיבור כמו מיקרו HDMI 2 (נקרא גם HDMI Type-D) ליד האוזניות, לדוגמא. גירסה 2 ששוחררה לא מכבר יודעת לתמוך גם ברזולוציית 4K כולל אודיו עד 32 ערוצים ללא צורך בדחיסה כולל תמיכה עד 1536Khz לתמיכה בכל איכות צליל אפשרית. לא רוצים HDMI? אחלה, יש גם תקן VESA של Micro DisplayPort שפיזית הוא יותר קטן ממיקרו HDMI (רק 0.35 מ"מ!) שתומך גם ברזולוציות של 5K, 6K ו-8K עם אודיו ועם כל הטרראם. אבל אפל החליטה שלא.

pg9אחד הפספוסים לדעתי שחבל שאפל לא הכניסה במקבוק החדש, זה תמיכה בתקן WigiG. בתמיכה בתקן זה, מחשב כמו מקבוק (אם היה לו תמיכה בזה) באמת שלא היה צריך שום דבר חוץ מחשמל (שאפשר להעביר כמובן על ה-USB Type-C). אתה רק מקרב את המחשב למתאם WiGig וזהו – כל החיבורים שיש במתאם מצטרפים למחשב שלך, בין אם מדובר בעוד 2-3 מסכים, חיבור LAN, דיסקים, USB ועוד. כך משתמש כזה היה צריך להגיע, להפעיל את המחשב, ומיד הוא יכול להשתמש בכל הציודים החיצוניים. אינטל הכריזה לפני חודש וחצי בערך על ציודים שתומכים בתקן הזה בגירסה 1.1.

אז למי מחשב כזה "נכה" מבחינת חיבורים מתאים? למחשב הזה אין כח עיבוד רציני (יש לו את ה-Core M במהירות הכי נמוכה שיש) כך שתשכחו מעיבוד וידאו או כל דבר רציני לעשות איתו. זה מחשב שיכול לשמש אולי מנהלים, בלוגרים, כתבים. האם שווה עבורם להשקיע 1000$ במקבוק הזה? לעניות דעתי – עד שאפל לא תוסיף פורטים, התשובה היא לא.

ומה עם המתחרים? כל חובב אפל יכול לספר על איך המתחרים מיהרו להעתיק את המקבוק AIR של אפל, שזה נכון – חלקית. נכון, הם העתיקו (אחרי "דחיפה" מאוד רצינית מצד אינטל שהיתה מוכנה לממן את הכל), אבל הם לא העתיקו את ה"דיאטה" של הפורטים. כל מחשב נייד PC כולל לפחות חיבור HDMI אחד ולפחות 2 פורטים USB וחיבור אודיו וכניסת כרטיס SD וחיבור חשמל. במקבוק AIR הראשון להזכירם – יש חיבור חשמל, וחיבור USB יחיד. בגרסאות יותר מאוחרות הם הוסיפו חיבור USB, מיני DisplayPort וכניסת כרטיס SD.

אז כיום למתחרים יש דרך הרבה יותר קצרה להשתוות לאפל ואף להוביל. קחו לדוגמא את המחשב הנייד בתמונה מימין – זהו ASUS XenBook UX305. הוא יותר דק ממקבוק (12.5 מ"מ), ושוקל טיפה יותר ממנו (1.2 קילו). אפשר לרכוש אותו בזול במחיר של 700$ בגירסת מסך FULL HD או במחיר יותר גבוה עם רזולוציית 4K, עם SSD מגודל 128 ג'יגה עד 512 ג'יגה, כך שתוכל להשתמש בציוד הקיים שלך מבלי לקנות ערימת מתאמים – ויש לך מספיק כניסות במכשיר עצמו.

עוד דגמים מתחרים – Yoga Pro 3 של לנובו או ה-XPS 13 המצוין החדש של DELL.

אז נכון – לאף אחד מהמתחרים אין בדיוק את אותו מפרט כמו המקבוק החדש, ואני משער שכבר בחודשים הקרובים המתחרים יוציאו מוצרים שיתחרו במקבוק ובמחיר הרבה יותר זול, רק שאף אחד מהם לא יעשה למחשב שלו "דיאטת פורטים".

אני מאמין שימי המקבוק הנוכחי וה-AIR לא יהיו רבים, אולי יהיו להם עוד דגם אחד, והסיבה לכך היא שאפל מנסה למשוך את המשתמשים שלה לענן לעבודה כמעט מלאה. נכון, קשה לערוך וידאו בענן (בשביל זה יש מק-פרו), אך הרבה מאוד דברים כבר ניתן לעשות בענן, ואם כבר המשתמשים רגילים לעבוד בענן עם ה-iPad וה-iPhone, מדוע לא להעביר אותם לגמרי ל-ARM? אז כמובן, מעבד A8X שיש כיום לאפל לא מצליח אפילו לגרד ביצועים של מעבד Core של אינטל, אבל גרסאות עתידיות עם יותר ליבות ויותר זכרון מטמון – יוכלו לתת ביצועים לא רעים  ומה שהכי חשוב – זמן סוללה הרבה יותר רציני. אני לא אתפלא אם המקבוק הראשון שיבוסס על ARM יוכל לתת לך 18-30 שעות עבודה בלי יותר מדי מאמץ (הלוח עצמו קטן מאוד, אין צורך איוורור, אפשר לשים סוללה יותר גדולה).

לסיכום: אין לי שום דבר נגד מק או משתמשי מק. יחד עם זאת, אני לא הייתי ממליץ להם לשדרג לגירסה החדשה (מ-AIR למקבוק). ההבדל בחיי הסוללה הוא אולי שעה יותר, ואתה מפסיד את כל החיבוריות לציודים אחרים (אלא אם תתחיל לרכוש מתאמים ותתחיל להסתובב עם מפצלי USB..). תן לאפל להוציא גירסה שניה שתהיה עם יותר חיבורים ובמחיר זול יותר, ואז תחשוב על מעבר. בסופו של דבר אפל תהיה הראשונה לעבור לארכיטקטורת ARM ואז כולם יצטרכו להחליף מערכת, חבל להחליף כל שנה – שנה וחצי.

ה-ASUS ChromeBox מול Mini PC

chromeboxבפוסט קודם שפירסמתי, סקרתי את ה-MINI PC החדש שמבוסס על מעבד ה-ATOM בעל 4 הליבות של אינטל, על מחירו הזול ועל כך שהוא יכול להוות כפתרון לא רע עבור צפיה בטלויזיה או כמחשב גלישה פשוט עבור הילדים.

הבעיה המרכזית של ה-MINI PC זה שהוא פתרון שדי "תקוע" למטה בסולם הפתרונות של אינטל. מצד אחד יש לך Windows 8.1 שרץ עליו לא רע (יחסית), אבל מצד שני – איך שלא תסתכל על זה, המכשיר מוגבל לגמרי. אין הרחבת זכרון, אין הרחבת דיסק, אין LAN, ואפילו ה-USB הוא 2.0 משותף, כלומר אם ציפית לקבל את מהירות ה-USB 2.0 (כלומר 480 מגהביט) – לא ממש תקבל אותו.

והדבר שהכי מתסכל בו – הוא המחיר: בין 100-120 דולר, ותוסיף עוד 30 דולר לרשיון Windows 8.1 (כי גרסאות Windows כמו 7 או XP לא יעבדו עליו, אין לו BIOS).

זוכרים את הכרומבוקס של ASUS? גם אותו סקרתי בעבר. בפעם שעברה שסקרתי אותו, ציינתי שזה מכשיר מעולה שמריץ בצורה מצויינת את ה-ChromeOS. כיום שאני מסתכל על המכשיר הזה, אני רואה שיש לו יתרון ענק על ה-MINI PC: המכשיר הזה ניתן להרחבה כמעט בכל צורה. אפשר להרחיב זכרון ל-16 ג'יגהבייט, אפשר להחליף את ה-SSD הקטן לכל גודל אחר שתרצה, יש לו חיבור LAN של 1 ג'יגהביט והכי חשוב – יש לו 4 יציאות USB, כולן USB 3.0.

ההבדל במחיר בין הכרומבוקס ל-MINI-PC? בין 30-40 דולר בערך. בדרך אתה מקבל גם פי 3 ביצועים יותר מהירים (לפחות לפי מבחן Octane)

עד לאחרונה הבעיה הכי גדולה של המכשיר היתה שהוא מריץ רק ChromeOS ולא היה ניתן להתקין עליו מערכות הפעלה מלאות אחרות (אפשר להתקין גירסאות לינוקס שירוצו כ-chroot עם crouton).

ומה קורה שחברה מוכרת לשוק מכשיר כמו ה-ASUS ChromeBox ואין לה שום בעיה שתפתח את המכשיר ותחטט בו? הרבה אנשים טכניים מתלהבים ורוכשים אותו, במיוחד שהמתחרה מולו של HP (שגם מריץ ChromeOS) עולה קצת יותר, ויש לו פחות מקום להרחבה (עד 8 ג'יגה זכרון במקום 16, חברת HP התקמצנה על תושבת זכרון..) וכך קהילת משתמשים ומפתחים מחליטה לשלב ידע ממקורות שונים ופתאום יש לנו דברים חדשים ומעניינים.

כעת ניתן לפצל את ה-SSD ולהתקין גם OpenELEC XBMC, כך שאם תרצה, אתה תוכל להפעיל את המכשיר ותוך 4 שניות ה-XBMC יופיע לך על המסך וגם תוכל לחזור ל-ChromeOS בשביל גלישה וכו'.

אבל יש משהו יותר מעניין – אתה יכול לעדכן את ה-Firmware של המכשיר הזה, לחבר דיסק קשיח קטן (או SSD) בחיבור USB ולהתקין Windows 8.1 שלפי כל המבחנים, הוא רץ בצורה מאוד מכובדת על המכשיר, כך שאתה יכול לעשות אפילו Triple Boot וכל זה במכשיר שעולה 150 דולר. לא רע בכלל! (הבעיה היחידה שיש כרגע עם Windows 8.1 על ה-ASUS ChromeBox זה שאין אודיו דרך ה-HDMI, אבל אתה יכול להשתמש ב-LineOut ל-Audio). אתה גם לא חייב לחבר לו חיבור LAN, יש לו WIFI ו-Bluetooth כך שאפשר לחבר אותו לרשת הביתית שלך ולמקלדת אלחוטית. אה, וגם אפשר להתקין אובונטו מלא!

כך יוצא שבהשקעה קטנה של עוד 30-40 דולר (ומומלץ להשקיע עוד כמה שקלים בהגדלת זכרון ל-4 ג'יגה אם אתה מריץ Windows 8.1) אתה יכול להנות גם מ-ChromeOS, גם מ-Windows 8.1 וגם מ-XBMC וגם אובונטו מלא!.

השקעה שווה, לא?

כמה מילים לגבי גולן טלקום/דור 4 ומכשירי סמסונג

לאחרונה יצאה גולן טלקום בהכרזה כי היא נותנת ללקוחותיה דור 4 ואף הגדילה את החבילה (לאלו שמשלמים את המחיר המלא – 99 שקל) ל-20 ג'יגהבייט לחודש במקום ה-6 שיש עם דור 3. הכל טוב ויפה, עד שהתחילו כמה בעיות שחלקן לא קשור לגולן טלקום, וחלקם קשור להסכמים בין גולן טלקום למפעילי רט"ן אחרים (אורנג', סלקום).

golan-sim-tran-630x552נתחיל בהסבר לגבי גולן טלקום, קצת על דור 4 בארץ כרגע ונסיים באיך לפתור את הבעיה (בחלק מהמקרים):

גולן טלקום אינה חברת תקשורת כמו אורנג' וסלקום. היא מפעילה וירטואלית (המינוח המקצועי הוא MVNO), כלומר היא "רוכבת" על התשתית של ספק אמיתי ובמקרה של גולן טלקום, היא "רוכבת" גם על אורנג' וגם על סלקום תוך שימוש בתשתיות שלהם. בניגוד ללקוח של אורנג' או סלקום, לקוח גולן טלקום חייב להפעיל אצלו אופציה של Roaming כי הוא בעצם "נודד" מתא סלולרי לתא סלולרי ולפעמים מתא סלולרי של אורנג' לתא סלולרי של סלקום. הסבר יותר רחב ניתן לקרוא בפוסט המעולה הזה בוויקיפדיה.

אחת הבעיות שיש ללקוחות גולן טלקום ולא חשוב איזה מכשיר יש ללקוח הוא שבחלק מהמקומות הלקוח של אורנג' או סלקום יקבל איתות 4G אולם לקוח של גולן עדיין יקבל אות של +H (כלומר HSDPA – דור 3.5). הסיבה לכך קשורה יותר להסכמים בין גולן לספקים השונים. היום בדקתי את העניין בזמן אמת, והתוצאה היא שבתל אביב כמעט כולה יש 4G ללקוח גולן, אולם לא בחולון וגם בחלק גדול מבת-ים לא היה 4G, כנ"ל בנסיעה ברכבת מתל אביב לחיפה – רוב הדרך אין 4G למעט באזורים של הערים הגדולות, כך שה"פריסה" של גולן היא חלקית ולא תמיד תקבלו 4G גם אם קיימת תשתית 4G במקום. סביר להניח שהמצב הזה ישתפר בחודשים הקרובים.

צריך  לזכור כי רוחב הפס של 4G בארץ לכל ספקי הסלולר עדיין מאוד צר. כרגע יש רק רצועה אחת ברוחב 5 מגהרץ (כמדומני) ולכן לא תקבלו לאורך זמן מהירויות גדולות, הכל תלוי באזור בו אתם נמצאים וכמות המשתמשים. יחד עם זאת, לפני כשבועיים הסתיים סוף סוף (יאללה, תוציאו קונפטי..) מכרז התדרים וכעת הספקים השונים יעשו את ה"מסחרה" ביניהם כדי לצרף רצועות תדרים ורוחב הפס יעלה. אני ממליץ לקרוא את הכתבה הזו ב"גלובס" שמראה כי למרות כל חוזי השחורות בגלל התחרות האגרסיבית – לא רק שהספקים המתחרים נשארו, גם חזי בצלאל הצליח להיכנס הפעם, כך שהתחרות עוד תגדל.

וכעת – לבעיית ה-4G עם גולן טלקום ומכשירי סמסונג (מסוג Note-3 ו-Note-4, אני לא יודע אם הבעיה קיימת ב-S5).

הבעיה עצמה קצת קשורה לבירוקרטיה, וקצת לבעיה טכנית ידועה של סמסונג.

מבחינת בירוקרטיה, גולן טלקום אינה מוכרת מכשירים סלולריים ישירות. היא מפנה את הלקוחות שמעוניינים במכשיר לחנויות כמו Best Mobile או BUG. היא לא נותנת שרות טכני מבחינת תיקונים, החלפות, שדרוגים וכו' ולכן כשגולן טלקום פונים לסמסונג, היחס אליהם הוא לא מי יודע מה. (אני לא נציג של סמסונג ואין לי קשר ישיר רשמי לחברה, זו חוות דעתי בלבד).

מבחינה טכנית – כמו תמיד, סמסונג לא אוהבים להשתמש במימוש של אחרים ומעדיפים להמציא את הגלגל מחדש, גם כשאחרים המציאו אותו 20 פעם. לחובבי XKCD נזכיר את הסטריפ הבא:

מימוש הממשק הפנימי של סמסונג לקריאת כרטיס ה-SIM שונה ממימוש שקיים במכשיר כמו נקסוס 5, מכשירי מוטורולה, LG, HTC ואחרים. כתוצאה מכך, עקב באג במימוש, SIM של גולן טלקום שמוכנס למכשיר והמכשיר מופעל, המכשיר אינו מזהה כי ברשת קיים דור 4, ולפיכך התפריט לבחירת סוגי רשתות "מתקצץ" ואפשר מקסימום לקבל WCDMA/GSM (שזה במילים אחרות H+/3G/2G). הבעיה אינה ב-SIM (תכניסו אותו לאייפון או לאחד המכשירים שציינתי לעיל ותוכלו מיד להתחבר ל-4G) אלא רק בקוד התממשקות בין המודם ל-ROM עצמו.

בזמן ההתממשקות, קבצים בתיקיית /data/property/, שם ישנם 8 קבצים שמתחילים בשם persist.radio בכל פעם שתכניסו SIM אחר וקבצים אלו קובעים עבור המכרכת אלו פונקציות תוכלו לקבל ולאלו תדרים (לדוגמא) המכשיר צריך להתחבר על מנת לקבל/להוציא שיחות, שרותי DATA, הודעות SMS וכו'. הקבצים קטנים מאוד (חלקם בייט אחד, חלקם 0 בייטים, חלקם 5-8 בייטים) אולם כדאי מאוד להיזהר איתם.

על מנת לעקוף את הבעיה (הערה: אני לא לוקח שום אחריות אם למכשיר יקרה משהו!) יש צורך לשנות קובץ אחד בתיקיה הנ"ל בשם persist.radio.lteon ולשנות את התוכן שלו מ-false ל-true, לשמור את הקובץ ולצמצם לו את ההרשאות ל-read only. (כלומר 400). מי שמכיר קצת adb ו-shell, יוכל לעשות זאת עם sed פשוט ו-chmod לקינוח. מי שלא, יכול לערוך את הקובץ עם עורך קבצי טקסט (לא Notepad ולא Word!!), לשנות הרשאות (זה ה-permissions ב-root explorer כך של-root יהיה גישה של קריאה בלבד) ולאחר מכן יש להפעיל את המכשיר מחדש ואז המכשיר ינסה להתחבר ל-4G. תוכלו גם להיכנס לתפריט More Networks / Mobile Networks ולבחור LTE/WCDMA/GSM. שימו לב: פעילות זו דורשת שהמכשיר שלכם יהיה לאחר root, אחרת אין גישה לתיקיה הנ"ל.

מתי יהיה תיקון רשמי שלא יצטרך פריצת המכשיר? שאלה טובה, אני מניח שבעדכון Lollipop שצריך לצאת גם לגלקסי Note-3 ו-4 החודש או החודש הבא יהיה תיקון. במידה ולא יהיה, אנסה להוציא תיקון כך שניתן יהיה להתקין אותו דרך ODIN מבלי לפרוץ את המכשיר.

לסיכום אני רוצה לחזור ולאמר: אין עדיין מה להתלהב מ-4G. הסתובבתי כל היום והרצתי Speed Test ולא עברתי את מהירות ה-10 מגה ב-DOWN, מהירות שאני כבר מקבל כיום ב-HSDPA. חכו שתהיה הרחבה משמעותית ל-4G ואני מאמין שעד אז כבר יהיה תיקון רשמי.

סקירה: MINI PC מבוסס אינטל

מי שעוקב אחרי שוק המולטימדיה בכל מה שקשור למזרימים (סטרימרים) והתקני מדיה קטנים שמתחברים לטלויזיה, יודע שאינטל לא ממש שולטת בשוק זה. ישנם כל מיני פתרונות כמו של ROKU, אפל TV ועוד שדי תפסו חלק נכבד מהשוק. בשנים האחרונות אחד הסגמנטים שתפס יותר חלק מעוגת הסטרימרים ופתרונות מולטימדיה לסלון היה אנדרואיד לא רשמי שנמכר כ"מקל" שמתחבר ל-HDMI תחת הכינוי Mini PC (ויש כמובן גם גרסאות של קופסאות קטנות). היתרון הענק שלהם בהשוואה למתחרים היה המחיר המאוד מאוד זול. גם עניין הפתיחות (זה אנדרואיד לכל דבר ועניין) וגם שוק ענק של אפליקציות היווה נקודה שעזרה לשכנע רבים לרכוש, גם כשכולם ידעו שאין לך ממש תמיכה של יצרן מסודר ואף אחד גם לא ישחרר בצורה רשמית עדכונים.

אינטל לטשה עיניים לשוק זה כבר מספר שנים, אולם כל פתרון שלה היה עם 3 בעיות מרכזיות:

  1. מחיר גבוה מאוד למעבד + ערכת שבבים
  2. הצורך בפתרון קירור
  3. מערכת הפעלה

מבחינת מערכת הפעלה, אינטל כבר המירה את אנדרואיד עוד מגירסה 4 לעבוד עם X86, אבל המחיר שהם רצו מהיצרנים עבור מעבד+ערכת שבבים ופתרונות הקירור שהיו צריכים לשם כך – הניאו יצרנים סיניים מלהשתמש ולמכור פתרון זה. אחרי הכל, למה להתאמץ כשחברות כמו MediaTek, AllWiner, RockChip ואחרות מציעות לך פתרון מלא (כולל מערכת אנדרואיד מוכנה, כולל תכנון לוח אם וכניסות/יציאות) שעולה ליצרן לא יותר מכמה דולרים בודדים?

אז באינטל הלכו לעשות שיעורי בית וחשבו כיצד לתקוף את השוק הזה ע"מ למכור בו כמה שיותר שבבים מבלי להוריד את המכנס.

במסגרת המאבק של אינטל בכל מה שמעבדים, אינטל הוציאו מספר שבבים תחת הם ATOM, רק שבניגוד לעבר, הפעם לא מדובר על חיתוך מאסיבי של המהירות והורדת פונקציות רבות (כמו הדורות הראשונים של ATOM), אלא פתרון שיתן ביצועים טובים עם אנדרואיד, גרפיקה מואצת למשחקים ובמיוחד – תמיכה במקודדי וידאו כך שהכל יעבוד חלק ומהר.

כמו תמיד, כשאינטל מוציאה מעבדים, הם מוציאים שורה שלמה של מעבדים שנבדלים בתכונות קטנות אחד מהשני, ואינטל הכריזה על חלק מהסידרה בפני כל העולם ואחותו בכנס ב-CES שנה שעברה וקצת לפני כן. הפעם אינטל באו מוכנים בסיוע שותף בכיר – מיקרוסופט. האג'נדה של מיקרוסופט שונה מהאג'נדה של אינטל. לאינטל ממש לא אכפת איזה מערכת הפעלה תריץ על הברזל כל עוד אתה רוכש את הברזל. למיקרוסופט יש כאב ראש שנקרא "כרומבוק" שנמכר כמו לחמניות חמות עד היום, אז מיקרוסופט יחד עם אינטל יצאו בהכרזה על נטובוקים גירסה 2: מעבד ATOM עם 1 או 2 ג'יגהבייט זכרון, 16 או 32 ג'יגהבייט זכרון נדיף (Flash), ו-2 חיבורי USB וכניסת כרטיס SD או מיקרו SD (היצרן בוחר). כל זה ישווק כ-Netbook (תחת השם Notebook על מנת שלא להזכיר טראומות נשכחות למשתמשים) עם Windows 8.1 עם מנוע החיפוש בינג – במחיר זול ליצרנים וזול לצרכנים – בסביבות ה-200 ומשהו דולר לצרכן הסופי.

אינטל ערכה גם כנס נפרד שמיועד רק ליצרנים הסיניים, שם הם הכריזו על מעבד  Quad Core Z3735F BAY TRAIL TCR 1.33-1.83GHZ. אינטל החליטה להעתיק את אותם תנאים שיצרני ה-ARM הסיניים הזולים נתנו ליצרנים, והם סיפקו לאותם יצרנים הכל, כולל דיארגמות וסכמות ללוח האם, פתרון קירור, כניסות/יציאות וכו'. היצרן רק צריך להשתמש במה שאינטל נותנת, להתחיל לייצר ולמכור. המחיר הסופי יהיה קצת יותר יקר מפתרון זהה מבוסס ARM – בסביבות ה-100-130 דולר וכפיתוי ללקוח הסופי, ה-MINI PC יגיע גם עם אנדרואיד "וגם" עם Windows 8.1. מדוע שמתי מרכאות? כי ה"גם" כולל כוכבית קטנה – ה-Windows 8.1 מגיע ללא רשיון, כך שהלקוח יצטרך לשלשל למיקרוסופט עוד 120 דולר על רשיון (אפשר לרכוש את אותו רשיון דרך getsoftwarekey ברבע מהמחיר של מיקרוסופט). המשתמש כמובן יכול לוותר על ה-Windows ולבצע Boot ישירות לאנדרואיד ולשכוח מה-Windows, אבל כמה ירצו לוותר על Windows בשעה שיש לו כל כך הרבה אפליקציות מולטימדיה, סקייפ ו-1001 דברים אחרים? כך גם אינטל מרוויחה וגם מיקרוסופט שמרוויחה מחיר מלא לרשיון ולא מחיר קצוץ שהיא מוכרת ל-OEM.

pngה-MINI PC עם המעבד הנ"ל החל לצאת לפני מספר ימים בצורה רשמית, והזמנתי אחד לבדיקות. כמו תמיד, הנציגה של היצרן הסיני גם אצלי הצליחה לבלבל בין הגירסה שהזמנתי לגירסה שהיא שלחה לי, כך שאת שלי קיבלתי עם 16 ג'יגה זכרון נדיף ו-2 ג'יגה זכרון, עם Windows 8.1 ובלי אנדרואיד. את התקנת האנדרואיד אני אקבל עוד כמה ימים ואעדכן פוסט זה, כך שכרגע אני אתייחס ל-Windows וגם ללינוקס.

מבחינת חומרה וכניסות: יש כניסת USB 2.0 גדולה, כניסת מיקרו USB 2.0, כניסת חשמל בחיבור מיקרו USB, כפתור הפעלה, וכניסת כרטיס מיקרו SD שתומך עד 64 ג'יגהבייט (יכול להיות יותר, לא ניסיתי). יציאת ה-HDMI רגילה (לא ניסיתי לחבר למסך עם רזולוציה מעבר ל-FULL HD).

נתחיל ב-Windows.

גירסת ה-16 ג'יגהבייט של ה-MINI PC לא תשאיר לך הרבה מקום להתקנת אפליקציות (זיכרו, אפליקציות PC שוקלות הרבה יותר מאפליקציות אנדרואיד). כך זה נראה אצלי (תתעלמו מכרטיס המיקרו SD שהכנסתי ל-MINI PC):

10407044_832405393468497_929425930803267858_n

כן, 5.5 ג'יגהבייט מקום פנוי. אפשר כמובן להזמין את גירסת ה-32 ג'י'גהבייט (ואז יהיה פנוי לכם בערך 15 ג'יגהבייט מקום). אפשר כמובן "להצמיד" כרטיס מיקרו SD ככונן "משלים", אולם הביצועים יהיו נמוכים מאוד. כמה נמוכים? הכנסתי כרטיס של 64 ג'יגהבייט הכי מהיר שקיים בשוק (Exterme Pro) והמהירות שקיבלתי היא 20 מגהבייט לשניה בקריאה, בהשוואה ל-100 מגהבייט של הזכרון הנדיף במכשיר.

מבחינת קליטה אלחוטית – לצערי המכשיר לא מכיר את טווח ה-5 ג'יגהרץ, מה שאומר שתצטרכו להשתמש בתדר 2.4 ג'יגהרץ על כל הבעיות. מצד שני, יש לו יכולת קליטה מצויינת ובניסויים שלי בחדרים אחרים בביתי (עם דלתות סגורות כשהנתב נמצא בסלון) קיבלתי קליטה של 90-120 מגהביט לשניה (כך ה-Windows טוען) והוא לא סובל מאותן בעיות ש-MINI PC מבוססי אנדרואיד ישנים שהיו ללא אנטנה חיצונית – סבלו.

מבחינת הרצת סרטים/סדרות: לא נצפתה שום בעיה בהזרמה של 720P ו-1080P על wifi עם כולל מיני קידודים וקונטיינרים כולל Quicktime ו-MKV. הקידוד היחיד שכן "חונק" את ה-MINI PC זה קידוד HEVC, שם המעבד משתמש ב-80% מהמשאבים וישנם לא מעט Frame Drops. (השתמשתי בנגן VLC 2.1)

סה"כ התרשמות חווייתית משימוש ב-Windows על ה-MINI PC: יש לו Boot מהיר (תודות ל-Windows 8.1) כך שתוך שניות ספורות תוכל להתחבר. (לגבי מקלדת ועכבר – אפשר לחבר כמובן, אך כיום היצרנים מספקים אפליקציית אנדרואיד שתאפשר לך להשתמש בטלפון/טאבלט כדי להעביר תנועות עכבר ומקלדת). אך הדיסק הפנימי הוא איטי בהשוואה ל-PC רגיל (המהירות שהוא נותן במבחנים שבדקתי – בסביבות 100 מגהביט, כמו דיסק קשיח מהסדרות של 5400 RPM), כך שעדכוני Windows יקח להם זמן להיות מותקנים.

כעת – לינוקס:

לצערי אינטל עשתה חצי עבודה בפיתוח הצ'יפ והסביבה החומרתית שלו. ישנם טלאים להוספת המעבד וה-Chipset לקרנל 3.15, אולם לצערי אינטל לא שחררה חבילת תוכנה שתוכל להתקין את הלינוקס המועדף עליך ואז להתקין את החבילה ולקבל את כל הפונקציונאליות. ה-UEFI שקיים ב-MINI PC הוא חדש ובמקרים רבים הוא לא נתמך ע"י שום הפצה (ובנוסף ישנו באג ב-UEFI שמשום מה לוחץ על מקש רנדומאלי, גם אם תנתק מקלדת, אני אשלח להם את הבאג מחר), כך שאם אתה מעוניין להתקין לינוקס על ה-MINI PC, תתכונן "לבלות" קצת מול גוגל ועדיף שתצטייד בחיבור רשת עם מתאם USB (ה-WIFI בלינוקס לא עובד אלא אם תתקין כמה טלאים). אני מאמין שגרסאות עתידיות של לינוקס כבר יתמכו ב-MINI PC ישר מהקופסא ואני אכתוב על כך פוסט נפרד. בכל מקרה, ניסיתי גירסת אובונטו עתידית (vivid) ושם עדיין אין תמיכה ל-WIFI, אם כי הגרפיקה נתמכת, והדיסק הקשיח מוכר.

ה-MINI PC הזה הוא בסך הכל מקל נחמד אך הוא אינו מתאים למשתמש קצה שאינו מכיר מספיק טוב חומרה ו-Windows. יש לו באג קצת מעצבן שלפעמים הוא לא הכיר לי את המיקרו SD (ניסיתי גם מיקרו SD אחר בגודל קטן – אותה בעיה), וישנו באג שלא מאפשר לך להשתמש במקלדת ב-UEFI Shell (לחיצה על מקש Enter אחרי פקודה אחת וכל מה שתקליד ימחק מיד, כאילו מקש backspace תקוע, או ב-GRUB אי אפשר לבחור מהתפריט כי זה נראה כאילו משהו ממשיך ללחוץ כל הזמן את מקש חץ עליון), אבל אלו באגים שיתוקנו כבר אם לא תוקנו בגירסאות שתיקנו (ב-Windows עצמו אחרי שאתה מפעיל את המערכת אין זכר לבאג של המקלדת). אפשר להעיף את ה-Recovery Partition (אם יש לך גיבוי לזה או שאתה מתקין בעצמך Windows) ובכך לקבל עוד 4 ג'יגהבייט מקום ובסופו של דבר אם תשקיע קצת ותגגל את המעבד הזה, תמצא כל מיני פוסטים של אנשים שפתרו בעיות עם מחשבים דומים בכל הקשור ללינוקס. אם אתה מעדיף להשתמש באנדרואיד, אז כל העניין לא רלוונטי ואתה יכול לתקוע את ה-MINI PC באחד מכניסות ה-HDMI שלך, לעשות Boot לאנדרואיד, לבצע login לשם המשתמש שלך בגוגל ומיד להתקין את האפליקציות שלך ולהנות.

מי שמעוניין ב-MINI PC הזה לרכוש על מנת לנסות אותו כפתרון VDI או כ-Thin Client במסגרת Corporate, הייתי ממליץ להמתין עד שאחת מהיצרניות הגדולות תוציא מקל כזה, כך שיהיו לך עדכונים רשמיים ותמיכה רשמית.

קצת עדכונים לגבי דיסקים חדשים

בזמן האחרון הופיעו 2 טכנולוגיות דיסקים חדשות (אחת על דיסק מכני, אחת על SSD). בפוסט זה אסביר מעט על החידושים.

נתחיל עם סיגייט.

Seagate 8TB SMR driveחברת Seagate הכריזה על 3 דיסקים חדשים ששיווקם הרשמי יחל בינואר (אם כי אפשר למצוא אותם כבר עכשיו אך רק בכמויות). היתרון של הדיסקים החדשים – הגודל והמחיר. הדיסק הכי גדול – 8 טרהבייט יעלה לצרכן בארה"ב כ-260 דולר. לאלו שחובבים כמויות אחסון גדולות (כל איש IT רציני תמיד ירצה יותר אחסון) – במחיר של טיפה יותר מ-1000$ יהיו לך 32 טרהבייט של אחסון (ברוטו כמובן, לפני RAID וכו').

נשמע טוב, לא? אז אם תסתכלו על התמונה משמאל, תבינו שהוא לא ממש מיועד להיכנס לאיזו תשתית Storage רצינית לשימוש יומיומי לכל המשתמשים. מדוע? לשם כך, אסביר כמה דברים בסיסיים על דיסק מכני.

דיסקים מכניים מחולקים לפלטות, בכל פלטה יש כמות מסלולים גדולה (Tracks) וכל מסלול כזה מחולק לסקטורים. בדיסקים ישנים כל סקטור היה בגודל 512 בתים אולם מאז שהדיסקים החלו לגדול מעבר ל-2 טרהבייט, הסקטורים גדלו ל-4 קילובייט פר סקטור.

כשהמערכת שלכם כותבת קבצים, הדיסק כותב לסקטורים שנמצאים בתוך אותם מסלולים לפי מפה של מה תפוס, מה פנוי במסלול ולאיזו פלטה לכתוב. כמובן שכל המסלולים קרובים מאוד אחד לשני, אך עדיין יש רווח מינימילי ביניהם שהוא חיוני.

הדיסקים החדשים של Seagate עובדים בשיטה חדשה שנקראת SMR (ר"ת Shingled Magnetic Recording), וההבדלים הם שהפעם במקום שיהיה רווח בין מסלולים, המסלולים פשוט יושבים אחד על השני כמו רעפים שיש על גגות בתים. היתרון בשיטה הזו הוא שכך יש לך יותר מקום בדיסק ואפשר למכור דיסקים של 8 ובקרוב 10 ו-16 טרהבייט.

הבעיות מתחילות בכתיבת הנתונים. בשיטה הישנה, כל סקטור וכל מסלול הוא נפרד, אולם בשיטה החדשה שהמערכת צריכה לשנות סקטור (לעדכן או למחוק), כל המסלול כולל השכבות שמעליו צריכות להשתנות, כך שהכתיבה עצמה היא איטית (כמובן שהכתיבה נעשית ברקע). המסלולים בשיטה החדשה מחולקים לאזורים, כך שכל עדכון מחייב את הדיסק לעדכן את המסלולים והסקטורים כולם באותו אזור.

כל העניין הזה מתורגם להשהיה (Latency) שלא ממש רואים אותה כשכותבים/מוחקים כמה קבצים קטנים, אבל תתחיל לשחק עם כמה ג'יגהבייטים ותראה שההשהיה במקום להיות כמה מילישניות או עשרות מילישניות – תיהפך ל-1000+ מילישניות (שניה ומעלה). פעולה טיפוסית כמו התקנת מערכת הפעלה תהיה דבר איטי בכל מה שקשור לכתיבה ומחיקה (מערכות הפעלה בד"כ בשלב ההתקנה מעתיקות Image זמני כלשהו ומשם הן מתחילות להריץ את ההתקנה – כך זה ב-Windows וגם בלינוקס או כל מערכת אחרת). בקיצור – הסבל שלך רק יגדל.

גרוע מכך – תחשוב שאתה עורך תוכן חשוב מאוד, אין לך UPS או כרטיס RAID מגובה סוללה (או שאתה לא עובד עם ZFS וכונן SSD שמשמש ללוגים) והדיסק כל הזמן עובד כי הקובץ שאתה עורך מאוד גדול. יש הפסקת חשמל? תתכונן לבעיות, כי אם בדיסק רגיל היה הולך סקטור או מספר קטן של סקטורים שבדיוק נכתב עליהם מידע, פה ילכו אזורים שלמים לעזאזל. תתכונן לעצבים.

אז בשביל  מה הדיסק הזה? לארכיבאות. אם אתה עובד בחברה ויש צורך שהעובדים יגשו בגישה של קריאה בלבד לתוכן ישן יותר (חשבוניות ישנות, פרוייקטים ישנים, סרטים ותוכן מדיה שלא מעודכן וכו') – אז פתרון עם דיסקים כאלו (עם SSD שמשמש ל-Cache – הדיסקים האלו מאוד איטיים בקריאה/כתיבה – 150 מגהבייט לשניה בהשוואה ל-500+ מגהבייט של SSD מודרני) יכול להיות פתרון טוב ולשחרר לך מקום חשוב ב-Storage הראשי שלך. (כמובן שזה לא יהיה קל – יקח המון זמן לכתוב את הנתונים).

למתחרים – Western Digital יש גם פתרון שאיתו הם מוכרים דיסקים גדולים (דיסק ממולא הליום) והגודל המקסימלי של הדיסק אצלהם הוא 10 טרהבייט, וגם הם משתמשים ב-SMR כדי לשמור/לקרוא מידע, כך שהשיטה של SMR רק תצבור תאוצה וביצועים בדורות הבאים. בשלב זה, גם Western Digital וגם Seagate מייעדות את הכונן לארכיבאות ואחסון ענן (משהו כמו S3 של אמזון).

מכאן נעבור לדיסק SSD חדש ושיטה חדשה של סמסונג:

סמסונג הוציאה את סידרת הדיסקים EVO 850 המיועדים לשוק הביתי והסמי-מקצועי. היחוד בסידרה זו שזו הסידרה הראשונה המבוססת על טכנולוגיית 3D V-NANO. בשיטה זו שבבי הפלאש בנויים בצורה שונה מ"פרוסות" שיושבות אחת על השניה (32 שכבות) והתקשורת בין השכבות נעשית בצורה תלת מימדית. הליטוגרפיה ברכיבים האלו "ירדה" מ-19 ננומטר ל-40 ננומטר, מה שמתורגם לביצועים יותר גבוהים ולאורך חיים הרבה יותר גבוה (האחריות על הכוננים האלו גדלה מ-3 שנים ל-5 שנים). הנה סרט של סמסונג שמדגים את ה- 3D V-NANO:

המחירים של הכוננים נעים בין 100$ ל-128 ג'יגהבייט ל-500$ ל-1 טרהבייט. מכיוון ששיטה זו חוסכת מקום, סמסונג תצא בשנה הבאה עם כוננים של 2 ו-4 טרהבייט.

לשוק העסקי ול-Storage, סמסונג מציעה את ה-EVO 850 PRO שחוץ מביצועים יותר גבוהים, אתה מקבל גם 10 שנות אחריות לכונן SSD. כמובן שהמחיר יותר גבוה (בסביבות ה-650$ ל-1 טרה). נקודה חשובה למשתמשי ה-מק/לינוקס: התוכנה שמגיעה עם הכונן ומאפשרת לבצע הצפנות ושאר פונקציות קיימת רק ל-Windows, למרות שהכונן עצמו עובד בכל מערכות ההפעלה.