הדרך של אנדרואיד וכרום OS

כידוע, לגוגל יש 2 מערכות הפעלה שונות. אנדרואיד (שמיועד לטלפונים, טאבלטים, טלויזיה ועוד) וכרום OS – שמיועד לתת למשתמש להשתמש בדפדפן על גבי מחשב פשוט וזול. ל-2 המערכות יש קהלים שונים ועד כה לא היתה שום תאימות בין השתיים. כרום באופן רשמי לא יכל להריץ אפליקציות אנדרואיד ואנדרואיד לא הציע סביבה מספקת לגלישה של מעבר ל-TAB או 2 (שלא לדבר על מעבר בין אפליקציות מבלי שאלו יסגרו לבד ויטענו מחדש ברגע שבוחרים אותן).

היו שמועות רבות על כך שגוגל תמזג את אנדרואיד לתוך כרום OS והיו גם שמועות הפוכות שגוגל תשפר את אנדרואיד כך שיוכל לתת מה שכרום OS נותן כיום.

כרום OS גירסה 51 תצא כפי הנראה בחודש הבא, ואחד הגולשים באתר REDDIT גילה משהו מעניין שסוף סוף נותן לראות את התמונה השלימה. זה נראה כך (לחצו להגדלה):

מה שתמונה זו מראה בעצם זה משהו שידוע יותר משנה – גוגל עובדת על שינויים בכרום OS על מנת שמערכת ההפעלה תוכל להריץ באופן טבעי אפליקציות אנדרואיד.

מדוע? התשובה פשוטה: כרום OS נותן לך לגלוש באינטרנט ונותן לך להתקין תוספים ואפליקציות ווביות. זה טוב, אבל הבעיה היא שזה לא מספיק. אפליקציות רבות כלל אינן קיימות כאפליקציות ווב, והמרה של אפליקציות מסביבות אחרות לסביבת Web אינה דבר טריוויאלי ולעיתים ההשקעה אינה משתלמת אלא אם החברה תשנה את כל המוצר ל-Web כאשר הדפדפן יהיה בעצם ה-Client והדברים ירוצו מול שרת של יצרן האפליקציה. בנוסף – השיטה הזו יכולה להתאים במקרים מסויימים אך במקרים רבים כל השיטה אינה שווה את זה אם מדובר באפליקציה קטנה. תחשבו על חברה קטנה שמפתחת אפליקציה לאנדרואיד ו-iOS, האם שווה לה להמיר את האפליקציה רק בשביל שאנשים ישתמשו בה דרך הדפדפן? לא תמיד.

כך האפליקציות של אנדרואיד נכנסות לתמונה: יש יותר מ-2 מיליון אפליקציות אנדרואיד שמתפרסות על כל תחום אפשרי כמעט מלימודים, אפליקציות שימושיות ליום יום, פרודקטיביות ועוד. אם כרום OS יאפשר שימוש בהן בצורה טבעית, אז כרום OS פתאום יהפך למכשיר הרבה יותר אטרקטיבי עבור אנשים, עסקים וחברות. כך לדוגמא חברה שמשתמשת בכל הסביבה של מיקרוסופט, תוכל להתקין אפליקציות אנדרואיד שמיקרוסופט עצמה כתבה (ולא חיקוי צד ג') והמשתמש יוכל להתחבר לדוגמא ב-RDP עם כל הפונקציות ישירות מהכרום OS. הוא משתמש באופיס? ישנה גירסת אופיס לאנדרואיד שיותר מפותחת מגירסת ה-Web שמיקרוסופט נותנת. יש צורך בחיבור ל-AD עבור אפליקציות אנדרואיד שונות שמתחברות לשרתי מיקרוסופט? יש אפליקציה לכך שתרוץ יפה על כרום OS. נוסיף את העובדה שכרום OS נכנס חזק מאוד לבתי ספר ומוסדות לימוד, ונוכל לראות שהדבר מסייע מאוד לאותו עסק לבנות פתרון שמורכב מאפליקציות WEB, אפליקציות אנדרואיד "טבעי" על מנת לתת לתלמידים פתרון מקיף.

כמובן ששינוי כזה מצריך מספר שינויים אחרים:

  • שינויים באפליקציות כדי שידעו להתמודד עם עכבר ומקלדת, ועדיף – שהאפליקציה תדע לתמוך במצב "טאבלט" (אם כי החלק הזה אינו חובה). אני מאמין שגוגל לא תאפשר לכל אפליקציה לרוץ מיידית בסביבה החדשה אלא אם המפתח הגדיר את האפליקציה לרוץ בכרום OS.
  • שינויים במחשבים – כמה מאיתנו כאן ירוצו לקנות מכשיר אנדרואיד עם 16 ג'יגהבייט אחסון? אני מאמין שמעט מאוד אנשים (בד"כ אלו שלא מבינים באנדרואיד), כך בדיוק הבעיה עם כרומבוקים היום, רובם מגיעים עם SSD של 16 ג'יגהבייט. כמובן, בחלק מהכרומבוקים אפשר לשלוף מברג ולהחליף את ה-SSD אולם ישנם כרומבוקים רבים כיום שלא ניתן להחליף את ה-SSD (הוא מובנה כחלק בתוך הלוח אם) כך שמי שמעוניין בכרומבוק, אולי כדאי שימתין לגוגל I/O כדי לראות מה מומלץ ומה השתנה. כמו כן מבחינת זכרון – יש צורך בכרומבוק עם לפחות 4 ג'יגהבייט, זיכרו כי הרצת אפליקציות אנדרואיד צורכות זכרון שאינו משותף לדברים אחרים (ברוב המקרים), מה שאומר שכמה שיותר RAM – יותר טוב.

כל הפרטים על כרום OS בגירסה החדשה יוכרזו בכנס גוגל I/O שיערך בעוד 3 שבועות. אתם מוזמנים להירשם ל-RSS של הבלוג הזה, אני אפרסם פוסט חדש עם יותר פרטים.

ומה בגיזרת אנדרואיד? גם שם גוגל ערכה שינויים אם כי אלו שינויים שמאפשרים למשתמש חיים מעט יותר קלים והשינויים יראו בהכרזה על אנדרואיד N, ואחת האפשרויות החדשות היא להריץ 2 אפליקציות זה לצד זה (סמסונג המציאו, אפל העתיקו, גוגל עכשיו מממשים). בגירסה הבאה של אנדרואיד (גירסה O) תוכלו להריץ מספר אפליקציות בעת ובמקביל על המסך כמו ב-Windows, מק וכרום OS, אולם הדבר מצריך שינויים מאוד רציניים במתזמן (Scheduler) ובניהול זכרון באנדרואיד, והעבודה די רחוקה מסיום.

לסיכום: אנדרואיד (כמערכת הפעלה) לא הולכת להיות משולבת בתוך כרום OS (הלוואי והיא היתה משולבת,  הייתי שמח לראות מערכת ניהול צליל ולוח הגדרות Bluetooth ועוד חלקים – עוברים מאנדרואיד לכרום OS! המצב הרבה יותר באנדרואיד מאשר בכרום OS). מה שכן, כרום OS יקבל מעין "runtime" שיאפשר להריץ אפליקציות של אנדרואיד (ובכל מקרה לא את כולם, במיוחד לא אלו שקשורים לחומרה). יש לגוגל עוד עבודה לעשות אחרי ההכרזות בגוגל I/O (שיפור OpenGL, שיפור מערכת הצליל, ועוד אופטימיזציות הקשורות לביצועים) אבל אותו runtime בהחלט יהפוך את הכרומבוקים להרבה יותר שימושיים. במקביל אנדרואיד (כמערכת הפעלה) מקבלת שיפורים רבים באנדרואיד N ובגירסה אחריה שיעזרו יותר לטלפונים וטאבלטים.

הבעיות של אינטל

אתמול התבשרנו שאינטל הולכת לחתוך בערך כ-12,000 עובדים עד המחצית השניה של 2017. יכול להיות שחלק מהאנשים פה בארץ יפוטרו, כולי תקווה שלא..

אבל האמת היא שהכתובת היתה על הקיר והנהלת אינטל לצערי מעדיפה להתעלם מכל מיני נתונים שאסביר לגביהם.

נתחיל מתחום הדסקטופ: תסתכלו על זה איך שתרצו, אבל שוק ה-PC רווי, והעניין של הציבור הטכני במעבדים חדשים – נמוך עד נמוך מאוד. קחו דוגמא פשוטה: אינטל הוסיפה תמיכה ב-eDRAM. כמה אנשים זה באמת מעניין אותם? כמה אנשים אשכרה יראו את המעבדים החדשים שאינטל הוציאה לפני מספר חודשים ואותם אנשים ירוצו לרכוש אותם? ממש ממש מעט. בד"כ אחת לכמה שנים חברות משדרגות תחנות עבודה ולאפטופים, אבל כיום אין שום חידוש מרעיש במעבדי הדסקטופ של אינטל שיגרום ל-CTO ליזום ישיבה עם ה-IT, המנכ"ל, כספים וכו' ושבאותה ישיבה יוחלט שכמה אלפי מחשבים יעברו למעבד חדש ומהפכני. חברות קונות PC נוספים ובמקרים רבים הם מגיעים עם המעבדים מהדור האחרון, אבל גם עם הדור הקודם ב-99% מהמקרים החברה תדע להסתדר ואפילו תעדיף מעבדים מהדור הקודם או לפניו, כל עוד המחיר יהיה נמוך משמעותית. כנ"ל במקרים של לאפטופים.

כשזה מגיע לשרתים, המצב של אינטל לא הכי מעודד, במיוחד כשמסתכלים קדימה, כשיותר ויותר חברות עוברות לענן ובמקרים רבים הן מקצצות את כמות השרתים המקומית או לא משדרגים חומרה. נתון שאמור יותר להדאיג את אינטל מגיע דווקא מהלקוחות הגדולים שלה – ספקי שרותי ענן, אלו מסתכלים בחיוב על פלטפורמות אחרות שאינן מבוססות X64 אלא על מעבדים שונים, החל ממעבדי ARM (שאינטל מציבה מולם את ה-XEON-D) בקצה התחתון ועד למעבדי ה-Power8/9 של IBM (שלאחרונה פתחה את הפלטפורמה שלה וחברות רבות קופצות על המציאה. גוגל, פייסבוק והשמועות גם מדברות על מיקרוסופט – כולן מביעות עניין ומתכננות להשתמש במערכות אלו ולהציע פתרונות מבוססים מעבדים אלו ללקוחותיהן). כיום, נזכיר – אפליקציות שרצות על לינוקס רצות מצוין בין אם מדובר על מעבדי ARM או על ה-Power, וגם מיקרוסופט בימים אלו עובדים נמרצות להמיר את Windows Server 2016 ל-ARM (וכנראה גם ל-POWER), כך שמבחינת הלקוחות – הם יוכלו לבחור אם לרוץ על מעבדים של אינטל או של המתחרים.

אבל הבעיה הכי גדולה של אינטל היא בעיה מלפני עשור בערך, בעיה שאינטל לא התייחסה אליה עוד מ-2006 ועכשיו החברה משלמת על כך בפיטורין נרחבים – הלו היא בעיית ה-Mobile.

ב-2006 אם רצית להיות נייד וגם לראות סרטים, לענות למייל ולגלוש באינטרנט, היית חייב לרכוש מחשב נייד. רוצה לשבת בסלון ולהתעדכן מה קורה? אתה צריך מחשב נייד. הטלפונים הסלולריים אז "הצטיינו" במסך קטן, כח עיבוד מאוד נמוך, גלישה סופר-איטית (ורוב האתרים כלל לא הוצגו כראוי בהם) ובקיצור – ההיפך הגמור ממה שיש כיום. אינטל נהנתה מאוד מהסיטואציה כי חוץ מרכישת מחשב נייד (עם מעבד שב-90%+ מהזמן היה מעבד מתוצרתה) לא היתה לך אפשרות אחרת. גם אם חשבת לקנות מק – הוא היה כבר עם מעבד של אינטל. הרווחים טיפסו וההנהלה חייכה.

ואז אפל הוציאו את ה-iPhone שגרם להלם טוטאלי בשוק. הגרסאות הראשונות של האייפון (וגם של מכשירים מבוססי אנדרואיד) לא היו ממש נוחים לגלישה (מסכים קטנים בהשוואה למה שיש כיום), איטיים מאוד מבחינת עיבוד ורינדור – אבל אנשים התחילו לראות, להתלהב ומה שהכי חשוב – לקנות, ובכמויות! סמסונג, אפל ומוטורולה דיווחו על מכירות מצויינות ואינטל ראתה כיצד שוק ה-PC שלה פחות ופחות רווחי והחברה מוכרת פחות ופחות מעבדים.

האם לאינטל היה בזמנו פתרון של מעבד או Chipset שיתאים לטלפון סלולרי? לא ממש. היה להם את המעבדים במשפחת ATOM אבל לא רק שהמעבדים האלו לא היו מספיק חסכניים בסוללה, אלא שגם הם לא היו מתאימים כפתרון סגור. אם יצרן טלפונים היה פונה אז לחברה כמו Qualcomm, הוא היה מקבל פתרון מלא הכולל מעבד, זכרון, Chipset, מודם, Wifi וכו' – בחבילה אחת. לאינטל לעומת זאת, עד לפני מספר חודשים אפילו מודם סלולרי לא היה להם בפתרון והיצרן היה צריך לרכוש מצד ג' מודם ולשלב אותו בלוח.

מיליארדי טלפונים וטאבלטים נמכרו בעשור האחרון, ואינטל לא ראתה רווחים מהמכירות הללו. אינטל יכלה כמובן תוך זמן די קצר לחתום הסכם עם ARM לרכישת זכויות ליצור מעבד עם שאר החלקים ההכרחיים והם היו יכולים עוד עד 2007-2008 לצאת עם פתרון כזה ולהתחיל למכור אותו בצורה אגרסיבית כמו שאינטל יודעת לעשות, אבל ההנהלה באינטל התעקשה שלא ללכת במסלול הזה ולהעדיף אך ורק פתרון "תוצרת בית".

יודעים מתי הגיע הפתרון "תוצרת בית" לשוק הטלפונים? רק לפני כשנה לערך, בזמן שהמתחרים כבר הוציאו דור רביעי וחמישי של מעבדים ועברו כבר ל-64 ביט עם תמיכה של עד 16 ג'יגהבייט זכרון, UFS מבחינת אחסון, צ'יפים גרפיים עם ביצועים מעולים (גם לרזולוציות גבוהות, כולל 4K), ואפילו היום – מעבדי ATOM מסידרה X3,X5,X7 נותנים אמנם ביצועים מעולים מבחינת CPU ומבחינת סוללה – אבל הם נופלים בכל מה שקשור ל-GPU.

כיום השוק הסלולרי מבחינת מעבדים — מאוד תחרותי. חברות סיניות כמו Huawei, MediaTek, RockChip ואחרות מציעות פתרונות מצוינים – במחיר שהוא פחות מהמחיר שאינטל מבקשת, וכך ישנו מצב כיום שרוב הטלפונים הסלולריים והטאבלטים – לא מבוססים פתרון של אינטל אלא פתרון מתחרה.

אינטל חשבה לפני מספר שנים שהיא תוכל לסגור עיסקה עם גוגל שבמסגרתה אנדרואיד יקבל תמיכה רצינית ו"דחיפה" למעבדי אינטל, אך להפתעתם ולצערם, גוגל לא ממש התלהבה מהרעיון. לאינטל יש בהחלט גישה לקוד מקור של אנדרואיד שעדיין לא יצא ואם המהנדסים של אינטל דוחפים תיקונים ואופטימיזציות לאנדרואיד – גוגל בהחלט תשמח לקבלם, אבל כמו שראיתם עד היום – אין שום מכשיר נקסוס מבוסס מעבד אינטל. גוגל דווקא שמחה לעבוד עם אינטל על כרומבוקים (ולראיה – 97% מהכרומבוקים מבוססים על מעבדי אינטל, אפילו לא AMD), אבל לא על אנדרואיד.

בעשור האחרון השוק השתנה ובשנתיים האחרונות רואים שאינטל עושה את כל המאמצים לא לפספס את ההזדמנות כמו שהם פספסו לפני עשור. כך לדוגמא אינטל הוציאה את Edison, פלטופורמת IoT חדשה ודברים רבים נוספים – הכל כדי לכבוש את השוק החדש והצעיר. אינטל ראתה את ההתלהבות מ-Raspberry Pi והם החליטו גם בו להתחרות באגרסיביות ולהוציא Development Kit שמבוססת על מעבד Quark שלהם במחיר מצחיק של … 15$. זה כמובן לא מתחרה ב-Pi כפתרון עצמאי, אבל אם מתכננים דברים ל-IoT, אני בהחלט הייתי ממליץ להסתכל על הפתרונות של אינטל.

חבל שאינטל מפטרת כזו כמות עצומה של עובדים (במיוחד פה בישראל שאינטל היתה לא פעם ולא פעמיים "פתרון מקלט" שקלטו עובדים של חברות שסגרו פה מרכזי פיתוח – כמו AMD לדוגמא). האם פיטורי 11,000 עובדים יעזור? אולי זה יקצץ בכמות ההוצאות, אבל כרגע זה לא יסייע במכירות. יש תחרות אגרסיבית מאוד עם מחירים שצונחים ואינטל צריכה פתרון מתחרה, גם אם הפתרון כרוך בבניית מעבדי ARM או רכישה של אחת מיצרניות מעבדי ה-ARM. לוקח זמן לכבוש נתח שוק דומיננטי, במיוחד אם אתה מגיע באיחור של עשור, אבל זה אפשרי.

על אשראי וכרטיסי אשראי

עבדכם הנאמן מאוד חובב חומרה, בין אם זה כרטיסי מחשב קטנים, כרטיסי רשת, מתגים, וכמעט כל דבר הקשור למחשבים ושאפשר לרכוש במחיר זול יחסית ומדי פעם אני רוכש את הציודים, בין אם דרך eBay ובין אם זה דרך חנויות סיניות. אחרי הכל – כפרילאנסר, אם אתה באמת רוצה להיות מעודכן ובעל ידע – עדיף שיהיה לך את הציוד או התנסות רצינית עם הציוד בעבודה.

בשביל לרכוש את הציוד, צריך כרטיס אשראי. יש לי כמה משלי, אבל אני מעדיף שלא להשתמש באף אחד מהם מ-2 סיבות פשוטות:

  • כשמדובר באתרים שונים, אינך יודע אף פעם באמת כמה תהליך הסליקה וה-DB באמת שמורים, וכבר קרה לי מקרה לפני יותר משנתיים שקיבלתי טלפון מחברת כא"ל ובשיחה הנציגה הנחמדה שאלה אם אני עכשיו נמצא בניו יורק וקונה מק-בוק ב-$1980. באותו זמן הייתי פה בארץ, כך שכנראה מספר כרטיס האשראי שלי דלף מאחד הספקים שרכשתי, כך שמבחינתי – כרגע אני משלם למספר מאוד קטן של ספקים בארה"ב עם כרטיס אשראי בנקאי עד שאעבור לפתרון שאציע בפוסט זה.
  • הריביות, אלוהים ישמור איך מדינת ישראל נותנת לחברת כא"ל (במיוחד!) לגבות ריביות מטורפות של 14%+ לשנה (והריבית נגבית כל חודש, במיוחד אם אתה מבצע פריסת תשלומים כך שתשלם סכום קבוע כל חודש).

ברשות להגבלים עסקיים מתכוננים לרפורמת כרטיסי אשראי. צעד מבורך לכל הדעות (כמעט. ברשות חושבים שזה יהיה כלי מצוין להילחם בהון השחור, הם טועים) ולמעט הסוחרים שיהנו מתשלום יותר מוקדם והצרכנים לא יממנו את העמלות הצולבות, אך כיום כל אחד יכול לבקש כרטיס Debit (שזה מה שהרשות מנסה לקדם) כך שחידושים מרעישים לא יהיו פה.

יש בישראל בעיה בכרטיסי אשראי שאין לצרכן שום אפשרות לבקש כרטיס נטען שיקלי שאפשר להטעין שוב ושוב. אפשר לקנות כרטיס חד פעמי אבל הבעיה איתו זה שתמיד נשאר סכום שנמוך מדי לעיסקה חדשה. אמנם בקופות בסופר אפשר לבקש להעביר מספר כרטיסים כדי לשלם חשבון, אבל תנסו לעשות את זה באתרי אינטרנט ותראו שאין אפשרות כזו, גם לא עם Paypal. מדוע אין כרטיס כזה? כי חברות האשראי לא מעוניינות בצעד כזה שיתן ללקוח שליטה מלאה על ההטענה ובדרך הוא גם יחסוך עמלות שונות. בנק ישראל, כרגיל – מאפשר לחברות האשראי ולבנקים לעשות בנושא ככל שעל רוחם. (הבנק היחיד שנותן למיטב ידיעתי מיני-פתרון הוא בנק דיסקונט עם כרטיס 2go אולם הוא מיועד לילדים עם הטענה מירבית של עד 450 שקלים).

אז מה ניתן לעשות כדי להימנע מתשלומי ריביות שמאוד קרובות (במיוחד במקרה של כאל) לשוק האפור? כמה דברים:

  1. אם ניצלתם סכום גדול מתיקרת האשראי שלכם בכרטיס (בנקאי או חיצוני), ואתם רוצים לסיים עם הניצול כדי לא להיות חייבים לחברת האשראי, מומלץ לא לעבור למסלול של תשלום קבוע אלא לבצע הלוואה מהבנק או חברת האשראי. אל תתפתו לקלות ההלוואות של חברת האשראי ובדקו מה הריבית שהבנק יגבה על הלוואה כזו ומה חברת האשראי שאיתה אתם עובדים גובה. אפשרות נוספת היא לבקש הלוואה מלאומי קארד (הפעם האחרונה שבדקתי עבור חבר לפני מס' חודשים, הם מלווים בפריים + 5.5% – שזה הכי זול) אם כי זו האופציה שאני פחות ממליץ עליה כי אז יהיה לכם כרטיס נוסף ופיתוי נוסף לשימוש.
  2. מסגרת האשראי שלכם בעו"ש בבנק: שימו לב שהיא מורכבת מ-2 מסלולי ריביות. המסלול הראשון הוא מסלול הריבית העיקרית והוא חל על 80% מהקו אשראי (בערך) ועל ה-20% הנותרים חל מסלול אשראי שני שגבוה ב-3-4%. אל תשכחו – ב-1 לכל רבעון, אתם "חוטפים מכה" של תשלום רבעוני של הריבית ולכן אם יש באפשרותכם לצמצם את קו האשראי – צמצמו.

נחזור לכרטיסי אשראי אל החלק היותר מעניין: רכישות באינטרנט.

כלל ברזל שמומלץ לכל אחד הוא לא להשתמש בכרטיס האשראי הרגיל שלך מכיוון שבמקרים רבים מספרי האשראי עוברים לסוחרים (במיוחד בסין) ומשם הדרך לניצול הכרטיס שלך ע"י גורמים לא רצוים – קצר מאוד. גם בארץ ישנם לא מעט אתרים שמבטיחים שהם "מוגנים" ושמים לוגו של PCI-DSS אך כל מה שבונה האתר עשה הוא רכישה של תעודת SSL ב-5$, כלומר לאחר שהזנת את פרטי האשראי הנתונים יעברו בהצפנה, אך האחסון של המידע – כלל לא מובטח שיהיה מוצפן וכבר ראינו לפני שנה פלוס מה קרה עם זה.

לכן מומלץ כרטיס נטען (וירטואלי או פיזי). להלן 2 המלצות:

  1. כרטיס ויזה נטען $ מרשות הדואר. עלות הכרטיס היא 40 שקלים וכל טעינה של הכרטיס עולה 0.8% מסכום הטעינה (העמלה היא מינימום 7 שקלים). יתרון כרטיס נטען זה הוא שהינך מקבל מספר חשבון בנק בבנק הדואר ומספר חשבון בנק אמריקאי. אלו אינם חשבונות עם כל הפונקציונאליות אך אתה יכול למסור את המספרים הללו לאנשים או עסקים כדי שיעבירו אליך כספים (עד 10000 שקל) ובנוסף אין עמלה על עסקאות אינטרנט (כל עוד הם בדולר ולא במטבעות אחרים). לא מומלץ למשוך מכספומט שקלים עם כרטיס זה הואיל ואתם תשלמו גם עמלה (4$) וגם תשלום המרה (לפי שער גבוה). תמיד תוכלו לטעון את הכרטיס בדואר או בהעברה לחשבון שנפתח עבורכם (אם כי העברה באינטרנט לחשבון שנפתח עבורכם תזוכה בכרטיס הנטען רק ביום העסקים הבא).
  2. כרטיס נטען של חברת EntroPay: כרטיס זה הוא מעולה עבור מי שמחפש פרטיות. ברישום לאתר אתה יכול ליצור כרטיס תחת איזה שם שתרצה, ואת השם הזה תוכל להכניס בכל אתר מכירות. בנוסף ניתן להעביר כסף לכרטיס זה דרך PayPal (אם יש לכם שם כסף) או בכרטיס אשראי שלכם. אפשר גם לפתוח באותו חשבון מספר כרטיסים נוספים (שיופעלו לאחר שתעבירו כסף מהחשבון Entropay הראשי שלכם) – שזה מעולה אם אתם רוצים לתת לילדכם לקנות בחו"ל עם תקציב מוגבל. בניגוד לכרטיס של הדואר, כאן ניתן להטעין עד $20,000. החסרון הראשי של הכרטיס הוא עמלת הטעינה: 4.95% על כל טעינה מכרטיס חיצוני או PayPal או העברה מחשבון בנק (אין עמלות נוספות למעט אם אתם רוצים לרוקן את הכסף מהכרטיס לא דרך קניה).

ב-2 הכרטיסים לעיל, אינכם משלמים עמלות נוספות (כל עוד אתם קונים בדולרים) ומה שהכנסתם (בניכוי עמלת הטענה) – זה מה שיש לכם להשתמש ברשת, אין עוד עמלות נוספות.