על המו"מ מול מיקרוסופט, וקוד פתוח בממשלה

בימים האחרונים נודע כי המשא ומתן בין ממשלת ישראל למיקרוסופט בעניין חידוש שנתי של הרשיונות – התפוצץ. בדה-מרקר כבר הוציאו כתבה שממשלת ישראל לא תחדש את את הרישוי ובמקום זה יבדקו מה ניתן לעשות עם רשיונות קיימים והיכן ניתן להשתמש בקוד פתוח.

אז מה קרה הפעם שהממשלה, שכמו שעון שוויצרי רוכשת את הרשיונות כל שנה החליטה לפוצץ את המו"מ הפעם? כמה דברים:

  • Windows Server 2016/2019 – מיקרוסופט מודעים היטב לכך שאינטל ו-AMD מוציאים שורת מעבדים שבכל דגם יש כמות מסויימת של ליבות ונימים (Threads). זה מתחיל ב-4 ליבות ו-8 נימים וגנמר (במקרה של אינטל) ב-28 ליבות ו-56 נימים או 32 ליבות ו-64 נימים (במקרה של AMD). עד גירסת Windows Server 2012R2, זה שיש לך מעבד עם 4 ליבות או 32 ליבות – לא ממש שינה ברשיון. הנה החלק הרלוונטי ב-License Datasheet של Windows Server 2012 – שימו לב לשורה האחרונה המתחילה ב-Note בסוגריים:

עם Windows Server 2016 – למיקרוסופט "נפתח התאבון". זה נחמד שבכל שרת שלך יש 2 ליבות, עכשיו בוא נספור כמה ליבות (לא נימים) יש לך בכל מעבד, כך שאם לדוגמא חושבים להתקין שרת Windows Server 2016 (להריץ אפליקציות "על הברזל", Hyper-V וכו') – אתה תשלם החל מפי-4 על Windows Server 2016 בהשוואה ל-Windows Server 2012R2 (פתאום כל אלו שהשוויצו כמה Hyper-V "יותר זול" רואים שעכשיו פתאום העיסקה על vSphere יותר זולה בהשוואה למחיר Windows Server 2016 ו-Hyper-V).

  • הבעיה המהותית השניה קשורה יותר ל-Office. מיקרוסופט עושה הכל כדי לדחוף את הלקוחות משתמשי אופיס שלה לענן כך שהם ישלמו תשלום חודשי או שנתי כמנוי. הסיכוי שהחשכ"ל והרגולטור וגופי אבטחת מידע יאשרו לעבוד בענן שווה בערך לסיכוי שלי להיות ראש ממשלת ישראל בקדנציה הקרובה. מיקרוסופט מצידה מעלה כבר באוקטובר הקרוב את מחירי אופיס (הרגילים, לא 365) ב-10% (וזה בארה"ב, באירופה וישראל המחיר יעלה יותר). כשקונים 20 רשיונות זה כואב טיפה, שאתה מדבר על מאות אלפי רשיונות – העצבים מתחילים לרתוח.

אז מה לגבי תחליפים מבוססי קוד פתוח?

כאחד שביקר בכמה וכמה גופים ממשלתיים, אני יכול לאמר שכיום יותר מתמיד, אין כמעט התנגדות לכלים מבוססי קוד פתוח. לא מעט שרתי לינוקס כבר רצים במשרדים ממשלתיים ותוכנות לביצוע CI/CD קיימים (אם כי הדבר שהכי קשה להכניס שם הם שרתים ל-GIT כמו Gitlab, Bitbucket וכו' – הם "מכורים" ל-TFS ולא רוצים לרדת מזה) – כך שכניסת כלים מבוססים קוד פתוח למשרדים ממשלתיים – בעיצומה (בצבא זה הרבה יותר חזק בפנים).

אבל כשזה מגיע לדסקטופ, האפשרות שכלים מבוססי קוד פתוח יכנסו למשרד של הפקידה רבקה ממס הכנסה או רויטל במשרד הבריאות – קלוש (טוב, למעט Web Application, וגם זה – רק אם זה רץ על אקספלורר!).

מדוע? הסיבה נורא פשוטה ונראה לי שרבים מאנשי לינוקס המקצועיים (גם אצל מפתחים בהפצות לינוקס שונות) מפספסים אותה: אלו שחושבים בראש של מהנדסים ומפתחים, חושבים על פונקציונאליות, API, סקריפטים וטרמינל, שזה מעולה – אבל מפספס לגמרי את אותם משתמשי קצה. קחו לדוגמא את אופיס, יש את LibreOffice – זה יכול להחליף? מבחינת פונקציונאליות, כן ברוב המקרים, אבל לא מבחינת ויזואליות. ל-LibreOffice יש ממשק שמזכיר את אופיס מלפני 11 שנה ואנשים רוצים ממשק שהם מכירים כיום, הם רוצים החלקת פונטים בדיוק כמו שיש להם ב-Windows (דבר ש-LibreOffice עדיין עושה בצורה די עקומה) ואלו שמעל אותן פקידות, אלו שמפתחים כל מיני כלים סביב ה-Office מחפשים את האינטגרציה בין האופיס ל-Access (ישמרנו האל!), למאקרו, לטפסים האוטומטיים וכו'. אנחנו מדברים על שנים על גבי שנים של עבודת אינטגרציה, ושום LibreOffice לא יכול להחליף את זה בלי חתיכת עבודה רצינית וכבדה מאוד.

נוסיף על כך את העניין שבמשרדים ממשלתיים הכל מתקדם לאט והם עדיין משתמשים ב-Windows 7, עם אקספלורר (כמו הבנקים), ונוכל להבין שפתרון קוד פתוח לדסקטופים לא הולך לקרות בקרוב מהסיבה הפשוטה שלמשרד האוצר יהיה הרבה יותר זול "לבלוע" את התוספת במחיר לרשיונות אופיס מאשר לממן פרויקט מבוסס LibreOffice או החלפת דפדפן ושכתוב מאסיבי של קוד עתיק או בכלל לינוקס על דסקטופ.

כך שלסיכום: לינוקס בשרתים? מקובל מאוד ברוב המקרים. לינוקס לצרכי דסקטופ? אין מצב. צר לי, זו המציאות.

קצת על הכרטיסים הגרפיים החדשים של nVidia

חברת nVidia הציגה אתמול את הכרטיסים הגרפיים למשתמש הביתי/סמי-מקצועי, סידרת ה-RTX, דגמי 2070,2080,2080Ti, וזאת אחרי שנתיים "יובש" שבו החברה לא הציגה התפתחות משמעותית לקהל זה (למעט Titan V שיותר מיועד לאלו שמתחילים בתחום ה-AI/DL). לקהל אחר החברה הוציאה מס' כרטיסי Tesla ורק לפני כמה ימים הציגה החברה למשתמשים המקצועיים את סידרת ה-Quadro RTX, במחירים סופר יוקרתיים. (אחרי הכל, אתה קונה כרטיס שביצועיו נמוכים מאחיו המשפחתיים, רק שעם זכרון ECC ואחריות יותר ארוכה, אז מדוע שלא תשלם פי 4?)

במשך שעתיים הציג מנכ"ל החברה את ה-RTX, הוא דיבר על Deep Learning, על AI, על Ray Tracing וכמה הכרטיסים החדשים סופר-מהפכניים וסופר מהירים ב-Ray Tracing. אין ספק, המנכ"ל צודק, הכרטיס, ארכיטקטורת Turing באמת מהפכנית.

אבל בסופו של יום nVidia לא הציגה משהו אחד די פשוט: איך הכרטיסים החדשים והכה-נוצצים בביצועים עם תוכנות עכשויות. אם אני עורך וידאו ואני רוצה לרנדר (הן אובייקטים והן להוצאת קובץ לשידור) – בכמה טוב הכרטיס החדש? איך הביצועים שלו על DirectX, OpenGL, Vulkan? סביר להניח שהביצועים יותר טובים בשימוש CUDA (כי פשוט יש יותר ליבות, יש זכרון יותר מהיר וכו'), אבל בכמה הוא יותר טוב?

וכאן nVidia לא פרסמה מאומה. לא לכרטיסים המקצועיים, ולא לכרטיסים הביתיים. כלום, אפילו לא שקף אחד במצגת ולא באתר החברה.

תחום ה-Deep Learning, כמוהו אחיו ה-Artificial Intelligence – הם תחומים מאוד חשובים. גם בתחום ה-Ray Tracing לא התרחשו הרבה התפתחויות לשוק הביתי/סמי מקצועי זה זמן רב, ואם היית רוצה להשתמש ב-Ray Tracing, הדבר הראשון שהיית צריך להצטייד בו זה המון סבלנות. רינדורים כאלו הם איטיים. אין ספק שכרטיסי ה-RTX בהחלט מאיצים דברים וההדגמות נראו מעולות.

אבל יש כמה בעיות בעניין:

  • אין שום סטנדרט ל-Ray Tracing. כל תוכנה עובדת בדרכה ואולי מאפשרת יבוא מתוכנה מתחרה, אבל בניגוד לפורמטים של קבצי וידאו ו-Codecs, אף קבוצה עדיין לא הקימה סטנדרטים שחברות יתחייבו לממש אותן.
  • אין תוכנות מקצועיות שיכולות לנצל את ה-RTX מבחינת Ray Tracing. אני מאמין שבעקבות ההכרזה, חברות תוכנה רבות יוסיפו תמיכה ל-RTX, אבל זה תהליך שלוקח זמן, לפעמים שנה ולפעמים (ברוב המקרים) יותר.
  • מיקרוסופט הוסיפה תמיכת Ray Tracing ל-DirectX, אבל ב-Vulkan ו-OpenGL, ספריות וארכיקטורות שרצות על מק, iOS, אנדרואיד, לינוקס וכו' – אין שום תמיכה.

במילים אחרות: זה נחמד ש-nVidia מוציאה את כרטיסי ה-RTX וגם SDK למפתחים, אבל עד שיופיעו תוכנות שינצלו את ה-RTX, יהיה כדאי להמתין לבדיקות ולראות אם קניית כרטיסי ה-RTX 2070,2080,2080Ti תהיה שווה. בל נשכח שיש מלאי ענק בחוץ של כרטיסי GTX 1070, 1080 ו-1080Ti בשוק שמחיריהם ירדו, ואולי שיפור של כמה אחוזים לא יצדיק את רכישת "המילה" האחרונה בתחום ה-GPU.

מעבר דסקטופ ללינוקס אצלי

אינני הטיפוס שמתייחס למערכות הפעלה כ"דתות". אין לי שום בעיה להודות שעד לפני זמן לא רב, מערכת ההפעלה העיקרית בדסקטופ שלי היתה Windows 10, וכשאני רוצה לעבור מערכת הפעלה, אני לא עושה זאת כצעד "אנטי מיקרוסופטי" אלא פשוט בגלל נוחות: 90% מהזמן שאני משתמש במחשב לעבודה או לבדיקות, אני נמצא מול חלון טרמינל או דפדפן, וב-Windows די נמאס לי להפעיל Putty, להשתמש ב-WSL ולגלות שהחלון "טרמינל" מתחרפן לו כשאני מגדיל אותו, ואני גם לא אוהב את המעקב של Windows אחרי.

אבל כמו שאומרים: יש רצוי ויש מצוי, והסיבה שנשארתי עד כה עם Windows 10 היו התוכנות, ובמיוחד תוכנת Camtasia Studio ותוכנת Premiere Pro של אדובי. אני רוצה להתייחס לשתיהן והתחליפים שלהן בלינוקס.

למי שלא מכיר את Camtasia Studio, זו אחת התוכנות המעולות ביותר שקיימות להקלטת מסך, עריכת הוידאו ופרסומו. היא לא תוכנה שיכולה להתחרות ב-Premiere מבחינת כלים לטיפול בוידאו, אבל יש בה מספיק פונקציונאליות להקליט מסך, לערוך, להוסיף טקסטים וגרפיקה פשוטה/אנימציה, והיא משלבת העלאת וידאו ישירה ליוטיוב.

בלינוקס קיימים מספר כלים להקלטות מסך (כולל OBS Studio המפורסם), אך הקידוד שהם מקודדים את הוידאו מתאים יותר לשידור מאשר לעריכת וידאו (קידוד של H.264, WebM, OGG וכו') כך שוידאו כזה שאקליט מסך ולאחר מכן אערוך ואוסיף אפקטים, שינוי צבעים וכו' – יעבוד בצורה מאוד איטית בתוכנות כמו Premiere. עם Camtasia Studio לעומת זאת, הם משתמשים במקודדים שלהם (TSCC, TSC2) כך שהעריכה בתוך התוכנה היא לא רק קלה, הקובץ המיוצא קטן ב-90% מכל קובץ שיוצא בתוכנת הקלטת מסך בלינוקס. מדוע זה משנה? מכיוון שאני מחובר ב-ADSL וזמן ההעלאה שונה משמעותית, בין 3-4 דקות (וידאו שהוקלט ונערך עם Camtasia) לבין כל וידאו שנוצר בתוכנה אחרת (40-50 דקות). בנוסף, שום תוכנת הקלטת וידאו לא מאפשרת באופן רציני הקלטה עם Codec מקצועי (Apple ProRes, DNxHD, DNxHR) ו-OBS שכן מאפשר – נותן עיוות בוידאו או חונק את המעבד.

ויש גם את Premiere Pro ועם כל הכבוד למתחרים שלו מבוססי קוד פתוח, הם לחלוטין מחווירים לעומת ה-Premiere, קלות עבודה, תוספים ועוד. אני מכיר את Kdenlive ואת Openshot, ועם שתיהם לא הצלחתי להסתדר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מלא טענות כרימון כלפי אדובי – היא אינה משפרת מהירות רינדור וידאו (בין אם יש לכם כרטיס GTX 1080Ti יקר או GTX 980 – תקבלו את אותם ביצועי רינדוד אחד לאחד!), אינה יודעת לתמוך במעבדים מרובי ליבות, ושיטת המנוי שלה לא ממש מעודדת אנשים (כמוני) שלא משתמשים ב-Cloud של אדובי ולשלם 175 שקל לחודש רק בשביל הזכות להשתמש בתוכנה נשמע לי חסר פרופורציות. אם אני צריך תוכנה מסחרית, אני אשלם אליה תשלום חד פעמי וזהו. בלי מנויים ובלי הקפצות מחיר בדרך.

להלן הפתרונות שמצאתי:

  • הקלטת וידאו של מסך: אני אשתמש בתוכנות כמו Green Desktop ואחרים. נכון, זה לא יתן וידאו בגודל קטן של קבצים, ולכן אנצל את הוידאו להמרה (עם FFMPEG) ל-DNxHD על מנת לאפשר עריכת וידאו יותר קלה ל-Process מצד תוכנת עריכת הוידאו.
  • תוכנת עריכה מקצועית: אין Premiere Pro? ברוך הבא Davinci Resolve 15 ללינוקס (שמתקן את הבאגים של אודיו ללינוקס שהיה בגירסה 14). יש גירסה חופשית ויש גירסה מסחרית, אני כנראה ארכוש את המסחרית. יש בתוכנה כמעט כל מה שיש ב-Premiere ו-After Effects ומבחינת לימוד התוכנה היא נראית מקליפים שצפיתי – די קלה ללימוד.
  • פתרונות VPN: מי שאינו פרילאנסר אולי לא מכיר זאת, אבל כאן בישראל חברות רבות משתמשות ב-VPN מסוים ואינן זזות ממנו גם כשהמערכת יצאה לגמלאות. חלק מהחברות עדיין משתמש ב-VPN שמצריך ActiveX (אללה יוסטור), חלק משתמשות ב-JAVA, וחלק בכלל קיימות רק כ-Native ל-Windows. לזה אין ממש פתרון בלינוקס, ולכן אצטרך להשתמש כנראה ב-VM או Dual Boot, צריך להחליט..
  • מיקרוסופט אופיס: יש גוגל Docs ולמי שלא נוח, שיעביר קובץ PDF. ביי אופיס.

עם איזו הפצה אעבוד? כמו תמיד, אותה הפצה: Fedora האחרונה.

לסיכום: האם אני ממליץ למשתמשים לנטוש את Windows לטובת לינוקס? לא, אלא אם הם מוכנים להשקיע בלימוד לינוקס בצורה רצינית דרך טרמינל ופקודות. לי יש איזו דקה וחצי נסיון עם לינוקס אז אני יכול לעבור לשם ולהישאר שם רוב הזמן. מדוע אני עובר? כי סוף סוף יש לי פתרונות לרוב הדברים שאני צריך. אם לא היו לי פתרונות, לא הייתי עובר למרות שאני מחבב מאוד את לינוקס. יש לי עוד דברים לפתור (Kodi לא מעוניין להפעיל וידאו בחלון השני, מציג מסך שחור – תיקנתי בזמן שאני כותב את הפוסט הזה) אבל אני מאמין שעם השקעה פה ושם, אצליח להתגבר על הבעיות.

המסע אחר לאפטופ בשבילי

(הערה: פוסט זה מדבר על מחשב יד שניה)

מזה זמן רב אני מחפש לעצמי לאפטופ טוב, שיהיה קל יחסית, שתהיה לו חומרה מה-3-4 שנים האחרונות ומסך טוב, ומה שהכי חשוב – זה המחיר, לא בגלל קמצנות או משהו, אלא בגלל העניין הפרקטי שאם אני צריך להריץ דברים כבדים, אז אני מריץ אותם ב-LAB שלי ויוצר אליהם חיבור מרחוק.

אני ולנובו (ובעבר IBM) – יש לנו רומן ארוך, עוד מהימים של דגמי T ו-R ו-X ממשפחת Thinkpad, ואז בטעות ניסיתי דגמים שלהם שלא ממשפחת ה-Thinkpad כמו ה-S וה-Y (ואלו הסיבו לי בעיקר אכזבות). אין לי שום דבר נגד DELL או HP, אבל לך תשנה "התמכרות" של 25 שנה. אם יש מחשבים שאני לא אקנה, גם אם הם יהיו במחיר מציאה – אלו המקבוקים של אפל – אני אוהב את האפשרות לשדרג בעצמי ואת האפשרות כמובן לשדרג זכרון ודיסק ואפילו כרטיס רשת, ואת זה אין במקים מה-3 שנים האחרונות.

אז ניסיתי מספר דגמי X של לנובו, מה-220 עד 240. הם נחמדים ודי קלים, אבל כמות הפורטים מזערית לאללה. בנוסף – המסכים לא משהו. נסו לקרוא מסמך PDF ארוך בנסיעה ותרגישו איך בא לכם לזרוק את המחשב הנייד מהחלון.

בהתחלה חשבתי אולי בכל זאת ללכת על דגמי T הפופולריים, אבל הבעיה שלהם היא המשקל: 3.5 קילו שנסחבים על הגב שלי, ולפעמים לשעות ארוכות (נסו להיות עם דבר כזה בכנסים ולעבור בין דוכנים, הרצאות וכו'), ואז גיליתי את ה-T450s, שהוא ה"אח" הקטן של ה-T450.

מבחינת מעבד, אין פה מעבד רציני. יש מעבד I7-5600U, שהוא עם 2 ליבות ו-4 נימים. מצד שני אפשר להרחיב את הזכרון (הוא מגיע עם 4 ג'יגה מובנה) עד 20 ג'יגהבייט. מה שאני קניתי הכיל 12 ג'יגהבייט של זכרון. מכובד. מבחינת דיסק – יש משהו נחמד: מקל SSD M.2 PCIe בגודל 256 ג'יגהבייט של Samsung וגם מקום לדיסק 2.5". מבחינת מסך, בדגם הספציפי שבחרתי יש מסך ברזולוציה של 1600X900. זה כמובן לא Full HD אבל .. קרוב. ה-GPU הפנימי לא ממש בנוי למשחקים או לעריכת וידאו (אינטל 5500 HD).

אחד הדברים שאהבתי, כמיטב המסורת של מחשבים עסקיים, הוא ה-Dock (אותו לא רכשתי, אפשר לרכוש ב-eBay במחיר מצחיק של 250 שקל). יש 2 דגמים עם שמות קצת .. מטעים. יש את דגם ה-PRO שמכיל כמות פורטים די בסיסית ויש את דגם ה-Ultra שנותן לך לחבר: 3 מסכים, 3 חיבורי USB-3, עוד 2 חיבורי USB-2 ועוד חיבור USB לטעינת ציודים (כמו הטלפון שלכם לדוגמא) וכמובן – חיבור רשת ג'יגהביט. אפשר גם לחבר מסכים ישנים עם חיבור DVI ו-VGA. לא רע!
מבחינת סוללה: יש במחשב סוללה פנימית מובנת, סוללה נשלפת של 3 תאים וניתן לרכוש סוללה של 6 תאים. eBay – חכו לי 🙂

מבחינת תאימות מערכות הפעלה: קיבלתי אותו עם Windows 10 ולאחר עדכונים הכל עובד. כמובן, כאיש לינוקס, התקנתי את Fedora 28 וגם שם – הכל עבד מיידית, לא הייתי צריך להגדיר שום חומרה.

כמה עולה? 2500 ש"ח + מע"מ. אני חושב שזו אחלה עיסקה!

אבל כמו לכל דבר – יש גם חסרון: מכיוון שמדובר במחשב יד שניה, מי שמכר לי אותו אינו מוכר אחריות. קנית? מעכשיו אם יש תקלות, זה עליך. לי אישית זה לא משנה כי כל ציוד שאני קונה, האחריות מחזיקה במקרה הטוב שעה (המברגים אצלי עובדים שעות נוספות) אבל יכול להיות שזה יהווה Deal Breaker.

לסיכום: יד שניה זה לא קללה. לפעמים אפשר למצוא מחשבים ניידים ממש טובים שהם יד שניה, ולא תמיד צריך להשקיע 5 ספרות בדור האחרון אם כל צרכיך יכולים להיענות ע"י מחשב נייד מלפני 2-3 דורות. כדאי להציץ לפעמים במה שמוצע בשוק.

למעוניינים לרכוש, ניתן לפנות ללירן בטלפון: 050-204-8004 (אני לא מקבל עמלות מכירה, אז תשלחו לי שאוורמה וקולה זירו אם קניתם 🙂 ).

Exit mobile version