לקחים שלמדתי כפרילאנסר

כשאתה מחליט יום אחד מכל מיני סיבות להיות פרילאנסר, אתה יכול להצליח ואתה יכול להיכשל, אתה יכול להתרומם מקצועית ולקבל הערכה ואתה גם יכול ליפול ולשרוף את עצמך בקלות.

אם יש משהו אחד שחסר בישראל – זה קורס אונליין "להיות פרילאנסר". קורס כזה היה מסייע לרבים שמתחילים ואולי גם לאלו שכבר נמצאים בשוק כעצמאים, אבל אין כזה, אז החלטתי לכתוב משהו מקוצר עם כמה נקודות לעצמאים ולאלו שרוצים להיות עצמאים (ומעכשיו – כל מי שרוצה להיות עצמאי בתחום ההיי-טק ורוצה יעוץ – עלות הייעוץ היא ארוחת מק-כפול + צ'יפס ושתיה גדולה עליו 🙂 ).

אז אם אתה רוצה להיות עצמאי אתה צריך לשאול את עצמך שאלה ראשונה: מה אתה מחפש להשיג בכך שתהיה עצמאי? אם התשובה שלך היא "כסף" אז זה נחמד, אבל כמה כסף? אם התשובה שלך לדוגמא היא משהו כמו 18-25 אלף שקל בחודש, אז התשובה שלי אליך פשוטה: לך תישאר שכיר. ברצינות: ההבדל בין הכנסות של 25K של שכיר ל-25K של עצמאי הם לא כאלו גדולים. מצד שני, אם אתה רוצה להרוויח סכומים כאלו בנוסף להיותך שכיר (עבודה בערב/סופ"ש/חופש) – אז מצוין, ולכן חשוב לזכור: כעצמאי, יש לך יותר הוצאות משכיר (מה לעשות, מדינת ישראל אוהבת לדפוק עצמאים). אחרי הכל, אתה רוצה עוד כסף, לא?

אז יש כמה שלבים שכדאי לחשוב עליהם ולעבוד עליהם כמה שצריך:

  • פרסום: אתה איש סיסטם מעולה, שפיץ במיקרוסופט (או לינוקס), איש Devops גאון, מתכנת בחסד-עליון או שאולי אתה יועץ או אינטגרטור טוב. כל זה אחלה, אבל חוץ מבת זוגך, המעסיק הנוכחי ומספר חברים, מי בעצם יודע עליך? זה שאתה שולח קורות חיים זה נחמד, אבל כמוך שולחים עוד אלפי אנשים ביום. לכן המטרה מס' 1 שלך צריכה להיות פרסום עצמי. בלוג, רשתות חברתיות, you name it – תן לגוגל לפרסם אותך (עדיף אורגנית כי אחרת אתה עלול לעוף אם תבצע כל מיני טריקים של SEO.. מנסיון) כך שאחרים יוכלו לקרוא דברים מקצועיים שלך ולהבין שיש פה מישהו רציני עם ידע רב ונסיון בדברים.
  • שיווק ומכירה עצמיים: פרסמת את עצמך וחברה פונה אליך, או חבר מפנה אליך איזו חברה שמעוניינת, סתם לשם הדוגמא התיאורתית – שתקים לה 10 תחנות PC שעליהם ירוצו תוכנות קופה אלקטרונית. לך יש את הידע והנסיון (כן, הסיפורים עליך שהרכבת דיסק קשיח עם חיבור IDE עוד כשהיית בטיטולים – ידועים) והלקוח מבין מהשיחה איתך שאתה מכיר את הנושא לעומק. השאלה שהלקוח ישאל אותך בסופו של דבר הוא: כמה אתה דורש? כאן העניין נהיה יותר מורכב והשאלה היא קודם כל האם מדובר בעבודה שהיא תשולם כ-Fixed (כלומר מחיר כללי לכל העבודה) או מחיר שעתי.
    אם נלך לפי פרויקט, אז אתה צריך לבצע חישוב מוערך של כמה שעות יקח לך + "הימור". מהו אותו הימור? דברים שלא קשורים אליך או דברים שאינם צפוים. דוגמאות: הגעת למקום ואין תקשורת למחשבים, או שהחברה החליטה שהם רוצים לקיים ישיבה או 2 עם שאר הצוותים כדי להחליט את הצרכים וזמן לתת לצוותים להקים מה שצריך כדי שתבצע את העבוד, כלומר ההימור הוא בעצם ניחוש כמה זמן הדברים שלא קשורים אליך או לא צפוים – יבוצעו. מהו מחיר הפרויקט? כמות השעות שאתה מהמר שזה יקח כפול מחיר שעה שאתה דורש.
    אם נלך לפי שעה, הדברים יותר קלים. לא חשוב כמה בירוקרטיה יש במהלך הפרויקט או כמה דברים מתעכבים שלא באשמתך או שיש צורך בכתיבת דברים נוספים (קוד, סקריפטים וכו') מעבר לתכנון ההתחלתי – אתה תקבל כסף על כך ולא יהיה מצב כמו פרויקט שהימרת על 100 שעות ובסוף יצא 150 שעות ועל 50 שעות לא תקבל אגורה שחוקה.
    ב-2 המקרים תצטרך לחשב לפי שעה ולהוציא הצעת מחיר (בין אם מחיר כללי כפרויקט או מחיר שעתי לפי כמות שעות בטווחים מסויימים) וכאן השאלה שרבים שואלים: כמה בעצם לבקש? וכאן מתחיל הכאב ראש.
    אז קודם כל תחשוב לעצמך – כמה אתה באמת שווה? האם יש לך את הידע והנסיון שהם דורשים? אם כן, תמכור את עצמך במחיר טוב. כמה? קודם כל נפסול את המחירים סביב אזור חיוג של 100-130 שקלים. מדוע? כי זה משכורת של שכיר ואנחנו רוצים יותר משכיר. אפשר לחשוב על 200,300,400 שקל (תלוי בתחום. ככל שהוא יותר נדיר, המחיר מטפס) תוך הדגשה שאתה מוכן להקשיב ואם צריך להתגמש, אתה בהחלט מוכן לחשוב על כך. יהיו לקוחות שאם תבקש מהם 500 שקל לשעה, בשבילם זה יהיה non-issue ואילו לקוחות אחרים יתווכחו איתך ברמת השקל. חשוב לזכור: זה משא ומתן והכל תלוי איך אתה מוכר את עצמך. אם אתה יודע להקרין בטחון שאתה יכול ויודע לבצע את הפרויקט גם עם עין עצומה תוך כדי שאתה סורג גרביים!
    חשוב להדגיש במהלך הראיון את הידע שלך ואין שום בעיה לזרוק מונחים מקצועיים שאתה מכיר (זהירות, לפעמים אינך יודע אם הצד השני מכיר את המונחים יותר טוב ממך ואז מתחיל לשאול עליהם ואז אתה עלול להיות מובך)
    נקודה חשובה: רבים מורידים את המחירים בגלל חשש מהמתחרים. נכון, מתחרים מציעים בלא מעט מקרים מחירים נמוכים, אבל חשוב להדגיש כי על איכות וידע משלמים, והדוגמא שאני משתמש בה לא מעט: חברת XYZ שיש לה 50 אנשים מקצועיים מציעה את אותו שרות ב-150 ואתה מבקש 270. מדוע שיקחו אותך? כי אותו אדם שיגיע מהחברה לא בטוח שיש לו את כל הידע שדרוש ויכול להיות שהנסיון של אותו אדם שיגיע מחברת XYZ מתמצא בקריאת כמה פוסטים שמצא דרך גוגל, ואילו אצלך – הקמת את הפתרון ללקוחות ואתה מכיר את הנושא. לכן אני לא ממליץ להיגרר מטה במחירים. לכן אם אתה הצעת 270 וחברה אחרת ב-150 והלקוח לא מוכן לשלם מעבר ל-150 אז עדיף לוותר. אתה רוצה להרוויח, לא להישאר ברמה של שכיר.
  • מקדמה: מה לעשות שבמדינת ישראל יש לא מעט חברות ועסקים שמוסר התשלומים שלהם – בפח. תנאי התשלום שסוכמו מופרים, או שהלקוח מוצא סיבות מתחת לאדמה מדוע לא לשלם לך או לשלם הרבה יותר מאוחר ממה שסוכם, ולכן מומלץ לבקש מקדמה. כמה? זה נע בין רבע, שליש, חצי או כל התשלום מראש, תלוי בכמה שעות מדובר. זכור: לפעמים זה יהיה הכסף היחיד עד שתראה את התשלום המלא. נקודה נוספת: כשמדובר בפרויקטים, חשוב לסגור את עניין התשלום באבני דרך ולא לקבל תנאי של תשלום רק בסוף הפרויקט. סכמו שלבים ואחוז מהסכום שישולם לכם.
  • פוטנציאל עבודות נוספות אצל הלקוח: בחברות רבות ישנם "חורים שחורים" בתשתית המחשוב. חברה התקינה אפליקציה X ומאז שהיא הותקנה, אף אחד לא נוגע בה כי אף אחד לא מכיר אותה. יש תקלה? עושים Reboot כי … אין חוזה תמיכה ל-X. אם אתה מכיר את אפליקציה X אתה יכול לדבר עם החברה לגבי מתן שרות לאותה אפליקציה ולהיכנס למו"מ על מחיר, בנק שעות וכו'. לכן, ככל שאתה מסתדר עם החברה, אתה יכול למצוא הזדמנויות נוספות. להם זה ראש שקט, לך זה הכנסה נוספת.
  • חוזים ובנק שעות: חוזה זה לא EULA שאתה מתקין אפליקציה ולוחץ I Agree. כתוב/קרא את החוזה והכנס סעיפים המגבילים את הדברים שתעשה. ראיתי לא מעט מקרים שהלקוח חשב שקנה בנק שעות אז הוא הבין מכך שאני אעשה הכל (גם דברים שאיני מכיר או לא מכיר טוב והלקוח כמובן לא מוכן לשלם על הזמן לימוד), לכן אם לדוגמא אתה חותם על הסכם בנק שעות לתת שרותי סיסטם מיקרוסופט, שלא "ידחפו לך" שרותים ל-PBX לדוגמא – אם אין לך מושג לגבי זה. אם לעומת זאת אתה כן מכיר את הנושא, אז כדאי לעדכן את החוזה וכמות שעות ומחיר. גם בבנק שעות, אגב, מומלץ לקחת מקדמה.
  • ידע = כסף. טכנולוגיות משתנות ומתפתחות ולכן ככל שיהיה לך יותר ידע (גם בתחומים שאינם התחום העיקרי שלך) – אתה שווה יותר כסף. לשם כך, אני ממליץ להקים לך בביתך LAB. לא צריך לזרוק עשרות אלפי שקלים, אפשר לרכוש 2 שרתים וסוויצ' יד שניה, כמה דיסקים קשיחים והרי לך LAB. אני מפרסם בבלוג זה תחת הקטגוריה My Lab סידרת פוסטים בנושא, לעיונך.
  • חברות כ"א ועבודה מולם כעצמאי: בעבר כתבתי פוסטים שבהם הבעתי התנגדות עקרונית לרעיון מכיוון שהם "חותכים" סכום פר שעה – והכל בגלל שיש להם לקוחות/מכירים לקוחות. כיום שיניתי את דעתי לחלוטין (תודה לרפי ידידי) ואני דווקא בעד, כל עוד אתה מקבל את מה שאתה מבקש, כך שאם ביקשת 300 ואתה מקבל, אז כמה שהם ירוויחו מעל אותם 300 שהם משלמים לך – שיבושם להם.
  • כמות שעות עבודה פר לקוח: בחודש יש בערך 200 שעות עבודה ברוטו (198 – 22 ימים כפול 9 שעות). אם תבקש מחברה שמעוניינת להשכיר אותך לחודשים שלמים ובכל סוף חודש תוציא לך חשבונית – 250 שקל לשעה לדוגמא, כמעט אף חברה לא תסכים לשלם לך 50K בחודש (אלא אם אתה נמצא בתחום נדיר, נניח ניהול מערכות Mainframe), הם יסכימו אולי ל-25-30K. מה עושים? סוגרים חצי משרה פר לקוח במחיר נניח של 200+ ש"ח לשעה. לקח שלמדתי רק בשבועות האחרונים :).

לסיכום: אפשר להרוויח בכבוד כעצמאי. בשביל זה תצטרך לשווק את עצמך, תצטרך לדעת איך להתנהג נכון עם לקוחות, איך לייצג ולמכור את עצמך. חשוב להיות עם בטחון עצמי טוב, וחשוב לשמור על קשרים טובים עם לקוחות. מומלץ לבצע מדי פעם "מינגלינג" בכל מיני כנסים (הכנת כרטיסי ביקור, נכון?), וכדאי לגלות חוש יוזמה שנמצאים אצל לקוחות, יש לא מעט מקרים שיש שם עוד עבודות והזדמנויות להרוויח.

בהצלחה 🙂

ה-LAB הבא פרק 7 – קניית שרתים יד שניה

בד"כ אם נרצה להקים LAB ביתי, נרצה להכניס שרתים. אם אתה בונה את השרתים שלך מחלקים של מחשבי Desktop, אז פוסט זה לא יעזור לך הרבה. אם לעומת זאת אתה קונה את השרתים יד שניה מסוחר או חברה שמתמחה במכירת שרתים יד שניה – מומלץ לקרוא את הפוסט.

סוחרים וחברות המתמחים בקניה ומכירה של שרתים יד שניה, קונים בד"כ את השרתים (במחירים מצחיקים, בגלל זה יש להם קשרים עם כל מיני סוחרים שיודעים מי הולך לפשוט רגל ולמכור ציוד במחירי רצפה). בחלק מהמקרים (במיוחד סוחרים שאינם מנוסים) ינסו למכור את השרת כמו שהוא ואילו המנוסים יפרקו את השרתים לגורמים כדי למכור את החלקים במחירים שונים. הסיבה? בחלק מהמקרים חברות קונות שרת יד שניה ורק לאחר הקניה מתברר להם שהם צריכים פלאג או רשיון או כרטיסון קטן לדוגמא – על מנת לקבל שליטה מלאה. אחד המקרים הבולטים בדברים אלו הם שרתי IBM/LENOVO דגמי X3650 M3/M4: אם אתה מעונייין לדוגמא להתקין יותר מ-8 דיסקים באותו שרת אז תצטרך לרכוש:

  • SAS Expander כולל כבלים כדי לחבר את ה-SAS לבקר ה-RAID
  • Backplane עם 2 כניסות SAS + כבלים
  • כבל מפצל כח לחיבור ה-SATA.

את 2 הדברים הראשוניים תוכל למצוא בנקל ברשת ב-eBay ובמקומות אחרים, אך את הכבל השלישי תתקשה למצוא (כי IBM/LENOVO בקושי יצרו אותו) והעלות שלו כיום (רק של כבל מפצל כח!) היא 150-300 דולר.

אז נניח ואתה מחפש באתרים, שואל חברים וחושב לרכוש שרת כלשהו ל-LAB שלך. הנה כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב:

  • לא לרכוש דיסקים שמגיעים עם השרת. בניגוד למה שרבים חושבים, דיסקים – בין אם SATA או SAS נשחקים פנימית ומהירות ה-Seek יורדת. רבים בוודאי מודעים לעובדה שדיסקים מהעשור האחרון כוללים דבר שנקרא S.M.A.R.T שיכול לאמר לך בפירוש כמה זמן הדיסק פעל (בשעות), כמה סקטורים דפוקים יש בדיסק, מה השגיאות שיש ועוד ועוד, רק שחלק מהסוחרים (נתקלתי בזה לפחות פעמיים מסוחרים בחו"ל ב-eBay) מאפסים את ה-S.M.A.R.T (אי אפשר לאפס דרך תוכנה, צריך לעשות זאת דרך מערכת ה-Diagnostics בדיסק עצמו) ולעיתים גם מזייפים מדבקה חיצונית (שבה כתוב תאריך יצור הדיסק הקשיח). לכן – עדיף לרכוש דיסקים קשיחים בנפרד ואם יש לכם כסף ל-SAS – קנו SATA SSD, המהירות תהיה הרבה יותר גבוהה.
  • רוצים שליטה מרחוק? הוסיפו את הפלאג/רשיון. בשרתי לנובו/IBM יש IMM וללא פלאג לא תוכלו לראות מרחוק את המסך הוירטואלי ומה הוא מציג. ב-DELL תצטרכו כרטיסון שנותן לכם חיבור רשת פיזי נוסף, כניסה לכרטיס SD, ומאפשר צפיה מרחוק, חיבור עם AD ועוד. ב-HP תצטרכו רשיון מלא ל-iLO על מנת לאפשר צפיה מרחוק. נסו לדבר עם הסוחר על מנת להוסיף לכם את הפלאג/רשיון באותו מחיר.
  • בקר RAID – לא חשוב איזה שרת אתם קונים, כדאי לבדוק דרך גוגל את המפרטים (specs) של השרת, בדקו שם איזה כרטיס RAID יש בשרת והאם הוא תומך ב-SATA-3. זיכרו: הדיסקים הקשיחים של היום הם SATA-3 ואתם צריכים את מהירות ה-6 ג'יגהביט כדי להעביר נתונים, במיוחד אם תכניסו SATA SSD, אז אם הבקר אינו תומך ב-SATA-3, כדאי לבדוק אם הסוחר מוכן להחליף על חשבונו את הכרטיס או שתצטרכו להוסיף זאת מכספכם.
  • שרתי קבצים כמו ZFS או Ceph – אם אתם הולכים להריץ שרותים כאלו על השרת, תצטרכו שבקר ה-RAID יצטרך לתמוך במצב JBOD (או מצב "IT"). רוב הבקרים שנמכרים עם השרתים אינם תומכים במצב זה, ולכן תצטרכו או לבצע Flash לכרטיס (קצת מורכב, בהתחשב בכך שכרטיסים רבים וזולים בשוק אינם יודעים לתמוך ב-UEFI) או לקנות כרטיס RAID שכבר בוצע לו Flash ל-IT Mode.
  • מעבדים: ברוב השרתים החלפת המעבדים היא פעולה די פשוטה, כך שאם מצאתם שרת במחיר מציאה אך יש לו מעבדים חלשים, כדאי לקנות אותו ולקנות בנפרד זוג מעבדים אחרים – בהתאם לצרכים שלכם. כדאי לבדוק היטב אלו מעבדים יש ל-chipset במחשב (אתר ה-ARK של אינטל מאוד יעזור לכם) ובמפרט הטכני של השרת ואם המעבדים נתמכים – לרכוש. שוב: לעיתים אנשים מתבלבלים ומזמינים לדוגמא מעבדי E5-26XX V3 בשעה שהשרתים שלהם תומכים רק V2 או V1. רק בשרתים שתומכים V3 ניתן להכניס מעבדים V4 (וגם אז, רק לאחר עדכון BIOS).
  • כמה רעש משנה לכם? בשביל שקט, תצטרכו מעבדים חסכניים בצריכת חשמל (משפחת ה-Xeon L). רוצים ביצועים? תוודאו שיש לכם מקום שאתם יכולים לסגור בו ארון שרתים עם מיזוג וקחו את מעבדי X או E ובמקרים האלו כמה שיש יותר ליבות והוא יותר מהיר ואתם תנצלו את המעבדים – יהיה יותר רעש.
  • עוד משהו על דיסקים: 2.5" או 3.5?" רק חלק מהשרתים תומכים בהחלפת החלק הקדמי והכרטיס מאחוריהם (מה שנקרא Backplane) מ-2.5" ל-3.5", כך שאם בא לכם להכניס לשרת דיסקים של 6,8,10 טרהבייט, בדקו אם יש בכלל פאנל לשרת כזה לרכישה. אם אין ועדיין תרצו לצרף דיסקים כאלו, יכול להיות שתצטרכו לרכוש JBOD עם כרטיס SAS Expander בתוכו.
  • עדכונים: רוצים להתקין לכם ESXi? אולי Windows Server 2012/2012R2/2016? אולי הפצת לינוקס כלשהי? לפני הכל, הורידו לכם ISO שיעדכן לכם את השרת לגירסאות קושחה אחרונות ורק לאחר העדכונים התקינו את מערכת הפעלה (ואל תסמכו על ההתקנות האוטומטיות שיש כמו כל ה-smart start וכו' – עדיף להתקין ידנית, במיוחד שבמערכות לינוקס לדוגמא לא תצטרכו להתקין שום דבר נוסף מעבר להפצה, וב-ESXi יכול להיות שתצטרכו להתקין איזה VIB או 2 נוספים והשאר דרך VUM).
  • לא לזרוק שרתים: השרת לא עובד ואין אחריות? ברוב המקרים ניתן לקנות במאות שקלים לוח אם אחר וכמעט כל ציוד אחר לשרת, גם אם הוא בן 6-7 שנים.
  • אם אתם מתקינים ESXi, מאוד מפתה להתקין אותו על כרטיס SD. המנעו מכך, עדיף להתקין זאת על התקן USB קטן וחברו את זה בכניסת USB הפנימית במחשב, זה הרבה הרבה יותר אמין.

לסיכום: רוב היצרנים מייצרים שרתים כמו טנקים. גם אם תקנה שרת בן 6-7 שנים היום, הוא יכול לעבוד אצלך ב-LAB ולתת תוצאות טובות גם עוד 4 שנים. תן לו איוורור טוב/קירור טוב, חבר אותו למערכת לוגים (syslog וחבריו) ותנטר אותו (Zabbix וכו', יש templates שתומכים טבעית בכל סוגי השרתים), ואתה תהנה ממנו.

על "חטיפת" עובדים על ידי המתחרים

לאחרונה פורסמה ב"כלכליסט" כתבה שעסקה בכך שחברת אמזון "חוטפת" עובדים ו"מפתה" אותם בהצעות מאוד אטרקטיביות כשבמקרים רבים המעסיק הנוכחי אינו יכול להשתוות אליה. הדבר שהכי עיצבן את האנשים זה העניין שזו בדיוק אותה חברה שהם משלמים לה מאות אלפי/מיליוני דולרים בחודש על שימוש בענן שלה, כך שמצד אחד הם לקוחות של אמזון ומצד שני – אמזון דופקת אותם.

אז קודם כל גילוי נאות: אני לקוח של אמזון (רוב הבלוגים שלי יושבים באמזון) . מעבר לכך אינני נותן להם שרותים או כל דבר אחר.

רואים את הלוגו משמאל? מישהו זוכר אותו? מפתחים ותיקים בוודאי זוכרים אותו. זו החברה שפיתחה קומפיילרים וכלים אחרים לשפות שונות (פסקל, ++C וכו') וזו היתה חברה מאוד פופולרית. גם חברה זו התעצבנה מחברה אחרת שמצד אחד הם לקוחות שלהם ומצד שני הם חוטפים להם עובדים. מי החברה החוטפת? אולי שמעתם עליה.. מיקרוסופט. מיקרוסופט גם "פיתתה" עובדים מסויימים עם הצעות שכר מדהימות ובונוס מעניין: חתום על חוזה, קבל צ'ק מיליון דולר. הסיפור הזה היה מאוד מפורסם אי שם בשנות ה-90.

גוגל, מיקרוסופט, אמזון, פייסבוק, ועוד חברות רבות אחרות עושות בדיוק את אותו דבר. הם "מטרגטים" עובדים מסויימים שהם בודקים מכל מיני מקורות שיש להם ידע מסויים ואז הם יוצרים קשר ומציעים הצעות מפתות. אתה מקבל משכורת של 30K בחודש? הנה 40K או 50K בחודש (לדוגמא), ואגב – עובדים רגילים שפונים לאמזון וכו' דווקא במקרים רבים לא מקבלים הצעות כה מפוצצות. רק ה"נוצצים" שבהם מקבלים הצעות מפתות. לא מאמינים? פנו לאמזון ולאחר הראיון בקשו הצעת שכר והשוו למה שקיבלתם – בשביל הספורט 🙂

אומרים שלכל מטבע יש 2 צדדים, וגם כאן יש את צד העובדים וצד המעסיקים וצריך להבין את 2 הצדדים ומדוע הסיפור כה חורה למעסיקים מצד אחד ומדוע הוא מעצבן עובדים (ותתפלאו, לא מעט מהם בהחלט מצדיק את אמזון וכו').

אתחיל מהצד של העובדים: כפרילאנסר שעושה עבודות אצל לקוחות, במקרים רבים יש זמנים "מתים" במהלך העבודה שהשרתים עושים דברים מסוימים ונוצר "זמן מת" של 10-20 דקות ויוצא שבזמנים אלו נוצר סמול-טוק ביני לבין עובדי החברה, ונוצרת מעין שיחה שבמקרים רבים מובילה לכך שהעובד סקרן לגבי דברים כמו פרילאנס וגם עבדכם הנאמן מתעניין במה שהעובד עושה, ואולי זה יפליא מעסיקים רבים – אבל עובדים רבים לא בדיוק מרוצים ממקום עבודתם, חלקם לא מרוצה מהיחס אליהם, לחלקם לא מקשיבים מבחינת רעיונות והצעות, חלקם ממורמרים במקום עבודתם ולולא המינוס והמיסים והחובות והצורך לפרנס משפחה – הם מזמן היו אורזים דברים ומחפשים מקומות אחרים, ולאחרונה גם שמעתי חששות ממפתחים שונים מכך שחברות רוצות לייבא עובדים מחו"ל במשכורת זולה יותר והחשש מובן – אם אותו עובד מקבל 25-30K משכורת ברוטו והעובד ההודי ידרוש 10-15K, מדוע שימשיכו להעסיק אותו?

עובדים רוצים תשומת לב להערותיהם, רעיונותיהם, השגותיהם ושאר דברים, ולא תמיד דברים שהם אומרים מגיעים להנהלה וחלק לא קטן מהדברים נעצרים אצל המנהל הישיר, מה שמגביר את התסכול של העובדים. בכל הקשור ל"פינוק" העובדים – עוגות ושתיה בסופ"ש וימי "גיבוש" – לא ממש מרשימים את העובדים ולא ממש גורמים לעובדים "להיקשר" למקום. משהו שכן יכול לעזור זה שאנשים טכניים בהנהלה ישבו עם העובדים ואשכרה יקשיבו להערותיהם, השגותיהם ורעיונות שלהם (אחד שהיה עושה זה את וידוע בכך – הוא אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל. אחד אחר שהיה שומע רעיונות ומעליב את מעלה את הרעיונות הוא מישהו אחר ידוע – ביל גייטס). זה אשכרה יכול לגרום לעובד להרגיש יותר קשר עם החברה.

מהצד של המעסיקים הסיפור ידוע: ההוצאה הכי גדולה לכל חברה, מסטארט-אפ ועד חברת ענק – הן המשכורות החודשיות של העובדים, והמשכורות הן (יחסית) לא קטנות. עובד חדש שנכנס לחברה, יקח לו כמה שבועות עד חודש (ולפעמים יותר) עד שהוא קולט מי נגד מה ועד שהוא לומד את הקוד / תשתית (תלוי בתפקיד) ובלא מעט מקרים לוקח זמן עד שהוא מוכיח את עצמו – ואז מגיעה איזו חברת ענק שפשוט שולפת פנקס צ'קים ודופקת מספרים שהם מבחינתו יעשו חור רציני בתקציב אם הוא ישלם אותם, ולכן הכעס שלהם ברור.

האם ניתן לעשות משהו בנידון? לדעתי יש כמה דברים שכן ניתן לעשות. הם לא ימנעו לחלוטין את המעבר של עובדים מוכשרים, אבל זה יגרום אולי לחלק מאותם בכירים לא לרצות לעזוב. להלן כמה רעיונות:

  • להקשיב: כפי שציינתי לעיל – בהרבה מקרים יש ניתוק בין ההנהלה לעובדים. החוכמה אינה מצויה תמיד אצל ההנהלה ולפעמים עובד או עובדים יכולים לגרום לחברה לחשוב פעמיים מלעשות צעד מסוים שרק בעתיד יתברר כצעד שגוי. פגישות אישיות ודלת פתוחה לעובדים (ללא צורך לתאם עם המנהל/האחראי שממונה על העובד) תוך דגש של "ישיבה בלתי רשמית" שבה ניתן לאמר הכל – יכולה לסייע לקבל פידבק אמיתי.
  • נתינת מענקים נקודתיים: עובד מסוים שכנע את ההנהלה לא לעשות צעד והרעיון התברר כמוצלח? כתבו לו צ'ק מענק. צוות מסוים הצליח לבצע דברים עוד לפני הזמן שנקבע? תנו לצוות מענק, תראו להם שאכפת לכם מהם והמאמץ שהם משקיעים.
  • "דיאטת ריצה לפיטורין": הנה משהו שחוזר בחברות רבות. הרבעון האחרון לא הכניס מספיק או שהחברה לא עמדה ביעדים שנמסרו למשקיעים? מיד רצים "להתייעל" ומקצצים נמרצות במצבת העובדים. אם ניקח לדוגמא צוות של 10 מפתחים שעובדים עד 7-8 בערב ונפטר 4-5 מהם, תקבלו 0% התייעלות ודברים שלא יסתיימו בזמן ולא ניתן להתחמק מכך. רוצים לקצץ? התאמצו לחפש דרכים אחרות לקצץ. עובד שחושש למקום עבודתו הוא עובד שיקפוץ בהזדמנות הראשונה לכל הצעה אחרת, גם אם ההצעה נותנת בדיוק את אותה משכורת ותנאים, ואם חושבים לקצץ בשכר – שההנהלה תתן דוגמא בסקטור הניהולי בקיצוץ שכר.
  • השקיעו בעובדים: הזמינו הרצאות והדרכות על נושאים טכנולוגיים וטכנולוגיות, בצעו רישום כחברה ללימודי Online ותנו לעובדים ללמוד דברים חדשים, גם אם אתם לא מכניסים אותם מחר בבוקר לתשתיות שלכם. תנו לעובד הרגשה שאשכרה משקיעים בו (ולא, ה"השקעה" של HR היא בדיחה עצובה), שלא הולכים לפטר מהיום למחר ושיש לו דלת פתוחה לשטוח את טענותיו. אם אתם מבינים שעובד בצרה פיננסית ואתם יכולים – הציעו לעובד הלוואה או מפרעה (מומלץ גם לפרסם הצעות כאלו בתוך החברה). הוא לא ישכח לכם את זה.
  • העלאות שכר: אין לי מספיק שערות בראש (ואני לא מקריח) מהסיפורים ששמעתי מכל מיני שכירים על ההעלות השכר העלובות שקיבלו. אולי כדאי לחשוב על העלאות טיפה יותר גדולות?

בסופו של יום, עובדים הם לא רובוטים. עבודה בשכר גבוה זה דבר טוב אך זהו אינו התנאי היחידי. גם אם עובד יקבל 50-60K משכורת בחודש והוא מרגיש ממורמר בעבודה, יכול להיות שהוא יסכים לעבור לחברה יותר "משפחתית" תמורת משכורת נמוכה יותר ועובד שמקבל את ה-25-30K בחודש וכיף לו בעבודה – אולי יסרב לעבור למתחרה שמציע 40K.

והערה אחרונה: רוצים לייבא עובדים או לשכור עובדים שיעבדו מחו"ל ב-Remote? עשו זאת כתוספת, נניח למוצר חדש או לתחום חדש אליו אתם חושבים להיכנס עם הצעה לעובדים של החברה להיכנס לאותה מחלקה חדשה. מהרגע שתכניסו עובדים זרים מחו"ל במקום עובדים מקומיים, אתם תאבדו עובדים מוכשרים וחבל.

לסיכום: ה"חטיפות" של אמזון וחברות אחרות צריכות להעיר את החברות ולעשות בדק בית מדוע עובדים מוכשרים עוזבים. אפשר לעצור את הסחף (אם קיים כזה) וניתן לשפר דברים רבים מבלי "לשרוף" מיליוני שקלים.

ה-LAB הבא פרק 6: כדאי לארח בחוות שרתים?

הפוסטים בסידרת ה-LAB הבא מקבלים כמות צופים נכבדה ובחלק מהמקרים יש תגובות מחוץ לבלוג. 2 תגובות מסוג שונה היו טלפונים שקיבלתי מ-2 חברות אינטרנט גדולות בארץ לארח שרתים. "בשביל מה לך הרעש והפסקות חשמל? בוא תארח אצלנו" הציעו הנציגים..

אז האם כדאי לארח שרתים בחווה? אחרי הכל זה נשמע מפתה: אתה צריך IP אמיתי אחד כדי להתחבר פנימה והחוצה לאינטרנט, והשאר אתה מבצע את הכל עם כתובות פנימיות ואם יש לך 2 שרתים ואתה רוצה להתחבר ביניהם, אתה צריך כבל רשת מוצלב, לא סיפור גדול.

בשביל לענות על השאלה הזו, צריך לדעת מה אתה בעצם עושה עם השרתים והעלות של החשמל. נצא מתוך הנחה שאירוח 1U בחוות שרתים ידועה עולה 400 ש"ח + מעמ בערך.

נניח ויש לך שרת אחד, נניח שאתה מריץ עליו ESXI + VCSA/VCENTER, השאר מכונות VM שלך. הדבר הכי חשוב לדעת: אלו מעבדים וכמה אתה מאמץ את המעבדים – את זה תוכל לדעת מתוך הגרפים של ה-vCenter שלך. אם אתה משתמש במעבדים דגם L של Xeon – אז צריכת החשמל שלך תהיה בערך כמו של PC במאמץ דרגה בינונית (כלומר 40-50% CPU עמוס), כלומר סביר להניח שחשבון החשמל שלך יהיה בערך 100-150 שקל תוספת. מעבדים דגם E ודגם X צורכים פי 2 חשמל (כמעט) ולכן חשבון החשמל שלך, סביר להניח שבמאמץ דרג בינונית – ההפרש עם השרת יגיע בסביבות ה-300-400 שקל, ואז אם יש לך רק שרת אחד, עדיף אולי לאכסן אותן בחוות שרתים.

לעומת זאת, כאשר יש לך יותר שרתים, אפשר לפזר את העומס על השרתים השונים ואז צריכת החשמל שלך תהיה פחותה. להלן דוגמא של אחד מהשרתים שרכשתי כשרצים עליו (כרגע) 10 מכונות VM והוא עם מעבדים L5640 עם 64 ג'יגה זכרון. הגרף הוא של השבוע האחרון (לחצו להגדלה):

כרגע 2 השרתים שרכשתי מראים את אותה צריכת חשמל, כך ש-2 השרתים שלי ביחד צורכים סה"כ כ-200 וואט (הגרף מייצג שרת אחד וזה הקו הכחול, הקו הכתום הוא הגבול העליון שהספק יכול לתת). לא בדיוק מרקיע שחקים מבחינת חשבון חשמל :). סביר להניח שהצריכה תהיה הרבה יותר גבוהה אם אכניס מעבדים מסידרת E או X, אבל אני מעדיף לקחת מעבדים יותר איטיים עם יותר שרתים מאשר מספר שרתים יותר קטן עם מעבדים יותר חזקים – כשה-Idle שלהם עוקף בקלילות את ה-100 וואט. (רוב המכונות שלי "רעבות" לזכרון, פחות למשאבי CPU), כך שטכנית אם אמשיך בצריכה הנוכחית, בחשבון דו חודשי יתווסף לי לתשלום 160 שקלים ומכיוון שצריכת החשמל של המכונות נמוכה, ולא יוצא הרבה חום, אני לא צריך להפעיל מזגן.

אז אם אתה קונה 4 שרתים עם מעבדי X או מעבדי E5-2670 ומעלה (סה"כ 8 מעבדים) – אז יכול להיות שצריכת החשמל שלך תהיה גבוהה. מחיר קילוואט שעה בארץ הוא 55.29 אגורות, חלק לפי הצריכה הממוצעת (כלומר אם אתה צורך נניח 200 וואט לשעה, אז התשלום יהיה 11.058 אגורות לשעה), תכפיל ב-720 שעות לחודש, תכפיל ב-2 – וזו תהיה תוספת המחיר שתצטרך לשלם (אם צריך מזגן או סטורג', סוויצ' (שבין כה לא לוקח הרבה חשמל), תחשב ותוסיף) – ואז תוכל לדעת אם שווה לאחסן בחווה או לא. כלל הזהב הוא: נסה חודשיים בבית, תראה את החשבון שמגיע, תראה את החישוב שלך ואז תחליט.

היכן זה ממש לא משתלם? אם כל מכונה שלך היא בגודל 2U, אז תצטרך לשלם 700-800 שקל לחודש, ובשום מקרה שום שרת למגיע לצריכת חשמל של 1400-1600 שקל (בהשוואה לחשבון חשמל שהוא דו חודשי).

לסיכום: הרעיון לאחסן בחווה שרתים של LAB ביתי נשמע רעיון מפתה: אין צורך בארון שרתים, אין רעש, אין צורך במזגן בשביל זה. אבל כשחושבים מראש על דברים כמו מעבדים עם צריכת חשמל נמוכה וארון זול (מומלץ עם דלת זכוכית ולא דלת מחוררת שמוציאה את כל הרעש ועם 2 מאווררים מלמעלה) – אז רעיון האירוח מתאדה לו כשחושבים על המחיר שתצטרכו לשלם. במקרים רבים תרצו לבנות לעצמכם אולי שרת שקט (נניח שרת סטורג') ואז תצטרכו מארז 3U או 4U – ואירוח מכונה זו בלבד תעלה לכם 1050-1200 שקל לחודש, ואצלכם בבית – כמעט כלום. לכן מומלץ להרים את הדברים בבית, להריץ למשך חודשיים ולראות כמה חשמל צרכתם (ברוב מערכות ה-IPMI כמו iDRAC, IMM, ILO ניתן לראות זאת) ואז להחליט.

Exit mobile version