אינסטגרם – לימונים ולימונדה

יוצא לי לשוטט באינסטגרם מדי פעם (דחיפה עצמית: אתם מוזמנים לבקר בשלי) ולראות לא מעט אנשים עצמאיים שמפרסמים את שרותיהם או שמפרסמים מוצרים של חברות ועסקים שונים. אינסטגרם היא לא בדיוק פלטפורמה קלה לפרסם דברים ולקבל מזה כספים בצורה רצינית ומשמעותית, וחשבתי על נקודות שראיתי אצל אחרים שלדעתי יכולים קצת לשפר ולראות תוצאות יותר טובות.

  • אתרים: אתחיל בנקודה טכנית חשובה מאוד. אתר צריך להיטען מהר (אפשר לבדוק את המהירות ולקבל טיפים כאן). ככל שאתר יהיה יותר איטי, יותר ויותר גולשים יתייאשו ויוותרו על ביקור באתר. באותה הזדמנות שמשפרים את מהירות האתר, אני ממליץ להתחיל להשתמש בשרות החינמי של Cloudflare כדי להאיץ את קבלת תוכן האתר.
  • לא להעביר את הגולשים לדף ראשי רגיל: אחת הטעויות הכי מהותיות שמפרסמים/משווקים/בלוגרים מסחריים עושים – היא הפניה לדף הראשי של האתר שלהם. גולש ממוצע שיגיע לאתר, בדרך כלל לא יחזור יותר לאתר (אלא אם יש לו סיבה ספציפית לחזור). במקום לקשר בדף הביוגרפיה לאתר הראשי, קשרו את דף הביוגרפיה לדף קישורים (הנה דוגמא שלי). כך, כשהגולש נמצא בדף כזה, והוא לוחץ על הלינקים, הם נפתחים לו ב-TAB חדש, וכשהוא סוגר את ה-TAB, הוא מגיע בחזרה ל-TAB עם הקישורים שלכם. (אגב, אם אתם משתמשים ב-וורדפרס כדי לארח/לבנות את האתר שלכם, תוסף בשם Social Link Pages יכול ליצור לכם דף כמו שלי בקלות ובמהירות). כך, בדף הזה אתם יכולים לציין קישורים שחשובים לכם ושאליהם יגיעו הגולשים כשילחצו על הקישורים הנ"ל.
  • תוכן מושך: את הנקודה הבאה אני מציין מתוך נסיון בתור אחד שגובה מאות שקלים לשעה על יעוץ ואינטגרציה. ככל שהלקוח יצטרך לשלם יותר על המוצר/שרות, תצטרכו יותר להשקיע ב"תוכן מושך". בין אם מנסים למכור ליפסטיק יוקרתי, חופשה בצימר עם 4 חתולים, מסחטת מיצים טורבו, מייקאפ במחיר של 4 ספרות או שרותים שאתם מציעים ללקוחות – הלקוח לא יוציא סכומים גבוהים סתם כך (מה לעשות, רובם סקפטיים בשלב ראשון). תצטרכו "למשוך" אותו, הן באספקט הויזואלי (רמז: תמונות בגודל בול ללא קישור לגודל מלא, זה רעיון לא ממש מוצלח), הן באספקט הטקסטואלי (הסברים שיגרמו לסקרנות, לא טקסט חנפני שמצריך זריקת אינסולין לאחר הקריאה), וכן – אם אפשר, וידאו שיציג את הצדדים החיוביים ופחות חיוביים של המוצר/שרות.
  • Follow Up – הנקודה הזו מאוד חשובה אם מדובר בשרות שאתם מציעים כעצמאיים: כפי שציינתי לעיל, חשוב לעורר סקרנות אצל לקוחות פוטנציאליים לרכוש את המוצר/שרות, אבל סקרנות נכבית ונדלקת מהר מאוד, ולפיכך "תקיפה" של הנושא מאספקט אחר בפוסטים נוספים יכולה "להדליק" את הסקרנות מחדש ולהגדיל את הסיכוי שלקוח פוטנציאלי שקורא את הטקסט/צופה בוידאו – ירכוש את המוצר/שרות. אני מכיר את זה אישית, מכיוון שרוב לקוחותיי מגיעים מהבלוגים שלי.

לסיכום: לא קל למכור ללקוחות, במיוחד כשמדובר על שרות או מוצר שעולה מאות, אלפי ועשרות אלפי שקלים, וישנם לא מעט דוגמאות איך לא לעשות דברים (תציצו בעשרות חשבונות אינסטגרם של דוגמניות/ים מהארץ והעולם ותקבלו דוגמא מושלמת איך לא לעשות דברים. בפוסט הבא אתייחס לפרסומי ה-"Hit" באינסטגרם ועל היעילות שלהם).
רוצים להפוך את הלימונים ללימונדה? תתחילו לחשוב איך או מה צריך לעשות כדי לגרום לכם לרכוש שרותים/מוצרים שאתם מציעים. נסו לחשוב על האספקט איך לגרום ללקוח לזכור את המוצר/שרות שלך. נסו לחשוב איך ליצור "מענה" עם המוצר או השרות לדבר שהלקוח כלל לא היה מודע שהוא צריך/נמשך/"חייב", ומשם תמשיכו לפרסום מועיל (גם לכיס שלכם).

בהצלחה 🙂

ראש השנה – ושוב אנחנו בסגר

כמו בחג הפסח, גם עכשיו, בראש השנה – שוב אנחנו נמצאים במצב סגר. מבט קל באתר מצלמות התנועה באתר של "נתיבי ישראל" מראה את המצב: מכוניות בודדות (שלוקחות סיכון) נוסעות בכביש, מצב הפוך לחלוטין בהשוואה למצב בערבי חג או בחגים עצמם.

לא מעט אנשים מאשימים גורמים שונים בממשלה, את משרד הבריאות וגופים אחרים, אבל אני חושב שהטעות הראשית שנעשתה קשורה יותר לטעות פסיכולוגית…

והטעות קשורה להפחדה.

כשהתחיל הוירוס וכשהיינו כבר בדרך לסגר הראשון, המומחים של משרד הבריאות התריעו על מאות ואלפי אנשים שימותו בגלל הוירוס הזה. אנשים הקשיבו וחלק גדול האמינו למסרים הללו והתנהגו בהתאם ויישמו את ההוראות והנהלים. מהרגע שעבר הגל הראשון והתברר כי כמות האנשים שנפטרו מהמחלה עצמה – קטן, רבים פשוט לקחו את ההתרעות כדבר שבמשרד הבריאות פשוט הגזימו ולא מעט הגיעו למסקנה שכדאי להמעיט בחשיבות ההידבקות בוירוס, ואנשים פשוט הפסיקו לקיים את הנהלים וההוראות. מהצד השני, מהרגע שנגמר הסגר הראשון ודברים חזרו לקדמותם מבחינות שונות, לא היה שום נסיון ממשי מצד הממשלה והרשויות השלטוניות לחזק את הפיקוח על הציבור לקיים את הנהלים, לא ראית שוטרים או פקחים שמחלקים קנסות על ימין ועל שמאל ובקיצור, בכל הקשור לקיום נהלים – היתה התרופפות מוחלטת.

ההתרופפות התחזקה ונהפכה לחוסר אמון במערכות – כשהפוליטיקאים עשו מה שהם אוהבים לעשות: איפה ואיפה. מכריזים על נוהל X, ואז שר או מישהו בכיר בממשלה מתערב ועוקף ברגל גסה את הנהלים. זוכרים את הקטע עם 17,000 חרדים שיגיעו לארץ? (שהתברר אחר כך כלא ממש נכון), או את הקטע עם איקאה? יש עוד דוגמאות רבות שהראו שהמקורבים לצלחת מקבלים פטורים שונים ושאר הציבור – צריך לקיים נהלים, גם אם אין בהם הגיון.

עכשיו אנחנו נמצאים בגל השני של המחלה, רק שהפעם ציבור לא קטן לא מוכן לקיים את הנהלים, במיוחד כשמדובר על סגר למשך שלושה שבועות. הציבור פשוט ישים פס. בממשלה הוציאו נהלים שאסור להתרחק מהבית יותר מקילומטר, אבל נתנו מצד שני שורה של היתרים שדי מגחיכים את האיסורים הנ"ל.

הבעיה הנוספת היא ששוב – מחליטים דברים ברמת המאקרו, אבל לא ממש נכנסים לרמת המיקרו. שוב מחליטים שהתפוסה באוטובוסים וברכבות תרד ל-50%, אבל לא מגדילים את כמות האוטובוסים בקווים כדי שהציבור לא "יתבשל" בחום הנוראי בחוץ. שוב משרד האוצר זורה מלח בעיני עצמאים בכך ששוב שולפים שיטת חישוב די מפגרת שכלל לא מתייחסת לכך שבמצב סגר עצמאים רבים כלל לא יכולים לעבוד גם אם הם רוצים, והמשרד ממשיך עם הצעות עוד יותר דביליות כמו ביטול ארנונה (נכון להרגע, תשכחו מזה, זה צריך לעבור אישור שלטון מקומי, ובאוצר בכלל לא דיברו איתם על כך עדיין).

בקיצור, מחר, כשיסתיים החג, יתחילו משחקי החתול והעכבר בין אזרחים שממש לא מעניין אותם קורונה ונהלים, לבין כוחות שיטור שלא ממש יכולים לעשות הרבה בנידון, ובקיצור – במצב הנוכחי, אפשר לשכוח מ"השטחה" של עקומות גרפיות.

מתי יבינו פה את החומרה ויתחילו לעבוד על נהלים רציניים והגיוניים, תוך שיתוף הציבור? שאלה מצוינת.

אינסטגרם – סטוריז מול פיד

אם יש פלטפורמה אחת ש"תשומת לב" היא גם צד חזק וגם צד חלש בה – זוהי פלטפורמת אינסטגרם (שהועתקה לאט לאט לתוך פייסבוק מבחינת Stories וכו').

מבחינת הצד החלש – ה-Story הוא אחד הדברים החלשים, דבר שיקבל (פר סטורי) חשיפה של 15 שניות ותו לא. אפשר לחזור אחורה חלקית ולראות כמה סטוריז קודמים בחלק מהמקרים, אך רוב הגולשים לא יטרחו לעשות זאת, כך שמבחינה סטטיסטית, עקומת הצפיה בסטורי היא די אכזרית – המנויים צופים בסטורי עד 15 שניות (הרוב יעבירו הלאה ב-2-3 שניות הראשונות) – וזהו, הסטורי עשה את שלו. פחית קולה מחזיקה יותר מעמד 🙂

בפיד לאינסטגרם (פוסטים) לעומת זאת – הדברים די שונים. הפוסטים מזכירים מעט את הפוסטים של פייסבוק (ועדיין יש בעיות עברית RTL מהותיות באינסטגרם, כאילו אנחנו בשנות ה-90!) בכך שאפשר לראות הודעות וגם להגיב, אך בניגוד לפייסבוק, אינך יכול להתחיל לכתוב הודעה מבלי לבחור תמונה להודעה, מה שמחייב אותך קודם להשקיע בויז'ואל, ואחר כך בתוכן ההודעה עצמה. היתרון של פוסט לעומת סטורי – זה שאפשר לחזור זמן רב אחורה בפוסטים (כמדומני עד יצירת הפרופיל של המשתמש) ועדיין להגיב, דבר שלא קיים בסטורי.

יצא לי להסתכל על לא מעט כרטיסים של ידוענים/משפיענים ואחרים, ושמתי לב לתופעה מעניינת: יש כאלו שמחפשים את הכמות המספרית של עוקבים, ויש כאלו שמשקיעים כדי לקבל איכות של עוקבים. מבחינת כמות, לדוגמא – בלא מעט מקרים העוקבים הם לא יותר מאשר חשבונות מזוייפים, בוטים וכו'. אפשר לרכוש כמה אלפים כאלו תמורת מחיר של כמה עשרות דולרים ואני מאמין שלא מעט מאותם ידוענים/משפיענים משתמשים בטריק הזה. בשבילם זה שווה – כי כך אפשר לקבל יותר ויותר הזדמנויות פרסום ולגבות מחירים יותר גבוהים. הבעיה: פייסבוק לא ממש אוהבת שגונבים לה מעוגת ה-"Promote" (יש לא מעט סיפורים ברשת על כך שגם הקידום של פייסבוק אינו יותר טוב, וישנם האשמת שגם כאן משתמשים בבוטים ובחשבונות מזוייפים) ולכן סביר להניח שמדי פעם הידוען/משפיען יסבול מדי פעם "הנחתות" שבהם נגרע מספר העוקבים באלפים/עשרות/מאות אלפים – במכה אחת (וככל שכמות העוקבים יורדת, המחיר שהוא/היא יכולים לגבות עבור פרסומת – נמוך יותר).

לעומת זאת, אם הידוען/משפיען מצליח להשיג יותר ויותר עוקבים אמיתיים שמגיבים בפוסטים שלו, והוא יפרסם יותר פוסטים במקום סטוריז, הרי ש"מכות" כמו שציינתי לעיל יתרחשו לעיתים הרבה יותר נדירות (או במקרים בהם הידוען/משפיען נתפס בקלקלתו) והעוקבים שלו דווקא ישמחו לעקוב אחר האינסטגרם שלו ולהגיב על הפוסטים. בשבילו הפרסום כך יותר אורגני ויש לא מעט סקרים שהראו שגולשים מעדיפים תוכן שהם יכולים להגיב עליו מאשר להיות רק פאסיביים שמעבירים סטוריז עם האצבע..

בסופו של יום, בין אם מדובר במשתמש רגיל או ידוען או משפיען – אינסטגרם ברוב המקרים הוא לא יותר מאשר Redirector. (כיום, גם מפרסמים דורשים שאם שוכרים את המשפיען/ידוען – שהוא יפרסם את המוצר בכל הרשתות החברתיות) ולכן, אם אתה כמנוי רוצה לראות את אותם אנשים עוקבים אחריך ואתה רוצה לשמוע מהם יותר, לדוגמא, אז את התוכן האמיתי תפרסם ברשתות החברתיות כמו פייסבוק ויוטיוב. האינסטגרם זו דרך נחמדה להוביל אנשים לעשות "Swipe Up" (אם יש לך מעל 10,000 עוקבים) או להפנות אנשים לדף ה-BIO/פרופיל כדי ללחוץ על לינק ולראות את התוכן החדש – ותו לא.

אגב, אתם מוזמנים לעקוב אחר האינסטגרם שלי 🙂

צ'יטה שליחויות – והמשלוח שנעלם

אם יש משהו אחד שישראלים רבים עושים יותר ויותר – הוא לרכוש דברים, בין אם הכרחיים או לא – בחו"ל, באתרים כמו אמזון, eBay, אלי אקספרס ועוד, ואותן חברות חותמות הסכמים עם חברות שליחויות מקומיות בכדי להפיץ את החבילות, ובדרך – לזרוק *פס* ענק על הלקוח הישראלי מבחינת שרות. לא כולן, תיכף אכנס לזה.

כל חובבי השוק החופשי מייחלים ליום בו יופרט דואר ישראל. "השרות בטוח ישתפר", הם מציינים בשיחות, אך אבוי – חברות כמו צ'יטה שליחויות, קבוצת בר ועוד כמה חברות שליחויות שאינן ממשלתיות כלל וכלל – מדגימות שוב ושוב איך אפשר לתת את השרות הכי גרוע ללקוח הישראלי!

הנה דוגמא: רכשתי מ-eBay מעמותה שמוכרת מחשבים ובכסף משתמשת כדי לעזור לצעירים – מחשב קטן כדי לצלם אותו בוידאו ולעודד אחרים לרכוש גם. אני לא מרוויח מזה שקל, אבל המחירים שאותה עמותה מוכרת מחשבים – הם מחירים שווים לכל נפש, ויש לא מעט משפחות שישמחו לרכוש מחשבים כאלו. הזמנתי את המחשב כדי לצלם ולאחר מכן לתת אותו למי שזקוק לאחד.

בתמונה משמאל (לחצו להגדלה) – כל המסלול שהחבילה עברה, וכפי שניתן לראות, מה-23/8 החבילה שוחררה מהמכס, הכל שולם ו… כלום. היא לא התקדמה לשום נקודת איסוף. קיבלתי SMS לבחור נקודת איסוף, בחרתי נקודת איסוף ברחוב אלנבי פה בתל אביב – אבל כלום.

כל נסיון להתקשר לחברה מגיע למענה ש"יחזרו אליך תוך 90 דקות". גם 24 וגם 48 שעות חולפות, איש לא מרים אליך טלפון, וגם אם אתה מצליח לגרום להם לענות במסנג'ר (פשוט לתייג אותם בפוסט) – המענה שלהם שווה בערך למענה שהחתולים שלי נותנים .. לא ממש עוזר. איש אינו יודע היכן החבילה תקועה, איך אפשר לקדם, אם אפשר לשנות שפשוט יביאו אותה ישירות או שלכל הרוחות יניחו אותה בנקודת האיסוף באלנבי.. כלום.

ניתן לבדוק באתר החברה את גורל החבילה, שם רואים את התוצאה הבאה:

מה זה לכל הרוחות "משרד ליעד"? שאלה מצוינת! זה אומר (כנראה) שזה עדיין לא הגיע לנקודת האיסוף. איפה זה? איש אינו יודע. "צור קשר מחר" (יצרתי, זה היה אתמול, לא זז כלום)

הפוסט הזה יכל להיות עוד פוסט של תלונות וטרוניה על צ'יטה, אבל למען האמת, בשבוע וחצי האחרון הגיעו אליי עוד 2 חבילות דרכם, והם הגיעו בזמן, כך שכשזה עובד – זה עובד, אבל כשלא, זה כמו לדבר לקיר!

אם יש משהו אחד שאני חושב שצריך לעשות על ידי כל אחד שלא מקבל את החבילה שלו – זה להתלונן, ולא אצל חברת השליחויות הישראלית – אלא מעליהן. במקרה שלי לדוגמא, אני התלוננתי לחברת Aramex, אולי אם הם יקבלו מספיק תלונות, Aramex יתחילו לחפש חברת שליחויות אחרת (עם הדואר זה עבד וכיום הם עושים הכל כדי שהחבילות של אמזון יגיעו כמה שיותר מהר ללקוחות, גם אם מדובר בעיכוב חבילות אחרות לצערי…)

לסיכום: מנסיוני, למעט Fedex, DHL ו-UPS, חברות השילוח האחרות (כולל הדואר) פשוט מאמללות את הלקוחות ומשתמשות בתירוצים כמו "קורונה" כדי לתת שרות מתחת לכל ביקורת ובגלל זה אני ממליץ – לא לשתוק, להתלונן. יהיו כאלו שיאמרו שתלונה אחת לא עושה מאומה, אבל האמינו לי, תלונה ועוד תלונה ועוד תלונה – וחברת השליחויות תפסיד לקוחות גדולים, וזה קרה. חברה כמו אמזון כבר הבינה שלסמוך על חברת שליחויות אחת בארץ, זה רעיון רע, והתחרות קצת מסייעת.

ומה איתכם? גם אתם סבלתם מחברות השליחויות ובהמתנה אין קץ לחבילות מאמזון/איביי?

Exit mobile version